לכל בני אהרן תהיה – שלא יחלקו זה כנגד זה:
(1) 
תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:ט׳} וְכׇל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו.
תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:ט׳} וְכׇל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו.The verse states: “And every meal offering that is baked in the oven…shall all the sons of Aaron have, each man like the other” (Leviticus 7:9–10). This verse emphasizes that the sons of Aaron must divide the meal offering equally among themselves, without exchanging it for a portion of any other offering.
לכך תלמוד לומר (מלמדנו האמור) בתורה ״וכל המנחה אשר תאפה וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אותה לו תהיה. וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה בתנור לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו״ (ויקרא ז, ט— י), ובא הכתוב ללמדנו שכל בני אהרן מחלקים בשווה את המנחה, ומודגש שדווקא את המנחה חולקים הכהנים, ואולם אין הם חולקים את המנחה כנגד הזבחים.
The verse states: “And every meal offering that is baked in the oven…shall all the sons of Aaron have, each man like the other” (Leviticus 7:9–10). This verse emphasizes that the sons of Aaron must divide the meal offering equally among themselves, without exchanging it for a portion of any other offering.
הכל
(2) יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים שֶׁלֹּא קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת שֶׁהֲרֵי קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:ט׳} וְכׇל נַעֲשָׂה בַּמַּרְחֶשֶׁת לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of meal offerings in exchange for portions of animal offerings since they do not substitute for them in the case of poverty. One who is too poor to afford to bring an animal offering, e.g., in the case of a sin offering determined on a sliding scale, does not bring a meal offering in its stead. Since meal offerings are not brought in place of animal offerings, there is clearly no connection between them. But perhaps they may receive a share of meal offerings in exchange for portions of bird offerings, since they do substitute for them in the case of poverty. If one is so destitute that he cannot afford to bring a bird offering he brings a meal offering. Therefore, the same verse states: “And all that is prepared in the deep pan…shall all the sons of Aaron have,” again emphasizing that all must have an equal share in that meal offering.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of meal offerings in exchange for portions of animal offerings since they do not substitute for them in the case of poverty. One who is too poor to afford to bring an animal offering, e.g., in the case of a sin offering determined on a sliding scale, does not bring a meal offering in its stead. Since meal offerings are not brought in place of animal offerings, there is clearly no connection between them. But perhaps they may receive a share of meal offerings in exchange for portions of bird offerings, since they do substitute for them in the case of poverty. If one is so destitute that he cannot afford to bring a bird offering he brings a meal offering. Therefore, the same verse states: “And all that is prepared in the deep pan…shall all the sons of Aaron have,” again emphasizing that all must have an equal share in that meal offering.
שלא קמו – מנחות תחת זבחים בדלות דמי שנתחייב עולה או חטאת אין מביא תחתיה מנחה אבל מביא תחתיה תורים.
מנחות – קמו תחת עופות דכתיב בויקרא ואם לא תשיג ידו לשתי תורים.
לכל בני אהרן תהיה – אכולה קרא קאי.
שלא קמו – מנחות תחת זבחים.
בדלות – שאין מביא מנחה אלא בדלי דלות שנאמר אם לא תמצא ידו וגו׳ עד ולקח שתי תורים.
שהרי קמו תחתיהן בדלות – שהמחוייב קינין ואין לו יכול להביא מנחה.
וממשיכים לדון: יכול שלא יחלקו ביניהם הכהנים מנחות כנגד זבחים, וסברה היא: שהרי המנחות לא קמו (אינן מובאות) תחתיהן (במקומם) של הזבחים בדלות, שגם הדל, שאינו יכול להביא בהמה לקרבן (כגון בקרבן חטאת עולה ויורד) — אינו מביא מנחה במקום הזבח, אבל שמא תאמר שיחלקו הכהנים ביניהם מנחות כנגד עופות, שהרי קמו תחתיהן בדלות, שאם היה המקריב עני מאד (״דלי דלות״), ואין הוא יכול להביא קרבן עוף בקרבנו, הריהו מביא מנחה — לכך תלמוד לומר עוד בכתוב זה ״וכל נעשה במרחשת... לכל בני אהרן תהיה...״, והרי זה מקרא יתר הבא להורות שדווקא באותה מנחה חולקים הכהנים, ואין הם חולקים במנחות אף כנגד עופות.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of meal offerings in exchange for portions of animal offerings since they do not substitute for them in the case of poverty. One who is too poor to afford to bring an animal offering, e.g., in the case of a sin offering determined on a sliding scale, does not bring a meal offering in its stead. Since meal offerings are not brought in place of animal offerings, there is clearly no connection between them. But perhaps they may receive a share of meal offerings in exchange for portions of bird offerings, since they do substitute for them in the case of poverty. If one is so destitute that he cannot afford to bring a bird offering he brings a meal offering. Therefore, the same verse states: “And all that is prepared in the deep pan…shall all the sons of Aaron have,” again emphasizing that all must have an equal share in that meal offering.
הכל
(3) יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת שֶׁהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים וְהַלָּלוּ מִינֵי קְמָחִים יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:ט׳} וְעַל מַחֲבַת לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of meal offerings in exchange for portions of bird offerings since these, i.e., bird offerings, are types of offerings that involve blood sprinkled on the altar, and those, i.e., meal offerings, are types of offerings made of flour. But perhaps they may receive a share of portions of bird offerings in exchange for portions of animal offerings, since both categories are types of offerings that involve blood sprinkled on the altar. Therefore, the same verse states: “And on a pan…shall all the sons of Aaron have,” a seemingly superfluous phrase, which teaches that one may not receive a share even of bird offerings in exchange for portions of animal offerings.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of meal offerings in exchange for portions of bird offerings since these, i.e., bird offerings, are types of offerings that involve blood sprinkled on the altar, and those, i.e., meal offerings, are types of offerings made of flour. But perhaps they may receive a share of portions of bird offerings in exchange for portions of animal offerings, since both categories are types of offerings that involve blood sprinkled on the altar. Therefore, the same verse states: “And on a pan…shall all the sons of Aaron have,” a seemingly superfluous phrase, which teaches that one may not receive a share even of bird offerings in exchange for portions of animal offerings.
ת״ל ועל מחבת, מרבויא דקרא דהא ממילא ידענא דמחבת בשאר מנחות ואא״ע ת״ע לזבחים, מליקה ביד וזבחים בכלי, ומשני ההיא מכל, פי׳ האי דרשא דחלוקה מכל נפקא, ל״ה. ר״ל אבל שיריים נאכלין דשל שעורים בין חריבה בין בלולה מחריבה ובלולה כדתניא חזקי׳ לעיל אא״ע לבלולה של חטין, אבל ליכא לפרש איפכא דר״ל דקרא דבלולה וחריבה אתא לדרשא דחלוקה כדמשמע מבריית. דקאמר ת״ל בלולה ת״ל וחריבה חדא דפשטיה דקרא בבלולה וחריבה לכל בני אהרן תהיה משמע דבא לומר דנאכלת לכהנים ולהכי נוקי לה באא״ע לשל חטין ת״ע לשל שעורים, ועוד דאי נוקי לומר דבאלומר בשל חטין ולומר דלא יחלקו מנחות כנגד מנחות ולא מחבת כנגד מרחשת הרי מכל דאייתר לדרש׳ אחרינא לא הוה משתמע דאתי למימר דשל שעורים נאכל דמכל לא משמע הכי אבל כי מוקמי׳ גופיה דקרא בשל שעורים משום דאייתר קרא לשל שעורים מצי לאוקמ׳ יתורא דכל למימר דלא יחלקו מנחות כנגד מנחות דר״ל דאפי׳ בהני דהוו של שעורים לא יחלקו מנחות כנגד מנחות ומחבת כנגד מחבת:
והא אפיקתיה לכדר׳ יוסי בר יהודה, בסוף כל המנחות באות מצה דאמר מה כל האמור למטה שני מינין, מוכל פי׳ מרבוייא דו״ו מרבה, ל״ה:
והא אפיקתיה לכדר׳ יוסי בר יהודה, בסוף כל המנחות באות מצה דאמר מה כל האמור למטה שני מינין, מוכל פי׳ מרבוייא דו״ו מרבה, ל״ה:
ועדיין יכול אתה לומר כי לא יחלקו מנחות כנגד עופות, שהרי הללו העופות הם מיני דמים (שיש בהם נתינת דם על המזבח), ואילו הללו (המנחות) הינן מיני קמחים, ואולם שמא יחלקו ביניהם עופות כנגד זבחים, שכן הללו והללו מיני דמים? — לכך תלמוד לומר עוד בכתוב זה ״ועל מחבת... לכל בני אהרן תהיה...״, ואף מקרא זה יתר, ובא ללמד שדווקא באלה הכהנים חולקים, ואין הם חולקים בדבר אחר. ומאחר שכבר למדנו שאינם חולקים מנחות כנגד עופות, בא פסוק זה להורות שאף אינם חולקים בעופות כנגד זבחים.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of meal offerings in exchange for portions of bird offerings since these, i.e., bird offerings, are types of offerings that involve blood sprinkled on the altar, and those, i.e., meal offerings, are types of offerings made of flour. But perhaps they may receive a share of portions of bird offerings in exchange for portions of animal offerings, since both categories are types of offerings that involve blood sprinkled on the altar. Therefore, the same verse states: “And on a pan…shall all the sons of Aaron have,” a seemingly superfluous phrase, which teaches that one may not receive a share even of bird offerings in exchange for portions of animal offerings.
הכל
(4) יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים שֶׁהַלָּלוּ עֲשִׂיָּיתָן בַּיָּד וְהַלָּלוּ עֲשִׂיָּיתָן בִּכְלִי אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד מְנָחוֹת שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ עֲשִׂיָּיתָן בַּיָּד את״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:י׳} וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of bird offerings in exchange for portions of animal offerings because with regard to these, i.e., the birds, their processing, i.e., killing, is executed by hand, by pinching the nape of the neck, and with regard to those, i.e., the animals, their processing, i.e., killing, is executed with a utensil, by slaughtering with a knife. But perhaps they may receive a share of meal offerings in exchange for portions of other meal offerings, since the processing of both these and those are carried out by hand. Therefore, the next verse states: “And every meal offering mixed with oil…shall all the sons of Aaron have” (Leviticus 7:10).
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of bird offerings in exchange for portions of animal offerings because with regard to these, i.e., the birds, their processing, i.e., killing, is executed by hand, by pinching the nape of the neck, and with regard to those, i.e., the animals, their processing, i.e., killing, is executed with a utensil, by slaughtering with a knife. But perhaps they may receive a share of meal offerings in exchange for portions of other meal offerings, since the processing of both these and those are carried out by hand. Therefore, the next verse states: “And every meal offering mixed with oil…shall all the sons of Aaron have” (Leviticus 7:10).
ועדיין יכול שלא יחלקו דווקא בעופות כנגד זבחים, שכן יש ביניהם הבדל, שהללו (העופות) עשייתן (שחיטתן) נעשית ביד (במליקה בצפורן), ואילו הללו (הזבחים) עשייתן (שחיטתם) נעשית בכלי (בסכין), אבל שמא יחלקו מנחות מסוג אחד כנגד מנחות מסוג אחר, שהרי דומות הן, שכן אלו ואלו עשייתן (קמיצתן) ביד? — לכך תלמוד לומר עוד בכתוב זה ״וכל מנחה בלולה בשמן... לכל בני אהרן תהיה...״, ואף מקרא זה יתר, ובא ללמד שאין חולקים מנחות כנגד מנחות.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of bird offerings in exchange for portions of animal offerings because with regard to these, i.e., the birds, their processing, i.e., killing, is executed by hand, by pinching the nape of the neck, and with regard to those, i.e., the animals, their processing, i.e., killing, is executed with a utensil, by slaughtering with a knife. But perhaps they may receive a share of meal offerings in exchange for portions of other meal offerings, since the processing of both these and those are carried out by hand. Therefore, the next verse states: “And every meal offering mixed with oil…shall all the sons of Aaron have” (Leviticus 7:10).
הכל
(5) יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַחֲבַת שֶׁזּוֹ מַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין וְזוֹ מַעֲשֶׂיהָ רַכִּין אֲבָל יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת בתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:י׳} וַחֲרֵבָה לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of a meal offering prepared on a pan in exchange for portions of a meal offering prepared in a deep pan, or portions of a meal offering prepared in a deep pan in exchange for portions of a meal offering prepared on a pan, since the actions with this pan result in a hard product, and the actions with that deep pan result in a soft product. But perhaps they may receive a share of a meal offering prepared on a pan in exchange for the portions of a different meal offering prepared on a pan, or a share of a meal offering prepared in a deep pan in exchange for portions of a different meal offering prepared in a deep pan. Therefore, the same verse states: “Or dry, shall all the sons of Aaron have” (Leviticus 7:10).
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of a meal offering prepared on a pan in exchange for portions of a meal offering prepared in a deep pan, or portions of a meal offering prepared in a deep pan in exchange for portions of a meal offering prepared on a pan, since the actions with this pan result in a hard product, and the actions with that deep pan result in a soft product. But perhaps they may receive a share of a meal offering prepared on a pan in exchange for the portions of a different meal offering prepared on a pan, or a share of a meal offering prepared in a deep pan in exchange for portions of a different meal offering prepared in a deep pan. Therefore, the same verse states: “Or dry, shall all the sons of Aaron have” (Leviticus 7:10).
ערך חב
חב – א(כתובות כז.) עיר שכבשה כרכום אם יש שם מחבואה אחת מצלת על כל הכהנות כולן. (פרק ז דפיאה) משתהלך המחבא פי׳ שיבדוק המחבויין כדכתיב מכל המחבואים אשר יתחבא שם. (מנחות עג. ובסיפרי) מה בין מחבת למרחשת שהמחרשת יש לה כסוי והמחבת אין לה כסוי דברי רבי יוסי הגלילי רבי חנינא בן גמליאל אומר מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין מחבת צפה ומעשיה קשין פי׳ מחבת צפה אין לה בית קבול אלא חלקה דכתיב על המחבת גמרא מאי טעמא אילימא מרחשת משום דאתיא ארחושי הלב כדכתיב רחש לבי דבר טוב כלומר הרהורי הלב מחבת דאתיא אמחבואי הלב כדאמרי אינשי קא מנבח נביחי כלומר שנגע בפיו הדיבור אימר איפכא מחבת דאתי אמחבואי הלב כדכתיב למה נחבאת לברוח מרחשת דאתי׳ ארחושי הפה כדאמרי אינשי קא מרחשת שיפוותי׳ פי׳ אחר רוחשין רותחין מעשיה קשין יש בה מים מועטין (נדה לט) אם היתה במחבת והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים. (סוכה מ., בבא קמא קא) עלי קנים ועלי גפנים שגבבן בחיבה על פני השדה לקטן לאכילה ולמאכל בהמתו יש בהן משום קדושת שביעית שמתבערין בשביעית דאסורין לאחר שיצא שביעית לקטן לעצים לשרוף אין בהם משום קדושת שביעית ומותרין אפילו לאחר שיצא שביעית (בבא קמא פא) ושאר כל האילנות מן חובו של אילן ולא מן חודו פי׳ מענפין שבצדדין שמחבין האילן ולא מן חודו עיקר לבו של אילן. השב ידך אל חיקך תרגום ירושלמי אעל כען ידך בחובך. ותחבק חיק נכריה תרגום ולא תחבק חובא דאחריתא היחתה איש אש בחיקו תרגום סיים בר נשא נורא בחוביה (א״ב בנוסחאות דידן כתוב בעוביה)
א. [פערבערגען. בהעלטנישען. שויס.]
ועדיין יכול שלא יחלקו מנחת מחבת כנגד מנחת מרחשת ומנחת מרחשת כנגד מנחת מחבת, משום שהן שונות זו מזו, שהרי זו (המחבת) מעשיה (הדברים הנעשים בה, בשל היותה רחבה ואינה עמוקה) קשין, ואילו זו (המרחשת) מעשיה (הדברים הנעשים בה, בשל היותה עמוקה) רכין, אבל שמא יחלקו מנחת מחבת שהביא אדם זה, כנגד מנחת מחבת שהביא אדם אחר. וכן מנחת מרחשת שהביא אדם זה כנגד מנחת מרחשת שהביא אדם אחר? — לכך תלמוד לומר עוד בכתוב זה ״וחרבה לכל בני אהרן תהיה...״, ואף זה מקרא יתר, ללמד שגם אופן זה של חלוקת מנחה כנגד אותה מנחה אסורה.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of a meal offering prepared on a pan in exchange for portions of a meal offering prepared in a deep pan, or portions of a meal offering prepared in a deep pan in exchange for portions of a meal offering prepared on a pan, since the actions with this pan result in a hard product, and the actions with that deep pan result in a soft product. But perhaps they may receive a share of a meal offering prepared on a pan in exchange for the portions of a different meal offering prepared on a pan, or a share of a meal offering prepared in a deep pan in exchange for portions of a different meal offering prepared in a deep pan. Therefore, the same verse states: “Or dry, shall all the sons of Aaron have” (Leviticus 7:10).
הכל
(6) יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אֲבָל יַחְלְקוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:י׳} אִישׁ כְּאָחִיו וְאִם עַל תּוֹדָה כְּשֵׁם שֶׁאֵין חוֹלְקִין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים כָּךְ אֵין חוֹלְקִים בְּקָדָשִׁים קַלִּים.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of offerings of the most sacred order, e.g., meal offerings, in exchange for a portion of another similar offering, but they may receive a share of offerings of lesser sanctity in exchange for a portion of another similar offering. Therefore, the same verse states with regard to meal offerings: “Shall all the sons of Aaron have, one as well as another” (Leviticus 7:10), and near it appears the verse: “If he offers it for a thanks offering” (Leviticus 7:12), from which is derived: Just as one may not receive a share of one offering in exchange for a portion of another similar offering in the case of offerings of the most sacred order, so too, one may not receive a share of one offering in exchange for a portion of another similar offering in the case of offerings of lesser sanctity, e.g., a thanks offering.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of offerings of the most sacred order, e.g., meal offerings, in exchange for a portion of another similar offering, but they may receive a share of offerings of lesser sanctity in exchange for a portion of another similar offering. Therefore, the same verse states with regard to meal offerings: “Shall all the sons of Aaron have, one as well as another” (Leviticus 7:10), and near it appears the verse: “If he offers it for a thanks offering” (Leviticus 7:12), from which is derived: Just as one may not receive a share of one offering in exchange for a portion of another similar offering in the case of offerings of the most sacred order, so too, one may not receive a share of one offering in exchange for a portion of another similar offering in the case of offerings of lesser sanctity, e.g., a thanks offering.
יכול לא יחלקו בקדשי קדשים – כגון חטאת כנגד חטאת ואשם כנגד אשם.
אבל יחלקו – שלמים כנגד שלמים דהא לא גלי קרא [אלא] גבי מנחה דקדשי קדשים היא.
ת״ל איש כאחיו – וסמוך ליה אם על תודה.
יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים – שלא יתנו חטאת כנגד אשם ולא מנחת מאפה כנגד מנחת הסולת דכולם קדשי קדשים הן אבל יחלקו בקדשים קלים כגון שלמים כנגד תודה.
תלמוד לומר איש כאחיו – וסמיך ליה אם על תודה דמקרא נדרש לפניו ואיתקוש קדשים קלים לקדשי קדשים למנחות לענין חלוקה.
תלמוד לומר איש כאחיו – ואם על תודה כר׳ יהודה מוקמינן הך ברייתא בפ״ב דקידושין (דף נב: ונג.) וגרסינן התם וסמיך ליה תודה משמע דמסמוכין דריש וקשיא דר׳ יהודה לא דריש סמוכין בפרק קמא דיבמות (יבמות ד.) והתם פירשתי.
ועדיין שואלים: יכול שלא יחלקו בקדשי קדשים, כמו מנחות, אבל יחלקו בקדשים קלים? — לכך תלמוד לומר עוד בסוף הכתוב הזה ״איש כאחיו״, ובסמוך לו נאמר דין הקדשים הקלים: ״וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה׳. אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה...״ (שם י— יא) — לומר: כשם שאין חולקין בקדשי קדשים, כך אין חולקים בקדשים קלים כגון תודה.
The baraita continues: One might have thought that they may not receive a share of offerings of the most sacred order, e.g., meal offerings, in exchange for a portion of another similar offering, but they may receive a share of offerings of lesser sanctity in exchange for a portion of another similar offering. Therefore, the same verse states with regard to meal offerings: “Shall all the sons of Aaron have, one as well as another” (Leviticus 7:10), and near it appears the verse: “If he offers it for a thanks offering” (Leviticus 7:12), from which is derived: Just as one may not receive a share of one offering in exchange for a portion of another similar offering in the case of offerings of the most sacred order, so too, one may not receive a share of one offering in exchange for a portion of another similar offering in the case of offerings of lesser sanctity, e.g., a thanks offering.
הכל
(7) אִישׁ אִישׁ חוֹלֵק גוַאֲפִילּוּ בַּעַל מוּם דוְאֵין קָטָן חוֹלֵק וַאֲפִילּוּ תָּם.
The baraita further expounds this verse: It states: “One as well as another [ish ke’aḥiv],” which teaches that with regard to priests, a man [ish] who is an adult receives a share even if he is blemished, but a priest who is a minor may not receive a share even if he is unblemished. This baraita evidently interprets the verse: “And every meal offering, mixed with oil, or dry, shall all the sons of Aaron have, one as well as another” (Leviticus 7:10), as referring to the prohibition against priests exchanging shares of offerings. If so, how does Ḥizkiyya state that this verse is referring to the priests’ eating of the remainder of the omer offering and the meal offering of a sota?
The baraita further expounds this verse: It states: “One as well as another [ish ke’aḥiv],” which teaches that with regard to priests, a man [ish] who is an adult receives a share even if he is blemished, but a priest who is a minor may not receive a share even if he is unblemished. This baraita evidently interprets the verse: “And every meal offering, mixed with oil, or dry, shall all the sons of Aaron have, one as well as another” (Leviticus 7:10), as referring to the prohibition against priests exchanging shares of offerings. If so, how does Ḥizkiyya state that this verse is referring to the priests’ eating of the remainder of the omer offering and the meal offering of a sota?
איש חולק אפילו בעל מום – לשון חולק לאו דווקא דהא קאמר אין חולקין אלא כלומר אין מקפידין בו אבל חלוקה גמורה לא עבדי ליטול בשוה וכן הא דתנן בשילהי בכורים והן מתחלקין ביניהם כקדשי המקדש וכן הני דבריש טבול יום (זבחים דף צט.) לשון חלוקה לאו דווקא וקצת קשה מהא דתנן בפ׳ שואל (שבת דף קמח:) ומטילין חלשים על הקדשים ביום טוב ושמא מפני דרכי שלום בעלמא היו עושין ועוד נראה דדווקא קאמר אין חולקין לענין שיהא שלו לקדש בו את האשה דאהכי מייתי ליה בפ״ב דקידושין (קידושין נג.) אי נמי י״ל דלא ממעטינן הכא אלא שאין מחלקין מנחה חריבה זו כנגד מנחה חריבה אחרת אבל מנחה אחת בפני עצמה מחלקין וכן זבח אחד והא דפריך התם בפרק האיש מקדש (קידושין נג.) מהא דתנא הצנועים מושכין ידיהן והגרגרנין חולקין ולא משני במנחה אחת שאני משום דהתם לאו מלשון חולקין גרידא דייק מדלא מייתי ממתני׳ דטבול יום וממתניתין דביכורים [אלא] כדפי׳ התם בקונטרס דס״ד דהאי חולקין לאו ליטול חלקו המגיעו קאמר דגבי לחם הפנים (יומא לט.) תניא ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק היתה ברכה מצויה בלחם הפנים [וכל כהן שמגיעו כזית] יש אוכל ושבע ויש שבע ומותיר מכאן ואילך נשתלחה מאירה בלחם הפנים וכל כהן מגיעו כפול כו׳ וכיון דהוי כפול למאי חזי אלא דרך עילוי חולקין מניח חלקו לחבירו ונוטל כנגדו במקום אחר אלמא אית בהו דין חלוקה ומשני חלקו המגיעו קאמר וכשאינו שוה לו חוטף חלק חבירו ואוכלו והא דתנן במסכת סוכה (דף נו.) הנכנסין חולקין בצפון חלקו המגיעו קאמר ובעוד שהיתה בו ברכה.
ועוד נדרש מהכתוב ״איש כאחיו״: ״איש״ — ללמד כי דווקא כהן שהוא איש (בוגר) הוא שחולק (נוטל חלק בקרבנות המשמר), ואפילו הוא בעל מום, ואין הכהן הקטן חולק (נוטל חלק בקרבנות המשמר, שאינו אוכל אלא מחלק אביו), ואפילו הוא תם (שאין בו מום). הרי שנדרשו הכתובים ״וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה״ ללמדנו לענין איסור חלוקה בין הכהנים, וכיצד איפוא דרש חזקיה מייתור הכתובים הללו לענין אכילת שיירי מנחת עומר ומנחת הסוטה!
The baraita further expounds this verse: It states: “One as well as another [ish ke’aḥiv],” which teaches that with regard to priests, a man [ish] who is an adult receives a share even if he is blemished, but a priest who is a minor may not receive a share even if he is unblemished. This baraita evidently interprets the verse: “And every meal offering, mixed with oil, or dry, shall all the sons of Aaron have, one as well as another” (Leviticus 7:10), as referring to the prohibition against priests exchanging shares of offerings. If so, how does Ḥizkiyya state that this verse is referring to the priests’ eating of the remainder of the omer offering and the meal offering of a sota?
הכל
(8) הָהוּא מִכׇּל נָפְקָא וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא הָהוּא מִוְּכׇל.
The Gemara answers: With regard to the prohibition against exchanging priestly shares, that is derived from the term: “Every meal offering.” By contrast, Ḥizkiyya derives his principle with regard to these two meal offerings from the rest of the verse. The Gemara asks: But haven’t you already derived from the word “every” that which Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, states, that when one vows to offer a meal offering baked in an oven, all the baked items must be of a uniform type, either loaves or wafers (see 63b)? The Gemara answers: Rather, that halakha concerning the exchange of shares of offerings is derived from the addition of the word “and,” in the term: “And every [vekhol] meal offering.”
The Gemara answers: With regard to the prohibition against exchanging priestly shares, that is derived from the term: “Every meal offering.” By contrast, Ḥizkiyya derives his principle with regard to these two meal offerings from the rest of the verse. The Gemara asks: But haven’t you already derived from the word “every” that which Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, states, that when one vows to offer a meal offering baked in an oven, all the baked items must be of a uniform type, either loaves or wafers (see 63b)? The Gemara answers: Rather, that halakha concerning the exchange of shares of offerings is derived from the addition of the word “and,” in the term: “And every [vekhol] meal offering.”
ההוא – ברייתא מנין שאין חולקין:
מכל נפקא – כל מנחה בלולה בשמן והאי דחזקיה נפקא ממנחה דיכול למימר מנחה בלולה בשמן וחריבה:
והא אפיקתיה ההוא כל מנחה בלולה לעיל בפרק כל המנחות באות מצה בסופיה לכדר׳ יוסי בר׳ יהודה מה כל (וכל) האמור למטה שני מינין:
ההוא מוי״ו דמכל ובריית׳ מכל:
ההיא – ברייתא שאין חולקין.
מכל נפקא – וכל מנחה בלולה בשמן (ויקרא ז).
הא אפיקתיה – לכל מנחה בלולה לעיל בפ׳ כל המנחות (דף סג:) לכדרבי יוסי בר׳ יהודה דאמר מה כל האמור למטה שני מינין.
ההוא מוכל נפקא – ברייתא מכל והא דאם אינו ענין כו׳ תנהו ענין לחריבה של שעורין נפקא לי׳ ממנחה.
ומשיבים: הלימוד ההוא המובא בברייתא מהכתובים הללו לענין איסור החלוקה אינו מכל הכתוב ״וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה״, אלא רק ממה שנאמר ״כל״ (״וכל מנחה״) נפקא [יוצא, נלמד], ואילו חזקיה למד לענין אכילת שתי המנחות הללו מגוף הכתוב. ושואלים על כך: והא אפיקתיה [והרי כבר הוצאת אותו, למדת ממנו, מהמלה ״כל״] דרשה אחרת, לכמו מה שאמר ר׳ יוסי בר׳ יהודה (לעיל מנחות דף סג,ב) שאין הנודב מנחת מאפה תנור מביא שני מיני מנחות, אלא עשר חלות או עשרה רקיקים! ומשיבים: אלא הלימוד ההוא לענין חלוקה הריהו מתוספת האות ו׳ במלה ״וכל״ (״וכל מנחה״) הבאה לרבות.
The Gemara answers: With regard to the prohibition against exchanging priestly shares, that is derived from the term: “Every meal offering.” By contrast, Ḥizkiyya derives his principle with regard to these two meal offerings from the rest of the verse. The Gemara asks: But haven’t you already derived from the word “every” that which Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, states, that when one vows to offer a meal offering baked in an oven, all the baked items must be of a uniform type, either loaves or wafers (see 63b)? The Gemara answers: Rather, that halakha concerning the exchange of shares of offerings is derived from the addition of the word “and,” in the term: “And every [vekhol] meal offering.”
הכל
(9) רָבִינָא אָמַר אָתְיָא מִדְּתָנֵי לֵוִי דְּתָנֵי לֵוִי {במדבר י״ח:ט׳} לְכׇל קׇרְבָּנָם וּלְכׇל מִנְחָתָם וּלְכׇל חַטָּאתָם וּלְכׇל אֲשָׁמָם.
§ Ravina said: According to the opinion of Rabbi Shimon, the source for the halakha that the omer offering and the meal offering of a sota are eaten comes from the baraita that Levi teaches, as Levi teaches: The verse states with regard to the priestly gifts: “This shall be yours of the most sacred items, reserved from the fire: Every offering of theirs, and every meal offering of theirs, and every sin offering of theirs, and every guilt offering of theirs, which they may restore to Me, shall be most holy for you and for your sons” (Numbers 18:9). The word “every” in each clause includes a number of additional offerings that are eaten by the priests.
§ Ravina said: According to the opinion of Rabbi Shimon, the source for the halakha that the omer offering and the meal offering of a sota are eaten comes from the baraita that Levi teaches, as Levi teaches: The verse states with regard to the priestly gifts: “This shall be yours of the most sacred items, reserved from the fire: Every offering of theirs, and every meal offering of theirs, and every sin offering of theirs, and every guilt offering of theirs, which they may restore to Me, shall be most holy for you and for your sons” (Numbers 18:9). The word “every” in each clause includes a number of additional offerings that are eaten by the priests.
מדתני לוי אתא, דמנחת העומר ומנחת קנאות דהוו של שעורים דשיריהם נאכלין, ל״ה:
של מצורע ששירי הלוג נאכל לכהנים. סד״א מן האש כתיב, פי׳ דכתי׳ וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש והאי לאו אישים הוא:
א רבינא אמר: המקור (לשיטת ר׳ שמעון) שאף מנחת העומר ומנחת הקנאות נאכלות אתיא [באה, נלמדת] הלכה זו מדתני [מאותה ברייתא ששנה] החכם לוי, דתני [שכן שנה] לוי ברייתא: נאמר בתחילת פרשת מתנות הכהונה: ״זה יהיה לך מקודש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קודש קדשים לך הוא ולבניך״ (במדבר יח, ט), ותוספת ״כל״ בכל אחד מן הפרטים שבפסוק זה באה לרבות:
§ Ravina said: According to the opinion of Rabbi Shimon, the source for the halakha that the omer offering and the meal offering of a sota are eaten comes from the baraita that Levi teaches, as Levi teaches: The verse states with regard to the priestly gifts: “This shall be yours of the most sacred items, reserved from the fire: Every offering of theirs, and every meal offering of theirs, and every sin offering of theirs, and every guilt offering of theirs, which they may restore to Me, shall be most holy for you and for your sons” (Numbers 18:9). The word “every” in each clause includes a number of additional offerings that are eaten by the priests.
הכל
(10) כׇּל קׇרְבָּנָם לְרַבּוֹת הלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא {במדבר י״ח:ט׳} מִן הָאֵשׁ כְּתַב רַחֲמָנָא קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן .
The Torah states: “Every offering of theirs,” to include the log of oil that accompanies the guilt offering of a recovered leper, teaching that it is also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say that since the Merciful One writes in this verse: “From the fire,” this would exclude this oil, which is not brought onto the altar. Therefore, the verse teaches us: “Every offering,” to include the leper’s oil.
The Torah states: “Every offering of theirs,” to include the log of oil that accompanies the guilt offering of a recovered leper, teaching that it is also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say that since the Merciful One writes in this verse: “From the fire,” this would exclude this oil, which is not brought onto the altar. Therefore, the verse teaches us: “Every offering,” to include the leper’s oil.
לרבות לוג שמן של מצורע – שיהא מה שנאמר מן ההזאות נאכל לכהנים.
סד״א מן האש – וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש והאי לאו ממותר אישים הוא.
לרבות לוג שמן של מצורע – שהשיריים שמשתייר משל בהונות הוו לכהן.
מן האש כתיב – דדבר שממנו לאישים הוא דשיריים לכהנים אבל לוג שאין ממנו לאישים אימא לא ליהוי לכהן [להכי] כתב לכל קרבנם.
״כל קרבנם״ — לרבות לוג שמן של מצורע, שניתן לכהנים למאכל. ויש צורך בריבוי מיוחד, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר], כי כיון ש״מן האש״ (שם) כתב רחמנא [כתבה התורה] בפסוק זה, ולוג שמן של מצורע, אינו עולה על המזבח, לכך קא משמע לן [הוא, הכתוב משמיע לנו] שגם זה בכלל הניתנים לכהנים.
The Torah states: “Every offering of theirs,” to include the log of oil that accompanies the guilt offering of a recovered leper, teaching that it is also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say that since the Merciful One writes in this verse: “From the fire,” this would exclude this oil, which is not brought onto the altar. Therefore, the verse teaches us: “Every offering,” to include the leper’s oil.
הכל
(11) לְכׇל מִנְחָתָם לְרַבּוֹת ומִנְחַת הָעוֹמֶר זוּמִנְחַת קְנָאוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא {שמות כ״ט:ל״ג} וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כּוּפַּר בָּהֶם אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי לְהַתִּיר קָא אָתְיָא וְאִידַּךְ נָמֵי לְבָרֵר קָא אָתְיָא קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן .
The baraita continues expounding the verse: “And every meal offering of theirs,” serving to include the omer meal offering, and the meal offering of jealousy brought by a sota, teaching that they are also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say that since the Merciful One states: “And they shall eat those wherewith atonement was made” (Exodus 29:33), the verse thereby indicates that the priests may eat only those offerings that help the owner achieve atonement. And this omer comes to permit eating from the new grain (see Leviticus 23:9–14), not to achieve atonement; and concerning the other offering, i.e., the meal offering of a sota, as well, it comes to clarify whether or not the accused woman is guilty of adultery, but not to achieve atonement. Therefore, the verse teaches us: “Every meal offering,” to teach that these two meal offerings are included.
The baraita continues expounding the verse: “And every meal offering of theirs,” serving to include the omer meal offering, and the meal offering of jealousy brought by a sota, teaching that they are also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say that since the Merciful One states: “And they shall eat those wherewith atonement was made” (Exodus 29:33), the verse thereby indicates that the priests may eat only those offerings that help the owner achieve atonement. And this omer comes to permit eating from the new grain (see Leviticus 23:9–14), not to achieve atonement; and concerning the other offering, i.e., the meal offering of a sota, as well, it comes to clarify whether or not the accused woman is guilty of adultery, but not to achieve atonement. Therefore, the verse teaches us: “Every meal offering,” to teach that these two meal offerings are included.
לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות – שנקמצו ושיריים לכהנים ומריבוי אתיא דנקמצות ושיריים לכהנים.
והאי – מנחת העומר להתיר חדש אתיא.
ואידך – מנחת קנאות.
לברר – עון אתיא ולא לכפרה אימא לא יהו שיריה נאכלין קמשמע לן.
אשר כפר בהם, ודרשי׳ כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים סד״א מידי דלכפרה אתי אכלי כהנים אבל הנך עומר דלהיתר חדש אתיא ודקנאות דלברר עון אתא קמ״ל:
להכשיר אתי, פי׳ להתגלחות ויין וטומאה דמידי דלאו כפרה לא אכלי כהנים:
וממשיכה הברייתא: ״לכל מנחתם״ — בא לרבות שאף מנחת העומר ומנחת קנאות ניתנות לכהנים לאכילה. ונצרך לכך ריבוי, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] כי כיון שבענין אכילת הכהנים מן הקדשים ״ואכלו אתם אשר כפר בהם״ (שמות כט, לג) אמר רחמנא [אמרה התורה], והיה מקום לומר כי רק דבר הבא לכפר ניתן לכהנים, והאי [וזו] מנחת העומר — להתיר את אכילת התבואה החדשה קא אתיא [היא באה] ולא לכפרה, ואידך נמי [והאחרת, מנחת קנאות, גם כן] אינה באה לכפרת האשה הסוטה, אלא לברר אם חטאה האשה בניאוף קא אתיא [היא באה], והיה מקום לומר שלא תינתנה אלה לכהנים לאכילה, לכך קא משמע לן [הוא, הכתוב משמיע לנו], שאף אלה ניתנות לכהנים.
The baraita continues expounding the verse: “And every meal offering of theirs,” serving to include the omer meal offering, and the meal offering of jealousy brought by a sota, teaching that they are also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say that since the Merciful One states: “And they shall eat those wherewith atonement was made” (Exodus 29:33), the verse thereby indicates that the priests may eat only those offerings that help the owner achieve atonement. And this omer comes to permit eating from the new grain (see Leviticus 23:9–14), not to achieve atonement; and concerning the other offering, i.e., the meal offering of a sota, as well, it comes to clarify whether or not the accused woman is guilty of adultery, but not to achieve atonement. Therefore, the verse teaches us: “Every meal offering,” to teach that these two meal offerings are included.
הכל
(12) {במדבר י״ח:ט׳} לְכׇל חַטֹּאתָם לְרַבּוֹת חחַטַּאת הָעוֹף סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נְבֵילָה הִיא קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן .
The baraita continues to expound the verse. The verse states: “And every sin offering of theirs,” to include a bird sin offering, teaching that it is also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say: The priests may not eat it because it is an unslaughtered animal carcass, as it is killed by pinching the nape of the neck (see Leviticus 5:8), not by conventional slaughter. Therefore, the verse teaches us: “Every sin offering,” teaching that bird sin offerings are included.
The baraita continues to expound the verse. The verse states: “And every sin offering of theirs,” to include a bird sin offering, teaching that it is also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say: The priests may not eat it because it is an unslaughtered animal carcass, as it is killed by pinching the nape of the neck (see Leviticus 5:8), not by conventional slaughter. Therefore, the verse teaches us: “Every sin offering,” teaching that bird sin offerings are included.
וממשיכה עוד הברייתא: ומה שנאמר ״לכל חטאתם״ — הרי הוא לרבות חטאת העוף, שניתנת לכהנים. ונצרך לכך ריבוי מיוחד, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] שאינה ניתנת לכהנים לאכילה לפי שנבילה היא, שהרי היא נמלקת מן העורף (ויקרא ה, ח), ואסורה באכילה, על כן קא משמע לן [הוא, הכתוב משמיע לנו] שהיא ניתנת לכהנים לאכילתם.
The baraita continues to expound the verse. The verse states: “And every sin offering of theirs,” to include a bird sin offering, teaching that it is also eaten by the priests. As, it might enter your mind to say: The priests may not eat it because it is an unslaughtered animal carcass, as it is killed by pinching the nape of the neck (see Leviticus 5:8), not by conventional slaughter. Therefore, the verse teaches us: “Every sin offering,” teaching that bird sin offerings are included.
הכל
(13) {במדבר י״ח:ט׳} לְכׇל אֲשָׁמָם לְרַבּוֹת טאֲשַׁם נָזִיר יוַאֲשַׁם מְצוֹרָע אֲשַׁם מְצוֹרָע בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ {ויקרא י״ד:י״ג} כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן.
The baraita continues to expound the verse. The Torah states: “And every guilt offering of theirs,” to include the guilt offering of the nazirite who has become ritually impure (see Numbers 6:12) and the guilt offering of the leper, teaching that they are also eaten by the priests. The Gemara objects: With regard to the guilt offering of the leper, it is explicitly written with regard to it: “For as the sin offering is the priest’s, so is the guilt offering” (Leviticus 14:13), which already teaches that it is eaten by the priests.
The baraita continues to expound the verse. The Torah states: “And every guilt offering of theirs,” to include the guilt offering of the nazirite who has become ritually impure (see Numbers 6:12) and the guilt offering of the leper, teaching that they are also eaten by the priests. The Gemara objects: With regard to the guilt offering of the leper, it is explicitly written with regard to it: “For as the sin offering is the priest’s, so is the guilt offering” (Leviticus 14:13), which already teaches that it is eaten by the priests.
ומה שנאמר בכתוב זה ״לכל אשמם״ — בא לרבות אף את אשם נזיר שנטמא, ואשם מצורע שניתנים לכהנים. ותוהים: מה צורך בדרשה מיוחדת ללמד על אשם מצורע, שניתן לכהנים לאכילה, והרי בהדיא כתיב ביה [במפורש נאמר בו] שהוא נאכל על ידי הכהנים, שכן נאמר ״כי כחטאת האשם הוא לכהן״ (שם יד, יג)!
The baraita continues to expound the verse. The Torah states: “And every guilt offering of theirs,” to include the guilt offering of the nazirite who has become ritually impure (see Numbers 6:12) and the guilt offering of the leper, teaching that they are also eaten by the priests. The Gemara objects: With regard to the guilt offering of the leper, it is explicitly written with regard to it: “For as the sin offering is the priest’s, so is the guilt offering” (Leviticus 14:13), which already teaches that it is eaten by the priests.
הכל
(14) אֶלָּא לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר כַּאֲשַׁם מְצוֹרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לְהַכְשִׁיר קָא אָתֵי קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן .
The Gemara answers: Rather, the verse serves to include the guilt offering of the nazirite, stating that its status is like the guilt offering of the leper. As, it might enter your mind to say: The guilt offering of the nazirite is not sacrificed for atonement, but rather it comes to prepare the nazirite to begin his period of naziriteship anew, and therefore its meat would not be eaten by the priests. Therefore, the verse teaches us: “Every guilt offering,” teaching that the guilt offering of the nazirite is included.
The Gemara answers: Rather, the verse serves to include the guilt offering of the nazirite, stating that its status is like the guilt offering of the leper. As, it might enter your mind to say: The guilt offering of the nazirite is not sacrificed for atonement, but rather it comes to prepare the nazirite to begin his period of naziriteship anew, and therefore its meat would not be eaten by the priests. Therefore, the verse teaches us: “Every guilt offering,” teaching that the guilt offering of the nazirite is included.
להכשיר1 אתי לשתות יין ולגלח ולטמא למתים קמ״ל2:
1. כן פירש גם ברש״י כת״י אבל תמוה דהא אשם נזיר טמא הוא דמייתי ולהכשירו כדי שיחול עליו נזירות טהרה וצ״ע:
2. כאן צ״ל מ״ש בע״ב מד״ה זה גזל הגר עד תיבת אליו:
אלא אשם נזיר – [שיהא] נאכל כאשם מצורע.
להכשיר אתי – לתגלחת ולטמא למתים ומידי דלאו לכפרה לא [אכלי] כהנים קמ״ל.
אלא כוונת הדברים היא, שבא כתוב זה לרבות אשם נזיר שנטמא, לומר שיהא דינו כאשם מצורע, שאף הוא נאכל. שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] שאשם נזיר אינו בא לכפר, אלא רק להכשיר (לאפשר לו) להתחיל מחדש את נזירותו קא אתי [הוא בא], ואילו אשם מצורע מכשירו לאכול מן הקדשים, והרי אכילת הכהנים נאמרה ביחס לקדשים המכפרים (״ואכלו אותם אשר כופר בהם״), לכך קא משמע לן [הוא הכתוב משמיע לנו] שגם אלה ניתנים לכהנים לאכילה.
The Gemara answers: Rather, the verse serves to include the guilt offering of the nazirite, stating that its status is like the guilt offering of the leper. As, it might enter your mind to say: The guilt offering of the nazirite is not sacrificed for atonement, but rather it comes to prepare the nazirite to begin his period of naziriteship anew, and therefore its meat would not be eaten by the priests. Therefore, the verse teaches us: “Every guilt offering,” teaching that the guilt offering of the nazirite is included.
הכל
(15) {במדבר י״ח:ט׳} אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ כזֶה גֶּזֶל הַגֵּר {במדבר י״ח:ט׳} לְךָ הִיא וּלְבָנֶיךָ לשֶׁלְּךָ הִיא וּלְבָנֶיךָ אֲפִילּוּ לְקַדֵּשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה.
The baraita concludes: “This shall be yours of the most sacred items…which they may restore”; this is referring to an item stolen from a convert who has no heirs and subsequently dies. In this case, the stolen item is given to the priests together with an additional one-fifth of its worth. The phrase “for you and for your sons” means that it is yours and your sons’ personal property, and it may be used even to betroth a woman with it, and it does not belong to the Temple treasury.
The baraita concludes: “This shall be yours of the most sacred items…which they may restore”; this is referring to an item stolen from a convert who has no heirs and subsequently dies. In this case, the stolen item is given to the priests together with an additional one-fifth of its worth. The phrase “for you and for your sons” means that it is yours and your sons’ personal property, and it may be used even to betroth a woman with it, and it does not belong to the Temple treasury.
זה גזל הגר – דכתיב (במדבר ה) אם אין לאיש גואל האשם המושב לכהן זה הקרן שאם גזל את הגר ומת הגר ורוצה להחזיר גזילו ואין לו יורשין יחזירנו לכהנים ויביא קרבן אשם על השבועה שכפר ונשבע לו.
שלך הם – כל הני דמתרבו מהאי קרא.
לקדש בו – כדאמר (קידושין דף נב: ע״ש) המקדש בחלקו בקדשי קדשים מקודשת.
זה גזל הגר – ואתא קרא לאשמועינן כדדרשינן בהגוזל קמא (בבא קמא דף קי.) האשם המושב לה׳ לכהן ובספרים ישנים גרסינן בפ׳ ב״ש בזבחים (זבחים מד:) גזל הגר בהדיא כתיב ביה דכתיב בפרשת נשא לו יהיה ופי׳ שם בקונטרס דלא גרסינן ליה משום דחטאות ואשמות ושאר האמורים בפרשה בהדיא כתיבי כל אחד ואחד במקומו וסידרו לו הכתוב לאהרן כאן מפני מחלוקתו של קרח וקשה לפירושו דא״כ מאי קא פריך אשם מצורע בהדיא כתיבי ביה אלא כל הני דאתא קרא לרבויי להו לא כתיבי בשום מקום כגון לוג שמן של מצורע ומנחת העומר ומנחת קנאות וחטאת העוף ואשם נזיר מיהו צריך לדקדק אמאי צריך לכל בכל הני לרבוינהו מדכתיב קרבנם ומנחתם חטאתם ואשמם הוה שמעינן להו כיון דשאר כתיבי כולהו בהדיא והני לא כתיבי דמזאת תורת המנחה וזאת תורת החטאת וזאת תורת האשם לא הוה ידעינן הני כדמפרש טעמא בכל חד וחד.
ואפי׳ לקדש בו את האשה – הא דדרשינן בסוף הגוזל קמא (בבא קמא דף קט:) ובמס׳ ערכין בסוף המקדיש (דף כח:) גבי גזל הגר האשם המושב לה׳ לכהן קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר על כרחין אית לן למימר דלאו משולחן גבוה קא זכו דאם לא כן היאך מקדשין בו את האשה הא אמרינן בפרק האיש מקדש (קידושין דף נב:) המקדש בחלקו בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינה מקודשת דמשולחן גבוה קא זכו אלא לענין אחר קאמר דאין יכול ליתנו לכל כהן שירצה ומיהו הא מילתא דריש התם מדכתיב מלבד איל הכיפורים ושמא אתא קרא לאשמועינן דמועלין בו עד שיבא ליד כהן כדאמר גבי חרמים בסוף המקדיש (ערכין דף כט.) כל זמן שהם ביד בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהם נתנן לכהן הרי הן כחולין ומדקרייה רחמנא אשם לא הוה ידענא הך מילתא דלא הוה מסתבר לאוקמי הכי וא״ת והיאך מקדשין בו את האשה הא לאו ממון כהן הוא כדמשמע בסוף הגוזל קמא (בבא קמא דף קי.) דמחזירין בלילה והחזירה חצאין לא יצא דאשם קרייה רחמנא ועוד מסיק התם (דף קי:) דאין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר משום דאשם קריי׳ רחמנא וי״ל דהנ״מ קודם חלוקה אבל לאחר שיגיע לכל אחד חלקו נעשה ממון כהן.
ומה שנאמר בכתוב זה ״אשר ישיבו״ — זה הוא גזל הגר, שהגוזל מן הגר שאין לו יורשים, צריך לתת לכהנים את הגזילה בתוספת חומש מערכה. ומה שנאמר עוד בכתוב ״לך היא ולבניך״ — לומר כי שלך היא, לכל דבר, והינך נוהג בה כקניינך הממוני, שאתה מורישה לבניך ואפילו יכול אתה לקדש בו את האשה, שאין זה דבר השייך למקדש.
The baraita concludes: “This shall be yours of the most sacred items…which they may restore”; this is referring to an item stolen from a convert who has no heirs and subsequently dies. In this case, the stolen item is given to the priests together with an additional one-fifth of its worth. The phrase “for you and for your sons” means that it is yours and your sons’ personal property, and it may be used even to betroth a woman with it, and it does not belong to the Temple treasury.
הכל
(16) אָמַר רַב הוּנָא
§ Rav Huna said:
§ Rav Huna said:
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מנחות עג. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות עג. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום מנחות עג., הערוך על סדר הש"ס מנחות עג., רש"י מנחות עג. – במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י"., מיוחס לרש"י מנחות עג. – במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י"., תוספות מנחות עג., ר׳ פרץ הכהן מנחות עג., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות עג., אסופת מאמרים מנחות עג.
Menachot 73a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 73a, Attributed to R. Gershom Menachot 73a, Collected from HeArukh Menachot 73a, Rashi Menachot 73a, Attributed to Rashi Menachot 73a, Tosafot Menachot 73a, R. Peretz HaKohen Menachot 73a, Steinsaltz Commentary Menachot 73a, Collected Articles Menachot 73a