ומוציא אני את אלו שלא היה פסולן בקדש – בריש פרק יוצא דופן (נדה דף מא.) משמע דלא איצטריך האי קרא לנפסלו כשהן חולין אלא לנפסלו לאחר שהוקדשו והשתא רובע ונרבע דיאסרו ניחא אבל מוקצה ונעבד קשה דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וי״ל דאיירי בקדשים קלים ואליבא דר׳ יוסי הגלילי דאמר ממון בעלים הוא וכן מפרש בפרק בתרא (לקמן דף קיד.) וא״ת אתנן ומחיר אי לאחר שהוקדשו נתן לזונה ובקדשים קלים כרבי יוסי הגלילי הא לא הוי אתנן כדדרשינן בשלהי כל האסורין (תמורה דף ל:) לכל נדר פרט לנדור וי״ל בבהמת קדשים מעוברת ונתן לה העובר וקסבר וולדות קדשים בהוייתן הן קדושים לאחר שיצאו לאויר העולם ומ״מ הוי כלאחר שהוקדש כיון דקדיש אגב אימיה וכן בפ׳ בתרא (לקמן דף קיד.) קרי ליה ראוי לפתח אהל מועד אע״ג דהוי חולין עד שעת יציאתו וכלאים ויוצא דופן בולדות קדשים והתם בפ׳ יוצא דופן (נדה דף מא.) פי׳ בקונטרס דל״ג בהווייתן הן קדושים ולפי מה שפירשתי ניחא וע״כ הא שמעינן לר״ש בסוף דם שחיטה (כריתות דף כג:) דקסבר בהווייתן הן קדושים מה אמר דאם עלו ירדו וגם משום הך דאתנן ומחיר דשמעתין דלא משכחת לה אלא בולדות קדשים ובהווייתן הן קדושים אבל קשה כלאים ויוצא דופן היכי משכחת לה דקדושים הוולדות דכיון דלא חזו להקרבה וגם קסבר בהווייתן קדושים לא חל על וולדות קדושה כלל כדתנן פרק כיצד מערימין (תמורה דף כד:) רשב״ג אומר ילדה טומטום ואנדרוגינוס אין קדושה [חלה] עליהן וקסבר בהוייתן [הן] קדושים ולא חלה אפילו קדושת דמים וי״ל דמקדישן בבטן קדושת הפה וקשה על ר״ש דסבר בהוייתן ממתני׳ דסוף תמורה (דף לג:) אלו הנקברין קדשים שהפילו ובלאו הכי קשה מבשר בחלב דתני בהדייהו דמשמע דלא פליג עלייהו ר״ש אלא על חולין שנשחטו בעזרה ואילו קדשים שהפילו אין קדושה חלה עליהן כיון דסבר בהוייתן קדושים כמו טומטום ואדרוגינוס וגם בשר בחלב אמר ר״ש דמותר בהנאה בפ״ק דבכורות (דף י.) א״כ אמאי הוו בקבורה וצ״ל דפליג עלייהו ר״ש ולא ליהוו בקבורה א״נ בקדשים שהפילו מודה דבקבורה דקדושין משום דאי הוו בר קיימא הוו חזו להקרבה להכי לא דמו לטומטום ואנדרוגינוס והכי צריך לפרש שילהי בהמה המקשה (חולין דף עז.) גבי הפילה שליא במוקדשים תקבר ומפרש טעמא משום דרובא בר הקדש הוא וקשיא לר״ת אי סבר וולדות קדשים ממעי אמן קדושין אפילו כולן קדושין ואי סבר בהוייתן קדושין אין חלה קדושה על שום דבר דלא חזי להקרבה כדאמר רשב״ג גבי טומטום ואנדרוגינוס אלא י״ל דנפלים עדיפי כיון דאי הוו בר קיימא הוו חזו להקרבה וחל עלייהו קדושה והיינו [דאמר] התם רובא בר מקדש לאפוקי טומטום ואנדרוגינוס.
(1) 
הַכָּתוּב וּמִיעֵט מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ.
הַכָּתוּב וּמִיעֵט מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ.and subsequently the verse excluded, I say the following claim with regard to what to include and what to exclude: I will include those whose disqualification was in sanctity, i.e., in the course of Temple service, and rule that if they ascended they shall not descend, and I will exclude these whose disqualification was not in sanctity, and rule that if they ascended they shall descend.
תוס׳ ד״ה ומוציא וכו׳ לאפוקי טומטום ואנדרוגינוס. עי׳ לקמן דף קיד ע״א תו׳ ד״ה וקסבר:
בא״ד אי נמי י״ל דלר״י לא יעמיד המיעוטין. ע״ל דף סח ע״א תוס׳ ד״ה מלק:
הכתוב ומיעט, וצריך אני להכריע, מה לרבות ומה למעט, מרבה אני את כל אלו שהיה פסולן בקדש במקדש, תוך כדי עבודה, שאם עלו לא ירדו, ומוציא (ממעט) אני את אלו שלא היה פסולן בקודש, שאם עלו ירדו.
and subsequently the verse excluded, I say the following claim with regard to what to include and what to exclude: I will include those whose disqualification was in sanctity, i.e., in the course of Temple service, and rule that if they ascended they shall not descend, and I will exclude these whose disqualification was not in sanctity, and rule that if they ascended they shall descend.
הכל
(2) וְרַבִּי יְהוּדָה מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ לָן בַּדָּם כָּשֵׁר.
And as for Rabbi Yehuda, who disagrees with Rabbi Shimon and does not deem it permitted for items whose disqualification occurred in sanctity to remain on the altar, yet agrees that those items listed in the beginning of the mishna, such as sacrificial portions left overnight, shall not descend, he derives it from here, as it is taught in a baraita: For what reason did the Sages say to us that in the case of blood left overnight it is fit, i.e., if blood of an offering had been left overnight and was then placed on the altar it is not removed?
And as for Rabbi Yehuda, who disagrees with Rabbi Shimon and does not deem it permitted for items whose disqualification occurred in sanctity to remain on the altar, yet agrees that those items listed in the beginning of the mishna, such as sacrificial portions left overnight, shall not descend, he derives it from here, as it is taught in a baraita: For what reason did the Sages say to us that in the case of blood left overnight it is fit, i.e., if blood of an offering had been left overnight and was then placed on the altar it is not removed?
ור׳ יהודה, שאינו דורש כר׳ שמעון להכשיר כל שפסולו בקודש, ומכל מקום מסכים לדברי המשנה בענין הלן והטמא וכו׳, מייתי [מביא] לה הסבר לשיטתו מהכא [מכאן], כפי ששנינו בברייתא, מפני מה אמרו: לן בדם (דם שנפסל בלינה) שהוא כשר כלומר, שאם עלה למזבח לא ירד —
And as for Rabbi Yehuda, who disagrees with Rabbi Shimon and does not deem it permitted for items whose disqualification occurred in sanctity to remain on the altar, yet agrees that those items listed in the beginning of the mishna, such as sacrificial portions left overnight, shall not descend, he derives it from here, as it is taught in a baraita: For what reason did the Sages say to us that in the case of blood left overnight it is fit, i.e., if blood of an offering had been left overnight and was then placed on the altar it is not removed?
הכל
(3) שֶׁהֲרֵי לָן כָּשֵׁר בָּאֵימוּרִין לָן בָּאֵימוּרִין כָּשֵׁר שֶׁהֲרֵי לָן כָּשֵׁר בַּבָּשָׂר.
This is as the halakha is in the case of sacrificial portions, which if they are left overnight are fit. From where is it derived that in the case of sacrificial portions that are left overnight, they are fit? This is as the halakha is in the case of meat, which if it is left overnight is fit, because the meat of a peace offering may be eaten for two days and one night.
This is as the halakha is in the case of sacrificial portions, which if they are left overnight are fit. From where is it derived that in the case of sacrificial portions that are left overnight, they are fit? This is as the halakha is in the case of meat, which if it is left overnight is fit, because the meat of a peace offering may be eaten for two days and one night.
שהרי לן כשר באימורין, ומפני מה אמרו שלן באימורין כשר — שהרי לן כשר בבשר, שבשר שלמים מותר באכילה לכתחילה ליום ולילה ויום, ואין לינת הלילה פוסלתו.
This is as the halakha is in the case of sacrificial portions, which if they are left overnight are fit. From where is it derived that in the case of sacrificial portions that are left overnight, they are fit? This is as the halakha is in the case of meat, which if it is left overnight is fit, because the meat of a peace offering may be eaten for two days and one night.
הכל
(4) יוֹצֵא שֶׁהַיּוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה.
From where is it derived that if an offering that emerges from the Temple courtyard is then placed on the altar it is not removed? This is derived by comparison, since an offering that leaves its area is fit in the case of an offering brought on a private altar, as the entire notion of sacrifice on such an altar is that it may be performed anywhere.
From where is it derived that if an offering that emerges from the Temple courtyard is then placed on the altar it is not removed? This is derived by comparison, since an offering that leaves its area is fit in the case of an offering brought on a private altar, as the entire notion of sacrifice on such an altar is that it may be performed anywhere.
יוצא כו׳ – וביוצא דאימורי עולה ואימורי קדשים אבל יוצא דדם פוסל רבי יהודה דנפקי לה תלתא פסולי מתלתא מיעוטי ומסתברא למעוטי יוצא דדם מדנשחט חוץ לזמנו דאשכחן ליה ריצוי אפילו בפנים שמרצה לפיגולו ליענש כרת.
הגה״ה יוצא שהרי יוצא כשר בבמה – יוצא דאברי עולה ואימורין קאמר אבל יוצא דדם פסיל ר׳ יהודה וא״ת מהאי טעמא נמי ליתכשר יוצא דדם וי״ל דהכשר דם חמור ולא ילפינן מבמה אם לא נמצא לו הכשר בפנים ועוד י״ל דבבמה הוי בהכשרו ואע״ג דבאימורין ילפינן שלא בהכשרו מבהכשרו ע״י ריבוי תורת מיהו בדם המתיר לא ילפינן כדפירשנו לעיל בפ׳ איזהו מקומן (דף נא. ד״ה מפני) דדייק דבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בבנין אב מדילפינן לן דמה מלן דאימורין ולן דאימורין מלן דבשר ואמאי נילף דם שנפסל בשקיעת החמה מאימורין דכשרין דלא מיפסלי אלא בעמוד השחר וכ״ת משום דלן בדם אחר עמוד השחר לא מצי גמר מאימורין מה בכך הא לא מצינו פסול עמוד השחר בדם כלל ועוד כיון שלמדנו דאחר שנפסל לא ירד אין חילוק בין שקיעת החמה לעמוד השחר דאי לא תימא הכי לן בדם שתי לינות מנין הא אין כיוצא בו בבשר אלא ודאי לא גמרינן דם מהכשרו ולהכי חשיב ליה בנין אב מבנין אב דלא מצי למילף אלא מלן דעמוד השחר דאימורין ולהכי נמי לא כייל להו דילמא לן בדם ובאימורין כשר שהרי לן כשר בבשר ולכך נמי אצטריך למימר חוץ למקומו הואיל ואיתקש לחוץ לזמנו דלא מצי למימר הואיל וכשר בבמה וכן קבלו פסולין לא מכשר אלא בהנך דחזו לעבודת ציבור אבל זר לא אף על גב דכשר בבמה ומיהו אשכחן דילפינן מהכשרו בדם מדם כגון ניתנין למעלה ולמטה לפי שכל אחד כשר בחבירו וגם לא הוצרך כאן לפרש הטעם לפי שהוא פשוט ושלא לשמו דפסח וחטאת שכשר בשאר קרבנות ומיהו קשה דלעיל בפרק חטאת העוף (זבחים סח:) גבי זר וסכין מטמאין בבית הבליעה פריך דנילף זר מבמה דתניא מנין ליוצא כו׳ ומאי קושיא הא האי תנא גופיה לא יליף כדפי׳ דמוקי בחזו לעבודת צבור ולא גמרי נמי דם מבמה ועוד הא דמכשר התם מליקת שמאל משום דאשכחן ליה הכשירא ביוה״כ הא לא ילפינן מבהכשרו וכן לינה מאברים ופדרים הא רבי יהודה פסיל ליה הכא וי״ל דלעיל פירשתי דההיא סוגיא כר״ש וכולה מתני׳ דהתם דמפלגא לענין בליעה לענין בין פסולו בקדש כר״ש דהכא דבריש מעילה מדמי בית הבליעה ואם עלה לא ירד להדדי וה״ק נילף מבמה לר״ש כי היכי דגמר בברייתא פסול דאימורים לרבי יהודה ומיהו לא לגמרי אתיא כר״ש מדפסלה מליקת שמאל ור״ש מכשר לה לפי גירסת ר״ת דלעיל בפרק שני (זבחים כד:) דגריס והא תנן מלק בשמאל כו׳ א״נ י״ל דלרבי יהודה לא יעמיד המיעוטין בעוף מיהו לעיל (דף פג:) פסלינן בעוף טפי מבהמה גבי פלוגתא דרבי יוסי הגלילי ור״ע דמה כבשים ראוים כו׳ ומיהו קשה לרבי יהודה יצא דמה ליתכשר דנילף מיוצא דאימורים ואימורים מבמה כמו לן דדם מאימורים ולן דאימורים מבשר א״נ יצא דאימורים מבשר שלמים דכשרים חוץ לקלעים וממילא שמעת חוץ לירושלים דאין חילוק בין חד פסולא לתרי פסולי כדפירשנו והא דנקט הכא קרא מבמה ניחא לאשכוחי הכשירא ביוצא דאימורין גופייהו אבל גבי לן דגמר מבשר לא הוה מצי לאשכוחי באימורין לן בבמה דכשר דהא תנן בפ׳ בתרא (לקמן דף קיג.) הזמן הנותר והטמא שוין בזה ובזה.
מפני מה אמרו שיוצא חוץ לעזרה כשר, שאם עלה לא ירד — לפי שהיוצא כשר בבמה (בזמן שהיא מותרת) שהרי כל עיקרה של העבודה בבמה הוא בחוץ.
From where is it derived that if an offering that emerges from the Temple courtyard is then placed on the altar it is not removed? This is derived by comparison, since an offering that leaves its area is fit in the case of an offering brought on a private altar, as the entire notion of sacrifice on such an altar is that it may be performed anywhere.
הכל
(5) טָמֵא הוֹאִיל וְהוּתַּר לַעֲבוֹדַת צִיבּוּר.
From where is it derived that if an offering that has become ritually impure is placed on the altar it is not removed? This is derived by comparison, since it is permitted to offer an impure offering in the case of communal rites, i.e., communal offerings. In cases of necessity, the communal offerings may be sacrificed even if they are ritually impure.
From where is it derived that if an offering that has become ritually impure is placed on the altar it is not removed? This is derived by comparison, since it is permitted to offer an impure offering in the case of communal rites, i.e., communal offerings. In cases of necessity, the communal offerings may be sacrificed even if they are ritually impure.
ומפני מה אמרו שטמא אם עלה לא ירד — הואיל והותר הטמא לעבודת ציבור, שאם הציבור או הכהנים טמאים, הותרה עבודת הציבור בטומאה.
From where is it derived that if an offering that has become ritually impure is placed on the altar it is not removed? This is derived by comparison, since it is permitted to offer an impure offering in the case of communal rites, i.e., communal offerings. In cases of necessity, the communal offerings may be sacrificed even if they are ritually impure.
הכל
(6) חוּץ לִזְמַנּוֹ הוֹאִיל וּמְרַצֶּה לְפִיגּוּלוֹ.
From where is it derived that if an offering that was disqualified due to the intention of the priest who slaughtered it to consume it beyond its designated time [piggul] was placed on the altar, it is not removed? This is derived by comparison, since the sprinkling of its blood effects acceptance with regard to its status as piggul. The status of piggul takes effect only if the sacrificial rites involving that offering were otherwise performed properly. This indicates that it still has the status of an offering, so it is not removed from the altar.
From where is it derived that if an offering that was disqualified due to the intention of the priest who slaughtered it to consume it beyond its designated time [piggul] was placed on the altar, it is not removed? This is derived by comparison, since the sprinkling of its blood effects acceptance with regard to its status as piggul. The status of piggul takes effect only if the sacrificial rites involving that offering were otherwise performed properly. This indicates that it still has the status of an offering, so it is not removed from the altar.
הנשחט במחשבת חוץ לזמנו אם עלה לא ירד — הואיל והוא מרצה על כל פנים לענין פיגולו, שהרי רק אם נעשית עבודת הקרבן כראוי, חל עליו דין פיגול.
From where is it derived that if an offering that was disqualified due to the intention of the priest who slaughtered it to consume it beyond its designated time [piggul] was placed on the altar, it is not removed? This is derived by comparison, since the sprinkling of its blood effects acceptance with regard to its status as piggul. The status of piggul takes effect only if the sacrificial rites involving that offering were otherwise performed properly. This indicates that it still has the status of an offering, so it is not removed from the altar.
הכל
(7) חוּץ לִמְקוֹמוֹ הוֹאִיל וְאִיתַּקַּשׁ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ.
From where is it derived that if an offering that was disqualified due to the intention of the priest who slaughtered it to consume it outside its designated area was placed on the altar, it is not removed? This is derived by comparison, since it is juxtaposed to an offering that was slaughtered with intent to consume it beyond its designated time.
From where is it derived that if an offering that was disqualified due to the intention of the priest who slaughtered it to consume it outside its designated area was placed on the altar, it is not removed? This is derived by comparison, since it is juxtaposed to an offering that was slaughtered with intent to consume it beyond its designated time.
From where is it derived that if an offering that was disqualified due to the intention of the priest who slaughtered it to consume it outside its designated area was placed on the altar, it is not removed? This is derived by comparison, since it is juxtaposed to an offering that was slaughtered with intent to consume it beyond its designated time.
הכל
(8) שֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ בְּהָנָךְ פְּסוּלֵי דַּחֲזוֹ לַעֲבוֹדַת צִיבּוּר.
From where is it derived that if an offering that people unfit for performing the Temple service collected and then sprinkled its blood was placed on the altar, it is not removed? This is derived from the halakha of these priests who are generally disqualified because they are impure, yet who are fit to perform the communal rites, i.e., to sacrifice communal offerings, in a case when all the priests or the majority of the Jewish people are impure.
From where is it derived that if an offering that people unfit for performing the Temple service collected and then sprinkled its blood was placed on the altar, it is not removed? This is derived from the halakha of these priests who are generally disqualified because they are impure, yet who are fit to perform the communal rites, i.e., to sacrifice communal offerings, in a case when all the priests or the majority of the Jewish people are impure.
ומה שאמרו על קרבן שקבלו פסולין וזרקו את דמו שאם עלה לא ירד — מדובר בהנך פסולי דחזו [באותם פסולים שראויים] לעבודת ציבור, כגון כהן טמא.
From where is it derived that if an offering that people unfit for performing the Temple service collected and then sprinkled its blood was placed on the altar, it is not removed? This is derived from the halakha of these priests who are generally disqualified because they are impure, yet who are fit to perform the communal rites, i.e., to sacrifice communal offerings, in a case when all the priests or the majority of the Jewish people are impure.
הכל
(9) וְכִי דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁרוֹ מִדָּבָר שֶׁבְּהֶכְשֵׁרוֹ.
The Gemara questions the derivations of the baraita: But can one deduce the halakha of a matter that is not fit, i.e., sacrificial portions that are disqualified due to having been left overnight, from the halakha of a matter that is fit, i.e., the peace offering, which is permitted for eating for two days and one night? Similarly, how can the baraita derive the halakha of flesh that was removed from the Temple courtyard from the halakha of a private altar, which has no halakhic area surrounding it?
The Gemara questions the derivations of the baraita: But can one deduce the halakha of a matter that is not fit, i.e., sacrificial portions that are disqualified due to having been left overnight, from the halakha of a matter that is fit, i.e., the peace offering, which is permitted for eating for two days and one night? Similarly, how can the baraita derive the halakha of flesh that was removed from the Temple courtyard from the halakha of a private altar, which has no halakhic area surrounding it?
ושואלים על הסברים אלו: וכי דנין דבר שלא בהכשרו כלומר, להכשיר דבר שעושה שלא כראוי מדבר שבהכשרו שכשר כך לכתחילה?
The Gemara questions the derivations of the baraita: But can one deduce the halakha of a matter that is not fit, i.e., sacrificial portions that are disqualified due to having been left overnight, from the halakha of a matter that is fit, i.e., the peace offering, which is permitted for eating for two days and one night? Similarly, how can the baraita derive the halakha of flesh that was removed from the Temple courtyard from the halakha of a private altar, which has no halakhic area surrounding it?
הכל
(10) תְּנָא אַזֹּאת תּוֹרַת הָעוֹלָה רִיבָּה סְמִיךְ לֵיהּ.
The Gemara answers: The tanna relied on the verse: “Command Aaron and his sons, saying: This is the law of the burnt offering: It is the burnt offering on the pyre upon the altar all night until the morning; and the fire of the altar shall be kept burning there” (Leviticus 6:2), which amplified the application of the halakha stated in the verse, teaching that many types of disqualified offerings may be left upon the altar. The derivations written in the baraita are mere supports for those two halakhot. The explanations cited in the baraita for including these disqualifications are mentioned only to clarify why Rabbi Yehuda does not exclude them based on the terms “this,” “it,” and “that.”
The Gemara answers: The tanna relied on the verse: “Command Aaron and his sons, saying: This is the law of the burnt offering: It is the burnt offering on the pyre upon the altar all night until the morning; and the fire of the altar shall be kept burning there” (Leviticus 6:2), which amplified the application of the halakha stated in the verse, teaching that many types of disqualified offerings may be left upon the altar. The derivations written in the baraita are mere supports for those two halakhot. The explanations cited in the baraita for including these disqualifications are mentioned only to clarify why Rabbi Yehuda does not exclude them based on the terms “this,” “it,” and “that.”
ומשיבים: התנא על מה שהכתוב ״זאת תורת העלה״ (ויקרא ו, ב) שריבה בה הכתוב את כל הפסולים שלא ירדו סמיך ליה [סומך עליה], ולא הובאו נימוקים אלה אלא כדי להסביר מדוע לדעת ר׳ יהודה, אין ממעטים גם אותם ״מזאת״ ״היא״ ו״העולה״.
The Gemara answers: The tanna relied on the verse: “Command Aaron and his sons, saying: This is the law of the burnt offering: It is the burnt offering on the pyre upon the altar all night until the morning; and the fire of the altar shall be kept burning there” (Leviticus 6:2), which amplified the application of the halakha stated in the verse, teaching that many types of disqualified offerings may be left upon the altar. The derivations written in the baraita are mere supports for those two halakhot. The explanations cited in the baraita for including these disqualifications are mentioned only to clarify why Rabbi Yehuda does not exclude them based on the terms “this,” “it,” and “that.”
הכל
(11) א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אהַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה בִּפְנִים (הַמַּעֲלֶה בַּחוּץ פָּטוּר בַּחוּץ) וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּיב
§ With regard to an offering that was slaughtered at night, which Rabbi Yehuda holds shall descend from the altar even if it ascended, Rabbi Yoḥanan says: One who slaughters a sacrificial animal at night inside the Temple courtyard, and then offers it up on an altar outside the Temple courtyard, is liable to receive karet, which is the punishment for one who sacrifices an offering outside the Temple courtyard. Although one is normally liable for sacrificing an offering outside the Temple courtyard only if it was fit to be offered on the altar within the Temple, and an animal slaughtered at night is disqualified and shall descend from the altar according to Rabbi Yehuda,
§ With regard to an offering that was slaughtered at night, which Rabbi Yehuda holds shall descend from the altar even if it ascended, Rabbi Yoḥanan says: One who slaughters a sacrificial animal at night inside the Temple courtyard, and then offers it up on an altar outside the Temple courtyard, is liable to receive karet, which is the punishment for one who sacrifices an offering outside the Temple courtyard. Although one is normally liable for sacrificing an offering outside the Temple courtyard only if it was fit to be offered on the altar within the Temple, and an animal slaughtered at night is disqualified and shall descend from the altar according to Rabbi Yehuda,
השוחט בהמה בלילה בפנים – והעלה אותה בחוץ חייב משום מעלה בחוץ ואפילו לר׳ יהודה דאמר אם עלתה בפנים תרד ולא מיבעיא הנך דאם עלו לא ירדו דחייב על העלאתן בחוץ כדאמרינן בפ׳ השוחט (לקמן דף קיא:) דהא מתקבלין בפנים אלא אפילו הך לר׳ יהודה חייב.
א ובענין בהמה שנשחטה בלילה, שלדעת ר׳ יהודה, גם אם עלתה — תרד, אמר ר׳ יוחנן: השוחט בהמה בלילה בפנים במקדש, וחזר והעלה אותה להקריבה בחוץ לעזרה — חייב על העלאה זו, ככל המקריב בחוץ.
§ With regard to an offering that was slaughtered at night, which Rabbi Yehuda holds shall descend from the altar even if it ascended, Rabbi Yoḥanan says: One who slaughters a sacrificial animal at night inside the Temple courtyard, and then offers it up on an altar outside the Temple courtyard, is liable to receive karet, which is the punishment for one who sacrifices an offering outside the Temple courtyard. Although one is normally liable for sacrificing an offering outside the Temple courtyard only if it was fit to be offered on the altar within the Temple, and an animal slaughtered at night is disqualified and shall descend from the altar according to Rabbi Yehuda,
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
זבחים פד: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים פד: – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים פד:, תוספות זבחים פד:, גליון הש"ס לרע"א זבחים פד:, פירוש הרב שטיינזלץ זבחים פד:, אסופת מאמרים זבחים פד:
Zevachim 84b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 84b, Rashi Zevachim 84b, Tosafot Zevachim 84b, Gilyon HaShas Zevachim 84b, Steinsaltz Commentary Zevachim 84b, Collected Articles Zevachim 84b