מאי לאו אעובר – קאמר דאינו רשאי.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
(1) 
מַאי לָאו אַעוּבָּר לָא אַבְּהֵמָה.
מַאי לָאו אַעוּבָּר לָא אַבְּהֵמָה.What, is it not referring to the fetus when the baraita states that he is not permitted to sell it? The Gemara responds: No, it is referring to the animal itself that he may not sell to the gentile, and that is why he is penalized.
מאי לאו אעובר – פי׳ ואיירי בבהמה מעוברת. לא אבהמה פי׳ ולא איירי בעובר אלא בבהמה לעוברה וכן משמע לקמן גבי בעיא דבהמה לעובריה מהו ובעי למיפשט מהכא דאסור דקאמר מאי לאו אבהמה ש״מ דאי אבהמה קאי איירי בבהמה לעוברה ולכאורה לא איירי בבהמה לעוברה דא״כ מאי פריך והא דמיו קתני לימא דקאי אעובר וכי תימא דמשמע ליה דקאי אבהמה א״כ לקמן נמי לידוק הכי אלא הכא איירי בבהמה לפטומה כדמסיק לקמן לעוברה.
גמ׳ וא״ל לכשתלד דלא מקבלה כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה מאי לאו כו׳ אלא בבהמה לעוברה וכן כו׳ כדמסיק לקמן לעוברה:
מאי לאו [האם לא] משום העובר נאמר שאינו רשאי למוכרו? ודוחים: לא, מדובר על הבהמה, שאינו רשאי ליתנה לגוי בקבלה, ועל כך קונסים אותו. ומקשים:
What, is it not referring to the fetus when the baraita states that he is not permitted to sell it? The Gemara responds: No, it is referring to the animal itself that he may not sell to the gentile, and that is why he is penalized.
הכל
(2) וְהָא דָּמָיו קָתָנֵי תְּנִי דָּמֶיהָ וְהָא נוֹתֵן כׇּל דָּמָיו לַכֹּהֵן קָתָנֵי וְאִי בְּהֵמָה כֹּהֵן מַאי עֲבִידְתֵּיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּיָהֵיב לֵיהּ בְּהֵמָה מְעַבַּרְתָּא לְפַטּוֹמַהּ דְּמִיגּוֹ דְּקָנְסִינַן לֵיהּ אַבְּהֵמָה קָנְסִינַן לֵיהּ אַעוּבָּר.
The Gemara asks: But doesn’t the baraita teach: The Sages penalize him up to ten times its value [damav], in masculine form, indicating that it is referring to the fetus and not the mother? The Gemara responds: Teach the following wording in the baraita: The Sages penalize him up to ten times its value [dameha], in feminine form. The Gemara asks: But doesn’t it teach: He gives all of its value to the priest? And if it is referring to the animal and not the firstborn, what is the relevance of the priest? The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the Jew gave the gentile a pregnant animal to fatten it in order to divide the profits as well as the offspring. Since we penalize him for selling the animal in a prohibited manner, we penalize him with regard to the fetus as well.
The Gemara asks: But doesn’t the baraita teach: The Sages penalize him up to ten times its value [damav], in masculine form, indicating that it is referring to the fetus and not the mother? The Gemara responds: Teach the following wording in the baraita: The Sages penalize him up to ten times its value [dameha], in feminine form. The Gemara asks: But doesn’t it teach: He gives all of its value to the priest? And if it is referring to the animal and not the firstborn, what is the relevance of the priest? The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the Jew gave the gentile a pregnant animal to fatten it in order to divide the profits as well as the offspring. Since we penalize him for selling the animal in a prohibited manner, we penalize him with regard to the fetus as well.
ונותן דמיו של עובר לכהן ואע״ג דכתיב תפדה בשה יכול לפדותו אפי׳ בדמים כדאמרינן באידך פירקא דלא באתה תורה להחמיר עליו אלא להקל עליו אבל שאר בכורות בהמה טהורה אין פודין אותן בדמים אלא נותן הבכור לכהן ואם רצה הכהן למוכרו לו רשאי ומ״ט נותן כל דמיו לכהן ולא סגי בחצי דמיו משום דעיקר בהמה דישראל:
מאי לאו – הא דקתני קונסין לאו אעובר קאי ומשום דאינו רשאי אלמא דר׳ יהודה סבר דאסור למכור עובר לעובד כוכבים הואיל דהיינו אורחיה:
אבהמה קאי – דקונסין אותו אבל עובר רשאי למכור:
והא עד עשר בדמיו קתני – דמשמע דמי עובר:
תני דמיה – דמשמע של בהמה:
ואי בהמה קא בעית למימר כל דמיה:
כהן מאי עבידתיה בבהמה עצמה אמאי יהיב ליה כל דמיה – אלא לאו אעובר קאי:
כהן מאי עבידתיה – בבהמה אלא ודאי אעובר.
לא לעולם מהכא לא תפשוט דהכא במאי עסקינן כגון דיהיב ליה בהמה מעברתא לפטומה – וליטול חצי השבח בין בפטום בין בוולדות דמיגו דקנסינן וכו׳ אבל אי זבין ליה עובר לחודיה לא.
והא [והרי] ״קונסים אותו עד עשרה בדמיו״ קתני [הוא שונה], בלשון זכר! ומשיבים, תני [שנה]: ״דמיה״. ומקשים: והא [והרי] ״נותן כל דמיו לכהן״ קתני [הוא שונה], ואי [ואם] על הבהמה מדובר, כהן מאי עבידתיה [מה מעשהו כאן]? ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — כגון דיהיב ליה בהמה מעברתא לפטומה [שנותן לו, לגוי, בהמה מעוברת לפטם אותה], כדי להתחלק בשבחה, וגם להתחלק בוולדותיה. דמיגו דקנסינן ליה [שמתוך שאנו קונסים אותו] על הבהמה, שעשה שלא כדין, קנסינן ליה [קונסים אנו אותו] גם על העובר ליתן דמיו לכהן.
The Gemara asks: But doesn’t the baraita teach: The Sages penalize him up to ten times its value [damav], in masculine form, indicating that it is referring to the fetus and not the mother? The Gemara responds: Teach the following wording in the baraita: The Sages penalize him up to ten times its value [dameha], in feminine form. The Gemara asks: But doesn’t it teach: He gives all of its value to the priest? And if it is referring to the animal and not the firstborn, what is the relevance of the priest? The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the Jew gave the gentile a pregnant animal to fatten it in order to divide the profits as well as the offspring. Since we penalize him for selling the animal in a prohibited manner, we penalize him with regard to the fetus as well.
הכל
(3) אָמַר רַב אָשֵׁי ת״ש תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת הָא יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת אָסַר וְהָא עוּבָּר נָמֵי כְּיָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת דָּמֵי שְׁמַע מִינַּהּ.
Rav Ashi says: Come and hear a resolution from a baraita: Rabbi Yehuda deems the sale to a gentile of a damaged animal permitted, because it is incapable of being cured. This statement indicates that if it is capable of being cured, Rabbi Yehuda deems its sale prohibited. And a fetus is also similar to one who is able to be cured, as it ultimately will be capable of working. Learn from it that Rabbi Yehuda deems the sale of a fetus to a gentile prohibited.
Rav Ashi says: Come and hear a resolution from a baraita: Rabbi Yehuda deems the sale to a gentile of a damaged animal permitted, because it is incapable of being cured. This statement indicates that if it is capable of being cured, Rabbi Yehuda deems its sale prohibited. And a fetus is also similar to one who is able to be cured, as it ultimately will be capable of working. Learn from it that Rabbi Yehuda deems the sale of a fetus to a gentile prohibited.
לא לעולם סבירא ליה בעלמא דמוכרין עובר לעובד כוכבים דכשבור הוא והכא מאי שנא דקתני קונסין דמשמע נמי אעובר כגון דיהב ליה לעובד כוכבים בהמה מעוברת לפטומה דלכי מיפטמה לה ליזבנו וליחלקו דמיה דהשתא אבהמה גופה קנסי ליה ומיגו דקנסי ליה כו׳. והיינו ונותן כל דמיו לכהן אבל בעלמא שרי לזבוני לעובד כוכבים:
והאי נמי כיכול להתרפאות דמי דלכשיגדיל חזי למלאכה ש״מ דעובר אסור למכור לעובד כוכבים לר׳ יהודה:
בפרש״י בד״ה שאינה יכולה כו׳ מלאכה בשבת עכ״ל הס״ד ואח״כ מ״ה מתיר בשבורה כו׳ ובד״ה משום הכי כו׳ לן למבעי עכ״ל הס״ד ואח״כ מ״ה עליה עול כו׳ ובד״ה כמאן כו׳ בהמה שלא לשחיטה עכ״ל הס״ד ואח״כ מ״ה משהו כו׳ כצ״ל:
אמר רב אשי, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: ר׳ יהודה מתיר בשבורה למוכרה לגוי, מפני שאינה יכולה להתרפאות. ונדייק: הא [אבל] אם יכולה להתרפאות — אסר. והא [והרי] עובר נמי [גם כן], כיכול להתרפאות דמי [נחשב], שהרי בסופו של דבר יוכל לעבוד. שמע מינה [למד מכאן] שהוא אוסר למוכרו לגוי.
Rav Ashi says: Come and hear a resolution from a baraita: Rabbi Yehuda deems the sale to a gentile of a damaged animal permitted, because it is incapable of being cured. This statement indicates that if it is capable of being cured, Rabbi Yehuda deems its sale prohibited. And a fetus is also similar to one who is able to be cured, as it ultimately will be capable of working. Learn from it that Rabbi Yehuda deems the sale of a fetus to a gentile prohibited.
הכל
(4) וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אמתני׳ אַמַּתְנִיתִין וְהַמּוֹכֵר לוֹ אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֵימָא מתני׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה.
And there are those who teach this discussion as referring to the statement in the mishna: With regard to one who sells the fetus of his donkey to a gentile, although he is not permitted to sell a large animal to a gentile, it is exempt from the obligations of firstborn status. The discussion then proceeded as follows: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as we learned in a mishna (Avoda Zara 14b): Rabbi Yehuda deems the sale of a damaged animal permitted because it is incapable of performing labor. The halakha is presumably the same with regard to a fetus, which is also not capable of performing labor.
And there are those who teach this discussion as referring to the statement in the mishna: With regard to one who sells the fetus of his donkey to a gentile, although he is not permitted to sell a large animal to a gentile, it is exempt from the obligations of firstborn status. The discussion then proceeded as follows: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as we learned in a mishna (Avoda Zara 14b): Rabbi Yehuda deems the sale of a damaged animal permitted because it is incapable of performing labor. The halakha is presumably the same with regard to a fetus, which is also not capable of performing labor.
איכא דמתני לה – הא דר׳ יהודה אמתניתין ולא בעי לה מיבעיא:
לימא מתני׳ דלא כר׳ יהודה דמדשרי ר׳ יהודה בשבורה ה״ה דשרי נמי אעובר וכשבור דמי:
א ומעירים: סוגיה זו ששנינו הובאה לברר דעתו של ר׳ יהודה במשנה שבמסכת עבודה זרה, ואיכא דמתני לה אמתניתין [ויש ששונים אותה, סוגיה זו, על משנתנו], ששנינו בה: והמוכר לו עובר לנכרי, אף על פי שאינו רשאי. וכך שאלו: לימא מתניתין [האם נאמר שמשנתנו] שלא כשיטת ר׳ יהודה היא? דתנן [שהרי שנינו] במשנה שבמסכת עבודה זרה: ר׳ יהודה מתיר בשבורה למוכרה לגוי, לפי שאינה עושה מלאכה בשבת. והוא הדין, איפוא, לעובר, שאינו ראוי למלאכה!
And there are those who teach this discussion as referring to the statement in the mishna: With regard to one who sells the fetus of his donkey to a gentile, although he is not permitted to sell a large animal to a gentile, it is exempt from the obligations of firstborn status. The discussion then proceeded as follows: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as we learned in a mishna (Avoda Zara 14b): Rabbi Yehuda deems the sale of a damaged animal permitted because it is incapable of performing labor. The halakha is presumably the same with regard to a fetus, which is also not capable of performing labor.
הכל
(5) אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה שְׁבוּרָה לָאו הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ עוּבָּר הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ.:
The Gemara responds: You may even say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is permitted to sell a damaged animal because that is not its natural state; it is defective and is therefore not included in the prohibition against selling large livestock. But with regard to a fetus, since it is in its natural state, and will become capable of working after growing up, perhaps it is not considered damaged, as it is not defective.
The Gemara responds: You may even say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is permitted to sell a damaged animal because that is not its natural state; it is defective and is therefore not included in the prohibition against selling large livestock. But with regard to a fetus, since it is in its natural state, and will become capable of working after growing up, perhaps it is not considered damaged, as it is not defective.
אפילו תימא ר׳ יהודה – ובשבורה (שרי אסר) [הוא דשרי] דלאו היינו אורחיה כדאמר לעיל אבל בעובר אסר דהיינו אורחיה למיהוי כשבור עד שהוא במעי אמו אבל לבסוף חזי למלאכה ואסור:
ודוחים: ניתן להסביר את משנתינו אפילו תימא [תאמר] שהיא כר׳ יהודה; שבורה — לאו היינו אורחיה [אין זה דרכה] של בהמה, ולכן אין זה בכלל האיסור. אבל עובר — היינו אורחיה [זהו דרכו], שהוא נעשה ראוי למלאכה לכשיגדל, ואין הוא בכלל שבור.
The Gemara responds: You may even say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is permitted to sell a damaged animal because that is not its natural state; it is defective and is therefore not included in the prohibition against selling large livestock. But with regard to a fetus, since it is in its natural state, and will become capable of working after growing up, perhaps it is not considered damaged, as it is not defective.
הכל
(6) ת״ש תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי1 וְיָלְדָה מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּשׇׁוְיוֹ וְנוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו לַכֹּהֵן וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו וְנוֹתֵן כׇּל דָּמָיו לַכֹּהֵן מַאי לָאו אַעוּבָּר לָא אַבְּהֵמָה.
The Gemara suggests: Come and hear another proof from a baraita: Rabbi Yehuda says that in the case of one who receives an animal from a gentile to care for and receives a portion of the offspring in exchange for his work, and it gave birth to a firstborn, they assess its value, and the Jew gives half of its value to the priest to redeem his portion, which is sanctified by the firstborn status. And in the case of one who gives the gentile an animal in receivership even though he is not permitted to do so, the Sages penalize him by requiring that he purchase the gentile’s portion of the animal for up to ten times its value, and he gives all of its value to the priest. What, is it not referring to the fetus when the baraita states that he is not permitted to sell it? The Gemara responds: No, it is referring to the animal itself that he may not sell to the gentile, and that is why he is penalized.
The Gemara suggests: Come and hear another proof from a baraita: Rabbi Yehuda says that in the case of one who receives an animal from a gentile to care for and receives a portion of the offspring in exchange for his work, and it gave birth to a firstborn, they assess its value, and the Jew gives half of its value to the priest to redeem his portion, which is sanctified by the firstborn status. And in the case of one who gives the gentile an animal in receivership even though he is not permitted to do so, the Sages penalize him by requiring that he purchase the gentile’s portion of the animal for up to ten times its value, and he gives all of its value to the priest. What, is it not referring to the fetus when the baraita states that he is not permitted to sell it? The Gemara responds: No, it is referring to the animal itself that he may not sell to the gentile, and that is why he is penalized.
ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: ר׳ יהודה אומר: המקבל בהמה מן הגוי וילדה — מעלין (אומדים) אותו בשויו, ונותן חצי דמיו לכהן. והנותן לו לגוי בקבלה, אף על פי שאינו רשאי לעשות כן — קונסין אותו עד עשרה בדמיו, ונותן כל דמיו לכהן. מאי לאו [האם לא] משום העובר, נאמר שאינו רשאי? ודוחים: לא, מדובר על הבהמה.
The Gemara suggests: Come and hear another proof from a baraita: Rabbi Yehuda says that in the case of one who receives an animal from a gentile to care for and receives a portion of the offspring in exchange for his work, and it gave birth to a firstborn, they assess its value, and the Jew gives half of its value to the priest to redeem his portion, which is sanctified by the firstborn status. And in the case of one who gives the gentile an animal in receivership even though he is not permitted to do so, the Sages penalize him by requiring that he purchase the gentile’s portion of the animal for up to ten times its value, and he gives all of its value to the priest. What, is it not referring to the fetus when the baraita states that he is not permitted to sell it? The Gemara responds: No, it is referring to the animal itself that he may not sell to the gentile, and that is why he is penalized.
הכל
(7) וְהָא דָּמָיו קָתָנֵי תְּנִי דָּמֶיהָ וְהָא נוֹתֵן כָּל דָּמָיו לַכֹּהֵן קָתָנֵי וְאִי בְּהֵמָה כֹּהֵן מַאי עֲבִידְתֵּיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּיָהֵיב בְּהֵמָה מְעַבַּרְתָּא לְפַטּוֹמַהּ דְּמִיגּוֹ דְּקָנְסִינַן לֵיהּ אַבְּהֵמָה קָנְסִינַן לֵיהּ אַעוּבָּר.
The Gemara asks: But doesn’t the baraita teach: The Sages penalize him up to ten times its value [damav], in masculine form, indicating that it is referring to the fetus and not the mother? The Gemara responds: Teach the following wording in the baraita: The Sages penalize him up to ten times its value [dameha], in feminine form. The Gemara asks: But doesn’t it teach: He gives all of its value to the priest? And if it is referring to the animal and not the firstborn, what is the relevance of the priest? The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the Jew gave the gentile a pregnant animal to fatten it in order to divide the profits as well as the offspring. Since we penalize him for selling the animal in a prohibited manner, we penalize him with regard to the fetus as well.
The Gemara asks: But doesn’t the baraita teach: The Sages penalize him up to ten times its value [damav], in masculine form, indicating that it is referring to the fetus and not the mother? The Gemara responds: Teach the following wording in the baraita: The Sages penalize him up to ten times its value [dameha], in feminine form. The Gemara asks: But doesn’t it teach: He gives all of its value to the priest? And if it is referring to the animal and not the firstborn, what is the relevance of the priest? The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the Jew gave the gentile a pregnant animal to fatten it in order to divide the profits as well as the offspring. Since we penalize him for selling the animal in a prohibited manner, we penalize him with regard to the fetus as well.
ומקשים: והא [והרי] ״דמיו״ קתני [שנה], בלשון זכר! ודוחים, תני [שנה]: ״דמיה״. ומקשים: והא [והרי] ״נותן כל דמיו לכהן״ קתני [הוא שונה], ואי [ואם] משום הבהמה, כהן מאי עבידתיה [מה מעשהו]? ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — כגון דיהיב בהמה מעברתא לפטומה [שנותן לגוי בהמה מעוברת לפטם אותה], להתחלק בשבח שישביח גופה, וגם להתחלק בוולדותיה. דמיגו דקנסינן ליה [שמתוך שאנו קונסים אותו] על הבהמה, קנסינן ליה [קונסים אנו אותו] על העובר.
The Gemara asks: But doesn’t the baraita teach: The Sages penalize him up to ten times its value [damav], in masculine form, indicating that it is referring to the fetus and not the mother? The Gemara responds: Teach the following wording in the baraita: The Sages penalize him up to ten times its value [dameha], in feminine form. The Gemara asks: But doesn’t it teach: He gives all of its value to the priest? And if it is referring to the animal and not the firstborn, what is the relevance of the priest? The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the Jew gave the gentile a pregnant animal to fatten it in order to divide the profits as well as the offspring. Since we penalize him for selling the animal in a prohibited manner, we penalize him with regard to the fetus as well.
הכל
(8) אָמַר רַב אָשֵׁי ת״ש תָּא שְׁמַע ר׳ רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת הָא יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת אָסוּר וְהַאי נָמֵי כְּיָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת דָּמֵי שְׁמַע מִינַּהּ.
Rav Ashi says: Come and hear a resolution from a baraita: Rabbi Yehuda deems the sale to a gentile of a damaged animal permitted, because it is incapable of being cured. This statement indicates that if it is capable of being cured, Rabbi Yehuda deems its sale prohibited. And this fetus is also similar to one who is able to be cured, as it ultimately will be capable of working. Learn from it that Rabbi Yehuda deems the sale of a fetus to a gentile prohibited.
Rav Ashi says: Come and hear a resolution from a baraita: Rabbi Yehuda deems the sale to a gentile of a damaged animal permitted, because it is incapable of being cured. This statement indicates that if it is capable of being cured, Rabbi Yehuda deems its sale prohibited. And this fetus is also similar to one who is able to be cured, as it ultimately will be capable of working. Learn from it that Rabbi Yehuda deems the sale of a fetus to a gentile prohibited.
אמר רב אשי, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: ר׳ יהודה מתיר בשבורה למוכרה לגוי, מפני שאינה יכולה להתרפאות. ונדייק: הא [אבל] אם יכולה להתרפאות — אסור. והאי נמי [וזה גם כן], העובר, כיכול להתרפאות דמי [נחשב]. שמע מינה [למד מכאן] שהוא אוסר למוכרו.
Rav Ashi says: Come and hear a resolution from a baraita: Rabbi Yehuda deems the sale to a gentile of a damaged animal permitted, because it is incapable of being cured. This statement indicates that if it is capable of being cured, Rabbi Yehuda deems its sale prohibited. And this fetus is also similar to one who is able to be cured, as it ultimately will be capable of working. Learn from it that Rabbi Yehuda deems the sale of a fetus to a gentile prohibited.
הכל
(9) אִיבַּעְיָא לְהוּ מָכַר בְּהֵמָה לְעוּבָּרֶיהָ מַאי תִּיבְּעֵי לר׳ לְרַבִּי יְהוּדָה תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן.
§ A dilemma was raised before the Sages concerning the prohibition against selling large livestock to a gentile: In the case of a Jew who sold an animal to a gentile only with regard to rights to its fetuses, but retained ownership of the animal itself, what is the halakha concerning the permissibility of the sale? The Gemara clarifies: Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, who permits the sale of a damaged animal, and let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis, who dispute that ruling.
§ A dilemma was raised before the Sages concerning the prohibition against selling large livestock to a gentile: In the case of a Jew who sold an animal to a gentile only with regard to rights to its fetuses, but retained ownership of the animal itself, what is the halakha concerning the permissibility of the sale? The Gemara clarifies: Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, who permits the sale of a damaged animal, and let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis, who dispute that ruling.
מכר בהמה – שאינה מעוברת לעובד כוכבים לעובריה שיהיו העוברין של שניהם:
תיבעי לתרוייהו דהכא לא מזבין לא בהמה עצמה ולא עובר דאכתי לא מיעברא:
בהמה לעובריה – כגון שעדיין לא נתעברה ומכר לו כל הוולדות שעתידין להתעבר ובהמה עצמה לא מכר לו.
מהו – לקונסו לפדותה משום מוכר בהמה לעובד כוכבים.
ב ועוד בענין איסור מכירת בהמה גסה לגוי, איבעיא להו [נשאלה להם] שאלה לחכמים: מכר בהמה לגוי רק לענין עובריה, אבל הבהמה גופה שייכת לישראל, מאי [מהו]? האם מותר הדבר? ומסבירים: תיבעי [תישאל השאלה] לדעת ר׳ יהודה שהתיר למכור בהמה שבורה לגוי, וכן תיבעי לרבנן [תישאל השאלה לשיטת חכמים] החולקים עליו.
§ A dilemma was raised before the Sages concerning the prohibition against selling large livestock to a gentile: In the case of a Jew who sold an animal to a gentile only with regard to rights to its fetuses, but retained ownership of the animal itself, what is the halakha concerning the permissibility of the sale? The Gemara clarifies: Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, who permits the sale of a damaged animal, and let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis, who dispute that ruling.
הכל
(10) תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יְהוּדָה עַד כָּאן לָא קָא שָׁרֵי ר׳ רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בִּשְׁבוּרָה דְּלָא אָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי אֲבָל שְׁלֵמָה דְּאָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי אָסַר.
The Gemara elaborates: Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, as follows: Perhaps Rabbi Yehuda permits only the sale of a damaged animal, as people will not come to confuse this animal with a healthy animal, which is prohibited for sale to a gentile, as they are visibly different. But in the case of one who sells an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, which people may come to confuse with the case of selling the animal entirely and consider that sale permitted as well, Rabbi Yehuda deems the sale prohibited.
The Gemara elaborates: Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, as follows: Perhaps Rabbi Yehuda permits only the sale of a damaged animal, as people will not come to confuse this animal with a healthy animal, which is prohibited for sale to a gentile, as they are visibly different. But in the case of one who sells an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, which people may come to confuse with the case of selling the animal entirely and consider that sale permitted as well, Rabbi Yehuda deems the sale prohibited.
בשבורה דלא אתיא לאיחלופי בשלמה:
אבל [שלמה] – היכא דזבין בהמה לעובריה דבהמה גופה שלמה היא ואתי לאיחלופי במכירה שלמה אחריתי שלא לעובריה לחלוטין ואסר:
ומפרטים, תיבעי [תישאל השאלה] לדעת ר׳ יהודה: עד כאן לא שמענו כי קא שרי [מתיר] ר׳ יהודה אלא בשבורה, דלא אתיא לאיחלופי [שאינה באה, עשויה, להתחלף], שאין חשש שבעקבות היתר זה יבואו אנשים למכור לגוי בהמה שלמה, שהרי ניכר הדבר, אבל המוכר בהמה לעובריה, כשהיא עצמה שלמה, דאתיא לאיחלופי [שעשויה להתחלף] — אסר [הריהו אוסר].
The Gemara elaborates: Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, as follows: Perhaps Rabbi Yehuda permits only the sale of a damaged animal, as people will not come to confuse this animal with a healthy animal, which is prohibited for sale to a gentile, as they are visibly different. But in the case of one who sells an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, which people may come to confuse with the case of selling the animal entirely and consider that sale permitted as well, Rabbi Yehuda deems the sale prohibited.
הכל
(11) אוֹ דִלְמָא וּמָה שְׁבוּרָה דִּפְסַקָה מִינֵּיהּ וְכׇל שֶׁכֵּן שְׁלֵמָה דְּלָא פְּסַקָה מִינֵּיהּ.
Or perhaps Rabbi Yehuda would claim that in the case of a damaged animal, which is separated from him in its entirety in the sale, the sale is permitted, and all the more so with regard to the sale of an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, where the animal is not entirely separated from him, as he did not sell the actual animal, the sale is permitted.
Or perhaps Rabbi Yehuda would claim that in the case of a damaged animal, which is separated from him in its entirety in the sale, the sale is permitted, and all the more so with regard to the sale of an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, where the animal is not entirely separated from him, as he did not sell the actual animal, the sale is permitted.
או דלמא ומה שבורה דפסקה מיניה – דלחלוטין מזבנה לעובד כוכבים דאע״ג דאיכא למיחש אטו מכירה חלוטה אחר דשלמה אפי׳ הכי שרי:
וכ״ש שלימה לעובריה דלא פסקה מיניה דלא מזבנה לגמרי דשרי או דלמא לרבנן ומה שבורה דלא אתי לחלופי בשלימה אפי׳ הכי אסרי רבנן דלמא אתי לחלופי מכירה חלוטה דשלמה אטו מכירה חלוטה דהא וכ״ש שלמה לעובריה דאתי לחלופי שלמה בשלמה ומיחש לחלוטין וקא ס״ד מאן דאסר (שלימה) [בהמה] לעובר׳ דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי לחלוטין וה״ה דאוסר נמי למוכרה לעובד כוכבים לגיזה ולחלבה דאיכא למימר נמי דלמא אתי לאיחלופי הא מכירה דשלימה אטו שלימה אחריתי דחלוטין:
דפסקה מיניה – שלא שייר בה לעצמו כלום משמכרה.
וכ״ש שלמה – כי האי גוונא דלא פסקה מיניה שהרי שייר לעצמו גוף הבהמה ואי משום עוברין ליכא למיחש שהרי לא נתעברה עדיין ולא כלום מכר לו ולכשיבאו ברשות עובד כוכבים הם באים.
או דלמא [שמא] נאמר מצד אחר: ומה שבורה דפסקה מיניה [שהיא פסוקה, חתוכה ממנו], שמוכרה מכירה גמורה לגוי, מתיר ר׳ יהודה, ואינו חושש להחלפה — כל שכן שהוא מתיר למכור שלמה לעובריה, דלא פסקה מיניה [שאינה חתוכה ממנו], שהרי לא מכר את גוף הפרה?
Or perhaps Rabbi Yehuda would claim that in the case of a damaged animal, which is separated from him in its entirety in the sale, the sale is permitted, and all the more so with regard to the sale of an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, where the animal is not entirely separated from him, as he did not sell the actual animal, the sale is permitted.
הכל
(12) תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָסְרִי רַבָּנַן אֶלָּא בִּשְׁבוּרָה דִּפְסַקָה מִינֵּיהּ אֲבָל שְׁלֵמָה דְּלָא פְּסַקָה מִינֵּיהּ שָׁרוּ.
Likewise, the dilemma can be raised according to the opinion of the Rabbis: Perhaps the Rabbis deemed the sale prohibited only in a case of a damaged animal, as the animal is separated from him. But in the case of an unblemished animal that is sold only with regard to the fetuses, where it is not separated from him, and there is no concern that people will mistakenly sell the entire animal to a gentile, they deem the sale permitted.
Likewise, the dilemma can be raised according to the opinion of the Rabbis: Perhaps the Rabbis deemed the sale prohibited only in a case of a damaged animal, as the animal is separated from him. But in the case of an unblemished animal that is sold only with regard to the fetuses, where it is not separated from him, and there is no concern that people will mistakenly sell the entire animal to a gentile, they deem the sale permitted.
דפסקה מיניה – ומכירה חלוטה היא ואתי לאחלופי ולהתיר מכירה חלוטה שלמה אבל הכא דלא פסקה מיניה שרי דלאו מכירה היא.
וכן תיבעי לרבנן [תישאל השאלה לדעת חכמים]: עד כאן לא שמענו כי קאסרי רבנן [אסרו חכמים] למכור אלא בשבורה, משום דפסקה מיניה [שהיא חתוכה ממנו] ועוברת לגמרי לרשות הגוי, ויבואו למכור לגוי בהמה שלמה, אבל שלמה לעובריה, דלא פסקה מיניה [שאינה פסוקה, חתוכה, ממנו], ואין חשש שיבוא להחליף ולמכור מכירה גמורה — שרו [הם מתירים].
Likewise, the dilemma can be raised according to the opinion of the Rabbis: Perhaps the Rabbis deemed the sale prohibited only in a case of a damaged animal, as the animal is separated from him. But in the case of an unblemished animal that is sold only with regard to the fetuses, where it is not separated from him, and there is no concern that people will mistakenly sell the entire animal to a gentile, they deem the sale permitted.
הכל
(13) אוֹ דִלְמָא וּמָה שְׁבוּרָה דְּלָא אָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי אָסְרִי וְכׇל שֶׁכֵּן שְׁלֵמָה דְּאָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי.
Or perhaps the Rabbis would claim that in the case of a damaged animal, which people will not come to confuse with the case of an unblemished animal, the Rabbis deem the sale prohibited, and all the more so they would prohibit selling an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, which people may come to confuse with the case of selling an unblemished animal in its entirety.
Or perhaps the Rabbis would claim that in the case of a damaged animal, which people will not come to confuse with the case of an unblemished animal, the Rabbis deem the sale prohibited, and all the more so they would prohibit selling an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, which people may come to confuse with the case of selling an unblemished animal in its entirety.
או דלמא [שמא] נאמר: ומה שבורה דלא אתיא לאיחלופי [שאינה עשויה להתחלף] בבהמה שלמה. אסרי [אוסרים] חכמים למוכרה — וכל שכן שהם אוסרים מכירת שלמה לעובריה, דאתיא לאיחלופי [שהיא עשויה להתחלף] במכירה גמורה של בהמה שלמה? אופן הצגת השאלה מניח שחכמים לא אסרו מכירת שבורה, אלא משום שיבואו להחליף ולמכור גם בהמה שלמה, ולכן נוצר הספק בענין מכירת בהמה לעובריה.
Or perhaps the Rabbis would claim that in the case of a damaged animal, which people will not come to confuse with the case of an unblemished animal, the Rabbis deem the sale prohibited, and all the more so they would prohibit selling an unblemished animal with regard to the rights to its fetuses, which people may come to confuse with the case of selling an unblemished animal in its entirety.
הכל
(14) וְטַעְמָא דְרַבָּנַן מִשּׁוּם הָכִי הוּא וְהָתַנְיָא אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ וְיוֹלֶדֶת אַלְמָא מִשּׁוּם עוּבָּרֶיהָ הוּא.
The Gemara asks: And is the reason of the opinion of the Rabbis due to that concern that people may confuse the sale of a damaged animal with the sale of an unblemished animal in its entirety? But isn’t it taught in a baraita that the Rabbis said to Rabbi Yehuda: But why do you hold that is it permitted to sell a damaged animal? Don’t they breed it with another animal, and it gives birth to offspring, which will then be owned by a gentile? Apparently, the reason the Rabbis prohibit the sale is due to the animal’s fetuses. If so, they should prohibit selling large livestock to a gentile with regard to the fetuses as well.
The Gemara asks: And is the reason of the opinion of the Rabbis due to that concern that people may confuse the sale of a damaged animal with the sale of an unblemished animal in its entirety? But isn’t it taught in a baraita that the Rabbis said to Rabbi Yehuda: But why do you hold that is it permitted to sell a damaged animal? Don’t they breed it with another animal, and it gives birth to offspring, which will then be owned by a gentile? Apparently, the reason the Rabbis prohibit the sale is due to the animal’s fetuses. If so, they should prohibit selling large livestock to a gentile with regard to the fetuses as well.
וטעם דרבנן משו״ה – ומי מצית אמרת דהאי דקא אסרי רבנן בשלימה משום דאתיא לאיחלופי ומי תלי טעמא באיחלופי:
אמרו לו לר׳ יהודה אמאי קא שרית בשבורה והלא מרביעין עליה ויולדת – ונמצא דבהמה (גופה) [גסה] שלמה מכר לו אלמא דטעמייהו דרבנן דאסרי משום עובר הוא משום דאסור למכור עובר לעובד כוכבים ולא משום איחלופי וכיון דלא חיישינן לאיחלופי אלא משום עובר ש״מ לגיזה ולחלבה שרי בשבורה ולעולם טעמא דרבנן דחיישי לאיחלופי והם הכי אסרי לגיזה ולחלבה והכי קאמרי ליה וכו׳ מ״ט קא שרית בשבורה כמאן דזבנה ניהליה לשחיטה דמי דמיד נוחרה וליכא דידע דזבנה לעובד כוכבים ולא אתי לחלופי מכירה חלוטה למכירה חלוטה דהא מיד נוחרה וליתה בעין ודאי ליכא למימר הכי דמיד נוחרה. (אבל אם) [דהלא] משהי לה כדי להרביעה שתלד וכיון דמשהי לה אתי לחלופי אטו מכירה חלוטה ואמאי קא שרית הא אינו נוחרה:
ואמר להן ר׳ יהודה לכשתלד – כלומר כשתראו שום שבורה בעולם שיולדת תימרו לי מ״ט שרית בשבורה דודאי אינה יולדת:
משום הכי הוא – בתמיה דאיצטריך לן למיבעי.
עליה – על השבורה.
אלמא – טעמא דרבנן משום עוברין תיפשוט מינה דלרבנן אסור למכור לעובד כוכבים בהמה לעובריה ולר׳ יהודה מותר:
לעולם טעמא דרבנן משום איחלופי ואיצטריך למיבעי כיון דלא פסקה מיניה איכא למימר לא אתי לאיחלופי במכירה גמורה והכי קאמרי ליה רבנן לר׳ יהודה.
לעולם טעמא דרבנן משום איחלופי ואיצטריך למיבעי כיון דלא פסקה מיניה איכא למימר לא אתי לאיחלופי במכירה גמורה והכי קאמרי ליה רבנן לר׳ יהודה.
ועל כך תמהים: וטעמא דרבנן משום הכי הוא [וכי טעמם של חכמים משום כך הוא]? והתניא [והרי שנויה ברייתא]: אמרו לו חכמים לר׳ יהודה: ומדוע לא תאסור למכור שבורה? והלא מרביעין עליה ויולדת! אלמא [מכאן] שטעמם משום עובריה הוא, ואדרבה, מכאן עולה בבירור כי הם אוסרים למכור בהמה לעובריה!
The Gemara asks: And is the reason of the opinion of the Rabbis due to that concern that people may confuse the sale of a damaged animal with the sale of an unblemished animal in its entirety? But isn’t it taught in a baraita that the Rabbis said to Rabbi Yehuda: But why do you hold that is it permitted to sell a damaged animal? Don’t they breed it with another animal, and it gives birth to offspring, which will then be owned by a gentile? Apparently, the reason the Rabbis prohibit the sale is due to the animal’s fetuses. If so, they should prohibit selling large livestock to a gentile with regard to the fetuses as well.
הכל
(15) הָכִי קא״ל טַעְמָא דִידַן מִשּׁוּם דְּאָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי בִּבְהֵמָה אֶלָּא אַתְּ מ״ט מַאי טַעְמָא שָׁרֵית מִשּׁוּם דְּאֵין יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת כְּמַאן דְּזַבְּנַהּ לִשְׁחִיטָה דָּמֵי.
The Gemara answers: This is not truly the Rabbis’ opinion. Rather, this is what they were saying to Rabbi Yehuda: Our reason for prohibiting the sale of a damaged animal is because people might come to confuse this case with the sale of an unblemished animal. But you, what is the reason that you permit selling a damaged animal? It is because the animal is incapable of being cured, and you therefore consider it similar to one who sold an animal explicitly for slaughter, which is permitted.
The Gemara answers: This is not truly the Rabbis’ opinion. Rather, this is what they were saying to Rabbi Yehuda: Our reason for prohibiting the sale of a damaged animal is because people might come to confuse this case with the sale of an unblemished animal. But you, what is the reason that you permit selling a damaged animal? It is because the animal is incapable of being cured, and you therefore consider it similar to one who sold an animal explicitly for slaughter, which is permitted.
כמאן דזבנה לשחיטה דמי – וליכא למיחש לאיחלופי דמאן דחזי ידע דלא מזבין ליה אלא לשחיטה ולא אתי לזבוני בהמה שלא לשחיטה.
ומשיבים: אין זה משום שכך הם עצמם סבורים, אלא הכי קאמרי ליה [כך הם אומרים לו] לר׳ יהודה: טעמא דידן משום דאתיא לאיחלופי [הטעם שלנו לאסור שבורה, הוא משום שהיא עשויה להתחלף] בבהמה אחרת, שלמה. אלא את [אתה], מאי טעמא שרית [מה טעם התרת] למכור שבורה? משום שאין יכולה להתרפאות, ולכן כמאן דזבנה [כמי שמוכרה] לגוי במפורש לצורך שחיטה דמי [נחשב], ודבר זה מותר.
The Gemara answers: This is not truly the Rabbis’ opinion. Rather, this is what they were saying to Rabbi Yehuda: Our reason for prohibiting the sale of a damaged animal is because people might come to confuse this case with the sale of an unblemished animal. But you, what is the reason that you permit selling a damaged animal? It is because the animal is incapable of being cured, and you therefore consider it similar to one who sold an animal explicitly for slaughter, which is permitted.
הכל
(16) וַהֲלֹא מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ וְיוֹלֶדֶת וְכֵיוָן דְּמַרְבִּיעִין עָלֶיהָ וְיוֹלֶדֶת מְשַׁהֵא לַהּ.
But actually it is not similar to that case, as don’t they breed a damaged animal with another animal, and it gives birth? And since they breed it and it gives birth, the gentile will delay its slaughter. Others may then mistakenly believe that selling large livestock for purposes other than slaughter is permitted.
But actually it is not similar to that case, as don’t they breed a damaged animal with another animal, and it gives birth? And since they breed it and it gives birth, the gentile will delay its slaughter. Others may then mistakenly believe that selling large livestock for purposes other than slaughter is permitted.
משהא לה – לצורך וולדות ומאן דחזי לה בבית העובד כוכבים לסוף שנה או שתים סבר מותר למכור בהמה לעובד כוכבים שלא לשחיטה.
והלא מרביעין עליה ויולדת, וכיון שמרביעין עליה ויולדת משהא לה [משהה אותה], ויבואו אנשים לטעות ולהתיר מכירת בהמה רגילה!
But actually it is not similar to that case, as don’t they breed a damaged animal with another animal, and it gives birth? And since they breed it and it gives birth, the gentile will delay its slaughter. Others may then mistakenly believe that selling large livestock for purposes other than slaughter is permitted.
הכל
(17) וַאֲמַר לְהוּ לִכְשֶׁתֵּלֵד דְּלֹא מְקַבֶּלֶת זָכָר.
And Rabbi Yehuda said to the Rabbis in response: When a damaged animal actually gives birth, I will concern myself with this possibility. Practically, this concern may be disregarded, as such an animal cannot breed with a male. In any event, no proof may be brought from this baraita concerning the opinion of the Rabbis concerning selling an animal with regard to the rights to its fetuses.
And Rabbi Yehuda said to the Rabbis in response: When a damaged animal actually gives birth, I will concern myself with this possibility. Practically, this concern may be disregarded, as such an animal cannot breed with a male. In any event, no proof may be brought from this baraita concerning the opinion of the Rabbis concerning selling an animal with regard to the rights to its fetuses.
דלא מקבלה זכר – משום דשבורה היא ואינה יכולה לסובלו הלכך שרי ר׳ יהודה דלא חייש דלמא משהי לה לצורך וולדות. אבל שלמה לעובריה לר׳ יהודה עדיין תיבעי לך:
דלא מקבלת זכר – לא מטעם טרפות מדאמר פרק אלו טריפות (חולין דף נז:) גבי ר״ש [בן חלפתא] שהיה עסקן בדברים ודילמא קסבר ר׳ יהודה טריפה יולדת ומשבחת ואית ספרים דלא גרסי יולדת שאין צורך שם בלידה אלא במה שמשבחת ומ״מ מסתבר הכא דאפילו מן הארכובה ולמטה שרי רבי יהודה משום דלא מקבלה זכר.
ואמר להו [להם] ר׳ יהודה: לכשתלד בהמה שבורה אחשוש לכך שישהה אותה אצלו. ואולם, בהמה כזו שנשברו רגליה לא מקבלת עליה זכר. ואין מכאן, איפוא, ראיה לדעת חכמים בדין המוכר פרה לעובריה.
And Rabbi Yehuda said to the Rabbis in response: When a damaged animal actually gives birth, I will concern myself with this possibility. Practically, this concern may be disregarded, as such an animal cannot breed with a male. In any event, no proof may be brought from this baraita concerning the opinion of the Rabbis concerning selling an animal with regard to the rights to its fetuses.
הכל
(18) תָּא שְׁמַע וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה וְלָא קָתָנֵי אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna, where it states: And in the case of one who gives his donkey to a gentile in receivership, meaning that he divides the offspring with him in exchange for caring for the animal, the donkey is exempt from the obligations of firstborn status. This case is identical to that of selling an animal with regard to the rights to its fetuses, and the mishna does not teach: Although he is not permitted to do so. Apparently such a sale is permitted.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna, where it states: And in the case of one who gives his donkey to a gentile in receivership, meaning that he divides the offspring with him in exchange for caring for the animal, the donkey is exempt from the obligations of firstborn status. This case is identical to that of selling an animal with regard to the rights to its fetuses, and the mishna does not teach: Although he is not permitted to do so. Apparently such a sale is permitted.
ולא קתני אנותן לו בקבלה אע״פ שאינו רשאי מדלא תני הכי ש״מ דסבירא להו לרבנן דמוכר בהמה לעובר דקבלה היינו למחצית שבח וולדות והיינו בבהמה לעובריה:
ת״ש – ממתני׳.
ולא קתני אע״פ שאינו רשאי – אלמא מותר למכור בהמה לעובריה דהא קבלה מכירה לעוברין היא שאין חולק העובד כוכבים אלא בוולדות דקס״ד דלא פליג עובד כוכבים בשבח פטימת בהמה.
בד״ה תא שמע ממתני׳ כו׳ דקס״ד דלא פליג עובד כוכבים בשבח כו׳ עכ״ל הס״ד ולאפוקי מסוגיא דלעיל דמוקי לה בבהמה מעוברת לפטומה וק״ל:
ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממשנתנו, ששנינו: והנותן לו לגוי בהמה בקבלה, כלומר, להתחלק בוולדות תמורת טיפול בבהמה. והרי זה ממש מוכר בהמה לעובריה, ולא קתני [ואינו שונה] ״אף על פי שאינו רשאי״!
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna, where it states: And in the case of one who gives his donkey to a gentile in receivership, meaning that he divides the offspring with him in exchange for caring for the animal, the donkey is exempt from the obligations of firstborn status. This case is identical to that of selling an animal with regard to the rights to its fetuses, and the mishna does not teach: Although he is not permitted to do so. Apparently such a sale is permitted.
הכל
(19) וְלִיטַעְמָיךְ הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ דְּלָא קָתָנֵי הָכִי נָמֵי דְּרַשַּׁאי וְהָא אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אָסוּר אלְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה שׁוּתָּפוּת עִם הַגּוֹי1 שֶׁמָּא יִתְחַיֵּיב לוֹ שְׁבוּעָה וְנִשְׁבָּע לוֹ בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה2 שֶׁלּוֹ וְהַתּוֹרָה אָמְרָה לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ.
The Gemara responds: But according to your reasoning, with regard to that which the mishna states: One who enters into a partnership with a gentile, where it also does not teach: Although he is not permitted to do so, so too, should it be derived that it is permitted to enter into such a partnership? But doesn’t Shmuel’s father say: It is prohibited for a person to enter into a partnership with a gentile lest their joint ventures lead them to quarrel and his gentile partner will be obligated to take an oath to him and he will take an oath in the name of his object of idol worship; and the Torah states: “Neither let it be heard out of your mouth” (Exodus 23:13), which includes causing a gentile to take an oath in the name of an idol.
The Gemara responds: But according to your reasoning, with regard to that which the mishna states: One who enters into a partnership with a gentile, where it also does not teach: Although he is not permitted to do so, so too, should it be derived that it is permitted to enter into such a partnership? But doesn’t Shmuel’s father say: It is prohibited for a person to enter into a partnership with a gentile lest their joint ventures lead them to quarrel and his gentile partner will be obligated to take an oath to him and he will take an oath in the name of his object of idol worship; and the Torah states: “Neither let it be heard out of your mouth” (Exodus 23:13), which includes causing a gentile to take an oath in the name of an idol.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
וליטעמיך המשתתף – דלא קתני אע״פ שאינו רשאי הכי נמי דרשאי להשתתף:
ולא ישמע על פיך – שלא תבקש בפיך שישבע לך בעבודה זרה שלו:
ולטעמיך המשתתף לו כו׳ – מקבלה לא שייך להקשות דמיתסר משום שותפין דלא אתי בקבלה כל כך לידי שבועה ודוקא נקט שותפות אבל שאר משא ומתן לא אסור.
אסור לאדם שיעשה שותפות עם העובד כוכבים – הא דתניא פ״ק דמסכת ע״ז (דף כב.) ישראל ועובד כוכבים שקבלו שדה בשותפות וכן עובדא דעובד כוכבים נוטל שני ערלה וישראל נוטל שני היתר ואמר פרק הזרוע (חולין דף קלג.) המשתתף עם עובד כוכבים צריך שירשום כל הני עובדא פליגי אאבוה דשמואל.
שמא יתחייב לו עובד כוכבים שבועה – מכאן אוסר רבינו שמואל קבלת השבועה מק״ו ור״ת מתיר מפני שהוא כמציל מידם כדתניא פ״ק דמס׳ ע״ז (דף ו:) מלוה על פה גובין מהן מפני שהוא כמציל מידם אע״ג דאזיל ומודה ויש לחלק בין ספק לודאי עוד מייתי ר״ת ראיה מההיא דפרק [בתרא] דמגילה (דף כח.) דאמר אבוה בר איהי תיתי לי דלא עבדי שותפות עם עובד כוכבים ואי אסור מאי רבותיה וכן פר״ת שלא היו נזהרים משלש סעודות מדאמר פרק כל כתבי (שבת דף קיח:) תיתי לי דקיימית ג׳ סעודות משמע שכולן לא היו נזהרים בהן עוד פר״ת בזמן הזה כולן נשבעים בקדשים ואין תופסין בהם אלהות ואע״פ שמזכירין [עמהם] שם שמים וכוונתם [לד״א מ״מ] אין זה [שם] עבודת כוכבים כי דעתם לשם עושה שמים וארץ ואע״ג שמשתתף ש״ש ודבר אחר אין כאן לפני עור לא תתן מכשול דבני נח לא הוזהרו על כך ולדידן לא אשכחן איסור בגרם שיתוף.
בד״ה שמא יתחייב כו׳ וכונתם וכו׳ ואין זה כו׳ בגרם שיתוף עכ״ל כצ״ל הס״ד ואחר כך מ״ה [דעיקר] מכירה כו׳ כצ״ל:
ודוחים: וליטעמיך [ולטעמך, לשיטתך], שאתה מוכיח באופן זה, מה ששנינו במשנה: המשתתף לו, דלא קתני [שגם כן אינו שונה] אף על פי שאינו רשאי, הכי נמי [כך גם כן] אתה רוצה לדייק שהוא רשאי לעשות כן? והא [והרי] אמר אבוה [אביו] של שמואל: אסור לאדם שיעשה שותפות עם הגוי, שמא מתוך דין ודברים שביניהם יתחייב לו הגוי שבועה בבית המשפט, ונשבע לו בשם עבודה זרה שלו, והתורה אמרה: ״ושם אלהים אחרים לא תזכירו, לא ישמע על פיך״ (שמות כג, יג), שאסור לאדם לגרום שיישמע שם עבודה זרה על ידו!
The Gemara responds: But according to your reasoning, with regard to that which the mishna states: One who enters into a partnership with a gentile, where it also does not teach: Although he is not permitted to do so, so too, should it be derived that it is permitted to enter into such a partnership? But doesn’t Shmuel’s father say: It is prohibited for a person to enter into a partnership with a gentile lest their joint ventures lead them to quarrel and his gentile partner will be obligated to take an oath to him and he will take an oath in the name of his object of idol worship; and the Torah states: “Neither let it be heard out of your mouth” (Exodus 23:13), which includes causing a gentile to take an oath in the name of an idol.
הכל
(20) אֶלָּא תְּנָא מְכִירָה וְהוּא הַדִּין לְשׁוּתָּפוּת ה״נ הָכִי נָמֵי תְּנָא מְכִירָה וְהוּא הַדִּין לְקַבְּלָנוּת וּמַאי שְׁנָא מְכִירָה דְּנָקֵט דְּעִיקָּר מְכִירָה הִיא.
Rather, the tanna taught that a sale to a gentile is not permitted, and the same is true for the case of a partnership. So too, the tanna taught that a sale to a gentile is prohibited, and the same is true for a case of receivership. The Gemara asks: And what is different about the case of selling that the tanna cited the prohibition specifically in that case? The Gemara answers that the primary prohibition is that of selling the animal to a gentile.
Rather, the tanna taught that a sale to a gentile is not permitted, and the same is true for the case of a partnership. So too, the tanna taught that a sale to a gentile is prohibited, and the same is true for a case of receivership. The Gemara asks: And what is different about the case of selling that the tanna cited the prohibition specifically in that case? The Gemara answers that the primary prohibition is that of selling the animal to a gentile.
אלא תנא במכירה אע״פ שאינו רשאי וה״ה לשותפות – דאינו רשאי להשתתף לו וה״ה בקבלנות דאינו רשאי ליתן לו בהמה בקבלנות דהמוכר בהמה לעובר דאסור לרבנן:
ומאי שנא מכירה דנקט – דגבי מכירה קתני אע״פ שאינו רשאי דעיקר איסורא במכירה היא להכי תנא בה דאינו רשאי וה״ה לכולהו:
תנא במכירה – אינו רשאי והוא הדין לכולהו.
ומאי שנא מכירה דנקט – בה אינו רשאי ולא נקטיה בחדא מהנך.
דעיקר מכירה היא – עיקר איסורא הויא מכירת בהמה.
דעיקר מכירה – פרש״י דעיקר איסור הוא המכירה משמע שרוצה לומר שעיקר האיסור הוא המכירה וקשה הא שותפות לא מיתסר משום מכירה אלא כדאבוה דשמואל וצ״ל עיקר איסור הפשוט הוא מכירה כדתנן פרק קמא דמס׳ ע״ז (עבודה זרה יד:).
אלא, תנא [שנה במשנה] מכירה, שאינו רשאי למכור לגוי, והוא הדין לשותפות עמו. הכי נמי [כך גם כן] אמור בענייננו: תנא [שנה] מכירה והוא הדין לקבלנות, שאינו רשאי לתת לו בהמה לוולדותיה. ושואלים: ומאי שנא [ובמה שונה] מכירה, שדווקא בדוגמא זו נקט [הוא תופס]? ומשיבים: משום שעיקר האיסור בענין זה מכירה היא.
Rather, the tanna taught that a sale to a gentile is not permitted, and the same is true for the case of a partnership. So too, the tanna taught that a sale to a gentile is prohibited, and the same is true for a case of receivership. The Gemara asks: And what is different about the case of selling that the tanna cited the prohibition specifically in that case? The Gemara answers that the primary prohibition is that of selling the animal to a gentile.
הכל
(21) תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי1 וְיָלְדָה מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּשׇׁוְויוֹ וְנוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו לַכֹּהֵן וְהַנּוֹתֵן בְּקַבָּלָה אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו וְנוֹתֵן כָּל דָּמָיו לַכֹּהֵן.
The Gemara suggests: Come and hear a resolution to the dilemma of whether selling an animal to a gentile with regard to the rights to its fetuses is permitted from a baraita: Rabbi Yehuda says that in the case of one who receives an animal from a gentile to care for and receives a portion of the offspring in exchange for his work, and it gave birth to a firstborn, they assess its value, and the Jew gives half of its value to the priest to redeem his portion, which is considered to have the sanctity of a firstborn. And in the case of one who gives the gentile an animal in receivership even though he is not permitted to do so, the Sages penalize him by requiring that he purchase the gentile’s portion of the animal for up to ten times its value, and he gives all of its value to the priest.
The Gemara suggests: Come and hear a resolution to the dilemma of whether selling an animal to a gentile with regard to the rights to its fetuses is permitted from a baraita: Rabbi Yehuda says that in the case of one who receives an animal from a gentile to care for and receives a portion of the offspring in exchange for his work, and it gave birth to a firstborn, they assess its value, and the Jew gives half of its value to the priest to redeem his portion, which is considered to have the sanctity of a firstborn. And in the case of one who gives the gentile an animal in receivership even though he is not permitted to do so, the Sages penalize him by requiring that he purchase the gentile’s portion of the animal for up to ten times its value, and he gives all of its value to the priest.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדין המוכר בהמה לעובריה ממה ששנינו בברייתא, ר׳ יהודה אומר: המקבל בהמה מן הגוי להתחלק בוולדות, וילדה בכור — מעלין אותו את הוולד בשוויו, כלומר, מעריכים את דמיו, ונותן הישראל חצי דמיו לכהן, שהוא חלקו בוולד זה. והנותן לגוי בהמה בקבלה, אף על פי שאינו רשאי לעשות כן — קונסין אותו לקנות את חלקו של הגוי עד עשרה בדמיו, ונותן כל דמיו לכהן.
The Gemara suggests: Come and hear a resolution to the dilemma of whether selling an animal to a gentile with regard to the rights to its fetuses is permitted from a baraita: Rabbi Yehuda says that in the case of one who receives an animal from a gentile to care for and receives a portion of the offspring in exchange for his work, and it gave birth to a firstborn, they assess its value, and the Jew gives half of its value to the priest to redeem his portion, which is considered to have the sanctity of a firstborn. And in the case of one who gives the gentile an animal in receivership even though he is not permitted to do so, the Sages penalize him by requiring that he purchase the gentile’s portion of the animal for up to ten times its value, and he gives all of its value to the priest.
הכל
(22) וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בכׇּל זְמַן שֶׁיַּד הַגּוֹי1 בָּאֶמְצַע פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה
And the Rabbis say: As long as the ownership of the gentile is involved, in that he possesses at least partial ownership of the mother or the fetus, the animal is exempt from its offspring being counted a firstborn.
And the Rabbis say: As long as the ownership of the gentile is involved, in that he possesses at least partial ownership of the mother or the fetus, the animal is exempt from its offspring being counted a firstborn.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
And the Rabbis say: As long as the ownership of the gentile is involved, in that he possesses at least partial ownership of the mother or the fetus, the animal is exempt from its offspring being counted a firstborn.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בכורות ב: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה בכורות ב: – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום בכורות ב:, רש"י בכורות ב:, תוספות בכורות ב:, מהרש"א חידושי הלכות בכורות ב:, פירוש הרב שטיינזלץ בכורות ב:
Bekhorot 2b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Bekhorot 2b, Attributed to R. Gershom Bekhorot 2b, Rashi Bekhorot 2b, Tosafot Bekhorot 2b, Maharsha Chidushei Halakhot Bekhorot 2b, Steinsaltz Commentary Bekhorot 2b