×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) דְּבַר יוֹכָנִי תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה לֹא תָּפַשְׂתָּ תָּפַשְׂתָּ מוּעָט תָּפַשְׂתָּ וְאֵימָא כְּאַפֵּי דְּצִיפַּרְתָּא דְּזוּטַר טוּבָא אֲמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב רַב הוּנָא פְּנֵי פְּנֵי גָּמַר כְּתִיב הָכָא אֶל פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת וּכְתִיב הָתָם {בראשית כ״ז:ל׳} מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו.
of a bird called bar Yokhani, whose face is significantly larger than a handbreadth? The Gemara rejects this suggestion: If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something. The Gemara asks: If so, say that it is like the face of a bird, which is extremely small? Rav Aḥa bar Ya’akov said: Rav Huna derives that the thickness of the Ark cover was one handbreadth not through an actual comparison to the real faces of different creatures but rather by means of a verbal analogy between the terms penei and penei written in different places in the Torah. It is written here: “Before [penei] the Ark cover” (Leviticus 16:2), and it is written there: “From the presence of [penei] Isaac his father” (Genesis 27:30). The dimension of the Ark cover is like that of the face of a person, a handbreadth.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ערך בר יוכני
בר יוכניא(יומא עח) ונימא ביעתא דבר יוכני. (סוכה ה:) ואימא אפילו דבר יוכני. (בכורות נז:) פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ס׳ כרכים ושיברה שלש מאות ארזים (א״ב: עוף גדול מאוד אולי משל הוא כי איננו בישוב):
א. [אין ארט היישערעק.]
בר יוכני – עוף גדול הוא מאד ובבכורות (דף נז:) אמרינן פעם אחת הטילה בר יוכני ביצה במקומנו וטבעה ששים כרכים ושיברה ש׳ ארזים.
פני פני גמר – ג״ש גמר ובציפרתא לא כתיב פני.
תפשת מרובה לא תפשת – יש מפרשים לפי שמדה מרובה אין לה סוף וכאן אי אפשר לומר כן דעל כרחיך לא אפשר ללמוד אלא מפנים שיכולין ליכנס במשכן וכן בפרק קמא דר״ה (דף ד: ושם) ובחגיגה (דף יז.) גבי עצרת דיש לה תשלומין כל שבעה דיליף מחג המצות ופריך ונילף מחג הסוכות ומשני תפשת מרובה לא תפשת והתם יש לדבר סוף ועוד מוכח בהדיא בתורת כהנים דכתיב (ויקרא טו) כי יזוב זוב דמה ימים רבים ימים שנים יכול ימים הרבה אמר ר׳ עקיבא כל שמשמעו מועט ומשמעו מרובה תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת רבי יהודה בן בתירה אומר שתי מדות אחת מדה כלה ואחת מדה שאינה כלה מודדין במדה כלה ואין מודדין במדה שאינה כלה אמר רבי נחמיה וכי למה בא הכתוב לפתוח או לנעול והלא לא בא לנעול אלא לפתוח אם אתה אומר ימים עשרה או אינו אלא מאה או מאתים או אלף או ריבוא וכשאתה אומר ימים שנים פתחת וזהו פירושו של תפשת מרובה דאם אתה תופש את המועט אין מוציאין אותו מידך שהמועט בכלל המרובה אבל באת לתפוש המרובה אומר לך הבא ראיה וטול ורבי יהודה בן בתירה בא ללמוד ממנהג העולם שתופסין את המדה כלה ומניחין את המדה שאינה כלה אף כאן תופסין החשבון המועט שיש לו סוף ור׳ נחמיה בא ללמוד מדרך המקראות שלא בא לסתום אלא לפרש והכא גבי תשלומין צריכין כולן לטעמיה של רבי עקיבא: [ועי׳ תוספות יומא עב. ד״ה נעביד]
א״ר חנינא רב הונא פני פני גמר מאדם דכתיב מאת פני יצחק אביו – ואין לך באדם פנים פחותים מטפח.
אמות של מדת גובה המזבח מהם באמה בת ששה ומהם באמה בת חמשה כמו שביארנו בראשון של עירובין אבל שאר האמות כולן באמה בינונית שהיא של ששה טפחים בין באמות הבנין בין באמות הכלים ויש פוסקין באמות הכלים שבשל חמשה היו ולמה נקראת של ששה בינונית מפני שיש אמה בת חמשה כמו שביארנו ויש בת שבעה וכמו שאמרו (פסחים פ״ו.) שתי אמות היו בשושן הבירה אחת יתרה על של משה חצי אצבע וכו׳ ופירושו ששני מקלות הם עשויים למדוד בהם את האמות ושושן הבירה הוא מקום על חומת שער מזרח של הר הבית ושושן הבירה היה מצוייר לשם:
דבר יוכני – עוף גדול. ואמרינן בבכורות פעם אחת הטילה בר יוכני ביצה אחת טבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים.
דבר יוכני הגדולים הרבה מטפח! ודוחים: תפשת מרובה לא תפשת, אם תופש אתה שיעור מרובה אין באפשרותך להוכיח שאכן כך הוא, תפשת מועט תפשת. ומקשים: אם כן, ואימא כאפי דציפרתא דזוטר טובא [אמור שהוא כפני ציפור שהם קטנים ביותר]! אמר רב אחא בר יעקב: רב הונא יודע את הדבר לא מתוך השוואה לפניהם של יצורים שונים, אלא מגזירה שווה של המילים ״פני״ ״פני״ גמר [למד]. כתיב הכא [נאמר כאן]: ״אל פני הכפרת״ וכתיב התם [ונאמר שם]: ״מאת פני יצחק אביו״ (בראשית כז, ל), ולמד שפני הכפורת הם כפני אדם, טפח.
of a bird called bar Yokhani, whose face is significantly larger than a handbreadth? The Gemara rejects this suggestion: If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something. The Gemara asks: If so, say that it is like the face of a bird, which is extremely small? Rav Aḥa bar Ya’akov said: Rav Huna derives that the thickness of the Ark cover was one handbreadth not through an actual comparison to the real faces of different creatures but rather by means of a verbal analogy between the terms penei and penei written in different places in the Torah. It is written here: “Before [penei] the Ark cover” (Leviticus 16:2), and it is written there: “From the presence of [penei] Isaac his father” (Genesis 27:30). The dimension of the Ark cover is like that of the face of a person, a handbreadth.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְנֵילַף מִפָּנִים שֶׁל מַעְלָה דִּכְתִיב {בראשית ל״ג:י׳} כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה לֹא תָּפַשְׂתָּ תָּפַשְׂתָּ מוּעָט תָּפַשְׂתָּ.

The Gemara suggests: And let us derive a verbal analogy from the face of God, as it is written: “For I have seen your face as one sees the face of [penei] God, and you were pleased with me” (Genesis 33:10). The term penei is used with regard to the face of God as well. The Gemara rejects this suggestion: If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something.
רש״ירא״הפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תפשת מרובה – במקום שאתה שומע אף המועט במרובה לא תפשת דיש להקשות תפוס את המועט והרי אתה שקרן בדבריך.
ואימא כראות פני אלהים – פירוש: מלאכים כדמיון שהם מתדמין בו בעלי פרצוף וקומה.⁠1
1. בכ״י מוסקבה 185 מופיע כאן הביאור לדף ה׳. ״הניחא״.
בגמרא ונילף מפנים של מעלה נ״ל דהכי פירושו דכי היכי דפנים של מעלה אין לו שיעור כלל ה״נ נימא בכפורת דמה שלא נתנה התורה שיעור למדת קומתו היינו משום דאין לו שיעור וא״כ צריך לעשות גובה קומת הכפורת עד לגג המשכן. ונראה עוד דשפיר שייך למילף הכי כיון דכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת וכתיב נמי ודבר ה׳ עם משה פנים אל פנים ובהכי א״ש לשון התוס׳ בד״ה תפשת כן נ״ל ואע״ג דהכרובים סוככים על הכפורת וא״כ ע״כ היה חלל בין הכפורת לגג מ״מ אפשר דלצד המזרח היה גובה הכפורת כגובה הכרובים למאי דס״ד השתא דהכרובים נמי עד לגג המשכן היו מגיעין והיינו דכתיב מן הכפורת תעשה את הכרובים ועיין בפירוש מהר״א אבן עזרא:
ומקשים: ונילף [ונלמד] גזירה שוה מפנים של מעלה, דכתיב [שנאמר]: כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני״ (בראשית לג, י), הרי שאף לגבי שכינה נאמר לשון ״פני״! ומשיבים: אף כאן, תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת.
The Gemara suggests: And let us derive a verbal analogy from the face of God, as it is written: “For I have seen your face as one sees the face of [penei] God, and you were pleased with me” (Genesis 33:10). The term penei is used with regard to the face of God as well. The Gemara rejects this suggestion: If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something.
רש״ירא״הפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְנֵילַף מִכְּרוּב דִּכְתִיב {שמות כ״ה:כ׳} אֶל הַכַּפּוֹרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרוּבִים.

The Gemara suggests: And let us derive a verbal analogy from the face of the cherub in the Tabernacle and the Temple, as it is written: “Toward the Ark cover shall be the faces of [penei] the cherubs” (Exodus 25:20), and their faces were presumably smaller than one handbreadth.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ונילף מפני הכרובים – דזוטרי מטפח.
מקשים: ונילף [ונלמד] מפני הכרוב שהיה במקדש, דכתיב [שהרי גם שם נאמר]: ״אל הכפרת יהיו פני הכרבים״ (שמות כה, כ) ופנים אלה קטנים מטפח!
The Gemara suggests: And let us derive a verbal analogy from the face of the cherub in the Tabernacle and the Temple, as it is written: “Toward the Ark cover shall be the faces of [penei] the cherubs” (Exodus 25:20), and their faces were presumably smaller than one handbreadth.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב גְּמִירִי אֵין פְּנֵי כְרוּבִים פְּחוּתִין מִטֶּפַח וְרַב הוּנָא נָמֵי מֵהָכָא גְּמִיר.

Rav Aḥa bar Ya’akov said: We have learned through tradition that the faces of the cherubs were not smaller than a handbreadth, and indeed Rav Huna derived the thickness of the Ark cover from here as well, i.e., from the verbal analogy between the instances of the word penei in the verses: “Upon the face of [penei] the Ark cover on the east” and: “The faces [penei] of the cherubs,” indicating that both are the same size.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב אחא בר יעקב: גמירי [למודים אנו] כי אין פני הכרובים פחותין מטפח, ואכן ורב הונא נמי מהכא גמיר [גם כן מכאן למד], שנאמר: ״פני הכפורת״ ונאמר: ״פני הכרובים״ ושיעור זה כזה.
Rav Aḥa bar Ya’akov said: We have learned through tradition that the faces of the cherubs were not smaller than a handbreadth, and indeed Rav Huna derived the thickness of the Ark cover from here as well, i.e., from the verbal analogy between the instances of the word penei in the verses: “Upon the face of [penei] the Ark cover on the east” and: “The faces [penei] of the cherubs,” indicating that both are the same size.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וּמַאי כְּרוּב א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ כְּרָבְיָא שֶׁכֵּן בְּבָבֶל קוֹרִין לְיָנוֹקָא רָבְיָא.

Apropos the cherubs, the Gemara asks: And what is the form of the face of a cherub [keruv]? Rabbi Abbahu said: Like that of a child [keravya], as in Babylonia one calls a child ravya.
הערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך רב
רבא(תמיד כה) הרובין שומרין שם (סוכה ה:) שכן בבבל קורין לינוקא רביא (א״ב נאמרו רובים פרחי כהונה מורי ורובי קשת) (סוטה כו.) והרובא שנשא עקרה והנערה טובת מראה תרגום רביתא שפירת חיזו. בחורים טחין נשאו תרגום רוביא ריחיא נטלו:
א. [יונגליג.]
דרך אגב שואלים ומאי [ומהו] כרוב, מהי צורת פניו? אמר ר׳ אבהו: כרביא [כתינוק], שכן בבבל קורין לינוקא [לתינוק] רביא.
Apropos the cherubs, the Gemara asks: And what is the form of the face of a cherub [keruv]? Rabbi Abbahu said: Like that of a child [keravya], as in Babylonia one calls a child ravya.
הערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב {יחזקאל י׳:י״ד} פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם הַיְינוּ כְּרוּב הַיְינוּ אָדָם אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוטרא.

Abaye said to him: But if what you say is so, what is the meaning of that which is written about the faces of the celestial beasts drawing the celestial chariot: “The face of the first was the face of the cherub, and the face of the second was the face of a man” (Ezekiel 10:14)? According to your explanation, this face of the cherub is the same as that face of a man. The Gemara answers: Although two of the celestial beasts drawing that chariot had the face of a man, the difference between them is that one was a large face and one was a small face. In other words, the face described as the face of a man was the face of an adult, and the face described as the face of a cherub was that of a child. This is the source that the Ark and the Ark cover were ten handbreadths high.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היינו פני כרוב היינו אדם – הלא שניהן שוין ולמה חלקם הכתוב ומשני לעולם כרוב נמי פני תינוק הוא וזהו חילוקם פני אדם אפי רברבי פני הכרוב אפי זוטרי.
אמר ליה [לו] אביי: אלא מעתה לפי הסבר זה, דכתיב [שנאמר] במקרא על החיות במרכבה העליונה: ״פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם״ (יחזקאל י, יד), היינו [הוא] כרוב היינו [הוא] אדם, שהרי פני כרוב אף הם פני אדם! ומשיבים: אפי רברבי ואפי זוטרא [פנים גדולות ופנים קטנות], כלומר: אכן לשניהם אותה דמות, אלא פני אדם הם של אדם גדול, ופני כרוב, דמות ילדים להם. הסברנו איפוא את מקור הקביעה שהארון והכפורת יחד שיעורם עשרה טפחים.
Abaye said to him: But if what you say is so, what is the meaning of that which is written about the faces of the celestial beasts drawing the celestial chariot: “The face of the first was the face of the cherub, and the face of the second was the face of a man” (Ezekiel 10:14)? According to your explanation, this face of the cherub is the same as that face of a man. The Gemara answers: Although two of the celestial beasts drawing that chariot had the face of a man, the difference between them is that one was a large face and one was a small face. In other words, the face described as the face of a man was the face of an adult, and the face described as the face of a cherub was that of a child. This is the source that the Ark and the Ark cover were ten handbreadths high.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וּמִמַּאי דַּחֲלָלַהּ עֲשָׂרָה בַּר מִסְּכָכַהּ אֵימָא בַּהֲדֵי סְכָכַהּ.

However, with regard to the application of this measure to the halakhot of sukka, the Gemara asks: And from where is it derived that the interior space of the sukka must be ten handbreadths high without the thickness of the roofing? Say that the ten handbreadths of the sukka are with the thickness of the roofing. Just as the ten handbreadths of the Ark are measured from the bottom of the Ark to the top of the Ark cover, let the sukka be measured to the top of the roofing.
רש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וממאי דחללה עשרה – כיון דמארון וכפורת ילפת עשרה ממאי דחללה עשרה לבד מעובי סככה דלמא בהדי סככה כי ארון וכפורת.
ממאי וכו׳ – הואיל וגובה דפנות סוכה חזינן מכפורת וארון, אמאי אמרינן דחלל סוכה צריך עשרה. נימא שחלל סוכה עם הסכך די בעשרה. דהא ארון בהדי סככה דהיינו כפורת לא היו כי אם עשרה.
אבל לענין ההשוואה לדין סוכה שואלים: וממאי [וממה] למד אתה שחללה של הסוכה הוא עשרה בר [חוץ] מסככה? אימא [אמור] ששיעור זה הוא בהדי [עם] סככה, כשם שהארון נמדד מקצהו התחתון עד קצה הכפורת, אף בסוכה יהא שיעורה זה מהקרקע עד קצה העליון של הסכך!
However, with regard to the application of this measure to the halakhot of sukka, the Gemara asks: And from where is it derived that the interior space of the sukka must be ten handbreadths high without the thickness of the roofing? Say that the ten handbreadths of the sukka are with the thickness of the roofing. Just as the ten handbreadths of the Ark are measured from the bottom of the Ark to the top of the Ark cover, let the sukka be measured to the top of the roofing.
רש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא מִבֵּית עוֹלָמִים גָּמַר דִּכְתִיב {מלכים א ו׳:ב׳} וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה׳ שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ וּכְתִיב {מלכים א ו׳:כ״ו} קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי וְתַנְיָא מָה מָצִינוּ בְּבֵית עוֹלָמִים כְּרוּבִים בִּשְׁלִישׁ הַבַּיִת הֵן עוֹמְדִין מִשְׁכָּן נָמֵי כְּרוּבִים בשליש הַבַּיִת הֵן עוֹמְדִין.

Rather, the dimension of the sukka is not derived from the Ark; one instead derived it from the dimensions of the eternal Temple, as it is written: “And the house which King Solomon built for the Lord, its length was sixty cubits, and its breadth twenty cubits, and its height thirty cubits” (I Kings 6:2). And it is written: “The height of the first cherub was ten cubits, and likewise was the second cherub” (I Kings 6:26). And it is taught in a baraita: Just as we find in the eternal Temple that the cherubs stand reaching one-third the height of the Temple, as each cherub was ten cubits high and the Temple was thirty cubits high, in the Tabernacle as well, the cherubs stand reaching one-third the height of the Tabernacle.
ר׳ חננאלרש״יתוספותר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושנינן תנא מבית עולמים גמר לה דכתיב והבית אשר בנה המלך שלמה וגו׳ ודברי׳ פשוטי׳ הן. נמצאו הכרובים על גבי הכפורת במשכן עומדים בשליש הבית שהוא כ׳ טפחי׳ דל מיניה עשרה טפחים לארון וכפורת כדאמרינן פשו להו עשרה וכתיב והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם. נמצאו כנפי הכרובים למעלה מעשרה וקרי להו סככה. שמע מינה כי חללה עשרה זולתי הסככה. ואקשינן ממאי דכנפיהן למעלה מראשיהן היו פורשין שנמצא החלל עשרה טפחים דלמא בהדי רישייהו הוו קיימו ונמצאת הסככה למעלה מכלל עשרה. ושנינן מדכתיב פורשי כנפים למעלה שמע מינה למעלה מראשיהן.
בשליש הבית היו עומדין – שהיו הכרובים שעשה שלמה עומדין בארץ על רגליהם וכתיב קומת הכרוב עשר נמצא קומתו כלה בשליש גובה הבית שהוא שלשים אף כאן במשכן כשהיו הכרובים שעשה משה על הכפורת היה גבהן כלה בשליש גובה הבית.
בשליש הבית הן עומדין – דקומת הכרובים עשר אמות והבית שלשים אמות והא דכתיב (מלכים א ו) ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו היינו משפת הכרובים ולמעלה כדאיתא בפ׳ המוכר פירות (ב״ב צט:) ולא כמו שפירש בקונטרס בפירוש מלכים (שם) דעליית בית קדשי הקדשים נמוכה משל היכל: [ועי׳ תוס׳ יומא נב. ד״ה ועשרים]
בית עולמים – בית המקדש קרי בית עולמים מפני שקדושתו קדושת עולם ואין אחריה היתר.
גמ׳ אלא מבית עולמים גמר כו׳ יראה דהך ילפותא דלא ירדהשכינה למטה דשמעינן מיניה דלמעלה מי׳ מפסקא רשותא ודאי קיימא ואינו סותר הך דיליף הכא דלא הוי רשות אחרת אלא בחללה עשרה לבר מסככה דלענין דלהוי ע״ג רשות אחרת אפילו בגבוה י׳ עם סככה קאמרינן לעיל דמפסקא רשותא והכא דלהוי תוכה רשות אחרת כמו סוכה קאמר דלא הוי אלא בחללה י׳ לבר מסככה והכי אמרינן בפ״ק דשבת דבית שאין תוכו י׳ וקירויו משלימו לי׳ על גגו מותר לטלטל בתוכו אין מטלטלין כו׳ וק״ל:
שם אלא מבית עולמים גמר כו׳ פירוש דלענין סוכה וודאי מצינן למילף מבית עולמים לחוד אבל לענין שבת וכלאים אכתי איצטריך הך ילפותא מארון לכפורת דאשכחן דמפסקו רשותא בהדי סככה וכמ״ש ג״כ מהרש״א ז״ל אלא דאכתי קשה א״כ בסוכה נמי נימא דאפילו בהדי סככה עשרה סגי דנהי דאשכחן בכרובים דמיקרי סככה ע״י עשרה לבד מסככה אכתי איכא למימר דבפחות מכן נמי מיקרי סככה. ויש ליישב דכיון דלא נתנה התורה מדה בכרובים ע״כ היינו משום דלא איצטריך דממילא ידעינן כיון דאין סכך פחות מעשרה ע״כ היו הכרובין גבוהין עשרה וא״כ מצינו למידק דאין סכך פחות מעשרה לבד מסככה דאל״כ אכתי לא הוי ליה לסתום אלא לפרש כן נ״ל והשתא א״ש נמי הא דקאמר אלא מבית עולמים גמר דלענין כפורת טפח נמי שפיר ידעינן מהכא כיון דכרובים בשליש הבית עומדין ואין סכך פחות מעשרה בהדי סכך א״כ ע״כ דהארון וכפורת היו גבוהין עשרה והיינו כפורת טפח כן נ״ל:
אלא עלינו לחזור בנו מהוכחה זו ולומר כי מבית עולמים (בית המקדש) גמר [למד], דכתיב הרי נאמר]: ״והבית אשר בנה המלך שלמה לה׳ ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו״ (מלכים א׳ ו, ב). וכתיב [ונאמר]: ״קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני״ (מלכים א׳ ו, כו) ותניא [ושנויה ברייתא]: מה מצינו בבית עולמים שכרובים בשליש הבית הן עומדין, שגובה הכרוב (עשר אמות) הוא שליש מגובה קודש הקדשים (שלושים אמה). אף במשכן נמי [גם כן] כרובים בשליש גבהו של הבית הן עומדין.
Rather, the dimension of the sukka is not derived from the Ark; one instead derived it from the dimensions of the eternal Temple, as it is written: “And the house which King Solomon built for the Lord, its length was sixty cubits, and its breadth twenty cubits, and its height thirty cubits” (I Kings 6:2). And it is written: “The height of the first cherub was ten cubits, and likewise was the second cherub” (I Kings 6:26). And it is taught in a baraita: Just as we find in the eternal Temple that the cherubs stand reaching one-third the height of the Temple, as each cherub was ten cubits high and the Temple was thirty cubits high, in the Tabernacle as well, the cherubs stand reaching one-third the height of the Tabernacle.
ר׳ חננאלרש״יתוספותר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מִשְׁכָּן כַּמָּה הָוֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת דִּכְתִיב {שמות כ״ו:ט״ז} עֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ כַּמָּה הָוֵי לְהוּ שִׁיתִּין פּוּשְׁכֵי תִּלְתֵּיהּ כַּמָּה הָוֵי עֶשְׂרִים פּוּשְׁכֵי דַּל עַשְׂרָה דְּאָרוֹן וְכַפּוֹרֶת פָּשׁוּ לְהוּ עַשְׂרָה וּכְתִיב {שמות כ״ה:כ׳} וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפּוֹרֶת קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא סְכָכָה לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה.

And to calculate: How many cubits high was the Tabernacle? It was ten cubits, as it is written: “Ten cubits shall be the length of a beam” (Exodus 26:16). How many handbreadths do these ten cubits contain? They contain sixty handbreadths. And one third of that total is how many? It is twenty handbreadths. Subtract from this figure ten handbreadths of the Ark and the Ark cover upon which the cherubs stood, and ten handbreadths remain, which was the height of each individual cherub. And it is written: “And the cherubs shall spread out their wings upward, screening [sokhekhim] the Ark cover with their wings” (Exodus 25:20). Here the Merciful One is referring to the wings using the terminology of roofing [sekhakha] specifically when they are ten handbreadths above the Ark cover. This is a source that the roofing of the sukka is placed at least ten handbreadths high.
הערוך על סדר הש״סרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פשך
פשךא(סוכה ה:) משכן כמה הוה שיתין פושכי. טפח סביב (תרגום רומיה) פושכא סחור סחור:
ערך סחק
סחקב(עירובין ד.) הללו שוחקות והללו עציבות פי׳ שמודדין בטפח שאצבעותיו פתוחות כי היכי דטפיאן פורתא (סוכה ה) עושה לה טפח סוחק. (עירובין פג.) רבי יוסי אומר שתי בצים סוחקת פי׳ האצבעות סדוקות מרווחות כדרך השוחק שפוסק שפתיו והעצב מדביקן (א״ב בנוסחאות כתוב שחק בכלהו ולא סחק):
א. [איין האנד ברייט פיר קווער פינגער.]
ב. [אפען.]
משכן כמה הוי – גבהו.
תלתיה כמה הוי עשרים – נמצא גובה הכרובים כלה לסוף עשרים טפחים מן הארץ והן עומדין על הכפורת.
דל עשרה טפחים דארון וכפורת – לדעת מראשם של כרובים כמה הוי נמצא מראשם של כרובים עד רגליהם עשרה טפחים.
וכתיב סוככים בכנפיהם – אלמא מכנפיהם ולמטה עד הכפורת קרוי סכך וכנפיהם למעלה לגבהן היו פרוסות אלמא תחת כנפיהם עשרה טפחים חלל עד הכפורת וקרי ליה סוכה.
וכתיב והיו וכו׳ סוככים וכו׳ – אלמא הסכך דהיינו כנפי הכרובים הם למעלה.
ומעתה נחשב: משכן כמה הוי [היה] גבהו — עשר אמות, דכתיב [שנאמר]: ״עשר אמות ארך הקרש״ (שמות כו, טז), ועשר אמות אלו כמה הוי להו [היה להם] במידת טפחים — שיתין פושכי [שישים טפחים], תלתיה [שלישו] כמה הוי [הוא]עשרים פושכי [טפחים], דל [הוצא] מכאן עשרה טפחים של גובה ארון וכפורת, שהכרובים עומדים מעליהם, פשו להו [נשארו להם] אם כן עשרה טפחים לגובה הכרובים עצמם, וכתיב [ונאמר]: ״והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת״ (שמות כה, כ) קרייה רחמנא [קראה התורה] לדבר ״סככה״ דווקא כשהוא למעלה מעשרה טפחים, ואם כן, יפה למדנו מכאן שסכך הוא למעלה מעשרה טפחים.
And to calculate: How many cubits high was the Tabernacle? It was ten cubits, as it is written: “Ten cubits shall be the length of a beam” (Exodus 26:16). How many handbreadths do these ten cubits contain? They contain sixty handbreadths. And one third of that total is how many? It is twenty handbreadths. Subtract from this figure ten handbreadths of the Ark and the Ark cover upon which the cherubs stood, and ten handbreadths remain, which was the height of each individual cherub. And it is written: “And the cherubs shall spread out their wings upward, screening [sokhekhim] the Ark cover with their wings” (Exodus 25:20). Here the Merciful One is referring to the wings using the terminology of roofing [sekhakha] specifically when they are ten handbreadths above the Ark cover. This is a source that the roofing of the sukka is placed at least ten handbreadths high.
הערוך על סדר הש״סרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מִמַּאי דְּגַדְּפִינְהוּ עִילָּוֵי רֵישַׁיְיהוּ קָיְימִי דִּלְמָא לַהֲדֵי רֵישַׁיְיהוּ קָיְימִי אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב לְמַעְלָה כְּתִיב וְאֵימָא דְּמִידְּלֵי טוּבָא מִי כְּתִיב לְמַעְלָה לְמַעְלָה.

The Gemara asks: And from where is it known that their wings were spread above their heads, from which it is derived that roofing is ten handbreadths high? Perhaps they were spread level with their heads. In that case, the ten handbreadths derived would include the roofing, leaving the interior space of the sukka less than ten handbreadths high. Rav Aḥa bar Ya’akov said that it is written: “Spread out their wings upward,” indicating that the wings were above their heads. The Gemara asks: If so, say that the wings were extremely high to an unspecified height. The Gemara answers: Does the verse say: Upward, upward? It says upward only once, meaning slightly over their heads. There is proof from the verses that the roofing was at least ten handbreadths off the ground.
רש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וממאי דגדפייהו עילוי רישייהו – פריסי דהוה ליה חללה עשרה.
להדי רישייהו – בשוה לראשם דהוה ליה עשרה עם עובי הכנפים.
להדי רישייהו – בשוה לראשן, דהוי עשרה טפחים עם עובי הכנפים.
ומקשים: ממאי דגדפינהו עילוי רישייהו קיימי [וממה, מהיכן למד אתה שכנפיהם מעל ראשיהם היו], שמכאן נלמד שלשון סכך הוא למעלה מעשרה, דלמא להדי רישייהו קיימי [שמא בשוה עם ראשיהן היו הכנפיים עומדות] ונמצא סכך בפחות מחלל עשרה! אמר רב אחא בר יעקב: ״למעלה״ כתיב [נאמר], ו״פורשי כנפיים למעלה״ פירושו: למעלה מראשיהם. ומקשים מצד אחר: אם כן, ואימא דמידלי טובא [ואמור שהיו הכנפיים מורמות הרבה] ומי יודע עד לאיזה גובה הגיעו? ומשיבים: מי כתיב [האם נאמר] ״למעלה למעלה״? הלא נאמר רק ״למעלה״ שמשמעו גבוה במקצת מראשיהם. יש בידינו איפוא הוכחה מלשון הכתובים לענין גובה הסכך.
The Gemara asks: And from where is it known that their wings were spread above their heads, from which it is derived that roofing is ten handbreadths high? Perhaps they were spread level with their heads. In that case, the ten handbreadths derived would include the roofing, leaving the interior space of the sukka less than ten handbreadths high. Rav Aḥa bar Ya’akov said that it is written: “Spread out their wings upward,” indicating that the wings were above their heads. The Gemara asks: If so, say that the wings were extremely high to an unspecified height. The Gemara answers: Does the verse say: Upward, upward? It says upward only once, meaning slightly over their heads. There is proof from the verses that the roofing was at least ten handbreadths off the ground.
רש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) הָנִיחָא לר׳לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר כׇּל הָאַמּוֹת הָיוּ בֵּינוֹנִיּוֹת אֶלָּא לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אַמָּה שֶׁל בִּנְיָן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְשֶׁל כֵּלִים חֲמִשָּׁה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר.

The Gemara asks: This calculation works out well according to Rabbi Meir, who said that all the cubits in the Tabernacle and the Temple were intermediate cubits, consisting of six handbreadths; however, according to Rabbi Yehuda, who said that the cubit used in the dimensions of a building in the Temple was a cubit consisting of six handbreadths, but the cubit used in the dimensions of vessels was a cubit consisting of only five handbreadths, what is there to say?
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הניחא לר׳ מאיר דתני במסכת כלים בפרק ט״ז כל האמות היו בבינוניות ומפורש דאמה של משה היתה קטנה ואחרת היתה יתירה עליה חצי אצבע ואחרת יתירה עליה חצי אצבע. נמצאת האמה שהיא ששה טפחים וחצי אצבע היא הבינונית שיש פחות הימנה חצי אצבע ואחרת יתירה עליה חצי אצבע אלא לר׳ יהודה דפליג עליה דר׳ מאיר דאמר אמה של בנין ו׳ טפחים ושל כלים ה׳ נמצא ארון ז׳ טפחים ומחצה כי כלי הוא וכפורת טפח הרי ח׳ וחצי נשארו קומות הכרובים י״א טפחים וחצי הנה צריכין להיות שיעורי י״א טפחים חצי הסוכה ושנינן לר׳ יהודה גמרא גמיר לה שיעור דסוכה י׳ טפחים דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצות הל״מ. מחיצות הא דאמרן. שיעור מחיצות של סוכה עשרה טפחים הל״מ. הניחא לר׳ יהודה דצריך הלכה אלא לר׳ מאיר מדאורייתא היא כדאמרן ארון ט׳ טפחים וכפורת טפח הרי עשרה והכרובים סוככים על הכפורת ושנינן לר׳ מאיר מדאורייתא גובה הדפנות אתאי הלכתא לגוד אסיק מחיצתא ולדופן עקומה ד׳ אמות ופחות מג׳ כלבוד דמי ואקשינן שיעורין דאורייתא נינהו דכתיב ארץ חטה ושעורה א״ר אבין כל הפסוק הזה לשיעורא נאמר חטה דתנן בנגעים פרק י״ג מי שנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפו וסנדליו וטבעותיו בידו הוא והן טמאין מיד כו׳.
הניחא לרבי מאיר דאמר – במסכת מנחות (דף צז.).
כל האמות – שבמשכן בין של כלים בין של בנין היו נמדדות בבינונית שהיא אמה בת ששה טפחים והיא קרויה בינונית מפני שיש בת חמשה קטנה הימנה והיא אמת יסוד וסובב ואמת הקרנות ואמת ריבוע של מזבח הפנימי כדאמר במנחות (שם) מהאי קרא ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח וגו׳ ויש גדולה הימנה חצי אצבע כדתניא בפסחים (דף פו.) שתי אמות היו בשושן הבירה אחת יתירה על של משה חצי אצבע שתי אמות ב׳ מקלות עשויין למדוד בהן האמות שושן הבירה מקום הוא על חומת שער מזרחי של הר הבית ושושן הבירה מצויירת בו הניחא לר״מ שהשוה כל האמות איכא למילף כדילפת דל י׳ לארון וכפורת פשו להו עשרה מכנפיהם עד מקום מושבם.
מאי איכא למימר – אי מינה ילפת בעי חללה חד סרי ופלגא דארון וכפורת תמניא ופלגא הוא דהוו וכיון דכרובים בשליש הבית עומדין דהיינו לסוף עשרים פשו חד סרי ופלגא תחת כנפיהם.
מקרא זה שנאמר בתורה לענין ארץ ישראל ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש יש בו רמז לשיעורין חטה לבית המנוגע,
הניחא לרבי מאיר דאמר – במסכת מנחות.
כל האמות – שבמשכן בין של כלים בין של בנין.
בינוניות – שהיא אמה בת ששה טפחים. לדידיה איכא למילף כדילפת.
אבל שואלים מצד אחר: הניחא [כל זה נוח] לפי שיטת ר׳ מאיר, שאמר כי כל מידות האמות הנזכרות במקדש והמשכן היו בינוניות, כלומר: בכל אחת מהן שישה טפחים, אלא לר׳ יהודה שאמר כי אמה של בנין, כלומר: זו שבה נמדד הבנין עצמו, אמה בינונית היתה, של ששה טפחים, אבל אמה של כלים, כלומר: זו שמדדו בה את הכלים, בת חמישה טפחים בלבד היתה, אם כן לשיטתו מאי איכא למימר [מה יש לומר]?
The Gemara asks: This calculation works out well according to Rabbi Meir, who said that all the cubits in the Tabernacle and the Temple were intermediate cubits, consisting of six handbreadths; however, according to Rabbi Yehuda, who said that the cubit used in the dimensions of a building in the Temple was a cubit consisting of six handbreadths, but the cubit used in the dimensions of vessels was a cubit consisting of only five handbreadths, what is there to say?
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָרוֹן וְכַפּוֹרֶת כַּמָּה הָוֵי לְהוּ תְּמָנְיָא וּפַלְגָא פָּשׁוּ לְהוּ חַד סְרֵי וּפַלְגָא אֵימָא סוּכָּה עַד דְּהָוְיָא חַד סְרֵי וּפַלְגָא.

Based on that calculation, how many handbreadths was the height of the Ark and the Ark cover? They totaled eight and a half handbreadths. The height of the Ark was one and a half cubits, which, based on a five-handbreadth cubit, equals seven and a half handbreadths. Including the additional handbreadth of the Ark cover, the total height is eight and a half handbreadths. If the cherubs were one third of the height of the Tabernacle, which is twenty handbreadths, eleven and a half handbreadths remain for the height of the cherubs, over which their wings were spread. Therefore, say that for a sukka to be fit for use its interior space must be eleven and a half handbreadths high. However, there is no recorded opinion that requires a sukka with that dimension.
ר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פשו להו מעשרין חד סרי ופלגא – ולא ילפת מהבא עשרה דסככה דהכא, דכתיב סוככים בכנפיהם.
הוו חדקר ופלגא – ואם באת ללמוד גובה סוכה מהאי סכך בגזרה שוה היה לך לומר י״א טפחים וחצי.
כי לחישוב זה ארון וכפורת כמה הוי להו [כמה הם] תמניא ופלגא [שמונה וחצי] טפחים, שהרי אמה ומחצה הכתובה בתורה, לפי חשבון חמישה טפחים לאמה, הריהו שבעה טפחים ומחצה, ועוד טפח כפורת הרי שמונה ומחצה, ואם היו הכרובים מגיעים עד לשליש הבית, שהוא עשרים טפחים אם כן פשו להו חד סרי ופלגא [נשארו להם איפוא אחד עשר וחצי טפחים] שהיו כנפי הכרובים מוגבהים מעל לכפורת, ואם כן אימא [אמור] שסוכה עד דהויא חד סרי ופלגא [שתהיה אחד עשר וחצי טפחים] לא תהיה כשרה, ושיטה כגון זו לא שמענו כלל!
Based on that calculation, how many handbreadths was the height of the Ark and the Ark cover? They totaled eight and a half handbreadths. The height of the Ark was one and a half cubits, which, based on a five-handbreadth cubit, equals seven and a half handbreadths. Including the additional handbreadth of the Ark cover, the total height is eight and a half handbreadths. If the cherubs were one third of the height of the Tabernacle, which is twenty handbreadths, eleven and a half handbreadths remain for the height of the cherubs, over which their wings were spread. Therefore, say that for a sukka to be fit for use its interior space must be eleven and a half handbreadths high. However, there is no recorded opinion that requires a sukka with that dimension.
ר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דְּאָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב אשִׁיעוּרִין חֲצִיצִין וּמְחִיצִין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

Rather, according to Rabbi Yehuda, the Sages learned the minimum height of a sukka as a halakha transmitted to Moses from Sinai. As Rabbi Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: The measures in various areas of halakha, e.g., olive-bulk, dried fig-bulk, egg-bulk, and the various halakhot of interpositions that serve as a barrier between one’s body and the water in a ritual bath and invalidate immersions, and the dimensions and nature of halakhic partitions are all halakhot transmitted to Moses from Sinai. They were not written in the Torah; rather, they were received in the framework of the Oral Law.
עין משפט נר מצוהרש״יר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לרבי יהודה – דלא מצי יליף מקראי כל שיעור מחיצה הלכתא גמירי לה מסיני וגמירי דבציר מעשרה לבר מסככה לאו מחיצה היא ובהכי הויא מחיצה.
שיעורין – של איסורין כגון כזית לכל אכילת איסור וככותבת ליום הכפורים.
חציצין – שהחציצה פוסלת בטבילה.
ומחיצין – הלכות מחיצה.
שיעורין – של איסורין, כגון כזית לכל אכילת איסור וככותבת ליום הכפורים.
וחציצין – שחציצה פוסלת בטבילתה.
מחיצין – הלכות מחיצה.
גמ׳ שיעורין חציצין. עי׳ לקמן דף לד ע״א רש״י ד״ה עשר:
אלא, לשיטת ר׳ יהודה הלכתא גמירי לה [הלכה למשה מסיני למדים אנו אותה], מה הוא שיעורה של סוכה. וכיוצא בזה אמר ר׳ חייא בר אשי אמר רב: שיעורין של מידות שונות בהלכה (כגון: כזית, כביצה וככותבת), דיני חציצין, שהם דברים המהווים חציצה לגבי טבילה, ומחיצין, מידתן וטיבן של מחיצות בהלכה, כל אלה הלכה למשה מסיני הם. שלא נתפרשו הדברים בתורה, אלא לפי מסורת בתורה שבעל פה יודעים אנו אותם.
Rather, according to Rabbi Yehuda, the Sages learned the minimum height of a sukka as a halakha transmitted to Moses from Sinai. As Rabbi Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: The measures in various areas of halakha, e.g., olive-bulk, dried fig-bulk, egg-bulk, and the various halakhot of interpositions that serve as a barrier between one’s body and the water in a ritual bath and invalidate immersions, and the dimensions and nature of halakhic partitions are all halakhot transmitted to Moses from Sinai. They were not written in the Torah; rather, they were received in the framework of the Oral Law.
עין משפט נר מצוהרש״יר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) שִׁיעוּרִין דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ דִּכְתִיב {דברים ח׳:ח׳} אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ וְאָמַר רַב חָנִין כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה לְשִׁיעוּרִין נֶאֱמַר.

The Gemara questions this assertion: Are measures a halakha transmitted to Moses from Sinai? They are written in the Torah, as it is written: “A land of wheat, and barley, and vines, and figs, and pomegranates, a land of olive oil and honey” (Deuteronomy 8:8), and Rav Ḥanin said: This entire verse is stated for the purpose of teaching measures with regard to different halakhot in the Torah.
רש״ירא״הר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לשיעורין נאמר – הפסוק מדבר בשבחה של ארץ ישראל שאפילו בדברי תורה צריכין לשער בפירותיה איסורין שבתורה.
אמר רב חנן כל הפסוק הזה נאמר לשיעורין חטה דתנן כל הנכנס וכו׳.
לשיעורין – ששבחה של ארץ ישראל שאפילו תורה צריכה לה, לשער בפירותיה איסורין של תורה.
על עיקרה של שמועה זו מקשים: שיעורין הלא דאורייתא נינהו [מן התורה הם]! דכתיב [שנאמר]: ״ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש״ (דברים ח, ח) ואמר רב חנין: כל הפסוק הזה לענין שיעורין של תורה נאמר, כיצד?
The Gemara questions this assertion: Are measures a halakha transmitted to Moses from Sinai? They are written in the Torah, as it is written: “A land of wheat, and barley, and vines, and figs, and pomegranates, a land of olive oil and honey” (Deuteronomy 8:8), and Rav Ḥanin said: This entire verse is stated for the purpose of teaching measures with regard to different halakhot in the Torah.
רש״ירא״הר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) חִטָּה לְבַיִת הַמְנוּגָּע דִּתְנַן בהַנִּכְנָס לְבַיִת הַמְּנוּגָּע וְכֵלָיו עַל כְּתֵפָיו וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדוֹ הוּא וָהֵן טְמֵאִין מִיָּד

Wheat was mentioned as the basis for calculating the time required for one to become ritually impure when entering a house afflicted with leprosy, as we learned in a mishna: With regard to one who enters a house afflicted with leprosy of the house (see Leviticus, chapter 14), and his clothes are draped over his shoulders, and his sandals and his rings are in his hands, both he and they, the clothes, sandals, and rings, immediately become ritually impure.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כליו על כתפיו – שאינו לבוש בהן.
וסנדליו וטבעותיו בידו – אחוזין בידו טבעותיו דומיא דסנדליו.
טמאין מיד – בלא שהייה דכתיב (ויקרא יד) והבא אל הבית יטמא וכולהו בא אל הבית קרינא בהו.
חטה היא בסיס לשיעור הלכה לענין בית המנוגע בנגע צרעת, דתנן [שכן שנינו במשנה]: הנכנס לבית המנוגע בצרעת והיו כליו (בגדיו) מונחים ומקופלים על כתפיו שלא בדרך לבוש, וסנדליו וטבעותיו מונחים בתוך ידו ולא כדרך מלבוש — הוא והן טמאין מיד.
Wheat was mentioned as the basis for calculating the time required for one to become ritually impure when entering a house afflicted with leprosy, as we learned in a mishna: With regard to one who enters a house afflicted with leprosy of the house (see Leviticus, chapter 14), and his clothes are draped over his shoulders, and his sandals and his rings are in his hands, both he and they, the clothes, sandals, and rings, immediately become ritually impure.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוכה ה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוכה ה:, ר׳ חננאל סוכה ה:, הערוך על סדר הש"ס סוכה ה:, רש"י סוכה ה:, תוספות סוכה ה:, רא"ה סוכה ה:, בית הבחירה למאירי סוכה ה: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר סוכה ה: – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., מהרש"א חידושי הלכות סוכה ה:, פני יהושע סוכה ה:, גליון הש"ס לרע"א סוכה ה:, פירוש הרב שטיינזלץ סוכה ה:, אסופת מאמרים סוכה ה:

Sukkah 5b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sukkah 5b, R. Chananel Sukkah 5b, Collected from HeArukh Sukkah 5b, Rashi Sukkah 5b, Tosafot Sukkah 5b, Raah Sukkah 5b, Meiri Sukkah 5b, R. Avraham of Montpellier Sukkah 5b, Maharsha Chidushei Halakhot Sukkah 5b, Penei Yehoshua Sukkah 5b, Gilyon HaShas Sukkah 5b, Steinsaltz Commentary Sukkah 5b, Collected Articles Sukkah 5b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144