Zevachim 25a – זבחים כה.‏ – Shas HaMeforash

(1)

ולר״שוּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלָא בָּעֵי קִידּוּשׁ קוֹמֶץ וּלְמַאן דְּאָמַר לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי בָּעֵי קִידּוּשׁ קוֹמֶץ בִּשְׂמֹאל אַכְשׁוֹרֵי מַכְשַׁר יָד יָד דְּרָבָא לְמָה לִי.

The Gemara asks: And according to Rabbi Shimon, who does not require sanctification of the handful, or according to the one who says that Rabbi Shimon also requires the sanctification of the handful but that he deems the sanctification fit when performed with the left hand, why do I need the verbal analogy of Rava between “hand” and “hand”?

רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל

ולרבי שמעון דלא בעי קידוש קומץ – כדאמר בהקומץ רבה (מנחות דף כו.) שלא בכלי שרת פסולה ורבי שמעון מכשיר.

ולמ״ד נמי ר״ש בעי קידוש קומץ – דאיכא אמוראי דפליגי התם במילתיה דר״ש ואיכא למ״ד הכל מודים בקומץ שטעון קידוש וכי קאמר ר״ש כשרה בהקטרה קאמר אם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקידשו והקטירו בידו.

בשמאל אכשורי מכשר – לקדש דלא עדיף קידוש הקומץ מקבלת הדם דמכשר לה רבי שמעון בשמאל.

ושואלים: ולדעת ר׳ שמעון שלא בעי [מצריך] קידוש קומץ המנחה בכלי, אלא מוליכו בידו למזבח, וכן למאן דאמר [לדעת מי שאומר] כי לר׳ שמעון נמי בעי [גם כן צריך] קידוש קומץ, אבל ביד שמאל אכשורי מכשר [מכשיר], אם כן, הלימוד ממצורע ״יד״ ״יד״ של רבא למה לי?

The Gemara asks: And according to Rabbi Shimon, who does not require sanctification of the handful, or according to the one who says that Rabbi Shimon also requires the sanctification of the handful but that he deems the sanctification fit when performed with the left hand, why do I need the verbal analogy of Rava between “hand” and “hand”?

מאמרים באתר אסיף

מהותו של פסול דם שנשפך / מעזבונו של הרב יעקב לב זצ״ל (מעלין בקודש לא, כולל בית הבחירה תשע״ו)

רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל

(2) אִי לִקְמִיצָה עַצְמָהּ מִדְּרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא נָפְקָא דְּאָמַר ר״ירַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן [דְּאָמַר קְרָא] {ויקרא ו׳:י׳} קוֹדֶשׁ קדשי׳קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם.

If one suggests that it is necessary to indicate that the removal of the handful itself must be performed with the right hand, this cannot be, since that is derived from the verse cited by Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya. As Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: What is the reason that Rabbi Shimon does not require that the handful be sanctified in a service vessel? As the verse states with regard to the meal offering: “It is most holy, as the sin offering, and as the guilt offering” (Leviticus 6:10).

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אי לקמיצה גופה – שתהא בימין דלר״ש לא נפקא ליה מוקמץ הכהן דהא אמרו לעיל דבעינן לרבי שמעון אצבע מדר׳ יהודה נפקא.

מאי טעמא דר׳ שמעון – דמכשר הקטרת קומץ שלא בכלי אם העלן למזבח בידו אמר קרא במנחה קדש קדשים הוא להכי איתקש מנחה לחטאת ואשם לומר לך בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת שזריקת דמה בימין במתן אצבע ולא בכלי ובעיא ימין דכתיב בה אצבע וכהונה.

אי [אם] לקמיצה עצמה שתהיה ביד ימין — מדברי רב יהודה בריה [בנו] של ר׳ חייא נפקא [יוצא], שאמר רב יהודה בריה [בנו] של ר׳ חייא: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ שמעון שהכשיר הקטרת קומץ שלא בכלי שרת? [שאמר קרא [הכתוב] לגבי מנחה]: ״קדש קדשים היא כחטאת וכאשם״ (ויקרא ו, י), לומר כי יש לדמותה הן לחטאת והן לאשם: אם

If one suggests that it is necessary to indicate that the removal of the handful itself must be performed with the right hand, this cannot be, since that is derived from the verse cited by Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya. As Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: What is the reason that Rabbi Shimon does not require that the handful be sanctified in a service vessel? As the verse states with regard to the meal offering: “It is most holy, as the sin offering, and as the guilt offering” (Leviticus 6:10).

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(3) בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד עוֹבְדָהּ בְּיָמִין כְּחַטָּאת בָּא לְעוֹבְדָהּ בִּכְלִי עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל כְּאָשָׁם.

The verse compares the meal offering to a sin offering and a guilt offering. Therefore, if the priest comes to perform the burning of the handful with his hand, then he performs it with his right hand, like a sin offering, whose blood is sprinkled by hand. And if he comes to perform it with a vessel, i.e., if he first sanctifies the handful in a service vessel, then he may perform it with his left hand, like a guilt offering, whose blood is sprinkled from a vessel. Since the removal of the handful is performed by hand, the verse indicates that it must be performed with the right hand, and the verbal analogy is unnecessary.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם – שזריקה בכלי והיא כשרה בשמאל לר״ש כדאמר לעיל זרק בשמאל פסול ור׳ שמעון מכשיר אלמא אי בעי ביד עביד אי בכלי עביד וממילא נפקא קמיצה בימין דהא עבודת יד היא ולא עבודת כלי.

בא לעובדה להקטיר את קומצה ביד — עובדה בימין כדין הזאת דם של חטאת שנעשית ביד ימין, ואם בא לעובדה בכלי שמכניס את הקומץ לכלי שרת — עובדה ביד שמאל כדרך שעושה בזריקת דם האשם שהיא בכלי. והרי קמיצה נעשית ביד, ואם כן מן ההיקש לחטאת למדנו שהיא נעשית בימין!

The verse compares the meal offering to a sin offering and a guilt offering. Therefore, if the priest comes to perform the burning of the handful with his hand, then he performs it with his right hand, like a sin offering, whose blood is sprinkled by hand. And if he comes to perform it with a vessel, i.e., if he first sanctifies the handful in a service vessel, then he may perform it with his left hand, like a guilt offering, whose blood is sprinkled from a vessel. Since the removal of the handful is performed by hand, the verse indicates that it must be performed with the right hand, and the verbal analogy is unnecessary.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(4) לֹא נִצְרְכָא [אֶלָּא] לְקוֹמֵץ מִנְחַת חוֹטֵא סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר כִּי קָמַץ לַהּ בִּשְׂמֹאל נָמֵי תִּיתַּכְשַׁר קָא מַשְׁמַע לַן.:

The Gemara responds: The verbal analogy is necessary only for the handful of a meal offering of a sinner, to teach that it must be removed with the right hand. It might enter your mind to say: Since Rabbi Shimon says that this offering does not require oil and frankincense so that his offering will not be of superior quality, perhaps when he removed the handful with his left hand, which is an inferior manner, it should be fit as well. The verbal analogy therefore teaches us that the handful must always be removed with the right hand, even in the case of the meal offering of a sinner.

הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך מן

מן – ^א(זבחים כה.) אמר רבא אמר רבא בטעמא ואמור רבנן ברובה ואמור רבנן בחזותא מין בשאינו מינו בטעמא וכו׳ (חולין צז:) אמר רבא אמור רבנן בטעמא ואמור רבנן בקפילא וכו׳. (בכורות נג) מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא וכו׳ (א״ב לשון מקרא זה עץ פרי למינו).

א. [ארט גאטונג.]

לקומץ דמנחת חוטא – שתהא קמיצתו בימין.

דהואיל וא״ר שמעון – בפ״ק דמנחות (דף ו.) בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה לא הטעינה שלא יהא קרבנו מהודר סד״א קמיצת שמאל תתכשר בה קמ״ל יד יד דרבא כולה שמעתי׳ במנחות.

ומשיבים: לא נצרכא [נצרכה] גזירה שווה זו של רבא [אלא] לקומץ של מנחת חוטא. שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל ואמר ר׳ שמעון שאין מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה, כמו כל מנחה, כדי שלא יהא קרבנו של חוטא מהודר, אם כן, כי [כאשר] קמץ לה בשמאל נמי תיתכשר [גם כן תהא כשרה], קא משמע לן [משמיע לנו] שאינה כשירה אלא בימין.

The Gemara responds: The verbal analogy is necessary only for the handful of a meal offering of a sinner, to teach that it must be removed with the right hand. It might enter your mind to say: Since Rabbi Shimon says that this offering does not require oil and frankincense so that his offering will not be of superior quality, perhaps when he removed the handful with his left hand, which is an inferior manner, it should be fit as well. The verbal analogy therefore teaches us that the handful must always be removed with the right hand, even in the case of the meal offering of a sinner.

הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(5) מתני׳מַתְנִיתִין: ^אנִשְׁפַּךְ הַדָּם עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ פָּסוּל.:

MISHNA: If the blood spilled on the floor before the priest managed to collect it into a vessel, and the priest then collected it from the floor into a vessel, it is disqualified.

א. רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין א׳:כ״ה

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

משנה זבחים ב׳:א׳

א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין א׳:כ״ה

מתני׳ נשפך על הרצפה – מצואר בהמה שלא נתקבל בכלי.

א משנה השוחט את הזבח, וקודם שהספיק לקבלו בכלי נשפך הדם על הרצפה, ואספו מן הרצפה לכלי — פסול.

MISHNA: If the blood spilled on the floor before the priest managed to collect it into a vessel, and the priest then collected it from the floor into a vessel, it is disqualified.

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(6) גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא ד׳:ה׳} וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר מִדַּם הַנֶּפֶשׁ וְלֹא מִדַּם הָעוֹר וְלֹא מִדַּם הַתַּמְצִית.

GEMARA: The Sages taught: The verse states: “And the anointed priest shall take from the blood of the bull [middam happar]” (Leviticus 4:5). This means that the priest shall take from the blood of the soul, i.e., the blood that flows from the place of slaughter as the animal dies, but not from the blood of the skin, which bleeds out when the skin is cut before the slaughter, nor from the blood of exudate, i.e., that exudes from the neck of the animal after the initial spurt of its slaughter concludes.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ב גמרא תנו רבנן [שנו חכמים], מה שנאמר: ״ולקח הכהן המשיח מדם הפר״ (ויקרא ד, ה), ולא ״מדמו״, בא להדגיש: מדם הנפש של הפר, הדם המקלח מוורידי הצוואר, בו יוצאת נפשו, ולא מדם העור, ולא מדם התמצית הדם שמתמצה מורידי הצואר לאחר הקילוח של דם הנפש.

GEMARA: The Sages taught: The verse states: “And the anointed priest shall take from the blood of the bull [middam happar]” (Leviticus 4:5). This means that the priest shall take from the blood of the soul, i.e., the blood that flows from the place of slaughter as the animal dies, but not from the blood of the skin, which bleeds out when the skin is cut before the slaughter, nor from the blood of exudate, i.e., that exudes from the neck of the animal after the initial spurt of its slaughter concludes.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(7) מִדַּם הַפָּר דָּם מֵהַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִדַּם הַפָּר כְּדִכְתִיב מִדַּם וַאֲפִילּוּ מִקְצָת דָּם וְהָאָמַר רַב הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כׇּל דָּמוֹ שֶׁל פַּר שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ד׳:ל׳} וְאֵת כׇּל דָּמוֹ יִשְׁפּוֹךְ.

The baraita continues: When the verse states: “From the blood of the bull,” it should be interpreted as if it is written: He shall collect the blood from the bull, i.e., if the blood spills onto the floor before it is collected in a service vessel, it is disqualified. As, if it enters your mind that “from the blood of the bull” should be interpreted as it is written, i.e., that “from the blood” means that the priest may collect even only a portion of the blood, that is difficult: But doesn’t Rav say: One who slaughters the offering must collect all the blood of the bull, as it is stated: “And all the blood of the bull he shall pour out on the base of the altar” (Leviticus 4:7)? The verse emphasizes that the priest must pour all the blood of the bull, which is possible only if he has collected all of it.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ומוסיפים ואומרים: ומה שנאמר: ״מדם הפר״ — כוונתו כאילו היה כתוב: דם מהפר יקבלנו וכדין משנתנו, שאם נשפך הדם לרצפה — שוב אינו כשר. ומסבירה הגמרא: דאי סלקא דעתך [שאם עולה על דעתך] לפרש ״מדם הפר״ כדכתיב [כמו שכתוב] לפי פשוטו: ״מדם״ ואפילו מקצת דם — והאמר [והרי אמר] רב: השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר, שנאמר: ״ואת כל דם הפר ישפך״ (ויקרא ראה ד, ז)!

The baraita continues: When the verse states: “From the blood of the bull,” it should be interpreted as if it is written: He shall collect the blood from the bull, i.e., if the blood spills onto the floor before it is collected in a service vessel, it is disqualified. As, if it enters your mind that “from the blood of the bull” should be interpreted as it is written, i.e., that “from the blood” means that the priest may collect even only a portion of the blood, that is difficult: But doesn’t Rav say: One who slaughters the offering must collect all the blood of the bull, as it is stated: “And all the blood of the bull he shall pour out on the base of the altar” (Leviticus 4:7)? The verse emphasizes that the priest must pour all the blood of the bull, which is possible only if he has collected all of it.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(8) אֶלָּא מִדַּם הַפָּר דָּם מֵהַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ וְקָסָבַר גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין.

Rather, “from the blood of the bull” means that the priest shall collect the blood from the bull. And this Sage holds that the Sages subtract and add and interpret homiletically, i.e., one may take a letter from one word, insert it into a second word, and explain the phrase in that manner. In this case, the mem of middam is added to happar, so that the verse is interpreted as though it states: Dam mehappar, meaning: Blood from the bull.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

גמ׳ מהפר יקבלנו – שאם נשפך מן הצואר על הרצפה ואספו פסול שהרי לא נתקבל מהפר דאי ס״ד דהאי מ״ם דכתיבא במדם דרשינן ליה כדכתיב דמשמע מקצת הדם יקבל והאמר רב כו׳.

גורעין – אות מתיבה זו ומוסיפין אותה על חבירתה ודורשים כר״ש בסדר יומא.

גורעין ומוסיפין ודורשין – לא שייך למיפרך סכינא חריפא אפסקא קראי אלא כשמחסר תיבה אחת כי ההיא דיש נוחלין (ב״ב דף קיא:) ואם תאמר תיפוק לי מדממעטינן דם סכין כל שכן שעל הרצפה ויש לומר דדילמא דם סכין גרע משום דנתקבלה בפסול אי נמי אי לאו טעמא דגורעין ומוסיפין ודורשין הוה אמינא דמדם הפר ולא מדם הפר ודבר אחר אתא למעוטי שעל הרצפה אבל דסכין שפיר דמי.

אלא ״מדם הפר״ כוונתו: דם מהפר יקבלנו, כאילו עברה האות מ׳ למלה ״הפר״. וקסבר [וסבור הוא] התנא, כי במדרש הכתובים גורעין ממלה אחת אות ומוסיפין אותה למלה אחרת, ודורשין כאילו כך היה כתוב.

Rather, “from the blood of the bull” means that the priest shall collect the blood from the bull. And this Sage holds that the Sages subtract and add and interpret homiletically, i.e., one may take a letter from one word, insert it into a second word, and explain the phrase in that manner. In this case, the mem of middam is added to happar, so that the verse is interpreted as though it states: Dam mehappar, meaning: Blood from the bull.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(9) גּוּפָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב ^בהַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כׇּל דָּמוֹ שֶׁל פַּר שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ד׳:ז׳} וְאֵת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ וְהָא בְּשִׁירַיִים כְּתִיב.

§ The Gemara turns to the matter itself: Rav Yehuda says that Rav says: One who slaughters the offering must collect all the blood of the bull, as it is stated: “And all the blood of the bull he shall pour out on the base of the altar.” The Gemara asks: But isn’t this verse written with regard to the remainder of the blood that is poured onto the base of the altar after the sprinkling? How, then, can a halakha with regard to the collection of the blood be derived from it?

ב. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ח׳

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ב רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ח׳

בשפיכת שיריים כתיב – ולא בקבלה.

ג גופא [לגופה] של הלכה שהזכרנו, אמר רב יהודה אמר רב: השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר, שנאמר: ״ואת כל דם הפר ישפך״ (ויקרא ד, ז). ומקשים: והא [והרי] בשיריים כתיב [נאמר] דבר זה, במה שנותר לאחר שנזרק הדם, ולא בקבלת הדם!

§ The Gemara turns to the matter itself: Rav Yehuda says that Rav says: One who slaughters the offering must collect all the blood of the bull, as it is stated: “And all the blood of the bull he shall pour out on the base of the altar.” The Gemara asks: But isn’t this verse written with regard to the remainder of the blood that is poured onto the base of the altar after the sprinkling? How, then, can a halakha with regard to the collection of the blood be derived from it?

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(10) אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁירַיִים דְּהָא לֵיתֵיהּ לְכוּלֵּיהּ דָּם תְּנֵיהוּ עִנְיָן בְּקַבָּלָה.

The Gemara responds: If this verse is not referring to the matter of the remainder of the blood after sprinkling, as not all of the blood is present for that rite since some of it has already been sprinkled, apply it instead to the matter of collection of the blood from the animal.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

דהא ליתיה לכוליה דם – שכבר ניתן ממנו על הקרנות.

ומשיבים: אם אינו ענין לשיריים, דהא ליתיה לכוליה [שהרי איננו לכל] הדם, שכן מקצתו כבר נזרק על המזבח, תניהו ענין בקבלה.

The Gemara responds: If this verse is not referring to the matter of the remainder of the blood after sprinkling, as not all of the blood is present for that rite since some of it has already been sprinkled, apply it instead to the matter of collection of the blood from the animal.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(11) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל ^גהַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ סַכִּין לְמַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ד׳:ה׳} וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וְלֹא מִדַּם הַפָּר וְדָבָר אַחֵר.

Rav Yehuda says that Shmuel says: One who slaughters the offering must hold the knife up after slaughter, so that blood that is on the knife does not fall into the service vessel, as it is stated: “And the anointed priest shall take from the blood of the bull,” i.e., and not from a mixture of the blood of the bull and something else, such as the blood from the knife.

ג. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ח׳

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ג רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ח׳

סכין למעלה – שלא יפול דם הסכין על המזרק.

ודבר אחר – סכין.

אמר רב יהודה אמר שמואל: השוחט את הזבח צריך שיגביה סכין של שחיטה למעלה לאחר השחיטה, כדי שלא יזל הדם מן הסכין אל תוך הכלי, שנאמר: ״ולקח מדם הפר״, ולא מדם הפר ודבר אחר (דם הסכין).

Rav Yehuda says that Shmuel says: One who slaughters the offering must hold the knife up after slaughter, so that blood that is on the knife does not fall into the service vessel, as it is stated: “And the anointed priest shall take from the blood of the bull,” i.e., and not from a mixture of the blood of the bull and something else, such as the blood from the knife.

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(12) וְדַם סַכִּין בְּמַאי מְקַנַּח לֵיהּ אָמַר אַבָּיֵי ^דבִּשְׂפַת מִזְרָק כְּדִכְתִיב {עזרא א׳:י׳} כְּפוֹרֵי זָהָב.

The Gemara asks: And with what does he wipe the blood from the knife? Abaye says: He wipes it with the rim of the bowl used to collect the blood, as it is written of the bowls used to collect the blood: “Atoning-bowls [keforei] of gold” (Ezra 1:10). The root kaf, peh, reish can also mean to wipe.

ד. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ח׳

עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ד רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ח׳

בשפת מזרק – ולא לתוכן.

כפורי זהב – קרי למזרקין בספר עזרא על שם קינוח כדאמר במסכת חולין (דף ח:) אי איכא בליתא דפריסא למכפריה א״נ ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא גבי נירון קיסר (גיטין דף נו.).

בשפת מזרק – [פירש״י] בחוץ ולא שיפול [לתוכו פי׳] בתוך המזרק דאם כן הוה ליה דבר אחר [ואין להקשות] דגבי הזאה דפרה אמרינן גמר להזות מקנח ידיו בגופה של פרה בפרק קמא דמנחות (מנחות ז:) אבל הכא לא מקנח ליה לסכין בגופה של פרה לפי שאז היה הסכין מלא נימין ולא היה עוד נאה לשחוט ומיהו בההיא שמעתא גופה גבי פרה אמרינן בשלמא ידו מקנח לה בגופה של פרה אלא אצבעו במאי מקנח אמר אביי בשפת מזרק והשתא ידו נמי ליקנח בשפת מזרק נראה לפי שצריך לשרוף לכוליה דם אבל אצבעו לא אפשר לקנח בגוף הפרה שהיה מזה בהר המשחה אל נכח פני אהל מועד וכי בין כל הזאה והזאה ירד מן ההר לקנח ידיו בגוף הפרה אי נמי כדפי׳ בקונטרס לקמן בפרק דם חטאת (זבחים צג:) שלא יתלכלך אצבעו בנימין בין ההזאות דהכי נמי חיישינן לנימין בפ׳ כל כתבי (שבת דף קטז:) גבי מפשיטין את הפסח עד החזה וכן נראה דשחיטתה והזייתה במקום אחד היו כדאיתא בפרק פרת חטאת (לקמן דף קיג.) וכן במסכת מדות (דף לה.) תנן כל הכתלים שהיו שם גבוהין עשרים אמה חוץ מכותל מזרחי שכהן השורף רואה פתחו של היכל בשעת הזייה: ע״כ.

ושואלים: ודם שעל הסכין במאי [במה] הוא מקנח ליה [אותו]? אמר אביי: מקנח אותו בשפת המזרק, כדכתיב [כמו שנאמר]: ״כפורי זהב״ (עזרא א, י) והם מזרקי הדם, ונקראו בשם זה משום שבהם מכפרים (מנגבים) את הדם.

The Gemara asks: And with what does he wipe the blood from the knife? Abaye says: He wipes it with the rim of the bowl used to collect the blood, as it is written of the bowls used to collect the blood: “Atoning-bowls [keforei] of gold” (Ezra 1:10). The root kaf, peh, reish can also mean to wipe.

עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(13) אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא ^ההַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן

Rav Ḥisda says that Rav Yirmeya bar Abba says: One who slaughters the offering must place

ה. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ח׳

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ה רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ח׳

צריך שיתן ורידין לתוך כלי – דנהוי קבלה מהפר שפיר והאי תוך לאו דווקא דהא לא אפשר אלא על אוירו של תוך כלי.

אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא: השוחט צריך שיתן

Rav Ḥisda says that Rav Yirmeya bar Abba says: One who slaughters the offering must place

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים כה. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים זבחים כה., עין משפט נר מצוה זבחים כה. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס זבחים כה., רש"י זבחים כה., תוספות זבחים כה., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים כה., אסופת מאמרים זבחים כה.

Zevachim 25a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Zevachim 25a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 25a, Collected from HeArukh Zevachim 25a, Rashi Zevachim 25a, Tosafot Zevachim 25a, Steinsaltz Commentary Zevachim 25a, Collected Articles Zevachim 25a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון