×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים פ״ד.גמרא
;?!
אָ
תֵּרֵד מִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח לְדִבְרֵי ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא תֵּרֵד לְדִבְרֵי כּוּלָּן תֵּרֵד. נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן לְדִבְרֵי כּוּלָּן איֵרְדוּ לְדִבְרֵי ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא יֵרְדוּ נְסָכִין הַבָּאִין עִם הַזֶּבַח לְדִבְרֵי כּוּלָּן ביֵרְדוּ לְדִבְרֵי ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל לְחוֹדֵיהּ לֹא יֵרְדוּ. פְּשִׁיטָא מִנְחָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ וְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא גמִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְּכׇל יוֹם. וְנַשְׁמְעִינַן כִּדְרָבָא נְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ דְּקָא מַקְרֵב לְהוּ לִמְחַר וּלְיוֹמָא חָרָא. ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר מָר {במדבר כ״ט:י״ח-ל״ז} מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בַּלַּיְלָה מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לְמָחָר כִּנְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן דָּמוּ וּמוֹדֵי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֹא יֵרְדוּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: מתני׳מַתְנִיתִין: דאֵלּוּ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר השֶׁנִּשְׁחַט בַּלַּיְלָה וְנִשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְיָצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים אִם עָלְתָה תֵּרֵד ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא תֵּרֵד (שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ) שר״ששֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וכֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ לֹא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ אֵין הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ. וְאֵלּוּ זשֶׁלֹּא היו פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהָאֶתְנַן וְהַמְּחִיר וְהַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵפָה וְהַיּוֹצֵא דּוֹפֶן וּבַעֲלֵי מוּמִין ר״ערַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר דּוֹחֶה הָיָה אַבָּא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין מע״גמֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. חכְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ כָּךְ אִם יֵרְדוּ לֹא יַעֲלוּ וְכוּלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ טעוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ תֵּרֵד ישְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יַפְשִׁיט וִינַתְּחֶהָ בִּמְקוֹמָהּ.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר {ויקרא ו׳:ב׳} זֹאת הִיא הָעוֹלָה הֲרֵי אֵלּוּ ג׳שְׁלֹשָׁה מִיעוּטִין פְּרָט לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים שֶׁאִם עָלְתָה תֵּרֵד. ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עוֹלָה אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים וְהַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ. הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה וּלְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ. וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹרַת הָעוֹלָה רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָעוֹלִין שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְאֶתְנַן וּמְחִיר וְכִלְאַיִם וּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דּוֹפֶן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ אַחַר שֶׁרִיבָּהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הלן והיוצא – אע״ג דתני אלו תנא ושייר הנך דחשיב בברייתא בגמ׳ ושמא משום דמהני דהכא שמעינן דכ״ש הנהו ובברייתא נמי בגמ׳ דהנך דירדו לא חשיב זקן וחולה ומזוהם ונדמה וטומטום ואנדרוגינוס ושמא הוי בכלל הנהו דחשיב. וחוץ למקומו – תימה דבפ׳ התודה (מנחות דף עט.) אמרינן חטאת ששחטה חוץ למקומו רבא אמר תרד כו׳ ור״ת גורס תודה דאיירי בה התם ומיהו בזה לא הועיל כלום וי״ל דהועיל דשאני תודה דהוי קדשים קלים וליכא מעילה באימורין מקמי זריקה וכי שחיט חוץ למקומו לא מתירה הזריקה למעילה לכך תרד דהא חסירה זריקה החשובה בה אבל חוץ לזמנו לא ירד משום דמרצה לפיגולו לקובעו בכרת כדאי׳ במסכת מעילה (דף ב.) גבי מעילה וה״ה באם עלו לא ירדו כי האי גוונא אבל הכא בשמעתין מיירי בקדשי קדשים דאיכא מעילה קודם זריקה להכי כי איפסלא בחוץ למקומו לא תרד דבזריקה החסירה אין קפידא דלא מהני מידי וכי האי גוונא מפליג בסמוך (דף פה.) גבי אימורין שהעלן לפני זריקה בין קדשים קלים בין קדשי קדשים וקשה לי פסח שלא לשמו אמאי לא ירד מאי שנא משלא במקומו בתודה דאידי ואידי קדשים קלים ומחשבה פסולה קודם זריקה וי״ל פסול דשלא במקומו חמיר טפי מפסול דשלא לשמו והוי כמו שחטן בדרום בקדשי קדשים דירדו לר׳ יהודה פ״ק דמעילה (דף ב:) דהיינו נמי חוץ למקומו ובפרק התודה (מנחות דף עט.) נמי מוכח דחוץ למקומו נמי דירד היינו דוקא לר׳ יהודה אבל לר״ש לא ירדו אי נמי שלא לשמו קיל לפי שכשר בכל הזבחים לבד חטאת ופסח וצריך עיון אי מצי למימר דגבי תודה מיירי דחשיב לאכול הבשר חוץ לירושלים אין המקום ראוי לשום זבח לכך תרד אבל חישב לאכול בשר חטאת ואשם חוץ לקלעים או להקטיר אימורי קדשים קלים חוץ לקלעים לא ירד כיון דזה המקום ראוי לקדשים קלים לאכילת שלמים. הגה״ה ושקבלו פסולין וזרקו דמן – בגמ׳ (לקמן דף פז:) פליגי ר׳ יוחנן ור״ל אי מיירי דקבלו וזרקו דתרוייהו נעשו בפסולין וכמו כן מדקדק בריש מעילה (דף ה.). כל שפסולו בקדש – שאירע לאחר שחיטה שנתקדש בכלי כדפרישי׳ לעיל בפ׳ חטאת העוף (דף סח: ד״ה אמר). זאת היא העולה – זאת תורת העולה היא העולה זאת והיא וה״א דהעולה שני היינו ג׳ מיעוטין אבל העולה קמא אתא לעולה ראשונה כדקאמר רבא בפ׳ תמיד נשחט (פסחים דף נח:) ותורת הוי רבוי לרבות איזה פסולין דאם עלו לא ירדו כרבי יהודה דלא ממעט אלא הנך ג׳ ואם תאמר הא ר׳ יהודה סבר לעיל בפ״ק (זבחים יד.) רצפה מקדשה במזבח א״כ כולן עלו והיכי משכחת לה פסול בפיגול ונותר וטמא וי״ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה. פרט לנשחטה בלילה – רובע ונרבע לא צריכי מיעוטא לרבי יהודה וכל הני דמרבה ר״ש מרבה נמי רבי יהודה כדלקמן (דף פה:) ומסתבר לרבות הני טפי משום דמשכח להו היכשרא ואם תאמר קדשי קדשים ששחטן בדרום דקאמר בריש מעילה (דף ב:) תרד לר״י הא לית ביה מיעוט רביעי וי״ל משום דדרשינן לעיל בפרק כל הפסולין (זבחים לו.) כל דבר רע ריבה חטאת ששחטה בדרום (דאם עלו לא ירדו) ושנכנס דמה לפנים ואף על גב דקרא ללאו שמעינן נמי דאם עלתה תרד א״נ שחט בדרום כעין שחיטת חוץ היא. הניתנין למעלה שנתנן למטה כו׳ – בכל הני מודה רבי יהודה והכי אמרינן לעיל בפרק ב׳ (זבחים כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה ובפ׳ כל הפסולין (לעיל דף לו.) נמי אמרינן דלא פסל רבי יהודה במחשבה דלמטה למעלה ולמעלה למטה כי היכי דפסיל במחשבת הינוח משום דרבי יהודה לטעמיה דאמר שלא במקומו כבמקומו דמי ותימה דבריש מעילה (דף ב:) משמע דפליג רבי יהודה גבי קדשי קדשים ששחטן בדרום דרבה אמר אם עלו ירדו ורב יוסף לא ירדו וקאמר אליבא דרבי יהודה כ״ע לא פליגי דירדו כי פליגי אליבא דר״ש רב יוסף כר״ש ורבה אמר לך ע״כ לא קאמר ר״ש אלא בניתנין למטה שנתנן למעלה כו׳ ולעולם בנשחטין בצפון וקבל דמן בצפון ומדנקט למטה שנתנן למעלה משמע דפליגי בה דה״ל למנקט נשחטה בלילה ונשפך דמה ויצא דמה וי״ל דהכי פי׳ רב יוסף כר״ש דמשמע ליה ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שמלקה ומיצה דמה למטה דהוי כעין שינוי מקום דשחיטת קדשי קדשים וקבלת דמן מצפון לדרום ורבה אמר ע״כ לא קאמר ר״ש אלא בזבחים הניתנין למטה שנתנן למעלה ולעולם בשחטה בצפון אבל בעולת העוף שעשאה למטה ובקדשי קדשים ששחטן בדרום מודה ר״ש לרבי יהודה שירדו והא דקאמר לעיל בפרק שני (זבחים כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה אע״ג דלרב יוסף יש במשמע ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שעשאה למטה דפליג ר׳ יהודה כיון דמודה בדמי זבחים שייך שפיר לומר דלא פליג ר׳ יהודה אלא ירדו דניתנין למעלה שנתנן למטה כמו בקבלו פסולין וזרקו את דמן דקאמר בסמוך דלא פליג רבי יהודה אע״ג דלא מודה לר״ש אלא בהנך דחזו לעבודת ציבור ור״ש אפילו בהנך דלא חזו לעבודת ציבור קאמר דלא ירדו דלא גרע משנשפך הדם ונאבד לגמרי דלא ירדו לר״ש ומיהו צריך עיון כי שמא בשנשפך הדם ונאבד קודם קבלה לא יאמר ר״ש לא ירדו בשביל שחיטה לבדה אלא בשנשפך מן הכלי ונאבד אחר קבלה ופסולין דלא חזו לעבודת ציבור דלא אשכחן להו הכשר בשום מקום אם קבלו נמי את הדם לא יאמר ר״ש אם עלו לא ירדו דמשום שחיטה לבדה שחיטה כשרה לא יחשבנו פסולו בקדש כדמשמע בריש מעילה (דף ב: וג.) שאפילו שחט בצפון וקבל בדרום לא היה חושבן רבה פסולו בקדש דקמותיב ליה רב יוסף ממתני׳ דחטאת העוף (לעיל דף סו:) וכולן אין מטמאין בגדים אבית הבליעה בעולת העוף שעשה למטה ולעיל מוקמינן לה בגמ׳ במיצוי ולא במליקה ומייתי מינה ראיה לדרום וגבי קדשי קדשים דחשיב פסולו בקדש א״כ אע״פ שנעשית המליקה בהכשר שהיה במקום שחיטה לא היה חושבו פסולו בקדש לרבה עד דאותביה רב יוסף אלמא בשחיטה לבדה בהכשר לא חשיב לרבה פסולו בקדש ומיהו יש לדמות פסול מיצוי לפסול שחיטה יותר מקבלה כיון שבמיצוי הוא ממצה ומוציא הדם מן הגוף כמו שעושה בשחיטה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144