גמרא
פירוש
לִמְדוּרָה וּקְדֵרוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ.
מִטָּה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד כֹּל שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא סַנְדָּלִין בִּימוֹת הַחַמָּה וּמִנְעָלִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמָה לְאוֹצָר בָּלוּס.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ערך אצר
אצר – אמטה של עם הארץ דומה לאוצר בלום (בבא בתרא נח.) בגמ׳ ואלו דברים שיש להן חזקה פי׳ אוצר מבולבל שמניחים בו רוב מינין (גיטין עה.) דהאומר התקבלי גיטך רבי עקיבא אוצר בלום כלומר בקי במשנה בתלמוד בהלכות באגדות ובמדרש ובכל דבר ויש ששונין אוצר בלוס כמו עיסה בלוסה כלומר מעורב שהיו מעורבין בו כל מיני חכמה.
ערך גן
גן – ב(בבא בתרא נח.) א״ל מאי קא עביד אברהם אבינו גני בכנפיה דשרה פי׳ שוכב (א״ב תרגום תחת צאלים ישכב תחות צללי יגני).
ערך דיוקן
דיוקן – ג(מועד קטן טו:) דתני בר קפרא דמות דיוקני נתתי בהם ובעונותיהם הפכתיה יהפכו מיטתן עליה: (בבא בתרא נח.) כי מטא במערתיה דאדם הראשון יצאת בת קול ואמרה לו נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה לא תסתכל פירוש כי בצלם אלהים עשה את האדם (חולין צא) ע לין ומסתכלין בדמות של מעלה יורדין ומסתכלין בדמות דיוקני שלמטה (סוטה לו) ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי באת דיוקנו של אביו ונראת לו. (יומא סט) דמות דיוקנו אני רואה במלחמה ונוצח. (שבת קמט) ת״ר כתב המהלך תחת צורה ותחת דיוקנאות פירוש צורת אדם המצויירת בכותל הכתב שתחתיו אסור לקרותו. פי׳ אחר מציירין כיצד נעקד יצחק ושחר מעשים (בבא קמא קד) א״ר יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומין עליה פירש דיוקני צורה ידועה לו כגון סימן שהוא ביניהן ואפילו עדים מעידין שאמר להן הכתוב בכתב הזה כתב ידי הוא ואין העדים יודעין מה כתוב בו אלא כתבו הן למטה כי פלוני אמר לנו העידו עלי שזו הדיוקני שלי הוא. (בבא מציעא קטו) אבל אתה נכנס על שכר כתף על שכר פונדק ועל שכר דיוקנאות פי׳ ששכרו לצור לו צורות ודיוקנאות בכותל. אך בצלם תרגום ברם בדיקנא. פירש דיוקני הוא צורה ועיקר צורת אדם המצוירת בו איקונין זו צורה המצויירת על הנייר או על הסיד כלומר דיוקני זו שנייה לזו כעין דיופי (א״ב תרגום אך בצלם ברם בדיוקנא פירוש בלשון יוני דמות תבנית צלם).
ערך אמגושא
אמגושא – דההוא אמגושא דהוה מחטט שכבי (בבא בתרא נח.), בגמרא דהוה מעמיד בהמה פי׳ עכו״ם מכשף שהיה מפשיט המתים. פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה (מועד קטן יח.) פי׳ אמגושי כמו אותו אמגושא (שבת עה) דגרסינן רב ושמואל חד אמר חרשי הוא והוא מכשף שכן בלשון יון ובלעז קורין למכשף מאגו להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות וחד אמר גידופי והיינו כופר בעיקר ולהכי יוצא ליאור שאמר לי יאורי ואני עשיתיני ואמגושא הוא כמו מגושא והנם בערך מגוש.
ערך אודדא
אודדא – המבי סדיא נפק (ברכות נח) בחלומוא דרבא פי׳ הנוצה היוצאה מן הכסת נשלך. (שבת מא.) רב חסדא שרא לאהדורי אודדא בשבתא (בבא בתרא נח.) ההוא דאמר להו חביתא דעפר׳ לחד ברא וחביתא דגרמא לחד ברא וחביתא דאודודי לחד ברא פי׳ רבי בנאה אודדי מצעות הן כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן ועפרא הוא קרקע שלו וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן. (בבא מציעא כו) בגמ׳ דמצא בגל מתני׳ באודדא ונסכא (גיטין סט) וליתו אודדא דעמרא. (מנחות מב) קלינן לאודדא. (עבודה זרה כח) דמתרפאין אודדא דנדא דלא משקף פי׳ בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והוא צבוע. קול עלה נדף תרגום קל טרפא דשקיף. אל ידפנו אלהא ישקפיניה (א״ב: בנוסחאות דידן גרסינן אודרא).
ערך בסתרקי
בסתרקי – ו(תענית כא:) אכלינהו אשקינהו ומאיך ליה בסתרקי (בבא בתרא נח.) בגמרא אלו דברים שיש להם חזקה חביתא דאודרא לחד ברי אית לכו בוסתרקי (יבמות סג) זבין ולא תדויל והני מילי בוסתרקי אבל גלימא לא דלא איתרמי ליה פי׳ זבין ולא תדוויל מכור תשמישי ביתך ולא תהיה עני וה״מ בסתרקי שיכול לשהות עד דאיתרמי אחריני וזבין אבל גלימא לא ימכור משום דצריך לה תדיר וכי צריך דלמא לא מתרמיא ליה. פ״א זבין ולא תדויל קנה מצעות ולא תטוה ותארוג כמו דוולא בשוקא והני מילי בכלי מצע אבל בכלי מלבוש לא דלמא לא מתרמי ליה כמדתו. (סנהדרין צה) בענין סנחריב כי מטא ליה אשרו ליה ביסתרקי פירוש כרים וכסתות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אצר – אמטה של עם הארץ דומה לאוצר בלום (בבא בתרא נח.) בגמ׳ ואלו דברים שיש להן חזקה פי׳ אוצר מבולבל שמניחים בו רוב מינין (גיטין עה.) דהאומר התקבלי גיטך רבי עקיבא אוצר בלום כלומר בקי במשנה בתלמוד בהלכות באגדות ובמדרש ובכל דבר ויש ששונין אוצר בלוס כמו עיסה בלוסה כלומר מעורב שהיו מעורבין בו כל מיני חכמה.
ערך גן
גן – ב(בבא בתרא נח.) א״ל מאי קא עביד אברהם אבינו גני בכנפיה דשרה פי׳ שוכב (א״ב תרגום תחת צאלים ישכב תחות צללי יגני).
ערך דיוקן
דיוקן – ג(מועד קטן טו:) דתני בר קפרא דמות דיוקני נתתי בהם ובעונותיהם הפכתיה יהפכו מיטתן עליה: (בבא בתרא נח.) כי מטא במערתיה דאדם הראשון יצאת בת קול ואמרה לו נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה לא תסתכל פירוש כי בצלם אלהים עשה את האדם (חולין צא) ע לין ומסתכלין בדמות של מעלה יורדין ומסתכלין בדמות דיוקני שלמטה (סוטה לו) ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי באת דיוקנו של אביו ונראת לו. (יומא סט) דמות דיוקנו אני רואה במלחמה ונוצח. (שבת קמט) ת״ר כתב המהלך תחת צורה ותחת דיוקנאות פירוש צורת אדם המצויירת בכותל הכתב שתחתיו אסור לקרותו. פי׳ אחר מציירין כיצד נעקד יצחק ושחר מעשים (בבא קמא קד) א״ר יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומין עליה פירש דיוקני צורה ידועה לו כגון סימן שהוא ביניהן ואפילו עדים מעידין שאמר להן הכתוב בכתב הזה כתב ידי הוא ואין העדים יודעין מה כתוב בו אלא כתבו הן למטה כי פלוני אמר לנו העידו עלי שזו הדיוקני שלי הוא. (בבא מציעא קטו) אבל אתה נכנס על שכר כתף על שכר פונדק ועל שכר דיוקנאות פי׳ ששכרו לצור לו צורות ודיוקנאות בכותל. אך בצלם תרגום ברם בדיקנא. פירש דיוקני הוא צורה ועיקר צורת אדם המצוירת בו איקונין זו צורה המצויירת על הנייר או על הסיד כלומר דיוקני זו שנייה לזו כעין דיופי (א״ב תרגום אך בצלם ברם בדיוקנא פירוש בלשון יוני דמות תבנית צלם).
ערך אמגושא
אמגושא – דההוא אמגושא דהוה מחטט שכבי (בבא בתרא נח.), בגמרא דהוה מעמיד בהמה פי׳ עכו״ם מכשף שהיה מפשיט המתים. פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה (מועד קטן יח.) פי׳ אמגושי כמו אותו אמגושא (שבת עה) דגרסינן רב ושמואל חד אמר חרשי הוא והוא מכשף שכן בלשון יון ובלעז קורין למכשף מאגו להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות וחד אמר גידופי והיינו כופר בעיקר ולהכי יוצא ליאור שאמר לי יאורי ואני עשיתיני ואמגושא הוא כמו מגושא והנם בערך מגוש.
ערך אודדא
אודדא – המבי סדיא נפק (ברכות נח) בחלומוא דרבא פי׳ הנוצה היוצאה מן הכסת נשלך. (שבת מא.) רב חסדא שרא לאהדורי אודדא בשבתא (בבא בתרא נח.) ההוא דאמר להו חביתא דעפר׳ לחד ברא וחביתא דגרמא לחד ברא וחביתא דאודודי לחד ברא פי׳ רבי בנאה אודדי מצעות הן כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן ועפרא הוא קרקע שלו וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן. (בבא מציעא כו) בגמ׳ דמצא בגל מתני׳ באודדא ונסכא (גיטין סט) וליתו אודדא דעמרא. (מנחות מב) קלינן לאודדא. (עבודה זרה כח) דמתרפאין אודדא דנדא דלא משקף פי׳ בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והוא צבוע. קול עלה נדף תרגום קל טרפא דשקיף. אל ידפנו אלהא ישקפיניה (א״ב: בנוסחאות דידן גרסינן אודרא).
ערך בסתרקי
בסתרקי – ו(תענית כא:) אכלינהו אשקינהו ומאיך ליה בסתרקי (בבא בתרא נח.) בגמרא אלו דברים שיש להם חזקה חביתא דאודרא לחד ברי אית לכו בוסתרקי (יבמות סג) זבין ולא תדויל והני מילי בוסתרקי אבל גלימא לא דלא איתרמי ליה פי׳ זבין ולא תדוויל מכור תשמישי ביתך ולא תהיה עני וה״מ בסתרקי שיכול לשהות עד דאיתרמי אחריני וזבין אבל גלימא לא ימכור משום דצריך לה תדיר וכי צריך דלמא לא מתרמיא ליה. פ״א זבין ולא תדויל קנה מצעות ולא תטוה ותארוג כמו דוולא בשוקא והני מילי בכלי מצע אבל בכלי מלבוש לא דלמא לא מתרמי ליה כמדתו. (סנהדרין צה) בענין סנחריב כי מטא ליה אשרו ליה ביסתרקי פירוש כרים וכסתות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [מאגאזין. נידרלאג.]
ב [רוהען.]
ג [בילד.]
ד [צויברער.]
ה [פעדר.]
ו [הויסראט, אלס טיש שטילין לייכטרען אנד אנדערע גערעט׳ שאפטין.]
הערות
Gemara
Peirush