×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
פרק א – בשלשה מקומות
(1) מַתְנִי׳: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת אהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בֵּית אַבְטִינָס בֵּית הַנִּיצוֹץ בֵּית הַמּוֹקֵד בְּבֵית אַבְטִינָס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת הָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם.
Chapter 1
MISHNA: The priests would keep watch in three places in the Temple courtyard, in honor of the Temple, like guards in royal courtyards: In the Chamber of Avtinas, which is the Chamber where the incense was prepared, and on the two sides of the northern section of the courtyard: In the Chamber of the Spark, where there was a small, perpetual fire, from which the fire of the altar would be lit if it went out; and in the Chamber of the Hearth, where there was also a fire, by which the priests would warm themselves when it was cold. In the Chamber of Avtinas and in the Chamber of the Spark there were upper stories, and the young priests, who were not yet eligible to serve in the Temple, would keep watch there.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבהמ״ק בבית אבטינס – לשכה שמפטמין בו הקטרת. ובית הניצוץ כך שמה של לשכה. ובית המוקד. לשכה שהיה שם מדורה כדאמרינן לקמן. באותן ג׳ מקומות הכהנים משמרין העזרה אבל הלוים משמרין במקומות אחרים בכ״א מקומות כדאמרן לקמן:
והרובים – כהנים ילדים שלא הגיעו לפירקן כגון רביא:
ערך אבטינס
אבטינסא הוליכוהו לעליית בית אבטינס (יומא יח: ובריש תמיד כה:) פי׳ מוליכין אותו לבית אחד נקרא בית אבטינס שהיו ממונים על מעשה הקטרת כדי שילמדוהו חפינה וכן אמר תנא ללמדו חפינה:
ערך רב
רבב(תמיד כה) הרובין שומרין שם (סוכה ה:) שכן בבבל קורין לינוקא רביא (א״ב נאמרו רובים פרחי כהונה מורי ורובי קשת) (סוטה כו.) והרובא שנשא עקרה והנערה טובת מראה תרגום רביתא שפירת חיזו. בחורים טחין נשאו תרגום רוביא ריחיא נטלו:
א. [זא האט מען גרופן דאס הויז וואס מען האט דרינן גמאכט דאס קטורת. ווייל דער ערשטר קינסטלר צים קטורת האט זא גהייסן.]
ב. [יונגליג.]
מתני׳ בשלשה מקומות – משום דבעי לאורויי במעשה דתמיד עבודת כהנים נקט תחלה שמירתן ומקום שכיבתן עד שהוא מסדר כל הסדר שבתחלה טובלין וכו׳ כאשר הוא מסודר במשנה ובגמ׳ נפקא לן מקרא דבית המקדש צריך שימור דאי לא נפקא לן מקרא הוה אמינא דלא צריכי שומרים דאין עניות במקום עשירות ואי גנבי כלי המקדש קנו אחרים ועוד דהוה אמינא דבחד שומר סגי ומקום שמירתן היא בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד.
הכי גרסינן: בבית אבטינס ובבית הניצוץ היו עליות – בית אבטינס היא לשכת מפטמי הקטורת כדתנן בפ״ק דיומא (דף יח:) הוליכוהו לעליית בית אבטינס גבי כהן גדול ללמדו לשם הלכות חפינה שהיא אחת מעבודות קשות שבמקדש כדמפרש ביומא (דף מט:) ולפי שהיו אומנין על מעשה הקטרת נקראת על שמם ומספקא לן ביומא במקום עליית בית אבטינס היכן היא דאמרינן בפ״ק דיומא (דף יט.) שתי לשכות היו לכהן גדול לשכת פרהדרין ולשכת בית אבטינס אחת בצפון ואחת בדרום ולא ידענא אי לשכת פרהדרין בצפון ולשכת בית אבטינס בדרום או לשכת בית אבטינס בצפון ולשכת פרהדרין בדרום ושם היה כהן גדול ישן וביומא (דף ח:) מפרש למה נקרא כן.
בית הניצוץ – לא שמעתי בו טעם למה נקרא כן.
היו עליות – לשמירת כהנים צריך עליות מקום גבוה כדנפקא לן בגמרא וילוו עליך וישרתוך וגזירת הכתוב היא ושמירת לוים לא היתה אלא למטה אצל השערים ולכך קרי ליה הפסוק ללוים שוערים במקרא לפי שלא היתה שמירתן אלא אצל השער והכהנים היו שומרין אותו בעליות על מקום גבוה כדרך שומרי עיר וכל שומרי עיר בין ביום בין בלילה לא היו ישנים. ועשרים וארבעה שומרים בעשרים וארבעה מקומות נפקא לן בגמ׳ שצריך לבית המקדש שהיו שומרים יום ולילה שלשה בכהנים ועשרים ואחד בלוים ואפילו היו אותן עליות בנויות מקצתן בעזרה יכולים כהנים לישב שם כשהיו עייפים דגגין ועליות לא נתקדשו כדאמרינן בפסחים (דף פה:) ובעזרה אין אדם יכול לישב דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד.
והרובין שומרין שם – רובין קרי כהנים שלא הגיעו עדיין לעשות עבודה כגון פחותים מי״ג שנה כמו (שמואל א ב) ויגדל הנער [ומתרגמינן] ורבא רביא ולפי שעדיין לא הגיעו לעשות עבודה (אין יכולין לעשותה) עבדינן להו שומרים שאותן שיכולין לעבוד אינן רוצין לשמור ועוד הואיל ויכולין לעבוד אין אנו מניחין אותן לשמור.
[פרק א משנה א]
בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש וכו׳. עד סוף הפרקים פי׳ בשלשה מקומות הכהנים שומרים שימור זה אינו משום חישוב גניבה דאין עניות במקום עשירות אלא גזירת הכתוב הוא דכתיב ושמרו וגם כבוד המקדש שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה כדכתיב ביהוידע [מ״ב יא] ושמרתם את משמרת הבית מסח:
בית אבטינס. לשכה שמפטמין בה את הקטורת. ואבטינס היה ראש לאותו משפחה שהיו בקיאים בפטום הקטרת כדאיתא ביומא [דף לח.] שלא רצו ללמד על מעשה הקטורת:
בית הניצוץ. כמין אכסדרה היתה פתוחה מרוח אחת וניצוצי חמה מנצצין בה והיתה בה אורה מרובה לכך נקראת הלשכה בית הניצוץ:
בית המוקד. על שם שתמיד היה בה מדורות גדולות להתחמם בהם הכהנים המהלכים יחפים על הרצפה [ומלובשים] בכתונת א׳ נקראת בית המוקד:
היו עליות. מפ׳ בגמ׳:
והרובים. ילדים כדמתרגם ילד רביא שלא הגיעו לעבודה והם זריזים לעלות בעליות [לפיכך] שומרים שם:

פרק א

משנה בשלשה מקומות היו הכהנים שומרים בעזרה שבבית המקדש, ואלו הם: בבית אבטינס (הלשכה בה היו עושים את הקטורת), ובבית הניצוץ שבצפון העזרה, ובבית המוקד הנמצא אף הוא בצפון העזרה, מזרחית לבית הניצוץ. ומפרטים כיצד היתה נעשית שמירה זו: בבית אבטינס וכן בבית הניצוץ היו עליות, והרובים (נערי הכהנים שטרם הגיע זמנם לעבוד במקדש) שומרים שם.

Chapter 1

MISHNA: The priests would keep watch in three places in the Temple courtyard, in honor of the Temple, like guards in royal courtyards: In the Chamber of Avtinas, which is the Chamber where the incense was prepared, and on the two sides of the northern section of the courtyard: In the Chamber of the Spark, where there was a small, perpetual fire, from which the fire of the altar would be lit if it went out; and in the Chamber of the Hearth, where there was also a fire, by which the priests would warm themselves when it was cold. In the Chamber of Avtinas and in the Chamber of the Spark there were upper stories, and the young priests, who were not yet eligible to serve in the Temple, would keep watch there.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) בֵּית הַמּוֹקֵד כִּיפָּה וּבַיִת הַגָּדוֹל הָיָה מוּקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן זִקְנֵי בֵּית אָב יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם.

In the Chamber of the Hearth, there was no upper story, as its ceiling was round like a cupola. And it was a large hall, surrounded by rows of stone that protruded from the walls and that served as benches. The elders of the patrilineal priestly family that would serve in the Temple the following day would sleep there, and the keys to the Temple courtyard were in their possession.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רובדין – כסאות ועליהן זקני כהנים של בית אב ישנים ופרחי כהונה בחורים שהביאו שתי שערות שראויין לעבודה:
בית המוקד כיפה – בית המוקד פר״ח בפ״ק דיומא (דף טו: ד״ה ואחת) על שם שלא היה האש כבה משם לעולם מפני שהיו נוטלין האש לצורך המזבח דאמרינן בתורת כהנים שמצוה להביא מן ההדיוט שנאמר ונתנו בני אהרן [הכהנים] אש על המזבח אע״פ שהאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט וביציאות השבת (שבת כ.) תנן ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד ערב שבת עם חשיכה דכהנים זריזין הם ולא אתו להבעיר ופירש רש״י להתחמם שם כהנים שהיו הולכים יחפים על גבי רצפת העזרה דאמרינן בזבחים (דף כד.) הואיל וכלי שרת מקדשים ועזרה מקדשת מה מצינו בכלי שרת שלא יהא דבר חוצץ בין ידו לכלי התם נפקא לן מקרא אף עזרה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה.
כיפה – כלומר לשכת בית המוקד ע״ג לשכה של אבנים היתה ובשביל שהכהנים שומרים לשם בנאוה ע״ג כיפה דשמירתן צריך לעשותה ע״ג מקום גבוה כדנ״ל מקרא ובית גדול היה וד׳ לשכות פתוחות לשם כדאמר לקמן ובמסכת מדות (דף לד.) ד׳ לשכות פתוחות לבית המוקד כקטוניות פתוחות לטרקלין כלומר כחדרים הפתוחות לבירה וע״י מעלות עולין מהלשכות שמה לבית המוקד ב׳ בקדש וב׳ בחול כלומר שתי הלשכות הפתוחות לו ב׳ מהם בנויות בקדש ובעזרה וב׳ בחול בהר הבית ובית המוקד בנוי חציו בקדש וחציו בחול וראשי פשפשים קנים מפסיקין בין קדש לחול כדי שיזהרו כהנים ולא ינהגו במקום קדש מנהג חול וא״ת כיון שעל מקום גבוה היה בנוי בית המוקד א״כ הרי הוא חול דגגין ועליות לא נתקדשו תריץ הכיפה היתה שוה לקרקע עזרה לפיכך לא בטלה קדושת כיפה וכהאי גוונא סוגיא אחרת בפסחים (דף כה:) על אותה שמועה של גגין ועליות דאמר התם גגין ועליות לא נתקדשו ופרכינן מיתיבי החלונות ועובי החומה כלפנים ואמרינן בשלמא דחלונות משכחת דקדושות כששוות לקרקע עזרה אלא עובי החומה היכי משכחת לה ומתרצינן כבר שורא פירוש החומה קטנה לפנים מחומה גדולה והיא נמוכה ושוה לקרקע גובה עזרה שקרקע עזרה הולך ועולה במעלות ומה היו משמשות מערבית דרומית היא היתה לשכת טלה קרבן דשם נותנים הטלאים המבוקרים דרומית מזרחית היא היתה לשכת עושי לחם הפנים מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששיקצום מלכי יון צפונית מערבית בה יורדים לבית הטבילה טמא יורד דרך אותה לשכה למעיין לטבול ובית המוקד היתה בצפון עזרה כדתניא במסכת מדות (דף לד:).
מוקף רובדין של אבן – רובדין כמו יצא והניחו על רובד רביעי שבהיכל (יומא דף מג:) והוא דבר הבולט מן החומה ולכך עשוין שמן הרובדין היו עולין ע״ג מטותיהן שהיו בתוך כניסת החומה כעין מטות.
וזקני בית אב ישנים שם – אותם שהיה להם לעבוד למחר היו ישנים בתוך כניסת החומה ולא ארובדין קאי דא״כ ה״ל למימר על גביהם ובגמרא מוכיח שלא על אלו הרובדין היו ישנים דקאמר איצטוותא דקא סלקי בהו לאיצטוותא ומוקף לאו דווקא אלא אותו בית המוקד שבנוי בחול היה מוקף רובדין של אבן כדי לעלות במטות שהן בתוך החומה דבמקום חול היו ישנים ולא במקום קדוש דראשי פשפשין מבדילין בין קדש לחול כדי שלא ינהגו בקדש מנהג חול.
ומפתחות [העזרה] בידם – כלומר בידי אותם כהנים לשם היו מונחות כל מפתחות העזרה ומפרש במסכת מדות (דף לד:) היכן היתה הנחתן מקום היה שם אמה על אמה בלשכת בית המוקד וטבלא של שיש באותו מקום וטבעת היתה קבועה ומגביהין אותן ע״י אותן הטבעות הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא מן הטבעות על ידי טבעת אי נמי ע״י אותן הטבעות היתה הטבלא נטולה בארץ וכשרוצין להגביה מגביהין אותה מן הטבעת נוטל את המפתחות מן השלשלת המפתחות נתונין תחת אותה טבלא בשלשלת ונעל הכהן בפנים שערי עזרה ובן לוי ישן לו מבחוץ גמר מלנעול החזיר המפתחות למקומן תחת הטבלא ונותן עליו כסות שלו וישן על אותו טבלא.
והוא שהתחיל בזאת המשנה בשלשה מקומות הכהנים שומרים את המקדש פי׳ כבר ידעת ששמירת המקדש מצות עשה שנאמר בפרשת קרח ושמרו את משמרת אהל מועד ולא סוף דבר שמירה מפחד אויבים בזמן המלחמות או אף מחשש חרב של שלום כשרואין שכניהם מתגרים זה בזה אלא אף בזמן הבטוח מכל אותם הדברים צריך שמירה דרך כבוד ודרך מעלה יתירה ושומרים אליהם כהנים ולויים כמו שנאמר לאהרן בפסוק שהזכרנו וגם את אחיך מטה לוי הקרב אתך ונלוו עליך וכו׳ ושמרו וכו׳ ושמרתם את משמרת הקדש ואמר עכשו שבשלשה מקומות היו הכהנים שומרים והביאוה בגמ׳ מדכתיב בפרשת מדבר סיני והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת המקדש למשמרת בני ישראל הרי לשון שלש שמירות ושלשתן על פי חשבון המשמרות ומ״מ בגמ׳ יתבאר שהלויים היו שומרים בכ״א מקומות על חמשה שערי הר הבית ועל ארבעה פנותיו ואלו התשעה מקומות היו שומרים בהם בתוך הר הבית ועוד על ארבע פנות העזרה ועל חמשה שערי העזרה ואלו התשעה מקומות היו שומרים בהם מבחוץ שהרי אין ישיבה בעזרה והרי י״ח מקומות והיו ממנים עוד שומרים בלשכת הקרבן ובלשכת הפרכות ואחורי בית הכפורת ואע״פ ששבעה שערים היו בעזרה כמו שביארנו בראשון של יומא שלש בצפון ושלש בדרום ואחת במזרח מכוונת כנגד בית קדשי הקדשים פרשו בגמ׳ ששתים מהם אין צריכות שמור ויראה שהם האמצעיות שבדרום ושבצפון הואיל ויש לה שומרים בדלתות שמכאן ומכאן ומה שאמרו בשקלים ששלש עשרה השתחויות היו שם כנגד שלש עשרה פרכות שפרצום מלכי יון והחזירום אפשר שאין כל מקומות הפרכות כמנין השערים ועכשו בא להזכיר שלשה מקומות שהכהנים היו שומרים בבית אבטינס ובבית הנצוץ ובבית המוקד ושלשתם חוץ לעזרה היו בנויות כנגד שערי העזרה כמו שיתבאר ומתוך כך היו יכולין לשמור בתוכם שאלו היו מן העזרה לא היו יכולין לשמור בתוכם שאין ישיבה בעזרה:
ואמר אחר כן שבית אבטינס ובית הנצוץ היו עליות ופרשו בגמ׳ עליות ממש שהיו תחתיהן דירות והרובים שומרים שם פי׳ מלמדים לירות בקשת ובחצים מלשון רובה קשת והתבאר בגמ׳ שהן הן פרחי כהנה אלא שבזמן שאינו ראוי לעבודה הוא קורא אותם רובים ובזמן הראוי לעבודה הוא קורא אותם פרחים וביאר אחר כן שבית המוקד היה כיפה כלומר שקירויה עשוי בעגול ובית גדול היה ומוקף רובדין של אבן ר״ל איצטבאות רחבות של אבן ואע״פ ששני שערים היו לו אחד פתוח לחיל ואחד לעזרה לא הוצרך אלא לשמור אחד כך אמרו בגמ׳ כיון דגגי דידהו כי הדדי נינהו כלומר שפתחיהן שוות בחד שימור סגאי להו כלומר שמראיתם שולט על שתיהן כאחת ואמר אחר כן שזקני בית אב של אותו משמר היו ישנים שם ומפתחות העזרה בידם ופרחי כהנה איש כסותו בארץ כלומר שלא היו ישנים שם על גבי מטות שאסור הוא להשתמש שם בהדיטות כל כך אלא בארץ היו ישנים שהיו מניחים בקרקע ולא היו ישנים בבגדי קדש ר״ל בגדי כהנה שהרי האבנט מיהא הוא של כלאים ואסור שלא בשעת עבודה כמו שביארנו ביומא אלא פושטים אותם ומקפלין ומניחים אותם תחת ראשיהם ופרשו בגמ׳ שלא תחת ראשיהם ממש שאם כן מה הועלנו והלא כלאים אסורים אף תחת הראש אלא כנגד ראשיהם ומתכסין בכסות עצמן אירע קרי באחד מהן יוצא לו במסבה ההולכת תחת הבירה ר״ל שנכנסין בה מאותו בית והולכת תחת העזרה עד מקום הטבילה שהמחילות לא נתקדשו כמו שביארנו בפסח שני והנרות דולקות שם ר״ל באותם המחילות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית הטבילה וכן היתה שם מדורה להתחמם בה כשישוב ובית הכסא של כבוד היה שם ר״ל צנוע דרך כבוד הנכנסים לשם ומהו כבודו שהיו פתחים ואם מצאו נעול בידוע שיש אדם ואם מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם ויכול ליכנס ירד וטבל ועלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה וחזר לו באותו דרך בעצמו ויושב עם שאר אחיו עד שיפתחו השערים ויוצא והולך לו שהרי טבול יום הוא ואינו יכול ליכנס לעזרה עד שיעריב שמשו:
זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ומה שנכנס תחתיה בגמ׳ כך הוא:
מוקף רובדין של אבן. אצטבאות חתיכות של אבני גזית בולטות מן החומה זו למעלה מזו ועליהם היו ישנים זקני אותו בית אב שיש להם לעבוד למחר. ובית מוקד היה חציו בנוי בקודש וחציו בחול:
ומפתחות העזרה בידם. לשמור דלתות העזרה:
ואילו בבית המוקד לא היו עליות, שכן היתה תקרתו עגולה ככיפה, ובית הגדול היה, והיה מוקף רובדין (אצטבאות רחבות) של אבן גזית, היוצאות מן הקיר אל תוך בית המוקד — זקני בית אב ישנים שם, ומפתחות העזרה בידם (ברשותם).
ושם, בבית המוקד, היו פרחי כהונה (כהנים צעירים, העובדים במקדש) המזומנים לעבודה, ישנים. וכיצד היתה שנתם? — כל איש מהם, לא היה שוכב במטה, אלא על כסתו הנמצאת בארץ (בקרקע). לא היו הכהנים ישנים בעוד בגדי קדש (בגדי כהונה) עליהם, אלא היו פושטין אותם מעליהם, ומקפלים אותם, ולאחר מכן היו מניחין אותן על רצפת בית המוקד תחת ראשיהם, והיו מתכסין בכסות עצמן (בבגדי חול שלהם). ואם אירע קרי (מקרה לילה, שיצא זרע בתוך השינה), לאחד מהן, ונטמא בכך, ונאסר לעבודה — הריהו יוצא מבית המוקד, והולך לו
In the Chamber of the Hearth, there was no upper story, as its ceiling was round like a cupola. And it was a large hall, surrounded by rows of stone that protruded from the walls and that served as benches. The elders of the patrilineal priestly family that would serve in the Temple the following day would sleep there, and the keys to the Temple courtyard were in their possession.
The young men of the priesthood, who were old enough to serve in the Temple, would also sleep in the Chamber of the Hearth. They would not sleep on benches, but instead each of the priests would sleep with his garment on the ground. Furthermore, they would not sleep dressed in the sacred vestments; rather, they would remove them and fold them up. And then they would place their vestments on the floor beneath their heads, and cover themselves with their own non-sacred garments. If a seminal emission befell one of the priests, rendering him ritually impure and unfit for service, he would leave the Chamber of the Hearth, and he would walk
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) פִּרְחֵי כְהוּנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ בלֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ אֶלָּא הָיוּ פּוֹשְׁטִין וּמַנִּיחִין אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן גאֵירַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ

The young men of the priesthood, who were old enough to serve in the Temple, would also sleep in the Chamber of the Hearth. They would not sleep on benches, but instead each of the priests would sleep with his garment on the ground. Furthermore, they would not sleep dressed in the sacred vestments; rather, they would remove them and fold them up. And then they would place their vestments on the floor beneath their heads, and cover themselves with their own non-sacred garments. If a seminal emission befell one of the priests, rendering him ritually impure and unfit for service, he would leave the Chamber of the Hearth, and he would walk
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שעודהכל
כסתו – כסת שלו של חול מניח בארץ על גבי הרצפה וישן על גבו:
ופרחי כהונה איש כסותו בארץ – פרחי כהונה בחורים שהגיעו לעבודה איש כסותו בארץ כסות שלו בארץ שלא היה להם כניסה בחומה ומטות נמי לאו אורח ארעא לעיולי התם כדמפרש בגמ׳.
ולא היו ישנים בבגדי קדש – בגמ׳ מפרש טעמא אלא פושטין ומקפלין אותן תחת ראשיהם לא כנגד ראשיהם.
ומתכסים בכסות עצמן – בגדי חול.
אירע קרי לאחד מהם – סדר מעשיהם מפרש.
ופרחי כהונה. אותן שהגיעו לכלל עבודה:
איש כסותו בארץ. כסת הוא הקטן שנותן אדם תחת מראשותיו כשהוא ישן והגדול ששוכב כל גופו עליו הוא נקרא כר. וכן מוכח במסכת כלים [פכ״ח מ״ה] דתנן סדין שעשאו כר ומטפחת שעשאו כסת. וכן אמרינן בפרק בתרא דעירובין [דף ק:] אשה נעשית כר לבעלה ואמרינן נמי בפרק בתרא דע״ז [דף סה וע״ש בתוס׳ ד״ה ה״ג] מניח אדם עליו כסתו ולגינו ול״ג כסותו:
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תמיד כה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים תמיד כה:, עין משפט נר מצוה תמיד כה:, מיוחס לר׳ גרשום תמיד כה:, הערוך על סדר הש"ס תמיד כה:, מיוחס לרש"י תמיד כה:, בית הבחירה למאירי תמיד כה: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש תמיד כה:, פירוש הרב שטיינזלץ תמיד כה:

Tamid 25b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Tamid 25b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Tamid 25b, Attributed to R. Gershom Tamid 25b, Collected from HeArukh Tamid 25b, Attributed to Rashi Tamid 25b, Meiri Tamid 25b, Peirush HaRosh Tamid 25b, Steinsaltz Commentary Tamid 25b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144