×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אִין דַּאֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר דְּאָמַר נָזִיר חוֹטֵא הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי נָזִיר טָמֵא דְּאַיְּידֵי דְּבָעֵי מִיסְתַּר דאמ׳דְּאָמַר רַחֲמָנָא {במדבר ו׳:י״ב} וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ הָתָם הוּא דִּלְמָא אָתֵי לְמִיעְבַּר עַל נְזִירוּתֵיהּ אאֲבָל נָזִיר טָהוֹר לָאו חוֹטֵא קָרֵי בֵּיהּ.:
The Gemara answers: Yes, as even according to Rabbi Elazar HaKappar, who said that a nazirite is a sinner, that applies only with regard to a ritually impure nazirite. This is because it is necessary for him to void the days of his vow that have been observed and to begin his term anew, as the Merciful One states in the Torah: “But the first days will be void, because his consecration was defiled” (Numbers 6:12). It is there that Rabbi Elazar HaKappar called the nazirite a sinner, because perhaps he will come to transgress his naziriteship now that he is a nazirite for a longer period than he originally intended. However, with regard to a ritually pure nazirite, Rabbi Elazar HaKappar does not call him a sinner.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
אין דאפילו לרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא – ולא מיקרי נאה דכתיב וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (במדבר ו).
הני מילי גבי נזיר טמא – שנטמא דאיידי דבעי מיסתר ימים הראשונים ומיהדר ומימני זימנא אחריתי אריכא ליה מילתא.
דילמא אתי למיעבר על נזירותיה – כדאמר בפרק קמא דנדרים (דף ט:) כשהן מטמאין ורבין עליהם ימי טומאה מתחרטין בהן ונמצאו מביאין חולין לעזרה.
אבל נזיר טהור לאו חוטא קרינא ביה – ואמרי׳ זיל ותיהוי נזיר והנאה.
כבר ביארנו במשנתנו שהאומר הרי עלי צפרים אינו כלום לענין נזירות אפי׳ היה נזיר עובר לפניו בין נזיר טמא שהוא בדין הבאת צפרים בין נזיר טהור שאינו בדין הבאת צפרים וסוגיא זו לא נאמרה אלא לדעת ר׳ מאיר ואין הלכה כמותו ומכל מקום לענין ביאור כך היא הצעה של שמועה מאי טעמיה דר׳ מאיר אמר ריש לקיש צפרים סמוכים לשער קביל עליה כלומר שמאחר שמצינו צפרים אצל שער במקרא אחד וכדכתיב בדניאל עד די שעריה כנשרין רבא וטופרהי כצפרין אף הוא גמר בדעתו על הצפרים שהזכיר השער הסמוך להן ר״ל צפרין התלויין בשער ולאו דאי אמר נשרין או טופרין דסמיכו נמי לשער יהא נזיר אלא הואיל והזכיר צפרים דשייכי גבי נזיר ומצינו צפרים סמוכים לשער אע״פ שמצינו צפרים במקום אחר במצורע ובנדבה דנין שעל צפרים הסמוכים לשער גמר בדעתו הואיל ונזיר עובר לפניו ור׳ יוחנן מפרש טעמיה משום דחיישינן דצפרי נזיר טמא קביל עליך הואיל ונזיר עובר לפניו והכי קאמר הריני נזיר שאם אטמא אתחייב בצפרים ואין צריך לסמוכים והקשה וניחוש דילמא צפרי נדבה קביל עליה כלומר וניחייבינהו בתרוייהו ותירץ א״כ לימא הרי עלי קן שכך לשון בני אדם על צפרי נדבה שקורין להם קינין והקשה ודילמא צפרי מצורע קאמר ואע״פ שאינו מצורע שמא לפטור מצורע מקרבנותיו קאמר ויתחייב בכלם ותירצה כשהיה נזיר עובר לפניו וכדפרישנא אלא דאיהו אכתי לא ידע דבנזיר עובר לפניו מוקים לה והקשה ודילמא נזיר טמא הוא ולפטרו בקרבנותיו דמאחר שהטמא עובר לפניו ודאי אטומאה דאותו נזיר הוא דחייש ותירץ בנזיר טהור עובר לפניו והקשה אם כן במאי קמיפלגי ומאי טעמיה דריש לקיש שמאחר שהנזיר עובר לפניו מה צורך להזכרת צפרים הסמוכין לשער וודאי לריש לקיש נזיר עובר לפניו הוא דהא כלה מתני׳ אוקימנא או בנזיר עובר או בתפוס בשערו ותירץ דלריש לקיש אף באין נזיר עובר לפניו קאמר ומתני׳ דאוקימנא בנזיר עובר או בתפוס בשערו כל אחד בראוי לה דוקא בידות אבל כשקבל עליו אחד מדיני הנזירות אין צריך לנזיר עובר לפניו ואם כן צריכין אנו לדון בה מכח המקראות ויש מפרשים דמתני׳ אף לריש לקיש בנזיר טהור עובר הוא והכי קאמר במאי קמיפלגי כגון שפירש בהדיא צפרים הסמוכים לשער ואי נזיר עובר לפניו כולהו מודו דנזיר הוא אבל בשאין נזיר עובר לפניו נחלקו ולמדת מכל מקום לפי׳ זה שאם אמר בהדיא צפרים הסמוכים לשער ונזיר עובר לפניו שהוא נזיר לדעת ר׳ מאיר אפי׳ לר׳ יוחנן ומכל מקום לרבנן שהלכה כמותם אינו כלום:
אין ואפילו לר׳ אלעזר הקפר וכו׳ – התם הוא דלמא אתי למעבר אנזירותיה שלא יוכל לסבול משך זמן דנזירות וגם תוהה על נזירותו וקרבנותיו קרובים להיות חולין בעזרה. אבל נזיר טהור אי לא דלא אמיד אנפשיה לסבול לא הוי נדר:
(ב:) ומה שתלה הטעם נזיר טמא משום דילמא אתי למעבר אנזירותיה ולא משום ששנה בחטא כדלקמן. לפי שאם היה תולה הטעם בצער היין פעם שנייה הוה משמע בנזיר טהור נמי קצת עבירה שאף הוא מצער עצמו מן היין ולא קרי ליה במתניתין שפיר נאה. להכי תלי טעמא דילמא אתי למעבד כו׳ דבנזיר טהור דליכא האי טעמא לאו חוטא קרי ליה קרא. הר׳ עזריאל ז״ל:
(ג.) פיסקא. הריני כזה לא אמר כלום. דלא אמר שום דבר במשמע נזירות. וכל הני לישני דמתניתין מיירו שמתכוין למשמעות הלשון שאמר בפיו. הר׳ עזריאל ז״ל:
ומשיבים: אין [כן], יש בנזירות צד נוי של מצוה, שאפילו לשיטת ר׳ אלעזר הקפר שאמר: נזיר חוטא הוא, הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא גבי [אצל] נזיר טמא שנטמא ומביא קרבן חטאת, כאמור: ״וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש״ (במדבר ו, יא), ולדעת ר׳ אלעזר הקפר הרי זה קרבן על עצם הנזירות, דאיידי דבעי מיסתר [שמתוך שצריך לסתור] את ימי נזירותו הראשונים, וצריך למנות מחדש ימי נזירותו, שכן אמר רחמנא [אמרה התורה] ״והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו״ (במדבר ו, יב), התם [שם] הוא שאומר ר׳ אלעזר כך, יש חשש דלמא אתי למיעבר על נזירותיה [שמא יבא לעבור על נזירותו] מפני ריבוי הזמן שהוא יותר מכפי ששיער תחילה, אבל נזיר טהור לאו [לא] חוטא קרי ביה [קוראים בו, לו].
The Gemara answers: Yes, as even according to Rabbi Elazar HaKappar, who said that a nazirite is a sinner, that applies only with regard to a ritually impure nazirite. This is because it is necessary for him to void the days of his vow that have been observed and to begin his term anew, as the Merciful One states in the Torah: “But the first days will be void, because his consecration was defiled” (Numbers 6:12). It is there that Rabbi Elazar HaKappar called the nazirite a sinner, because perhaps he will come to transgress his naziriteship now that he is a nazirite for a longer period than he originally intended. However, with regard to a ritually pure nazirite, Rabbi Elazar HaKappar does not call him a sinner.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) הֲרֵינִי כָּזֶה.: נְהִי נָמֵי דְּתָפוּס בִּשְׂעָרוֹ הֲרֵינִי כָּזֶה לָא אָמַר אָמַר שְׁמוּאֵל בכְּגוֹן שֶׁהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו.:

§ The mishna taught that one who says: I am hereby like this, is a nazirite. The Gemara asks: Though this is indeed a case where he is holding his hair at the time, since he did not say: I am hereby like this, how can this statement constitute an acceptance of naziriteship? Shmuel said: It is a case where a nazirite was passing before him when he made his statement. His intention was to declare himself a nazirite like the individual passing before him, and his statement therefore constitutes a nazirite vow.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נהי נמי – דמוקמת ליה כגון שתפוס בשערו אמאי הוי נזיר והא לא אמר הריני כזה דאי כזה אמר הכי משמע להו הריני כזה שיער לגדלו.
אמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו – דמשמע הריני בנזירות כזה.
הריני כזה נהי נמי דתפיס בשערו הרי נזיר – יש ספרים דכתיב בהן הריני כזה לא אמר אכן טעות הוא שהרי במתני׳ תני בהדיא אמר הריני כזה ושמא הסופר טעה במאי דכתב בתר הכי אמר שמואל בשנזיר כו׳ פי׳ דס״ד דאין נזיר עובר לפניו אלא דתפיס בשעריה דומיא דמתני׳ דלעיל אהא נאה דאוקמינן בתפיס בשעריה לחוד ולכך פריך הריני כזה לא משמע מידי דנזירות אף על גב דתפיס בשעריה ומשני שמואל הכא נמי כשנזיר עובר לפניו והשתא אין צריך לומר דתפיס בשעריה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הריני כזה נהי נמי דתפיס בשערו לא אמר כלום – כלומר אפי׳ אי מוקמת לה בתפוס בשערו כההיא דאהא נאה לא מהני מידי דמשמע שיהיה כמו שערו ואין זה כלום. ומוקי לה שמואל כדאוקי (ההוא) [באהא] בשנזיר עובר לפניו. אבל אי אמר הריני ולא אמר כזה לא מהני מידי דהריני גרע מאהא. ואין לתמוה מאי קמ״ל דהריני כזה בשנזיר עובר לפניו דהוי נזיר פשיטא הא קאמר בהדיא הריני כזה. משום דלא תימא הריני כזה בעושר או ביופי או ביחוס. ומאי דהאי סלסול בשער הוא כלומר לסלסל ולגדל שער כנזיר. ואימא תורה שנדר לעסוק בתורה ולהפך בה. ה״נ שתפס בשערו אבל נזיר עובר לפניו לא מהני כיון שהספק הוא בלשון:
סיד כדי לסוד כלכול שיעור הוצאת סיד להתחייב עליו המוציאו לרה״ר כדי לסוד כלכול. לשומו על שער צדעיו לטופלו ולהשירו:
שלחיך פרדס רמונים גידולך נאים כפרדס של רמונים אימא מידי דעבורי שנדר לגלח ולהעביר שערו ושלחו מעליו:
נהי נמי דתפיס בשערו לא אמר כלום. כלומר אפילו אי מוקמת לה בתפוס בשערו כההיא דאהא נאה לא מהני מידי דמשמע שיהיה כמו שערו ואין זה כלום. ומוקי לה שמואל כדאוקי ההיא דאהא כשנזיר עובר לפניו. אבל אי אמר הריני ולא אמר כזה לא מהני מידי דהריני גרוע מאהא. ואין לתמוה מאי קא משמע לן דהריני כזה בשנזיר עובר לפניו דהוי נזיר פשיטא הא קאמר בהדיא הריני כזה. משום דלא תימא דלמא הריני כזה בעושר או ביופי או בייחוס. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
ופרקינן אמר שמואל הכא במאי עסקינן כשהיה נזיר עובר לפניו. פירוש ואפילו הכי בהריני גרידא לא אמר כלום. ותימא כיון דנזיר עובר לפניו ואמר הריני כזה למה צריך שיהא תפוס בשערו. שיטה: ועיין בתוספות:
ואמרי נהי נמי דתפוס בשערו הריני כזה לא קאמר. דהוי משמע הריני כזה שער לגדלו מאי כזה. פירוש. וזהו פירוש הגירסא שדוחין התוספות:
א עוד שנינו במשנה, האומר: ״הריני כזה״ — הריהו נזיר. ושואלים: נהי נמי [אם אמנם גם כן] שתפוס, שהוא מחזיק אותה שעה בשערו כפי שהוסבר לעיל ב״אהא נאה״, הרי ״הריני נזיר כזה״לא אמר, וכיצד יש בדבר זה קבלת נזירות? אמר שמואל: כגון שהיה נזיר עובר לפניו בשעה שאמר כן. והתכוון איפוא לומר: הריני כמו אדם זה, נזיר כמוהו, ולכן יש בכך משמעות נזירות.
§ The mishna taught that one who says: I am hereby like this, is a nazirite. The Gemara asks: Though this is indeed a case where he is holding his hair at the time, since he did not say: I am hereby like this, how can this statement constitute an acceptance of naziriteship? Shmuel said: It is a case where a nazirite was passing before him when he made his statement. His intention was to declare himself a nazirite like the individual passing before him, and his statement therefore constitutes a nazirite vow.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) הֲרֵינִי מְסַלְסֵל.: מִמַּאי דְּהָדֵין סִלְסוּל שַׂעְרָא כְּדַאֲמַרָה לֵיהּ הָהִיא אַמְּתָא דְבֵי רַבִּי לְהָהוּא גַּבְרָא עַד מָתַי אַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ.

The mishna rules that one who says: I am hereby a hair curler is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term is referring to the curling [silsul] of hair by allowing it to grow? The Gemara answers: As that maidservant of the house of Rabbi Yehuda HaNasi said to a certain man who grew his hair long: Until when will you curl [mesalsel] your hair? This shows that mesalsel means to grow hair.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הריני מסלסל הריני מכלכל או שאמר הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר – הריני מסלסל משמע דליעביד מידי דליהוי מהפך בשערו בגידול דהיינו בנזירות.
ממאי דהדין סילסול שערא הוא – דלשון זה נופל אהפוך שיער דנימא נזירות קביל עליה ואימא תורה להפך בתורה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב שנינו במשנה: האומר ״הריני מסלסל״ — הרי זה נזיר. ושואלים: ממאי דהדין [מניין ש״מסלסל״ זה] סלסול שערא [שיער] הוא? ומשיבים: כדאמרה ליה ההיא אמתא דבי רבי לההוא גברא [כמו שאמרה לו אותה שפחה של בית רבי יהודה הנשיא לאדם אחד] שהיה מתעסק בגידול שערותיו: עד מתי אתה מסלסל בשערך? משמע שסלסול הוא גידול שיער.
The mishna rules that one who says: I am hereby a hair curler is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term is referring to the curling [silsul] of hair by allowing it to grow? The Gemara answers: As that maidservant of the house of Rabbi Yehuda HaNasi said to a certain man who grew his hair long: Until when will you curl [mesalsel] your hair? This shows that mesalsel means to grow hair.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֵימָא תּוֹרָה דִּכְתִיב {משלי ד׳:ח׳} סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ אָמַר שְׁמוּאֵל גהָכָא נָמֵי שֶׁתָּפוּס בִּשְׂעָרוֹ.:

The Gemara suggests: Say that the word mesalsel is referring to the study of Torah, as it is written with regard to Torah: “Extol her [salseleha] and she will exalt you” (Proverbs 4:8). The Gemara responds that Shmuel said: Here too, the case is where he was holding his hair at the time of his pronouncement.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואימא תורה – דכי אמר הריני מסלסל שמקבל עליו ללמוד תורה וקאמר שיהא מהפך בה כדכתיב סלסלה ותרוממך.
הכא נמי תפוס בשעריה – דמשמע שפיר הריני מהפך במצוה התלויה בשיער.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואקשינן ואימא תורה שנאמר סלסלה ותרוממך. פירוש והוא נודר לעסוק ולהפך בה. ולא רצה להעמיד בשנזיר עובר לפניו דניחא ליה לשנויי בלאו הכי ופריק אמר שמואל הכא נמי שתפוס בשערו. שיטה.
אבל הרא״ש ז״ל כתב בפירושיו וז״ל: הכא נמי שתפוס בשערו אבל נזיר עובר לפניו לא מהני כיון דהספק הוא בלשון. וכן כתב הרב עזריאל ז״ל:
ושואלים: אימא [אמור] שהכוונה היא לעסק התורה, דכתיב כן נאמר] בה ״סלסלה ותרוממך״ (משלי ד, ח), ושמא התכוון לנדור שיהא מסלסל ומתעסק בדברי תורה? אמר שמואל: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר שתפוס בשערו באותה שעה שאמר כן.
The Gemara suggests: Say that the word mesalsel is referring to the study of Torah, as it is written with regard to Torah: “Extol her [salseleha] and she will exalt you” (Proverbs 4:8). The Gemara responds that Shmuel said: Here too, the case is where he was holding his hair at the time of his pronouncement.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל.: מִמַּאי דְּהָדֵין כִּילְכּוּל שְׂעָרוֹ הוּא כְּדִתְנַן סִיד ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לָסוּד כִּילְכּוּל וְאָמַר רַב בַּת צִידְעָא.

The mishna rules that one who says: I am hereby growing my hair is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term is a reference to growing [kilkul] his hair? The Gemara answers: As we learned in a mishna (Shabbat 78b): With regard to the measure that determines liability for carrying out lime on Shabbat from a private to a public domain, Rabbi Yehuda says: The measure is equivalent to that which is used to spread on one’s kilkul. And Rav said: This is referring to the hair that grows on the areas beneath the temple.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כדתנן – המוציא סיד בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים שחייב משום לא תוציאו.
כדי לסוד כילכול ואמר רב בת צידעא – טינפל״א בלע״ז שמקפל השער שברקתה כמין מגרר כדי להעמיד על גבן כיפה שבראשה שלא יפול השער שבאוזן למטה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כד מסקין מיא לפירא (דבי) ורבי. והכי פירושא דקרא ושולח כלומר מגדל פירות על ידי מים שעל פני חוצות. הרא״ש ז״ל בפירושיו. וא״ת והא איכא בקרא כמה שלוח שאינו לשון רביה כגון שלח תשלח וישלח יעקב. וי״ל אין הכי נמי ואיהו לא אתי אלא לשנויי קרא דושלח מים דלא ליקשי. אי נמי יש לומר דלא דייק אלא משלוח שאינו אמור גבי בעלי חיים דבבעלי חיים שייך לשון שלוח ממש. שיטה:
פיסקא. אמר ריש לקיש צפרים סמוכים לשיער קבל עליו. וא״ת ואמאי נקט צפורים לימא נשרין וטופרין דסמיכי לשיער טפי מצפרים. ועוד קשיא לי לינקוט כמה תיבות הכתובין במקרא אצל שיער. ופירש ר״י דריש לקיש אית ליה נמי טעמא דר׳ יוחנן דאמר חיישין שמא צפורי נזיר קבל עליו ומוקי לה גם הוא בשנזיר עובר לפניו. אלא דסבר ריש לקיש אי לאו נמי דאיכא למימר צפורים סמוכין לשיער קבל עליו לא הוו ידים מוכיחות לנזירות. וכן מוכח בתר הכי דקא בעי מאי בינייהו ואמאי לא קאמר איכא בינייהו בשאין נזיר עובר לפניו אלמא אפילו לריש לקיש בעינן שיהא נזיר עובר לפניו. וגם מדקאמר לריש לקיש אפילו אין נזיר עובר לפניו משמע משום דאמר בהדיא צפורים סמוכין לשיער עלי אבל אמר צפורים סתם בעי ריש לקיש שיהא נזיר עובר לפניו. ונראה לי דאין הוכחה מהכא דאית ליה לריש לקיש טעמא דר׳ יוחנן משום דאיפשר דריש לקיש בעי נזיר עובר לפניו בהדי טעמא דסמוכין אבל בטעמא דסמוכין לחודיה לא סגי ליה. הגהה: מיהו סמוכין עיקר טפי:
ג שנינו במשנה שהאומר ״הריני מכלכל״ — הרי זה נזיר. ושואלים: ממאי דהדין [מניין ש״ מכלכל״ זה] כילכול שערו הוא? ומשיבים: כדתנן [כפי ששנינו במשנה]: מהו שיעור הפחות ביותר של סיד שחייב עליו אם מוציאו בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים? ר׳ יהודה אומר: כדי לסוד כילכול. ואמר רב: מה פירושו של כילכול זה — בת צידעא, שיער הראש שמתחת לצדעיים.
The mishna rules that one who says: I am hereby growing my hair is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term is a reference to growing [kilkul] his hair? The Gemara answers: As we learned in a mishna (Shabbat 78b): With regard to the measure that determines liability for carrying out lime on Shabbat from a private to a public domain, Rabbi Yehuda says: The measure is equivalent to that which is used to spread on one’s kilkul. And Rav said: This is referring to the hair that grows on the areas beneath the temple.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֵימָא מֵיזַן עַנְיֵי כְּדִכְתִיב {בראשית מ״ז:י״ב} וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו אָמַר שְׁמוּאֵל דהָכָא נָמֵי שֶׁתָּפוּס בִּשְׂעָרוֹ.:

The Gemara suggests: Say that he vowed to sustain the poor, as it is written: “And Joseph sustained [vaykhalkel] his father and his brethren” (Genesis 47:12). The Gemara responds that Shmuel said: Here too, in the mishna, the case is one where the individual was holding his hair when he made his pronouncement, so that it was clear that he was referring to growing his hair.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואימא למיזן עניי – קביל עילויה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומקשים: אימא [אמור] שהיתה כוונתו לנדור מיזן עניי [לזון עניים], כדכתיב [כפי שנאמר]: ״ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו״ (בראשית מז, יב)? אמר שמואל: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר שתפוס בשערו ומובן מכאן שהתכוון לכילכול שיער.
The Gemara suggests: Say that he vowed to sustain the poor, as it is written: “And Joseph sustained [vaykhalkel] his father and his brethren” (Genesis 47:12). The Gemara responds that Shmuel said: Here too, in the mishna, the case is one where the individual was holding his hair when he made his pronouncement, so that it was clear that he was referring to growing his hair.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) הֲרֵי עָלַי לְשַׁלֵּחַ פֶּרַע הֲרֵי זֶה נָזִיר.: מִמַּאי דְּהָדֵין שִׁילּוּחַ רִיבּוּיָא הוּא דִּכְתִיב {שיר השירים ד׳:י״ג} שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים.

The mishna rules that with regard to one who says: It is incumbent upon me to grow [leshale’aḥ] long hair, he is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term shilu’aḥ, which is a different form of the word leshale’aḥ, is an expression of increase and growth? The Gemara answers: As it is written: “Your tresses [shelaḥayikh] are a park of pomegranates” (Song of Songs 4:13).
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר – דמשמע הרי עלי לגדל פרע.
ממאי דהדין שילוח רבויא הוא – כדקאמרת דלגדל פרע משמע.
דכתיב שלחיך פרדס רמונים – גידוליך שגדילין יהיו כפרדס רמונים שצומח ומתגדל.
שילוח רבוי הוא – לשון גידול כמו שלחיך פרדס רמונים ואימא מידי דעבורי הוא שקיבל עליו לגלח ולהעביר השיער לכשיגדל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד עוד שנינו במשנה, שהאומר ״הרי עלי לשלח פרע״ — הרי זה נזיר. ושואלים: ממאי דהדין [ממה יודעים שזה] שילוח ריבויא הוא [לשון ריבוי וגידול] הוא? ומשיבים, דכתיב [שנאמר]: ״שלחיך פרדס רמונים״ (שיר השירים ד, יג). כלומר, מחלפות שערותיך הן כפרדס רמונים.
The mishna rules that with regard to one who says: It is incumbent upon me to grow [leshale’aḥ] long hair, he is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term shilu’aḥ, which is a different form of the word leshale’aḥ, is an expression of increase and growth? The Gemara answers: As it is written: “Your tresses [shelaḥayikh] are a park of pomegranates” (Song of Songs 4:13).
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֵימָא מִידֵּי דְעַבּוֹרֵי כְּדִכְתִיב {איוב ה׳:י׳} וְשׁוֹלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.

The Gemara suggests: Say that it is referring to a matter involving transfer, as it is written: “And sends [shole’aḥ] water upon the earth” (Job 5:10), where the word shole’aḥ is referring to the transport of water from one place to another. Here too, the individual taking the vow might mean that he intends to transfer, i.e., to remove, his hair.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואימא דשילוח מידי דעבורי – הוא דמשמע שיגוז שערו כמפנה מים ומעבירן ממקום למקום כדכתיב ושולח מים וגו׳ והאי נמי דאמר הרי עלי לשלח פרע משמע דאמר הרי עלי להעביר פרע.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: אימא מידי דעבורי [אמור שהכוונה היא דבר של העברה והסרה], כדכתיב [כמו שנאמר] ״ושלח מים על פני חוצות״ (איוב ה, י), שמפרשים אותו במשמעות של העברת המים ממקום למקום, ושמא שילוח פרע זה שאמר משמעו שנודר שיעביר = יסיר את שערו!
The Gemara suggests: Say that it is referring to a matter involving transfer, as it is written: “And sends [shole’aḥ] water upon the earth” (Job 5:10), where the word shole’aḥ is referring to the transport of water from one place to another. Here too, the individual taking the vow might mean that he intends to transfer, i.e., to remove, his hair.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) תַּנָּא פֶּרַע פֶּרַע יָלֵיף כְּתִיב הָכָא {במדבר ו׳:ה׳} קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע וּכְתִיב הָתָם גַּבֵּי כֹּהֵן הֶדְיוֹט {יחזקאל מ״ד:כ׳} וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ.

The Gemara answers: The tanna derives the meaning of this term based upon a verbal analogy of the term long locks [pera] written with regard to a nazirite and the term long locks [pera] written with regard to a priest. It is written here, with regard to a nazirite: “He shall be holy, he shall let the hair of his head grow [gadel] long locks [pera]” (Numbers 6:5). And it is written there, with regard to a common priest serving in the Temple: “And they will not let their locks grow long [pera lo yeshaleḥu]” (Ezekiel 44:20). Just as the word pera with regard to a nazirite indicates growing long hair, so too, in the case of a priest it is referring to growing long hair. This proves that the term shilu’aḥ means letting one’s hair grow.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנא פרע פרע יליף כתיב הכא – בנזיר גדל פרע וכתיב גבי כהן הדיוט ופרע לא ישלחו מה פרע דכתיב גבי כהן הדיוט לישנא דריבוי הוא כדאמרינן בפרק כ״ג (סנהדרין כב:) פרע ליהוי עד שלשים ומירבא לא לירבי טפי משלשים דגמרינן ליה מנזיר דכתיב ביה (במדבר ו) יהיה ויהיה בגימטריא הכי הוי אף פרע האמור גבי נזיר גידול שיער הוי והכי משמע שיניחנו לגדל עד שיבא לכלל פרע שהן שלשים ואפילו בעי למימר דלעולם שילוח מידי דעבר הוא אכתי לא קשיא ולא מידי דהכי משמע הרי עלי לשלח שיער (ולהביאו שיגיע) לכלל ל׳ שיהא פרע דבין פרע דנזיר ובין פרע דכהן הדיוט אינה פחותה משלשים.
תנא פרע פרע יליף – לאו אתנא דמתני׳ קאי אלא אתנא דסנהדרין (דף כב:) דקאמר כהן הדיוט צריך לגלח אחת לשלשים יום ויליף פרע לא ישלחו מנזיר דכתיב גדל פרע מה להלן שלשים יום כמנין יהיה אף בכהן הדיוט שלשים יום וקאמר לא ישלחו והכא הכי פירושא תנא פרע פרע יליף בעלמא אלמא דשילוח הוי לשון גידול ואם תאמר ולייתי מקרא דכתיב בכהן הדיוט ופרע לא ישלחו ואכתי ג״ש למה לי ונראה לי דמקרא דכהן הדיוט לא משמע דלא ישלחו הוי גידול אפילו דתרי יומי וכיון דלא אמר בפירוש הריני נזיר תרי יומי אלא שילוח פרע אין כאן קבלת נזירות אבל כי גמרינן כהן הדיוט מנזיר דשילוח הוי מלשון שלשים בג״ש וקאמר הרי [עלי] לשלח כאילו אמר הרי עלי לשלח פרע שלשים יום ומשתמע שפיר דנזירות קביל עליה להכי מייתי ג״ש ודווקא כי אמר הרי עלי לשלח פרע אבל אמר הרי עלי פרע בלא שילוח לא משמע מידי דפרע הויא לשון גילוי כמו ופרע ראש האשה (במדבר ה).
תנא פרע פרע יליף כול׳ – פירוש: האי לשלח פרע ילפינן דהוי גידול שיער מדכתיב ופרע לא ישלחו דהוי גידול שיער והתם לא ידעי דהוי גידול אי לאו דילפינן פרע פרע מנזיר דכתיב ביה גדל פרע וכאילו כתיב גבי כהנים ופרע לא יגדלו ואלישנא דקרא דכת׳ גבי כהנים ופרע לא ישלחו סמך התנא ושנה לשלח פרע.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנא פרע פרע יליף – כלומר תנא דמתני׳ יליף האי לשלח פרע מפרע לא ישלחו דכתיב גבי כהנים מה התם גידול שער אף הכא גידול שער כי היכי דילפי׳ בסנהדרין פ׳ כהן גדול פרע דכהנים מפרע דנזיר לו׳ שהכהני׳ מגלחים לל׳ יום דפריך התם אימא לא לירבו כלל. ומשני אי הוה כתיב לא ישלחו פרע כדקאמרת השתא דכתיב פרע לא ישלחו פרע ליהוי שלוחי הוא דלא לשלחו כלומר לא יגדלו יותר משיעור פרע האמור בנזיר. ואי בעית אימא האי ושולח מים נמי רבוי הוא. כלומר האי דפרכת ליה מהאי קרא דלשון העברה הוא לאו פרכא היא דמצינא לפרושי ליה לשון גידול. אבל לאו שנוייא [אחרינא הוא] למימר דלא צריכנא לשינוייא קמא דכמה שלוח כתיבי בקראי דלא הוו לשון גידול:
תנא פרע פרע יליף. כלומר תנא דמתניתין יליף האי לשלח פרע מפרע לא ישלחו דכתיב גבי כהנים מה התם גידול שער אף הכא גידול שער כי היכי דילפינן בסנהדרין פרק כהן גדול פרע דכהנים מפרע דנזיר לומר שהכהנים מגלחין אחד לשלשים יום. דפריך התם אימא לא לירבו כלל. ומשני אי הוה כתיב לא ישלחו פרע כדקאמרת. השתא דכתיב פרע לא ישלחו פרע ליהוי שלוחי הוא דלא לישלחו כלומר לא יגלח יותר משיעור פרע האמור בנזיר.
ומשיבים: התנא שלנו מן הגזירה שווה של המלים ״פרע״ ״פרע״ יליף [הוא לומד] ששילוח מובנו גידול שיער, שכן כתיב הכא [נאמר כאן] בנזיר: ״קדש יהיה גדל פרע״ (במדבר ו, ה), וכתיב התם גבי [וכתוב שם אצל] כהן הדיוט העובד בבית המקדש — ״ופרע לא ישלחו״ (יחזקאל מד, כ), משמע ששילוח פרע משמעו גידול שיער.
The Gemara answers: The tanna derives the meaning of this term based upon a verbal analogy of the term long locks [pera] written with regard to a nazirite and the term long locks [pera] written with regard to a priest. It is written here, with regard to a nazirite: “He shall be holy, he shall let the hair of his head grow [gadel] long locks [pera]” (Numbers 6:5). And it is written there, with regard to a common priest serving in the Temple: “And they will not let their locks grow long [pera lo yeshaleḥu]” (Ezekiel 44:20). Just as the word pera with regard to a nazirite indicates growing long hair, so too, in the case of a priest it is referring to growing long hair. This proves that the term shilu’aḥ means letting one’s hair grow.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְאִיבָּעֵית אֵימָא הַאי שׁוֹלֵחַ מַיִם נָמֵי רִיבּוּי הוּא (כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף) דְּכַד מַשְׁקִין לֵיהּ מַיָּא לְפֵירָא וְרָבֵי.:

The Gemara offers an alternate answer: And if you wish, say that the meaning of the word shole’aḥ in that phrase: Sends [shole’aḥ] water, is also increase and growth, as Rav Yosef translated this verse into Aramaic in the following manner: When one waters produce, it grows. Consequently, the verse is referring to growth by means of water.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיבעית אימא האי ושולח מים ריבוי הוא – דכי משקין ליה מיא לארעא קא מרבי להו לפרי.
משקין ליה מיא לפרי ורבי – פירוש גדל הפרי וקשה דאשכחן הרבה שילוח שאינו לשון גידול אלא לשון העברה כמו שלח תשלח (דברים כב) וישלח יעקב מלאכים (בראשית לב) ויש לומר דאי תותבי׳ מהנך קראי הוה משני ליה כדלעיל תנא פרע פרע יליף ולא בא לפרש אלא למקרא דאותבינן מיניה ושולח מים ודוחק דמשמע דהניח הג״ש מכל וכל ועתה אינו צריך לה כלל לכן נ״ל דמתחילה לא היה חושש רק שימצא לו פסוק אחד דמשמע לשון רביה וקמייתי ליה מקרא דשלחיך ודחי ליה הש״ס דלמא ההוא גופיה לשון העברה כמו ושולח מים וליכא אפילו חד קרא דלשתמע לשון רבויא ואהא משני איבעית אימא האי שולח מים לשון רבוי הוא ואיכא למילף מיניה או מקרא דשלחיך פרדס ואע״ג דקראי טובא לשון העברה שפיר ילפינן מחד קרא דהוי לשון רבויא דמסתברא דעתו אנזירות הוא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כד משקי מיא לפירא רבי וה״פ דקרא ושולח – כלומר מגדל פירות ע״י מים שעל פני חוצות:
ואי בעית אימא האי ושולח מים נמי ריבוי הוא. כלומר האי דפרכת לי מהאי קרא דלשון העברה הוא לאו פירכא היא דמצינן לפרושי ליה לשון גידול. אבל לאו שינויה אחרינא הוי למימר דלא צריכנא לשינוייא קמא. דכמה שילוח כתיבי בקראי דלא הוי לשון גידול.
ומוסיפים עוד תשובה: ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] האי [כתוב זה] ״שולח מים״ נמי [גם כן] לשון ריבוי הוא, כדמתרגם [כפי שמתרגם] רב יוסף פסוק זה בארמית: דכד משקין ליה מיא לפירא ורבי [שכאשר משקים אותו מים לפרי וגדל], ומשמעות הכתוב היא — שמגדל (״שולח״) דברים על ידי המים.
The Gemara offers an alternate answer: And if you wish, say that the meaning of the word shole’aḥ in that phrase: Sends [shole’aḥ] water, is also increase and growth, as Rav Yosef translated this verse into Aramaic in the following manner: When one waters produce, it grows. Consequently, the verse is referring to growth by means of water.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) הֲרֵי עָלַי צִיפֳּרִין רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נָזִיר.: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ צִיפֳּרִין סְמוּכִין לְשֵׂיעָר קִיבֵּל עָלָיו דִּכְתִיב {דניאל ד׳:ל׳} עַד דִּי שַׂעְרֵיהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין.

§ The mishna taught that if one says: An obligation is hereby incumbent upon me with regard to birds, Rabbi Meir says: He is a nazirite, and the Sages say: He is not a nazirite. The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Meir? Reish Lakish said: He accepted upon himself an obligation with regard to the birds that are juxtaposed in a verse to hair, as it is written: “Until his hair was grown like eagles’ feathers, and his nails like birds’ claws” (Daniel 4:30). Since the verse juxtaposes birds with growing hair, it is understood that when this individual accepted an obligation with regard to birds, he was referring to growing his hair as a nazirite.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ציפרין הסמוכין לשיער – והיכן הן ציפרין הסמוכין לשיער כדכתיב בדניאל עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין דצפרין ושיער בחד קרא כתיבי.
צפורים הסמוכין לשיער קיבל עליה – האמורין בפסוק אצל שער כלומר אע״פ דאמר צפורים סתמא דהא מתני׳ סתמא קאמר אפילו הכי סבירא ליה לריש לקיש דדעתיה דאיניש אצפורים הסמוכים לשיער והכי משתמע ליה האומר הרי עלי צפורים הרי זה נזיר דכיון דצפורים סמוכין לשיער קאמר מסתמא ה״ק הרי עלי מצוה דשייכא ביה צפורין התלויה במצות שיער דהיינו נזיר שאם נטמא צריך צפורין וה״פ מצוה התלויה בצפורין אכן אין לפרש משום סמיכות גרידא כדמפרש הש״ס דאם כן הרי עלי נשרין הל״ל דהוי נזיר דטפי סמיכי לשער.
עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין – פסוק הוא בדניאל גבי נבוכדנצר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר״ל צפורים סמוכים לשער קבל עליו – וא״ת אמאי נקט צפרים לימא נשרי וטפרי׳ דסמיכו לשער טפי מצפורי׳ ועק״ל לנקוט כמה תיבות הכתובים במקרא אצל שער. ופי׳ ר״י דר״ל אית ליה נמי טעמא דר״י דאמר חיישינן שמא צפורי נזיר טמא קבל עליו ומוקי לה גם הוא בשנזיר עובר לפניו אלא דסבר ר״ל אי לאו נמי דאיכא למימר צפורים סמוכים לשער קבל לא הוו ידים מוכיחות לנזירות וכן מוכח בתר הכי דקא בעי׳ מאי בינייהו אמאי לא קאמר איכא בינייהו כשאין נזיר עובר לפניו אלמא אפילו לר״ל בעי׳ שיהא נזיר עובר לפניו וגם מדקאמר לר״ל אפילו אין נזיר עובר לפניו. משמע משום דאמר בהדיא צפורים סמוכים לשער עלי אבל אמר צפורים סתם בעי ר״ל שיהא נזיר עובר לפניו. ונ״ל דאין הוכחה מהכא דאית ליה לר״ל טעמא דר״י משום דאתיא דר״ל בעי נזיר עובר לפניו בהדיה טעמא דסמוכים אבל בטעם דסמוכים לחודיה לא סגי ליה חיישינן שמא צפורי נזיר טמא קבל עליו והכי קאמר הרי עלי דבר שיכול לבוא לידי צפרים והיינו נזירות דנזיר שנטמא מביא אשם ושתי צפרים:
ה שנינו במשנה: האומר ״הרי עלי ציפרין״ר׳ מאיר אומר: הריהו נעשה נזיר בכך. ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ מאיר? אמר ריש לקיש: ציפרין סמוכין לשיער קיבל עליו, דכתיב [שנאמר] ״עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין״ (דניאל ד, ל) [עד ששערו כנשרים גדל וציפורניו כציפורים], שכיון שבפסוק זה יש סמיכות בין ציפורים וגידול שיער, הרי אף כאשר אמר ״הרי עלי ציפרין״ — לגידול שיער התכוון.
§ The mishna taught that if one says: An obligation is hereby incumbent upon me with regard to birds, Rabbi Meir says: He is a nazirite, and the Sages say: He is not a nazirite. The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Meir? Reish Lakish said: He accepted upon himself an obligation with regard to the birds that are juxtaposed in a verse to hair, as it is written: “Until his hair was grown like eagles’ feathers, and his nails like birds’ claws” (Daniel 4:30). Since the verse juxtaposes birds with growing hair, it is understood that when this individual accepted an obligation with regard to birds, he was referring to growing his hair as a nazirite.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) רַבִּי מֵאִיר סָבַר מַתְפֵּיס אִינִישׁ בְּמִידֵּי דִּסְמִיךְ לֵיהּ

The Gemara explains the basis of the dispute: Rabbi Meir holds that a person associates the object of his vow with something that is juxtaposed to it in a verse, so that when he says that it is incumbent upon him to bring birds, he means that it is incumbent upon him to grow his hair.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דר״מ סבר מיתפיס איניש במידי דסמיך ליה – ולהכי אמר צפרין דבעי לקבולי עליה גידול שיער דסמיך ליה לצפורים וכגון שהיה נזיר עובר לפניו או תפוס בשערו כדאמרינן לעיל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומסבירים את המחלוקת שבמשנתנו, ר׳ מאיר סבר [סבור]: מתפיס איניש [אדם] את דבריו במידי דסמיך ליה [בדבר שסמוך לו], שאף שציפורים נזכרו לגבי גידול ציפורניים, מכל מקום כיון שבפסוק זה נזכר גם גידול שיער, היתה כוונתו לנדר המתייחס לחלקו האחר של הפסוק.
The Gemara explains the basis of the dispute: Rabbi Meir holds that a person associates the object of his vow with something that is juxtaposed to it in a verse, so that when he says that it is incumbent upon him to bring birds, he means that it is incumbent upon him to grow his hair.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נזיר ג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נזיר ג., מיוחס לרש"י נזיר ג., תוספות נזיר ג., תוספות רי"ד נזיר ג., בית הבחירה למאירי נזיר ג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש נזיר ג., שיטה מקובצת נזיר ג., פירוש הרב שטיינזלץ נזיר ג., אסופת מאמרים נזיר ג.

Nazir 3a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 3a, Attributed to Rashi Nazir 3a, Tosafot Nazir 3a, Tosefot Rid Nazir 3a, Meiri Nazir 3a, Peirush HaRosh Nazir 3a, Shitah Mekubetzet Nazir 3a, Steinsaltz Commentary Nazir 3a, Collected Articles Nazir 3a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144