×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות ו׳.גמרא
;?!
אָ
מָה לְכִלְאַיִם שֶׁמִּצְוָתוֹ בְּכָךְ. רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר לִיהְדַּר דִּינָא וְתֵיתֵי בַּמָּה הַצַּד מָה לִמְלִיקָה שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ חֵלֶב וָדָם יוֹכִיחוּ. מָה לְחֵלֶב וָדָם שֶׁכֵּן בָּאִים מִכְּלַל הֶיתֵּר מְלִיקָה תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁאֲסוּרִין לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּרִין לַגָּבוֹהַּ אַף אֲנִי אָבִיא טְרֵפָה אַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט תְּהֵא מוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן מִצְוָתָהּ בְּכָךְ. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּרְכָא מֵהֵיכָא קָא מַיְיתֵית לַהּ מִבַּעַל מוּם. מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי יוֹצֵא דּוֹפֶן יוֹכִיחַ שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין וּמוּתָּר לַהֶדְיוֹט וְאָסוּר לַגָּבוֹהַּ. מָה לְיוֹצֵא דּוֹפֶן שֶׁכֵּן אֵינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה. בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין יוֹצֵא דּוֹפֶן יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּתָּרִים לַהֶדְיוֹט וַאֲסוּרִים לַגָּבוֹהַּ וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן טְרֵפָה שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט תְּהֵא אֲסוּרָה לַגָּבוֹהַּ. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן תֹּאמַר בִּטְרֵיפָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי טְרֵפָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ מַאי הִיא אִילֵימָא מְלִיקָה דְּעוֹלַת הָעוֹף לַגָּבוֹהַּ בַּעַל מוּם נָמֵי בְּעוֹפוֹת אִשְׁתְּרוֹיֵי אִשְׁתְּרִי תַּמּוּת וְזַכְרוּת בַּבְּהֵמָה וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בָּעוֹפוֹת. אֶלָּא מְלִיקָה דְּחַטַּאת הָעוֹף לַכֹּהֲנִים כֹּהֲנִים מִשּׁוּלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ. וְאֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן מוּמָן נִיכָּר תֹּאמַר בִּטְרֵיפָה שֶׁכֵּן אֵין מוּמָהּ נִיכָּר מש״המִשּׁוּם הָכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא. וּטְרֵיפָה מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא {יחזקאל מ״ה:ט״ו} מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל מִן הַמּוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. {ויקרא כ״ז:כ״ח} מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט נָפְקָא פְּרָט לַטְּרֵיפָה שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת. צְרִיכִי דְּאִי מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל ה״אהֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי הֵיכָא דְּלֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר דֻּומְיָא דְּעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם אֲבָל הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר אֵימָא תִּתַּכְשַׁר כְּתַב רַחֲמָנָא כׇּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא כׇּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר הֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי הֵיכָא דְּנִטְרְפָה וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישָׁהּ דֻּומְיָא דְּמַעֲשֵׂר אֲבָל הִקְדִּישָׁהּ וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה דִּבְעִידָּנָא דְּאַקְדְּשַׁהּ הֲוָה חַזְיָא אֵימָא תִּתַּכְשַׁר כְּתַב רַחֲמָנָא מִן הַבָּקָר צְרִיכִי.: מתני׳מַתְנִיתִין: אֶחָד מִנְחַת חוֹטֵא וְאֶחָד כׇּל אהַמְּנָחוֹת שֶׁקְּמָצָן זָר אוֹנֵן טְבוּל יוֹם מְחוּסַּר בְּגָדִים מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים שֶׁלֹּא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו עָרֵל טָמֵא יוֹשֵׁב עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵלִים עַל גַּבֵּי בְהֵמָה ע״געַל גַּבֵּי רַגְלֵי חֲבֵירוֹ פָּסוּל. בקָמַץ בִּשְׂמֹאל פָּסוּל בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר יַחְזִיר וְיַחֲזוֹר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין. גקָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר אוֹ גַרְגֵּר מֶלַח אוֹ קוֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ הַקּוֹמֶץ הַיָּתֵר וְהֶחָסֵר פָּסוּל וְאֵיזֶהוּ הַיָּתֵר דשֶׁקְּמָצוֹ מְבוֹרָץ וְחָסֵר שֶׁקְּמָצוֹ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו.: גמ׳גְּמָרָא: לְמָה לִי לְמִתְנָא אֶחָד מִנְחַת חוֹטֵא וְאֶחָד כׇּל הַמְּנָחוֹת לִיתְנֵי כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁקְּמָצָן זָר וְאוֹנֵן. לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיצְטְרִיךְ דְּתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר וּבַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא חַטַּאת חֵלֶב טְעוּנָה נְסָכִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
1מצותו בכך – גזירת הכתוב שלא יהא אבנט אלא של כלאים דכתיב (שמות כח) תכלת וארגמן וגו׳ ואמרינן יבמות (דף ד:) מדשש כיתנא תכלת עמרא. רב שישא בריה דרב אידי אמר – להכי איצטריך קרא משום דאיכא למימר ניהדר דינא ונייתי במה הצד דטריפה מותרת לגבוה. מקריבין כקריבין – דמום פסול בכהן כמו בזבח אבל טריפות לא פסיל בכהנים דתנן בבכורות בפרק מומין אלו (דף מה:) ואלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו וטריפה ויוצא דופן להכי איצטריך קרא. אמר ליה רב אחא [סבא] לרב אשי – ואכתי ל״ל קרא הא איכא למימר. יוצא דופן יוכיח – שכהן יוצא דופן כשר לעבודה וקרבן יוצא דופן פסול דאמרינן בת״כ כי יולד פרט ליוצא דופן. מה ליוצא דופן שאינו קדוש בבכורה – דפטר רחם כתיב (שמות יג) תאמר בטריפה שקדושה בבכורה אם נולד עם טריפתו הלכך איצטריך קרא. בעל מום יוכיח – שקדש בבכורה ואסור לגבוה אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא. הצד השוה כו׳ – ולמה לי קרא. מליקה – טריפה היא לכתחילה דחותך שדרה ומפרקת כדאמרי׳ בפ״ק דשחיטת חולין (דף כ:) והותרה לגבוה מכלל איסורה להדיוט אישתרי אף אני אביא טריפה (ולמה לי קרא). מליקה דחטאת העוף לכהנים – ובבעל מום ויוצא דופן לא אשכחן היתר לכהנים מכלל איסור דאין בהן שום איסור לגבי כהנים. משולחן גבוה הוא דזכו – וגבי גבוה אשכחן בבעל מום בעופות היתר מכלל איסור וליכא מה להצד כו׳ ול״ל קרא. בעל מום מומן ניכר – שאין מומן פסול אלא בגלוי כדאמרינן בבכורות בפ׳ על אלו מומין (דף לז.) ויוצא דופן מומו ניכר דאית ליה קלא והכל יודעים. טריפה יש שאין מומם ניכר – כגון בבני מעיים. שלא היתה לה שעת הכושר – דנטרפה ממעי אמה דומיא דערלה וכלאי הכרם דכתיב בההוא קרא דכתיב ביה מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל ואמרינן בפרק אלו עוברין במסכת פסחים (דף מח.) מן המאתים מן המותר ב׳ מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים. כל אשר יעבור תחת השבט – פרט לטריפה שאינה עוברת משום דאין לה חיות לא חשיב לה עוברת והאי קרא כתיב במעשר וגמרינן שאר קרבנות מיניה בג״ש נאמר כאן תחת אמו ונאמר להלן תחת השבט כו׳ בפ״ט דבכורות (דף נז). מתני׳ זר ואונן – וכל הני מפרש בזבחים (דף טו:) מקראי דעבודתן פסולה ואזהרתן בסנהדרין בסוף אלו הן הנשרפין (דף פג.). ערל – כהן ערל שמתו אחיו מחמת מילה. יושב – לעמוד לשרת כתיב. ע״ג כלים או ע״ג בהמה או רגל חבירו – בזבחים (דף כד.) מפרש דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בין רגליו לבין הרצפה. שמאל – מפרש בגמרא מנלן דפסול. בן בתירה – אכולהו פליג אזר ואונן וכל הנך. עלה בידו צרור – נמצא קומץ חסר מקום הצרור וכן מלח או לבונה. מבורץ – גדוש ל״א שנראה קמח חוצץ בין ראשי אצבעותיו לפס ידו. בראשי אצבעותיו – מעט שלא פשטו על פס כל היד. גמ׳ שלא יהא קרבנו מהודר – שלא תהא המנחה נאה. חטאת חלב – (היינו חלב) היינו סתם חטאת. חטאת אינה טעונה נסכים בפרק שתי מדות (לקמן דף צ:).במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״כלאים לגבוה״ שמופיע במהדורתנו בסוף דף ה׳:
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144