×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁימֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.:
is one who read the Written Torah and learned the Mishna but did not serve Torah scholars in order to learn the reasoning behind the halakhot. Since he believes himself knowledgeable, he issues halakhic rulings, but due to his lack of understanding he rules erroneously and is therefore considered wicked. His cunning is in his public display of knowledge, which misleads others into considering him a true Torah scholar.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שקרא – מקרא.
ושנה – משנה.
ולא שימש תלמידי חכמים – ללמוד סברת הגמרא בטעמי המשנה מה הם רשע הוא שאין תורתו על בורייה ואין ללמוד הימנו שע״י הטעמים יש חילוק באיסור והיתר ובדיני ממונות לזכות ולחייב ובטהרות לטמא ולטהר כדאמר בכמה דוכתי מ״ט אמר מר הכי ומר הכי ואמר מאי בינייהו איכא בינייהו כך וכך וערום הוא שהשומע את קולו שונה משניותיו כסבור הוא שבקי בטעמיהם ונוהגין בו כבוד כתלמידי חכמים.
שקרא מקרא ושנה משנה ולא שימש תלמידי חכמים ללמוד את טעמי הדברים. שדומה לו שהוא יודע, ומורה הלכה שלא כדין, ולכן רשע הוא. וערום — שמשום ששונה משנה ברבים הריהו מטעה אחרים שחושבים שהוא תלמיד חכם.
is one who read the Written Torah and learned the Mishna but did not serve Torah scholars in order to learn the reasoning behind the halakhot. Since he believes himself knowledgeable, he issues halakhic rulings, but due to his lack of understanding he rules erroneously and is therefore considered wicked. His cunning is in his public display of knowledge, which misleads others into considering him a true Torah scholar.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אִתְּמַר קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁימֵּשׁ ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר הֲרֵי זֶה בּוּר ר׳רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר ה״זהֲרֵי זֶה כּוּתִי.

It was stated: With regard to one who read the Written Torah and learned the Mishna but did not serve Torah scholars, Rabbi Elazar says: This person is an ignoramus. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: This person is a boor. Rabbi Yannai says: This person is comparable to a Samaritan, who follows the Written Torah but not the traditions of the Sages.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אתמר גרס.
ה״ז ע״ה – שחשוד על המעשרות ועל הטהרות.
בור – גרוע מעם הארץ.
כותי – ואסור לאכול פיתו ויינו דכיון שלא שימש חכמים אינו מקפיד על דברי חכמים לדעתם ולא שנה אלא להראות עצמו כת״ח.
רבי שמואל בר נחמני אמר ה״ז בור – תימה כמאן ס״ל לא כאחרים ולא כר׳ יהודה דאחרים לא קרו בור אלא לשנה ולא קרא ור׳ יהודה אפי׳ עם הארץ לא משוי ליה דאמר בסוף פרק אלו מציאות (ב״מ דף לג:) דדרש ר׳ יהודה בר אילעאי שמעו דבר ה׳ החרדים אל דברו וגו׳ החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים אחיכם אלו בעלי מקרא שנאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עם הארץ אלמא דבעלי משנה או בעלי מקרא לאו בכלל ע״ה נינהו.
רש״י בד״ה שקרא מקרא הס״ד:
גמ׳ אתמר קרא ושנה ולא שמש ת״ח כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה רשב״נ אומר כו׳ דאחרים לא קרו בור אלא לקרא ולא שנה כו׳ עכ״ל כצ״ל לפי נוסחת הגמ׳ שלפנינו:
גמ׳ רא״א הרי זה ע״ה רשב״נ אמר ה״ז בור כו׳. פרש״י בור גרוע מע״ה עכ״ל והיינו דעם הארץ אקרי ע״ש שהוא בדרך ארץ ולא כן הבור שהוא ריק מכל דבר וכפירוש הרמב״ם במס׳ אבות אמתני׳ דאין בור ירא חטא ולא ע״ה חסיד בור הוא שאין לו לא חכמה ולא מדות וע״ה הוא שאין לו מעלות שכליות אבל יהיה לו קצת מעלות המדות ע״ש:
ר׳ ינאי אמר ה״ז כותי כו׳. פרש״י דכיון שלא שימש ת״ח אינו מקפיד על דברי חכמים כו׳ עכ״ל ומה״ט אמרינן פ״ק דחולין בכותים שאין מדקדקין במצות כישראל ע״ש:
אתמר [נאמר] שדנו אמוראים בענין מי שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים. ר׳ אלעזר אומר: הרי זה עם הארץ. ר׳ שמואל בר נחמני אמר: הרי זה בור. ר׳ ינאי אומר: הרי זה כותי. שהוא דומה לכותים שנסמכים על הכתוב בלבד ולא על מסורת חכמים.
It was stated: With regard to one who read the Written Torah and learned the Mishna but did not serve Torah scholars, Rabbi Elazar says: This person is an ignoramus. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: This person is a boor. Rabbi Yannai says: This person is comparable to a Samaritan, who follows the Written Torah but not the traditions of the Sages.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר הֲרֵי זֶה מָגוֹשׁ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מִסְתַּבְּרָא כְּרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי רָטֵין מָגוֹשָׁא וְלָא יָדַע מַאי אָמַר תָּנֵי תַּנָּא וְלָא יָדַע מַאי אָמַר.

Rav Aḥa bar Ya’akov says: This person is comparable to a sorcerer [magosh], who uses his knowledge to mislead people. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is reasonable to accept the opinion of Rav Aḥa bar Ya’akov, as people say proverbially: The sorcerer chants and does not know what he is saying; so too, the tanna teaches the Mishna and does not know what he is saying.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך רטן
רטןא(סוטה כב.) מסתברא כרב אחא בר יעקב דאמר מי שלא שימש תלמידי חכמים הרי זה מגוש דאמר רטין מגושא ולא ידע מאי אמר פי׳ כמא דאמגושא רטין ולא ידיע מאי רטין תני תנא ולא ידע מאי אמר בשביל שלא שימש תלמידי חכמים ולא פי׳ תלמודו ולא סבר סברא וחובר חבר תרגום ורטין רטין:
א. [צויבער שפריכע.]
מגוש – מכשף האוחז את העינים וגונב את הלבבות ואף זה כן.
רטין – תרגום חובר חבר (דברים יח) הוא מגוש לוחש המכשף את לחשיו ואינו מבין מה הם ומה פירושם אלא כך מעשיהם שהמכשפות בא ע״י אותם הלחשים.
תני תנא – ואף זה תנא שלא שימש בתלמוד שונה משנתו ואינו יודע מה היא.
בד״ה ושנה משנה הס״ד:
בד״ה כותי כו׳ כת״ח כצ״ל:
רב אחא בר יעקב אומר: הרי זה דומה למגוש (כומר, מכשף פרסי), על ידי שמטעה את האחרים בידיעותיו. אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא [מסתבר] כדברי רב אחא בר יעקב, דאמרי אינשי כן אומרים אנשים], מקובל בפי הבריות לומר פתגם זה: רטין מגושא ולא ידע מאי אמר, תני תנא ולא ידע מאי אמר [רוטן המגוש ואינו יודע מה הוא אומר, שונה חוזר המשניות ואינו יודע מה הוא אומר].
Rav Aḥa bar Ya’akov says: This person is comparable to a sorcerer [magosh], who uses his knowledge to mislead people. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is reasonable to accept the opinion of Rav Aḥa bar Ya’akov, as people say proverbially: The sorcerer chants and does not know what he is saying; so too, the tanna teaches the Mishna and does not know what he is saying.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אֵיזֶהוּ ע״העַם הָאָרֶץ כֹּל שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בְּבִרְכוֹתֶיהָ דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִילִּין בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כֹּל שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ ר׳רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף אָמַר כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וְאֵינוֹ מְגַדְּלָן לִלְמוֹד תּוֹרָה אֲחֵרִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וְלֹא שִׁימֵּשׁ ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים זֶהוּ ע״העַם הָאָרֶץ.

§ The Sages taught: Who is an ignoramus [am ha’aretz]? It is anyone who does not recite Shema in the morning and evening with its blessings; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It is anyone who does not don phylacteries. Ben Azzai says: It is anyone who does not have ritual fringes on his garment. Rabbi Yonatan ben Yosef said: It is anyone who has sons and does not raise them to study Torah. Aḥerim say: Even if one reads the Written Torah and learns the Mishna but does not serve Torah scholars, he is an ignoramus.
רש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איזהו עם הארץ – שנחשד על הטהרות ועל המעשרות ומוחזק מגעו טמא.
כל שאינו קורא ק״ש – דהא ודאי אינו יודע כלום אבל יודע לקרות וקורא לא ע״ה הוא.
כל שאינו קורא ק״ש שחרית וערבית דברי ר״מ – תימה לר״י דאמר בפ׳ הניזקין (גיטין דף סא.) ובפ׳ ג׳ שאכלו (ברכות דף מז:) איזהו עם הארץ כל שאינו אוכל חולין בטהרה דברי ר״מ ופירש דהרבה ענייני עם הארץ הן ויש שאין מקבלין ממנו עדות כדאמרינן בפ׳ אלו עוברין (פסחים דף מט:) ששה דברים נאמרו בעם הארץ אין מקבלין מהן עדות וכו׳ ובפ׳ חומר בקודש (חגיגה דף כב.) כמאן מקבלין סהדותא מעם הארץ כר׳ יוסי ויש כשר לענין עדות ונחשד על הטהרות ועל המעשרות או לענין זימון או לענין שביעית א״נ לענין דברים שאינן נקחין אלא מן המומחה כדאיתא בפ׳ שני דמסכת ע״ז (עבודה זרה לט:) בירושלמי אשה פרושה זו היא שיושבת ומלעבת בדברי תורה ותאמר אלי תבא וישכב עמה בלילה הוא א״ר אבהו כביכול היה במחשבה הוא לבדו יודע שלא עלתה על דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים הוסיפו עליהם בתולתא ציימנית ואלמנה שובבית [מי חגלה נסבת שם ביש] ותינוק שהוא עולה לחדשיו (בתולה ציימנית מציימה אובדת בתוליה ותינוק שהוא עולה לחדשיו) ר׳ חלקיה בשם ר׳ סימון זה שהוא גדול בתורה שלא בפירקו ומבזה את הגדולים ממנו א״ר יוסי זהו שבן תשע ואבריו נראה כבן י״ב והוא בא על אחת מכל העריות האמורות בתורה והן מתות על ידו והוא פטור רבי פירש מציימה אובדת בתוליה מחמת צומות בתוליה נושרות אבל מורי אחי הרב ר״מ פי׳ עושה חסידה ומתפללת כדגרסינן בגמ׳ דידן צליינית וכאילו צמה ועושה תעניות שתהא נענת בתפלתה ואינה עושה אלא לגנב את העין שלא יבדקו אחריה ומזנה ואובדת בתוליה.
רטין מגישא לוחש המכשף את לוחשיו ואינו יודע מה הם ומה פירושם אלא כך מעשיהם שמכשפות בא על ידי לחשים:
תני תנא אף תנא זה שלא שמש תלמידי חכמים בתלמוד שונה משנתו ואינו יודע מה הוא. ל״ה:
איזהו עם הארץ פ״ה שנחשד על הטהרות ועל המעשרות ומוחזק מגעו טמא:
כל שאינו קורא ק״ש דהא ודאי לא ידע מידי אבל ידע לקרות וקורא לאו עם הארץ הוא דברי ר׳ מאיר. וי״מ דהך ברייתא מתניא לענין זימון שאין מזמנין על עם הארץ. עוד מצי למימר דמיתניא לענין דאמרי׳ פרק ואלו עוברין שעם הארץ פסול לעדות ואין מכריזין על אבדתו אבל ק׳ מההיא דפ׳ הנזקין [דף ס״א] דקאמר איזהו עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים כל שאינו מעשר פירותיו ולענין מאי מיתניא אי לענין זימון ליתא דאמרי׳ בפרק שלשה שאכלו דעם הארץ שאינו מעשר פירותיו דהיינו עם הארץ דרבנן. ואי לענין דמאי ליתא דהא מי שחשוד על טהרות אינו חשוד על הדמאי כדמוכח בפ״ק דיבמות ועוד ק׳ דר״מ אדר׳ מאיר דהכא קאמר דהוי עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה ויש לומר דההיא דהתם לענין דההיא אלו עוברין מיתניא. ואור״י דההיא דהניזקין דההיא דנותנין לעם הארץ בנות חברים גדולות ופוסקין להם על מנת שלא תעשה על גביו טהרות ר׳ש׳ב׳ג׳א׳ אין צריך לפסוק שאפי׳ לא פסק עמו כן הדין שלא תעשה על גביו טהרות אלא בפרישות אחר תינהוג גם כשהיא תחתיו. ואחר כך שונה רשב״ג איזהו עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים כל שאינו מעשר פירותיו וה״ק איזהו עם הארץ שישיאנו לו חבר בתו בזה הענין שתנהוג טהרה תחתיו כל שאינו אוכל כו׳. וחכמים אומרים אפי׳ למי שאינו מעשר פירותיו משיאין לו בת חבר:
אחרים אומרים אפי׳ קרא ושנה משמע מהכא דאחרים לא הוי ר׳ מאיר ואע״ג דבכוליה תלמודא אמרי׳ מאן אחרים ר׳ מאיר נ״ל דברוב מקומות הוו אחרים ר׳ מאיר כדאמרינן מאן יש אומרים ר׳ נתן ובפ״ק דגיטין גר׳ יש אומרים לא היינו ר׳ מאיר אלא ר׳ נתן דברוב המקומות יש אומרים היינו ר׳ נתן:
המורים הלכה מתוך משנתם שמבלים עולם בהוראת טעות דכיון דאינם יודעים טעם המשנה מדמים להם דבר שאינו דומה. ויש אומר׳ משניות הרבה דאמר הא מני פלוני היא ויחידא היא ולית הלכתא כותיה ומורים בטעות ל״ה:
בתולה צליינית בעלת תפלות ואלמנה שבבית בעלת שכנית הולכת ומבקרת שכינותיה תמיד שאינן אלא מנאפות ומכשפות ומראות עצמן כצדקניות שלא יבדקו אחריהן ל״ה. כגון יוחני בת רטבי פ״ה אלמנה מכשפנית היתה וכשמגיע עת לדת האשה עוצרת האשה במכשפות ולאחר שמצטערת האשה הרבה היתה אומרת יוחני אלך ואבקש אולי תשמע תפלתי והולכת ופותחת הכלי שהיו הכשפים בתוכו וסותרת הכשפים ואז הולד יוצא. פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול הכשפים מקשקש׳ בתוך הכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא השכיר וסתר את מגופת הכלי והכשפים יצאו והולד נולד וידעו כל העולם כי בעלת כשפים היא ל״ה:
בד״ה ואלמנה כו׳ תמיד הס״ד:
בד״ה כי קאמר מבלי עולם הס״ד:
תוס׳ בד״ה ר״ש כו׳ עם הארץ לא משוי ליה כו׳ כצ״ל:
בד״ה כל שאינו כו׳ אובדת בתוליה ואלמנה שובבת מי חגלה נסבת שום ביש ותינוק שהוא כו׳ כצ״ל ונ״ב ירושלמי אלמנה שובבית משום דנסבת שום ביש אומרת חזרתי בתשובה שאיני נשאת לעולם אלא שאלתי נפשי כל ימי חיי לה׳ ע״כ מצאתי בערוך. ולפי גירסת הערוך משמע שובבות הוא לשון תשובה ואומרת התנצלות התשובה על השם ביש שאומרים עליה מזנה היא שהרי אינה נשאת ולפי גירסת ירושלמי משמע שכך אומרת מי חגלה נסבת שום ביש בתמיה ומ״מ שובבות הוא לשון תשובה כפי׳ הערוך ודו״ק:
בא״ד שלא בפירקו ומבזה את הגדולים כו׳ כצ״ל ונ״ב פירוש פליג:
בא״ד רבי פירש. נ״ב פי׳ מורי פירש:
איזהו ע״ה כו׳. פרש״י איזהו ע״ה שנחשד על הטהרות ועל המעשרות כו׳ עכ״ל ר״ל איזהו ע״ה דאמרו במקום אחר משמע ומיהו הא דאמר פרק ג׳ שאכלו איזהו ע״ה שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר״מ וחכ״א כל שאינו מעשר כו׳ ליכא לפרושי הכי וצ״ל דהרבה עניני ע״ה הן כמ״ש התוס׳ וק״ל:
כל שאינו קורא ק״ש כו׳. ע״פ מ״ש פ׳ שתי הלחם אפילו לא קרא אדם אלא ק״ש שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש כו׳ ומש״ה קאמר הכא אם לא קרא ק״ש ולא קיים מצות לא ימוש מקרי ע״ה ומיהו הא דאמר שם אסור לאומרו בפני ע״ה שלא יאמר בק״ש סגי כו׳ כפירש״י שם ע״כ דס״ל כאחרים דלקמן דע״ה קורא ק״ש ומ״ד הכא כל שאינו מניח תפילין היינו נמי גם אם קורא ק״ש אם אינו מניח תפילין ה״ז מעיד עדות שקר בעצמו כדאמרינן בברכות והוי ע״ה וכן למ״ד כל שאין לו ציצית כו׳ מה״ט הוא וכן למ״ד כל שיש לו בנים כו׳ היינו נמי מה״ט דכתיב בק״ש ושננתם לבניך גו׳ ולמדתם את בניכם גו׳ וק״ל:
א כיון שהזכרנו ענין עם הארץ מביאים את מה שתנו רבנן [שנו חכמים]: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע שחרית וערבית בברכותיה, אלו דברי ר׳ מאיר. וחכמים אומרים: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר׳ יונתן בן יוסף אמר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלן ללמוד תורה. אחרים אומרים: אפילו קורא ושונה ולא שימש תלמידי חכמים — זהו עם הארץ.
§ The Sages taught: Who is an ignoramus [am ha’aretz]? It is anyone who does not recite Shema in the morning and evening with its blessings; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It is anyone who does not don phylacteries. Ben Azzai says: It is anyone who does not have ritual fringes on his garment. Rabbi Yonatan ben Yosef said: It is anyone who has sons and does not raise them to study Torah. Aḥerim say: Even if one reads the Written Torah and learns the Mishna but does not serve Torah scholars, he is an ignoramus.
רש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) קָרָא וְלֹא שָׁנָה הֲרֵי זֶה בּוּר לֹא קָרָא וְלֹא שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר {ירמיהו ל״א:כ״ו} וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה.:

If one read the Written Torah but did not learn the Mishna, he is a boor. With regard to one who did not read and did not learn at all, the verse states: “Behold, the days come, says the Lord, and I will sow the house of Israel and the house of Judah with the seed of man, and with the seed of beast” (Jeremiah 31:26). One who has not studied at all is comparable to a beast.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא קרא ולא שנה עליו הכתוב אומר וזרעתי גו׳. וזרע בהמה ר״ל דהיינו שאינו יודע כבהמה זו שאינה יודעת כלום וצ״ל לפי הדרש זה המקרא אין כאן מקומו דלפי ענינו מלפניו ומלאחריו איירי האי קרא במעלות ישראל ויהודה וכמו שת״י אצליחינון כבעירא כו׳ ע״ש:
קרא מקרא ולא שנה משנה — הרי זה בור, לא קרא ולא שנה כלל — עליו הכתוב אומר: ״וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה״ (ירמיה לא, כו), כלומר, על אדם כזה אפשר לומר שהוא כבהמה.
If one read the Written Torah but did not learn the Mishna, he is a boor. With regard to one who did not read and did not learn at all, the verse states: “Behold, the days come, says the Lord, and I will sow the house of Israel and the house of Judah with the seed of man, and with the seed of beast” (Jeremiah 31:26). One who has not studied at all is comparable to a beast.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) {משלי כ״ד:כ״א} יְרָא אֶת ה׳ בְּנִי וָמֶלֶךְ ועם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹנִים הֲלָכוֹת פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא שׁוֹנִין בְּחֵטְא וְכִדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

The verse states: “My son, fear the Lord and the king; and meddle not with those who are repeating” (Proverbs 24:21). Rabbi Yitzḥak says: These are individuals who repeatedly learn the halakhot but do not know the reasons behind them. The Gemara asks: Isn’t that obvious? How else could the verse be understood? The Gemara answers: He states this lest you say that the verse is referring to individuals who repeatedly commit sins, and this is in accordance with the words of Rav Huna, as Rav Huna says: Once a person committed a transgression and repeated it, in his eyes it became permitted for him. Since the verse could be interpreted in this manner, Rabbi Yitzḥak teaches us that the verse is referring to those who learn without understanding.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ששונין הלכות – שלא שימשו לתלמידי חכמים ולא הקפידו על טעמי המשניות.
הלכות – משניות.
פשיטא – דהכי הוא אלא במאי נדרשיה אי לאו בהכי.
הותרה לו – דומה בעיניו היתר.
ירא את ה׳ בני ומלך ועם שונים גו׳ ששונין הלכות כו׳. שלמה קאמר האי קרא לבנו רחבעם ירא את ה׳ בני ומלך גם שאתה מלך ולא תהא בור שאינו ירא חטא גם אם קרא הרי שלא שנה ואמר גם עם שונים ולא שמשו ת״ח אל תתערב שהם ע״ה כדעת אחרים וכדמסיק שמורין הלכה מתוך משנתן בלא שימוש ת״ח אבל הלומד במשנה בלא הוראה מיישובי עולם הן כמ״ש הליכות עולם לו גו׳ ועיין בחידושי אגדות דסוף מסכת נדה ובדורות הללו אותן שמורין הלכה מתוך שו״ע והרי הם אין יודעין טעם הענין של כל דבר אם לא ידקדקו מתחלה בדבר מתוך התלמוד שהוא שימוש ת״ח וטעות נפל בהוראותם והרי הן בכלל מבלי עולם ויש לגעור בהן:
ושנה בה הותרה כו׳. עיין פ״ק דקידושין ובחידושינו שם:
על הנאמר ״ירא את ה׳ בני ומלך עם שונים אל תתערב״ (משלי כד, כא), אמר ר׳ יצחק: הכוונה בפסוק לאלו ששונים הלכות ואינם מבינים את טעמיהן. ושואלים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו] שכך הפירוש! ומסבירים: מהו דתימא [שתאמר] שפירוש ״שונים״ — שונין בחטא, וכדברי רב הונא. שאמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה — הותרה לו, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שלא לאלה מתכוון הכתוב.
The verse states: “My son, fear the Lord and the king; and meddle not with those who are repeating” (Proverbs 24:21). Rabbi Yitzḥak says: These are individuals who repeatedly learn the halakhot but do not know the reasons behind them. The Gemara asks: Isn’t that obvious? How else could the verse be understood? The Gemara answers: He states this lest you say that the verse is referring to individuals who repeatedly commit sins, and this is in accordance with the words of Rav Huna, as Rav Huna says: Once a person committed a transgression and repeated it, in his eyes it became permitted for him. Since the verse could be interpreted in this manner, Rabbi Yitzḥak teaches us that the verse is referring to those who learn without understanding.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) תָּנָא הַתַּנָּאִים מְבַלֵּי עוֹלָם מְבַלֵּי עוֹלָם ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמַר רָבִינָא שֶׁמּוֹרִין הֲלָכָה מִתּוֹךְ מִשְׁנָתָן תַּנְיָא נָמֵי הָכִי א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכִי מְבַלֵּי עוֹלָם הֵן וַהֲלֹא מְיַישְּׁבֵי עוֹלָם הֵן שֶׁנֶּאֱמַר {חבקוק ג׳:ו׳} הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ אֶלָּא שֶׁמּוֹרִין הֲלָכָה מִתּוֹךְ מִשְׁנָתָן.:

It was taught in a baraita: The tanna’im, who recite the tannaitic sources by rote, are individuals who erode the world. The Gemara is puzzled by this statement: Could it enter your mind that they are individuals who erode the world? Ravina says: This statement is referring to those who issue halakhic rulings based on their knowledge of mishnayot. This is also taught in a baraita: Rabbi Yehoshua said: Are they individuals who erode the world? Aren’t they settling the world, as it is stated: “His ways [halikhot] are eternal” (Habakkuk 3:6)? The Sages read the term halikhot as halakhot, inferring that one who learns halakhot attains eternal life. Rather, this is referring to those who issue halakhic rulings based on their knowledge of mishnayot.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך הלך
הלךא(סוטה כב.) תנא התנאים מבלי עולם אמר רבי שמעון וכי מבלי עולם הן והלא מישבי עולם המתעסקים במשנה דכתיב הליכות עולם לו פי׳ הלכות של משנה אלא המתעסקים במשנה ואין מבררין הלכה למעשה. (מגילה כב:) תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (קידושין מט) התקדשי לי בכוס זה על מנת שאני שונה חזקיה אמר הלכות ורבי יוחנן אמר תורה מיתיבי אי זו היא משנה רבי מאיר אומר הלכה רבי יהודה אומר מדרש מאי מדרש מדרש דעל התורה (ברכות כב) בעל קרי שונה בהלכות דרך ארץ פי׳ מסכת קטנה ושמה דרך ארץ ומותר לשנות בה. (יבמות לה) הלכתא כריש לקיש בהני תלת ומפורשין שס א׳ החולץ למעוברת שני דתנן (בבא בתרא קכו) המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד וכו׳ (בבא בתרא קלו פסחים עד) בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא כרבינא לקולא (כריתות יג) אשר דבר ה׳ זו הלכה ביד משה זה תלמוד. הלכה כרבי אליעזר (נדה ח) פי׳ הלכה דכריתות נדה בערך תלמוד. פי׳ הלכתא דבר שהולך ובא מקודם ועד סוף או שישראל מתהלכין בו כאשר תאמר בל׳ ישמעאל אל סירה. (בבא מציעא צג) שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה אבל לא מן התורה (במגלת איכה קראתי למאהבי המה רמוני) שיתי לבך למסלה דרך הלכת אמר ר׳ אחא הלכתי כתיב ללמדך שכל מקום שגלו ישראל שם גלתה שכינה עמהן (א״ב תרגום כמשפט הבנות כהלכתא בנת ישראל ובל׳ גמ׳ אומרים סוגיא תרגום הלך סגי):
א. [גאנג. ארט. פערכהייט. רעכט געריכטס ארדנונג.]
מבלי עולם ס״ד – ומה הם גורמין לאחרים.
שמורין הלכה מתוך משנתן – קאמר שמבלין עולם בהוראות טעות דכיון דאין יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין שמדמין לה דבר שאינו דומה ועוד יש משניות הרבה (במשניות) דאמרינן הא מני פלוני הוא ויחידאה היא ולית הלכתא כוותיה ועוד שאינן יודעים במחלוקת תנאים הראשונים הלכה כדברי מי הלכך מורין הוראות טעות.
הליכות עולם לו – השונה הלכות עולם שלו בזכותו.
בד״ה רטין תרגום חובר חבר הס״ד:
תנא [שנה החכם]: התנאים (חוזרי המשניות) — מבלי עולם. ותוהים: מבלי עולם סלקא דעתך [עולה על דעתך]?! הרי הם עושים עבודה חשובה ומועילה! אמר רבינא: הכוונה לאלה שמורין הלכה למעשה מתוך משנתן בלבד, ואינם יודעים את טעמי משניות. תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך], אמר ר׳ יהושע: וכי מבלי עולם הן? והלא מיישבי עולם הן, שנאמר: ״הליכות עולם לו״ (חבקוק ג, ו), ודרשו מכאן שהשונה הלכות זוכה לחיי עולם הבא! אלא הכוונה היא שמורין הלכה מתוך משנתן בלבד.
It was taught in a baraita: The tanna’im, who recite the tannaitic sources by rote, are individuals who erode the world. The Gemara is puzzled by this statement: Could it enter your mind that they are individuals who erode the world? Ravina says: This statement is referring to those who issue halakhic rulings based on their knowledge of mishnayot. This is also taught in a baraita: Rabbi Yehoshua said: Are they individuals who erode the world? Aren’t they settling the world, as it is stated: “His ways [halikhot] are eternal” (Habakkuk 3:6)? The Sages read the term halikhot as halakhot, inferring that one who learns halakhot attains eternal life. Rather, this is referring to those who issue halakhic rulings based on their knowledge of mishnayot.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אִשָּׁה פְּרוּשָׁה וְכוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בְּתוּלָה צַלְיָינִית וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית וְקָטָן שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו הֲרֵי אֵלּוּ מְבַלֵּי עוֹלָם.

§ The mishna states that an abstinent woman is among those who erode the world. The Sages taught: A maiden who prays constantly, and a neighborly [shovavit] widow who constantly visits her neighbors, and a child whose months of gestation were not completed, all these are people who erode the world.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך צל
צלא(סוטה כב.) בתולה צילונית פי׳ מראה עודה קטנה שמתמדת יומם ולילה להתפלל (א״ב תרגום תפלה צלותא ובדניאל מצלא ומודא):
ערך שב
שבב(סוטה כב.) אלמנה שבבית פי׳ שהולכת שובבת בדרכי לבה שאינה צנועה בבית אלא הולכת בשוקים וברחובות (ירושלמי) אלמנה שבבית משום דנסבת שום ביש פ״א שאומרת חזרתי בתשובה שאינה נשאת לעולם אלא השאלתי נפשי כל ימי חיי לה׳ דבר שאינה יכולה לעמוד וכשיכבד עליה תערים לחטוא הרבה:
א. [בעטען.]
ב. [הערום שטרייכערן.]
ציילנית – בעלת תפלה.
ואלמנה שובבית – בעלת שכינות הולכת ומבקרת שכינותיה תמיד.
הרי אלו מבלי עולם – שאינן אלא נואפות ומכשפות ומראות עצמן כצדקניות שלא יבדקו אחריהן.
קטן שלא כלו לו חדשיו – לקמן מפרש.
בד״ה תני תנא כו׳ שימש תלמוד שנה כו׳ כצ״ל:
בפרש״י בד״ה ואלמנה שובבת בעלת שכנות כו׳ עכ״ל ובערוך בערך שב שהולכת שובב בדרכי לבה כו׳ עכ״ל ע״ש:
אלמנה שובבית. עיין פרש״י ובערוך בערך שב פירש בע״א ע״ש:
ב במשנה אמרנו שאשה פרושה היא ממבלי עולם. תנו רבנן [שנו חכמים]: בתולה צליינית (שמתפללת הרבה) ואלמנה שובבית שהולכת ומבקרת את שכינותיה תדיר, וקטן שלא כלו לו חדשיו — הרי אלו מבלי עולם.
§ The mishna states that an abstinent woman is among those who erode the world. The Sages taught: A maiden who prays constantly, and a neighborly [shovavit] widow who constantly visits her neighbors, and a child whose months of gestation were not completed, all these are people who erode the world.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמַדְנוּ יִרְאַת חֵטְא מִבְּתוּלָה וְקִיבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה יִרְאַת חֵטְא מִבְּתוּלָה דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן שַׁמְעַהּ לְהַהִיא בְּתוּלָה דְּנָפְלָה אַאַפַּהּ וְקָאָמְרָה רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּרָאתָ גַּן עֵדֶן וּבָרָאתָ גֵּיהִנָּם בָּרָאתָ צַדִּיקִים וּבָרָאתָ רְשָׁעִים יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִּי בְּנֵי אָדָם.

The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rabbi Yoḥanan say: We learned the meaning of fear of sin from a maiden, and the significance of receiving divine reward from a widow. The meaning of fear of sin can be learned from a maiden, as Rabbi Yoḥanan heard a certain maiden who fell on her face in prayer, and she was saying: Master of the Universe, You created the Garden of Eden and You created Gehenna, You created the righteous and You created the wicked. May it be Your will that men shall not stumble because of me and consequently go to Gehenna.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וקיבול שכר מאלמנה – שהיתה טורחת עצמה יותר מן הצורך כדי לקבל שכר כדמפרש ואזיל למדנו שיטריח אדם עצמו במצוה לקבל שכר יותר.
בראת צדיקים – לנחול ג״ע.
בראת רשעים – לירש גיהנם.
שלא יכשלו בי בני אדם – להפסיד חלקם על ידי מגן עדן ולירש גיהנם.
אינו והאר״י למדנו קבול שכר כו׳ מבתולה לא פריך דהא לא משני מידי אבתולה והיינו משום דבתולה ציילנית לא משמע אלא דמתפללת יותר מדאי יומם ולילה כפי׳ הערוך משא״כ הך בתולה דיראת חטא היתה מתפללת בזמנה וכן אלמנה שובבית משמע דדרכה בכך מבקרת שכנותיה תמיד כפרש״י פריך שפיר מהך אלמנה דקיבול שכר דמיירי בכה״ג נמי דכל יומא הות אתיא ומצלת בי מדרשא כו׳ וק״ל:
יר״מ שלא יכשלו בי בני אדם כו׳. הא דלא היתה מתפללת על עצמה שלא אכשל בבני אדם דלא תיענש אפשר דהיתה יודעת בנפשה לאוקמא ולא היתה מתפללת אלא שלא יכשלו הם בה לאונסה ויענשו על ידה וכדאמרינן כל מי שנענש חבירו ע״י אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב״ה ודו״ק:
ותוהים: איני [וכי כך הוא]? והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: למדנו יראת חטא מבתולה אחת, וענין קיבול שכר מאלמנה. ומה עניינו, יראת חטא מבתולה — שר׳ יוחנן שמעה לההיא [לאותה] בתולה דנפלה אאפה וקאמרה [שנופלת על פניה בתפילה ואומרת]: רבונו של עולם, בראת גן עדן ובראת גיהנם, בראת צדיקים ובראת רשעים — יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם ויגיעו על ידי לגיהנם. ור׳ יוחנן התפעל מדבריה אלה ואמר שאפשר ללמוד ממנה מהי יראת חטא.
The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rabbi Yoḥanan say: We learned the meaning of fear of sin from a maiden, and the significance of receiving divine reward from a widow. The meaning of fear of sin can be learned from a maiden, as Rabbi Yoḥanan heard a certain maiden who fell on her face in prayer, and she was saying: Master of the Universe, You created the Garden of Eden and You created Gehenna, You created the righteous and You created the wicked. May it be Your will that men shall not stumble because of me and consequently go to Gehenna.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) קִיבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה דְּהָהִיא אַלְמָנָה דַּהֲוַאי בֵּי כְנִישְׁתָּא בְּשִׁיבָבוּתַהּ כׇּל יוֹמָא הֲוָת אָתְיָא וּמְצַלָּה בֵּי מִדְרְשֵׁיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לַהּ בִּתִּי לֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשִׁיבָבוּתִךְ אֲמַרָה לֵיהּ רַבִּי וְלֹא שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ לִי.

The significance of receiving divine reward can be learned from a widow, as there was a certain widow in whose neighborhood there was a synagogue, and despite this every day she went and prayed in the study hall of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Yoḥanan said to her: My daughter, is there not a synagogue in your neighborhood? She said to him: My teacher, don’t I attain a reward for all the steps I take while walking to pray in the distant study hall?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קיבול שכר מאלמנה מה עניינו — דההיא [שאותה] אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה [שהיה בית כנסת בשכנותה] ובכל זאת כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה [כל יום היתה באה ומתפללת בבית מדרשו] של ר׳ יוחנן. אמר לה ר׳ יוחנן: בתי, האם לא קיים בית הכנסת בשיבבותך [בשכנותך]? אמרה ליה [לו]: רבי, ולא שכר פסיעות יש לי על שאני הולכת להתפלל במקום מרוחק? ואם כן כיצד מכנים בתולה צליינית מבלת עולם?
The significance of receiving divine reward can be learned from a widow, as there was a certain widow in whose neighborhood there was a synagogue, and despite this every day she went and prayed in the study hall of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Yoḥanan said to her: My daughter, is there not a synagogue in your neighborhood? She said to him: My teacher, don’t I attain a reward for all the steps I take while walking to pray in the distant study hall?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) כִּי קָאָמַר כְּגוֹן יוֹחָנִי בַּת רְטִיבִי.

The Gemara answers: When it is stated in the baraita that a maiden who prays constantly is one who erodes the world, it is referring, for example, to Yoḥani bat Retivi, who constantly prayed and pretended to be saintly but actually engaged in sorcery.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך יוחני
יוחניא(סוטה כב.) כי קא אמרינן כגון יוחני בת רטיבי פי׳ יוחני בדרך כשפנות היתה אוסרת הנשים המעוברות שלא תלדנה ובהגעת לידתן היו מצטערת והיא מראה עצמה צדקת והיו באין אצלה ואומרים לה אולי תבקשי רחמים על פלונית שתלד והיא מתרת הכשפנות ומיד יולד עד שנתגלה שהיתה רעה ומכשפת והרגוה:
א. [פרויען נאמע.]
כי קאמר – מבלי עולם.
כגון יוחני בת רטיבי – אלמנה מכשפה היתה וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת אלך ואבקש רחמים אולי תשמע תפלתי והולכת וסותרת כשפיה והולד יוצא פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול הכשפים מתקשקשין בכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא ופתח את מגופת הכלי והכשפים יצאו והוולד נולד וידעו כי בעלת כשפים היא.
בד״ה שמורין כו׳ קאמר שמבלין עולם כו׳ כצ״ל:
ומסבירים: כי קאמר [כאשר אמר] בענין זה שהיא ממבלי עולם כוונתו לכגון יוחני בת רטיבי, שהיתה מראה את עצמה כצדקת ומתפללת הרבה, ובעצם היתה עוסקת בכישוף.
The Gemara answers: When it is stated in the baraita that a maiden who prays constantly is one who erodes the world, it is referring, for example, to Yoḥani bat Retivi, who constantly prayed and pretended to be saintly but actually engaged in sorcery.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מַאי קָטָן שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו הָכָא תַּרְגִּימוּ זֶה ת״חתַּלְמִיד חָכָם הַמְבַעֵט בְּרַבּוֹתָיו.

The Gemara asks: What is the meaning of a child whose months of gestation were not completed? Here, in Babylonia, they interpreted this as alluding to an imperfect, incomplete Torah scholar who scorns his teachers.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
המבעט ברבותיו – וקרי ליה קטן שלא כלו לו חדשיו על ידי שימיו מתקצרין כדאמרינן בפרק קמא דחגיגה (דף ה.).
ושואלים: מאי [מה פירוש] ״קטן שלא כלו לו חדשיו״? שבודאי אינו כמשמעו אלא רמז לדבר אחר. הכא תרגימו [כאן בבבל תירגמו, הסבירו]: זה תלמיד חכם שהוא כקטן, נפל, שלא כלו לו חודשיו. המבעט ברבותיו,
The Gemara asks: What is the meaning of a child whose months of gestation were not completed? Here, in Babylonia, they interpreted this as alluding to an imperfect, incomplete Torah scholar who scorns his teachers.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) רַבִּי אַבָּא אָמַר זֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה דא״רדְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב {משלי ז׳:כ״ו} כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה אזֶה ת״חתַּלְמִיד חָכָם שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ בזֶה ת״חתַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה

Rabbi Abba says: This is a student who has not yet attained the ability to issue halakhic rulings, and yet he issues rulings and is therefore compared to a prematurely born child. This is as Rabbi Abbahu says that Rav Huna says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “For she has cast down many wounded; and a mighty host are all her slain” (Proverbs 7:26)? “For she has cast down [hippila] many wounded”; this is referring to a Torah scholar who has not yet attained the ability to issue rulings, and yet he issues rulings. “And a mighty host [ve’atzumim] are all her slain”; this is referring to a Torah scholar who has attained the ability to issue rulings, but does not issue rulings and prevents the masses from learning Torah properly.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך קטן
קטןא(סוטה כב.) מאי קטן שלא כלו לו חדשיו זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ומקשינן והא רבה אורי פחות מכ׳ שנה ופרקי׳ שאני רבה דלית דכוותיה פירוש רבה מבני עלי הכהן היה וחיה מ׳ שנה ומפורש ביבמות בר״ה וישב ראש ישיבה כ״ב שנה נמצא שהורה מבן י״ח שנה ולמעלה ומשנינן בדורו לא היה כמותו. קטן היודע למי מברכין מזמנין עלין כבר פירשנו בערך פרח (סוכה מב. ערכין ב) קטן היודע לנענע חייב בלולב ויודע להתעטף חייב בציצית וכו׳ (גיטין סה) אמר רב ג׳ מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים וכנגדו בקטנה מתקדשת במיאון וכו׳ (יבמות ק:) אי זו היא קטנה מבת י״א שנה ויום אחד עד בת י״ב שנה ויום א׳ קטנות נערות ובגרות כבר פירשנו בערך בגר (גיטין כט) אמר מר בר רב אשי הא דאבא קטינותא היא פירוש זו שאמר מדעת קטנה פ״א בימי קטניתו אמרה מקיטנא לאולמא פירשתי בערך אלם:
א. [יונגלינג.]
כי רבים חללים הפילה – באשה זרה משתעי ותלמיד שאינו נוהג עצמו כשורה קרי ליה נמי הכי.
זה תלמיד שלא הגיע כו׳ – הפילה לשון נפל שלא כלו לו חדשיו.
ועצומים – לשון עוצם עיניו (ישעיהו לג) שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה.
ועצומים כל הרוגיה זה ת״ח שהגיע כו׳. פירש״י מלשון עוצם עיניו ויש לפרש כמשמעו ור״ל גדולים וחשובים שהגיעו להוראה כמ״ש לעיל ספ״ק ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב וק״ל:
גמ׳ דאמר ר׳ אבהו. צ״ל אבא:
רבי אבא אמר: זה תלמיד שלא הגיע עדיין לדרגה שיכול להורות הוראה — ומורה כבר. שאמר ר׳ אבהו אמר רב הונא אמר רב: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה״ (משלי ז, כו)״כי רבים חללים הפילה״ — זה תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה, שהוא כנפל שיוצא לפני זמנו. ״ועצמים כל הרגיה״ — זה תלמיד חכם שהגיע להוראה (״עצום״) ואינו מורה, ומונע תורה מרבים.
Rabbi Abba says: This is a student who has not yet attained the ability to issue halakhic rulings, and yet he issues rulings and is therefore compared to a prematurely born child. This is as Rabbi Abbahu says that Rav Huna says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “For she has cast down many wounded; and a mighty host are all her slain” (Proverbs 7:26)? “For she has cast down [hippila] many wounded”; this is referring to a Torah scholar who has not yet attained the ability to issue rulings, and yet he issues rulings. “And a mighty host [ve’atzumim] are all her slain”; this is referring to a Torah scholar who has attained the ability to issue rulings, but does not issue rulings and prevents the masses from learning Torah properly.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144