1הבאה עם הזבח – כלומר בגלל זבח.
(1) 
תֵּרֵד מִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח לְדִבְרֵי ר״ג רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא תֵּרֵד לְדִבְרֵי כּוּלָּן תֵּרֵד.
תֵּרֵד מִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח לְדִבְרֵי even that meal offering shall descend, as it is not similar to lambs. With regard to a meal offering that comes with an animal offering, either a burnt offering or peace offering, according to the statements of Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua, it shall not descend, as it is meant for consumpion by the fire. According to the statements of everyone else, i.e., Rabbi Shimon and the tannai’im of the baraita, it shall descend, as it is neither offered by itself nor is it an animal.
תרד שכן לשיטת שניהם, במנחות לא נאמרה ההלכה שאם עלו אין יורדים, שאינן דומות לכבשים. מנחה הבאה עם הזבח כלומר, מנחת נסכים שמביאים עם קרבן עולה או שלמים, והיא קריבה כליל על גבי המזבח, אם נפסלה, לדברי רבן גמליאל ור׳ יהושע — לא תרד שהרי היא ראויה לאישים, ואילו לדברי כולן — תרד, אם משום שאינה דומה לכבשים (לשיטת ר׳ יוסי הגלילי ור׳ עקיבא), ואם משום שאינה באה לעצמה (לשיטת ר׳ שמעון).
even that meal offering shall descend, as it is not similar to lambs. With regard to a meal offering that comes with an animal offering, either a burnt offering or peace offering, according to the statements of Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua, it shall not descend, as it is meant for consumpion by the fire. According to the statements of everyone else, i.e., Rabbi Shimon and the tannai’im of the baraita, it shall descend, as it is neither offered by itself nor is it an animal.
הכל
(2) נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן לְדִבְרֵי כּוּלָּן איֵרְדוּ לְדִבְרֵי ר״ג רַבָּן גַּמְלִיאֵל ור״ש וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא יֵרְדוּ נְסָכִין הַבָּאִין עִם הַזֶּבַח לְדִבְרֵי כּוּלָּן ביֵרְדוּ לְדִבְרֵי ר״ג רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְחוֹדֵיהּ לֹא יֵרְדוּ.
Reish Lakish continues: With regard to libations that come by themselves, according to the statements of everyone, i.e., Rabbi Yosei HaGelili, Rabbi Akiva, and Rabbi Yehoshua, they shall descend, but according to the statements of Rabban Gamliel and Rabbi Shimon, they shall not descend. With regard to libations that come with an animal offering, according to the statements of everyone, they shall descend, while according to the statement of Rabban Gamliel alone, they shall not descend.
Reish Lakish continues: With regard to libations that come by themselves, according to the statements of everyone, i.e., Rabbi Yosei HaGelili, Rabbi Akiva, and Rabbi Yehoshua, they shall descend, but according to the statements of Rabban Gamliel and Rabbi Shimon, they shall not descend. With regard to libations that come with an animal offering, according to the statements of everyone, they shall descend, while according to the statement of Rabban Gamliel alone, they shall not descend.
לדברי כולן תרד – אם פסולה היא תרד לרבי יוסי הגלילי ור״ע ור״ש לדברי ר״ג ורבי יהושע לא תרד דהא (כתיב) מוקדה ומזבח הואי.
נסכים הבאין בפני עצמן – כגון המתנדב יין בלא זבח דתנן במנחות (דף קד:) מתנדבין יין.
לדברי כולן – רבי יוסי ור״ע ור׳ יהושע ירדו לדברי ר״ג ור״ש לא ירדו.
נסכים הבאין בפני עצמן יין שנדר אדם כדי לנסכו על המזבח, ולא יחד עם קרבן, לדברי כולן — ירדו, אם משום שאינם דומים לכבשים (לשיטת ר׳ יוסי הגלילי ור׳ עקיבא), ואם משום שאינם ראויים לאישים (לשיטת ר׳ יהושע). ואילו לדברי רבן גמליאל ור׳ שמעון — לא ירדו, שהרי הם ראויים למזבח (לשיטת רבן גמליאל), והם באים לעצמם (לשיטת ר׳ שמעון). נסכין הבאין עם הזבח, לדברי כולן — ירדו, אם משום שאינם דומים לכבשים (לשיטת ר׳ יוסי ור׳ עקיבא), ואם משום שאינם ראויים לאישים (לשיטת ר׳ יהושע), או משום שאינם באים לעצמם (לשיטת ר׳ שמעון), לדברי רבן גמליאל לחודיה [לחוד] — לא ירדו, שהרי ראויים הם למזבח.
Reish Lakish continues: With regard to libations that come by themselves, according to the statements of everyone, i.e., Rabbi Yosei HaGelili, Rabbi Akiva, and Rabbi Yehoshua, they shall descend, but according to the statements of Rabban Gamliel and Rabbi Shimon, they shall not descend. With regard to libations that come with an animal offering, according to the statements of everyone, they shall descend, while according to the statement of Rabban Gamliel alone, they shall not descend.
הכל
(3) פְּשִׁיטָא מִנְחָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ וְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא גמִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְּכׇל יוֹם.
The Gemara questions the need for such a summary: Isn’t it obvious? The Gemara answers: It was necessary for him to state the halakha in the case of a meal offering that comes by itself, and this is in accordance with the statement of Rava. As Rava says: A person can volunteer to bring a meal offering that normally accompanies libations, on any day, even without offering the libations and animal offering that it normally accompanies. Although the summary is itself obvious, it is nevertheless stated to indicate that it is possible to offer such a meal offering.
The Gemara questions the need for such a summary: Isn’t it obvious? The Gemara answers: It was necessary for him to state the halakha in the case of a meal offering that comes by itself, and this is in accordance with the statement of Rava. As Rava says: A person can volunteer to bring a meal offering that normally accompanies libations, on any day, even without offering the libations and animal offering that it normally accompanies. Although the summary is itself obvious, it is nevertheless stated to indicate that it is possible to offer such a meal offering.
ה״ג: פשיטא – דהכי הוא דלרבי יהושע מידי דבר מוקדה אין דלאו בר מוקדה לא לר״ג כל דבר מזבח ולר״ש בא בגלל עצמו ולתנאי דמתני׳ מנחה לא.
מנחה הבאה בפני עצמה איצטריך ליה – ולאשמועינן דיש מנחת נסכים הבאה בפני עצמה כדרבא.
מתנדב אדם מנחת נסכים – בלא זבח ואף על גב שלא אמרה תורה מנחת כליל (הבאה) אלא הבאה בגלל זבח היכא דפריש פריש.
ושואלים: פשיטא [פשוט] שכן הוא, שהרי כל זה בכלל הדברים שכבר נאמרו, ומה חידש ריש לקיש בדבריו? ומשיבים: ההלכה בדין מנחה הבאה בפני עצמה איצטריכא ליה [הוצרכה לו לריש לקיש], להשמיענו שמנחה הבאה עם הזבח יכולה גם לבוא בפני עצמה, אם אדם מתנדב כן בפירוש. וכדברי רבא, שאמר רבא: מתנדב אדם מנחת נסכים, כלומר, מנחה עם נסכים שציותה התורה להביא עם הזבח, בכל יום, ולא רק עם הזבח.
The Gemara questions the need for such a summary: Isn’t it obvious? The Gemara answers: It was necessary for him to state the halakha in the case of a meal offering that comes by itself, and this is in accordance with the statement of Rava. As Rava says: A person can volunteer to bring a meal offering that normally accompanies libations, on any day, even without offering the libations and animal offering that it normally accompanies. Although the summary is itself obvious, it is nevertheless stated to indicate that it is possible to offer such a meal offering.
הכל
(4) וְנַשְׁמְעִינַן כִּדְרָבָא נְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ דְּקָא מַקְרֵב לְהוּ לִמְחַר וּלְיוֹמָא חָרָא.
The Gemara asks: If the intent of his summary is to express his agreement with the statement of Rava, then let Reish Lakish teach us explicitly that the halakha is in accordance with the statement of Rava. The Gemara answers: It was necessary for the case of libations that come with an animal offering, as the halakha in such a case is that he may sacrifice the libations the next day and on a later [ḥara] day sometime after sacrificing the animal offering that they accompany.
The Gemara asks: If the intent of his summary is to express his agreement with the statement of Rava, then let Reish Lakish teach us explicitly that the halakha is in accordance with the statement of Rava. The Gemara answers: It was necessary for the case of libations that come with an animal offering, as the halakha in such a case is that he may sacrifice the libations the next day and on a later [ḥara] day sometime after sacrificing the animal offering that they accompany.
ונשמעינן – ר״ל בהדיא כדרבא.
נסכים הבאים בגלל זבח אצטריכא ליה – לר״ל לאשמועינן דלר״ש ירדו וכגון דקא מקריב להו למחר וליומא חרא דקי״ל לעיל (דף מד.) אדם מביא זבחו היום ונסכיו מכאן ועד י׳ ימים ונפקא לן מהא דאמר מר ומנחתם ונסכיהם יתירי דכתיבי בקרבנות החג להכי כתיבי.
ושואלים: אם כן, נשמעינן [שיאמר לנו ריש לקיש כלומר: אמר במפורש] כדברי רבא, ולא בדרך עקיפה! אלא, דינם של נסכים הבאים עם הזבח, שהוזכרו בדבריו במפורש, איצטריכא ליה [הוצרך לו] לריש לקיש להשמיענו, במקרה דקא מקרב להו למחר וליומא חרא [שהוא מקריב אותם למחר וליום שאחריו], ולא ביום שהקריב את הקרבן.
The Gemara asks: If the intent of his summary is to express his agreement with the statement of Rava, then let Reish Lakish teach us explicitly that the halakha is in accordance with the statement of Rava. The Gemara answers: It was necessary for the case of libations that come with an animal offering, as the halakha in such a case is that he may sacrifice the libations the next day and on a later [ḥara] day sometime after sacrificing the animal offering that they accompany.
הכל
(5) ס״ד סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר מָר {במדבר כ״ט:י״ח-ל״ז} מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בַּלַּיְלָה מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לְמָחָר כִּנְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן דָּמוּ וּמוֹדֵי ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֹא יֵרְדוּ קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן .:
Accordingly, it may enter your mind to say that since the Master says that the verse: “And their meal offering and their liba-tions” (Numbers 29:18), indicates that libations may be offered at night, and the phrase “and their meal offering and their libations” indicates that libations may be offered the next day and on a later day, perhaps libations offered on a later date than the animal itself are to be considered as libations which come by themselves, and Rabbi Shimon would concede that they shall not descend. Reish Lakish therefore teaches us the case of libations that accompany an animal offering, to indicate that such libations are still considered as those that accompany an animal offering and that they shall descend from the altar.
Accordingly, it may enter your mind to say that since the Master says that the verse: “And their meal offering and their liba-tions” (Numbers 29:18), indicates that libations may be offered at night, and the phrase “and their meal offering and their libations” indicates that libations may be offered the next day and on a later day, perhaps libations offered on a later date than the animal itself are to be considered as libations which come by themselves, and Rabbi Shimon would concede that they shall not descend. Reish Lakish therefore teaches us the case of libations that accompany an animal offering, to indicate that such libations are still considered as those that accompany an animal offering and that they shall descend from the altar.
שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר], הואיל ואמר מר [החכם] בדרשת הכתוב: ״מנחתם ונסכיהם״ (במדבר כט, יח) — אפילו בלילה הם קרבים, אף שהזבח שבאו עמו קרב ביום, ״מנחתם ונסכיהם״ — גם למחר (לאחר שכבר קרב הזבח שבאו עמו) הם קרבים, אם כן, כנסכים הבאין בפני עצמן דמו [הם נחשבים], ומודי [ומודה] ר׳ שמעון שלא ירדו, קא משמע לן [משמיע לנו] שהריהם כנספחים לקרבן, וירדו.
Accordingly, it may enter your mind to say that since the Master says that the verse: “And their meal offering and their liba-tions” (Numbers 29:18), indicates that libations may be offered at night, and the phrase “and their meal offering and their libations” indicates that libations may be offered the next day and on a later day, perhaps libations offered on a later date than the animal itself are to be considered as libations which come by themselves, and Rabbi Shimon would concede that they shall not descend. Reish Lakish therefore teaches us the case of libations that accompany an animal offering, to indicate that such libations are still considered as those that accompany an animal offering and that they shall descend from the altar.
הכל
(6) מתני׳ מַתְנִיתִין : דאֵלּוּ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ.
MISHNA: These are the items that even if they were disqualified, if they ascended the altar they shall not descend: Blood, sacrificial portions, or limbs of a burnt offering, any of which were left overnight off the altar, or that emerge from the Temple courtyard, or that become ritually impure, or that came from an animal that was slaughtered with the intent to sacrifice it beyond its designated time or outside its designated area, or an offering that people unfit to perform the Temple service collected and then sprinkled its blood.
MISHNA: These are the items that even if they were disqualified, if they ascended the altar they shall not descend: Blood, sacrificial portions, or limbs of a burnt offering, any of which were left overnight off the altar, or that emerge from the Temple courtyard, or that become ritually impure, or that came from an animal that was slaughtered with the intent to sacrifice it beyond its designated time or outside its designated area, or an offering that people unfit to perform the Temple service collected and then sprinkled its blood.
הלן והיוצא – אע״ג דתני אלו תנא ושייר הנך דחשיב בברייתא בגמ׳ ושמא משום דמהני דהכא שמעינן דכ״ש הנהו ובברייתא נמי בגמ׳ דהנך דירדו לא חשיב זקן וחולה ומזוהם ונדמה וטומטום ואנדרוגינוס ושמא הוי בכלל הנהו דחשיב.
וחוץ למקומו – תימה דבפ׳ התודה (מנחות דף עט.) אמרינן חטאת ששחטה חוץ למקומו רבא אמר תרד כו׳ ור״ת גורס תודה דאיירי בה התם ומיהו בזה לא הועיל כלום וי״ל דהועיל דשאני תודה דהוי קדשים קלים וליכא מעילה באימורין מקמי זריקה וכי שחיט חוץ למקומו לא מתירה הזריקה למעילה לכך תרד דהא חסירה זריקה החשובה בה אבל חוץ לזמנו לא ירד משום דמרצה לפיגולו לקובעו בכרת כדאי׳ במסכת מעילה (דף ב.) גבי מעילה וה״ה באם עלו לא ירדו כי האי גוונא אבל הכא בשמעתין מיירי בקדשי קדשים דאיכא מעילה קודם זריקה להכי כי איפסלא בחוץ למקומו לא תרד דבזריקה החסירה אין קפידא דלא מהני מידי וכי האי גוונא מפליג בסמוך (דף פה.) גבי אימורין שהעלן לפני זריקה בין קדשים קלים בין קדשי קדשים וקשה לי פסח שלא לשמו אמאי לא ירד מאי שנא משלא במקומו בתודה דאידי ואידי קדשים קלים ומחשבה פסולה קודם זריקה וי״ל פסול דשלא במקומו חמיר טפי מפסול דשלא לשמו והוי כמו שחטן בדרום בקדשי קדשים דירדו לר׳ יהודה פ״ק דמעילה (דף ב:) דהיינו נמי חוץ למקומו ובפרק התודה (מנחות דף עט.) נמי מוכח דחוץ למקומו נמי דירד היינו דוקא לר׳ יהודה אבל לר״ש לא ירדו אי נמי שלא לשמו קיל לפי שכשר בכל הזבחים לבד חטאת ופסח וצריך עיון אי מצי למימר דגבי תודה מיירי דחשיב לאכול הבשר חוץ לירושלים אין המקום ראוי לשום זבח לכך תרד אבל חישב לאכול בשר חטאת ואשם חוץ לקלעים או להקטיר אימורי קדשים קלים חוץ לקלעים לא ירד כיון דזה המקום ראוי לקדשים קלים לאכילת שלמים.
הגה״ה ושקבלו פסולין וזרקו דמן – בגמ׳ (לקמן דף פז:) פליגי ר׳ יוחנן ור״ל אי מיירי דקבלו וזרקו דתרוייהו נעשו בפסולין וכמו כן מדקדק בריש מעילה (דף ה.).
א משנה אלו הם הדברים שאף שנפסלו, אם עלו על המזבח לא ירדו: הלן דם, או אימורים, או איברי עולה, שעבר עליהם הלילה מחוץ למזבח, והיוצא מתחום העזרה, והטמא, ושנשחט במחשבה להקריבו חוץ לזמנו וכן במחשבה להקריבו חוץ למקומו, והזבח שקבלו את דמו אנשים שהם פסולין לעבודה, וכן שזרקו פסולים את דמו.
MISHNA: These are the items that even if they were disqualified, if they ascended the altar they shall not descend: Blood, sacrificial portions, or limbs of a burnt offering, any of which were left overnight off the altar, or that emerge from the Temple courtyard, or that become ritually impure, or that came from an animal that was slaughtered with the intent to sacrifice it beyond its designated time or outside its designated area, or an offering that people unfit to perform the Temple service collected and then sprinkled its blood.
הכל
(7) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר השֶׁנִּשְׁחַט בַּלַּיְלָה וְנִשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְיָצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים אִם עָלְתָה תֵּרֵד ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא תֵּרֵד (שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ) שר״ש שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וכֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ לֹא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ אֵין הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ.
Rabbi Yehuda says: In the case of a sacrificial animal that was slaughtered at night, or one whose blood was spilled on the floor of the Temple without its being collected in a vessel, or one whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard: Even if it ascended upon the altar it shall descend. Rabbi Shimon says: In all these cases, if it ascended it shall not descend, because its disqualification occurred in sanctity. As Rabbi Shimon says: With regard to any unfit offering whose disqualification occurred in sanctity, i.e., in the course of the Temple service, the sacred area renders the offering acceptable, and if it ascended onto the altar it shall not descend. But with regard to any offering whose disqualification did not occur in sanctity but rather was unfit initially, the sacred area does not render the offering acceptable.
Rabbi Yehuda says: In the case of a sacrificial animal that was slaughtered at night, or one whose blood was spilled on the floor of the Temple without its being collected in a vessel, or one whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard: Even if it ascended upon the altar it shall descend. Rabbi Shimon says: In all these cases, if it ascended it shall not descend, because its disqualification occurred in sanctity. As Rabbi Shimon says: With regard to any unfit offering whose disqualification occurred in sanctity, i.e., in the course of the Temple service, the sacred area renders the offering acceptable, and if it ascended onto the altar it shall not descend. But with regard to any offering whose disqualification did not occur in sanctity but rather was unfit initially, the sacred area does not render the offering acceptable.
רבי יהודה אומר כו׳ – בהנך תלתא פליג ומודי בשארא וטעמא יליף בגמ׳.
שהיה פסולו בקדש – משבאת לעזרה נפסלה.
כל שפסולו בקדש כו׳ – בגמ׳ יליף טעמא.
ר׳ יהודה אומר: הזבח שנשחט בלילה, וכן בהמת קדשים שנשפך דמה, וכן זו שיצא דמה חוץ לקלעים ונפסלה בכך, גם אם עלתה תרד. ר׳ שמעון אומר: כל אחת מאלה, אם עלתה לא תרד, משום שהיה פסולו של קרבן זה בקדש. שכך היה ר׳ שמעון אומר ככלל: כל קרבן פסול שפסולו חל בקדש תוך כדי עבודה במקדש — הקדש מקבלו, וכיון שעלה על המזבח לא ירד. וכל שלא היה פסולו בקדש ומתחילה לא היה ראוי להקרבה — אין הקדש מקבלו.
Rabbi Yehuda says: In the case of a sacrificial animal that was slaughtered at night, or one whose blood was spilled on the floor of the Temple without its being collected in a vessel, or one whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard: Even if it ascended upon the altar it shall descend. Rabbi Shimon says: In all these cases, if it ascended it shall not descend, because its disqualification occurred in sanctity. As Rabbi Shimon says: With regard to any unfit offering whose disqualification occurred in sanctity, i.e., in the course of the Temple service, the sacred area renders the offering acceptable, and if it ascended onto the altar it shall not descend. But with regard to any offering whose disqualification did not occur in sanctity but rather was unfit initially, the sacred area does not render the offering acceptable.
הכל
(8) וְאֵלּוּ זשֶׁלֹּא היו פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהָאֶתְנַן וְהַמְּחִיר וְהַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵפָה וְהַיּוֹצֵא דּוֹפֶן וּבַעֲלֵי מוּמִין ר״ע רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר דּוֹחֶה הָיָה אַבָּא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין מע״ג מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
And these are the offerings whose disqualification did not occur in sanctity: An animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and an animal that was set aside for idol worship, and an animal that was worshipped as a deity, and an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, and an animal born of a mixture of diverse kinds, and an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [tereifa], and an animal born by caesarean section, and blemished animals. Rabbi Akiva deems blemished animals fit in the sense that if they ascended they shall not descend. Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, says: My father would reject blemished animals from upon the altar.
And these are the offerings whose disqualification did not occur in sanctity: An animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and an animal that was set aside for idol worship, and an animal that was worshipped as a deity, and an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, and an animal born of a mixture of diverse kinds, and an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [tereifa], and an animal born by caesarean section, and blemished animals. Rabbi Akiva deems blemished animals fit in the sense that if they ascended they shall not descend. Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, says: My father would reject blemished animals from upon the altar.
ואלו הם שלא היו פסולן בקדש, ואם עלו ירדו: בעל חיים הרובע את האדם, וכן בעל חיים הנרבע על ידי אדם, והמוקצה (המופרש) לעבודה זרה, והנעבד כעבודה זרה, והאתנן (שכרה של הזונה), והמחיר שקנו בו כלב, והכלאים, והטרפה (שנפגע או שחלה וסופו למות), והיוצא דופן (שנולד בחיתוך דופן הרחם ולא באופן טבעי) ובעלי מומין. ר׳ עקיבא מכשיר בבעלי מומין, וסבור שאם עלו, לא ירדו. ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: דוחה היה אבא את בעלי מומין מעל גבי המזבח.
And these are the offerings whose disqualification did not occur in sanctity: An animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and an animal that was set aside for idol worship, and an animal that was worshipped as a deity, and an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, and an animal born of a mixture of diverse kinds, and an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [tereifa], and an animal born by caesarean section, and blemished animals. Rabbi Akiva deems blemished animals fit in the sense that if they ascended they shall not descend. Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, says: My father would reject blemished animals from upon the altar.
הכל
(9) חכְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ כָּךְ אִם יֵרְדוּ לֹא יַעֲלוּ וְכוּלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ טעוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ תֵּרֵד ישְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יַפְשִׁיט וִינַתְּחֶהָ בִּמְקוֹמָהּ.:
Concerning those animals that, if they ascended, do not descend, just as if they ascended the altar they shall not descend, so too, if they descended they shall not then ascend. And all of them that if they ascend they do not descend, if they ascended to the top of the altar alive they descend, as an animal is fit for the altar only after it is slaughtered. A burnt offering that ascended to the top of the altar alive shall descend, as one does not slaughter an animal atop the altar ab initio. But if one slaughtered the animal at the top of the altar, he should flay it and cut it into pieces in its place, and it is not removed from the altar.
Concerning those animals that, if they ascended, do not descend, just as if they ascended the altar they shall not descend, so too, if they descended they shall not then ascend. And all of them that if they ascend they do not descend, if they ascended to the top of the altar alive they descend, as an animal is fit for the altar only after it is slaughtered. A burnt offering that ascended to the top of the altar alive shall descend, as one does not slaughter an animal atop the altar ab initio. But if one slaughtered the animal at the top of the altar, he should flay it and cut it into pieces in its place, and it is not removed from the altar.
ושבים לתחילת המשנה, לאלו שאם עלו לא ירדו, ומוסיפים: כשם שאם עלו לא ירדו, כך מצד שני אם ירדו שוב לא יעלו. וכולן, גם אלו שאם עלו לא ירדו, במקרה שעלו חיים לראש המזבח — ירדו, שבהמה חיה אינה ראויה למזבח, אלא לאחר שחיטה. עולה שעלתה חיה לראש המזבח — תרד, שלכתחילה אין שוחטים בראש המזבח, אבל אם שחטה בראש המזבח — יפשיט וינתחה במקומה, ואין מורידים אותה עוד.
Concerning those animals that, if they ascended, do not descend, just as if they ascended the altar they shall not descend, so too, if they descended they shall not then ascend. And all of them that if they ascend they do not descend, if they ascended to the top of the altar alive they descend, as an animal is fit for the altar only after it is slaughtered. A burnt offering that ascended to the top of the altar alive shall descend, as one does not slaughter an animal atop the altar ab initio. But if one slaughtered the animal at the top of the altar, he should flay it and cut it into pieces in its place, and it is not removed from the altar.
הכל
(10) גמ׳ גְּמָרָא : תַּנְיָא ר׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר {ויקרא ו׳:ב׳} זֹאת הִיא הָעוֹלָה הֲרֵי אֵלּוּ ג׳ שְׁלֹשָׁה מִיעוּטִין פְּרָט לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים שֶׁאִם עָלְתָה תֵּרֵד.
GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The verse from which is derived the halakha that items that ascended upon the altar shall not descend, states: “This is the law of the burnt offering: It is the burnt offering on the pyre upon the altar” (Leviticus 6:2). These are three terms of exclusion used in the verse: “This,” “it,” and “the,” from which it is derived that three instances are excluded from this halakha: A sacrificial animal that was slaughtered at night, and one whose blood was spilled, and one whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard. With regard to these cases, the halakha is that if one of them ascended upon the altar it shall descend.
GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The verse from which is derived the halakha that items that ascended upon the altar shall not descend, states: “This is the law of the burnt offering: It is the burnt offering on the pyre upon the altar” (Leviticus 6:2). These are three terms of exclusion used in the verse: “This,” “it,” and “the,” from which it is derived that three instances are excluded from this halakha: A sacrificial animal that was slaughtered at night, and one whose blood was spilled, and one whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard. With regard to these cases, the halakha is that if one of them ascended upon the altar it shall descend.
גמ׳ זאת היא העולה – זאת מיעוטא והיא מיעוטא וה״א דהעולה מיעוטא דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה למעוטי פסולין אתו שאפילו עלו ירדו ולא תימא כל הנוגע במזבח לכל פסולין אתא ומסתבר דהני ממעט שפסולן לפני זריקה ולקמיה מפרש שאר פסולין מנא ליה דלא ירדו ולא ממעט להו מהכא כגון נשחט חוץ לזמנו דפסולו לפני זריקה.
זאת היא העולה – זאת תורת העולה היא העולה זאת והיא וה״א דהעולה שני היינו ג׳ מיעוטין אבל העולה קמא אתא לעולה ראשונה כדקאמר רבא בפ׳ תמיד נשחט (פסחים דף נח:) ותורת הוי רבוי לרבות איזה פסולין דאם עלו לא ירדו כרבי יהודה דלא ממעט אלא הנך ג׳ ואם תאמר הא ר׳ יהודה סבר לעיל בפ״ק (זבחים יד.) רצפה מקדשה במזבח א״כ כולן עלו והיכי משכחת לה פסול בפיגול ונותר וטמא וי״ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה.
פרט לנשחטה בלילה – רובע ונרבע לא צריכי מיעוטא לרבי יהודה וכל הני דמרבה ר״ש מרבה נמי רבי יהודה כדלקמן (דף פה:) ומסתבר לרבות הני טפי משום דמשכח להו היכשרא ואם תאמר קדשי קדשים ששחטן בדרום דקאמר בריש מעילה (דף ב:) תרד לר״י הא לית ביה מיעוט רביעי וי״ל משום דדרשינן לעיל בפרק כל הפסולין (זבחים לו.) כל דבר רע ריבה חטאת ששחטה בדרום (דאם עלו לא ירדו) ושנכנס דמה לפנים ואף על גב דקרא ללאו שמעינן נמי דאם עלתה תרד א״נ שחט בדרום כעין שחיטת חוץ היא.
ב גמרא ובטעמי שיטות התנאים שנשנו במשנה תניא [שנויה ברייתא], ר׳ יהודה אומר: בכתוב ממנו למדנו שהעולים למזבח לא ירדו, נאמר: ״זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח״ (ויקרא ו, ב) — הרי אלו שלשה מיעוטין: ״זאת״, ״היא״, וה״א של ״העולה״, פרט לשנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, שאם אחת מהן עלתה למזבח — תרד.
GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The verse from which is derived the halakha that items that ascended upon the altar shall not descend, states: “This is the law of the burnt offering: It is the burnt offering on the pyre upon the altar” (Leviticus 6:2). These are three terms of exclusion used in the verse: “This,” “it,” and “the,” from which it is derived that three instances are excluded from this halakha: A sacrificial animal that was slaughtered at night, and one whose blood was spilled, and one whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard. With regard to these cases, the halakha is that if one of them ascended upon the altar it shall descend.
הכל
(11) ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עוֹלָה אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים וְהַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ.
Rabbi Shimon says: From the usage of the term “burnt offering” I have derived only with regard to a fit burnt offering that it shall not descend. From where is it derived that the verse also includes a sacrificial animal that was disqualified, such as one that was slaughtered at night; or whose blood was spilled; or whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard; or that was left overnight; or that emerged from the Temple courtyard, or that became ritually impure; or that came from an animal that was slaughtered with the intent to sacrifice it beyond its designated time or outside its designated area; or an offering that people unfit to perform the Temple service collected and then sprinkled its blood?
Rabbi Shimon says: From the usage of the term “burnt offering” I have derived only with regard to a fit burnt offering that it shall not descend. From where is it derived that the verse also includes a sacrificial animal that was disqualified, such as one that was slaughtered at night; or whose blood was spilled; or whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard; or that was left overnight; or that emerged from the Temple courtyard, or that became ritually impure; or that came from an animal that was slaughtered with the intent to sacrifice it beyond its designated time or outside its designated area; or an offering that people unfit to perform the Temple service collected and then sprinkled its blood?
ר׳ שמעון אומר: נאמר בכתוב זה ״עלה״ — אין לי אלא עולה כשרה, מנין לרבות גם זו שנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, והלן, והיוצא, והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולין וזרקו את דמו,
Rabbi Shimon says: From the usage of the term “burnt offering” I have derived only with regard to a fit burnt offering that it shall not descend. From where is it derived that the verse also includes a sacrificial animal that was disqualified, such as one that was slaughtered at night; or whose blood was spilled; or whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard; or that was left overnight; or that emerged from the Temple courtyard, or that became ritually impure; or that came from an animal that was slaughtered with the intent to sacrifice it beyond its designated time or outside its designated area; or an offering that people unfit to perform the Temple service collected and then sprinkled its blood?
הכל
(12) הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה וּלְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ.
In addition, from where is it derived that the following are also included in this halakha: Those offerings whose blood is to be placed below the red line that divided between the upper and lower halves of the external altar, i.e., a burnt offering, a guilt offering, or a peace offering, but it was placed above the red line; and a sin offering, whose blood is to be placed above the red line, that had its blood placed below the red line; and those offerings whose blood is to be placed outside, on the external altar, that had their blood placed inside, in the Sanctuary; and those offerings whose blood is to be placed inside that had their blood placed outside?
In addition, from where is it derived that the following are also included in this halakha: Those offerings whose blood is to be placed below the red line that divided between the upper and lower halves of the external altar, i.e., a burnt offering, a guilt offering, or a peace offering, but it was placed above the red line; and a sin offering, whose blood is to be placed above the red line, that had its blood placed below the red line; and those offerings whose blood is to be placed outside, on the external altar, that had their blood placed inside, in the Sanctuary; and those offerings whose blood is to be placed inside that had their blood placed outside?
הניתנין למעלה שנתנן למטה כו׳ – בכל הני מודה רבי יהודה והכי אמרינן לעיל בפרק ב׳ (זבחים כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה ובפ׳ כל הפסולין (לעיל דף לו.) נמי אמרינן דלא פסל רבי יהודה במחשבה דלמטה למעלה ולמעלה למטה כי היכי דפסיל במחשבת הינוח משום דרבי יהודה לטעמיה דאמר שלא במקומו כבמקומו דמי ותימה דבריש מעילה (דף ב:) משמע דפליג רבי יהודה גבי קדשי קדשים ששחטן בדרום דרבה אמר אם עלו ירדו ורב יוסף לא ירדו וקאמר אליבא דרבי יהודה כ״ע לא פליגי דירדו כי פליגי אליבא דר״ש רב יוסף כר״ש ורבה אמר לך ע״כ לא קאמר ר״ש אלא בניתנין למטה שנתנן למעלה כו׳ ולעולם בנשחטין בצפון וקבל דמן בצפון ומדנקט למטה שנתנן למעלה משמע דפליגי בה דה״ל למנקט נשחטה בלילה ונשפך דמה ויצא דמה וי״ל דהכי פי׳ רב יוסף כר״ש דמשמע ליה ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שמלקה ומיצה דמה למטה דהוי כעין שינוי מקום דשחיטת קדשי קדשים וקבלת דמן מצפון לדרום ורבה אמר ע״כ לא קאמר ר״ש אלא בזבחים הניתנין למטה שנתנן למעלה ולעולם בשחטה בצפון אבל בעולת העוף שעשאה למטה ובקדשי קדשים ששחטן בדרום מודה ר״ש לרבי יהודה שירדו והא דקאמר לעיל בפרק שני (זבחים כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה אע״ג דלרב יוסף יש במשמע ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שעשאה למטה דפליג ר׳ יהודה כיון דמודה בדמי זבחים שייך שפיר לומר דלא פליג ר׳ יהודה אלא ירדו דניתנין למעלה שנתנן למטה כמו בקבלו פסולין וזרקו את דמן דקאמר בסמוך דלא פליג רבי יהודה אע״ג דלא מודה לר״ש אלא בהנך דחזו לעבודת ציבור ור״ש אפילו בהנך דלא חזו לעבודת ציבור קאמר דלא ירדו דלא גרע משנשפך הדם ונאבד לגמרי דלא ירדו לר״ש ומיהו צריך עיון כי שמא בשנשפך הדם ונאבד קודם קבלה לא יאמר ר״ש לא ירדו בשביל שחיטה לבדה אלא בשנשפך מן הכלי ונאבד אחר קבלה ופסולין דלא חזו לעבודת ציבור דלא אשכחן להו הכשר בשום מקום אם קבלו נמי את הדם לא יאמר ר״ש אם עלו לא ירדו דמשום שחיטה לבדה שחיטה כשרה לא יחשבנו פסולו בקדש כדמשמע בריש מעילה (דף ב: וג.) שאפילו שחט בצפון וקבל בדרום לא היה חושבן רבה פסולו בקדש דקמותיב ליה רב יוסף ממתני׳ דחטאת העוף (לעיל דף סו:) וכולן אין מטמאין בגדים אבית הבליעה בעולת העוף שעשה למטה ולעיל מוקמינן לה בגמ׳ במיצוי ולא במליקה ומייתי מינה ראיה לדרום וגבי קדשי קדשים דחשיב פסולו בקדש א״כ אע״פ שנעשית המליקה בהכשר שהיה במקום שחיטה לא היה חושבו פסולו בקדש לרבה עד דאותביה רב יוסף אלמא בשחיטה לבדה בהכשר לא חשיב לרבה פסולו בקדש ומיהו יש לדמות פסול מיצוי לפסול שחיטה יותר מקבלה כיון שבמיצוי הוא ממצה ומוציא הדם מן הגוף כמו שעושה בשחיטה.
או דם הזבחים הניתנין למטה מחוט הסיקרא, כגון דם העולה והאשם והשלמים, שנתנן למעלה, או דמי חטאת שצריכים להינתן למעלה שנתנן למטה, וכן הקרבנות שדמיהם ניתנין בחוץ על המזבח החיצון שנתנן בפנים בהיכל, וכן אלו שדמם ניתן בפנים (החטאות הפנימיות) שנתנן בחוץ,
In addition, from where is it derived that the following are also included in this halakha: Those offerings whose blood is to be placed below the red line that divided between the upper and lower halves of the external altar, i.e., a burnt offering, a guilt offering, or a peace offering, but it was placed above the red line; and a sin offering, whose blood is to be placed above the red line, that had its blood placed below the red line; and those offerings whose blood is to be placed outside, on the external altar, that had their blood placed inside, in the Sanctuary; and those offerings whose blood is to be placed inside that had their blood placed outside?
הכל
(13) וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן מִנַּיִן ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹרַת הָעוֹלָה רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָעוֹלִין שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ.
And in addition, with regard to a Paschal offering or sin offering that were slaughtered not for their sake, from where is it derived that if they ascended upon the altar they shall not descend? The verse states: “The law of the burnt offering,” which included in one law all items that ascend upon the altar, establishing the principle that if they ascended the altar they shall not descend.
And in addition, with regard to a Paschal offering or sin offering that were slaughtered not for their sake, from where is it derived that if they ascended upon the altar they shall not descend? The verse states: “The law of the burnt offering,” which included in one law all items that ascend upon the altar, establishing the principle that if they ascended the altar they shall not descend.
וקרבן הפסח וחטאת ששחטן שלא לשמן, אף על פי שכולם פסולים, מנין שאם עלו למזבח לא ירדו? תלמוד לומר: ״תורת העלה״ — ריבה הכתוב שתהא תורה (הלכה) אחת לכל העולין, שאם עלו — לא ירדו.
And in addition, with regard to a Paschal offering or sin offering that were slaughtered not for their sake, from where is it derived that if they ascended upon the altar they shall not descend? The verse states: “The law of the burnt offering,” which included in one law all items that ascend upon the altar, establishing the principle that if they ascended the altar they shall not descend.
הכל
(14) יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְאֶתְנַן וּמְחִיר וְכִלְאַיִם וּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דּוֹפֶן ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת.
One might have thought that I should also include an animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and an animal that was set aside for idol worship, and an animal that was worshipped as a deity, and an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, and an animal born of a mixture of diverse kinds, and an animal that is a tereifa, and an animal born by caesarean section. Therefore, the verse states: “This,” to exclude these types of disqualifications, which descend even after they have ascended the altar.
One might have thought that I should also include an animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and an animal that was set aside for idol worship, and an animal that was worshipped as a deity, and an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, and an animal born of a mixture of diverse kinds, and an animal that is a tereifa, and an animal born by caesarean section. Therefore, the verse states: “This,” to exclude these types of disqualifications, which descend even after they have ascended the altar.
יכול שאני מרבה גם הרובע והנרבע, והמוקצה והנעבד, ואתנן ומחיר, וכלאים וטרפה ויוצא דופן? תלמוד לומר: ״זאת״, למעט.
One might have thought that I should also include an animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and an animal that was set aside for idol worship, and an animal that was worshipped as a deity, and an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, and an animal born of a mixture of diverse kinds, and an animal that is a tereifa, and an animal born by caesarean section. Therefore, the verse states: “This,” to exclude these types of disqualifications, which descend even after they have ascended the altar.
הכל
(15) וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ אַחַר שֶׁרִיבָּה
The Gemara asks: And what did you see as reason to include those and exclude these? The Gemara answers: After noting that the verse included
The Gemara asks: And what did you see as reason to include those and exclude these? The Gemara answers: After noting that the verse included
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
זבחים פד. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים זבחים פד., עין משפט נר מצוה זבחים פד. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים פד., תוספות זבחים פד., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים פד., אסופת מאמרים זבחים פד.
Zevachim 84a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Zevachim 84a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 84a, Rashi Zevachim 84a, Tosafot Zevachim 84a, Steinsaltz Commentary Zevachim 84a, Collected Articles Zevachim 84a