Tosafot Shevuot 39a – תוספות שבועות לט.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

שֶׁכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי {שמות כ׳:ו׳} לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן וְנַקֵּה וְכָאן נֶאֱמַר לֹא יְנַקֶּה וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {קהלת ה׳:ה׳} אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאֵין בְּשָׂרוֹ אֶלָּא קְרוֹבוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ח:ז׳} וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִּתְעַלָּם. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {הושע ד׳:ב׳} אָלֹה וְכַחֵשׁ. וְאֵימָא עַד דְּעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְּהוּ לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב {ירמיהו כ״ג:י׳} מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ וּכְתִיב {הושע ד׳:ג׳} עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאוּמְלַל כׇּל יוֹשֵׁב בָּהּ. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם יֵשׁ לוֹ זְכוּת תּוֹלִין לוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת וְכָאן נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַלְתַּר שֶׁנֶּאֱמַר {זכריה ה׳:ד׳} הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו. הוֹצֵאתִיהָ לְאַלְתַּר וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב זֶה הַגּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן אֵצֶל חֲבֵירוֹ וְטוֹעֲנוֹ וּמַשְׁבִּיעוֹ וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר כְּמַשְׁמָעוֹ וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו הָא לָמַדְתָּ דְּבָרִים שֶׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִּין אוֹתָן שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְכַלָּה אוֹתָן. אִם אָמַר אֵינִי נִשְׁבָּע פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִיָּד וְאִם אָמַר הֲרֵינִי נִשְׁבָּע הָעוֹמְדִין שָׁם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה {במדבר ט״ז:כ״ו} סוּרוּ נָא מֵעַל אׇהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳ וּכְשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ אֶלָּא עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת ב״דבֵּית דִּין. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל אָמַר לָהֶן דְּעוּ שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּכֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם אֶלָּא עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעְתִּי שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ט:י״ג} וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ׳. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה אֵין לִי אֶלָּא אוֹתָן הָעוֹמְדִין עַל הַר סִינַי דּוֹרוֹת הַבָּאִים וְגֵרִים הָעֲתִידִין לְהִתְגַּיֵּיר מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים כ״ט:י״ד} וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ. וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְוָה שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם מֵהַר סִינַי מִצְוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ כְּגוֹן מִקְרָא מְגִילָּה מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {אסתר ט׳:כ״ז} קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ קִיְּימוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר. מַאי אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה. כְּדִתְנַן אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכׇל לְשׁוֹן ^אפָּרָשַׁת סוֹטָה ^בוִידּוּי מַעֲשֵׂר ^גקְרִיאַת שְׁמַע ^דוּתְפִלָּה ^הוּבִרְכַּת הַמָּזוֹן ^ווּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת ^זוּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן וְקָאָמַר נָמֵי שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה. אָמַר מָר אוֹמְרִין לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא מ״טמַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִתְיְהֵב בְּסִינַי עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת נָמֵי אִתְיְהֵב. וְאֶלָּא מִשּׁוּם דַּחֲמִירָא וּמִי חֲמִירָא וְהָתְנַן ^חאֵלּוּ הֵן קַלּוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה חוּץ מִלֹּא תִשָּׂא חֲמוּרוֹת זוֹ כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת ב״דבֵּית דִּין וְלֹא תִשָּׂא עִמָּהֶן. אֶלָּא כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן וְנַקֵּה וְכָאן נֶאֱמַר לֹא יְנַקֶּה. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן לֹא יְנַקֶּה וְהָכְתִיב {שמות ל״ד:ז׳} וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר וְנַקֵּה שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר לֹא יְנַקֶּה א״אאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לֹא יְנַקֶּה שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר וְנַקֵּה הָא כֵּיצַד מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. כׇּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ לָא. וְהָכְתִיב {ויקרא כ׳:ה׳} וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְתַנְיָא אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אִם הוּא חָטָא מִשְׁפַּחְתּוֹ מָה חָטָאת לוֹמַר לְךָ אֵין לְךָ מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוֹכֵס שֶׁאֵין כּוּלָּהּ מוֹכְסִין וְשֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִסְטִים שֶׁאֵין כּוּלָּהּ לִסְטִים מִפְּנֵי שֶׁמְּחַפִּין עָלָיו. הָתָם בְּדִינָא אַחֲרִינָא הָכָא בְּדִינָא דִּידֵיהּ כִּדְתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי יָכוֹל כׇּל הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ בְּהִיכָּרֵת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתוֹ אוֹתוֹ בְּהִיכָּרֵת וְלֹא כׇּל הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ בְּהִיכָּרֵת. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ (שֶׁנֶּאֱמַר אָלֹה וכחש וּכְתִיב עַל כֵּן תֶּאֱבַל הארץ וְאֵימָא עַד דְּעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְּהוּ לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ). וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִכׇּל הָעוֹלָם לָא וְהָכְתִיב {ויקרא כ״ו:ל״ז} וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו מְלַמֵּד שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות סוטה ג׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה נ״ו

^ב רמב״ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי י״א:ה׳
סמ״ג מצוות עשה קל״ח

^ג רמב״ם הלכות קריאת שמע ב׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ס״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ס״ב:ב׳

^ד טור אורח חיים ק״א:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״א:ד׳

^ה רמב״ם הלכות ברכות א׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים קפ״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קפ״ה:א׳

^ו רמב״ם הלכות שבועות ט׳:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א

^ז רמב״ם הלכות שבועות ז׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א

^ח רמב״ם הלכות שבועות י״ב:ב׳
רמב״ם הלכות תשובה א׳:ב׳

ואין בשרך אלא קרובים – ואע״ג דבפרק במה מדליקין (שבת דף לב:) נפקא לן מהאי קרא דבעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים אבל גדולים לא וכ״ש ממשפחתו לא היינו בנדרים אבל שבועה אפילו כל משפחתו נענשים דקרא איירי בתרוייהו אל תתן את פיך איירי בשבועה ולמה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך דמשמע בנים דוקא איירי בנדר. שנאמר אלה וכחש וגו׳ – כל עבירות שבתורה לאו דוקא אלא כלומר הנך דלא הוו כיוצא בשבועה דהא מוכח בפ״ק דקדושין (דף יג.) דמשום עריות לחודייהו אבלה הארץ. אם אמר איני נשבע פוטרין אותו מיד – פי׳ בקונטרס שלא יחזור בו קודם שיצא מב״ד והא דאמרינן בריש המפקיד (ב״מ דף לד.) אמר הריני משלם וחזר ואמר איני משלם מהו מי אמרינן מהדר קהדר ביה או דלמא דחויי קא מדחי היינו קודם שיצא מב״ד א״נ אפילו אחר שיצא ואי דעתיה למהדר אע״פ שאינו יכול לחזור בו לא מיקני ליה כפילא דבעי אטרוחי לבי דינא כדאמרי׳ התם (דף לה.) גבי ההוא דאפקיד כיפי ואדרבה משם ראיה היא דלא מצי הדר דאי מצי הדר ביה אמאי אית לן למימר לדחויי קמכוין ועל כן נראה פירוש הקונטרס ולא כמו שפר״ת בספר הישר בפרק זה בורר (סנהדרין דף כד. ושם) בשמעתא דנאמן עלי אבא דמצי הדר ביה ומביא ראיה מההיא דהמפקיד והכי פירושא דפוטרין אותו מב״ד שמתוך כך יהא בוש מלחזור בו ועוד דשוב נמצא בשם ר״ת דההיא דהמפקיד איירי באומר הריני משלם חוץ לב״ד א״נ לא יצא מב״ד כדפי׳ אבל אם אמר בב״ד וחזר ואמר חוץ לב״ד איני משלם לא מצי הדר ביה ובההוא דזה בורר גופיה משמע כפי׳ הקונטרס דתניא היה חבירו חייב לו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך ר״מ אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו ואמרינן בגמרא לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי חכמים משמע לאחר גמר דין אע״פ שלא נדר לו בחיי ראשו עדיין ומיהו י״ל דלא קרי גמר דין אלא כשנדר לו כבר בחיי ראשו וכן משמע בפ׳ יש נוחלין (ב״ב דף קכח.) לפי גי׳ ר״ח גבי עבדי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך כו׳ דגרס רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו משמע דוקא כשנשבע אבל קודם שנשבע יכול לחזור בו ויש ספרים דגרסי התם נשבע ואינו יכול לחזור בו. קיימו מה שקבלו כבר – תימה דבפ״ק דמגילה (דף ז.) איכא תנאי טובא דדרשי דאסתר ברוח הקודש נאמרה מקראי ושמואל דריש ליה מקיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה ומסיק רבא דלכולהו אית להו פירכא בר מדשמואל והא אדשמואל נמי אית ליה פירכא דאצטריך למידרשה נמי כי הכא ורבא גופיה דרש כי הכא קיימו מה שקבלו כבר בשבת פ׳ ר״ע (שבת פח.) והא דאצטריך לדרשא אחריתי רבא גופיה חשיב ליה פירכא בסוף פ״ק דחגיגה (דף י.) גבי היתר נדרים פורחין באויר דמייתי קראי טובא שיש להם על מה שיסמכו ומסיק רבא כולהו אית להו פירכא דאתו לדרשא אחריתי לבר מדשמואל ויש לומר דבסוף פרק קמא דחגיגה ודאי חשיב להו פירכא משום דלשמואל ליכא פירכא כלל דלא מיבעי ליה לדרשא אחריתי אבל בפ״ק דמגילה (מגילה ז.) פריך לכולהו אגופיה דקרא לבר מדשמואל דליכא פירכא כולי האי אלא דאצטריך לדרשא אחריתי (ובחגיגה ד״ה דלמא תירצו באופן אחר). ואלו נאמרין בכל לשון כו׳ – תימה דלא תני במתניתין שבועת הדיינין ושבועת ביטוי דכיון דתנא אלו ליכא למימר תנא ושייר וי״ל דאיכא שום גוונא בהנהו דתני דליתיה בהני להכי תני להו לחודייהו: [ועיין תוספות יבמות פד: ד״ה אלא ותוספות כתובות כט. ד״ה ועל ותוספות זבחים פד. ד״ה הלן ועי׳ תוספות שבת עה: ד״ה חסר אחת].רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון