×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
פרק ב – כל היד
(1) מתני׳מַתְנִיתִין: כׇּל הַיָּד אהַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַת בוּבָאֲנָשִׁים תִּקָּצֵץ.:
Chapter 2
MISHNA: With regard to any hand that is diligent to examine bodily emissions to ascertain ritual impurity, among women such a hand is praiseworthy. But among men such a hand should be severed, as this action is apt to lead to a seminal emission for naught.
קישוריםעין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרמב״ןבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{משנה נדה ב:א} תנן התם בנדה [כל היד]⁠1 המרבה לבדוק בנשים משובחת באנשים תקצץ
{בבלי נדה יג ע״א-ע״ב} מאי שנא אנשים ומאי שנא נשים2 אמרי3 נשים [דלאו]⁠4 בני5 הרגשה נינהו משובחת אנשים דבני הרגשה נינהו תקצץ אי הכי6 מאי אריא מרבה כי לא מרבה נמי כי קא תאני מרבה אנשים: תאנא במה דבר׳ אמורים לענין שכבת זרע אבל לענין זוב7 אף הוא משובח כנשים8 ואפילו לענין שכבת זרע נמי אם בא לבדוק עצמו בצרור או בחרש9 בודק10 ומטלת עבה הרי היא כחרש:
תניא ר׳ אליעזר אומר כל האוחז [באמה]⁠11 ומשתין12 כאילו מביא מבול לעולם: אמרו לו לר׳ אליעזר והלא ניצוצות ניתזין13 לו על רגליו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא14 לעז על בניו שהן ממזרין אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו שהן ממזרין15 ואל יעשה שעה אחת16 רשע לפני המקום17 תניא אידך אמר להן ר׳ אליעזר לחכמים איפשר שיעמוד על מקום גבוה וישתין18 או ישתין בעפר תוחח19 ולא יעשה שעה אחת רשע לפני המקום. הי-מיניהו20 אמר להו ר׳ אליעזר ברישא אילימא (הך)⁠21 קמיתא אמ׳ להו ברישא22 בתר דאמר להו איסורא הדר אמר להו תקנתא אלא הא אמר23 להו ברישא ואמרי24 ליה אין25 מקום [גבוה]⁠26 ואין27 עפר תוחח28 מאי אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו שהן ממזרין29 ואל יעשה שעה אחת רשע לפני המקום30. וכל כך למה מפני31 שמוציא32 שכבת זרע [לבטלה]⁠33 [דאמר ר׳ יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב34] מיתה שנאמר {בראשית לח:י} וירע בעיני ייָ׳ אשר עשה וימת גם אותו רבמי ורבסי דאמרי תרויהו35 כאילו שופך דמים שנאמר {ישעיהו נז:ה} הנחמים באלים תחת כל עץ רענן36 שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים37 אל תיקרא שוחטי אלא סוחטי (הילדים)⁠38 רב אשי אמר כאילו עובד עבודה זרה כתיב הכא {ישעיהו נז:ה} תחת כל עץ רענן וכתיב התם {דברים יב:ב} על ההרים הרמים ועל הגבעות39 ותחת כל עץ רענן: שמואל ורב יהודה [הוו]⁠40 קימי אאיגרא41 דבי כנישתא42 דשף יתיב43 בנהרדעא44 בליליא אמ׳ רב יהודה לשמואל45 צריך אני להשתין מים אמ׳ ליה שיננא אחוז באמה והשתין46 מים לחוץ והיכי עבד הכי והא תניא ר׳ אליעזר אומר47 כל
האוחז באמה ומשתין מים48 כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי49 עשאוה כבלשת דתנן בלשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אילו ואילו50 מותרות51 שאין להם פנאי לנסך אלמא כיון דבעיתי לא אתו לנסוכי52 הכא נמי כיון דבעית לא אתי להרהורי והכא מאי בעתתא איכא איבעית אימא בעתתא דליליא ודאיגרא ואיבעית אימא בעתתא דרביה ואיבעית אימא בעתתא דשכינה ואיבעית אימא שאני רב יהודה דאיכא אימתא53 דמריה עליה דקרי שמואל עליה דרב יהודה אין זה ילוד אשה54 ואיבעית אימא נשוי הוה דאמר רב נחמן אם היה נשוי מותר ואיבעית אימא כי הא אורי ליה דתני אבה בריה דרב בנימין בר חייה אבל מסייע בביצים מלמטה ואי בעית אימא כי הא אורי ליה דאמר ר׳ אבהו אמר ר׳ יוחנן גבול יש לה מעטרה ולמעלה אסור מעטרה ולמטה מותר: אמר רב כל המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי ולימא אסור משום דקא מגרי יצר הרע אנפשיה ר׳ אמי אמר נקרא משומד שכן אומנותו של-יצר הרע היום אומר לו עשה כן ולמחר אומר לו לך עבוד [עבודה זרה]⁠55 והולך ועובד56. איכא דאמרי אמר ר׳ אמי אמ׳ ר׳ יצחק57 כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו למחיצתו של-הקב״ה שנא׳ {בראשית לח:י} וירע בעיני ייָ׳ אשר עשה וכתיב {תהלים ה:ה} כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע אמר ר׳ אלעזר מאי לא יגורך רע לא יגור במגורך רע ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב {ישעיהו א:טו} ידיכם דמים מלאו אילו המנאפים ביד אמרי58 דבי ר׳ ישמעאל לא תנאף לא תהנה לאף5960 לא תהא נואף בין ביד בין ברגל וקרי בה לא תנאיף בתינוקות61: תנו רבנן הגרים והמשחקים בתינוקות מעכבין את [המשיח]⁠62 בשלמא גרים כדר׳63 חלבו דאמר ר׳ חלבו קשים גרים לישראל כספחת בעור64 החי אלא משחקין בתינוקות מאי היא אילימא משכב זכור בני סקילה נינהו [ואלא]⁠65 דרך איברין בני מבול נינהו אלא (לאו הני)⁠66 דנסבי קטנות דלא בני67 אולודי נינהו דאמר ר׳ אסי68 אין בן דויד בא עד שיכלו נשמות69 שבגוף שנאמר {ישעיהו נז:טז} כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי:
1. כל יד: געב, גלג, כ״י נ, דפוסים, כלשון המשנה שם, וכן באשכול, הלכות בעל קרי. כ״י א: ״יד״, אולי אינו שם הפרק אלא מתאם ללשון המאמר הקודם.
2. מאי שנא אנשים... נשים: דפוסים: מאי שנא נשים... אנשים. חסר בה״ג הל׳ נדה, ואשכול.
3. אמרי: חסר בדפוסים, ה״ג, אשכול.
4. דלאו: גלג, געב, כ״י נ, דפוסים, ה״ג. כ״י א: ״לאו״.
5. בני: דפוסים: בנות.
6. אי הכי: חסר ב-גלג. דפוסים: אי הכא.
7. זוב: כ״י נ: ״זיבה״.
8. הוא משובח כנשים: געב: ״הוא נמי משובח כנשים״. דפוס קושטא: הוא כנשים משובח. דפוסים: באנשים היא משובחת.
9. עצמו בצרור או בחרש: דפוסים: בחרס או בצרור.
10. בודק: כ״י נ: ״יבדוק״.
11. באמה: גלג, געב, כ״י נ, דפוסים, ה״ג. כ״י א: ״באמתו״.
12. ומשתין: גלג, געב, כ״י נ: ״ומשתין מים״, וכן בה״ג. אולי רמז למבול שבמשל כאן. בהבאה שניה של המאמר, בהמשך הסוגיא, כך גם בכ״י א.
13. ניתזין: וכן בה״ג. דפוסים: מתיזין.
14. ונמצא מוציא: וכן בה״ג. דפוסים: ומוציא.
15. שהן ממזרין: חסר בכ״י נ, דפוסים, ה״ג.
16. אחת: חסר בכ״י נ.
17. שעה אחת רשע לפני המקום: וכן בה״ג. דפוסים: עצמו כרשע לפני המקום אפילו שעה אחת. וכן בסמוך בתניא אידך.
18. וישתין: וכן בה״ג. דפוסים: ומשתין.
19. תוחח: כ״י נ, דפוסים: ״תיחוח״. וכן בהמשך.
20. הי-מיניהו: חסר ב-גלג. כ״י נ: ״הרי״.
21. הך: חסר ב-גלג, געב, כ״י נ, דפוסים.
22. אמ׳ להו ברישא: חסר בדפוסים.
23. אמר: דפוס קושטא: דאמר.
24. ואמרי: כ״י נ: ״אמרו״.
25. אין: כ״י נ: ״אין שם״. וכן בסמוך. דפוסים: לא מצא.
26. גבוה: גלג, געב, כ״י נ, דפוסים. כ״י א: ״שגבוה״.
27. ואין: דפוסים: או.
28. תוחח: כ״י נ, דפוסים: ״תיחוח״.
29. שהן ממזרין: כ״י א, גלג. חסר ב-געב, כ״י נ, דפוסים.
30. שעה אחת רשע לפני המקום: דפוסים: עצמו כרשע לפני המקום אפילו שעה אחת, (כדלעיל). געב רק כאן: ״רשע לפני המקום שעה אחת״.
31. מפני: חסר בכ״י נ.
32. שמוציא: דפוסים: שלא יוציא.
33. לבטלה: גלג, געב, כ״י נ, דפוסים. כ״י א: ״להבטלה״.
34. דאמר...לבטלה: כ״י א: ״וחייב״, כנראה חסר מחמת הדומות ותיקון לשון בהתאם. הושלם ע״פ גלג געב, כ״י נ, דפוסים.
35. רבמי ורבסי דאמרי תרויהו: גלג: ״דבי רבי אמרו״. געב, דפוסים: ״דבי ר׳ אמי אמרי״. כ״י נ: ״יצחק דבי ר׳ אסי אמ׳⁠ ⁠״.
36. תחת כל עץ רענן: חסר בדפוס קושטא.
37. בנחלים תחת סעיפי הסלעים: חסר בדפוסים. גלג, געב, כ״י נ העתיקו את הפסוק עד ״בנחלים״.
38. הילדים: חסר ב-גלג, געב, כ״י נ, דפוסים.
39. ועל הגבעות: חסר בכ״י נ.
40. הוו: גלגגסזגעב, דפוסים. כ״י א: ״הוה״.
41. אאיגרא: געב: ״אגודא״. כ״י נ: ״אגידא״.
42. דבי כנישתא: חסר ב-גלג.
43. יתיב: כ״י נ, דפוסים: ״ויתיב״.
44. בנהרדעא: כ״י א: ״בנהר דעא״ (בשתי מילים).
45. אמ׳ רב יהודה לשמואל: כ״י נ: ״אמ׳ ליה רב יהודה לשמואל״. דפוסים: א״ל רב יהודה.
46. והשתין: כ״י נ: ״ותשתין״.
47. והיכי עבד הכי והא תניא ר׳ אליעזר אומר: כ״י נ: ״אוחז והא אמר ר׳ אליעזר״.
48. מים: חסר בכ״י נ, דפוסים
49. בכ״י נ נוסף: ״כיון דלא אפשר״.
50. אילו ואילו: דפוסים: כולן.
51. כ״י נ מוסיף: ״לפי״. דפוסים מוסיפים: מפני.
52. אתו לנסוכי: כ״י נ: ״מנסכיה״.
53. אימתא: כ״י נ: ״ביעתותא״.
54. אין זה ילוד אשה: כ״י נ בארמית: ״לית דין ילוד אתתא״.
55. עבודה זרה: גסז, געב, כ״י נ, דפוסים. כ״י א: ״אלהים אחרים״.
56. והולך ועובד: כ״י נ: ״ועובד״. חסר בדפוס קושטא.
57. אמ׳ ר׳ יצחק: חסר בכ״י נ ובדפוסים.
58. אמרי: כ״י נ, דפוסים: ״כדתנא״. חסר ב-געב.
59. לא תהנה לאף: חסר בדפוסים.
60. כ״י נ מוסיף: ״וקרי ביה לא תנאף״.
61. בתינוקות: חסר בדפוסים.
62. המשיח: געב, כ״י נ, דפוסים. כ״י א: ״הישועה״.
63. כדר׳: דפוסים: משום דר׳.
64. בעור: דפוסים: בבשר.
65. ואלא: געב, כ״י נ, דפוסים. כ״י א: ״אלא״.
66. לאו הני: חסר ב-גסז, כ״י נ, דפוסים.
67. דלא בני: כ״י נ: ״דלאו בנות״.
68. אסי: דפוסים: יוסי.
69. נשמות: געב, דפוסים: ״כל הנשמות״.
ערך יד
ידא(נדה יג.) כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת באנשים תיקצץ פי׳ לבדוק בכל שעה מפני הנידות ובאנשים תיקצץ שאם בדק האיש בכל עת באבר מביא שכבת זרע וזה הדבר אסור. (בריש עוקצים חולין קיח.) כל שהוא יד ולא שומר מיטמא ומטמא ומצטרף פי׳ ידות כגון קנה של שבולת ועוקץ פסיגת האשכול שהוא היוצא מן הגרגרים וכיוצא בהן שדרך בני אדם לתפשם בידם ולאכול מהן או לתלותן בהן או להפכן ממקום למקום וכיוצא בדברים הללו נקראו ידות כדרך שנקרא בית תפישת יד בכלים ידות הכלים ומה שהוא עשוי להגן כגון העור בבשר וקליפי אגוזים וקליפי רימונים וכיוצא בהן נקרא שומר (מנחות לו) רב אשי אמר ידכה יד כהה יד שמאל מדכתיב כהה בלשון נקבה כלומר באותה יד שהיא חלשת כנקבה היינו שמאל (בילמדנו) ידכה ה׳ יתירה הרי חמשה ד׳ טטפות בראש וטוטפות אחד ביד. (שבת יג: פסחים יט: ובסוף זבין) אלו פוסלין את התרומה וכו׳ עד והספר והידים (ובפ״ג בילמדנו יפקוד ה׳) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה וסמכת את ידך עליו יד אחת מה עשה משה סמך שתי ידיו עליו וכולי (ובריש והיה עקב תשמעון) מהו יד ליד לא ינקה רע אמר הקב״ה לישראל לא תלמדו את התורה על מנת ליטול שכרה מיד לא תעשה את המצות ותבקש שכרה מיד ליד ואם עשה כן נקרא רע שלא הניח לניניו כלום וכו׳ (סוטה ד) אמר רב כל הבא על אשת איש אפילו הקנהו הקב״ה שמים וארץ כאברהם אבינו וכו׳ אמר רבי חייא בר אשי אמר רב מים הראשונים צריך להגביה ידיו למעלה שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. אחרונים צריך להשפיל ידיו למטה:
א. [האנד.]
מתני׳ כל היד המרבה לבדוק – שבודקת תמיד שמא ראתה.
בנשים משובחת – שמתוך כך לא אתי לידי ספק טומאה ובעלה לא אתי לידי איסורא.
ובאנשים – שבודק עצמו תדיר באמתו שמא יצא ממנו קרי.
תקצץ – שמתחמם ומרגיש כשממשמש באמה ומוציא שכבת זרע לבטלה.
מתני׳ כל היד. באנשים תקצץ – ואם צריך לבדוק יבדוק בצרור או בחרס כדאמר בגמ׳ וא״ת הא לקמן אמר דלמטה מעטרה מותר והיינו בפי האמה ושם הוא בודק עצמו וי״ל דגם למעלה לצד הגוף צריך לבדוק שמא הלך שם טפת קרי א״נ אפי׳ מעטרה ולמטה לא שרי אלא להשתין משום ניצוצות או משום בית הכנסת אבל כדי לבדוק עצמו לא.
פרק שני: כל היד
הפרק השני בעזרת האל ובישועתו:
כל היד וכו׳ זה הפרק בא להשלים עניני החלק הראשון ובפרט על איזה צד צריכה בדיקה קודם שתשמש ועל איזה צד היא בחזקת טהרה ולא תצטרך בדיקה וכיצד הוא בין ביש לה וסת בין באין לה וסת ולבאר בעניני החלק השלישי איזה דם טמא ואיזה טהור אם מצד גופה ר״ל אם הוא מן המקור אם לאו אם מצד הצבע ועל זה יחלקו עניני הפרק לארבעה חלקים הראשון בענין בדיקתה דרך כלל אם צריך שתבדוק עצמה תמיד אם לאו ונשים שאינן בנות דעת היאך ענין הבדיקה נוהג בהם ואם אירע להם שמצאו טמא אחר ביאה כיצד הוא הדין השני על איזה צד הנשים בחזקת טהרה לבעליהן השלישי בעניני החלק השלישי והוא בדם האשה לידע איזה דם היוצא ממנה טמא או טהור מצד יציאתו מן המקור או חוץ ממנו הרביעי בזה הענין בעצמו לידע איזה דם טהור או טמא ומצד הצבע זהו שרש הפרק אלא שיתגלגלו בו דברים מעניני שאר החלקים ושאר דברים על ידי גלגול כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם:
והמשנה הראשונה ממנו אמנם תחל בענין החלק הראשון והוא שאמר כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ ר״ל זה שאמרנו בפרק ראשון שאע״פ שאמרנו דייה שעתה צריכה לבדוק שחרית ובין השמשות ובשעה שעוברות לשמש את ביתן מ״מ כל שהן מרבות בבדיקה תמיד מדה משבחת היא להן שאינן בנות הרגשה ר״ל שיהא יצרן מתגרה בהן מפני כך וכן שאלמלא בדיקתן לא ירגישו ביציאת הדם ודוקא לטהרות או אף בזמן שאין טהרות כל שהיא שלא בפני הבעל אבל בשעה שעוברת לשמש את ביתה ולפני הבעל לא שמא יהא לבו נוקפו כמו שהתבאר הא כל שלא בפני בעלה וכל שכן בימי הספירה הרי זו משובחת ואף באשה שיש לה וסת הא כל שאינה בודקת הרי היא בחזקת טהרה עד עונת הוסת ונשים כשרות וצנועות נוהגות לבדוק עצמן שחרית וערבית ובאנשים תקצץ מפני שמביא עצמו לידי הרהור והרי יכול לברר עצמו בלא אחיזת אמה שהרי כל שרואה קרי מרגיש הוא ואבריו מזדעזעים ובאנשים מיהא לאו דוקא מרבה אלא אפילו בכל שהוא אוחז באמה פעם אחת ולא הוזכרה יד המרבה אלא משום נשים ופי׳ בגמ׳ דוקא לענין שכבת זרע אבל לענין זיבה מותר שאין כאן הרגשה שהרי מאבר מת הוא והוא צריך לבדוק לידע מנין ראיותיו שנים לטומאה ושלש לקרבן או למנות משעת הפסקתו שבעה נקיים ואף לענין שכבת זרע אם בא לבדוק בצרור או בחרס או במטלית עבה מותר שהרי דברים קשים הם ואין מביאות אותו לידי חמום הא בכל דבר שמביאו לידי חמום תקצץ ופי׳ בגמ׳ שזה שאמרו תקצץ לאו דינא תנן אלא לטוותא תנן כלומר דרך קללה הוא נאמר ואע״ג דרב הונא קץ ידא צורך שעה היה ואין למדין הימנו וי״מ דקץ ידא דקאמר ענין אחר היה והביאוהו כאן לידע אם נאמר כן בענין זה:
מתני׳ כל היד המרבה וכו׳ ובאנשים תקצץ. באותו ענין שהוא מתחמם אבל מעטרה ולמטה או בצרור או במטלית עבה אם בא לבדוק בודק:
רש״י בד״ה כל היד כו׳ בנשים משובחת שמתוך כך לא אתיא לידי ספק טומאה ובעלה לא אתי לידי איסורא כצ״ל והס״ד:
בד״ה ובאנשים שבודק עצמו תדיר כו׳. נ״ב נ״ל לא דק בפירוש או טעות סופר הוא:

פרק ב

א משנה כל היד המרבה לבדוק אם ראתה דם (בנשים) או קרי (באנשים), אם הוא בנשים — הרי יד זו משובחת היא. ואם הוא באנשים הבודקים עצמם — תקצץ יד זו, משום שעלול הדבר להביא לידי הוצאת זרע לבטלה.

Chapter 2

MISHNA: With regard to any hand that is diligent to examine bodily emissions to ascertain ritual impurity, among women such a hand is praiseworthy. But among men such a hand should be severed, as this action is apt to lead to a seminal emission for naught.
קישוריםעין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרמב״ןבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) גמ׳גְּמָרָא: מ״שמַאי שְׁנָא נָשִׁים וּמַאי שְׁנָא אֲנָשִׁים נָשִׁים לָאו בְּנוֹת הַרְגָּשָׁה נִינְהוּ מְשׁוּבָּחוֹת אֲנָשִׁים דִּבְנֵי הַרְגָּשָׁה נִינְהוּ תִּקָּצֵץ.

GEMARA: The Gemara asks: What is different about women and what is different about men, that women are praised for examining for bodily emissions while men are castigated for the same? The Gemara answers: Women are not susceptible to sexual arousal by this action, and therefore when a woman is diligent to examine herself she is considered praiseworthy; whereas men, who are susceptible to sexual arousal and may experience a seminal emission as a result of this contact, may not do so, and the hand of a man who conducts frequent examinations for emissions should be severed.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותרמב״ןרשב״אתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פרק כל היד
[נשים דלאו בנות הרגשה נינהו. אשרואות דם בלא הרגשה].
א. תוספות הרא״ש, וכן משמע מתוך פי׳ ר״ח (שמוזהרות על השחתת זרע) שפי׳ וכו׳. ודנו האחרונים בשיטת ר״ח אם הותר הוצאת שכבת זרע לצורך, כמו שלא חששו כאן להוצאת זרע.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ הרגשה – שמזדעזעין אבריו כשמתחמם ורואה קרי.
[נשים דלאו בנות הרגשה נינהו – לר״ת דמפרש (יבמות יב) ג׳ נשים משמשות במוך היינו צריכות ושאר נשים מותורות משום [דלא] מיפקדא אפריה ורביה י״ל כיון דלאו בנות איסור הרגשה נינהו אפילו הוו מרגישות לפי׳ ר״ת קשה לר׳ יוחנן בן ברוקה דתניא (שם דף ס״ה) על שניהם נאמר פרו ורבו ועוד נהי נמי דלא מפקידו אפ״ו להשחית זרע הוקשו לאיש לכל עונשין שבתורה וי״ל דהיינו טעמא שהנשים לעולם מזריעות בפנים ושם הוא דרך להזריע אבל אנשים מזריעים בחוץ ואין דרך להזריע אבל אנשים מזריעים בחוץ ואין דרך להזריע שם. גי׳]:
נשים דלאוא בנות הרגשה נינהו משובחתב – ק״ל לר״ת ז״ל למה ליה האי טעמא, תיפוק ליה משום דלא מיפקדי אפריה ורביה. ושמעתי שהיה מפרשג דלאו בנות הרגשה נינהו שאינן בדין הרגשה כלל, לומר שאינן מרגישות ולא מצוות. וכן פירש זו ששנינו בברייתאד ארבעה נשים משמשות במוך, חייבות לשמש, דאלו מותרות, כל הנשים מותרות כן. ואין פי׳ נכון בכאן דבנות הרגשה לאו בדין הרגשה משמעה.
ואפשר לפרשו דמשום משובחת קאמר, שאילו היו בנות הרגשה אע״פ שאינן מצוות כאנשים ולא דינן ליקצץ, מ״מ לא היתה יד המרבה לבדוק יותר מדאי משובחת לפי שהיא משחיתה ואין שבח בהשחתה אפילו לנשים. ועוד דהא מביאה עצמה לידי הרהור ואלו היתה בה הרגשה בת נדוי היא כדלקמן, ולפיכך הוצרכו בגמ׳ לפרש דלאו בנות הרגשה נינהו.
אבל כל עיקר אין דינו של הרב ז״ל נראה לי, שאע״פ שאינן מצוות על פריה ורביה ורשאי מן התורה לבטל, איסור הוא בהשחתה, ואע״פ שהאשה מותרת לעקור את עצמה, מה שאין כן באיש ואע״פ שקיים מצות פריה ורביה, התם מצוה אחריתי היא שנצטוו על הסירוס ואפילו מסרס אחר מסרס חייבז, אבל בהשחתה כל בשר כתיבח.
א. לפנינו: לאו.
ב. בכ״נ: משובחות, אבל בסמוך ברבנו: משובחת, כלומר דליכא למיחש בהו דמשום משמוש יבואו לידי השחתה, שאין שייך בהם.
ג. הובא בראשונים בשמו, ועי׳ גליון התוספות כאן ד״ה נשים, ותוס׳ יבמות יב, ב ד״ה שלש. ושיטת ר״ת דכיון דנשים אינם חייבות אפרי׳ ורביה ואינם מוזהרות בעיקור וסירוס אינן מוזהרות אהשחתה ז״ל. ורבנו פליג דנשים חייבות אהשחתה וכן כתב בתוספות הרא״ש כאן ועי׳ שו״ת הגרע״א סי׳ עא, בית מאיר אבהע״ז סי׳ כג, ח״ס יו״ד סי׳ קעב, אמרי אש סי׳ סח, חמדת שלמה סי׳ מו, שו״ת בנין ציון סי׳ קלו, מחנה חיים ח״א סי׳ נג, אחיעזר ח״א סי׳ כג, מרחשת ח״ב סי׳ ט, חז״א אבע״ז ליקוטים סי׳ ג.
ד. יבמות שם ושם: שלש נשים, וכן בד״ח ברמב״ן.
ה. אלא הכוונה שאינם מתחממות לבא לידי השחתה.
ו. כלומר דאפילו אם נאמר דלא מפקדן אהשחתה כלל אין אנו צריכים לפי ר״ת אלא על מה שאמר משובחת קא יהיב טעמא שאילו היו בנות הרגשה לא היו משובחות, עי׳ ריטב״א ור״ן.
ז. עי׳ שבת קי, ב.
ח. בראשית ו, יב ומשמע אפילו נשים בכלל, דאיסור סירוס הוי איסור מניעה על ידי קלקול אברי ההולדה, אבל השחתה הוא איסור בפני עצמו, וגם האשה מוזהרת על השחתת זרע האיש. ברשב״א הביא דברי רבנו דאע״פ שאינן מצוות בפריה ורביה מ״מ אסורות הן בהשחתה והכל לקו על זה במבול. ובמל״מ הל׳ מלכים פ״י ה״ז ד״ה נחזור האריך לבאר דברי רבנו והקשה עליו דלא ידע היכן רמוז איסור זה דהשחתה לבני נח, ועוד קשה אמאי לא מני בהדי שבע מצות דבני נח. ולא היו לפניו דברי רבנו עצמם שכתב להדיא דילפי׳ מקרא כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ והכל נצטוו כאחד נשים כאנשים. [וערש״י סנהדרין נז, א ד״ה ותשחת דכתב מדאיענוש עלייהו ש״מ דאיפקוד עלייהו, ועי׳ תוס׳ שם כט, ב ד״ה והא, ועי׳ מחנה חיים שם]. מיהו כיון דאיסור הז״ל אע״ג דהוי דאורייתא אינו נמנה בין הלאוין ה״נ לא נמנה בין מצוות ב״נ. ויל״ע אי ישראל חייב אהשחתה דשל גוי.
הא דאמרינן: נשים דלאו בנות הרגשה נינהו משובחת. הקשה ר״ת ז״ל למה לי האי טעמא, תיפוק לי משום דאינה מצווה אפריה ורביה. ותירץ הוא ז״ל, דהכי קאמר, שאינן בדין הרגשה, כלומר דאפילו הרגישו ושחתו זרעם אין בכך כלום, הואיל ואינן במצות פריה ורביה והקשה עליו הרמב״ן נ״ר דאע״פ שאינן מצוות בפריה ורביה מכל מקום אסורות הן בהשחתת זרע, והכל לקו על זה במבול, ואע״פ שאינן בדין סירוס (שבת קיא.) ומותרות הן להשחית כלי הזרע, אבל אינן מותרות להשחית הזרע ועוד שאילו היו בנות הרגשה, לא סגיא דלאו משובחת, ועוד אילו היו בנות הרגשה, ודאי אסורות הן לרבות בבדיקה, משום דמגרן יצר הרע בנפשייהו, והילכך ודאי דוקא משום דלאו בנות הרגשה נינהו.
נשים דלאו בנות הרגשה נינהו. פרש״י שאינן מתחממות ורואות קרי מחמת מישמוש. משמע הא אם מתחממות אסור אלמא נשים מוזהרות על השחתת זרע. וכן משמע מתוך פר״ח שפי׳ נשים דלאו בנות הרגשה נינהו שרואות דם בלא הרגשה ומשמע שר״ל אע״ג דמפקות זרע לבטלה טוב לה שתבדוק כדי להפריש מטומאת טהרות ומלשמש עם בעלה בטומאה. אבל אנשים שאינן רואין קרי ולא הרגישו למה יבדקו אבל אם היו רואים בלא הרגש מיקרי משובח כשבודק אע״פ שמוציא זרע מידי דהוה אזב. ועוד י״ל דלאו בני איסור הרגשה נינהו אע״פ שמתחממות ורואות קרי וא״ת ומ״ט וכ״ת משום דלא מיפקדי אפריה ורביה אנשים נמי לאחר שקיימו לא ליסרו. ומי׳ י״ל אנשים לעולם מיפקדי משום דכתיב בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך כדאיתא בפרק הבא על יבמתו ומיהו קשה לר׳ יוחנן בן ברוקה דאמר התם על שניהם הוא אומר פרו ורבו ליתסרין. וי״ל דהיינו טעמא דאנשים מיפקדי לפי שמזריע מבחוץ אבל אשה מזרעת מבפנים. והא דאמרי׳ ג׳ נשים משמשות במוך דמשמע הא שאר נשים אסירי וי״ל לפר״ח ולרש״י ניחא דאסירי משום השחתת זרע ולאידך פירושא נמי איכא למימר דאסירי משום שמשחיתות זרע האיש. א״נ איכא לפרושי צריכות לשמש במוך:
פרק שני כל היד בס״ד
מאי שנא נשים דלאו בני הרגשה נינהו – פירוש דליכא למיחש בהו דמשום משמוש יבאו לידי אבוד זרע והקשה ר״ת ז״ל ותיפוק לי׳ דאלו הוו בנות הרגשה אינם מצוות על פריה ורביה ולא על אבוד זרע וכשם שאינן מצוות על העיקור ועל הסירוס לכך פי׳ הוא ז״ל דה״ק נשים שאינן בדין הרגשה כלל שאפי׳ הרגישו ושחתו זרע אין בכך כלום כיון שאינן מצוות על פריה ורביה והקשה עליו רבי׳ הגדול הרמב״ן ז״ל שאפילו לפי סברת ר״ת ז״ל שהוא סובר שאין הנשים מוזהרות על השחתת זרע מ״מ אינו כדין שתהא משובחת אלו היו בני הרגשה ויותר הוא משובח להן ולעולם שלא ירבו לבדוק שלא לצורך משישחיתו זרע כי לא תהו בראה ועוד דאלו היו בנות הרגשה קא מיגרן יצר הרע בנפשייהו וכ״ש דודאי אע״ג שאין הנשים מצוות על פריה ורביה ולא על הסירוס מ״מ אסורות הן להשחית זרע בראוי לפרות ולרבות וכלן לקו בדור המבול בזה שאם הותרו להשחית כלי הזרע לא הותרו להשחית הזרע וכמו שפרש״י ז״ל על ברייתא דג׳ נשים משמשת במוך הילכך שפיר נקט תלמוד משום דלאו בני הרגשה ממש נינהו וכמו שפרשנו.
ב גמרא שנינו במשנה כי יש הבדל בין בדיקת נשים לבדיקת אנשים, שבנשים משובח הדבר ובאנשים מגונה הוא. ושואלים: מאי שנא [במה שונות] הנשים ומאי שנא [ובמה שונים] האנשים לענין זה? ומשיבים: הנשים לאו [לא] בנות הרגשה נינהו [הן], שאין בדיקה שכזו גורמת להן להרגשה, ולכן כשהן מרבות בבדיקה הרי הן משובחות, ואילו האנשים שבני הרגשה נינהו [הם], שמתוך שבודקים עצמם באים לידי הוצאת זרע לבטלה, משום כך יד הבודקת בהם תקצץ.
GEMARA: The Gemara asks: What is different about women and what is different about men, that women are praised for examining for bodily emissions while men are castigated for the same? The Gemara answers: Women are not susceptible to sexual arousal by this action, and therefore when a woman is diligent to examine herself she is considered praiseworthy; whereas men, who are susceptible to sexual arousal and may experience a seminal emission as a result of this contact, may not do so, and the hand of a man who conducts frequent examinations for emissions should be severed.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותרמב״ןרשב״אתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אִי הָכִי מַאי אִירְיָא מַרְבָּה כִּי לֹא מַרְבָּה נָמֵי כִּי קָתָנֵי מַרְבָּה אֲנָשִׁים.

The Gemara asks: If so, why does the mishna state specifically among men that only the hand that is diligent to examine, i.e., that does so often, should be severed? Even when a man is not diligent to examine, but does so occasionally, this action is also apt to cause a seminal emission. The Gemara answers: When the mishna teaches: Any hand that is diligent to examine, it states this only with regard to women, as men should not examine even occasionally.
רי״ףרש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אנשים – משובחת דקתני קאי מרבה אבל אתקצץ דבאנשים אפילו חדא זימנא.
אי הכי מאי איריא מרבה כי לא מרבה נמי. פי׳ אא״ב מתני׳ לענין זוב איירי ואע״ג דבזוב ליכא למיחש מ״מ גזרה לענין זוב אטו שמא יבדוק לענין שכבת זרע וכי גזור רבנן דוקא במרבה אבל בלא מרבה לא גזור כיון דאינו אסור אלא משום גזירה בעלמא ועוד דלא מצי למיגזר אפי׳ בלא מרבה שהרי צריך הוא לבדוק כדי לידע מנין ראיותיו ולספור ז׳ נקיים אלא כיון דמוקמת מתני׳ משום דאנשים בני הרגשה נינהו אלמא בשכבת זרע מוקמת לה דאי בזוב ומשום גזרה הכי הוה לך למימר אנשים דאתי לידי הרגשה בשכבת זרע. א״ה אפי׳ לא מרבה נמי. א״נ י״ל אא״ב מתני׳ בבודק בצרור או בחרס או במטלית עבה דלא אתי לידי חימום. ומי׳ במרבה גזור שמא ישכח ויבדוק במטלית רכה אלא כיון דאמרת אנשים דבני הרגשה נינהו אלמא דבמטלית רכה מוקמת לה דאי במטלית עבה ומשום גזירה הכי הוה לך למימר אנשים דאיכא למיגזר בהו משום הרגשה:
ושואלים: אי הכי מאי איריא [אם כך מה שייך, מדוע דווקא] שנינו במשנה כי היד המרבה לבדוק באנשים תקצץ, והרי אף כי [כאשר] היד באנשים לא מרבה לבדוק נמי [גם כן] מגונה הדבר, מחשש הוצאת זרע לבטלה! ומשיבים: כי קתני [כאשר שנה] במשנה ״כל היד המרבה לבדוק״ שנה זאת רק ביחס לנשים, ולא ביחס לגברים, שבדיקת גברים מגונה אפילו אם אינם מרבים לבדוק.
The Gemara asks: If so, why does the mishna state specifically among men that only the hand that is diligent to examine, i.e., that does so often, should be severed? Even when a man is not diligent to examine, but does so occasionally, this action is also apt to cause a seminal emission. The Gemara answers: When the mishna teaches: Any hand that is diligent to examine, it states this only with regard to women, as men should not examine even occasionally.
רי״ףרש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) תָּנָא בד״אבַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים לְעִנְיַן שִׁכְבַת זֶרַע אֲבָל לְעִנְיַן זוֹב אַף הוּא מְשׁוּבָּח כַּנָּשִׁים.

The Gemara continues to discuss the examination of men for seminal emissions. It is taught in a baraita: In what case is this statement, that men should not examine themselves, said? It is said with regard to an examination for semen. But with regard to a man who examines himself for gonorrhea-like discharge [zov], he too is praiseworthy for examining diligently, as women are. The reason is that a man who experiences two such discharges is ritually impure but is not obligated to bring an offering, whereas one who experiences three such emissions must bring an offering as a zav. Therefore, it is important for a man who experiences a gonorrhea-like discharge to examine and count his emissions carefully.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לענין זיבה – שיצא זוב ממנו ורוצה לבדוק כדי למנות ראיותיו שתים לטומאה ושלש לקרבן. זוב דומה למי בצק של שעורים ובא מבשר המת ושכבת זרע בא מבשר החי וקשורה כלובן ביצה שאינה מוזרת.
בד״ה לענין זיבה כו׳ ובא מבשר המת כו׳. נ״ב עי׳ בפרק בנות כותים (נדה דף ל״ה:)
ג ועוד בענין זה של בדיקת אנשים, תנא [שנה החכם]: במה דברים אמורים שאין ראוי לאנשים לבדוק עצמם? לענין בדיקה אם יצאה ממנו שכבת זרע, אבל לענין בדיקה לזוב אחר שיצאה ממנו זיבה ורוצה לבדוק כדי לדעת מספר ראיותיו (שהרואה שנים — טמא ואינו מביא קרבן, והרואה שלוש אף צריך להביא קרבן) — אף הוא האיש הבודק משובח כנשים הבודקות.
The Gemara continues to discuss the examination of men for seminal emissions. It is taught in a baraita: In what case is this statement, that men should not examine themselves, said? It is said with regard to an examination for semen. But with regard to a man who examines himself for gonorrhea-like discharge [zov], he too is praiseworthy for examining diligently, as women are. The reason is that a man who experiences two such discharges is ritually impure but is not obligated to bring an offering, whereas one who experiences three such emissions must bring an offering as a zav. Therefore, it is important for a man who experiences a gonorrhea-like discharge to examine and count his emissions carefully.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) ואפי׳וַאֲפִילּוּ לְעִנְיַן שִׁכְבַת זֶרַע אִם בָּא לִבְדּוֹק בִּצְרוֹר אוֹ בְּחֶרֶס בּוֹדֵק.

The baraita adds: And even with regard to semen, if one wants to examine himself with a rock or with a piece of earthenware, which are hard and will not warm the body, he may examine himself in this manner.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בצרור – דבר קשה אינו מחמם.
ואפילו לענין שכבת זרע שאין לאיש לבדוק עצמו, אם בא לבדוק בצרור (אבן) או בחרס שקשים הם, ואין מביאים אותו לכלל חימום — בודק.
The baraita adds: And even with regard to semen, if one wants to examine himself with a rock or with a piece of earthenware, which are hard and will not warm the body, he may examine himself in this manner.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וּבְמַטְלֵית לָא וְהָתַנְיָא בּוֹדֵק עַצְמוֹ בְּמַטְלֵית וּבְכׇל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה כִּדְאָמַר אַבָּיֵי בְּמַטְלֵית עָבָה הָכָא נָמֵי בְּמַטְלֵית עָבָה.

The Gemara asks: And may a man not examine himself with a linen cloth? But isn’t it taught in a baraita: A man may examine himself with a cloth, to see if he has emitted semen, or with any similar item that he wants? The Gemara answers: Just as Abaye said, with regard to a different issue, that it is referring to a coarse cloth, which will not warm one’s body, here too, the baraita is referring to a coarse cloth, which will not lead to a seminal emission.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

במטלית עבה – קשה היא ואינה מחממת.
ושואלים על כך: ובמטלית בד, שהיא רכה — לא יבדוק? והתניא [והרי שנויה ברייתא]: האיש בודק עצמו במטלית, לראות אם יצאה ממנו שכבת זרע ובכל דבר שרוצה! ומשיבים: כמו שאמר אביי לענין אחר, שאמר שמדובר במטלית עבה, הכא נמי [כאן בברייתא זו גם כן] צריך לומר שמדובר דווקא במטלית עבה, שהיא קשה ואינה מביאתו לכלל חימום.
The Gemara asks: And may a man not examine himself with a linen cloth? But isn’t it taught in a baraita: A man may examine himself with a cloth, to see if he has emitted semen, or with any similar item that he wants? The Gemara answers: Just as Abaye said, with regard to a different issue, that it is referring to a coarse cloth, which will not warm one’s body, here too, the baraita is referring to a coarse cloth, which will not lead to a seminal emission.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּאַבָּיֵי אַהָא דִּתְנַן גהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו אוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה.

The Gemara asks: And where was this statement of Abaye stated? It was stated with regard to that which we learned in a mishna (40a): If a priest was eating teruma and he sensed that his limbs quaked, indicating that a seminal emission was imminent, he should firmly hold his penis to prevent the emission from leaving his body, and swallow the teruma while ritually pure.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספות רי״דריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שנזדעזעו אבריו – שנעקר זרע מגופו.
אוחז באמה – שלא יצא הזרע עד שיבלע את התרומה שבפיו דתנן לקמן בפ׳ יוצא דופן (דף מ.) הזב ובעל קרי אין מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ.
אוחז באמה ובולע את התרומה – במסכת תרומות בפרק האשה תנן: היה אוכל בתרומה ואמרו לו ניטמאת או ניטמאת התרומה ר׳ אליעזר אומר יבלע ר׳ יהושע אומר יפלוט טמא הייתה וטמאה היתה התרומה או שהוא טבל או מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו או מעשר שיני והקדש שלא ניפדו או שטעם טעם פשפש לתוך פיו הרי זה יפלוט. אמרינן בירושלמי מאי טעמא דר׳ אליעזר משום שהתחיל בהתר תני ר׳ נתן אומר לא שהיה ר׳ אליעזר אומר משום שהתחיל בהתר אלא שהיה ר׳ אליעזר אומר הלעוס כבלוע – פירוש: פשטה דמתניתין משמע דטעמא דרבי אליעזר מפני שהתחיל בהתר הוא דהא ברישא פליג ובסיפא מודה דיפלוט ולא פליג ומאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אלא ברישא דאמרו לו ניטמאתה עכשיו כשהיתה התרומה לתוך פיו כגון שאכל עמה חולין טמאין היה אומר ר׳ אליעזר שיבלע כיון שהתחיל בהתר אבל בסיפא שאמרו לו טמא הייתה מקודם לכן או טמאה היתה התרומה מקודם לכן שלא שם אותם בהתר לתוך פיו ומתחלה באה לתוך פיו באיסור או שנודע שהיה טבל או מעשר שיני והקדש שלא נפדו שמתחילתן באו לתוך פיו באיסור גם ר׳ אליעזר מודה שיפלוט והאי דקאמר ר׳ נתן לא שהיה ר׳ אליעזר אומר משום שהתחיל בהתר הכין פירושו כלומר לא מחמת זה היה מתיר אף על פי שהאיסור בעין אלא מפני שהיה לעוס כבר אבל אם היה האוכל בעינו שלא לעסו עדין אף על פי שהתחיל בהתר יפלוט ומיהו בסיפא שלא התחיל בהתר אף על פי שהוא לעוס יפלוט ומתניתין דהכא דקתני אוחז באמה ובולע את התרומה ולא קא שרי ליה לבולעה לא תימא סתמא כר׳ יהושע דאמר יפלוט אלא אפילו ר׳ אליעזר מודה דכיון דאית ליה תקנה שלא ייטמא מי הביאו לבולעה בטומאה התם כשאמרו לו ניטמאתה כבר שאין לו תקנה כיון שהתחיל בהתר והיה לעוס היה מתיר ר׳ אליעזר לבלוע אבל הכא שיכול לבולעה קודם שיצא הקרי לחוץ וייטמא מודה ר׳ אליעזר דאוחז באמה שלא יצא הקרי לחוץ עד שיבלע התרומה.
ובולע את התרומה – פי׳ כשהוא דבר דאי שדי ליה מפומי׳ מימאס.
והיכא איתמר [והיכן נאמר] בעיקרו דבר זה של אביי? אהא דתנן [על זו ששנינו במשנה]: היה הכהן אוכל בתרומה, ובתוך שהתרומה בפיו הרגיש שנזדעזעו איבריו, שנעקר זרע מגופו, מה יעשה? — אוחז באמתו (אברו) שלא יצא הזרע לחוץ, ובולע את התרומה לפני שיצא הזרע החוצה, וייטמא בכך, וייאסר באכילת תרומה.
The Gemara asks: And where was this statement of Abaye stated? It was stated with regard to that which we learned in a mishna (40a): If a priest was eating teruma and he sensed that his limbs quaked, indicating that a seminal emission was imminent, he should firmly hold his penis to prevent the emission from leaving his body, and swallow the teruma while ritually pure.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספות רי״דריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אוֹחֵז וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דכׇּל הָאוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם אָמַר אַבָּיֵי בְּמַטְלֵית עָבָה.

A difficulty was raised with regard to this mishna: May he actually hold his penis? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: With regard to anyone who holds his penis and urinates, it is considered as though he is bringing a flood to the world, as masturbation was one of the sins that led to the flood (Sanhedrin 108b)? Abaye says in resolution of this difficulty that the mishna is referring to one who holds his penis with a coarse cloth.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות רא״שריטב״אמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כאילו מביא מבול – שעבירה זו היתה בידם דכתיב (בראשית ו) כי השחית כל בשר ואמרו ברותחין קלקלו.
אוחז והתניא רבי אליעזר אומר כו׳ – ואם תאמר לימא הא דקאמר אוחז ובולע היינו למטה מעטרה דשרי וי״ל אם יניח הזרע לבא עד פי האמה שוב לא יוכל לעכבו אי נמי כיון שאוחז באמה בדוחק שלא יצא זרע יש הרהור אפי׳ למטה מעטרה וא״ת ומאי פריך מר׳ אליעזר והלא רבנן פליגי עליה ושרו וכן לקמן מאי פריך אדרב יהודה מרבי אליעזר וי״ל דרבנן לא שרו אלא במשתין משום לעז ממזרות אבל לצורך ד״א אסרי ורב יהודה נמי היה עומד במקום גבוה דליכא ניצוצות ולא היה אוחז אלא כדי שלא יפול מי רגלים על הכותל ובהא לא שרו רבנן אי נמי לסוף הודו חכמים לדברי ר׳ אליעזר מדאמר בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ.) אין מי רגלים כלין אלא בישיבה או בעפר תיחוח או במקום גבוה והיינו כרבי אליעזר אבל אוחז באמה לא קאמר אע״ג דמסתמא כמו כן כלין ולקמן בפירקין (נדה טז:) שלש שנאתי וחשיב אוחז באמה ומשתין ולא הוזכר שם רבי אליעזר.
והתניא רבי אליעזר אומר. אע״ג דרבנן פליגי עליה. פריך מר׳ אליעזר וכן לקמן פריך מיניה עליה דשמואל דנראה שגזרו חכמים והודו לר׳ אליעזר ולאו מחלוקת גמור הוא אלא ששאלו לו מה יעשו לניצוצות וכן משמע סתמא דתלמודא ביומא בפרק אמר להם הממונה גבי כל המטיל מים טעון (כבוס) קידוש ידים ורגלים ודייק בגמרא בשלמא רגלים משום דאיכא ניצוצות ומדאיכא ניצוצות אלמא משמע דאסור לאחוז באמה וכן בפ׳ כיצד מברכין דקאמר ואי ליכא עפר תיחוח יעמוד במקום גבוה וישתין במקום מדרון:
והתניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה וכו׳ – ואע״ג דרבנן פליגי עליה ה״מ לצרך כדי שלא יראה ככרות שפכה היכא דליכא מקום גבוה ולא עפר תיחוח.
תוס׳ בד״ה אוחז והתניא ר״א אומר כו׳ ואם תאמר לימא כו׳ היינו למטה מעטרה דשרי כו׳ עכ״ל אע״ג דלבדוק עצמו לא שרי למטה מעטרה כמ״ש לעיל בסמוך משמע להו הכא משום תרומה שרי כמו משום נצוצות ומשום בית הכנסת וק״ל:
כל האוחז כו׳ כאלו מביא מבול כו׳. כפרש״י דהיינו ממש כמעשיהם שהוציאו זרעם לבטלה שהשחיתו דרכם לשאינו מינם כדאמרינן פרק חלק מלמד שהרביעו בהמה על חיה כו׳ והכל על האדם שאין מולידין זה מזה ואמרינן שם מימי מבול קשים כש״ז כו׳ ע״ש:
ותוהים על כך: אוחז? והתניא [והרי שנויה ברייתא], ר׳ אליעזר אומר: כל האוחז באמתו ומשתיןכאילו מביא מבול לעולם! אמר אביי בהסבר המשנה: הכוונה שאוחז באמצעות מטלית עבה.
A difficulty was raised with regard to this mishna: May he actually hold his penis? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: With regard to anyone who holds his penis and urinates, it is considered as though he is bringing a flood to the world, as masturbation was one of the sins that led to the flood (Sanhedrin 108b)? Abaye says in resolution of this difficulty that the mishna is referring to one who holds his penis with a coarse cloth.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות רא״שריטב״אמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) רָבָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמַטְלֵית רַכָּה כֵּיוָן דַּעֲקַר עֲקַר וְאַבָּיֵי חָיֵישׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי וְרָבָא לָא חָיֵישׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי.

Rava says with regard to that mishna: You may even say that it is referring to a priest who holds his penis with a soft cloth, and the reason it is permitted is that once the semen has already been uprooted from his body, it is uprooted, and his subsequent holding of the penis, even with a soft cloth, does not increase the emission of semen. And Abaye prohibits the use of a soft cloth even here, as he is concerned that perhaps due to the contact of this cloth one might come to increase the emission of semen. But Rava is not concerned that perhaps one might come to increase the emission.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כיון דעקר עקר – ומשום חמום דהשתא לא נפיק מידי.
רבא אמר בהסבר משנה זו: אפילו תימא [תאמר] שמדובר בה באחיזה באמצעות מטלית רכה, הותר הדבר, כיון דעקר עקר כבר נעקר מתוכו הזרע, נעקר], ואין האחיזה באמה, אף במטלית רכה, מוסיפה דבר. ואילו אביי האוסר לאחוז במטלית רכה, טעמו משום שחייש [חושש] הוא דלמא [שמא] מתוך האחיזה במטלית רכה אתי לאוסופי [יבוא להוסיף] בפליטת זרע. ואילו רבא לא חייש דלמא אתי לאוסופי [אינו חושש שמא יבוא בכך להוסיף].
Rava says with regard to that mishna: You may even say that it is referring to a priest who holds his penis with a soft cloth, and the reason it is permitted is that once the semen has already been uprooted from his body, it is uprooted, and his subsequent holding of the penis, even with a soft cloth, does not increase the emission of semen. And Abaye prohibits the use of a soft cloth even here, as he is concerned that perhaps due to the contact of this cloth one might come to increase the emission of semen. But Rava is not concerned that perhaps one might come to increase the emission.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְלָא וְהָתַנְיָא הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁאֶצְבַּע בָּעַיִן עַיִן מַדְמַעַת וְחוֹזֶרֶת וּמַדְמַעַת.

The Gemara asks: And is Rava not concerned for this possibility? But isn’t it taught in a baraita: To what is this repeated examination of a man comparable? To one who places a finger in his eye, for as long as the finger is in the eye, the eye will tear and continue to tear. Here too, the priest’s action will lead to an increased emission of semen.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: והאם רבא לא חושש לכך? והתניא [והרי שנויה ברייתא]: הא [הרי] למה זה האיש הבודק עצמו שוב ושוב דומה?לאדם הנותן אצבע בתוך העין, שכל זמן שהאצבע נתונה בעין — הרי העין מדמעת וחוזרת ומדמעת, ואף זה גורם להוצאה נוספת של זרע!
The Gemara asks: And is Rava not concerned for this possibility? But isn’t it taught in a baraita: To what is this repeated examination of a man comparable? To one who places a finger in his eye, for as long as the finger is in the eye, the eye will tear and continue to tear. Here too, the priest’s action will lead to an increased emission of semen.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְרָבָא כֹּל אִחַמּוֹמֵי וַהֲדַר אִחַמּוֹמֵי בְּשַׁעְתֵּיהּ לָא שְׁכִיחַ.

The Gemara answers: And Rava would claim that if the priest’s limbs were not quaking and the semen was coming out in drops, there is indeed a concern that an examination might increase the emission. But when he feels his limbs quaking, this concern does not apply. The reason is that with regard to any warming of the body that leads to a seminal emission and that is then followed by another warming at the time when the semen is being uprooted, it is uncommon for the latter warming to increase the emission. Consequently, in this case the priest may hold his penis even with a soft cloth.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא שכיח – וכי קתני למה זה דומה דתחילתו לא יצא אלא ע״י משמוש האבר שאינו נעקר יחד אלא כשהוא ממשמש יוצא מעט מעט והולך אבל היכא דיצא מהרגשה ונעקר כולו כאחד תו לא מוסיף.
ואילו רבא סבור שאין אומרים כך אלא כאשר יוצא זרעו בלא שנזדעזעו איבריו שבכגון זה יוצא הזרע מעט מעט ובבדיקה נוספת יש חשש שיוסיף ויצא, אבל כאשר כבר הרגיש שנזדעזעו איבריו ויצא ממנו זרע אין לחשוש לכך, כיון שכל אחמומי והדר אחמומי [חימום המביא להוצאת זרע, ושוב חימום שכזה] בשעתיה [בשעתו, כשנעקר כבר מגופו זרע] הרי זה לא שכיח [אינו מצוי], ואין לחשוש לכך, ולכן מותר לו במקרה זה לאחוז באמה אף במטלית רכה.
The Gemara answers: And Rava would claim that if the priest’s limbs were not quaking and the semen was coming out in drops, there is indeed a concern that an examination might increase the emission. But when he feels his limbs quaking, this concern does not apply. The reason is that with regard to any warming of the body that leads to a seminal emission and that is then followed by another warming at the time when the semen is being uprooted, it is uncommon for the latter warming to increase the emission. Consequently, in this case the priest may hold his penis even with a soft cloth.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) גּוּפָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַהֲלֹא נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין עַל רַגְלָיו וְנִרְאֶה כִּכְרוּת שׇׁפְכָה וְנִמְצָא מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים.

The Gemara discusses the matter itself. Rabbi Eliezer says: With regard to anyone who holds his penis and urinates, it is considered as though he is bringing a flood to the world. The Rabbis said to Rabbi Eliezer: But if one does not hold his penis, small drops are sprayed on his legs, and he appears as one whose penis has been severed. A man with that affliction is incapable of fathering children. People who see urine on his legs might suspect that he is suffering from that condition and as a result they will cast aspersions about his children and say that they are children born from a forbidden relationship [mamzerim].
רי״ףרש״יתוספותרמב״ןתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ניצוצות ניתזין – שאינו אוחז ואינו מטיל למרחוק.
כרות שפכה – סריס אין מימי רגליו עושים כיפה.
והלא ניצוצות ניתזין – וא״ת וישפשף בידו כדאמרי׳ בפ׳ אמר להם הממונה (יומא ל.) דמצוה לשפשף וי״ל דכשאין אוחז איכא רוב ניצוצות ולא סגי בשפשוף אבל באוחז ליכא אלא מעט וסגי בשפשוף דאי הוה סגי בשפשוף אף כשאינו אוחז גם רבנן לא הוו שרו.
הא דאקשי׳ בכולה שמעתין מדר׳ אליעזר דאמר כל האוחז באמה וכו׳ – י״ל דהכי אקשינןא וע״כ לא פליגי רבנן דאמרו לו עליה דר״א אלא בדליכא עפר תיחוח ולא מקום גבוה ומשום חשש פסול המשפחות, אבל במקום אחר מודו ליה. הילכך גבי תרומה ה״ל למימר שיפלוט ואע״פ שמפסידהב, וכן בדרב יהודה שיטה וירד חוץ לכנישתא וישתין. וי״ל דאמרו לו לאו פלוגתא היא אלא כשואלין לפרש להן היו. וכן נמי משמע במס׳ ברכות פרק כיצד מברכיןג.
א. כלומר דהא פליגי רבנן עליה, ועי׳ תוס׳ כאן ויומא ל, א ד״ה מצוה ובראשונים.
ב. עי׳ תוס׳ הרא״ש לקמן מג, א ואור שמח תרומות פ״ז ה״ד.
ג. מ, א ועי׳ תוס׳.
והלא ניצוצות ניתזין. תימה אמאי לא מהדר שמשפשף כדמשמע ביומא או יסייע מביצים ולמטה או מעטרה ולמטה:
ד ודנים מעתה בענין זה שהזכרנו למעלה גופא [לגופו], ר׳ אליעזר אומר: כל האוחז באמה ומשתיןכאילו מביא מבול לעולם. אמרו לו חכמים לר׳ אליעזר: והלא אם אינו אוחז באמתו כשמשתין הרי נצוצות (טיפות קטנות) נתזין על רגליו, ונראה הוא מעתה ככרות שפכה (סריס) שאינו יכול להטיל מימיו למרחוק, ואינו מוליד, ונמצא שבכך הוא מוציא לעז על בניו שאין הם בניו אלא הן ממזרים!
The Gemara discusses the matter itself. Rabbi Eliezer says: With regard to anyone who holds his penis and urinates, it is considered as though he is bringing a flood to the world. The Rabbis said to Rabbi Eliezer: But if one does not hold his penis, small drops are sprayed on his legs, and he appears as one whose penis has been severed. A man with that affliction is incapable of fathering children. People who see urine on his legs might suspect that he is suffering from that condition and as a result they will cast aspersions about his children and say that they are children born from a forbidden relationship [mamzerim].
רי״ףרש״יתוספותרמב״ןתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר לָהֶן מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

Rabbi Eliezer said to them: It is preferable that people cast aspersions about his children that they are mamzerim, and he should not render himself wicked even one moment before the Omnipresent.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר להן ר׳ אליעזר: מוטב (עדיף) שיוציא לעז על בניו שהן ממזרים, ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום (הקדוש ברוך הוא).
Rabbi Eliezer said to them: It is preferable that people cast aspersions about his children that they are mamzerim, and he should not render himself wicked even one moment before the Omnipresent.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תַּנְיָא אִידַּךְ אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים האֶפְשָׁר יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיַשְׁתִּין אוֹ יַשְׁתִּין בְּעָפָר תִּיחוּחַ וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

With regard to the same issue, it is taught in another baraita that Rabbi Eliezer said to the other Rabbis in response: It is possible for one to avoid spraying urine on his legs. How so? Let a person stand on an elevated place and urinate downward, or urinate into an area where there is loose soil, which absorbs the urine, so that it does not ricochet upward, and he should not render himself wicked even one moment before the Omnipresent.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ויעמוד במקום גבוה – ואפילו בקרקע קשה והא דאמר בפרק מומין אלו (בכורות דף מד:) לא ישתין לא על גבי מקום קשה ולא על גבי כלי דאמר רב הני מודרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם וי״ל דהתם מיירי סמוך לפרת שהיא גבוה מכל הנהרות כדאמרינן (בכורות דף נה.) כל הנהרות למטה משלש נהרות ושלש נהרות למטה מפרת ומפרת שהוא גבוה מכולם יורד לעין עיטם שהוא גבוה כדאמרי׳ (זבחים דף נד:) סבור למבנייה בעין עיטם דמדלי טפי אבל רחוק מפרת או אפילו לתוך שאר נהרות שרי.
ועוד בענין זה תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת], כך אמר להן ר׳ אליעזר לחכמים בתשובה: אפשר שלא ינתזו ניצוצות על רגליו, וכיצד? יעמוד אדם במקום גבוה וישתין כלפי מטה, או שיעשה באופן אחר: ישתין במקום שיש בו עפר תיחוח (מפורר), שנבלעים בו מימי הרגלים, ואינם ניתזים כלפי מעלה. וראוי לאדם לנהוג כן, ובלבד שלא יאחז באמתו וישתין, ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום.
With regard to the same issue, it is taught in another baraita that Rabbi Eliezer said to the other Rabbis in response: It is possible for one to avoid spraying urine on his legs. How so? Let a person stand on an elevated place and urinate downward, or urinate into an area where there is loose soil, which absorbs the urine, so that it does not ricochet upward, and he should not render himself wicked even one moment before the Omnipresent.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא אִילֵּימָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא בָּתַר דְּאָמַר לְהוּ אִיסּוּרָא הֲדַר אֲמַר לְהוּ תַּקַּנְתָּא.

The Gemara asks: Which of these replies did Rabbi Eliezer say to the Rabbis first? If we say that it was the first statement, i.e., that one should not hold his penis even if people might cast aspersions about his children, that he said to the Rabbis first, and subsequently he told them that there was a way to avoid urine being sprayed on his legs, this is difficult; after saying to them that it is a prohibition, would he then say to them a practical remedy? By saying that one can avoid urine being sprayed on his legs, Rabbi Eliezer indicated that if one cannot do so he may hold his penis, which contradicts his other statement.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

איסורא – אסור לאחוז ואפילו אי אפשר לו בענין אחר אע״פ שמוציא לעז כדקתני מוטב שיוציא לעז כו׳.
תקנתא – ישתין על גבי עפר תיחוח דמשמע דאי ליכא הני יאחוז באמה.
מבתר דאמר להו אסור אהדר אמר להו תקנתא – פי׳ דבכי הא לא היה לו להפריז כל כך לומר להם במדה לומר מוטב שיהו בניהם ממזרים עד דאמר להו תקנתא ובתר הכי יפריז במדת אסורו להכא דליכא תקנתא אבל בעלמא אשכחן אדרבה דתני דינא והדר תני תקנתא והוא הסדר הראוי.
ודנים בשתי תשובות אלה של ר׳ אליעזר לחכמים: הי [איזו] מהן אמר להו ברישא [להם בתחילה]? אילימא קמייתא [אם תאמר שאת הראשונה], שאין לאחוז באמה אף שמוציא בכך לעז על בניו אמר להו ברישא [להם בתחילה], ואחר כן אמר להם את תשובתו השניה, שיש פתרון לכך שלא יינתזו ניצוצות על רגליו, ואולם דבר זה קשה, שהרי בתר [אחרי] שאמר להו איסורא [להם איסור], הדר [חזר] אמר להו תקנתא [להם תקנה, פתרון מעשי לדבר]? שהרי משמע שאם אין לו אפשרות בפתרון זה, יאחוז באמתו מכל מקום, והוא סתירה לדבריו הראשונים!
The Gemara asks: Which of these replies did Rabbi Eliezer say to the Rabbis first? If we say that it was the first statement, i.e., that one should not hold his penis even if people might cast aspersions about his children, that he said to the Rabbis first, and subsequently he told them that there was a way to avoid urine being sprayed on his legs, this is difficult; after saying to them that it is a prohibition, would he then say to them a practical remedy? By saying that one can avoid urine being sprayed on his legs, Rabbi Eliezer indicated that if one cannot do so he may hold his penis, which contradicts his other statement.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֶלָּא הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֵין לוֹ מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְעָפָר תִּיחוּחַ מַאי אָמַר לָהֶן מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

Rather, clearly he said this practical solution to the Rabbis first, and they then said to him: If one does not have an elevated place or loose earth upon which he can urinate, what should he do? In response to this question, he said to them: It is preferable that people cast aspersions about his children that they are mamzerim, and he should not render himself wicked even one moment before the Omnipresent.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא יש לומר כי הא [את זה] הפתרון המעשי אמר להו ברישא [להם בתחילה], שיש תקנה לדבר, ואמרו ליה [לו]: אם אין לו מקום גבוה ועפר תיחוח, מאי [מה] יעשה? ועל כך אמר להן: אל יאחוז, שכן מוטב שיוציא לעז על בניו, ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום.
Rather, clearly he said this practical solution to the Rabbis first, and they then said to him: If one does not have an elevated place or loose earth upon which he can urinate, what should he do? In response to this question, he said to them: It is preferable that people cast aspersions about his children that they are mamzerim, and he should not render himself wicked even one moment before the Omnipresent.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְכׇל כָּךְ לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וכׇּל הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ל״ח:י׳} וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה׳ (אֶת) אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אוֹתוֹ.

The Gemara asks: And why must one refrain to that extent from holding his penis? Because as the result of holding his penis he might emit semen for naught. As Rabbi Yoḥanan says: Anyone who emits semen for naught is liable to receive the punishment of death at the hand of Heaven, as it is stated with regard to Onan, son of Judah: “And it came to pass, when he engaged in intercourse with his brother’s wife, that he spilled it on the ground, lest he should give seed to his brother. And the thing that he did was evil in the eyes of the Lord, and He slew him also” (Genesis 38:9–10).
עין משפט נר מצוהרי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

המוציא כו׳ שנאמר וירע בעיני ה׳ אשר עשה וגו׳ ומפורש ביה ושחת ארצה וגו׳. שהיה דש מבפנים וזורה מבחוץ כדאמרינן פ״ג דיבמות וחייב מיתה הוא מדה כנגד מדה שבהשחתת זרעו מחסר נפשות וכדלקמן כאילו ש״ד שדינו במיתה ומייתי ליה שנאמר הנחמים באלים וגו׳ פרש״י כלומר בעלי הנאות עכ״ל ובספר ישעיה פירש לפי הדרש דהכא הנחמים באלים המתחממים בש״ז תחת האלים כו׳ ע״ש ודריש ליה אל תקרי שוחטי אלא סוחטי היינו שסוחטין מגופן הש״ז שהיה ראוי להיות ולד והיינו כאילו ש״ד ואפשר משום דכתיב שוחטי בשי״ן דריש נמי כאילו שוחטין הילדים בסחיטה זו הש״ז מגופן ומאן דדריש ליה כאילו עע״ז כדלקמן דמגרי ביה יצה״ר היום אומר לו כך כו׳ ולמחר א״ל לך ועבוד ע״ז והולך ועובד וק״ל:
וכל כך למה? מפני שבכך שאוחז באמתו הריהו גורם לעצמו שיהיה מוציא שכבת זרע לבטלה. שכך אמר ר׳ יוחנן בחומרת עבירה זו: כל המוציא שכבת זרע לבטלהחייב מיתה, שכן נאמר באונן בן יהודה: ״והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו. וירע בעיני ה׳ אשר עשה וימת גם אתו״ (בראשית לח, ט—י).
The Gemara asks: And why must one refrain to that extent from holding his penis? Because as the result of holding his penis he might emit semen for naught. As Rabbi Yoḥanan says: Anyone who emits semen for naught is liable to receive the punishment of death at the hand of Heaven, as it is stated with regard to Onan, son of Judah: “And it came to pass, when he engaged in intercourse with his brother’s wife, that he spilled it on the ground, lest he should give seed to his brother. And the thing that he did was evil in the eyes of the Lord, and He slew him also” (Genesis 38:9–10).
עין משפט נר מצוהרי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי אַמֵּי אָמְרִי זכְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ז:ה׳} הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן שׁוֹחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִיפֵי הַסְּלָעִים אַל תִּקְרֵי שׁוֹחֲטֵי אֶלָּא סוֹחֲטֵי.

Rabbi Yitzḥak and Rabbi Ami say: One who emits semen for naught is considered as though he sheds blood, as it is stated: “But draw near here, you sons of the sorceress, the seed of the adulterer and the harlot…Are you not children of transgression, a seed of falsehood, you that inflame yourselves among the terebinths, under every leafy tree, that slay [shoḥatei] the children in the valleys, under the clefts of the rocks?” (Isaiah 57:3–5). Do not read this word as shoḥatei; rather, read it as soḥatei, i.e., one who squeezes out [soḥet] semen is considered to have shed the blood of the children who could have been born from that seed.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הנחמים באלים – שמתחממים בעצי אילנות במדורות גדולים כלומר בעלי הנאות.
באלים – כמו (שם לה) תחת האלה.
זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
לפי דרכך למדת שזיבת האיש וקריו אין מטמאין עד שיוצא מפי האמה וכן ידעת שכהן טמא אסור לאכול בתרומה בין טהורה בין טמאה אלא שבטהורה חייב מיתה בידי שמים ולוקה ובטמאה אע״פ שהוא בלאו אינו לוקה:
היה אוכל בתרומה והרגיש ונזדעזעו איבריו מצד שכבת זרע שנעקר אלא שלא יצא עדין אוחז באמה וסותם את פיה באצבעו עד שיבלע מה שבפיו ואע״פ שאמר ר׳ אליעזר האוחז באמה ומשתין כאלו מביא מבול לעולם ואף חכמים לא היו חלוקים עליו אלא דוקא בשאין שם עפר תיחוח או מקום גבוה ואם לא יאחוז ניצוצות ניתזות על רגליו ויראה כרות שפכה הא בעלמא מודו בזו אפשר שאוחז במטלית עבה שאין בה חמום או שמא אף ברכה וכיון שבעקר אין חמום אחר חמום מצוי לשעתו וכן בכל שאין חשש חמום מותר ומתוך כך היה עומד בלילה בגג בית המדרש או בית הכנסת ואינו יכול לצאת אוחז באמה ומטיל בחוץ שלא יתיזו ניצוצותיו בבית הכנסת או בית המדרש ואינו חושש לחימום שאימת לילה או הרב או הצבור או אימת המקום עליו וכן כל שהוא נשוא מותר שאין בו חשש חמום וכן מעטרה ולמעלה לצד הגוף מותר ולמטה אסור ויש גורסין בהפך וכן כל שמסייע בביצים מלמטה מותר שכל אלו אין בהם חשש חמום ומעתה הכל לפי מה שהוא אדם ויזהר בעצמו:
בולשת שנכנסת לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות בשתיה סתומות מותרות ובשעת מלחמה אלו ואלו מותרות אא״כ היו סתומות ופתחום שאין להם פנאי לנסך וכבר ביארנוה במקומה באחרון של עבודה זרה:
המוציא שכבת זרע לבטלה כאלו שופך דמים.
ר׳ יצחק ור׳ אמי אמרי [אומרים]: כל המוציא שכבת זרע לבטלה — כאילו שופך דמים, שכן נאמר: ״...זרע מנאף ותזנה... הלא אתם ילדי פשע זרע שקר. הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים״ (ישעיה נז, ג—ה), אל תקרי [תקרא] שוחטי אלא סוחטי, שנחשבת הוצאת (״סוחטי״) שכבת זרע לבטלה כהמתה של הילדים שיכלו להיוולד מזרע זה.
Rabbi Yitzḥak and Rabbi Ami say: One who emits semen for naught is considered as though he sheds blood, as it is stated: “But draw near here, you sons of the sorceress, the seed of the adulterer and the harlot…Are you not children of transgression, a seed of falsehood, you that inflame yourselves among the terebinths, under every leafy tree, that slay [shoḥatei] the children in the valleys, under the clefts of the rocks?” (Isaiah 57:3–5). Do not read this word as shoḥatei; rather, read it as soḥatei, i.e., one who squeezes out [soḥet] semen is considered to have shed the blood of the children who could have been born from that seed.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) רַב אַסִּי אָמַר כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה1 כְּתִיב הָכָא תַּחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן וּכְתִיב הָתָם {דברים י״ב:ב׳} עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְתַחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן.

Rav Asi says: It is considered as though he worships idols, as it is written here: “Under every leafy tree,” and it is written there, with regard to the mitzva of eradicating idols from Eretz Yisrael: “You shall destroy all the places, where the nations that you are to dispossess worshipped their gods, upon the high mountains, and upon the hills, and under every leafy tree” (Deuteronomy 12:2).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב אסי אמר: כל המוציא שכבת זרע לבטלה — כאילו עובד עבודה זרה. כתיב הכא [נאמר כאן]: ״תחת כל עץ רענן״, וכתיב התם [ונאמר שם] במצוות איבוד עבודה זרה בארץ ישראל: ״אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן״ (דברים יב, ב).
Rav Asi says: It is considered as though he worships idols, as it is written here: “Under every leafy tree,” and it is written there, with regard to the mitzva of eradicating idols from Eretz Yisrael: “You shall destroy all the places, where the nations that you are to dispossess worshipped their gods, upon the high mountains, and upon the hills, and under every leafy tree” (Deuteronomy 12:2).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) רַב יְהוּדָה וּשְׁמוּאֵל הֲווֹ קָיְימִי אַאִיגָּרָא דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּשָׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל צָרִיךְ אֲנִי לְהַשְׁתִּין א״לאֲמַר לֵיהּ שִׁינָּנָא אֱחוֹז בַּאֲמָתְךָ וְהַשְׁתֵּן לַחוּץ.

§ With regard to the issue of holding one’s penis for the purpose of urinating, the Gemara relates that Rav Yehuda and Shmuel were standing on the roof of the synagogue that was destroyed and rebuilt in Neharde’a. Rav Yehuda said to Shmuel: What can I do? I need to urinate. Shmuel said to him: Shinnana, hold your penis, so that the water does not fall onto the synagogue roof, and urinate outward, away from the synagogue.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך שן
שןא(חולין קלג.) כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקולית (סנהדרין פ) שיננא לא תימא ליה לאבוהי הכי (נדה יג.) שיננא אחוז באמה והשתין מים לחוץ פי׳ מחודד בתלמוד מלשון חץ שנון וי״א גדול השינים (סנהדרין פב) שלף שיננא והניחה באנקלי שלו פי׳ ברזל המחודד ולהבת חניתו תרגום שיננא דמורניתא:
א. [לעהרען שארף זיניג.]
דשף ויתיב – שם מקום המובלע במלכות נהרדעא מפי מורי הזקן.
אחוז באמה – שלא יפלו מים על הגג.
בד״ה דשף ויתיב כו׳. נ״ב פירוש שהיו קורין שם המקום שף ויתיב כלומר שנסע מקודש וישב כאן כי היו לוקחים אבנים ועפר מבית המקדש והיו בוניה ממנו בית הכנסת גלות יכניה וסיעתם כן פירש בערוך וכן פרש״י בפרק בני העיר אבל בסוף פרק אין מכירין פרש״י דשף ויתיב שחרב וחזר ונבנה כו׳:
בא״ד שם המקום המובלע כו׳. נ״ב פירוש העומד בתוך תחום של נהרדעא:
גמ׳ שיננא אחוז באמתך כו׳ והתניא ר״א אומר כל האוחז כו׳ דליכא לאוקמא הכא אחוז באמתך ע״י מטלית עבה קאמר כיון דרב יהודה שאל ממנו הך מלתא היאך ישתין שלא יבא לידי הרהור ה״ל לפרושי אחוז באמתך במטלית עבה משא״כ מתניתין דתרומה דלא נחית להך מלתא ושפיר מצינן לאוקמא דאיירי במטלית עבה וק״ל:
בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא כו׳. בערוך בערך שף פירש בגלות יכניה וסיעתו כד אתו לנהרדעא בנו כנישתא ויסדוה באבנים ועפר דאייתיאו בהדייהו מבית המקדש כו׳ וקראוה שף ויתיב כלומר שנסע מקדש וישב שם והיתה שכינה עמהון כדאמרינן במגילה בבל היכא שריא שכינתא בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא כו׳ ע״ש והיינו דאמרינן הכא משום ביעתותא דשכינה דבההוא כנישתא שריא שכינה כמו במקדש מיהו בשאר בית הכנסת נמי איכא למימר דכל בי עשרה שכינתא שריא:
ה ובענין זה של אחיזה באמה לצורך הטלת מים מסופר כי רב יהודה ושמואל רבו הוו קיימי אאיגרא דבי כנישתא דשף ויתיב [היו עומדים על גג בית הכנסת שנפל והתיישב] בנהרדעא, שהיה בית כנסת ידוע שכך היה כינויו. אמר ליה [לו] רב יהודה לשמואל: מה אעשה, וצריך אני להשתין? אמר ליה [לו]: שיננא [גדול השיניים], אחוז באמתך כדי שלא יפלו המים על גג בית הכנסת והשתן לחוץ, אל מחוץ לבית הכנסת.
§ With regard to the issue of holding one’s penis for the purpose of urinating, the Gemara relates that Rav Yehuda and Shmuel were standing on the roof of the synagogue that was destroyed and rebuilt in Neharde’a. Rav Yehuda said to Shmuel: What can I do? I need to urinate. Shmuel said to him: Shinnana, hold your penis, so that the water does not fall onto the synagogue roof, and urinate outward, away from the synagogue.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָתַנְיָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל הָאוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם.

The Gemara asks: How could Rav Yehuda do so? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: With regard to anyone who holds his penis and urinates, it is considered as though he is bringing a flood to the world?
רי״ףרשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והיכי עביד הכין והא א״ר אליעזר כל האוחז באמה ומשתין מים כאלו מביא מבול לעולם. ואע״ג דפליגי רבנן עליה דר׳ אליעזר, הני מילי בדליכא עפר תיחוח או מקום גבוה, הא בעלמא מודו ליה.
ושואלים על כך: היכי עביד הכי [כיצד עשה כך], והתניא [והרי שנויה ברייתא], ר׳ אליעזר אומר: כל האוחז באמתו ומשתיןכאילו מביא מבול לעולם!
The Gemara asks: How could Rav Yehuda do so? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: With regard to anyone who holds his penis and urinates, it is considered as though he is bringing a flood to the world?
רי״ףרשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) אָמַר אַבָּיֵי עֲשָׂאוֹ כְּבוֹלֶשֶׁת דִּתְנַן חבּוֹלֶשֶׁת שנכנס לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן פְּנַאי לְנַסֵּךְ אַלְמָא דְּכֵיוָן דִּבְעִיתִי לָא אָתֵי לְנַסּוֹכֵי הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דִּבְעִיתִי לָא אָתֵי לְהַרְהוֹרֵי.

Abaye says: The Sages rendered the halakhic status of this situation like that of a troop of marauders, as we learned in a mishna (Avoda Zara 70b): With regard to a troop of marauders that entered a town, if they did so in a time of peace, open casks of wine are forbidden, in case the marauders used the wine for libations in idol worship, whereas sealed casks are permitted. In a time of war, both these and those are permitted, because the marauders do not have leisure to pour libations. Evidently, since these marauders are afraid, they will not come to pour libations. Here too, in this incident involving Rav Yehuda, since he is afraid he will not come to have sexual thoughts.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עשאוהו – להא דרב יהודה.
כבולשת – בולשת חיל שמחפשין ובוזזין כדמתרגמינן (שם לא) ויחפש ובלש.
בולאשת שנכנסת לעיר – וזה מפורש יפה במקומה בס״ד.
הכי נמי כיון דבעית לא אתי להרהורי – פי׳ ואפילו לרב יצחק בר מארי דאמר התם בכתובות לנסך אין פנאי לבעול יש פנאי דיצר הרע דתשמיש תקיף טפי ה״מ לבעול כשהנשים בפניהם אבל להרהורא בעלמא לא.
אמר אביי: עשאו את הענין הזה כבולשת (חיל בלשים, המחפשים בבתים), ומהו עניינה — דתנן כן שנינו במשנה במסכת עבודה זרה]: בולשת של חיילים גויים שנכנס לעיר, וחיפשו בבתים, ומתעורר החשש שמא אגב כך ניסכו מן היין שבבתי ישראל לעבודה זרה, ונאסר בכך היין. אם היה זה בשעת שלום, שאין הם ממהרים במלאכתם, חביות של יין שנמצאו פתוחות — הריהן אסורות, שמא ניסכו מהן, והחביות הנמצאות כשהן סתומות (פקוקות וטוחות בטיט) — מותרות, שודאי לא פת חון הגויים. ואולם אם היה זה בשעת מלחמהאלו ואלו מותרות, לפי שאין להן פנאי לנסך, כיון שהם עסוקים במלחמה. אלמא [מכאן] נלמד שכיון דבעיתי [שיראים] הם מפני שעת המלחמה, כל דעתם נתונה לכך, ולכן לא אתי לנסוכי [אין הם באים לנסך], אם כן, הכא נמי [כאן, במעשה זה שברב יהודה ושמואל, גם כן] אומרים אנו כי כיון דבעיתי [שיראים], לכך לא אתי להרהורי [אין באים להרהר] הרהור של עבירה.
Abaye says: The Sages rendered the halakhic status of this situation like that of a troop of marauders, as we learned in a mishna (Avoda Zara 70b): With regard to a troop of marauders that entered a town, if they did so in a time of peace, open casks of wine are forbidden, in case the marauders used the wine for libations in idol worship, whereas sealed casks are permitted. In a time of war, both these and those are permitted, because the marauders do not have leisure to pour libations. Evidently, since these marauders are afraid, they will not come to pour libations. Here too, in this incident involving Rav Yehuda, since he is afraid he will not come to have sexual thoughts.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) וְהָכָא מַאי ביעתותא אִיכָּא אִיבָּעֵית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דְּלֵילְיָא וּדְאִיגָּרָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דְּרַבֵּיהּ ואב״אוְאִיבָּעֵית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דִּשְׁכִינָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא אֵימְתָא דְּמָרֵיהּ עֲלֵיהּ דְּקָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ אֵין זֶה יְלוּד אִשָּׁה.

The Gemara asks: And what fear is there here, in the case of Rav Yehuda? The Gemara explains: If you wish, say that there is the fear of the night and of the roof, i.e., that he might fall. And if you wish, say that the awe of his teacher, Shmuel, is upon him. And if you wish, say that the awe of the Divine Presence that dwells in the synagogue is upon Rav Yehuda. And if you wish, say that the awe of his Master, God, is upon him. Rav Yehuda was renowned for his fear of Heaven, as Shmuel declared about him: This one is not born of a woman, but is like an angel.
רי״ףרש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דליליא – ומתיירא שמא יפול.
דרביה – שמואל.
דשכינה – שורה בבית הכנסת.
אימתא דמריה – הקב״ה ואפי׳ במקום אחר נמי שרי לדידיה.
איבעית אימא וכו׳ – פי׳ כל הני אי בעית אימא הלכתא נינהו ותלמודא בעי לאשמועינן דינא לעלמא ואב״א דהכא בחד מיינהו סגי.
ביעתותא דלילא ואיגרא כו׳. לא הוזכר בהך עובדא שהיה בלילה אלא באיגרא אלא דאי לאו לילה לא היה ירא שמא יפול גם אפשר שביום היה יורד מבהכ״נ וק״ל:
אימתא דמריה כו׳ קרי עליה אין זה ילוד אשה כו׳. עש״ה הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי ע״ש חמימות ש״ז וק״ל:
ומבררים: והכא [וכאן] במעשה זה של רב יהודה ושמואל מאי בעיתותא איכא [מה, איזו יראה יש]? ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור] הסבר זה: ביעתותא דליליא ודאיגרא [יראת של הלילה ושל הגג] שהוא עומד עליו וחושש שמא יפול. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: הכוונה לביעתותא דרביה [יראת רבו, שמואל, על רב יהודה]. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] עוד הסבר, שהכוונה לביעתותא [יראת] השכינה, שהרי בית כנסת הוא. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] הסבר זה: אימתא דמריה עליה [אימת אדוניו, הקדוש ברוך הוא עליו], שמיוחד היה רב יהודה ביראת ה׳, דקרי כך קרא] שמואל עליה [עליו, על רב יהודה תלמידו]: אין זה ילוד אשה אלא כמלאך.
The Gemara asks: And what fear is there here, in the case of Rav Yehuda? The Gemara explains: If you wish, say that there is the fear of the night and of the roof, i.e., that he might fall. And if you wish, say that the awe of his teacher, Shmuel, is upon him. And if you wish, say that the awe of the Divine Presence that dwells in the synagogue is upon Rav Yehuda. And if you wish, say that the awe of his Master, God, is upon him. Rav Yehuda was renowned for his fear of Heaven, as Shmuel declared about him: This one is not born of a woman, but is like an angel.
רי״ףרש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) וְאִיבָּעֵית אֵימָא נָשׂוּי הֲוָה דְּאָמַר רַב נַחְמָן טאִם הָיָה נָשׂוּי מוּתָּר.

And if you wish, say a different answer, that Rav Yehuda was allowed to hold his penis while urinating because he was married; as Rav Naḥman said: If one is married, it is permitted for him to hold his penis while urinating, as his improper sexual urges are not as strong.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אם היה נשוי מותר – ובפ׳ כל כתבי (שבת דף קיח:) דקאמר דקרי ליה לרבי רבינו הקדוש שלא הניח ידו למטה מאבנטו היינו רבותא שהיה נשוי והיה מחמיר על עצמו.
ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] הסבר אחר מדוע הורה לו שמואל לנהוג כן, כיון שרב יהודה נשוי הוה [היה], שכך אמר רב נחמן: אם היה נשוימותר לאחוז באמה ולהטיל מימיו, שכיון שנשוי הוא ומצויה לו אשתו, אין יצרו תוקפו בכך.
ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] הסבר זה: כי הא אורי ליה [כמו, באופן זה הורה לו] שמואל לרב יהודה, דתני כך שנה] ברייתא זו אבא בריה [בנו] של ר׳ בנימין בר חייא: אין לאחוז באמה עצמה להטיל מים, אבל מסייע האדם המטיל מים לעצמו באחיזת הביצים שמלמטה, וכך גם הורה שמואל לרב יהודה לנהוג. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] עוד הסבר: כי הא אורי ליה [כמו, באופן זה הורה לו], שכך אמר ר׳ אבהו, אמר ר׳ יוחנן: גבול (תחום מוגדר) יש לו לאיסור אחיזה באמה, והוא: מעטרה (השפה המקיפה את הגיד) ולמטה, כלפי קצה האיבר — מותר לאחוז, שאין זה מקום המביא לגירוי,
And if you wish, say a different answer, that Rav Yehuda was allowed to hold his penis while urinating because he was married; as Rav Naḥman said: If one is married, it is permitted for him to hold his penis while urinating, as his improper sexual urges are not as strong.
And if you wish, say that Shmuel ruled for Rav Yehuda in accordance with this baraita, which Abba, son of Rabbi Binyamin bar Ḥiyya, teaches: One may not hold the penis itself while urinating, but a man who wishes to urinate may assist the process by holding the testicles from below. Shmuel instructed Rav Yehuda to act in this manner. And if you wish, say that Shmuel ruled for Rav Yehuda in accordance with that which Rabbi Abbahu said that Rabbi Yoḥanan says: There is a clear demarcation in the prohibition against holding one’s penis while urinating: From the corona and below, toward the tip of the penis, it is permitted to hold, as this will not lead to arousal.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ דְּתָנֵי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר חִיָּיא יאֲבָל מְסַיֵּיעַ בַּבֵּיצִים מִלְּמַטָּה וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כגְּבוּל יֵשׁ לוֹ מֵעֲטָרָה וּלְמַטָּה מוּתָּר

And if you wish, say that Shmuel ruled for Rav Yehuda in accordance with this baraita, which Abba, son of Rabbi Binyamin bar Ḥiyya, teaches: One may not hold the penis itself while urinating, but a man who wishes to urinate may assist the process by holding the testicles from below. Shmuel instructed Rav Yehuda to act in this manner. And if you wish, say that Shmuel ruled for Rav Yehuda in accordance with that which Rabbi Abbahu said that Rabbi Yoḥanan says: There is a clear demarcation in the prohibition against holding one’s penis while urinating: From the corona and below, toward the tip of the penis, it is permitted to hold, as this will not lead to arousal.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עטרה – שפה גבוהה המקפת את ראש הגיד.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדה יג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נדה יג., עין משפט נר מצוה נדה יג. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר׳ חננאל נדה יג. – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רי"ף נדה יג. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס נדה יג., רש"י נדה יג., תוספות נדה יג., תוספות רי"ד נדה יג., רמב"ן נדה יג. – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב משה הרשלר. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א נדה יג. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי נדה יג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש נדה יג., ריטב"א נדה יג., מהרש"ל חכמת שלמה נדה יג., מהרש"א חידושי הלכות נדה יג., מהרש"א חידושי אגדות נדה יג., פירוש הרב שטיינזלץ נדה יג., אסופת מאמרים נדה יג.

Niddah 13a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Niddah 13a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Niddah 13a, R. Chananel Niddah 13a, Rif by Bavli Niddah 13a, Collected from HeArukh Niddah 13a, Rashi Niddah 13a, Tosafot Niddah 13a, Tosefot Rid Niddah 13a, Ramban Niddah 13a, Rashba Niddah 13a, Meiri Niddah 13a, Tosefot Rosh Niddah 13a, Ritva Niddah 13a, Maharshal Chokhmat Shelomo Niddah 13a, Maharsha Chidushei Halakhot Niddah 13a, Maharsha Chidushei Aggadot Niddah 13a, Steinsaltz Commentary Niddah 13a, Collected Articles Niddah 13a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144