×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְלֹא עַל גַּבֵּי מְחִילּוֹת.
and one may not build it on top of tunnels.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
תוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר רַב יוֹסֵף לָאו הַיְינוּ דְּתַנְיָא {עזרא ג׳:ג׳} וַיָּכִינוּ (אֶת) הַמִּזְבֵּחַ עַל מכונותיו שֶׁהִגִּיעוּ לְסוֹף מִדּוֹתָיו וְהָכְתִיב {דברי הימים א כ״ח:י״ט} הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל.

The Gemara relates that after reconsidering the reason for the expansion of the altar, Rav Yosef said: Is this not as it is taught in a baraita with regard to the verse: “And they set the altar upon its bases” (Ezra 3:3), which teaches that in the Second Temple the size of the altar reached its full measure, i.e., that it was the ideal size, whereas in the First Temple it was not the ideal size? The Gemara asks: But isn’t it written with regard to the instructions David gave Solomon about how to build the Temple: “All this in writing, as the Lord has made me wise by His hand upon me, even all the works of this pattern” (I Chronicles 28:19), indicating that the design of the First Temple was dictated by God?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב יוסף לאו היינו דתניא כו׳ – רב יוסף חלה ונעקר למודו ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפך וחזר בו (נדרים דף מא.) והכא הכי אמר היכי אמרינן לעיל משום אש של שמים מסייעתן לא הוצרכו ליותר.
לאו היינו דתניא – שאנשי כנסת הגדולה הגיעו לסוף מדותיו להם נגלה מקום המקודש למזבח מה שלא נגלה לשלמה.
והכתיב הכל בכתב – שכל מקומות הקדושות ומדותיהן נכתבו לדוד אלמא במקדש ראשון נמי האי דלא עשאוהו גדול לאו משום דלא נגלה לשלמה המקום במדותיו.
אחרי שחשב שוב באותו נושא, מדוע הוסיפו עולי הגולה על המזבח, אמר רב יוסף: לאו היינו דתניא [האם אין זה מה ששנויה בברייתא] על עולי הגולה: ״ויכינו (את) המזבח על מכונתו״ (עזרא ג, ג), לומר שהגיעו לסוף מדותיו כלומר, עולי הגולה הגיעו למדות הנכונות של המזבח, יותר מאשר שלמה בבית ראשון? ומקשים: והכתיב [והרי נאמר] בדברי דוד לשלמה: ״הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל כל מלאכות התבנית״ (דברי הימים א כח, יט), משמע שתבנית הבית הראשון היא מאת ה׳, ובודאי היתה נכונה וראויה!
The Gemara relates that after reconsidering the reason for the expansion of the altar, Rav Yosef said: Is this not as it is taught in a baraita with regard to the verse: “And they set the altar upon its bases” (Ezra 3:3), which teaches that in the Second Temple the size of the altar reached its full measure, i.e., that it was the ideal size, whereas in the First Temple it was not the ideal size? The Gemara asks: But isn’t it written with regard to the instructions David gave Solomon about how to build the Temple: “All this in writing, as the Lord has made me wise by His hand upon me, even all the works of this pattern” (I Chronicles 28:19), indicating that the design of the First Temple was dictated by God?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ {דברי הימים א כ״ב:א׳} וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית ה׳ הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל כִּי בַּיִת מָה בַּיִת שִׁשִּׁים אַמָּה אַף מִזְבֵּחַ שִׁשִּׁים אַמָּה.

Rather, Rav Yosef said: The size of the altar in the First Temple was ideal, but in the Second Temple era there was a need to expand the altar, and they found a verse and interpreted it as follows. The verse states: “Then David said: This is the House of the Lord God, and this is the altar of burnt offering for Israel” (I Chronicles 22:1). The verse juxtaposes the House, i.e., the Temple, with the altar, which indicates that the altar is like the Temple: Just as the House was sixty cubits (see I Kings 6:2), so too, the altar may be extended up to a length of sixty cubits.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא אמר רב יוסף קרא אשכח ודרש – שנאמר לדוד ששים אמה במקום המזבח ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו והוסיפו עליו לפי הצורך להם ולששים אמה לא הוצרכו דאמרינן לקמן מדת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין.
מה בית ס׳ אמה – כדכתיב (מלכים א ו) ששים אמה ארכו אף מזבח עד ששים אמה ראוי לו ומקודש המקום אם ירצו.
אף מזבח ששים אמה – והא דאמר (בסוף) [בריש] כיסוי הדם (חולין דף פג:) קמוסיף אבניין היינו כשהיה המזבח עד ששים א״נ מגובה פריך התם אי נמי פריך קמוסיף שלא יהא רבוע שעל כל מליקת עוף אין יכולת לתת עפר בכל סביביו כדי לרבעו כמשפטו.
אלא אמר רב יוסף: המידות עצמן היו ראויות, ואולם משהגיעו למסקנה כי יש צורך להגדיל את שטח המזבח, קרא אשכח [מקרא מצאו] ודרש: ״ויאמר דויד זה הוא בית ה׳ האלהים וזה מזבח לעלה לישראל״ (דברי הימים א כב, א), הרי שהוקש המזבח לבית כי [כמו] הבית, מה בית אורכו ששים אמה (ראה מלכים א ו, ב), אף מזבח אורכו יכול להיות עד ששים אמה. ומעתה דנים באופן בו בנו את המזבח בבית שני.
Rather, Rav Yosef said: The size of the altar in the First Temple was ideal, but in the Second Temple era there was a need to expand the altar, and they found a verse and interpreted it as follows. The verse states: “Then David said: This is the House of the Lord God, and this is the altar of burnt offering for Israel” (I Chronicles 22:1). The verse juxtaposes the House, i.e., the Temple, with the altar, which indicates that the altar is like the Temple: Just as the House was sixty cubits (see I Kings 6:2), so too, the altar may be extended up to a length of sixty cubits.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) בִּשְׁלָמָא בַּיִת מִינַּכְרָא צוּרָתוֹ אֶלָּא מִזְבֵּחַ מְנָא יָדְעִי.

§ The Gemara discusses the construction of the altar in the Second Temple. The Gemara asks: Granted, with regard to the location of the House, its shape was discernable from the vestiges of its foundations; but how did they know the proper location of the altar?
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשלמא בית – ידעו אנשי כנסת הגדולה מה קדוש לעזרה מה קדוש להיכל.
שניכרים צורתו – יסודות החומות.
מנא ידעי – מקומו היכא.
בשלמא בית מינכרא צורתו אלא מזבח וכו׳. ר״ל דמזבח אע״ג שהיה לו ג״כ יסוד לא מינכרא ביה כמו ביסוד החומות שהיו ודאי עמוקים עד התהום כדמשמע בפרק אלו הן הגולין אבל אין לפרש כיון דהוסיפו על המזבח עד ששים אמות פריך מזבח מנא ידעי מקומו דמ״מ לפי היסוד הראשון היו יכולין לשער ולהוסיף מכל צד ודו״ק:
ושואלים: בשלמא [נניח] בית המקדש עצמו מינכרא [ניכרת היתה] צורתו לפי יסודותיו, וידעו היכן לחזור ולבנותו, אלא מזבח מנא ידעי [מנין ידעו]?
§ The Gemara discusses the construction of the altar in the Second Temple. The Gemara asks: Granted, with regard to the location of the House, its shape was discernable from the vestiges of its foundations; but how did they know the proper location of the altar?
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר רָאוּ מִזְבֵּחַ בָּנוּי וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו ור׳וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק רָאוּ שֶׁמּוּנָּח בְּאוֹתוֹ מָקוֹם ור׳וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר מִכׇּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ הֵרִיחוּ רֵיחַ קְטֹרֶת מִשָּׁם הֵרִיחוּ רֵיחַ אֵבָרִים.

The Gemara answers that Rabbi Elazar says: They saw a vision of the altar already built and Michael the archangel standing and sacrificing offerings upon it. And Rabbi Yitzḥak Nappaḥa says: They saw a vision of the ashes of Isaac that were placed in that location. And Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: From the entire House they smelled the scent of incense, yet from there, the location of the altar, they smelled a scent of burned animal limbs.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבי אלעזר ראו מזבח בנוי כו׳. נראה כמ״ש מזבח של מעלה מכוון כנגד מזבח של מטה והיינו שהראה להם המזבח של מעלה ומיכאל כו׳ שיכונו לבנות כנגדו מזבח של מטה ור״י נפחא אמר שהראה להם הקב״ה במקום המזבח אפרו של יצחק שהוא צבור ומונח לדורות שם כמ״ש ה׳ יראה כפרש״י בחומש ורשב״ן אמר מכל הבית כולו הריחו וכו׳ שהראה להם הקב״ה כאילו הכל בנוי וריח הקטרת ודאי מגיע בכל המקדש כדאמרינן בעלמא שהגיע הריח עד יריחו חוץ מבמקום מזבח ששם ריח שריפת האיברים ביטל את ריח הקטרת:
אמר ר׳ אלעזר: ראו בחזון מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו. ור׳ יצחק נפחא אמר: אפרו של יצחק ראו בחזון שמונח באותו מקום שצריך לבנות בו המזבח. ור׳ שמואל בר נחמני אמר: מכל הבית כולו הריחו ריח קטרת, ואילו משם ממקום המזבח הריחו ריח אברים.
The Gemara answers that Rabbi Elazar says: They saw a vision of the altar already built and Michael the archangel standing and sacrificing offerings upon it. And Rabbi Yitzḥak Nappaḥa says: They saw a vision of the ashes of Isaac that were placed in that location. And Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: From the entire House they smelled the scent of incense, yet from there, the location of the altar, they smelled a scent of burned animal limbs.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אשְׁלֹשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶם מִן הַגּוֹלָה אֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת.

Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Three prophets ascended with them from the exile: One who testified to them about the size and shape of the altar, and one who testified to them about the proper location of the altar, and one who testified to them that one sacrifices offerings even if there is no Temple, provided that there is a proper altar.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שלשה נביאים – חגי זכריה ומלאכי.
אחד העיד להם על המזבח – שיש לו מקום להוסיף עד ששים אמה.
על מקום המזבח – היכן היה.
שמקריבין אע״פ שאין בית – דקדושת הבית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא.
אחד שהעיד להם על המזבח – תימה קרא כתיב ביחזקאל (מג) והאריאל שתים עשרה אמות אלמא מקום המערכה כ״ד על כ״ד ומהאי קרא דרשינן במתני׳ דמדות (פ״ג מ״א) וי״ל דאי לאו עדות היינו מפרשי׳ עם מקום קרנות שלא לשנות ממזבח שלמה.
ואחד שמקריבין אע״פ שאין בית – דקדושת בית קידשה לשעתה ולעתיד ולא דמי לקדושת הארץ דקי״ל דבטלה כדמוכח בפ״ק דחולין (ו:) גבי בית שאן שיש חילוק ביניהם כדפרישית לעיל (סא. ד״ה מאי).
אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד שהעיד להם על המזבח מה גודלו וצורתו. ואחד שהעיד להם על מקום המזבח היכן הוא, ואחד שהעיד להם שמקריבין קרבנות ציבור אף על פי שאין בית בנוי, אלא מזבח בלבד.
Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Three prophets ascended with them from the exile: One who testified to them about the size and shape of the altar, and one who testified to them about the proper location of the altar, and one who testified to them that one sacrifices offerings even if there is no Temple, provided that there is a proper altar.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) בְּמַתְנִיתָא תָּנָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶן מִן הַגּוֹלָה אֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַתּוֹרָה שֶׁתִּכָּתֵב אַשּׁוּרִית.

It was taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Yaakov says: Three prophets ascended with the Jewish people from the exile: One who testified to them about the size and shape of the altar and about the proper location of the altar, and one who testified to them that one sacrifices offerings even if there is no Temple, and one who testified to them about the Torah and instructed that it be written in Assyrian script [Ashurit] rather than the ancient Hebrew script used in the times of Moses.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אשר
אשרא(מגילה ט.) ספרים נכתבת בכל לשון תפילין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית (זבחים סב.) ואחד שהעיד על התורה שבכתב אשורית. (סנהדרין כא) בגמר׳ וכותב לו ס״ת לשמו. ובתוס׳ סנהדרין למה נקרא שמו אשורית שעלה עמהן מאשור רבי אומר בכתב זה נתנה תורה לישראל וכו׳ עד למה שמו אשורית שמאושרת בכתבה. אשור זה סליק (יומא י) בגמ׳ דלשכת פרהדרין:
א. [דיא פיריעקגע יודשי שריפט. דיא הערליכע.]
שתכתב אשורית – שמתחילה ניתנה להם בכתב עברי כתב ליבונאה כדאמר בסנהדרין (דף כא:).
במתניתא תנא [בברייתא שנויה] מעין זה, ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה, אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית, ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב בכתב אשורית, ולא בכתב העברי הקדום, שהיה מזמן משה.
It was taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Yaakov says: Three prophets ascended with the Jewish people from the exile: One who testified to them about the size and shape of the altar and about the proper location of the altar, and one who testified to them that one sacrifices offerings even if there is no Temple, and one who testified to them about the Torah and instructed that it be written in Assyrian script [Ashurit] rather than the ancient Hebrew script used in the times of Moses.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בקֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִיבּוּעַ מְעַכְּבִין מִדַּת אׇרְכּוֹ וּמִדַּת רׇחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵין מְעַכְּבִין מנה״מ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר קְרָא {שמות כ״ז:א׳,ה׳,ז׳} הַמִּזְבֵּחַ כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הַמִּזְבֵּחַ לְעַכֵּב.

§ The Sages taught in a baraita: The corner built at each point where the edges of the altar meet, the ramp upon which the priests ascended the altar, the base of the altar, and the requirement that the altar must be exactly square, are all indispensable in order for the altar to be fit for use. But the measurement of its length, and the measurement of its width, and the measurement of its height are not indispensable. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Huna says: In reference to each of these characteristics the verse states the term “the altar,” and there is a principle that wherever the term “the altar” is stated, it serves to indicate that the halakhic detail mentioned is indispensable.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וריבוע – אם אין המזבח מרובע.
שכל מקום שנאמר המזבח לעכב – דהמזבח משמע כשהוא כן הוא דמיקרי מזבח ואי לא לא ובקרן כתיב (ויקרא ד) קרנות המזבח וביסוד כתיב (שם) אל יסוד המזבח ובכבש כתיב אל פני המזבח (שם ו) והוא הכבש שהוא פניו של מזבח שעולים לו דרך שם כי היכי דחשיב צד מזרחית פני אהל מועד מחמת שהפתח שם ובריבוע כתיב (שמות כז) רבוע יהיה המזבח.
מדת ארכו ומדת רחבו אין מעכבין – והא דכתיב הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל ומיירי אף גבי מזבח כדאיתא פרק כיסוי הדם (חולין פג:) דמה בית ששים אף מזבח ששים היינו שיהא קדוש עד ששים אם ירצו להרחיבו ולא שיהא חובה לעשות כן.
א תנו רבנן [שנו חכמים]: הדברים האמורים במזבח: שתהא לו קרן בראש כל אחת מפינותיו, וכבש לעלות עליו, ויסוד, ושיהא בנוי בצורת ריבוע מדוייק — כל אלה מעכבין, שאם חסר אחד מהם — אין זה מזבח. אבל מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתואין מעכבין. ולגבי הפרטים המעכבים, שואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים האלה]? אמר רב הונא, משום שאמר קרא [הכתוב] לגבי פרטים אלה: ״המזבח״, וכל מקום שנאמר ״המזבח״ — לעכב, שיש בכך הדגשה: רק באופן זה זהו המזבח.
§ The Sages taught in a baraita: The corner built at each point where the edges of the altar meet, the ramp upon which the priests ascended the altar, the base of the altar, and the requirement that the altar must be exactly square, are all indispensable in order for the altar to be fit for use. But the measurement of its length, and the measurement of its width, and the measurement of its height are not indispensable. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Huna says: In reference to each of these characteristics the verse states the term “the altar,” and there is a principle that wherever the term “the altar” is stated, it serves to indicate that the halakhic detail mentioned is indispensable.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא מֵעַתָּה כִּיּוֹר לְרַבִּי וְסוֹבֵב לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הָכִי נָמֵי דִּמְעַכֵּב דכתי׳דִּכְתִיב {שמות כ״ז:ה׳} וְנָתַתָּה אוֹתָהּ תַּחַת כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְתַנְיָא אֵיזֶהוּ כַּרְכּוֹב רַבִּי אוֹמֵר זֶה כִּיּוֹר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֶה הַסּוֹבֵב.

The Gemara asks: If that is so, then the engraving [kiyyur] that was on the altar according to Rabbi Yehuda HaNasi, or the surrounding ledge of the altar according to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, should also be indispensable, as it is written: “And you shall put it under the karkov of the altar beneath” (Exodus 27:5). And it is taught in a baraita: What is the karkov? Rabbi Yehuda HaNasi says: This is the engraving on the altar. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: This is the surrounding ledge.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא מעתה כיור לרבי כו׳ – דכתיב בהו המזבח הכי נמי דמעכבי לרבי אם לא עשה ציורים של פרחים וציצים וקלעים סביב למזבח כמו סיידו וכיירו.
זה כיור – ציורים סביב למעלה מאמצעו.
ושואלים: אלא מעתה, שזהו הכלל, כיור (פיתוחים) שנעשו על המזבח לדעת רבי, וסובב לדעת ר׳ יוסי בר׳ יהודה, הכי נמי [כך גם כן] שמעכב? דכתיב הרי נאמר]: ״ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה״ (שמות כז, ה). ותניא [ושנויה ברייתא]: איזהו כרכוב? רבי אומר: זה כיור. ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר: זה הסובב!
The Gemara asks: If that is so, then the engraving [kiyyur] that was on the altar according to Rabbi Yehuda HaNasi, or the surrounding ledge of the altar according to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, should also be indispensable, as it is written: “And you shall put it under the karkov of the altar beneath” (Exodus 27:5). And it is taught in a baraita: What is the karkov? Rabbi Yehuda HaNasi says: This is the engraving on the altar. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: This is the surrounding ledge.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אִין דְּתַנְיָא אוֹתוֹ הַיּוֹם נִפְגְּמָה קֶרֶן מִזְבֵּחַ וְהֵבִיאוּ בּוּל שֶׁל מֶלַח וּסְתָמוּהוּ וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁכָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה אֶלָּא שֶׁלֹּא יֵרָאֶה מִזְבֵּחַ פָּגוּם גשֶׁכׇּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִיבּוּעַ פָּסוּל רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַסּוֹבֵב.

The Gemara answers: Yes, the karkov is also indispensable, as it is taught in a baraita: On that day when etrogim were pelted at a Sadducee priest who poured the water libation of Sukkot on his feet rather than on the altar (see Sukka 48b), the corner of the altar was damaged as a result of the pelting and the ensuing chaos. They brought a fistful of salt and sealed the damaged section. They did this not because it rendered the altar fit for the Temple service, but in deference to the altar, so that the altar would not be seen in its damaged state. The reason the altar is disqualified is because any altar that does not have a corner, a ramp, and a base, and any altar that is not square, is disqualified. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: Even the surrounding ledge is indispensable.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אותו היום – שנסך כהן צדוקי מי החג על רגליו ורגמוהו כל העם כדאמרינן בסוכה (דף מח:).
בול של מלח – מלא אגרוף של מלח שמעתי.
לא שכשר לעבודת – המזבח כל זמן שהקרן פגום כדמסיים ואזיל שכל מזבח שאין לו כו׳.
אף הסובב – ומדרבי יוסי ברבי יהודה נשמע לרבי דכיור מעכב.
ומשיבים: אין [כן], אכן, הכרכוב מעכב. דתניא [ששנויה ברייתא]: אותו היום, בו זרקו אתרוגים על כהן צדוקי שלא ניסך מים על המזבח בחג הסוכות (ראה סוכה מח,ב), נפגמה קרן מזבח, והביאו בול (גוש) של מלח וסתמוהו, ולא מפני שכשר לעבודה על ידי כך, אלא כדי שלא יראה מזבח פגום. ומדוע לא היה כשר? שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבועפסול, ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר: אף הסובב מעכב, משום שלדבריו זהו הכרכוב.
The Gemara answers: Yes, the karkov is also indispensable, as it is taught in a baraita: On that day when etrogim were pelted at a Sadducee priest who poured the water libation of Sukkot on his feet rather than on the altar (see Sukka 48b), the corner of the altar was damaged as a result of the pelting and the ensuing chaos. They brought a fistful of salt and sealed the damaged section. They did this not because it rendered the altar fit for the Temple service, but in deference to the altar, so that the altar would not be seen in its damaged state. The reason the altar is disqualified is because any altar that does not have a corner, a ramp, and a base, and any altar that is not square, is disqualified. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: Even the surrounding ledge is indispensable.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אֵיזֶהוּ כַּרְכּוֹב בֵּין קֶרֶן לְקֶרֶן מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אַמָּה אַטּוּ הכהנים בֵּין קֶרֶן לְקֶרֶן הֲווֹ אָזְלִי אֶלָּא אֵימָא דוּמְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אַמָּה.

§ The Sages taught in a baraita: What is the karkov of the altar? It is the area between one corner and the next corner, which is the cubit-wide place on top of the altar where the priests would walk. The Gemara asks: Is that to say that the priests would walk between one corner and the next corner? The Gemara answers: Rather, say: The karkov is the cubit-wide area between one corner and the other, and there was an additional cubit that was the place where the priests would walk.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איזהו כרכוב – וקס״ד אכרכוב דקרא קאי כרכוב לשון היקף חריץ עגולה כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין דף כה.) כל שעתיד לגרר לכרכב.
בין קרן לקרן – אמה רוחב שכנגד בין קרנות היתה עמוקה ובולטת גובה מעט היה סביב לה בשפת המזבח.
מקום הילוך רגלי הכהנים אמה – השתא משמע והיא היתה אמה של מקום הילוך.
אטו כהנים בין קרן לקרן הוו אזלי – והלא כשיגיעו לקרן הקרן מעכבן מהיקף.
אלא ה״ק בין קרן לקרן ומקום הילוך רגלי הכהנים – כמין חריץ עמוק ממקום המערכה משפת המזבח סביב ומקיף את מקום המערכה ורחבו של חריץ שני אמות אמה של בין הקרנות ואמה של מקום הילוך.
ועוד בענין הכרכוב, תנו רבנן [שנו חכמים]: איזהו כרכוב? בין קרן לקרן בראש המזבח, מקום הילוך רגלי הכהנים ברוחב אמה. ושואלים: אטו [וכי] הכהנים בין קרן לקרן הוו אזלי [היו הולכים]? אלא אימא [אמור] ותקן כך: איזהו כרכוב — בין קרן לקרן, וכן מקום הילוך רגלי הכהנים הריהו ברוחב אמה.
§ The Sages taught in a baraita: What is the karkov of the altar? It is the area between one corner and the next corner, which is the cubit-wide place on top of the altar where the priests would walk. The Gemara asks: Is that to say that the priests would walk between one corner and the next corner? The Gemara answers: Rather, say: The karkov is the cubit-wide area between one corner and the other, and there was an additional cubit that was the place where the priests would walk.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְהָכְתִיב {שמות ל״ח:ד׳} תַּחַת כַּרְכּוּבּוֹ מִלְּמַטָּה עַד חֶצְיוֹ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תְּרֵי הֲווֹ חַד לְנוֹי וְחַד לְכֹהֲנִים דְּלָא נִשְׁתַּרְקוּ.

The Gemara asks: But isn’t it written: “And he made for the altar a grating of network of brass, under the karkov beneath, reaching halfway up” (Exodus 38:4), which indicates that the karkov was on the side of the altar and not on top of it? The Gemara answers: Rav Naḥman bar Yitzḥak said: There were two entities called karkov. One was a slight protrusion above the midway point of the altar for aesthetic purposes, and one was an indentation on top of the altar for the benefit of the priests, to ensure that they would not slip off the top of the altar.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והכתיב – גבי מכבר מעשה רשת נחשת שנתנוהו תחת כרכובו מלמטה עד חציו הקיפוהו למזבח מאמצעו ולמעלה לבוש כמין היקף של כברה והוא עשוי נקבים נקבים ככברה ורשת של דגים ומגיע למעלה עד מתחת לכרכוב אלמא בקיר מזבח סביב הוה דאי בראש המזבח היכי קרי למכבר הנתון סביב הקיר תחת כרכובו.
תרי הוו – שני סובבין היו לו למזבח שעשה משה.
חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו – סביב הקיר משעלה שש אמות גובה לרבי יוסי דאמר לעיל (דף נט:) י׳ אמות גובהו היה היקף הבליטה קטנה חוגרתו סביב לנוי וזהו סובב וכיור דאפליגו ביה רבי ור׳ יוסי בר׳ יהודה לעיל ומתחת לאותו סובב נתנו המכבר ורחבו מגיע למטה עד חצי המזבח והוא היה סימן להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים כדאמרינן באיזהו מקומן (לעיל דף נג.) מהאי קרא התורה נתנה מחיצה כו׳.
וחד לכהנים דלא נשתרקו – ולמעלה בראש המזבח העמיקו סובב כמין חריץ עמוק דבר מועט להיות להם שפתו היקף מעקה קטן סביב שלא יחליקו.
ושואלים: והכתיב [והרי נאמר]: ״תחת כרכבו מלמטה עד חציו״ (שמות לח, ד), משמע שהכרכוב אינו בראש המזבח, אלא בצידו! אמר רב נחמן בר יצחק: תרי הוו [שני כרכובים היו], חד [אחד] לנוי, שהוא מעין בליטה על קיר המזבח למעלה מחציו, וחד [ואחד] למקום הילוך כהנים בראש המזבח, שעושים בליטה סביב למקום ההילוך, כדי שלא נשתרקו [יחליקו] הכהנים.
The Gemara asks: But isn’t it written: “And he made for the altar a grating of network of brass, under the karkov beneath, reaching halfway up” (Exodus 38:4), which indicates that the karkov was on the side of the altar and not on top of it? The Gemara answers: Rav Naḥman bar Yitzḥak said: There were two entities called karkov. One was a slight protrusion above the midway point of the altar for aesthetic purposes, and one was an indentation on top of the altar for the benefit of the priests, to ensure that they would not slip off the top of the altar.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מִדַּת אׇרְכּוֹ וּמִדַּת רׇחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵין מְעַכְּבִין א״ראָמַר רַבִּי מָנִי הוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחָתֶנּוּ מִמִּזְבַּח שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה וְכַמָּה אָמַר רַב יוֹסֵף אַמָּה מַחֲכוּ עֲלֵיהּ {שמות כ״ז:א׳} חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רוֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ.

It was taught in a baraita cited above that the measurement of the altar’s length, and the measurement of its width, and the measurement of its height are not indispensable. Rabbi Mani says: This is the halakha provided that one does not decrease its size so that it is smaller than the altar constructed by Moses. The Gemara asks: And how large was the altar constructed by Moses? Rav Yosef says: One cubit. Those in the study hall mocked Rav Yosef, as it is written explicitly: “Five cubits long and five cubits wide; the altar shall be square” (Exodus 27:1).
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שנינו בברייתא: מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין. אמר ר׳ מני: ובלבד שלא יפחתנו ממזבח שעשה משה. ושאלו: וכמה הוא השיעור של אורכו ורוחבו? אמר רב יוסף: שיעורו אמה. מחכו עליה [היו צוחקים עליו], שהרי כתוב מפורש הוא: ״חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח״ (שמות כז, א)!
It was taught in a baraita cited above that the measurement of the altar’s length, and the measurement of its width, and the measurement of its height are not indispensable. Rabbi Mani says: This is the halakha provided that one does not decrease its size so that it is smaller than the altar constructed by Moses. The Gemara asks: And how large was the altar constructed by Moses? Rav Yosef says: One cubit. Those in the study hall mocked Rav Yosef, as it is written explicitly: “Five cubits long and five cubits wide; the altar shall be square” (Exodus 27:1).
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי דִּלְמָא ומְקוֹם מַעֲרָכָה קָאָמַר מָר א״לאֲמַר לֵיהּ מָר דְּגַבְרָא רַבָּה הוּא יָדַע מַאי קָאָמֵינָא קָרֵי עֲלַיְיהוּ

Abaye said to Rav Yosef: Perhaps the Master is speaking about the area of the arrangement of wood? Since the corners took up one cubit on each side and there was an additional cubit on each side for the priests to walk, only one cubit was left for the arrangement of wood. Rav Yosef said to Abaye: The Master, i.e., Abaye, who is a great man, knows what I mean to say. Rav Yosef read, i.e., applied, the following verse to those who mocked him:
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דלמא מקום מערכה קאמר – דהוי אמה שבין הקרנות ומקום הילוך ממעטין בו אמתים לכל צד פש ליה אמה על אמה.
אמר ליה [לו] אביי: דלמא [שמא] מקום מערכה של העצים קאמר מר [אמר אדוני], שרוחב קרנות המזבח היה אמה בכל צד, ועוד אמה מכל צד להילוך הכהנים. ונמצא שנותרה אמה על אמה לצורך המערכה. אמר ליה [לו] רב יוסף בהערכה: מר דגברא רבה [אדוני שאדם גדול] הוא, ידע מאי קאמינא [יודע מה שאמרתי] ולמה התכוונתי. קרי עלייהו [וקרא עליהם] על אלה שלגלגו עליו:
Abaye said to Rav Yosef: Perhaps the Master is speaking about the area of the arrangement of wood? Since the corners took up one cubit on each side and there was an additional cubit on each side for the priests to walk, only one cubit was left for the arrangement of wood. Rav Yosef said to Abaye: The Master, i.e., Abaye, who is a great man, knows what I mean to say. Rav Yosef read, i.e., applied, the following verse to those who mocked him:
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים סב. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים סב. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס זבחים סב., רש"י זבחים סב., תוספות זבחים סב., מהרש"א חידושי אגדות זבחים סב., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים סב., אסופת מאמרים זבחים סב.

Zevachim 62a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 62a, Collected from HeArukh Zevachim 62a, Rashi Zevachim 62a, Tosafot Zevachim 62a, Maharsha Chidushei Aggadot Zevachim 62a, Steinsaltz Commentary Zevachim 62a, Collected Articles Zevachim 62a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144