×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הֲוָה לַן פִּתְחוֹן פֶּה קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא וּשְׁאֵילְנֵיהּ וַאֲמַר לַן שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף כְּשֵׁירָה.
we had the opportunity to speak with Rav Huna, and we asked him about this matter, and he said to us: A dislocated femur in a bird is kosher.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי חולין נז ע״ב-נח ע״א} אמר רב הונא סימן לטרפה כל שנים עשר חדש והני מילי בזכרין אבל בנקבות אם ילדה בתוך שנים עשר חדש מותרת מיד:
הוה לו פתחון פה קמיה דרב – כלומר שאלנו לו ותו אשכחתיה לר׳ ירמיה בר אבא כלומר ר׳ אבא הוא משתעי אשכחתיה לר׳ ירמיה בר אבא אמרי ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב הונא אמר רב שמוטת ירך בעוף כשרה. כלומר אע״ג דניפסקו צומת הגידים:
הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא – כלומר הוזקקנו לדבר בשמוטת ירך לפני רב הונא ואמר לן כשרה ואחרי כן אשכחתיה לרב ירמיה כו׳.
כבר ביארנו שהטרפה אינה חיה שנים עשר חדש ואם נקבת בהמה היא אינה מתעברת אחר הטרפות אבל אם נתעברה כבר אינה נמנעת מצד טרפות מלילד אחר הטרפות ומה שאמר אינה יולדת פירושו מתעברת כדי לילד ויש חולקים ומתירין בלידה לבד ותשובתם ממה שאמרו בולד טרפה עיברה ולבסוף נטרפה שקורין אותו ולד טרפה אלא אינה מתעברת אבל יולדת היא מה שכבר נתעברה הימנו וכן אם היא נקבה של עוף אינה טוענת אחר כן ביצים אבל אותה בריכה כלה שהיא בבטנה מטלת אותם יום אחר יום עד שתכלה כל אותה בריכה שהיתה שם בשעת הטרפות אבל כשכלתה בריכה זו אינה טוענת בריכה אחרת והדבר ידוע לנשים פקחות כשכלתה הבריכה וכשלא כלתה:
בפרש״י בד״ה מצטרפין למלא מקדח כו׳ דהיינו כדי שינטל מן החי כו׳ עכ״ל פתח כמלא מקדח שהן דברי ב״ש וסיים כדי שינטל מן החי שהם דברי ב״ה מזה מוכח דהיינו שיעורא דמלא מקדח היינו נמי שיעורא דב״ה דכדי שינטל מן החי אלא לב״ש מקדח וחיסומו שנינו כדאיתא בבכורות וכמ״ש כל זה בריש פרקין ודו״ק:
הוה לן [היה לנו] פתחון פה קמיה [לפני] רב הונא, כלומר, היתה לי הזדמנות לשוחח עם רב הונא, ושאילניה [ושאלתי אותו] בענין זה, ואמר לן [לנו]: שמוטת ירך בעוף כשירה.
we had the opportunity to speak with Rav Huna, and we asked him about this matter, and he said to us: A dislocated femur in a bird is kosher.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְאַשְׁכַּחְתֵּיהּ נָמֵי לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא דְּיָתֵיב וְקָא בָדֵיק בְּצוֹמֵת הַגִּידִין וְאַקְשִׁי לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף כְּשֵׁרָה א״לאָמַר לִי אֲנָא מַתְנִיתִין יָדַעְנָא בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמִטָּה כְּשֵׁרָה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה פְּסוּלָה וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין וְאָמַר רַב עֲלַהּ וְכֵן בָּעוֹף.

And I also found Rabbi Yirmeya bar Abba sitting and inspecting birds at the convergence of sinews in the thigh. And I posed a difficulty to him: Doesn’t Master maintain in accordance with this statement that Rav Huna says that Rav says: A dislocated femur in a bird is kosher? Rabbi Yirmeya bar Abba said to me: I know the mishna (76a): With regard to an animal whose hind legs were severed, if they were severed from the leg joint and below, it is kosher; from the leg joint and above, it is a tereifa and unfit for consumption. And likewise an animal whose convergence of sinews in the thigh was removed is a tereifa. And Rav said about this: And likewise with regard to a bird.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואשכחתיה נמי [ומצאתי אותו גם כן] את ר׳ ירמיה בר אבא דיתיב וקא בדיק [שיושב ובודק] בצומת הגידין של עוף האם ניטל, ואקשי ליה [והקשיתי לו]: וכי לא סבר לה מר הא [אין אדוני סבור את זו] שאמר רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף כשרה? ואם נשמטה הירך כולה כשרה — כל שכן שניטל צומת הגידים! אמר לי: אנא מתניתין ידענא [אני את משנתנו אני יודע], ששנינו בה: בהמה שנחתכו רגליה, מן הארכובה ולמטהכשרה, מן הארכובה ולמעלהפסולה, וכן הדין כשניטל צומת הגידין, אפילו לא נחתכו רגליה; ואמר רב עלה [עליה]: וכן בעוף.
And I also found Rabbi Yirmeya bar Abba sitting and inspecting birds at the convergence of sinews in the thigh. And I posed a difficulty to him: Doesn’t Master maintain in accordance with this statement that Rav Huna says that Rav says: A dislocated femur in a bird is kosher? Rabbi Yirmeya bar Abba said to me: I know the mishna (76a): With regard to an animal whose hind legs were severed, if they were severed from the leg joint and below, it is kosher; from the leg joint and above, it is a tereifa and unfit for consumption. And likewise an animal whose convergence of sinews in the thigh was removed is a tereifa. And Rav said about this: And likewise with regard to a bird.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וַאֲמַרִי לֵיהּ אִי הָכִי קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב אִישְׁתִּיק וְאַקְשַׁי לֵיהּ וְדִלְמָא שָׁנֵי לֵיהּ לְרַב בֵּין שְׁמוּטָה לַחֲתוּכָה וְאָמַר לִי וְאַתְּ מְפָרְשַׁתְּ שְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַב בְּפֵירוּשׁ אָמַר רַב שְׁמוּטָה כְּשֵׁרָה חֲתוּכָה פְּסוּלָה.

And I said to him: If so, this statement of Rav poses a difficulty for that statement of Rav. Rabbi Yirmeya bar Abba was silent. And I challenged him: But perhaps there is a difference for Rav between a dislocated femur and a severed one. And he said to me: And are you interpreting Rav’s halakha based on your own reasoning? Rav said explicitly: A dislocated femur is kosher, while a severed femur renders the animal unfit for consumption.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואמרי ליה [ואמרתי לו]: אי הכי קשיא [אם כך קשה] מדברי רב על דברי רב, שאמר ששמוטת הירך בעוף כשרה, שהרי אפילו נחתכו רגליה למטה משם הריהי טריפה לדעתו! אישתיק [שתק] ר׳ ירמיה בר אבא. ואקשי ליה [והקשיתי לו]: ודלמא שני ליה [ושמא שונה לו] לרב בין שמוטה לחתוכה, ששמוטה כשרה, וחתוכה טריפה? ואמר לי: ואת מפרשת שמעתיה [ואתה הוא המפרש את שמועתו] של רב? בפירוש כך אמר רב: שמוטהכשרה, חתוכהפסולה.
And I said to him: If so, this statement of Rav poses a difficulty for that statement of Rav. Rabbi Yirmeya bar Abba was silent. And I challenged him: But perhaps there is a difference for Rav between a dislocated femur and a severed one. And he said to me: And are you interpreting Rav’s halakha based on your own reasoning? Rav said explicitly: A dislocated femur is kosher, while a severed femur renders the animal unfit for consumption.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְאַתְּ מָה בִּידָךְ הָכִי אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף טְרֵפָה וְכֵן אָמַר ר׳רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף טְרֵפָה.

Rabbi Abba then asked Rabbi Zeira: And as for you, what is in your hand? What have you heard with regard to this halakha? Rabbi Zeira said to him: This is what Rav Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa. And so said Rabbi Ya’akov bar Idi that Rabbi Yoḥanan said: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואת מה בידך – כלומר ר׳ אבא א״ל לרב ירמיה בר אבא את מה בידך:
ואת מה בידך – עכשיו אמור לי אתה אם שמעת בה כלום אחר שבאת הלום.
לאחר שסיפר דברים אלו לר׳ זירא, שאלו: ואת, מה בידך [ואתה מה בידך]? כלומר, מה שמעת בענין זה? אמר לו: הכי [כך] אמר רב חייא בר אשי אמר רב: שמוטת ירך בעוף טרפה, וכן אמר ר׳ יעקב בר אידי שאמר ר׳ יוחנן: שמוטת ירך בעוף טרפה.
Rabbi Abba then asked Rabbi Zeira: And as for you, what is in your hand? What have you heard with regard to this halakha? Rabbi Zeira said to him: This is what Rav Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa. And so said Rabbi Ya’akov bar Idi that Rabbi Yoḥanan said: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְאָמַר ר׳רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אִילְמָלֵי הֲוָה רַבִּי יוֹחָנָן בְּאַתְרָא דְּאוֹרוֹ בַּהּ חַבְרָוָותָא לְהֶתֵּירָא לָא פַּרְכֵּיס דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבִּי שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף כְּשֵׁרָה וְתַרְנְגוֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא שֶׁנִּשְׁמְטָה יָרֵךְ שֶׁלָּהּ וֶהֱבִיאָהּ לִפְנֵי רַבִּי וְהִתִּירָהּ לוֹ וּמְלָחָהּ רַבִּי חֲנִינָא וַהֲוָה מוֹרֵי בַּהּ הֲלָכָה לַתַּלְמִידִים זֶה הִתִּיר לִי רַבִּי זֶה הִתִּיר לִי רַבִּי.

And with regard to this, Rabbi Ya’akov bar Idi said: If Rabbi Yoḥanan had been in the place where the assembly ruled to permit such a bird, he would not have stirred. In other words, he would not have contested their ruling, because they were the greatest Sages of the previous generation. As Rabbi Ḥanina says that Rabbi Yehuda HaNasi says: A dislocated femur in a bird is kosher. And Rabbi Ḥanina had a hen whose femur was dislocated, and he brought it before Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Yehuda HaNasi permitted it to him, and Rabbi Ḥanina salted the hen to preserve it. And he would teach the students the halakha with it, as he would show them the preserved body of the hen and say: Rabbi Yehuda HaNasi permitted this to me, Rabbi Yehuda HaNasi permitted this to me.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

באתרא דמורו ביה חברותיה להיתירא לא הוה פרכס – כלומר מאן חברותיה ר׳:
חברוותא – חברים.
לא פרכיס – לא היה יכול לנוד כנף ולקנתר אפילו רמז דבר מתוך שגדולים הם ויש לו לירא מהם אם היה אצלם.
ומלחה רבי חנינא – כדי להתקיים ויוכל להראות ימים רבים.
ובענין זה אמר ר׳ יעקב בר אידי: אילמלי הוה [אילו היה] ר׳ יוחנן באתרא דאורו בה חברוותא להתירא [במקום שהורו בו בני החבורה להיתר] לא פרכיס [לא היה מפרכס], לא היה מערער על כך, שהיו אלו גדולי הדור שלפניו. שכך אמר ר׳ חנינא אמר רבי: שמוטת ירך בעוף כשרה. ותרנגולת היתה לו לר׳ חנינא שנשמטה ירך שלה, והביאה לפני רבי והתירה לו. ומלחה ר׳ חנינא, כדי לשמרה לזמן רב, והוה מורי [והיה מורה] בה הלכה לתלמידים, שהיה מראה אותה להם ואומר: זה התיר לי רבי, זה התיר לי רבי.
And with regard to this, Rabbi Ya’akov bar Idi said: If Rabbi Yoḥanan had been in the place where the assembly ruled to permit such a bird, he would not have stirred. In other words, he would not have contested their ruling, because they were the greatest Sages of the previous generation. As Rabbi Ḥanina says that Rabbi Yehuda HaNasi says: A dislocated femur in a bird is kosher. And Rabbi Ḥanina had a hen whose femur was dislocated, and he brought it before Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Yehuda HaNasi permitted it to him, and Rabbi Ḥanina salted the hen to preserve it. And he would teach the students the halakha with it, as he would show them the preserved body of the hen and say: Rabbi Yehuda HaNasi permitted this to me, Rabbi Yehuda HaNasi permitted this to me.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְלֵית הִלְכְתָא כְּכׇל הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא אֶלָּא כִּי הָא דִּשְׁאֵל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי אֶת ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קְדִירַת קָנֶה בְּכַמָּה אָמַר לוֹ מִשְׁנָה שְׁלֵמָה שָׁנִינוּ עַד כְּאִיסָּר הָאִיטַלְקִי אָמַר לוֹ וַהֲלֹא רָחֵל אַחַת הָיְתָה בִּשְׁכוּנָתֵנוּ שֶׁנִּקְדַּר קָנֶה שֶׁלָּהּ וְעָשׂוּ לָהּ קְרוּמִין שֶׁל קָנֶה וְחָיְתָה.

The Gemara concludes: But the halakha is not in accordance with any of these statements. Rather, it is in accordance with that which Rabbi Yosei ben Nehorai asked Rabbi Yehoshua ben Levi: In what amount must a windpipe be punctured to render the animal a tereifa? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: We learned a full mishna (54a): Until the perforation is the same size as the Italian issar. Rabbi Yosei ben Nehorai said to him: But wasn’t there a certain ewe in our neighborhood whose windpipe was punctured in a greater amount, and they made a seal for the windpipe out of the shell of a reed and it lived?
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועשה לה קרומית של קנה וחיתה – כלומר תיקן לה קרומית של קנה באותו מקום שיהא סותם הנקב ועשו לה שפופרת של קנה במקום השבר וחייתה שהיתה מחזקת הירך במקום השבר וחיתה:
ולית הלכתא ככל הני – דשרו שמוטת ירך בעוף.
אלא כי הא – דקתני והלא הלכה רווחת היא שמוטת ירך בעוף טרפה.
קדירת קנה – קנה שנקדר ממנה חתיכה כמין ארובה.
קרומית – רחבה וסתמוהו בה.
ואומרים לסיכום: ולית הלכתא ככל הני שמעתתא [ואין הלכה ככל השמועות הללו שאמרנו], אלא כי הא [כמו זו] ששאל ר׳ יוסי בן נהוראי את ר׳ יהושע בן לוי: קדירת (נקיבת) קנה בכמה עושה טריפה? אמר לו: משנה שלמה שנינו, עד כאיסר האיטלקי היא כשרה, וביותר מכך — טריפה. אמר לו: והלא רחל (כבשה) אחת היתה בשכונתנו שנקדר (ניקב) קנה שלה ביותר מכדי שיעור זה, ועשו לה באותו מקום סתימה באמצעות קרומין (קליפה) של קנה וחיתה!
The Gemara concludes: But the halakha is not in accordance with any of these statements. Rather, it is in accordance with that which Rabbi Yosei ben Nehorai asked Rabbi Yehoshua ben Levi: In what amount must a windpipe be punctured to render the animal a tereifa? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: We learned a full mishna (54a): Until the perforation is the same size as the Italian issar. Rabbi Yosei ben Nehorai said to him: But wasn’t there a certain ewe in our neighborhood whose windpipe was punctured in a greater amount, and they made a seal for the windpipe out of the shell of a reed and it lived?
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר לוֹ וְעַל דָּא אַתְּ סָמֵיךְ וַהֲלֹא הֲלָכָה רוֹוַחַת בְּיִשְׂרָאֵל שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף טְרֵפָה וְתַרְנְגוֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁנִּשְׁמְטָה יָרֵךְ שֶׁלָּהּ וְעָשׂוּ לָהּ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה וְחָיְתָה אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר תּוֹךְ י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲוָה הָכָא נָמֵי תּוֹךְ י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲוָה.

Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: And do you rely on this incident as evidence? But isn’t it a widespread halakha among the Jewish people that a dislocated femur in a bird renders it a tereifa? And still, Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose femur was dislocated, and they made it a support out of the tube of a reed and it lived. Rather, what have you to say about this case? It must have occurred within twelve months of the dislocation, and afterward the hen died, since no tereifa can live more than twelve months. Here, too, in the case of the punctured windpipe, the episode occurred within twelve months of the injury and the ewe later died.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא מאי אית לך למימר בתוך י״ב חדש הוה – כלומר לא עיברה שנתה:
ערך כס
כסא(פסחים סא.) ד״א לשון סורסי הוא כאדם שאומר לחברו כוס לי טלה זה. (חולין נז:) נבלה וטרפה לא אכלתי שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם פי׳ מהר שחוט אותה קודם שתמות והיינו מסוכנת דאין צדין כגון גוססת. ואמרתם זבח פסח הוא לה׳ תרגום ירושלמי מיכס פיסחא הוא:
א. [שאכטען.]
ועל דא את סמיך – מפני שראית שחיתה המכה אתה סומך להתיר והלא הלכה כו׳.
רווחת – כבר נתפשטה ונתרווחה לנהוג.
תוך י״ב חדש – חיתה המכה ולסוף י״ב חדש מתה דטרפה עד י״ב חדש חיה.
אמר לו: ועל דא את סמיך [ועל מעשה זה אתה סומך] כדי להקשות ממנו? והלא הלכה רווחת (נפוצה) בישראל: שמוטת ירך בעוף טרפה. ועם כל זה ראינו שתרנגולת היתה לו לר׳ שמעון בן חלפתא שנשמטה ירך שלה, ועשו לה מעין קיבוע על ידי שפופרת של קנה כדי לתמוך בירך, וחיתה! אלא, מאי אית לך למימר [מה יש לך לומר] לגבי המקרה הזה? שתוך שנים עשר חדש מזמן שנשמטה הירך הוה [היה] הדבר, ובסוף שנים עשר חודש מתה, שטריפה יכולה לחיות רק עד שנים עשר חודש. הכא נמי [כאן גם כן] במעשה שניקב קנה שלה, ועשו לה קרומין של קנה וחיתה — תוך שנים עשר חדש הוה [היה].
Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: And do you rely on this incident as evidence? But isn’t it a widespread halakha among the Jewish people that a dislocated femur in a bird renders it a tereifa? And still, Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose femur was dislocated, and they made it a support out of the tube of a reed and it lived. Rather, what have you to say about this case? It must have occurred within twelve months of the dislocation, and afterward the hen died, since no tereifa can live more than twelve months. Here, too, in the case of the punctured windpipe, the episode occurred within twelve months of the injury and the ewe later died.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה וְהָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר לְהוֹצִיא מִלִּבּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם נִיטְּלָה הַנּוֹצָה פְּסוּלָה וְתַרְנְגוֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁנִּיטְּלָה נוֹצָה שֶׁלָּהּ וְהִנִּיחָה בַּתַּנּוּר וְטָלָה עָלֶיהָ בְּמַטְלִית שֶׁל טַרְסִיִּים וְגִידְּלָה כְּנָפַיִים הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים.

§ They said about Rabbi Shimon ben Ḥalafta that he was a researcher of various matters, and he would act to counter the opinion of Rabbi Yehuda, as Rabbi Yehuda would say: If the down covering a bird’s body was removed, it is a tereifa and unfit for consumption, as stated in the mishna. And Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose down was removed, and he placed it in an oven, a warm place, and he covered it with a bronzers’ [tarsiyyim] apron, and its new, i.e., rehabilitated, wings grew even more feathers than the original wings.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וטלה עליה במטלית של טרסיים – כלומר מוציאי הנחושת מעיקרו יש להן מטלית של עור בפניהם בשביל הנחושת שלא ישחרו בגדיהם והוא בכל עת חם ופרשה על התרנגלת וחיימה מן המטלית וגידלה כנפים:
ערך נץ
נץא(חולין נז:) אם נטלה הנוצה פסולה פירוש נוצת הכנפים הקטנים שדומין לשער כדתנן אין מכסין לא בתבן ולא בקש לא בגבבה ולא בנוצה ולא בכנפי יונה:
א. [פעדער.]
והיה עושה דבר – כדמפרש לקמן להוציא מלבו של רבי יהודה.
וטלה עליה במטלית של טרסיים – כרכה במטלית של צורפי נחשת שנותנים לפניהם לקבל עפרורית שחקי נחשת ושל עור היא ותמיד היא חמה מתוך עוביה וגם הנחושת מחמם לעולם.
מטלית של טרסיים – פי׳ הקונטרס צורפי נחשת וכן פירש הערוך והביא ראיה דאמר במגילה פרק בני העיר (מגילה כו.) מעשה בבית הכנסת של טרסיים שהיתה בירושלים ובנזיר פרק ג׳ (דף נב.) מעשה שהביא קופה מלאה עצמות מכפר טביא לבית הכנסת של טרסיים פירש בערוך ומסתמא מפני שצורפי נחושת מזוהמים כבורסקי ועל כן היה להם ביהכ״נ לבד ובפ״ק דע״ז (דף יז:) חכם של טרסיים אני אייתו ליה תרי קיבורי חד דשיתיא וחדא דערבא משמע דטרסי וגרדי חדא הוא וקשה דבפ׳ החליל (סוכה נא:) משמע דגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ועוד דאמרי׳ באגדה דמגילה (דף יג:) בגתן ותרש שני טרסיים היו והיו מספרים בלשון טרסיים משמע שהיא אומה שיש לה לשון בפני עצמה.
תוס׳ בד״ה מטלית של טרסיים כו׳ פי׳ בערוך ומסתבר מפני שצורפי כו׳ עכ״ל כצ״ל:
א אגב כך אומרים: אמרו עליו על ר׳ שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה, חוקר ובודק בעניינים שונים, והיה עושה דבר להוציא מלבו של ר׳ יהודה, כלומר, ממה שהיה סבור ר׳ יהודה, שהיה ר׳ יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה (הפלומה) של העוף — פסולה, וכפי ששנינו במשנתנו בשמו. ותרנגולת היתה לו לר׳ שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה, והניחה את התרנגולת בתנור, במקום חם, וטלה עליה כיסה אותה במטלית של טרסיים (צורפי נחושת), ולאחר זמן גידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים.
§ They said about Rabbi Shimon ben Ḥalafta that he was a researcher of various matters, and he would act to counter the opinion of Rabbi Yehuda, as Rabbi Yehuda would say: If the down covering a bird’s body was removed, it is a tereifa and unfit for consumption, as stated in the mishna. And Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose down was removed, and he placed it in an oven, a warm place, and he covered it with a bronzers’ [tarsiyyim] apron, and its new, i.e., rehabilitated, wings grew even more feathers than the original wings.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְדִלְמָא קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה טְרֵפָה מַשְׁבַּחַת אִם כֵּן בְּמִידֵּי דְּמִיטַּרְפָא בַּהּ הִגְדִּילָה כְּנָפַיִים הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים.

The Gemara asks: But how does this counter Rabbi Yehuda’s opinion? Perhaps Rabbi Yehuda holds that a tereifa can live and that its health can even improve beyond its previous state. The Gemara responds: Even if this is so, would Rabbi Yehuda say so with regard to the very thing with which it was rendered a tereifa, as is the case here, where it grew new wings with more feathers than the original wings?
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודילמא קסבר ר׳ יהודה טרפה יולדת ומשבחת – דאע״פ שמשבחת טרפה היא:
אם כן במידי דמטרפא ביה כלומר במידי דמיטרפא ביה לא קאמר כגון נוצה ודאי באותו דבר דמיטרפא ביה אינה משבחת אבל מדחזינן דמשבחת ודאי לא טרפה היא:
במידי דמיטרפא בה כו׳ – בתמיה. נהי דמשבחת בשאר אבריה מיהו ההיא מילתא דמיטרפא ביה מי הדרא ומשבחת כי הכא דגדלו אחרונים יותר מן הראשונים.
ודילמא סבר טרפה יולדת ומשבחת – מסתברא דלא גרסינן יולדת דאין צריך לו כלל ועוד הא אמרינן פ״ק דע״ז (דף טז.) גבי רבי יהודה מתיר בשבורה אמרו לו והלא מרביעין עליה זכר אמר להן לכשתלד אלמא לא מקבלת זכר ומיהו יש לחלק בין טרפה חתוכה רגלים לשאר טרפות.
ותוהים: מה הפירכה מכאן לדברי רב יהודה? ודלמא קסבר [ושמא סבור] ר׳ יהודה שטרפה לא רק שהיא חיה, אלא אפילו משבחת, ייתכן שתהיה בריאה יותר מאשר היתה קודם! ודוחים: גם אם כן, האם היה אומר כן גם במידי דמיטרפא בה [באותו דבר עצמו שנעשתה בה טריפה], וכפי שהיה כאן, שהגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים?!
The Gemara asks: But how does this counter Rabbi Yehuda’s opinion? Perhaps Rabbi Yehuda holds that a tereifa can live and that its health can even improve beyond its previous state. The Gemara responds: Even if this is so, would Rabbi Yehuda say so with regard to the very thing with which it was rendered a tereifa, as is the case here, where it grew new wings with more feathers than the original wings?
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מַאי עַסְקָן בִּדְבָרִים א״ראָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא דִּכְתִיב {משלי ו׳:ו׳} לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שׁוֹטֵר וּמוֹשֵׁל תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָמַר אֵיזִיל אִיחְזֵי אִי וַדַּאי הוּא דְּלֵית לְהוּ מַלְכָּא.

The Gemara asks: From what episode did Rabbi Shimon ben Ḥalafta earn the title: Researcher of matters? Rav Mesharshiyya said: He saw that it is written: “Go to the ant, you sluggard; consider her ways, and be wise; which having no chief, overseer, or ruler, provides her bread in the summer” (Proverbs 6:6–8). Rabbi Shimon ben Ḥalafta said: I will go and see if it is correct that they have no king.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי עסקן – למה נקרא שמו עסקן תחלה.
אי ודאי לית להו מלכא – דכתיב אשר אין לה קצין והיינו עסקן דלא בעי למיסמך אהימנותיה דשלמה.
הנמלים אוהבים צל ושונאים חום.
איזיל ואחזי היכי איתא מילתא – אע״ג דכה״ג חשיב בהמוכר הספינה (ב״ב עה.) מלגלג גבי ההוא תלמיד דאמר ליה רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה שאני הכא שבא לברר הדבר ולהודיע איך ידע שלמה.
מאי עסקן בדברים כו׳. כתבו התוס׳ אע״ג דבכה״ג חשיב בהמוכר את הספינה מלגלג כו׳ ולהודיע איך שלמה ידע עכ״ל והוא דחוק דשלמה ודאי ברוח הקודש ידע ואמרה אבל הנראה דאין זה מלגלג כמ״ש בעל חובת הלבבות בדברים התלוים באמונה אף שידע אותם בקבלה צריך כל אדם לחקור אותם במופת והוא שקראו עסקן בדברים בעלמא כגון זו עסק וראה ר״ש בן חלפתא לחקור אחריהם לידע אותם במופת וק״ל:
לך אל נמלה וגו׳. בפ׳ המוציא תפילין יליף מהאי קרא גזל מנמלה ויש לפרש משום דיש לדקדק בהאי קרא מאי קאמר לך אל נמלה עצל דהא ודאי מדת זריזות הוא זה ועוד דרכיה לשון רבים ולא נקט בקרא רק דרך א׳ תכין בקיץ לחמה אבל נקט קרא עצל דאפי׳ היותר עצל שבו אינו סומך על של חברו שלא יבא לידי גזלה ולא כן אדם העצל שלא חש ע״ז וסומך על של חברו גם אם לא יתן לו יטול בחזקה והיינו גזל מנמלה והיינו דרכיה לשון רבים הא׳ כפשוטו שמכין בקיץ מה שצריך בחורף והב׳ דאפי׳ העצל עושה כן שלא יבואו לידי גזלה גם בכלל דרכיה לשון רבים מה שנזכר בהאי עובדא דאוהבים האמת ועונשין למשקר בהריגה וק״ל:
ושואלים: מאי [מהו] שנאמר על ר׳ שמעון בן חלפתא שהיה עסקן בדברים? מהיכן בא לו כינוי זה? אמר רב משרשיא, שראה מה דכתיב [שנאמר]: ״לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה״ (משלי ו, ו—ח), אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא [אלך ואראה אם ודאי הוא שאין להם מלך]!
The Gemara asks: From what episode did Rabbi Shimon ben Ḥalafta earn the title: Researcher of matters? Rav Mesharshiyya said: He saw that it is written: “Go to the ant, you sluggard; consider her ways, and be wise; which having no chief, overseer, or ruler, provides her bread in the summer” (Proverbs 6:6–8). Rabbi Shimon ben Ḥalafta said: I will go and see if it is correct that they have no king.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אֲזַל בִּתְקוּפַת תַּמּוּז פַּרְסֵיהּ לִגְלִימֵיהּ אַקִּינָּא דְּשׁוּמְשְׁמָנֵי נְפַק אֲתָא חַד מִינַּיְיהוּ אַתְנַח בֵּיהּ סִימָנָא עָל אֲמַר לְהוּ נְפַל טוּלָּא נְפַקוּ וַאֲתוֹ דַּלְיֵיהּ לִגְלִימֵיהּ נְפַל שִׁמְשָׁא נְפַלוּ עֲלֵיהּ וְקַטְלֵיהּ אֲמַר שְׁמַע מִינַּהּ לֵית לְהוּ מַלְכָּא דְּאִי אִית לְהוּ הַרְמָנָא דְּמַלְכָּא לָא לִיבְעוֹ.

He went in the season of Tammuz, i.e., summer. Knowing that ants avoid intense heat, he spread his cloak over an ant hole to provide shade. One of the ants came out and saw the shade. Rabbi Shimon placed a distinguishing mark on the ant. It went into the hole and said to the other ants: Shade has fallen. They all came out to work. Rabbi Shimon lifted up his cloak, and the sun fell on them. They all fell upon the first ant and killed it. He said: One may learn from their actions that they have no king; as, if they had a king, would they not need the king’s edict [harmana] to execute their fellow ant?
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אתנח בה סמנא – כלומר בההוא שושמנא דנפק אתנח בה סימנא ר׳ שמעון בן חלפתא אמר להו נפל טולא. כלומר כבר בא השמש והצל בעולם כבר יכולין אתם לצאת:
דשומשמני – נמלים.
נפק חד מינייהו – מתוך חורי הקן ובא לחוץ וראה הצל.
אתנח ביה סימנא – להכירו לידע מה יעשו לו חבריו כשימצא שקרן.
אזל [הלך] בתקופת תמוז, בקיץ, בשעה שהשמש מאירה בחוזק. והואיל והנמלים שונאות חום גדול, פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני [פרס את גלימתו על חור של נמלים], כדי להצל עליו, נפק אתא חד מינייהו [יצא ובא אחד מהם, מן הנמלים], והבחין בצל. אתנח ביה סימנא [הניח בו ר׳ שמעון בן חלפתא סימן] באותה נמלה. על, אמר להו נפל טולא [נכנסה אותה נמלה, אמרה להם לשאר הנמלים: נפל צל], נפקו ואתו [יצאו ובאו] כל הנמלים מן הקן לעבודתם. דלייה לגלימיה [הרים ר׳ שמעון בן חלפתא את גלימתו], נפל עליהם שמשא [אור השמש], נפלו עליה וקטליה [התנפלו עליו השאר על אותה נמלה והרגוה]. אמר ר׳ שמעון: שמע מינה [למד מכאן] שבאמת לית להו מלכא [אין להם מלך], דאי אית להו [שאם יש להם] מלך, וכי הרמנא דמלכא לא ליבעו [רשות, הוראה מן המלך לא היו צריכים] להריגה זו? אמר
He went in the season of Tammuz, i.e., summer. Knowing that ants avoid intense heat, he spread his cloak over an ant hole to provide shade. One of the ants came out and saw the shade. Rabbi Shimon placed a distinguishing mark on the ant. It went into the hole and said to the other ants: Shade has fallen. They all came out to work. Rabbi Shimon lifted up his cloak, and the sun fell on them. They all fell upon the first ant and killed it. He said: One may learn from their actions that they have no king; as, if they had a king, would they not need the king’s edict [harmana] to execute their fellow ant?
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי וְדִלְמָא מַלְכָּא הֲוָה בַּהֲדַיְיהוּ א״נאִי נָמֵי הַרְמָנָא דְּמַלְכָּא הֲווֹ נְקִיטִי אִי נָמֵי בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכָּא הֲוָה דִּכְתִיב {שופטים י״ז:ו׳} בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה אֶלָּא סְמוֹךְ אַהֵימָנוּתָא דִּשְׁלֹמֹה.

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: But perhaps the king was with them at the time and gave them permission. Or perhaps they already possessed the king’s edict giving them license to kill the ant. Or perhaps it was an interregnum between kings, as it is written: “In those days there was no king in Israel; every man did that which was right in his own eyes” (Judges 17:6). Rather, rely on the credibility of Solomon, the author of Proverbs, that ants have no king.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כדכתיב בימים ההם אין מלך בישראל – כלומר הכא נמי לענין שושמני אימא בין מלכא למלכא הוה:
הרמנא הוו נקיטי – שכל המהתל בחברו יהרגוהו.
אי נמי בין מלכא למלכא הוה – מת המלך ועדיין לא קם אחר ודרך ארץ לעשות איש הישר בעיניו כדכתיב בימים ההם וגו׳ איש הישר בעיניו יעשה.
אהימנותיה דשלמה – נאמן הוא על כך וברוח הקדש אמרה.
ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: ודלמא מלכא הוה בהדייהו [ושמא המלך היה איתם] ולא הכיר אותו? אי נמי [או גם כן], הרמנא דמלכא הוו נקיטי [רשיון של המלך היה בידם] לעשות כן. אי נמי בין מלכא למלכא הוה [או גם כן בזמן שבין מלך למלך היה] אירוע זה, דכתיב הרי נאמר] כיוצא בזה: ״בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה״ (שופטים יז, ו)? אלא בהכרח, סמוך אהימנותא [צריכים אנו לסמוך על נאמנותו] של שלמה, שאמר דברים אלו.
Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: But perhaps the king was with them at the time and gave them permission. Or perhaps they already possessed the king’s edict giving them license to kill the ant. Or perhaps it was an interregnum between kings, as it is written: “In those days there was no king in Israel; every man did that which was right in his own eyes” (Judges 17:6). Rather, rely on the credibility of Solomon, the author of Proverbs, that ants have no king.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַב הוּנָא סִימָן לִטְרֵפָה י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵיתִיבִי סִימָן לִטְרֵפָה כֹּל שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מַשְׁבַּחַת וְהוֹלֶכֶת בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה מִתְנַוְּונָה וְהוֹלֶכֶת בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְרֵפָה רַבִּי אוֹמֵר סִימָן לִטְרֵפָה שְׁלֹשִׁים יוֹם אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַרְבֵּה מִתְקַיְּימוֹת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

§ Rav Huna says: The sign of a tereifa is twelve months. If it is uncertain whether an animal is a tereifa, one may wait twelve months; if the animal survives, it is kosher. The Gemara raises an objection from a baraita: The sign of a tereifa is any animal that cannot give birth. Rabban Shimon ben Gamliel says: If its health improves continuously, it is certainly kosher; if its health deteriorates continuously, it is certainly a tereifa. Rabbi Yehuda HaNasi says: The sign of a tereifa is any animal that does not survive thirty days. The Sages said to him: But don’t many animals that are certainly tereifot survive two or three years? None of the opinions cited in the baraita accord with Rav Huna’s statement.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

סימן לטרפה י״ב חדש – כלומר ספק טרפה אם חיה י״ב חדש ודאי אינה טרפה:
מיתיבי סימן לטרפה כו׳ – והא הכא חזינן שתים ושלש שנים והיאך אמרת לטרפה סימן כל י״ב חדש:
סימן – לספק טרפה.
י״ב חדש – אם כך חיה בידוע שלא נטרפה.
ב׳ ושלש שנים – וקשיא לרב הונא די״ב חדש ליכא למ״ד.
סימן לטרפה כל שאינה יולדת – יש כמה בהמות שפוסקות מלילד ולא מחזקינן להו בטרפות אלא בעי למימר אם יולדת בידוע שאינה טרפה.
סימן לטרפה. סימן לספק טרפה. שנים עשר חדש. אם כל כך חיית, בידוע שלא נטרפה. ובנקבה, אם היא מתעברת אחר כן חוץ מן הביצים שהן בגופה בשעת ספק הטרפות, מותרת, שאילו היתה טרפה לא היתה שוב מתעברת.
ב ובענין שהוזכר לעיל, מביאים מה שאמר רב הונא: סימן לטרפהשנים עשר חדש, שבעל חיים שהוא ספק טריפה, אם לא מת בתוך שנים עשר חודש — סימן הוא שאינו טריפה. מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: סימן לטרפהכל שאינה יולדת. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם משבחת (משתבחת) והולכתבידוע שהיא כשרה, אם מתנוונה (נחלשת) והולכתבידוע שהיא טרפה. רבי אומר: סימן לטרפה — כל שלא חיה שלשים יום. אמרו לו: והלא הרבה מן הטריפות ששנו חכמים מתקיימות שתים שלש שנים! ועל כל פנים, אף לא אחד מן התנאים שבברייתא הזכיר שנים עשר חודש, כפי שאמר רב הונא!
§ Rav Huna says: The sign of a tereifa is twelve months. If it is uncertain whether an animal is a tereifa, one may wait twelve months; if the animal survives, it is kosher. The Gemara raises an objection from a baraita: The sign of a tereifa is any animal that cannot give birth. Rabban Shimon ben Gamliel says: If its health improves continuously, it is certainly kosher; if its health deteriorates continuously, it is certainly a tereifa. Rabbi Yehuda HaNasi says: The sign of a tereifa is any animal that does not survive thirty days. The Sages said to him: But don’t many animals that are certainly tereifot survive two or three years? None of the opinions cited in the baraita accord with Rav Huna’s statement.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא וּבַגֻּלְגֹּלֶת (עַד) שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נֶקֶב אֶחָד אָרוֹךְ אֲפִילּוּ נְקָבִים הַרְבֵּה מִצְטָרְפִים לִמְלֹא מַקְדֵּחַ א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם מַעֲשֶׂה בְּעִנְבּוּל בְּאֶחָד שֶׁנִּפְחֲתָה גֻּלְגׇּלְתּוֹ וְעָשׂוּ לוֹ חִידּוּק שֶׁל קֵרוּיָה וְחָיָה אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשָּׁם רְאָיָה יְמוֹת הַחַמָּה הָיָה וְכֵיוָן שֶׁעָבְרוּ עָלָיו יְמוֹת הַצִּנָּה מִיָּד מֵת.

The Gemara responds: The matter is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: And in a skull that contains one long hole, or even if it has many holes, the areas of the holes join together to constitute the size of a drill hole, and they render the animal a tereifa. Rabbi Yosei ben HaMeshullam said: There was an incident in a place called Inbul involving one whose skull was missing a piece, and they made for him a patch out of the shell of a gourd, and he survived. Therefore, an animal with a missing piece of skull cannot be a tereifa. Rabbi Shimon ben Elazar said to him: Can you bring proof from there? It was summer then, and once winter came upon him he died immediately. Rabbi Shimon ben Elazar holds that an animal is a tereifa if it does not survive through summer and winter, i.e., one year. Rav Huna’s statement accords with this opinion.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנאי היא דתניא – כלומר תנאי היא דאיכא תנא דאמר דאינה מתקיימת י״ב חדש ואיכא תנא דאמר מתקיימת שתים ושלש שנים:
דתניא ובגלגולת שיש בה נקב אחת ארוך כו׳ מצטרפין לכמלא מקדח. כלומר לענין טרפה:
לר׳ יוסי בן משולם דאמר וחיתה לדבריו מתקיימת ב׳ וג׳ שנים:
אמרו לו משם ראיה ימות החמה היה כו׳ – והא קא חזינן הכא תנאי היא:
ערך הדק
הדקא(שבת סה.) הא דמהדק הא דלא מהדק. (פסחים קח.) אלא הדוקי הוה מהדיק. (שבת קמא) אמר רבה לא ליהדוק איניש אודרא בפומה דאשישא דלמא אתי לידי סחיטה פי׳ לא ידחוק אדם מוכין שרויין בפי אשישא שמא יבא לידי סחיטה. (חולין נז:) שנפחתה גולגלתה והטיל לה רופא הדוק של קרא וחייתה פי׳ שם באותה פחיתה חתיכת קרא והדקה וחייתה:
ערך קרויה
קרויהב(שבת קכה.) האבן שבקרויה. (פרה פרק ה) קרויה שהטבילוה במים (חולין נז:) והטיל בה הרופא הידוק של קרויה פי׳ אבן שבקרויה מביאין קרא יבשה ומוציאין בני מיעיה ועושין אותה חלולה ועושין אותה כעין זרנוקא לדלות בה מים מן הבור והיא קלה ואינה שוקעת במים אלא צפה ואין יכולין למלאות בה מים מן הבור וכשרוצין להכבידה נותנין בתוכה אבן מהודקת בדפנותיה שלא תהא מתנדנדת וממלאין בה מים מן הבור וכיון דאינה נופלת מתבטלת האבן והוי דופן קרויה (א״ב תרגום ירושלמי ויקח לחם וחמת מים ונסיב לחמא וקרויא דמיא):
ערך הרמן
הרמןג(בבא מציעא פד.) אמר ליה מאי אעביד הרמנא דמלכא אנא (גיטין נז:) גחון שקליה כי היכי דלימרו קבל עליה הרמנא דמלכותא. (חולין נז) ודלמא מלכא הוה בהדייהו ומהרמנא דמלכא עביד (תמורה ב) היינו טעמא דלקי דעבר על הרמנא דמלכא פי׳ צואת המלך. ויצא השטן מאת פני ה׳ תרגום ונפק שטנא בהרמנא מן קדם ה׳ (א״ב גם כל מלות שהביא בעל הערוך בערך קהרמנא בנוסחאות שלנו גרסינן הרמנא):
ערך זפק
זפקד(חולין נז) ניקב הזפק (זבחים סה.) תנו רבנן (בסיפרא בפרשת העוף) והסיר את מוראתו זה הזפק יכול יקוב בסכין ויטלנו תלמוד לומר בנוצתה נוטלה ונוטל את הנוצה אבא יוסי אומר נוטלה ונוטל את הקרקבן עמה דבי רבי ישמעאל תנא בנוצתה בנוץ שלה קודרה בסכין כמין ארובה. (א״ב תרגום מראתו בנוצתה זפקיה באוכליה):
ערך טרסי
טרסיה(שבת מז.) המחזר מטה של טרסיים בשבת. (סוכה נא:) וטרסיים בפני עצמן. (מגילה כו) בבית הכנסת של טרסיים. (חולין נז) מטלית של טרסיים פי׳ מוציאי הנחשת מעיקרו יש להן מטלית של עור בפניהם בשביל הנחשת שלא ישחרו בגדיהם והוא בכל עת חם ופורשה על התרנגולת וחיימה מן המטלית וגדלה כנפים. (נזיר נב) שהביא קופה מלא עצמות מכפר טביא לבית הכנסת של טרסיים ומסתב׳ הפי׳ שכתבנו מפני שמנרפי נחשת מזוהמין כבורסי ועל כן היה להם בית הכנסת לבדם. (עבודה זרה יז) רבן של טרסיים אני אייתו ליה תרין קיבורי הי דשיתא הי דערבא עכשיו משמע הטורסי הוא גרדי וקשיא לן אותו דפרק החליל:
ערך כד
כדו(עבודה זרה מ. חולין סד.) ואלו הן סימני בצים כל שכודרת ועגולגלת ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהורה שני ראשיה כדין וכו׳ (מנחות פז) תנא חביות כדיות לודיות בינוניות פי׳ חביות כדיות של לוד שהן בינוניות (חולין נז) הני תמרי דכדה בתר תריסר ירחי שתא פי׳ תמרים שהתליעו בכד בתרי״ב חדש משתלשם מן האילן שריין דאמרינן שאם התליעו קודם שתלשם כבר מתו בתוך י״ב כדאמרינן כל שאין בו עצם אינו מתקיים שנים עשר חדש והני תולעים דהשתא לא השריצו על הארץ אלא מן הפירות רבותייהו ויש ששונין דכרה ברי״ש כמי כי כרי לשומשמי (בבא קמא כז) פתח בכד וסיים בחבית וכו׳ א״ר פפא היינו כד היינו חבית קיימא לן הכד קטן מן החבית שבו שואבין מים שנאמר וכדה על שכמה וחבית גדולה ממנה. (יבמות ע) הריני כפרת בן בתי כוזא ממזר שמאכילני בתרומה ואיני כפרת בן בתי כדה כהן גדול שפוסלני מן התרומה פירוש מברכת בן בתה ממזר שמאכילה בתרומה כדתנן ממזר מאכיל כך פי׳ המורה של מגנצא כל מקום שהוא אמר הריני כפרת זהו פירושו הריני במקומו לסבול עונותיו כלומר שעונותיו אני מקבל עלי להתכפר ואיני כפרת בן בתי כדה שפוסלני מן התרומ׳ כלומר איני מברכת בן בתי כהן גדול שפוסלני מן התרומה. כוזא כלי קטן משום ממזר שהוא פחות וכדה משמע כלי גדול משום כהן גדול:
ערך נב
נבז(חולין נז) וה״מ דאיתכול לניביה פירוש הגידים:
ערך נקר
נקרח(תרומה פרק ח) ניקורי תאנים וענבים וכו׳ עד כל שיש לו לחה אסור פי׳ חיישינן שמא ניקרם נחש (עבודה זרה לו.). אי אית ביה ניקורי חיישינן פי׳ כמו תרנגולין שמנקרין דחיישינן שמח הנחשין עשו אילו הניקורין (עבודה זרה לה.) גזירה משום ניקור נחש שחוששין לגלוי חלב ושותה בו נחש והקיא בו ארס (חולין נז) לא חייש אבא לנקורי פי׳ לנשיכת נחש (טהרות פרק ג) נקרת תרנגולין בפ׳ היו מנקרין בהן על הארץ פירוש היו הכלב והחולדה מנקרין מן הנבילה ואוכלין ולא זזו ממקומן (ברכות נ.) הנקרנין תופשין אותו על כך פי׳ המדקדק שלא בדבר צורך ובלשון ערבי קורין אותו אלמנקאר כגון תרנגול המנקר באשפה (א״ב נקדנין כתוב בנוסחאות דידן ופי׳ רש״י דווקנין) (ירושלמי) ובאש לרבי זעירא כגון דצווח ר׳ יעקב ברבי אחא לרבי חייא בר אבא נוקרנא. (בריש ילמדנו) שלא ימצאו הנוקרנין ידיהם (ובפסיקת׳ ויקהלו משה ואהרן) ואין דור שאין בו ליצנים והיו הנוקרנים אומרים אין אתם יודעים וכו׳. (קידושין פ״א) הסרוקין והנקורות והגרדיים פי׳ בערך סרק מאי מכבשין מנקר ריחיא כבר פי׳ בערך כבש. (חולין נז) ההוא צנא דנקירי פי׳ חתוכים רגלי׳ בדקיה בצומת הגידי׳ מקום שהגידי׳ צומתים ומצא הגידים שלמים קיימים ואכשר:
ערך נקר
נקרט(תרומה פרק ח) ניקורי תאנים וענבים וכו׳ עד כל שיש לו לחה אסור פי׳ חיישינן שמא ניקרם נחש (עבודה זרה לו.). אי אית ביה ניקורי חיישינן פי׳ כמו תרנגולין שמנקרין דחיישינן שמח הנחשין עשו אילו הניקורין (עבודה זרה לה.) גזירה משום ניקור נחש שחוששין לגלוי חלב ושותה בו נחש והקיא בו ארס (חולין נז) לא חייש אבא לנקורי פי׳ לנשיכת נחש (טהרות פרק ג) נקרת תרנגולין בפ׳ היו מנקרין בהן על הארץ פירוש היו הכלב והחולדה מנקרין מן הנבילה ואוכלין ולא זזו ממקומן (ברכות נ.) הנקרנין תופשין אותו על כך פי׳ המדקדק שלא בדבר צורך ובלשון ערבי קורין אותו אלמנקאר כגון תרנגול המנקר באשפה (א״ב נקדנין כתוב בנוסחאות דידן ופי׳ רש״י דווקנין) (ירושלמי) ובאש לרבי זעירא כגון דצווח ר׳ יעקב ברבי אחא לרבי חייא בר אבא נוקרנא. (בריש ילמדנו) שלא ימצאו הנוקרנין ידיהם (ובפסיקת׳ ויקהלו משה ואהרן) ואין דור שאין בו ליצנים והיו הנוקרנים אומרים אין אתם יודעים וכו׳. (קידושין פ״א) הסרוקין והנקורות והגרדיים פי׳ בערך סרק מאי מכבשין מנקר ריחיא כבר פי׳ בערך כבש. (חולין נז) ההוא צנא דנקירי פי׳ חתוכים רגלי׳ בדקיה בצומת הגידי׳ מקום שהגידי׳ צומתים ומצא הגידים שלמים קיימים ואכשר:
ערך קרם
קרםי(שבת ח.) אי אפשר לקרומיו של קנה שלא יעלו למעלה מי׳ טפחים פי׳ מה שמשתייר מן המחצלת כשמתקנין אותה. (שבת קכה.) אמר שמואל קרומית של מחצלת מותר לטלטלה בשבת פי׳ שירי מחצלות שבלו. (חולין טו: קידושין נו) בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה (ירושלמי בפרק המוציא יין) ה׳ דברים נאמרו בקרומית של קנה וכו׳ עד מפני שרוח רעה שורה עליו (חולין נז) רחל היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה ועשו קרומית של קנה וחיתה:
ערך קרנס
קרנסכ(חולין נז) מאני דפרזלא תלו לבקא בקורנסיה פי׳ בקרנו (כלים פרק א) שלהן לפי משהן קטנים כך כליהם קטנים וכך שנותיהן רגעין הן:
א. [צוזאממען שלאגען.]
ב. [קירביס.]
ג. [ערלובניס.]
ד. [קראפפ.]
ה. [קופפערשמיד.]
ו. [רונד, עממער, קרוג.]
ז. [אדערען.]
ח. [באהרען, שטעכען, גראבען.]
ט. [באהרען, שטעכען, גראבען.]
י. [ברוך שטיק, אבפאלל.]
כ. [הארן.]
תנאי היא – דאיכא דסבירא ליה כרב הונא דקתני לקמן ימות החמה היו וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת ויש מכה שהיא נבערה ומת מתוך חום הלכך בעינן ימות החמה וימות הצנה.
נקב אחד ארוך – ונקדרה בחסרון.
מצטרפין למלא מקדח – ושוב אינה מטמאה באהל לבית שמאי. פלוגתא דשדרה וגלגולת באהלות (פ״ב מ״ג) דהיינו כדי שינטל מן החי וימות דהכי אמרינן בפרקין (חולין נב:) גבי שדרה וכן לטרפה.
חידוק של קרויה – חתיכה של דלעת יבשה.
ומשיבים: תנאי [מחלוקת תנאים] היא, ויש תנא הסבור כרב הונא. דתניא [ששנויה ברייתא]: ובגלגלת שיש בה נקב אחד ארוך, או אפילו נקבים קטנים הרבהמצטרפים כל הנקבים לשיעור של מלא מקדח של רופאים, שנקב בשיעור זה עושה טריפה. אמר ר׳ יוסי בן המשולם: מעשה במקום הקרוי ענבול, באדם אחד שנפחתה גלגלתו, ועשו לו כיסוי באמצעות חידוק של קרויה קליפה של דלעת, וחיה, ומכאן שאינה טריפה! אמר לו ר׳ שמעון בן אלעזר: וכי משם, ממעשה זה, אתה מביא ראיה שטריפה היא? והרי ימות החמה היה כשאירע הדבר, וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת. הרי שלשיטת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון, כל שמת בתוך שנתו — שעברו עליו ימות החמה וימות הגשמים — טריפה היא, וכשיטתו אמר רב הונא שסימן לטריפה שנים עשר חודש.
The Gemara responds: The matter is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: And in a skull that contains one long hole, or even if it has many holes, the areas of the holes join together to constitute the size of a drill hole, and they render the animal a tereifa. Rabbi Yosei ben HaMeshullam said: There was an incident in a place called Inbul involving one whose skull was missing a piece, and they made for him a patch out of the shell of a gourd, and he survived. Therefore, an animal with a missing piece of skull cannot be a tereifa. Rabbi Shimon ben Elazar said to him: Can you bring proof from there? It was summer then, and once winter came upon him he died immediately. Rabbi Shimon ben Elazar holds that an animal is a tereifa if it does not survive through summer and winter, i.e., one year. Rav Huna’s statement accords with this opinion.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב הֲלָכָה טְרֵפָה יוֹלֶדֶת וּמַשְׁבַּחַת אָמַר אַמֵּימָר אהָנֵי בֵּיעֵי דִּטְרֵפָה

Rav Aḥa bar Ya’akov says: The halakha is that a tereifa can give birth and its health can even improve. If the animal appears to recover or gives birth, this does not prove it is not a tereifa. Ameimar says: With regard to these eggs of a tereifa bird,
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

טרפה ודאית אפי׳ ראינו על דרך הזרות שחיתה שנים עשר חדש או שנתעברה או שטענה בריכה של ביצים אין משגיחין להכשירה כלל אין לאחר טרפות ודאי כלום הא אם אינה טרפה ודאית אלא ספק טרפה הרי היא יוצאת מידי ספק זה באחד משלשה דברים שהזכרנו:
אמר רב אחא בר יעקב, הלכה: טרפה גם יולדת וגם משבחת. ולכן, אם בהמה ילדה או השביחה — אין ללמוד מכאן שאינה טריפה. אמר אמימר: הני ביעי [אותם ביצים של עוף] טרפה,
Rav Aḥa bar Ya’akov says: The halakha is that a tereifa can give birth and its health can even improve. If the animal appears to recover or gives birth, this does not prove it is not a tereifa. Ameimar says: With regard to these eggs of a tereifa bird,
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

חולין נז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה חולין נז: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רי"ף חולין נז: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., מיוחס לר׳ גרשום חולין נז:, הערוך על סדר הש"ס חולין נז:, רש"י חולין נז:, תוספות חולין נז:, ר"י מלוניל חולין נז: – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., בית הבחירה למאירי חולין נז: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות חולין נז:, מהרש"א חידושי אגדות חולין נז:, פירוש הרב שטיינזלץ חולין נז:, אסופת מאמרים חולין נז:

Chulin 57b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 57b, Rif by Bavli Chulin 57b, Attributed to R. Gershom Chulin 57b, Collected from HeArukh Chulin 57b, Rashi Chulin 57b, Tosafot Chulin 57b, Ri MiLunel Chulin 57b, Meiri Chulin 57b, Maharsha Chidushei Halakhot Chulin 57b, Maharsha Chidushei Aggadot Chulin 57b, Steinsaltz Commentary Chulin 57b, Collected Articles Chulin 57b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144