Collected from HeArukh Sanhedrin 7b – הערוך על סדר הש"ס סנהדרין ז:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

שֶׁנֶּאֱמַר {שיר השירים ג׳:ז׳-ח׳} הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל כּוּלָּם אֲחוּזֵי חֶרֶב מְלוּמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵיכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת מִפַּחְדָּהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁדּוֹמָה לְלַיְלָה. דָּרַשׁ ר׳רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב {ירמיהו כ״א:י״ב} בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה׳ דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק וְכִי בַּבֹּקֶר דָּנִין וְכׇל הַיּוֹם אִין דָּנִין אֶלָּא ^אאִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּבֹּקֶר אׇמְרֵהוּ וְאִם לָאו אַל תֹּאמְרֵהוּ ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מֵהָכָא {משלי ז׳:ד׳} אֱמוֹר לַחׇכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ אוֹמְרֵהוּ וְאִם לָאו אַל תֹּאמְרֵהוּ. אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין בַּדִּין קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר כּוּלָּן פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ. רַב הוּנָא כִּי הֲוָה אָתֵי דִּינָא לְקַמֵּיהּ מְיכַנֵּיף וּמַיְיתִי עֲשָׂרָה רַבָּנַן מִבֵּי רַב אָמַר כִּי הֵיכִי דלימטיי׳דְּלִימְטְיַין שִׁיבָּא מִכְּשׁוּרָא רַב אָשֵׁי כִּי הֲוָה אָתֵי טְרֵיפְתָּא לְקַמֵּיהּ מְכַנֵּיף וּמַיְיתֵי לְהוּ לְכוּלְּהוּ טַבָּחֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא אָמַר כִּי הֵיכִי דְּלִימְטְיַין שִׁיבָּא מִכְּשׁוּרָא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר כֹּהֵן מַאי דִּכְתִיב {משלי כ״ט:ד׳} מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה אִם דַּיָּין דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְלוּם יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִם דּוֹמֶה לְכֹהֵן שֶׁמְּחַזֵּר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת יֶהֶרְסֶנָּה. דְּבֵי נְשִׂיאָה אוֹקְמוּ דַּיָּינָא דְּלָא הֲוָה גְּמִיר א״לאֲמַר לֵיהּ לִיהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתוּרְגְּמָנֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ קוּם עֲלֵיהּ בְּאָמוֹרָא קָם גְּחֵין עֲלֵיהּ וְלָא א״לאֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. פָּתַח וְאָמַר {חבקוק ב׳:י״ט} הוֹי אוֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכׇל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ ^בוְעָתִיד הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיפָּרַע ממעמידין שֶׁנֶּאֱמַר {חבקוק ב׳:כ׳} וה׳ בְּהֵיכַל קׇדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כׇּל ^גהַמַּעֲמִיד דַּיָּין (עַל הַצִּיבּוּר) שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִילּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁירָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ט״ז:י״ח} שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֶּן לְךָ וּסְמִיךְ לֵיהּ {דברים ט״ז:כ״א} לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁירָה כָּל עֵץ אָמַר רַב אָשֵׁי ^דוּבִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּאִילּוּ נְטָעוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ט״ז:כ״א} אֵצֶל מִזְבַּח ה׳ אֱלֹהֶיךָ. כְּתִיב {שמות כ׳:י״ט} לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב הוּא דְּלָא עָבְדִי הָא דְּעֵץ שְׁרֵי אָמַר רַב אָשֵׁי אֱלוֹהַּ הַבָּא בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וֶאֱלוֹהַּ הַבָּא בִּשְׁבִיל זָהָב. רַב כִּי הֲוָה אָתֵי לְבֵי דִּינָא אָמַר הָכִי בִּרְעוּת נַפְשֵׁיהּ לִקְטָלָא נָפֵיק וצבי בֵּיתֵיהּ לֵית הוּא עָבֵיד וְרֵיקָן לְבֵיתֵיהּ עָיֵיל וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִּיאָה כִּיצִיאָה. כִּי הָוֵי חָזֵי אַמְבּוּהָא (דְסָפְרֵי) אַבָּתְרֵיהּ אָמַר {איוב כ׳:ו׳} אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ [וְגוֹ׳] כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד (וְגוֹ׳) מָר זוּטְרָא חֲסִידָא כִּי הֲווֹ מְכַתְּפִי לֵיהּ בְּשַׁבְּתָא דְרִיגְלָא אָמַר הָכִי {משלי כ״ז:כ״ד} כִּי לֹא לְעוֹלָם חוֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר. דָּרֵשׁ בַּר קַפָּרָא מְנָא הָא מִילְּתָא דַּאֲמַרוּ רַבָּנַן ^ההֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין דִּכְתִיב {שמות כ׳:כ״ב} לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת וּסְמִיךְ לֵיהּ {שמות כ״א:א׳} וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אָמַר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר ^ומִנַּיִין לְדַיָּין שֶׁלֹּא יְפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת וּסְמִיךְ לֵיהּ וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. אֲשֶׁר תָּשִׂים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם מִיבְּעֵי לֵיהּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֵלּוּ כְּלֵי הַדַּיָּינִין רַב הוּנָא כִּי הֲוָה נָפֵק לְדִינָא אָמַר הָכִי אַפִּיקוּ לִי מָאנֵי חֲנוּתַאי מַקֵּל וּרְצוּעָה וְשׁוֹפָרָא וְסַנְדָּלָא. {דברים א׳:ט״ז} וָאֲצַוֶּה אֶת שׁוֹפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּנֶגֶד מַקֵּל וּרְצוּעָה תְּהֵא זָרִיז {דברים א׳:ט״ז} שָׁמוֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם אָמַר רַבִּי חֲנִינָא ^זאַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַּעַל דִּין קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵירוֹ וְאַזְהָרָה לְבַעַל דִּין שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּין קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵירוֹ קְרִי בֵּיהּ נָמֵי שַׁמַּע בֵּין אֲחֵיכֶם. רַב כָּהֲנָא אָמַר מֵהָכָא {שמות כ״ג:א׳} מִלֹּא תִשָּׂא לֹא תַשִּׂיא. {דברים א׳:ט״ז} וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ צַדֵּק אֶת הַדִּין וְאַחַר כָּךְ חׇתְכֵהוּ {דברים א׳:ט״ז} בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו (וּבֵין גֵּרוֹ) אָמַר רַב יְהוּדָה ^חאֲפִילּוּ בֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּיה. וּבֵין גֵּרוֹ אָמַר רַב יְהוּדָה אֲפִילּוּ בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם. {דברים א׳:י״ז} לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא תַּכִּירֵהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לֹא תְּנַכְּרֵהוּ. אוּשְׁפִּיזְכָנֵיהּ דְּרַב אֲתָא לְקַמֵּיהּ לְדִינָא אָמַר לוֹ לָאו אוּשְׁפִּיזְכָנִי אַתְּ אָמַר לוֹ אִין אֲמַר לֵיהּ דִּינָא אִית לִי אֲמַר לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור חושן משפט י׳:א׳
שולחן ערוך חושן משפט י׳:א׳

^ב רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ג׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור חושן משפט ח׳:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ח׳:א׳

^ג רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ג׳:ח׳

^ד רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ג׳:ח׳

^ה רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור חושן משפט י׳:א׳
שולחן ערוך חושן משפט י׳:א׳

^ו רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ה:ב׳
טור חושן משפט ח׳:ד׳
שולחן ערוך חושן משפט ח׳:ד׳

^ז רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ז׳
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:י׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור חושן משפט י״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ח׳

^ח רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור חושן משפט י׳:ד׳
שולחן ערוך חושן משפט י׳:ד׳

ערך בית עליה
בית עליה – ^א(סנהדרין ז:) ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו אמר רב יהודה אפילו בין בית לעליה פי׳ צריך הדיין להיות בקי במשפט הפסדת העליה על הבית כמה היא כדי שידין כמה יש לבעל העלי׳ בתחתון (בבא מציעא קיז:) רבי נתן אומר בעל הקרקע נוטל ב׳ חלקים ובעל העליה נוטל שליש קסבר כמה מפסדא עליה לבית תילתא תילתא בעי למישקל. ובין גרו אמר רב יהודה בין תנור לכירים פי׳ צריך להיות בקי כמה הרחקת התנור מן הכותל או מן המעזיבה שתחת התנור וכמה הרחקת הכירה וכיוצא בדינין הללו ולא יהיו בעיניו כבזויין מפני שהן בלא נשיאת ממון ובלא נתינת ממון אלא צריך להתעסק בכולן כמו שהן מפורשין בפרק לא יחפור.

ערך בדק
בדק – ^ב(עירובין כא.) איכא דאמרי אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין ולא פסי ביראות לא בבבל ולא בחוצה לארץ פירש בורגנין כמו שובכין עשויין לשדות לאצור בהן תבואה ומקום שמצויון בדקי דמי׳ דזמנין דסלקי ושטפי להו לא עבדי וכן אי חיישו משום גנבי לא שבקי פירי בבורגנין הלכך בבבל דשכיחי בדקי דמיא ובחוצה לארץ דשכיחי גנבי לא עבדי בורגנין פסי ביראות נמי בבבל שכיח מיא בכל מקום לא צריכי להשקות ממימי ביראות ובחוצה לארץ נמי לא שכיחא מתיבתא ולא צריכי רבי׳ למיתי לפרקא במקום עולי רגלי׳. (בבא מציעא סו:) אתא בידקא שטפא לעידי עדית פירוש נחל או אגם מים. (בבא בתרא מא) רב חנן שקיל בידקא בארעי׳ פירוש פתח מיא בארעיה ואתמלי ההוא אתרא מיא ונפלו קירות הגנות והפרדסין. (סנהדרין ז) האי תיגרא לא דמי אלא לצינורא דבדקא כיון דרוח רוחי (חולין ט) האי דכפתי׳ לחברי׳ ואשקיל עליה בידקא (חולין קה) יומא חד חזא צינורא דבידקא בארעיה שקליה לגלימי׳ כרכיה אותביה בגויה רמא קלא אתו אנשי סכרוה.

ערך בר
בר – ^ג(בכלאים בפרק שני בבא בתרא צד.) הרי זה מקבל עליו רובע טינופות לסאה וכל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט ר׳ יוסי אומר יבור ומפורש היינו טעמא דרבי יוסי משום דמחזי כמקיים כלאים. (ובפ״ב במעשרות) האומר לחברו הילך איסר זה בב׳ תאנים שאבור לי בורר ואוכל וכו׳. (שבת עד.) ת״ר היו לפניו ב׳ מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח (ביצה יד) הבורר קטנית בי״ט ב״ש אומר בורר ואוכל וכו׳ תניא רבן גמליאל אומר מחלוקת כשהפסולת מרובה על האוכל וכו׳ פירש בורר נוטל פסולת מן האוכל ומשליכה או נוטל האוכל ומניח הפסולת. (בבא מציעא כ) מאי שטרי בירורין הכא תרגו׳ שטרי בירורין שטרי טענת׳ שימוש בית דין רבי ירמיה אומר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד. (בבא בתרא קסז) שטרי בירורין וכל מעשה בית דין אינו אלא מדעת שניהן ושניהן נותנין שכר פי׳ שטרי טענתא בית דין שקיבלו טענות בעלי דינין וכתבום בשטר. (כריתות כד) מנחת קנאות לאו לכפרה קא אתיא אלא לברר עון. פי׳ אחר לגרר (סנהדרין ז) אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו פירש אם ברור לך הדין כמו שברור לך הבקר שהיא שעה אחת של יום בלא ספק. אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך מן התורה פי׳ כאחותך שיצאה ממעי אמך שהיא אסורה לך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו. (בבא בתרא קנט) אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה זיל ברור אכילתך פירוש ברר דבריך כי אכלת שני חזקה. (בבא בתרא קמו) ת״ר שלשה דברים צוה אחיתופל לבניו וכו׳ תניא אבא שאול אמר י״ט של עצרת ברור סימן יפה לכל השנה ועיקר הדבר מפורש (בתחילת מסכת ערכין) כי כך היה יום נתינת התורה צח וברור. (נדה יט) וכקרן כרכום בברור שבו פירוש כרכום דרכו לצמוח שלשה שערות בכל שורה והשער האמצעי הוא המובחר והברור. ברור לך יום מיתה יפה כבר פי׳ בערך בו.

ערך דקל
דקל – ^ד(יומא עח:) רבא נפיק בדיקולי. (פסחים קיב:) ריש תורא בדיקולא סליק לאיגרא ושדי דרגא מתותיך פי׳ אם תראה ראש שור בכלי אחד שאוכל בו ועוסק באכילתו אעפ״כ ברח לגג. (סנהדרין ז) היא ניימא ודיקולא שפיל פירוש היא ישינה וקלתה מהלכת על פני המים כן היא כמו אשה עצלנית שישנה על שפת היאור וקלתה בצידה יבאו המים ושטפו את קלתה ונשאוה והיא ישנה ואינה יודעת ומקרא הוא ברור ובשפלי׳ ידים ידלוף הבית (בבא בתרא כה) הנהו דקולאי דאיתי דיקולי לבבל פי׳ אומנים לעשות קלתות למכרם (חולין צת) ההוא כי זיתא דתרבא דנפל לדיקולא דבשרא. תשובת הגאון וששאלתם כי זיתא דתרבא דנפל לדיקולא וקשיא למר צונן או רותח ורותח היכי נפל לדיקולא מי סברת לדיקולא עצמה נפל הכי קאמר כי זיתא דתרבא שנפל ליורה גדולה שיש בה שיעור דיקולא.

ערך קלר
קלר – ^ה(גיטין סה: ובסוף טבול יום) יצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי. (פי״ב דכלים) הקולר טמא. (סנהדרין ז) י׳ שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן. (יבמות קכב) מעשה בקולר של שני בני אדם. (שבת לב.) חש בראשו דומה כמי שנתנוהו בקולר. נתן בניו פלטים תרגום ירושלמי שלילין בקולריא ויתנוהו בסוגר תרגום ויהבוהו בקולרין (א״ב פי׳ בל״ר סוגר הנתון בצואר השבוים והחייבים ובנוסחאות כתוב כפיתין בקולריא).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [אבר שטאק ווערק.]

^ב [קנאל. פלוס. טייך. וואסר גראבן.]

^ג [אבזאנדערן. אויסוועהלען.]

^ד [קארב.]

^ה [האלז קעטטע.]

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון