×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) עִנְבֵי תַאֲלָא בְּמַיִם.
grapes grown by trellising the vine on a palm tree soaked in water.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ענבי תאלא – ענבי גפן המודלת בדקל.
ע״ב גמרא אמר רשב״ל כותבין ונותנין גט לאלתר ור״י אמר אין כותבין אלא לכשישתפה. ולכאורה נראה דטעמא דר״י דבעינן שיהא שפוי בשעת כתיבה היינו משום שהסופר צריך לכתוב בשליחות הבעל דקי״ל שלוחו של אדם כמותו וא״כ אם הבעל מטורף בשעת כתיבת הגט שאינו ראוי לכתוב בעצמו ממילא השליח שהוא הסופר נמי אין יכול לכתוב דקי״ל דליכא מידי דאיהו לא מצי למיעבד ושלוחיה מצי עביד והיינו נמי טעמא דרשב״ל בשוטה אלא דמדמה קורדייקוס לישן כיון דסמיא בידו כך היה נ״ל לכאורה פשוט ומצאתי ג״כ סברא כזו בס׳ גט פשוט הנדפס מחדש לענין גוסס אלא דקשיא לי בזה לפי שיטת התוס׳ לעיל פרק המביא תניין דף כ״ב שכתבו שם דלא בעינן שליחות בכתיבה ע״ש בסוגיא דחרש שוטה וקטן בד״ה והא לאו בני דיעה נינהו וא״כ תיקשי להו מ״ט דר״י בשמעתין ונ״ל דלפ״ז צריך לומר דטעמא דר״י משום דכתיב וכתב ונתן דבעינן שיהא ראוי לנתינה בשעת כתיבה וכיון שהבעל אינו בדעתו בשעת כתיבה נמצא דבהאי שעתא אין הגט ראוי לנתינה ואפי׳ ע״י שליח מטעמא דפרישית מי איכא מידי דאיהו לא מצי למיעבד ושלוחו מצי עביד. ומזה נראה לי סתירה גמורה על שיטת התוספות שהביא הרשב״א ז״ל בחידושיו דלא קפדינן אלא שיהא שפוי בשעת כתיבה ועל שעת נתינה לא איכפת לן ולהני טעמי דפרישית נראה להיפך דעיקר הקפידא על שעת נתינה דודאי בעינן שליחות וכן נראה מלשון ר״י בעל התוספות בשמעתין בד״ה התם דעתיה צילותא וכ״כ בעל הלבוש בא״ע סי׳ קכ״א דצריך ליזהר שיהא שפוי בשעת הכתיבה וכ״ש בשעת נתינה ובחנם השיג עליו בס׳ ג״פ וכתב דלאו כ״ש הוא ולמאי דפרישית אתי שפיר ומתוך מה שכתבתי יש לי לפקפק על מה שכתב הב״ח שנהגו הגדולים באשה שנשתטית ואינה יכולה לקבל גיטה שיש לזכות לה הגט ע״י אחר ולמסרו לידה כשתתרפא ולפמ״ש יש לפקפק ולומר דלא מהני לה האי גיטא כלל אף לכשתתרפא ותשתפה כיון דבשעת הכתיבה לא היה הגט ראוי לנתינה אי אינה יכולה לשמור גיטה באותה שעה ומדאורייתא אינה מתגרשת ואין כאן גט כלל כדאמרינן הכא בשמעתין בקורדייקוס לר׳ יוחנן ובשוטה לכ״ע ולדעתי צריך להתיישב הרבה בדבר שקרוב הדבר בעיני דלא הוי גיטא בכה״ג. אמנם כן גם על שיטת הירושלמי שהביא הרשב״א ז״ל בחידושיו דאפילו בבריא גמור שמסר גט לאשתו ואמר לה לא תתגרשי עד למחר ואחזו קורדייקוס פסול לר׳ יוחנן נמי יש להקשות מה טעם יש בזה דלא שייכי הני טעמי דפרישית וע״כ צריך לומר דעיקר הקפידא על שעת חלות הגט וטעמא דמילתא לא ידענא ועדיין צ״ע וכאן אין להאריך:
תוספות בד״ה ורמז ואמר כו׳ ושמא אין צריך לבודקו כמו במתני׳ דאית ביה דעתא צילותא כדאמרינן בסמוך עכ״ל. ואע״ג דלכאור׳ נשתתק דמתני׳ נמי דעתא צילותא היא דאי דעתא שגישתא לא הוי מהני ביה בדיקה כמו בקורדייקוס אלא דאיכא למימר דשאני קורדייקוס דודאי בא מחמת רוח רעה ונטרפה דעתו בודאי מש״ה לא מהני ביה בדיקה משא״כ בנשתתק דמתני׳ מספקא מילתא אם מחמת טירוף הדעת הוא או איזה סיבה אחרת משום הכי בדקינן ליה דרוב המטורפין אינן מבחינין להרכין ולהבחין כל כך וא״כ מתוך הבדיקה נתברר שלא נטרפה דעתו כלל ותלינן דנשתתק מאיזה סיבה אחרת משא״כ בשחט בו שנים או רוב שנים פשיטא לתלמודא למסקנא דלא שייך ביה טירוף הדעת ומה שנשתתק היינו מחמת שנשחט בו רוב שנים ולעולם בחדא דעת הוא עד שיתוודע שנטרפה דעתו כמו שפירש ר״י בסמוך וק״ל:
בד״ה התם דעתא צילותא לא ידע רבינו יצחק עד מתי כו׳ דליכא למימר דבדקוהו דא״כ לא הוי פריך מידי לר״י כו׳ עכ״ל. ויש לתמוה דהא לסברת המקשה דמדמי ליה לקורדייקוס לא מהני ביה בדיקה וכן הקשה מהרש״א ז״ל ומה שתירץ שם אין זה מספיק דסברת המקשה ודאי הוי דמאי דאמר שמואל שחט בו שנים ורמז ואמר כתבו גט היינו שאמר כן מיד סמוך לשחיטה ובהאי שעתא דעתא צילותא אית ליה אלא דקשיא ליה אדר׳ יוחנן דסוף סוף כיון דשחט בו שנים סופו למות לאלתר סמוך לנתינת הגט ובהאי שעתא סמוך למיתה רגיל להתקלקל מאד ולטרוף דעתו מש״ה קשיא לר״י ומשני הש״ס דלעולם דעתא צילותא עד שימות ולעולם אימא לן דבעי בדיקה כמו בנשתתק דמתניתין אלא דאלו בעצמן דברי ר״י בעל התוס׳ כיון דע״כ המקשה סבר דרגיל להתקלקל ועל זה משני דדעתא צילותא ולעולם חדא דעתא אית ליה משעת שחיטה עד שימות וא״כ מהאי טעמא גופא לית לן למימר דבדקינן ליה דבין אם נאמר דבדקינן ליה בשעה שרמז ובין אם נאמר דלא בעי בדיקה כמו שנסתפקו התוס׳ בד״ה ורמז סוף סוף לא שייך בדיקה אח״כ כיון דחדא דעתא אית ליה עד שימות והיינו כדמסיק ר״י דלא דמי לשאר שכ״מ שרגיל להתקלקל סמוך למיתה בחולי בידי שמים משא״כ בההיא דנשחט מתוך בוריו חדא דעתא אית ליה וזה ברור ודו״ק:
בא״ד ובגט שכ״מ אומר ר״י דצריך ליזהר שלא יתקלקל בין כתיבה לנתינה דאם נתקלקל בינתיים כו׳ עכ״ל. מה שכתב אם נתקלקל בינתיים לא איירי שנתפקח אח״כ קודם נתינה דבהא אין טעם לפסול אלא עיקר כוונת ר״י ז״ל שאם נתקלקל בין כתיבה לגמר הנתינה אעפ״י שנתפקח אחר נתינה לא אמרינן איגלי מילתא למפרע שהיה שפוי בשעת נתינה וכ״כ הב״י סי׳ קכ״א ע״ש ומהרש״א ז״ל לא עיין בזה בשיטת הפוסקים וק״ל:
בד״ה אלא מעתה יהא גולה על ידו לשמואל פריך דכיון דקאמר דמת לאלתר כו׳ עכ״ל וע״כ דאף למאי דמשני הש״ס חי הוא וסופו למות מיקרי נמי מת לאלתר שסופו למות סמוך לנתינת הגט ולאפוקי ממאי דס״ד שאין סופו למות אלא לזמן מרובה דבהכי הוי אתי ליה שפיר הא דאינו גולה וזה ברור בכוונתם וכמו שכתבו במס׳ יבמות דף קכ״א וע״ש בחידושי מהר״מ מלובלין אבל באמת בעיקר דבריהם יש לתמוה דאיזה שיעור יש לדבר דמיקרי מת לאלתר כיון דע״כ לאו מת לאלתר איירי דהא אמרינן חי הוא וסופו למות סמוך לנתינת הגט ולא אשכחן שום שיעור מיתה אלא בעבד שנדון ביום או יומים משא״כ לענין גלות אם נאמר דפשטא דקרא שימות לאלתר ע״כ היינו לאלתר ממש תוך כדי דיבור וזה א״א מדאמרינן כותבין ונותנין גט בעודנו חי ולולא דברי התוס׳ היה נ״ל לפרש דודאי בעיקר מילתא דברייתא דקתני אינו גולה הוי ס״ד דהיינו משום דשחט בו שנים נהי דמת לאלתר היינו משום שמקרב בעצמו את מיתתו ע״י פירכוס או ע״י שמבלבלו הרוח ואע״ג שזה נעשה ע״י השחיטה אפ״ה פטור השוחטו כיון שהוא בעצמו קירב מיתתו או הרוח בלבלתו ודמי להכוהו בני אדם בעשר מקלות דלרבנן כולהו פטורין ולר״י בן בתירה האחרון חייב שקירב מיתתו כדאיתא בסנהדרין דף ע״ח ומשמע שם דאף מי שעשאו גוסס פטור לכ״ע אע״ג דרוב גוססין למיתה משום דכתיב ואיש כי יכה כל נפש אדם עד דאיכא כל נפש ועיין שם בתוס׳ שכתבו כן להדיא וה״נ דכוותיה מי ששחטו הו״ל כעשאו גוסס ומשום הכי פטור והא דמעידין עליו אע״ג דאין מעידין על הגוסס שאני הכא שסופו למות בודאי מחמת הפירכוס או בלבול הרוח מה שאין כן למאי דאמר שמואל בשמעתין שכותבין גט ונותנין לאשתו והיינו דאפי׳ בדיקה לא בעי כמו שפירש ר״י והיינו כדפרישית דחדא דעתא צילותא אית ליה ולפי זה משמע שאין דרכו לפירכוס או שיבלבלו הרוח דאל״כ ע״כ לית לן למימר דחדא דעתא אית ליה דנהי דבשעת שחיטה דעתא צילותא היינו משום דנשחט מתון בוריו כמ״ש הרשב״א ז״ל משא״כ ע״י פירכוס או בלבול הרוח ודאי רגיל להתקלקל כיון שזה קירב מיתתו וא״כ יש לדמותו בהאי שעתא לקורדייקוס ומכ״ש לטעמא דהרוח בלבלתו דדמי לגמרי לקורדייקוס דאפילו בדיקה לא מהני ביה וע״ז משני הש״ס לאו איתמר עלה חיישי׳ שמא הרוח בלבלתו אי נמי הוא קירב פירוש דלאו ודאי מחמת הפרכוס או הרוח הוא דמית דדוקא לענין גלות חיישינן שמא הרוח בלבלתו או הוא קירב משום דלא אזלינן בתר רובא כמ״ש התוספות לענין גוסס בפ׳ הנשרפין משא״כ לענין הגט לא חיישינן להכי אלא מוקמינן ליה אחזקתיה דלעולם חדא דעתא אית ליה עד שיודע בודאי שנטרפה דעתו מחמת הפירכוס כמ״ש ר״י ז״ל בתוספות או שנאמר דשמואל איירי דשחטו בביתא דשישא ולא פירכס ומש״ה כותבין ונותנין גט לאשתו כן נ״ל לולא שהתוס׳ לא כתבו כן:
שם בגמ׳ אי נמי הוא קירב את מיתתו ופרש״י ז״ל אבל מ״מ סופו למות כוונתו דמש״ה מעידין עליו ולפי פשוטו היינו משום שדרכו לפרכס ואפ״ה לענין גלות פטור כיון שהוא עצמו קירב מיתתו וכדפרישית מסוגייא דפ׳ הנשרפין ומכ״ש דא״ש למאי דפרישית דאפילו בלא פירכוס ובלבול הרוח סופו למות בודאי אלא דאפ״ה לענין גלות פטור משום שהוא קירב או בלבול הרוח מסייעו והו״ל כאילו הכוהו י׳ בני אדם בעשר מקלות דכולן פטורין אע״ג דכל א׳ עביד שיעור מיתה. ועוד דלענין שמעידין עליו להשיא את אשתו לא משכחת אלא כשברח וא״כ בודאי מעידין עליו שמת שהרי בלבלו הרוח כשהלך לו מביתא דשישא וק״ל:
ענבי גפן המודלות על גבי תאלא [דקל] שרויות במים.
grapes grown by trellising the vine on a palm tree soaked in water.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) לַחֲזָזִיתָא לַיְתֵי שַׁב חִיטֵּי אַרְזַנְיָיתָא וְנִיקְלִינְהוּ אַמָּרָא חַדְתָּא וְנָפֵיק מִשְׁחָא מִינַּיְיהוּ וְנֵישׁוּף רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי עֲבַד לֵיהּ לְהָהוּא גּוֹי1 לְדָבָר אַחֵר וְאִיתַּסִּי.

As a remedy for lichen planus [ḥazazita] on one’s skin, let him bring seven large wheat kernels [arzanayata] and let him roast them over a fire on the blade of a new hoe. And let him extract oil from the wheat and rub it into his skin. It is told: Rav Shimi bar Ashi used this remedy for a certain gentile who had something else, i.e., leprosy, and he was healed.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
רש״יתוספותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לחזזיתא – ילפת.
חיטי ארזנייתא – חטין גסים.
אמרא חדתא – על ברזל של פושויי״ר חדש.
ונישוף – ימשח.
לדבר אחר – צרעת.
רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא עובד כוכבים כו׳ – הקשה ה״ר אלחנן אמאי לא אסור לרפאות העובד כוכבים כדאמרינן בפ׳ אין מעמידין (ע״ז דף כו.) גבי מילדת ומניקה אפילו בשכר לפי שמגדלו לעבודת כוכבים ואור״י דשמא כדי להתחכם ברפואה שרי כדי שידע לרפאות ישראל ע״י כן א״נ העובד כוכבים היה יודע שהיה בקי ברפואה זאת ושרי משום איבה או שמא לא שייך כאן מגדל בן לעבודת כוכבים כמו במילדת ומניקה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

התרופה לחזזיתא [לחזזית] העולה בעור — ליתי שב חיטי ארזנייתא [יביא שבע חיטים גדולות] וניקלינהו אמרא חדתא [ויקלה אותן על מעדר חדש] ונפיק משחא מינייהו ונישוף [ויוציא שמן מהן, וישפשף בעור]. מסופר: רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא גוי [עשה תרופה זו לגוי אחד] לדבר אחר (לצרעת), ואיתסי [והתרפא].
As a remedy for lichen planus [ḥazazita] on one’s skin, let him bring seven large wheat kernels [arzanayata] and let him roast them over a fire on the blade of a new hoe. And let him extract oil from the wheat and rub it into his skin. It is told: Rav Shimi bar Ashi used this remedy for a certain gentile who had something else, i.e., leprosy, and he was healed.
רש״יתוספותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר שְׁמוּאֵל הַאי מַאן דִּמְחוֹ לֵיהּ בַּאֲלוֹנְכֵּי דְפָרְסָאֵי מִיחְיָיא לָא חָיֵי אַדְּהָכִי וְהָכִי נִיסְפּוֹ לֵיהּ בִּשְׂרָא שַׁמִּינָא אַגּוּמְרֵי וְחַמְרָא חַיָּיא אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד אַבֵּיתֵיהּ.

Shmuel said: One who is struck with Persian spears [alunkei] will not live long afterward, as he will certainly die from this wound. In the meantime, they should force-feed him fatty meat that was roasted over coals, and undiluted wine. If they do this, it is possible that he will live for a little bit longer and have time to instruct his household with regard to what they should do after his death.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
באלונכי פרסאי – בנוכליות של פרסיים שמצרפין אותן במי סם המות.
דמפקיד אביתיה – צוואה על נכסיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר שמואל: האי מאן דמחו ליה באלונכי דפרסאי [מי שמכים אותו בחניתות של פרסים] מיחייא [לחיות] לא חיי [יחיה] למשך זמן, שוודאי ימות מחמת המכות הללו, ואולם אדהכי והכי [בין כה וכה] ניספו ליה בשרא שמינא אגומרי וחמרא חייא [יאכילו אותו בשר שמן שנצלה על גחלים ויין חי], אפשר דחיי פורתא ומפקיד אביתיה [שיחיה מעט ויצווה לביתו] מה יעשו אחר מותו.
Shmuel said: One who is struck with Persian spears [alunkei] will not live long afterward, as he will certainly die from this wound. In the meantime, they should force-feed him fatty meat that was roasted over coals, and undiluted wine. If they do this, it is possible that he will live for a little bit longer and have time to instruct his household with regard to what they should do after his death.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין הַאי מַאן דִּבְלַע זִיבּוּרָא מִיחְיָיא לָא חָיֵי אַדְּהָכִי וְהָכִי נַשְׁקְיֵהּ רְבִיעֵתָא דְּחַלָּא שמזג אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד לְבֵיתֵיהּ.

Similarly, Rav Idi bar Avin said: One who swallowed a hornet will not live. In the meantime they should give him a quarter-log of sharp [shamzag] vinegar to drink. If they do this, it is possible that he will live for a little bit longer and have time to instruct his household with regard to what they should do after his death.
הערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך שמגז
שמגזא(עבודה זרה יב: גיטין ע.) נשקיוה רביעתא דחלא שמגז פירש רש״י חזק:
א. [שטארק.]
חלא שמזג – חומץ חזק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בדומה לזה אמר רב אידי בר אבין: האי מאן דבלע זיבורא [מי שבולע צירעה] מיחייא [לחיות] לא חיי [יחיה], ואולם אדהכי והכי נשקיה רביעתא דחלא שמזג [בין כה וכה ישקו אותו רביעית של חומץ חריף], אפשר דחיי פורתא ומפקיד לביתיה [שיחיה מעט ויצווה לביתו].
Similarly, Rav Idi bar Avin said: One who swallowed a hornet will not live. In the meantime they should give him a quarter-log of sharp [shamzag] vinegar to drink. If they do this, it is possible that he will live for a little bit longer and have time to instruct his household with regard to what they should do after his death.
הערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָכַל בְּשַׂר שׁוֹר בְּלֶפֶת וְלָן בַּלְּבָנָה בְּלֵילֵי י״דאַרְבָּעָה עָשָׂר אוֹ ט״וחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּתְקוּפַת תַּמּוּז אֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ.

§ Rabbi Yehoshua ben Levi says: If one ate ox meat with a turnip, and slept by the light of the moon on the night of the fourteenth or the fifteenth of the month in the season of Tammuz, i.e., summer, he will be afflicted with aḥilu, a severe fever.
פני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א אמר ר׳ יהושע בן לוי: מי שאכל בשר שור בלפת, ולן באור לבנה בלילי ארבעה עשר או חמשה עשר בחודש בתקופת תמוז (בקיץ) — אחזתו (תוקפת אותו) אחילו [מין קדחת].
§ Rabbi Yehoshua ben Levi says: If one ate ox meat with a turnip, and slept by the light of the moon on the night of the fourteenth or the fifteenth of the month in the season of Tammuz, i.e., summer, he will be afflicted with aḥilu, a severe fever.
פני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) תָּנָא וְהַמְמַלֵּא כְּרֵיסוֹ מִכׇּל דָּבָר אֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ אָמַר רַב פָּפָּא אפי׳אֲפִילּוּ מִתַּמְרֵי פְּשִׁיטָא סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר מָר תַּמְרֵי מַשְׂבְּעָן וּמְשַׁחֲנָן וּמְשַׁלְשְׁלָן וּמְאַשְּׁרָן וְלָא מְפַנְּקָן אֵימָא לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

A Sage taught: And one who fills his stomach with anything, meaning that he eats too much, will be afflicted with aḥilu. Rav Pappa said: Even if he fills his stomach with dates. The Gemara asks: Isn’t this obvious, as Rabbi Yehoshua ben Levi explicitly mentioned if one fills his stomach with anything. The Gemara answers: It might enter your mind to say that since the Master said the following in praise of dates: Dates satisfy the body, warm it up, act as a laxative, strengthen the body, and do not spoil it, one might say that as dates are beneficial, he would not be harmed by eating too many. Nevertheless, it teaches us that they can also cause harm when eaten in excess.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מכל דבר – שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו.
הואיל ואמר מר – שהתמרים יפין לגוף כל כך.
משחנן – מחממות.
משלשלן – משלשלות.
מאשרן – נותנות כח.
ולא מפנקן – אינן מתענגות את הלב להיות איסטניס ואע״פ שהן מתוקות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנא [שנה החכם]: והממלא כריסו מכל דבר, שאוכל יותר מדי — אחזתו אחילו. אמר רב פפא: אפילו אם מילא כריסו מתמרי [מתמרים]. ושואלים: פשיטא [פשוט]! הרי אמר ר׳ יהושע בן לוי ״כל דבר״! ומשיבים: סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר], הואיל ואמר מר [החכם] בשבחם של התמרים: תמרימשבען ומשחנן ומשלשלן ומאשרן ולא מפנקן [תמריםמשביעות ומחממות ומשלשלות ומחזקות ולא מפנקות] את הגוף, אימא [אמור] כיון שהתמרים הן פירות כה משובחים אף שלא יזיקו כשאוכל מהן יותר מדי, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאף הן מזיקות אם ממלא כריסו מהן.
A Sage taught: And one who fills his stomach with anything, meaning that he eats too much, will be afflicted with aḥilu. Rav Pappa said: Even if he fills his stomach with dates. The Gemara asks: Isn’t this obvious, as Rabbi Yehoshua ben Levi explicitly mentioned if one fills his stomach with anything. The Gemara answers: It might enter your mind to say that since the Master said the following in praise of dates: Dates satisfy the body, warm it up, act as a laxative, strengthen the body, and do not spoil it, one might say that as dates are beneficial, he would not be harmed by eating too many. Nevertheless, it teaches us that they can also cause harm when eaten in excess.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מַאי אֲחִילוּ א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת מַאי אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת אָמַר אַבָּיֵי אֵשׁ גַּרְמֵי.

The Gemara asks: What is the affliction aḥilu mentioned here? Rabbi Elazar says: A fire of the bones. The Gemara asks: What is a fire of the bones? Abaye said: This is what is called esh garmei in Aramaic.
פני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שואלים: מאי [מהו] אחילו זה שהזכרנו? אמר ר׳ אלעזר: אש של עצמות. ושואלים: מאי [מה פירוש] ״אש של עצמות״? אמר אביי: מה שנקרא בארמית אש גרמי.
The Gemara asks: What is the affliction aḥilu mentioned here? Rabbi Elazar says: A fire of the bones. The Gemara asks: What is a fire of the bones? Abaye said: This is what is called esh garmei in Aramaic.
פני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מַאי אָסוּתֵיהּ אָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי תְּלָתָא וְשִׁבְעָא וּתְרֵיסַר וְהַאי עַד דְּמִתַּסֵּי.

What is its remedy? Abaye said: My mother told me that any drink consumed for medicinal purposes should be taken for either three or seven or twelve days, depending on what is necessary for that specific ailment. And if this is taken to treat aḥilu then he must drink it until he is healed.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל שקייני – כל משקין שאדם שותה לרפואה יש להן מנין ימים לשתותם יש מהן ג׳ יש מהן ז׳ יש מהן י״ב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי אסותיה [מה תרופתו]? אמר אביי, אמרה לי אם (אומנתי): כולהו שקייני [כל המשקאות] ששותים לרפואה — שותים אותם תלתא ושבעא ותריסר [שלושה ושבעה ושנים עשר יום] כל אחד לפי עניינו, והאי [וזה] לריפוי של אחילו, צריך לשתות עד דמתסי [שיתרפא];
What is its remedy? Abaye said: My mother told me that any drink consumed for medicinal purposes should be taken for either three or seven or twelve days, depending on what is necessary for that specific ailment. And if this is taken to treat aḥilu then he must drink it until he is healed.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי אַלִּיבָּא רֵיקָנָא וְהַאי בָּתַר דְּאָכֵל וְשָׁתֵי וְעָיֵיל לְבֵית הַכִּסֵּא וְנָפֵיק וּמָשֵׁי יְדֵיהּ וּמַיְיתוּ לֵיהּ בּוּנָא דִּשְׁתִיתָא דִּטְלָפְחֵי וּבוּנָא דְּחַמְרָא עַתִּיקָא וְנִיגְבְּלִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנֵיכוֹל וְנִיכְרוֹךְ בִּסְדִינֵיהּ וְנַיגְנְיֵהּ וְלֵיכָּא דְּנוֹקְמֵיהּ עַד דְּקָאֵי מִנַּפְשֵׁיהּ וְכִי קָאֵי לִישְׁקְלֵיהּ לִסְדִינֵיהּ מִינֵּיהּ וְאִי לָא הָדַר עִילָּוֵיהּ.

Any drink consumed for medicinal purposes should be consumed with an empty heart, i.e., without eating first. And for this disease of aḥilu he consumes the medicine after he eats and drinks and enters the bathroom, and exits and washes his hands, and they bring him a fistful of shetita, a type of food made from lentils, and a fistful of aged wine. And let him mix them together and let him eat this mixture. And let him wrap himself with his sheet and sleep. And let there be no one who will awaken him until he awakens on his own. And when he awakens let him remove the sheet from himself. And if he does not do this then the illness will return to him.
הערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך שתית
שתיתא(ברכות לח.) שתיתא רב אמר שהכל נהיה בדברו ושמואל אמר בורא מיני מזונות פי׳ לוקחין תבואה שלא הביאה שליש ומייבשין אותה בתנור ועושין מאכל מן הקמח פ״א בערך קלי (גיטין ע.) מיית ליה בונא דשתיתא דטליפחי (עבודה זרה לט):
א. [מעהל שפייזע.]
בונא דשתיתא דטלפחי – מלא אגרוף מן שתיתא שם מאכל העשוי מקמח עדשים ומלח.
ונכרוך גופיה בסדינים – כדי שיתחמם גופו ויזיע.
וליכא דנוקמיה – ולא יהיה אדם שיקיצנו לפי שהזיעה יפה לו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כולהו שקייני [כל משקאות] ששותים לתרופה — שותים אותם אליבא ריקנא [על לב ריק], כלומר, בלי לאכול קודם, והאי [וזה]בתר דאכל ושתי [אחרי שאוכל ושותה] ועייל [ונכנס] לבית הכסא ונפיק ומשי ידיה [ויוצא ורוחץ ידיו], ומייתו ליה בונא דשתיתא דטלפחי [ומביאים לו מלוא חופן ממאכל של עדשים] ובונא דחמרא עתיקא [ומלוא חופן של יין ישן], וניגבלינהו בהדי הדדי [ויגבל, ילוש אותם זה בזה] וניכול [ויאכל], וניכרוך בסדיניה וניגניה [ויתעטף בסדינו וישן], וליכא דנוקמיה [ושלא יקימו, יעירו, אותו] עד דקאי מנפשיה [שיקום מעצמו], וכי קאי לישקליה לסדיניה מיניה [וכאשר קם יוריד את סדינו ממנו], ואי [ואם] לאהדר עילויה [יחזור עליו] החולי.
Any drink consumed for medicinal purposes should be consumed with an empty heart, i.e., without eating first. And for this disease of aḥilu he consumes the medicine after he eats and drinks and enters the bathroom, and exits and washes his hands, and they bring him a fistful of shetita, a type of food made from lentils, and a fistful of aged wine. And let him mix them together and let him eat this mixture. And let him wrap himself with his sheet and sleep. And let there be no one who will awaken him until he awakens on his own. And when he awakens let him remove the sheet from himself. And if he does not do this then the illness will return to him.
הערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לר׳לְרַבִּי נָתָן אֱכוֹל שְׁלִישׁ וּשְׁתֵה שְׁלִישׁ וְהַנַּח שְׁלִישׁ לִכְשֶׁתִּכְעוֹס תַּעֲמוֹד עַל מִילּוּאֶךָ.

§ Elijah the prophet said to Rabbi Natan: Eat a third of your fill, and drink a third of your fill, and leave a third of your fill, so that when you become angry you will become full. If you do this, there will be room, as it were, for the anger. If you become angry when your stomach is full you will be harmed.
רש״יפני יהושעגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אכול שליש – מלא מעיך שליש ושתה שליש והנח שליש בטנך ריקם.
ולכשתכעוס – וימלא בטנך כעס תעמוד על מילואך אבל אם תמלא מעיך אכילה ושתיה לכשתכעוס תבקע.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ אכול שליש ושתה שליש וכו׳. עי׳ נדה דף כד ע״ב תד״ה אכילתו:
אמר ליה [לו] אליהו לר׳ נתן: אכול שליש ושתה שליש והנח שליש, שלא תאכל מלוא כריסך, שכך לכשתכעוס תעמוד על מילואך, תוכל לעמוד בדבר, ואם לא תעשה כן, כשאתה כועס יזיק לך הדבר.
§ Elijah the prophet said to Rabbi Natan: Eat a third of your fill, and drink a third of your fill, and leave a third of your fill, so that when you become angry you will become full. If you do this, there will be room, as it were, for the anger. If you become angry when your stomach is full you will be harmed.
רש״יפני יהושעגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תָּנֵי ר׳רַבִּי חִיָּיא הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חוֹלִי מֵעַיִים יְהֵא רָגִיל בְּטִיבּוּל קַיִץ וָחוֹרֶף אסְעוּדָתְךָ שֶׁהֲנָאָתְךָ מִמֶּנָּה מְשׁוֹךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה בוְאַל תְּשַׁהֶה עַצְמְךָ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִנְקָבֶיךָ.

Rabbi Ḥiyya teaches: One who does not want to come to a situation whereby he contracts intestinal disease should become accustomed to dipping his food in wine or vinegar, both in the summer and in the winter. He also teaches: You should remove your hand, i.e., stop eating, from a meal that you enjoy so that you do not overeat. And do not delay yourself at the time when it is necessary to relieve yourself.
עין משפט נר מצוהרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בטיבול – לטבול בחומץ או פת ביין.
שהנאתך – שערבה לך.
משוך ידך הימנה – שלא תמלא את כריסך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תני [שנה] ר׳ חייא: הרוצה שלא יבא לידי חולי מעיים, יהא רגיל בטיבול לטבול את מאכלו ביין וחומץ, בין בקיץ בין בחורף. ועוד אמר: סעודתך שהנאתך (שאתה נהנה) ממנהמשוך ידך הימנה כדי שלא תאכל יותר מדי, ואל תשהה עצמך בשעה שאתה צריך לנקביך.
Rabbi Ḥiyya teaches: One who does not want to come to a situation whereby he contracts intestinal disease should become accustomed to dipping his food in wine or vinegar, both in the summer and in the winter. He also teaches: You should remove your hand, i.e., stop eating, from a meal that you enjoy so that you do not overeat. And do not delay yourself at the time when it is necessary to relieve yourself.
עין משפט נר מצוהרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר מָר עוּקְבָא הַאי מַאן דְּשָׁתֵי טִילְיָא חִיוָּרָא אֹחַזְתּוֹ וִיתֵּק אָמַר רַב חִסְדָּא שִׁיתִּין מִינֵי חַמְרָא הֲווֹ מְעַלְּיָא דְּכוּלְּהוּ סוּמָּקָא רֵיחָתָנָא גְּרִיעָא דְּכוּלְּהוּ טִילְיָא חִיוָּרָא.

Mar Ukva said: This one who drinks inferior white wine [tilya] will be afflicted with weakness [vitak]. Rav Ḥisda said: There are sixty types of wine. The best of them all is red, fragrant wine. The worst of them all is inferior white wine.
הערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ותק
ותקא(כתובות עד: נדה ז) המקיז דם ושימש הווין לו בנים ותיקין (גיטין ע.) אמר מר עוקבא האי דשתי טילא חיורא אוחזותו ותק פי׳ חלשות (א״ב פי׳ פתיקין בלשון יוני בעל חולי הריאה אשר בשרו ירזה ונשאר יבש כעץ לפני מותו וחולי זה בא מאבות לבנים והחולי עצמו נאמר בלשון יוני פתיקי):
א. [שווינר זיכטיג.]
טיליא – יין רע.
ויתק – חלשות.
ריחתנא – שיש לו ריח טוב מאד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר מר עוקבא: האי מאן דשתי טיליא חיורא [מי ששותה יין רע לבן]אחזתו (תוקפת אותו) ויתק [חולשה]. אמר רב חסדא: שיתין מיני חמרא הוו [שישים מיני יין הם], מעליא דכולהו [המעולה שבהם]סומקא ריחתנא [יין אדום ריחני], גריעא דכולהוטיליא חיורא [הגרוע שבכולם — יין לבן גרוע].
Mar Ukva said: This one who drinks inferior white wine [tilya] will be afflicted with weakness [vitak]. Rav Ḥisda said: There are sixty types of wine. The best of them all is red, fragrant wine. The worst of them all is inferior white wine.
הערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַב יְהוּדָה הַאי מַאן דְּיָתֵיב בְּצַפְרָנֵי נִיסָן גַּבֵּי נוּרָא וְשָׁיֵיף מִשְׁחָא וְנָפֵיק וְיָתֵיב בְּשִׁמְשָׁא אֹחַזְתּוֹ וִיתַּק.

Rav Yehuda said: This one who sits near the fire during the mornings in the month of Nisan and rubs himself with oil and then goes out and sits in the sun will be afflicted with weakness.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בצפרני – לבקרים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב יהודה: האי מאן דיתיב בצפרני [מי שיושב בבוקרי] ניסן גבי נורא, ושייף משחא [ליד האש ומושח עצמו בשמן] ונפיק ויתיב בשמשא [ויוצא ויושב בשמש]אחזתו (תוקפת אותו) ויתק [חולשה].
Rav Yehuda said: This one who sits near the fire during the mornings in the month of Nisan and rubs himself with oil and then goes out and sits in the sun will be afflicted with weakness.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תָּנוּ רַבָּנַן גהִקִּיז דָּם וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ הוֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁימְּשׁוּ הוֹוִיין לָהֶן בָּנִים בַּעֲלֵי רָאתָן אָמַר רַב פָּפָּא לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טָעֵים מִידֵּי אֲבָל טָעֵים מִידֵּי לֵית לַן בַּהּ.

The Sages taught: One who let blood and afterward engaged in sexual intercourse has weak children conceived from those acts of intercourse. If both of them, husband and wife, let blood and engaged in sexual intercourse they will have children afflicted with a disease known as ra’atan. Rav Pappa said: We said this only if he did not taste anything after letting blood. But if he tasted something then we have no problem with it.
עין משפט נר מצוהרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הויין לו – אם נתעברה באותו תשמיש.
בעלי ראתן – חלשים הרבה מחמת שיש להן שרץ במוח כדאמרינן בכתובות (דף עז:).
דלא טעים מידי – בין הקזה לתשמיש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנו רבנן [שנו חכמים]: הקיז דם ואחרי כן שימש מטתוהוויין לו [יהיו לו] בנים ויתקין [חלושים] מתשמיש זה. הקיזו שניהם ושימשוהוויין להן [יהיו להם] בנים בעלי מחלה ששמה ראתן. אמר רב פפא: לא אמרן [אמרנו] דבר זה אלא שלא טעים מידי [טעם דבר] אחרי ההקזה, אבל אם טעים מידי לית לן [אם טעם דבר אין לנו] בה חשש זה.
The Sages taught: One who let blood and afterward engaged in sexual intercourse has weak children conceived from those acts of intercourse. If both of them, husband and wife, let blood and engaged in sexual intercourse they will have children afflicted with a disease known as ra’atan. Rav Pappa said: We said this only if he did not taste anything after letting blood. But if he tasted something then we have no problem with it.
עין משפט נר מצוהרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא דבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ הוֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין תָּנוּ רַבָּנַן הַבָּא מִבֵּית הַכִּסֵּא אַל יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שִׁיעוּר חֲצִי מִיל מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁד בֵּית הַכִּסֵּא מְלַוֶּה עִמּוֹ וְאִם שִׁימֵּשׁ הוֹוִיין לוֹ בָּנִים נִכְפִּים.

Rabba bar Rav Huna says: One who came back from traveling on the road and engaged in sexual intercourse immediately has weak children conceived from those acts of intercourse. The Sages taught: With regard to one who comes in from the bathroom, he should not engage in sexual intercourse until he waits the measure of time it takes to walk half a mil because the demon of the bathroom accompanies him. And if he engaged in sexual intercourse without waiting this measure of time, he has children who are epileptic.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ולס
ולסא(גיטין ע.) אמר רבא בריה דרבה ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וילס מימות משה עד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו׳:
א. [איין נאמע.]
נכפים – נופלין מאותו חולי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רבה בר רב הונא: בא מן הדרך ושימש מטתו מיד — הוויין לו [יהיו לו] בנים ויתקין [חלושים]. תנו רבנן [שנו חכמים]: הבא מבית הכסא, אל ישמש מטתו עד שישהה שיעור הליכה של חצי מיל, מפני ששד בית הכסא מלוה עמו, ואם שימשהוויין [יהיו] לו בנים נכפים (חולים במחלת הנפילה).
Rabba bar Rav Huna says: One who came back from traveling on the road and engaged in sexual intercourse immediately has weak children conceived from those acts of intercourse. The Sages taught: With regard to one who comes in from the bathroom, he should not engage in sexual intercourse until he waits the measure of time it takes to walk half a mil because the demon of the bathroom accompanies him. And if he engaged in sexual intercourse without waiting this measure of time, he has children who are epileptic.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) תָּנוּ רַבָּנַן ההַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָּד אוֹחַזְתּוֹ עֲוִית מְיוּשָּׁב אוֹחַזְתּוֹ דָּלָרְיָא הִיא מִלְּמַעְלָה וְהוּא מִלְּמַטָּה אוֹחַזְתּוֹ דָּלָרְיָא.

The Sages taught: One who engages in sexual intercourse while standing will be afflicted by spasms. One who engages in sexual intercourse while sitting will be afflicted with dalarya. If she, the woman, is above and he, the husband, is below during sexual intercourse, then he will be afflicted with dalarya.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אלריא
אלריאאהמשמש מטתו מעומד אוחזתו עוית מיושב אוחזתו אלריא (גיטין ע.) פירושו מפהק ובלעז הוא אלריא:
ערך דלר
דלרב(גיטין ע.) היא מלמעלה והוא מלמטה אוחזתו דלריא כבר פירש׳ בערך גם (א״ב פי׳ בלשון רומי כא ב):
א. [פוס שמערצן.]
ב. [איינע קראנקהייט.]
עוית – קרנפ״א.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנו רבנן [שנו חכמים]: המשמש מטתו מעומד (כשהוא עומד) — אוחזתו עוית. העושה זאת מיושבאוחזתו דלריא (רעידה), אם היא, האשה, מלמעלה והוא, הבעל מלמטה בשעת תשמיש — אוחזתו דלריא.
The Sages taught: One who engages in sexual intercourse while standing will be afflicted by spasms. One who engages in sexual intercourse while sitting will be afflicted with dalarya. If she, the woman, is above and he, the husband, is below during sexual intercourse, then he will be afflicted with dalarya.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) מַאי דָּלָרְיָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סַם דָּלָרְיָא דַּרְדָּרָא מַאי דַּרְדָּרָא אָמַר אַבָּיֵי מוֹרִיקָא דְחוֹחֵי רַב פָּפָּא אָלֵיס וּבָלַע לֵיהּ רַב פַּפֵּי אָלֵיס וְשָׁדֵי לֵיהּ.

The Gemara asks: What is dalarya? Rabbi Yehoshua ben Levi said: The remedy for dalarya is dardara. The Gemara asks: What is dardara? Abaye said: Saffron of thorns. Rav Pappa would chew [aleis] and swallow this remedy. Rav Pappi would chew and spit it out.
הערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך חח
חחא(גיטין ע.) מאי דרדרא אמר אביי מוריקא דחוחי פי׳ כרכום שגדל בין החוחים:
א. [דוסטעל.]
סם דלריא – סם רפואתה של דלריא דרדרא שמה.
מוריקא דחוחי – קרו״ג הגדל בגדר של היזמי שקורין שבי״ל.
אלים – לועס בשיניו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שואלים: מאי [מהי] דלריא? ומביאים מה שאמר ר׳ יהושע בן לוי: סם הרפואה לדלריא הוא דרדרא. ושואלים: מאי [מהי] דרדרא? אמר אביי: מוריקא דחוחי [כרכום של קוצים]. רב פפא אליס ובלע ליה [היה לועס ובולע אותו]. רב פפי אליס ושדי ליה [היה לועס ויורק, פולט, אותו לאחר לעיסה].
The Gemara asks: What is dalarya? Rabbi Yehoshua ben Levi said: The remedy for dalarya is dardara. The Gemara asks: What is dardara? Abaye said: Saffron of thorns. Rav Pappa would chew [aleis] and swallow this remedy. Rav Pappi would chew and spit it out.
הערוך על סדר הש״סרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אָמַר אַבָּיֵי מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ לֵיתֵי ג׳שְׁלֹשָׁה קְפִיזֵי קוּרְטְמֵי דְחוֹחֵי וְנֵידוּקִינְהוּ ונישליקינהו בְּחַמְרָא וְנִישְׁתֵּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֵן הֵן הֶחְזִירוּנִי לְנַעֲרוּתִי.:

Abaye says: As a remedy for one who is not an expert, i.e., does not have strength, in the way of the world, i.e., in sexual intercourse, let him bring three vessels [kefizei], each containing three-quarters of a log of safflower thorns. And let him grind them, and boil them in wine, and drink the mixture. Rabbi Yoḥanan says: These are the remedies that return me to my youth with regard to sexual intercourse.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בדרך ארץ – שאין לו כח לשמש.
קפיזא – כלי מחזיק ג׳ רביעיות.
ונדוקינהו – יכתשם הדק.
לנערותי – בתשמיש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר אביי: מי שאינו בקי, כלומר, אין לו כוח בדרך ארץ (בתשמיש), ליתי [שיביא] שלשה קפיזי (כלים בני שלוש רביעיות) של קורטמי דחוחי [כרכום של חוחים], ונידוקינהו ונישליקינהו בחמרא ונישתי [ויכתשם ויבשלם ביין וישתה]. אמר ר׳ יוחנן: הן הן התרופות אשר החזירוני לנערותי לענין תשמיש.
Abaye says: As a remedy for one who is not an expert, i.e., does not have strength, in the way of the world, i.e., in sexual intercourse, let him bring three vessels [kefizei], each containing three-quarters of a log of safflower thorns. And let him grind them, and boil them in wine, and drink the mixture. Rabbi Yoḥanan says: These are the remedies that return me to my youth with regard to sexual intercourse.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַכְחִישִׁים כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן פַּחַד דֶּרֶךְ וְעָוֹן פַּחַד דִּכְתִיב {תהלים ל״ח:י״א} לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי דֶּרֶךְ דִּכְתִיב {תהלים ק״ב:כ״ד} עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי עָוֹן דִּכְתִיב {תהלים ל״א:י״א} כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי.:

§ Three things diminish a person’s strength, and they are: Fear, traveling on the road, and sin. The Gemara explains: Fear, as it is written: “My heart flutters, my strength fails me” (Psalms 38:11). Traveling on the road, as it is written: “He has weakened my strength on the road” (Psalms 102:24). Sin, as it is written: “My strength fails because of my sin” (Psalms 31:11).
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פחד – דאגה שדואג על דבר העתיד כגון טירוד מזונות או פחד אויב וקורין סיינש״א.
סחרחר – מוקף דאגה.
דרך ועון – דאגת העון א״נ עונש העון.
פחד דכתיב לבי סחרחר עזבני כחי וגו׳. דרך המתפחד שיצא לבו ולזה אמר לבי סחרחר ע״ד לך לך אמרין נזירא סחור סחור ולכרמא לא תקרב דהיינו שהכפל מורה תרחיק עצמך מכרמא כך תפרש כאן סחרחר שהלב מתרחק ממני מפחד ועי״ז עזבני כחי. ואמר דרך דכתיב ענה בדרך כחי. שגם החוזר לגאולה לירושלום כמפורש לעיל מניה מ״מ הוא מתאונן על טורח הדרך עליו שממעט כחו של אדם והתפלל על זאת ואמר אלו אל תעלני בחצי ימי וגו׳. ואמר
עון דכתיב כשל בעוני כחי. פי׳ התוס׳ דאגת עון וכמפורש בההוא קרא כי כלו ביגון חיי וגו׳ ועוד כתבו התוס׳ א״נ עונש העון כדאמרינן פ׳ ב״מ סימן לעבירה הדרוקן וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב שלשה דברים מכחישים (מפחיתים) כחו של אדם, ואלו הן: פחד, דרך, ועון. ומפרטים: פחד, דכתיב [שנאמר]: ״לבי סחרחר עזבני כחי״ (תהלים לח, יא). דרך, דכתיב [שנאמר]: ״ענה בדרך כחי״ (תהלים קב, כד). עון, דכתיב [שנאמר]: ״כשל בעוני כחי״ (תהלים לא, יא).
§ Three things diminish a person’s strength, and they are: Fear, traveling on the road, and sin. The Gemara explains: Fear, as it is written: “My heart flutters, my strength fails me” (Psalms 38:11). Traveling on the road, as it is written: “He has weakened my strength on the road” (Psalms 102:24). Sin, as it is written: “My strength fails because of my sin” (Psalms 31:11).
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַתִּיזִין גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן ואָכַל מְעוּמָּד וְשָׁתָה מְעוּמָּד וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָּד.

Three things break a person’s body, and they are: If he ate while standing, if he drank while standing, and if he engaged in sexual intercourse while standing.
עין משפט נר מצוהפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלשה דברים מתיזין (שוברים) גופו של אדם, ואלו הן: אכל מעומד, ושתה מעומד, ושימש מטתו מעומד.
Three things break a person’s body, and they are: If he ate while standing, if he drank while standing, and if he engaged in sexual intercourse while standing.
עין משפט נר מצוהפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) חֲמִשָּׁה קְרוֹבִין לְמִיתָה יוֹתֵר מִן הַחַיִּים וְאֵלּוּ הֵן אָכַל וְעָמַד שָׁתָה וְעָמַד הִקִּיז דָּם וְעָמַד יָשֵׁן וְעָמַד שִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ וְעָמַד.:

There are five actions that bring one closer to death than to life, and they are: If he ate and stood up immediately, if he drank and stood up immediately, if he let blood and stood up immediately, if he slept and stood up immediately, and if he engaged in sexual intercourse and stood up immediately.
רש״יתוספותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אכל ועמד – מיד קודם ששהה מעט.
חמשה קרובין למיתה אכל ועמד כו׳ – משמע אפילו עושה אחד מהן בלבד מדלא קאמרינן עלה דבעינן כסדרן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חמשה דברים שאדם עושה אותם קרובין להביאו למיתה יותר מן החיים, ואלו הן: אכל ועמד מייד, שתה ועמד, הקיז דם ועמד, ישן ועמד, שימש מטתו ועמד.
There are five actions that bring one closer to death than to life, and they are: If he ate and stood up immediately, if he drank and stood up immediately, if he let blood and stood up immediately, if he slept and stood up immediately, and if he engaged in sexual intercourse and stood up immediately.
רש״יתוספותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) שִׁשָּׁה הָעוֹשֶׂה אוֹתָן מִיָּד מֵת וְאֵלּוּ הֵן הַבָּא בַּדֶּרֶךְ וְנִתְיַיגַּע זהִקִּיז דָּם וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר וְיָשַׁן עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָן כְּסִידְרָן.

With regard to one who performs the following acts, if he performs the six of them consecutively he dies immediately, and they are: If one came back from a journey on the road and was exhausted, let blood, and entered the bathhouse, and drank and became intoxicated, and slept on the ground, and engaged in sexual intercourse, then he will die. Rabbi Yoḥanan says: But he will die for certain only in the case where he performs them in this order.
עין משפט נר מצוהרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
העושה אותן – כולן כאחת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ששה דברים העושה אותןמיד מת, ואלו הן: הבא בדרך ונתייגע, הקיז דם, ונכנס לבית המרחץ, ושתה ונשתכר, וישן על גבי קרקע, ושימש מטתו. אמר ר׳ יוחנן: והוא שעשאן כסידרן בזה אחר זה, שאז וודאי שימות.
With regard to one who performs the following acts, if he performs the six of them consecutively he dies immediately, and they are: If one came back from a journey on the road and was exhausted, let blood, and entered the bathhouse, and drank and became intoxicated, and slept on the ground, and engaged in sexual intercourse, then he will die. Rabbi Yoḥanan says: But he will die for certain only in the case where he performs them in this order.
עין משפט נר מצוהרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) אָמַר אַבָּיֵי כְּסִידְרָן מֵת שֶׁלֹּא כְּסִידְרָן חָלֵישׁ אִינִי וְהָא מְעוּרַת עֲבַדָה לֵיהּ לְעַבְדַּהּ תְּלָת מִינַּיְיהוּ וּמִית הָהוּא כָּחוּשׁ הֲוָה.:

Abaye said: If he performs these actions in this order he will die. But if he performs them out of order he will become weak. The Gemara asks: Is that so? But didn’t a woman named Me’oret make her slave perform three of these actions and he died as a result? The Gemara answers: That slave was weak, which is why he died. But an ordinary individual would die only upon performing all of these acts in the previously mentioned order.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מעורת – שם אשה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר אביי: אם עושה אותם כסידרןמת, שלא כסידרןחליש [נחלש]. ושואלים: איני [כן הוא]? והא [והרי] אשה אחת שקראו לה מעורת עבדה ליה [עשתה לו] לעבדה תלת מינייהו [שלושה מהם] ומית [ומת מהם]! ומשיבים: העבד ההוא כחוש וחלוש הוה [היה] ולכן מת, וסתם אדם רק אם עושה את כולם כסידרם ימות.
Abaye said: If he performs these actions in this order he will die. But if he performs them out of order he will become weak. The Gemara asks: Is that so? But didn’t a woman named Me’oret make her slave perform three of these actions and he died as a result? The Gemara answers: That slave was weak, which is why he died. But an ordinary individual would die only upon performing all of these acts in the previously mentioned order.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) שְׁמוֹנָה רוּבָּן קָשֶׁה וּמִיעוּטָן יָפֶה וְאֵלּוּ הֵן דֶּרֶךְ חוְדֶרֶךְ אֶרֶץ עוֹשֶׁר וּמְלָאכָה יַיִן וְשֵׁינָה חַמִּין טוְהַקָּזַת דָּם.

Eight actions are difficult for the body and the soul to handle in large amounts and are beneficial in small amounts, and they are: Traveling on the road, engaging in the way of the world, i.e., engaging in sexual intercourse, having wealth, work, drinking wine, sleep, hot water, and bloodletting.
עין משפט נר מצוהרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומיעוטן יפה – כשיש לאדם מעט מהם יפה לגופו לרפואה וטוב שיהא לו קצת משלא יהא לו כלום.
אבל רובן קשה – כשיש לו הרבה.
דרך – להלך בדרכים.
ודרך ארץ – תשמיש.
עושר – מיעוטו יפה ורובו קשה שמבטלו מת״ת ומגביה לבבו.
חמין – לרחוץ ולשתות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שמונה דברים — רובן, כלומר, אם מרבה בהם הרי זה קשה לגוף ולנפש, ומיעוטן יפה, ואלו הן: דרך — ללכת בדרכים, ודרך ארץ (תשמיש), עושר, ומלאכה (עבודה), יין, ושינה, חמין, והקזת דם.
Eight actions are difficult for the body and the soul to handle in large amounts and are beneficial in small amounts, and they are: Traveling on the road, engaging in the way of the world, i.e., engaging in sexual intercourse, having wealth, work, drinking wine, sleep, hot water, and bloodletting.
עין משפט נר מצוהרש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) שְׁמוֹנָה מְמַעֲטִים אֶת הַזֶּרַע וְאֵלּוּ הֵן הַמֶּלַח וְהָרָעָב וְהַנֶּתֶק בְּכִיָּיה וְשֵׁינָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְגֻדְגְּדָנִיּוֹת וּכְשׁוּת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ וְהַקָּזַת דָּם לְמַטָּה כִּפְלַיִם.

Eight actions or illnesses decrease the semen, and they are: Salt, hunger, a skin disease called netek, crying, sleeping on the ground, the melilot plant, and dodder eaten not in its time, i.e., before it is ripe. And bloodletting performed below, on the lower portion of the body, causes twice as much harm as the other actions mentioned.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נתק – צרעת.
גדגדניות – איילנדר״א.
שלא בזמנה – לקמיה מפרש.
והקזת דם למטה – היא ממעטת כפלים בכולן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שמונה דברים ממעטים את הזרע, ואלו הן: המלח, והרעב, והנתק (מחלת עור), בכייה, ושינה על גבי קרקע, וגדגדניות, וכשות שאוכל שלא בזמנה, והקזת דם הנעשית למטה בגוף האדם — מזיקה כפלים מן הדברים האחרים.
Eight actions or illnesses decrease the semen, and they are: Salt, hunger, a skin disease called netek, crying, sleeping on the ground, the melilot plant, and dodder eaten not in its time, i.e., before it is ripe. And bloodletting performed below, on the lower portion of the body, causes twice as much harm as the other actions mentioned.
רש״יפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(26) תָּנָא כְּשֵׁם שֶׁקָּשָׁה לְמַטָּה כִּפְלַיִם כָּךְ יָפָה לְמַעְלָה כִּפְלַיִם אָמַר רַב פָּפָּא

The Sage taught: Just as bloodletting below causes twice as much harm, so too, bloodletting above, on the upper portion of the body, is twice as effective. Rav Pappa said:
פני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנא [שנה החכם]: כשם שקשה הקזת דם הנעשית למטה כפלים, כך יפה ומועילה אם עושה אותה למעלהכפלים. אמר רב פפא:
The Sage taught: Just as bloodletting below causes twice as much harm, so too, bloodletting above, on the upper portion of the body, is twice as effective. Rav Pappa said:
פני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144