אלף עולות יעלה שלמה וגו׳ וכשאתה מגיע לחשבון עולות ולמנין אמות – שהיה מזבח אבנים של שלמה עודף עליו זה של שלמה גדול משל משה לפי צורך העולות שהרי מזבח של משה כתיב ביה ה׳ אמות אורך וה׳ אמות רוחב צא מהם מקום הקרנות אמה לכל צד ומקום הילוך רגלי הכהנים אמה לפנים מן הקרנות סביב המערכה נמצא מקום המערכה אמה על אמה הכי אמרינן לקמן בפירקין (זבחים סב.) יסוד וסובב לא היו ממעטין בארכו ורחבו לפי שמקיפין ובולטין סביביו מעשה רשת נחושת והוא היה סובבו ובמזבח שעשה שלמה היה מקום המערכה כ׳ על כ׳ לרבי יוסי כדתנן במסכת מדות (דף לה:) חלקהו לכ׳ רצועות כל אחת ואחת ברוחב אמה ואורך עשרים הרי ד׳ מאות אורך ברוחב אמה ואין לך אמה על אמה שאינה מחזקת לבער אלף ליום שהיתה אש של שמים ממהרת לאכול הרי ד׳ מאות אלף.
(1) 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {מלכים א ג׳:ד׳} אֶלֶף עוֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאִילּוּ בְּבֵית עוֹלָמִים הוּא אוֹמֵר {מלכים א ח׳:ס״ג} וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה׳ בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף.
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {מלכים א ג׳:ד׳} אֶלֶף עוֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאִילּוּ בְּבֵית עוֹלָמִים הוּא אוֹמֵר {מלכים א ח׳:ס״ג} וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה׳ בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף.But isn’t it already stated with regard to the altar that Moses built: “A thousand burnt offerings did Solomon offer upon that altar” (I Kings 3:4), while with regard to the Eternal House, i.e., the Temple, it states: “And Solomon offered for the sacrifice of peace offerings, which he offered to the Lord, two and twenty thousand cattle and one hundred and twenty thousand sheep” (I Kings 8:63)?
והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה – וא״ת מנא ליה דאמזבח הנחשת קאמר הא ג׳ מזבחות הוו כדאמר לקמן (דף סא:) של נוב ושל גבעון וגדול היה וי״ל דסמיך אקרא (דברי הימים ב א) דכתיב בהדיא על מזבח הנחשת שעשה בצלאל.
וכי לא היה די במזבח שבנה שלמה? והלא כבר נאמר לגבי המזבח שעשה משה: ״אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא״ (מלכים א ג, ד), כשהקריב בבמה שבגבעון, קודם שבנה את המקדש. ואילו במזבח שבנה שלמה בבית עולמים הוא אומר: ״ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה׳ בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף״ (מלכים ח, סג).
But isn’t it already stated with regard to the altar that Moses built: “A thousand burnt offerings did Solomon offer upon that altar” (I Kings 3:4), while with regard to the Eternal House, i.e., the Temple, it states: “And Solomon offered for the sacrifice of peace offerings, which he offered to the Lord, two and twenty thousand cattle and one hundred and twenty thousand sheep” (I Kings 8:63)?
הכל
(2) וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחֶשְׁבּוֹן עוֹלוֹת וּלְמִנְיַן אַמּוֹת זֶה גָּדוֹל מִזֶּה.
And when you arrive at the calculation of burnt offerings and the number of cubits for each altar, this was greater than that, i.e., Solomon sacrificed more offerings per square cubit on Moses’ altar than he did on the altar in the Temple upon its inauguration. Therefore, it is difficult to suggest that the altar in the Temple was not large enough to accommodate the number of offerings that Solomon sacrificed.
And when you arrive at the calculation of burnt offerings and the number of cubits for each altar, this was greater than that, i.e., Solomon sacrificed more offerings per square cubit on Moses’ altar than he did on the altar in the Temple upon its inauguration. Therefore, it is difficult to suggest that the altar in the Temple was not large enough to accommodate the number of offerings that Solomon sacrificed.
וכשאתה מגיע לחשבון עולות ולמנין אמות, כמה קרבנות הוקרבו לכל אמה במזבח — זה גדול מזה שבמזבח של משה הוקרבו יותר קרבנות לכל אמה. ואם כן, לא היה המזבח שבנה שלמה קטן מהכיל את הקרבנות שהוקרבו בחנוכת המקדש!
And when you arrive at the calculation of burnt offerings and the number of cubits for each altar, this was greater than that, i.e., Solomon sacrificed more offerings per square cubit on Moses’ altar than he did on the altar in the Temple upon its inauguration. Therefore, it is difficult to suggest that the altar in the Temple was not large enough to accommodate the number of offerings that Solomon sacrificed.
הכל
(3) אֶלָּא מַהוּ קָטָן מֵהָכִיל כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ פְּלוֹנִי נַנָּס הוּא וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה.
Rabbi Yosei presents an alternative understanding of the verse: Rather, what is the meaning of the phrase “because the copper altar…was too small to receive”? It is not referring to the altar built by Solo-mon, but rather to the copper altar built in the time of Moses, which was disqualified from use from the day of the Temple’s inauguration on. Rather than stating outright that the altar became disqualified, the verse employed a euphemism, like a person who says to his friend: So-and-so is a dwarf [nanas], and what he really means to say is that he is disqualified from performing the Temple service. Similarly, rather than stating outright that the altar built in the time of Moses became disqualified, the verse states that it was too small to accommodate the offerings sacrificed in the Temple.
Rabbi Yosei presents an alternative understanding of the verse: Rather, what is the meaning of the phrase “because the copper altar…was too small to receive”? It is not referring to the altar built by Solo-mon, but rather to the copper altar built in the time of Moses, which was disqualified from use from the day of the Temple’s inauguration on. Rather than stating outright that the altar became disqualified, the verse employed a euphemism, like a person who says to his friend: So-and-so is a dwarf [nanas], and what he really means to say is that he is disqualified from performing the Temple service. Similarly, rather than stating outright that the altar built in the time of Moses became disqualified, the verse states that it was too small to accommodate the offerings sacrificed in the Temple.
אלא מהו אומר קטן מהכיל – לאו במזבח אבנים קאמר ומשום ההוא יומא אלא למזבח הנחשת קאמר ובא לפוסלו לעולם שסילקו ומה שתלה הכתוב קטנו בעולות של אותו היום לישנא מעליא נקט.
כאדם שאומר לחבירו – באדם שנפסל.
ננס פלוני – לישנא מעליא ולא אמר נפסל פלוני.
ונפסל לעבודה – לאו מסקנא דאדם אומר אלא רבי יוסי קאמר לה ואותו פלוני פסול לעבודה והוא קורא לו ננס.
אלא מהו [מה פירוש] המלים ״כי מזבח הנחושת... קטן מהכיל״ (מלכים ח, סד)? אין הכוונה למזבח שבנה שלמה בבית המקדש, כפי שמבין ר׳ יהודה, אלא למזבח הנחושת של משה, שנפסל לשימוש מאותו יום. ואף שקוטנו של מזבח זה לא היה הסיבה לקידוש העזרה, הכתוב משתמש בלשון נקיה, כאדם האומר לחבירו ״פלוני ננס הוא״, וכוונתו לומר שהוא פסול לעבודה.
Rabbi Yosei presents an alternative understanding of the verse: Rather, what is the meaning of the phrase “because the copper altar…was too small to receive”? It is not referring to the altar built by Solo-mon, but rather to the copper altar built in the time of Moses, which was disqualified from use from the day of the Temple’s inauguration on. Rather than stating outright that the altar became disqualified, the verse employed a euphemism, like a person who says to his friend: So-and-so is a dwarf [nanas], and what he really means to say is that he is disqualified from performing the Temple service. Similarly, rather than stating outright that the altar built in the time of Moses became disqualified, the verse states that it was too small to accommodate the offerings sacrificed in the Temple.
הכל
(4) ור׳ וְרַבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר קָאָמַר ר׳ רַבִּי יוֹסֵי ר׳ רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה גָּדוֹל הָיָה דְּתַנְיָא {שמות כ״ז:א׳} חָמֵשׁ אַמּוֹת אוֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רוֹחַב דְּבָרִים כִּכְתָבָן דִּבְרֵי ר׳ רַבִּי יוֹסֵי.
The Gemara asks: And how does Rabbi Yehuda respond to this claim? Rabbi Yosei is saying well, i.e., his claim is persuasive. The Gemara explains: Rabbi Yehuda conforms to his standard line of reasoning, as he says that the altar that Moses built was large. As it is taught in a baraita: The verse states that the altar built in the time of Moses was: “Five cubits long and five cubits wide” (Exodus 27:1). The matters in the verse are to be understood as they are written; this is the statement of Rabbi Yosei.
The Gemara asks: And how does Rabbi Yehuda respond to this claim? Rabbi Yosei is saying well, i.e., his claim is persuasive. The Gemara explains: Rabbi Yehuda conforms to his standard line of reasoning, as he says that the altar that Moses built was large. As it is taught in a baraita: The verse states that the altar built in the time of Moses was: “Five cubits long and five cubits wide” (Exodus 27:1). The matters in the verse are to be understood as they are written; this is the statement of Rabbi Yosei.
שפיר קא״ר יוסי – ול״ל לקדושי רצפה.
מזבח של משה גדול היה – וכשאתה מגיע לחשבון עולות ומנין אמות שבשניהם נמצא של שלמה קטן לפי הצורך.
ושואלים: ור׳ יהודה, מה הוא אומר? שפיר קאמר [יפה אמר] ר׳ יוסי! ומשיבים: ר׳ יהודה לטעמיה [לטעמו, לשיטתו], שאמר: מזבח שעשה משה גדול היה, ולא קטן כמו שנראה מפשטות הכתובים. דתניא [ששנויה ברייתא], נאמר במזבח: ״חמש אמות ארך וחמש אמות רחב״ (שמות כז, א), דברים אלו ככתבן, דברי ר׳ יוסי.
The Gemara asks: And how does Rabbi Yehuda respond to this claim? Rabbi Yosei is saying well, i.e., his claim is persuasive. The Gemara explains: Rabbi Yehuda conforms to his standard line of reasoning, as he says that the altar that Moses built was large. As it is taught in a baraita: The verse states that the altar built in the time of Moses was: “Five cubits long and five cubits wide” (Exodus 27:1). The matters in the verse are to be understood as they are written; this is the statement of Rabbi Yosei.
הכל
(5) ר׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן {שמות כ״ז:א׳} רָבוּעַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {יחזקאל מ״ג:ט״ז} רָבוּעַ מָה לְהַלָּן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד אַף כָּאן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד.
Rabbi Yehuda says: It is stated here that the altar built in the time of Moses was: “Square” (Exodus 27:1), and it is stated there, in Ezekiel’s prophetic description of the altar, that it is: “Square” (Ezekiel 43:16). Just as there, in Ezekiel’s vision, he was measuring the distance in each direction from its center, so too here, the verse was measuring the altar that Moses built from its center. Accordingly, the altar built by Moses was ten cubits by ten cubits. As a result, Solomon sacrificed more offerings per square cubit of space on the altar in the Temple than he did on the altar built by Moses. It is therefore possible that the altar in the Temple was not sufficient to accommodate the offerings, and Solomon consecrated the Temple courtyard to serve as an altar.
Rabbi Yehuda says: It is stated here that the altar built in the time of Moses was: “Square” (Exodus 27:1), and it is stated there, in Ezekiel’s prophetic description of the altar, that it is: “Square” (Ezekiel 43:16). Just as there, in Ezekiel’s vision, he was measuring the distance in each direction from its center, so too here, the verse was measuring the altar that Moses built from its center. Accordingly, the altar built by Moses was ten cubits by ten cubits. As a result, Solomon sacrificed more offerings per square cubit of space on the altar in the Temple than he did on the altar built by Moses. It is therefore possible that the altar in the Temple was not sufficient to accommodate the offerings, and Solomon consecrated the Temple courtyard to serve as an altar.
ונאמר להלן רבוע – בשל יחזקאל שנתנבא על בית שני או על העתיד רבוע אל ארבעת רבעיו.
מה להלן – מדה האמורה בו מאמצעיתו הוא מודד כדמפרש ואזיל.
אף כאן מודד ה׳ על ה׳ מאמצעיתו – לכל רוח נמצא י׳ על י׳ צא מהן אמה מכאן ואמה מכאן לקרנות וכן למקום הילוך הרי ו׳ על ו׳ מקום המערכה ושל שלמה כ׳ על כ׳ מקום המערכה עשה ממנו ג׳ רצועות של ו׳ רוחב נשארו שתי אמות בארך עשרים חלוק ג׳ הרצועות לרחבו [לחתיכות רבועות של שש שש] תמצא בכל אחת ג׳ חתיכות רבועות של שש שש הרי תשע ועוד נשארו בכל אחת ב׳ אמות בארך ששה קרבם זו אצל זו הרי ו׳ על ו׳ הרי עשר חתיכות רבועות ועוד צרף הרצועה הארוכה עשרים ורחבה ב׳ ותמצא ו׳ על ו׳ הרי י״א וב׳ אמות על ב׳ אמות נמצא של משה אחד מי״א כשל שלמה ומגיע לחשבון י״א אלפים עולות ותו לא ובחנוכתו כתיב בקר כ״ב אלף וצאן כ״ב אלף.
ר׳ יהודה אומר: נאמר כאן ״רבוע״ ונאמר להלן במזבח שמתאר הנביא יחזקאל ״רבוע״ (יחזקאל מג, טז), מה להלן, במזבח יחזקאל, אנו אומרים ש״רבוע״ עניינו שמאמצעיתו היה מודד שתים עשרה אמה לכל צד, אף כאן מאמצעיתו היה מודד חמש אמות לכל צד, ונמצא שלדעתו היה המזבח עשר על עשר אמות, ולא חמש על חמש. ולפי חשבון זה, לא היה די במזבח שעשה שלמה כדי להקריב את כל הקרבנות ביום חנוכת המקדש, ולכן קידש את העזרה להקרבה.
Rabbi Yehuda says: It is stated here that the altar built in the time of Moses was: “Square” (Exodus 27:1), and it is stated there, in Ezekiel’s prophetic description of the altar, that it is: “Square” (Ezekiel 43:16). Just as there, in Ezekiel’s vision, he was measuring the distance in each direction from its center, so too here, the verse was measuring the altar that Moses built from its center. Accordingly, the altar built by Moses was ten cubits by ten cubits. As a result, Solomon sacrificed more offerings per square cubit of space on the altar in the Temple than he did on the altar built by Moses. It is therefore possible that the altar in the Temple was not sufficient to accommodate the offerings, and Solomon consecrated the Temple courtyard to serve as an altar.
הכל
(6) וְהָתָם מְנָלַן דִּכְתִיב {יחזקאל מ״ג:ט״ז} וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכׇל רוּחַ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא י״ב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל י״ב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו מְלַמֵּד שֶׁמֵּאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד.
The Gemara asks: And from where do we derive that the altar mentioned there, in Ezekiel, was measured from its center? The Gemara answers: As it is written: “And the hearth shall be twelve cubits long by twelve wide, square, to its four sides” (Ezekiel 43:16). The Gemara asks: Does the verse mean twelve cubits in each direction from the center of the altar, so that in total it was twenty-four by twenty-four cubits? Or perhaps the altar was only a total of twelve by twelve cubits. The Gemara answers: When the verse states: “To its four sides,” it teaches that Ezekiel was measuring from the center of the altar.
The Gemara asks: And from where do we derive that the altar mentioned there, in Ezekiel, was measured from its center? The Gemara answers: As it is written: “And the hearth shall be twelve cubits long by twelve wide, square, to its four sides” (Ezekiel 43:16). The Gemara asks: Does the verse mean twelve cubits in each direction from the center of the altar, so that in total it was twenty-four by twenty-four cubits? Or perhaps the altar was only a total of twelve by twelve cubits. The Gemara answers: When the verse states: “To its four sides,” it teaches that Ezekiel was measuring from the center of the altar.
ושואלים: והתם מנלן [ושם, במזבח יחזקאל, מנין לנו] שמאמצעיתו הוא מודד? דכתיב [שנאמר]: ״והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע אל ארבעת רבעיו״ (יחזקאל מג, טז), והכוונה היא שתים עשרה אמה לכל רוח כלומר, מנקודת האמצע, ובסך הכל עשרים וארבע אמות על עשרים וארבע אמות. או אינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה בסך הכל? כשהוא אומר: ״אל ארבעת רבעיו״, מלמד הכתוב שמאמצע הוא מודד.
The Gemara asks: And from where do we derive that the altar mentioned there, in Ezekiel, was measured from its center? The Gemara answers: As it is written: “And the hearth shall be twelve cubits long by twelve wide, square, to its four sides” (Ezekiel 43:16). The Gemara asks: Does the verse mean twelve cubits in each direction from the center of the altar, so that in total it was twenty-four by twenty-four cubits? Or perhaps the altar was only a total of twelve by twelve cubits. The Gemara answers: When the verse states: “To its four sides,” it teaches that Ezekiel was measuring from the center of the altar.
הכל
(7) ור׳ וְרַבִּי יוֹסֵי כִּי גְּמִר גְּזֵירָה שָׁוָה בְּגוּבְהָה הוּא דִּגְמִיר דְּתַנְיָא {שמות כ״ז:א׳} וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ דְּבָרִים כִּכְתָבָן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
The Gemara asks: And how does Rabbi Yosei respond to Rabbi Yehuda’s claim? The Gemara answers: When he learns the verbal analogy, he learns it with regard to the altar’s height. As it is taught in a baraita: The verse states with regard to the altar built in the time of Moses: “And its height shall be three cubits” (Exodus 27:1). The matters in the verse are to be understood as they are written, i.e., that the height of the altar was three cubits. This is the statement of Rabbi Yehuda.
The Gemara asks: And how does Rabbi Yosei respond to Rabbi Yehuda’s claim? The Gemara answers: When he learns the verbal analogy, he learns it with regard to the altar’s height. As it is taught in a baraita: The verse states with regard to the altar built in the time of Moses: “And its height shall be three cubits” (Exodus 27:1). The matters in the verse are to be understood as they are written, i.e., that the height of the altar was three cubits. This is the statement of Rabbi Yehuda.
ורבי יוסי – דאמר דברים ככתבן.
כי גמיר ג״ש – דרבוע רבוע בגובהה הוא דגמר ולאו מרבוע דיחזקאל אלא מרבוע דכתיב במזבח הפנימי דתניא וג׳ אמות קומתו כו׳ (שמות כז) ובמזבח הנחשת כתיב.
ושואלים: ור׳ יוסי, מה הוא אומר על גזירה שווה זו? ומשיבים: כי גמר [כאשר הוא לומד] גזירה שוה, לגבי גובהה הוא דגמיר [שלומד]. דתניא [ששנויה ברייתא]: נאמר במזבח של משה: ״ושלש אמות קומתו״ (שמות כז, א), דברים אלו הריהם ככתבן, אלו דברי ר׳ יהודה, שזה היה גובה המזבח.
The Gemara asks: And how does Rabbi Yosei respond to Rabbi Yehuda’s claim? The Gemara answers: When he learns the verbal analogy, he learns it with regard to the altar’s height. As it is taught in a baraita: The verse states with regard to the altar built in the time of Moses: “And its height shall be three cubits” (Exodus 27:1). The matters in the verse are to be understood as they are written, i.e., that the height of the altar was three cubits. This is the statement of Rabbi Yehuda.
הכל
(8) רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן {שמות כ״ז:א׳} רָבוּעַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן רָבוּעַ מָה לְהַלָּן גּוֹבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאׇרְכּוֹ אַף כָּאן פִּי שְׁנַיִם כְּאׇרְכּוֹ.
Rabbi Yosei says: It is stated here that the altar built in the time of Moses was: “Square” (Exodus 27:1), and it is stated there that the incense altar was: “Square” (Exodus 30:2). The verbal analogy indicates that just as there, with regard to the incense altar, its height was twice its length, so too here, the height of the altar built in the time of Moses was twice its length, i.e., ten cubits.
Rabbi Yosei says: It is stated here that the altar built in the time of Moses was: “Square” (Exodus 27:1), and it is stated there that the incense altar was: “Square” (Exodus 30:2). The verbal analogy indicates that just as there, with regard to the incense altar, its height was twice its length, so too here, the height of the altar built in the time of Moses was twice its length, i.e., ten cubits.
ונאמר להלן רבוע – במזבח הזהב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קומתו (שם ל).
אף כאן גובהו פי שנים כארכו – הרי י׳ אמות ובסיפא מפרש ר׳ יוסי מאי וג׳ קומתו.
ר׳ יוסי אומר: נאמר כאן ״רבוע״, ונאמר להלן, במזבח הקטורת, ״רבוע״ (שמות ל, ב), מה להלן במזבח הקטורת גובהו (אמתיים) פי שנים כארכו (אמה), אף כאן מזבח העולה היה גובהו עשר אמות, פי שנים כארכו, שהיה חמש אמות.
Rabbi Yosei says: It is stated here that the altar built in the time of Moses was: “Square” (Exodus 27:1), and it is stated there that the incense altar was: “Square” (Exodus 30:2). The verbal analogy indicates that just as there, with regard to the incense altar, its height was twice its length, so too here, the height of the altar built in the time of Moses was twice its length, i.e., ten cubits.
הכל
(9) אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה (וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וְאֶת הֶחָצֵר מֵאָה אַמָּה וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת וְגוֹ׳) אֶפְשָׁר כֹּהֵן עוֹמֵד ע״ג עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ וְכׇל הָעָם רוֹאִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ.
Rabbi Yehuda said to Rabbi Yosei: But isn’t it already stated: “The length of the court shall be a hundred cubits…and the height five cubits” (Exodus 27:18)? Is it possible that the priest would stand atop the altar and hold the items with which he would perform the sacrificial service in his hand, and the whole nation could see him from outside the courtyard? That would constitute a lack of respect for the service in the Tabernacle.
Rabbi Yehuda said to Rabbi Yosei: But isn’t it already stated: “The length of the court shall be a hundred cubits…and the height five cubits” (Exodus 27:18)? Is it possible that the priest would stand atop the altar and hold the items with which he would perform the sacrificial service in his hand, and the whole nation could see him from outside the courtyard? That would constitute a lack of respect for the service in the Tabernacle.
והלא כבר נאמר וקומה ה׳ אמות – דאין גובה היקף הקלעים של חצר אלא ה׳ אמות.
אפשר כן – שיהא כהן בראש המזבח ועבודה בידו כו׳.
אמר ליה [לו] ר׳ יהודה: והלא כבר נאמר ״ואת החצר מאה אמה וקומה חמש אמות״ וגו׳ (ראה שמות ל, יח), הרי קלעי חצר המשכן היו בגובה של חמש אמות, ולשיטתך, אפשר כהן עומד על גבי המזבח ועבודה בידו, וכל העם רואין אותו מבחוץ? והרי אין דרך כבוד בכך!
Rabbi Yehuda said to Rabbi Yosei: But isn’t it already stated: “The length of the court shall be a hundred cubits…and the height five cubits” (Exodus 27:18)? Is it possible that the priest would stand atop the altar and hold the items with which he would perform the sacrificial service in his hand, and the whole nation could see him from outside the courtyard? That would constitute a lack of respect for the service in the Tabernacle.
הכל
(10) אָמַר לוֹ ר׳ רַבִּי יוֹסֵי וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {במדבר ד׳:כ״ו} וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ אמָה מִשְׁכָּן י׳ עֶשֶׂר אַמּוֹת אַף מִזְבֵּחַ י׳ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאוֹמֵר {שמות ל״ח:י״ד,ט״ו,י״ב} קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה
Rabbi Yosei said back to him: But isn’t it already stated: “And the curtains of the court, and the screen for the door of the gate of the court which is by the Tabernacle and by the altar” (Numbers 4:26)? This verse juxtaposes the Tabernacle with the altar to teach that just as the Tabernacle was ten cubits high, so too, the altar was ten cubits high. And another verse states: “The curtains were fifteen
Rabbi Yosei said back to him: But isn’t it already stated: “And the curtains of the court, and the screen for the door of the gate of the court which is by the Tabernacle and by the altar” (Numbers 4:26)? This verse juxtaposes the Tabernacle with the altar to teach that just as the Tabernacle was ten cubits high, so too, the altar was ten cubits high. And another verse states: “The curtains were fifteen
מה משכן – צריך קלעים לחצר סביביו מוקף גובה י׳ אמות דהא הכי הוה גובהה דכתיב (שם כו) י׳ אמות אורך הקרש.
אף מזבח – צריך היקף לכדי י׳ אמות.
ואומר קלעים ט״ו אמה אל הכתף – אצל השער וקס״ד בגובהה קאמר וה״ה לכל החצר.
מה משכן עשר אמות – תימה כיון דאיכא היקשא גזירה שוה דרבוע למה לי.
ואומר קלעים ט״ו אמה אל הכתף – פי׳ בקונטרס וקס״ד בגובה קאמר וה״ה לכל החצר וקשה לר״ת היכי מצי למימר דאגובה קאי והא מוכח קרא בהדיא דברחבה מיירי דקחשיב מעיקרא החצר לפאת ים חמשים אמה ואחר כך מפרש חמש עשרה אמה קלעים לכתף שאצל השער ולכתף השנית חמש עשרה קלעים ואחר כך לשער החצר מסך עשרים אמה ובשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב:) קשה טפי דפריך בין לרבנן בין לר׳ יהודה לילפו מפתח שער החצר ופי׳ שם בקונטרס שני לשונות ופי׳ בלשון שני דפריך שיחשב פתח ברחב עשרים ומשני פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי ואיבעית אימא כי כתיב חמש עשרה בגובהה כתיב והכתיב וקומה ה׳ אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה ופי׳ שם בקונטרס דהיינו כר׳ יוסי דשמעתין וזו היא תימה דלא מצינן למימר חמש עשרה אמה בגובה כתיב אלא ברחבה כדפרישית ועוד קשה דאי מרחבה פריך התם הוה ליה למימר הכי אלא הא דתנן הרחב מעשר אמות ימעט נילף מפתח שער החצר כיון דעד השתא איירי בגובהה ועוד לר׳ יהודה אמאי הוצרך להקשות מפתח החצר פתח אולם דקאי ביה הוה ליה לאקשויי ועוד מאי קושיא מפתח החצר התנן יש לו צורת הפתח א״צ למעט וחצר צורת הפתח הוה ליה שהיו העמודים משני צדדים וכלונסות על גביהן שהקלעים תלויין בהן ומיהו בסמוך (קשה) כי פריך ור׳ יהודה מפתחו של אולם גמר והתנן וכו׳ לא משני שאני פתחו של אולם דה״ל צורת הפתח [ובע״כ צ״ל] דכיון דאליבא דרב קיימא לא משני הכי דאיהו תני במתני׳ צריך למעט כדאמר התם ומהאי טעמא פריך [שפיר] השתא ועוד דשער חצר לא ה״ל צורת הפתח שהכלונסות היו על הווין שקבועין בעמודין מבחוץ ואמרינן התם בפ״ק (עירובין יא.) צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום ומפרש רבינו דמגובהה פריך התם דלא יחשב פתח ביתר מה׳ אמות ומסתברא היא לן טפי למילף מפתח החצר ממאי דנילף מפתח ההיכל דפתח המשכן על כרחין שלא כדין איקרי פתח אהל מועד וחידוש הוא דלא הוו ליה גיפופי שהיה פרוץ לפניו במלואו הלכך פתח ההיכל שהיה במקומו דלמא שלא כדין נמי איקרי פתח ובתר הכי גרס איבעית אימא קלעים ט״ו אמה וכי כתיב וקומה ברוחב ה׳ אמות משפת קלעים ולמעלה וההיא שינויא כרבי יוסי דהכא ול״ג ט״ו אמה בגובהה הוא דכתיב וגם לא גרס אל הכתף דלא קאי אחמש עשרה דכתיב בקרא דההוא לא מיתוקמא אלא ברחבה אלא פירוש הוא כלומר הקלעים היו גבוהין חמש עשרה שלא יראו עבודה שבידו כרבי יוסי דאמר מזבח י׳ אמות והאי דכתיב בקלעים וקומה ה׳ אמות ודאי משפת מזבח ולמעלה והאי קרא דמייתי וקומה ברוחב ה׳ אמות (היינו) להוכיח גובה פתח כ׳ אמה היינו ההוא דכתיב גבי מסך בסוף ויקהל ומפרש דמשפת קלעים ולמעלה קאמר שהקלעים היו גבוהין סביב החצר צפון ודרום ומערב וכן לצד המזרח [שכמו] שהקלעים היו ט״ו רוחב מימין הפתח וכן משמאל הפתח כמו כן היו גבוהין ט״ו אמה ועל מסך הפתח כתיב רוחב כ׳ אמה וקומה ה׳ אמות ברוחב לעומת קלעי החצר פירוש שהמסך כל רוחב כ׳ היה גבוה ה׳ אמות משאר קלעי החצר אשתכח המסך גבוה כ׳ וזו היא אמת גובהו של פתח וההיא שינויא בתרא ליתיה אלא לרבנן דהא לרבי יהודה לא מתוקם כלל ואע״ג דקאי התם לשנויי לרבנן ולרבי יהודה שינויא קמא יתיישב לרבי יהודה דשנינן פתח סתמא לא איקרי דהכי נמי לא מיתוקם ההוא שינויא כרבי יוסי דהכא אלא כרבי יהודה דפליג עליה והכא בשמעתין גרסי׳ מה משכן י׳ אמות אף מזבח י׳ אמות קלעים ט״ו ולא גרסינן נמי אל הכתף דלאו קרא מייתי ובברייתא דמלאכת המשכן לא גרסינן כלל קלעים ט״ו במילתא דר׳ יוסי ופירושא בעלמא הוא כלומר הקלעים היו גבוהין ט״ו אמה שלא יראה כהן ועבודה בידו ומה ת״ל ה׳ אמות משפת מזבח כו׳ ור״ת מפרש בספר הישר דלשמואל עצמו פריך נילף מפתח שער החצר מנא ליה דושחטו פתח אהל מועד אפתח היכל קאי ואי אפשר לומר כן כלל כדמוכחי כמה קראי בפרשת אלה פקודי ובשאר מקומות וקצת קשה לפירוש ר״ת דפריך מגובה חמש דמאי משני פתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי כיון דנקרא שער כ״ש דאיקרי פתח דפתח קטן משער עוד נילף מפתח עזרה שנקרא פתח (ביחזקאל מא) והיה גובהו עשרים.
אמר לו ר׳ יוסי: והלא כבר נאמר ״ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח״ (במדבר ד, כו), ויש ללמוד מכאן שהוקשו זה לזה: מה משכן היה גבוה עשר אמות (שמות כו, טז), אף מזבח היה עשר אמות. ואומר מצד אחר ביחס לקלעי החצר: ״קלעים חמש עשרה
Rabbi Yosei said back to him: But isn’t it already stated: “And the curtains of the court, and the screen for the door of the gate of the court which is by the Tabernacle and by the altar” (Numbers 4:26)? This verse juxtaposes the Tabernacle with the altar to teach that just as the Tabernacle was ten cubits high, so too, the altar was ten cubits high. And another verse states: “The curtains were fifteen
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
זבחים נט: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים נט: – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים נט:, תוספות זבחים נט:, פירוש הרב שטיינזלץ זבחים נט:, אסופת מאמרים זבחים נט:
Zevachim 59b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 59b, Rashi Zevachim 59b, Tosafot Zevachim 59b, Steinsaltz Commentary Zevachim 59b, Collected Articles Zevachim 59b