ערך כורכיא
כורכיא – א(קידושין מד.) קם ריש לקיש צוות כי כורכי׳ ויצאה והיתה וליכא דמשגח ביה וסוס עגור תרגום וכורכיא (א״ב כן בלשון יוני והוא עוף כמו עורב).
ערך גו
גו – ב(כתובות טו.) ואמרי דבי ר׳ ינאי פרט לזורק אבן לגו פי׳ הענין שם כלומר בא וארב לו לפטור את הזורק במעמד בני אדם הרבה והרג אחד שפטור (כתובות קיא.) וישבע יוסף את בני ישראל וגו׳ אמר רבי חנינא דברים בגו ידע יוסף בעצמו שצדיק גמור הוא וכו׳ (קידושין מד) אמר שמואל צריכה גט וצריכה מיאון אמר קרנא דברים בגו אם גט למה מיאון ואם מיאון למה גט פי׳ כלומר דברים יש לומר ולהקשות בדבר זה (א״ב: תרגום בתוך העיר בגו קרתא).
ערך טגן
טגן – ג(עירובין כח.) שלקן או טיגנן איכא בייניהו. (סנהדרין כא.) ותקח את המשרת ותצוק לפניו אמר רבי יהודה אמר שמואל מלמד שעשתה לו מיני טיגון. (מנחות נ) אתמר חביתי כ״ג כיצד עושין אותן רבי חייא בר אבא אמר רבי חנינא אופה ואח״כ מטגנה רבי אסי אמר רבי חנינא מטגנה ואח״כ אופה וכו׳. (מנחות קד) א״ר יצחק מה נשתנה מנחה שנאמר בה נפש אמר הקב״ה מי דרכו להביא מנתה עני מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני ואו׳ עד א״ל עשה לי מן ה׳ מיני טיגון פי׳ סלת מחבת מרחשת חלות ורקיקים. (קידושין מד) א״ל רבי אבין דסמכה הוא א״ל אין כמימי לטוגני פי׳ זכרון הוא דראוי לסמוך עליו אמר לו כמימי לטיגני היה כלומר כששמעה לאלתר אמרה לי ולא היה רחוק זמן בין שמיעה לאמירה אלא כאדם שמוציא דג מן הים ומטגני. (בירושלמי בפרק מי שמת) ר׳ זעירא ור׳ יעקב חמון צלג (צואתא) קם ר׳ יעקב זרק עליו רוקא אמרו לו חביריו מן ימא לטיגני׳. פ״א שם מקום הוא ימי וטיגני קרובין להדדי כלומר אין אדם משקר דסבר כיון דמקום קרוב הוא אתי איניש ומכחישו (א״ב פי׳ בל׳ יוני מרחשת ומחבת ומן השם נבנה הפועל גם בנ׳ חז״ל גם בלשון יוני).