×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
In accordance with whose opinion is the baraita? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that the verse: “You shall keep alive no one who breathes” (Deuteronomy 20:16), is not referring to the gentiles living outside of Eretz Yisrael, because there is no concern that the Jewish people will learn “to do like all their abominations” (Deuteronomy 20:18), as these Canaanites are not located in Eretz Yisrael.
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
כמאן כר׳ שמעון – דאמר שכתב להם שיחזרו בתשובה ויקבלום אלמא לא היו העומדין חוץ לגבולין בכלל לא תחיה כל נשמה אבל לר׳ יהודה כולן בכלל לא תחיה.
כמאן כר״ש – וא״ת דלמא ביפת תואר אפילו ר׳ יהודה מודה דהא לא דברה תורה אלא כנגד היצר והואיל והותרו שאר נכריות דהלכה למשה מסיני דקנאין פוגעין בו כדאיתא בפרק שני דע״ז (עבודה זרה לו:) הותרו אפילו כנענים שבחוצה לארץ במקום שהותרה יפת תואר דאמר בפ״ק דקידושין (דף כא:) איבעיא להו כהן מהו ביפת תואר רב אמר מותר ושמואל אמר אסור בביאה ראשונה כ״ע לא פליגי דשרי שלא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע ועוד אפילו ר״ש מה הוצרך להתירה מאי שנא מכהן אע״ג דזונה היא לא איצטריך קרא למשרייה הואיל ולא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע וי״ל כיון דלא התיר יפת תואר אלא במלחמות הרשות שבו הכתוב מדבר שמע מינה דגבי כנענים לא אמרינן לא דברה תורה אלא כנגד היצה״ר דאע״ג דאיכא יצר אמר לא תחיה אפילו במקום יפת תואר הלכך לרבי יהודה דאית ליה כנענים שבחוצה לה נמי בכלל לא תחיה ואין מקבלין אותן לא היה מתיר במקום יפת תואר מיהו איכא למיתמה לר״ש דאמר מקבלים אותם ואינם בכלל לא תחיה למה לי קרא ושבית שביו לרבות יפת תואר ואכתי נימא איפכא דדוקא לרבי יהודה איצטריך וגזירת הכתוב הוא גבי יפת תואר שבחוצה לה אע״פ שכנענים אחרים שבחוצה לה הם בכלל לא תחיה וי״ל דעיקר טעמא דר״ש אקרא ושבית שביו סמיך דאי מההיא קרא למען אשר לא ילמדו איכא למימר כר׳ יהודה דאתא למשרייה או שאר אומות או כנענים קודם שהתחילו במלחמה.
כמאן כר׳ שמעון שכתב להם שיחזרו בתשובה ודוקא אותם העומדין בגבולין אבל העומדין חוץ לגבולין לא היו בכלל לא תחיה כל נשמה. שאם היו רוצים לפנות את ארצם והולכין להם לא נצטוו להחרימם כמו שפינה הגרגשי והלך לו. (אלא) [אבל] לר׳ יהודה כולם בכלל דלא תחיה וא״ת לר׳ יהודה דאמר דנצטוו להחרימם כל הכנענים שבחוצה לארץ למה לי קרא דלא תתחתן בם תיפוק לי׳ מלא תחיה כל נשמה. וי״ל דאיצטריך כגון אותן שלא יוכלו להחרימם כדאי׳ בספר שופטים וכגון הגרגשי שפינה והלך לו:
וששה שבטים עלו בהר גריזים והם שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין וששה בהר עיבל והם ראובן וגד ואשר וזבולון דן ונפתלי ובאבני אפוד לא היו כתובים כן והדבר ידוע שהאפוד היה בגבו של כהן ארכו מאצילי ידיו ולמטה ורחבו כרחב הגב ויוצאות מצידי הרוחב שתי רצועות אחת מכאן ואחת מכאן שחוגרו בהם ותופר על שני ראשי שתי חתיכות כשיעור שימלאו כתפותיו וקובע על כל כתף אבן שהם מרובעת ומפתח בהם שמות השבטים ששה בכל אבן ובצד הימני היו מפתחים ראובן לוי יששכר נפתלי גד יוסף והיה כותב יהוסף כדי להשלים מנין האותיות שבאותו הצד לעשרים וחמשה ובצד השמאלי היו מפתחים שמעון יהודה זבולון דן אשר בנימין ונמצאו בין כלן חמשים אותיות ואח״כ מביא חתכה אחת על חזהו מלפניו קרויה חשב האפוד וקבועה בכתפות והחשן עליה ומה שנאמר במקרא כתולדותם פירושו כדרך שקרא להם אביהם ולא כדרך שקרא להם משה ר״ל ראובני שמעוני וכו׳ ואין הלכה כאחד מכל אלו שהוזכרו בסוגיא זו כסדר כתיבתם באפוד אלא כמו שכתבנו וכן כתבוה גדולי המחברים אלא שהרבה כתבוה בסדור אחר ואין בידינו להכריע:
זה שאמרה תורה על שבעה עממין לא תחיה כל נשמה פירושו כשלא השלימו והענין הוא שבשאר אומות קורין לשלום אם משלימין ומקבלין שבע מצות מוטב ואם לאו נלחמים עמהם והורגין כל הזכרים הגדולים ובוזזים את ממונם וגופם ואין הורגין לא נשים ולא טף אבל משבעה עממין כל שלא השלימו אין מחיין מהם כל נשמה אבל מ״מ קורין לכלם לשלום חוץ מעמון ומואב שנאמר בהם לא תדרוש שלומם וטובתם ואף אלו אם השלימו מעצמם מקבלין אותם אבל שאר עממין אפילו השבעה קורין להם לשלום והוא שנאמר ביהושע לא היתה עיר אשר השלימה את ישראל בלתי החוי יושבי גבעון כי מאת ה׳ היתה לחזק את לבם למען החרימם אלמא שאלו השלימו לא היו מחרימין אותם ולא הוצרכו יושבי גבעון לרמותם אלא שלא קראו לשלום תחלה אלא בכלל ולא קבלו והם לא היו יודעין שאם ישלימו הם בפרט שיהו ישראל מקבלין אותם ואף הנשיאים היו דנין אותם להריגה על שהטעום אלמלא חלול השם ולמדת שאף כנענים שבארץ ישראל אם חזרו בתשובה מקבלין אותם והוא שאמרו בסוגיא זו שאחר שכתבו משנה תורה על האבנים כתבו למטה מקרא האמור בסדר שופטים ושוטרים בפרשת שבעה עממין כי החרם תחרימם למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם וחטאתם לה׳ אלהיכם כדי שיכירו שאם יחזרו בתשובה מקבלין אותם והוא הדין בכנענים שבחוצה לארץ וגדולי הרבנים נוטים בזו לדרך אחרת ולענין פסק מיהא אינן נראין:
תוס׳ בד״ה כמאן כו׳ פוגעין בו כדאיתא כו׳ דשרי שלא דברה תורה אלא כנגד יצה״ר ועוד כו׳ אלא כנגד יצה״ר י״ל כו׳ הרשות שבו הכתוב מדבר כו׳ אלא כנגד יצה״ר אע״ג כו׳ ואכתי נימא איפכא דדוקא לרבי יהודה איצטריך וגזירת הכתוב היא גבי יפת תואר כו׳ שבחוצה לה הם בכלל כו׳ כצ״ל:
בד״ה מאי והחציו כו׳ שאם היה כל שבט לוי שם היו שוין כו׳ כצ״ל:
בא״ד של הר גריזים קרוב לאלף כו׳. נ״ב תפס מנין זה לפי שלא הגיעו מנין הלוים הראוים למשמרת דהיינו מבן שלשים אלא לשמנה אלפים ותפס האלפים ולא המאות או תפס מנין בני קהת שמשמרתם היה הארון כו׳ וא״כ הם עמדו למטה ולא נחת למנין המאות דאין סברא שיהיו כלם למטה ומ״מ אף אם תדחה ותאמר שאף המאות היו למטה מ״מ של גריזים יהיו מרובין שהמאות לא היו אלא ת״ר לקהתי ולכלם במנין הראוים למשמרתם תק״פ ולא יגיע הרבה לאלף ודו״ק:
בא״ד שבטים שעמדו על הר עיבל ש׳ ושבעת אלפים ותתק״ל ובפרטן של הר גריזים ש׳ וט״ז אלף ות״ת כצ״ל. ונ״ב פי׳ עם הלוים אבל זולת הלוים לא היו כי אם רצ״ג אלף ות״ת אלא שהלוים היו כ״ג אלף ע״ש:
בא״ד פחותין והשתא שלא היה כל שבט לוי שם צ״ל שעמדו לוים כו׳ כ״ד אלף משמעון אלא שלשה אלפים או פחות ועלה קאי רבי יוסי כו׳ כצ״ל. ונ״ב וה״פ אם תחלק הכ״ד אלף למנין השבטים לא יגיע יותר משלש אלפים ואם לפי המנין אפילו שלש אלפים לא יגיע ודו״ק:
בא״ד לדבריך כשאתה מחסר כו׳ כדפרישי׳ שהמגפה כו׳ כצ״ל:
בד״ה כ״ה כו׳ פי׳ לתנא דתני התם כו׳ חצי מכאן וצ״ל דעל כו. היה כתוב ב״נ ועל הראשונה כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה כמאן כר״ש וא״ת כו׳ כ״ע ל״פ דשרי שלא דברה תורה אלא כנגד היצר כו׳ עכ״ל כצ״ל:
כמאן שיטת מי] — כר׳ שמעון שלדעתו הגוים שמחוץ לגבולות הארץ אינם בכלל ״לא תחיה כל נשמה״ (דברים כ, טז). שהרי אין בהם חשש ״למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם״ (דברים כ, יח).
In accordance with whose opinion is the baraita? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that the verse: “You shall keep alive no one who breathes” (Deuteronomy 20:16), is not referring to the gentiles living outside of Eretz Yisrael, because there is no concern that the Jewish people will learn “to do like all their abominations” (Deuteronomy 20:18), as these Canaanites are not located in Eretz Yisrael.
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ לְהַר גְּרִיזִים וּלְהַר עֵיבָל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים מִיל וְאֵין כׇּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם וְכׇל הָעוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם מִיָּד נִתְרָז שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ג:כ״ז} אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמּוֹתִי אֶת כׇּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְגוֹ׳.

§ The Gemara continues to discuss the entrance of the Jewish people into Eretz Yisrael: Come and see how many miracles were performed on that day: The Jewish people crossed the Jordan, and they arrived at Mount Gerizim and Mount Ebal, which are more than sixty mil from the river, and on that day no entity was able to stand before them. And anyone who stood before them was immediately struck with diarrhea, as it is stated: “I will send My terror before you, and will confound all the people that you encounter” (Exodus 23:27).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נתרז – מתקלקל מרעי.
והמותי – לשון מהומה ועירבוב הגוף ומה שבתוכו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ באותו היום עברו כו׳ ובאו להר גריזים כו׳. הגם שזה המעשה בהר גריזים והר עיבל אחר מעשה יריחו ועי כתיב בספר יהושע אין מוקדם ומאוחר כפרש״י שם ודבר זה מפורש בתורה והיה ביום אשר תעברו גו׳ והקמות לך אבנים גו׳ ומפרש לה והיה בעברכם תקימו את האבנים גו׳ בהר עיבל גו׳ ובו ביום באו ולנו בגלגל הכי משמע מספר יהושע והעם עלו מן הירדן גו׳ ויחנו בגלגל גו׳ דמשמע חנייה ראשונה בגלגל היה והיה ידוע להם דהר גריזים והר עיבל יותר מס׳ מיל היה ממערב הירדן. וקאמר וכל העומד בפניהם מיד נתרז כו׳. גם זה מן הניסים שבריחוק הדרך כ״כ שהלכו בו ביום לא היה להם שום מעכב כי כל העומד כו׳. ומייתי ליה שנא׳ ואת אימתי גו׳ והמותי את כל העם גו׳. רש״י פי׳ דמלשון והמותי דריש ליה ולא ידענא דא״כ מהיכא דריש ליה מאידך קרא דמייתי ואומר תפול עליהם אימתה גו׳ ולולי פירושו נראה דמלשון אימה דכתיב בהנהו קראי משמע ליה דכן דרך המתפחד מאימה נתרז ומשום דההוא קרא דשירת אז ישיר משמע דבקריעת ים סוף איירי כל הענין שמעו עמים גו׳ אז נבהלו גו׳ נמוגו גו׳ קאמר דעד יעבור גו׳ משמע דקאי נמי אהעברת הירדן שיהיה לעתיד בימי יהושע וכפל עד יעבור גו׳ על ביאה שנייה בימי עזרא דכתיב בנחמיה אגרות יתנו לי אל פחוות עבר הנהר אשר יעבורו גו׳ ולא ניחא ליה לתלמודא לפרש שני העברות על נחלי ארנון ועל הירדן כתרגומו דלא מצינו לשון העברה בנחלי ארנון וקאמר דא״כ למה בביאה שניה בימי עזרא לא היה אימה ופחד על העובדי כוכבים כמו בהעברת הירדן דהא קרא מדמה להו וקאמר ראוין היו כו׳ כדמוכח בקרא אלא שגרם החטא וע״כ קראם בימי יהושע עמך אבל בימי עזרא לא קראם כן אלא עם זו וק״ל:
א ושוב להמשך הדברים בענין הכניסה לארץ, בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום: עברו ישראל את הירדן, ובאו להר גריזים ולהר עיבל, שהוא מרחק יתר מששים מיל, ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם באותו יום, וכל העומד בפניהם מיד נתרז (לוקה בשלשול), שנאמר: ״את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם וגו׳⁠ ⁠״ (שמות כג, כז).
§ The Gemara continues to discuss the entrance of the Jewish people into Eretz Yisrael: Come and see how many miracles were performed on that day: The Jewish people crossed the Jordan, and they arrived at Mount Gerizim and Mount Ebal, which are more than sixty mil from the river, and on that day no entity was able to stand before them. And anyone who stood before them was immediately struck with diarrhea, as it is stated: “I will send My terror before you, and will confound all the people that you encounter” (Exodus 23:27).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאוֹמֵר {שמות ט״ו:ט״ז} תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה׳ זוֹ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָּה.

And similarly, the verse says: “Terror and dread falls upon them; by the greatness of Your arm they are as still as a stone; till Your people pass over, Lord” (Exodus 15:16). This alludes to the first arrival of the Jewish people in Eretz Yisrael, during the period of Joshua. The verse continues: “Till the people that You have gotten pass over” (Exodus 15:16). This alludes to the second arrival, when the Jews returned to Eretz Yisrael from Babylonia after the destruction of the First Temple.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ביאה ראשונה – בימי יהושע.
ביאה שניה – בימי עזרא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכן הוא אומר ״תפל עליהם אימתה ופחד... עד יעבר עמך ה׳⁠ ⁠״ (שמות טו, טז)זו ביאה ראשונה לארץ ישראל שבאו בזמן יהושע, ״עד יעבר עם זו קנית״ (שמות טו, טז)זו ביאה שניה כשבאו מבבל אחרי חורבן בית ראשון.
And similarly, the verse says: “Terror and dread falls upon them; by the greatness of Your arm they are as still as a stone; till Your people pass over, Lord” (Exodus 15:16). This alludes to the first arrival of the Jewish people in Eretz Yisrael, during the period of Joshua. The verse continues: “Till the people that You have gotten pass over” (Exodus 15:16). This alludes to the second arrival, when the Jews returned to Eretz Yisrael from Babylonia after the destruction of the First Temple.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֱמוֹר מֵעַתָּה רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא.

Accordingly, say from now that the Jewish people were worthy of having a miracle performed for them during the second arrival, just like they were worthy of having miracles performed for them during the first arrival, but their sin caused them to enter Eretz Yisrael through a natural process, with the permission of the kings of other nations.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ליעשות להם נס – לעלות בזרוע ולא יהיו משתעבדים למלכות אלא שגרם חטאם של ישראל בימי בית ראשון ונגזר עליהם שלא יעלו אלא ברשות כדכתיב מי בכם מכל עמו (עזרא א).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמור מעתה: ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה, אלא שגרם החטא ועלו כדרך הטבע וברשות מלכי האומות.
Accordingly, say from now that the Jewish people were worthy of having a miracle performed for them during the second arrival, just like they were worthy of having miracles performed for them during the first arrival, but their sin caused them to enter Eretz Yisrael through a natural process, with the permission of the kings of other nations.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְּסִיד וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ז:ח׳} בַּאֵר הֵיטֵב.

The Gemara continues its description of the entrance into Eretz Yisrael during the period of Joshua: And afterward they brought the stones and built the altar on Mount Ebal, and plastered it over with plaster, and wrote on the stones all of the words of the Torah in seventy languages, as it is stated: “And you shall write on the stones all of the words of this law clearly elucidated” (Deuteronomy 27:8).
תוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואחר כך הביאו את האבנים – ה״ג בתוספתא (פ״ח) והביאו את האבנים שהעלו מן הירדן ובנו את המזבח והעלו עולות ושלמים ולא גרסינן וכתבו עליו את התורה.⁠1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״מאי והחציו״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף ל״ו:.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה ואח״כ הביאו כו׳ ול״ג וכתבו עליו את התורה עכ״ל ר״ל דבהך ברייתא ל״ג ליה כדגרסי ליה הכא מיהו קושטא הוא דעל אותן אבנים כתבו התורה דהא להאי תנא אבנים דהר עיבל ודגלגל חד אבנים היו וק״ל:
בד״ה מאי והחציו כו׳ ואפילו עמדו לוים למטה שמנה אלף כו׳ שעמדו על הר עיבל ג׳ מאות ושבעה אלפים ותתק״ל ובפרטן של הר גריזים שט״ז אלף ות״ת כו׳ עכ״ל כצ״ל ור״ל דודאי למ״ד לקמן שלא עמדו למטה אלא זקני כהונה ולויה ודאי שהיו מרובין של הר גריזים אלא אפילו למ״ד לקמן דכל הראוי לשירות היה למטה שהאלפים היו שמונה לבר מן המאות שהיו ה׳ מאות מ״מ לא הגיעו לט׳ אלף חסר ק״ל שהיו מרובין משל עיבל:
בא״ד לפי שלא בא משבט ראובן וגד אלא מ׳ אלף חלוצי צבא א״כ לא נשארו משבט ראובן אלא ג׳ אלף ותש״ל שהרי כל פקודי שבט (אלו) [ראובן] לא היו כ״א מ״ג אלף ותש״ל כו׳ עכ״ל אין דבריהם מבוררים דבפרטן דשבטו של ראובן לחוד היו מ״ג אלף ותש״ל ושל גד היו בפרטן מ׳ אלף וה׳ מאות וא״כ כיון דמשני שבטים אלו ומחצי שבט מנשה לא באו אלא מ׳ אלף חלוצי צבא כמפורש בספר יהושע הרי נשארו מעבר לירדן מ״ד אלפים וב׳ מאות ושלשים חוץ ממה שנשארו שם מחצי שבט מנשה ושפיר היו ממלאים כ״ד אלף שנפלו משמעון וצ״ע:
בא״ד דאיכא למימר דה״ק מחמת חסרון כו׳ הר גריזים מועטין ולא שיחסרו מהן כ״ד אלף ועלה קאי כו׳ עכ״ל כצ״ל נ״ל דר״ל דלא חסרו כ״ד אלף כולו משבט שמעון לחוד אלא שחסרו כ״כ משבט שמעון דמתוך כך היו של הר גריזים מועטין הדמיון שחסרו משמעון ט׳ אלפים הרי אף אם כל שבט של לוי שם לא היו ממלאין חסרון זה שהרי בכל פרטן של הר גריזים לא היו מרובין כ״א ט׳ אלף חסר ק״ל והשתא שחסרו ט׳ אלף משמעון הרי של הר גריזים מועטין משל הר עיבל ועלה קאי רבי יוסי שפיר אפילו לדבריך כנגד חסרון דהר גריזים את מחסר בשל הר עיבל ג׳ אלף ותש״ל משבט ראובן כו׳ דהשתא מחמת חסרון דשבט שמעון לא יהיו דהר גריזים מועטין אם יהיו שם שבט לוי ומהרש״ל הגיה בתוס׳ ולא שיחסרו כ״ד אלף משמעון אלא שלשה אלפים או פחות ועלה קאי רבי יוסי כו׳ עכ״ל ע״ש ואין הגהתו מבוררת דאם לא חסרו משבט שמעון אלא ג׳ אלפים או פחות לא יהיו של הר גריזים מועטין שהרי מרובים תשעה אלפים חסר ק״ל ודו״ק:
ואח״כ הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו כו׳. וכן תני במתני׳ ולכאורה קשה דהל״ל מאן תנא ר״ש אבל ר״י סבר לעיל כתב ואח״כ סד וי״ל דהאי וסדוהו בסיד דהכא היינו בין כל אבן ואבן לבנין המזבח כעין שכתבו התוס׳ לעיל אבל אחר הכתיבה היה סיד על האבנים כר״י וניחא דבקרא אחר כתיב ושדת אותם בסיד ואח״כ וכתבת עליהן גו׳ ובתר הכי כתיב שנית ושדת אותם בסיד גו׳ דמשמע אחר הכתיבה די״ל דסיד קמא היינו בין אבן לאבן למזבח וסיד בתרא על כתיבת האבנים ודו״ק:
ואחר כך הביאו את האבנים, ובנו את המזבח בהר עיבל, וסדוהו בסיד, וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר: ״וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב״ (דברים כז, ח),
The Gemara continues its description of the entrance into Eretz Yisrael during the period of Joshua: And afterward they brought the stones and built the altar on Mount Ebal, and plastered it over with plaster, and wrote on the stones all of the words of the Torah in seventy languages, as it is stated: “And you shall write on the stones all of the words of this law clearly elucidated” (Deuteronomy 27:8).
תוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ וּבֵרְכוּ וְקִלְּלוּ וְקִיפְּלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל שֶׁנֶּאֱמַר {יהושע ד׳:ג׳} וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן.

And they sacrificed burnt-offerings and peace-offerings, and they ate and drank and celebrated, and they uttered the blessings, and they uttered the curses, and they took [kippelu] the stones with them, and they arrived and slept in Gilgal, as it is stated: “And carry them over with you, and lay them down in the lodging place, where you shall lodge this night” (Joshua 4:3).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והעלו עולות ושלמים – שכך נצטוו באותה פרשה אבנים שלמות תבנה וגו׳ וזבחת שלמים וגו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא והעברתם אותם עמכם כו׳ כצ״ל:
גמ׳ וקיפלו את האבנים. כמו וקלפו רש״י חולין מד ע״א ד״ה דאקפל:
והעלו עולות ושלמים, ואכלו ושתו ושמחו, וברכו את הברכות וקללו את הקללות האמורות, וקיפלו והרימו את האבנים ולקחו אותם, ובאו ולנו בגלגל, שנאמר: ״והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון״ (יהושע ד, ג).
And they sacrificed burnt-offerings and peace-offerings, and they ate and drank and celebrated, and they uttered the blessings, and they uttered the curses, and they took [kippelu] the stones with them, and they arrived and slept in Gilgal, as it is stated: “And carry them over with you, and lay them down in the lodging place, where you shall lodge this night” (Joshua 4:3).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) יָכוֹל בְּכׇל מָלוֹן וּמָלוֹן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה וּכְתִיב {יהושע ד׳:כ׳} וְאֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ וְגוֹ׳.

One might have thought that they were required to place these stones at each and every lodging place where they stayed. Therefore, the verse states: “Where you shall lodge this night,” meaning only on that night. And it is written: “And those twelve stones, which they took out of the Jordan, Joshua set up in Gilgal” (Joshua 4:20).
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכתיב ושתים עשרה האבנים האלה גו׳. הוא ראיה אדלעיל דאותן אבנים שבנו מזבח בהר עיבל וכתבו התורה עליהן קפלום ולנו בגלגל שהוא היה במלון הראשון כדמסיים בהאי קרא הקים יהושע בגלגל ודו״ק:
יכול בכל מלון ומלון צריכים לשים אותם — תלמוד לומר: ״אשר תלינו בו הלילה״ (יהושע ד, ג), וכתיב [ונאמר] ״ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל״ (יהושע ד, כ).
One might have thought that they were required to place these stones at each and every lodging place where they stayed. Therefore, the verse states: “Where you shall lodge this night,” meaning only on that night. And it is written: “And those twelve stones, which they took out of the Jordan, Joshua set up in Gilgal” (Joshua 4:20).
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) תָּנָא צִרְעָה לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם וְלָא וְהָא כְּתִיב {שמות כ״ג:כ״ח} וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ.

It is taught in a baraita (Tosefta 11:10): The hornet [tzira] did not cross the Jordan with them. The Gemara asks: And did it not? But isn’t it written: “And I will send the hornet before you, which shall drive out the Hivites, and the Canaanites” (Exodus 23:28)?
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

צרעה לא עברה עמהם ולא כו׳. מפי׳ רש״י בחומש נראה לפרש דמדקדק הכי מדלא מנה בהאי קרא דושלחתי את הצרעה גו׳ מכל שבעה אומות אלא אלו הכנעני והחתי שהם ארץ סיחון ועוג ופריך והכתיב ושלחתי גו׳ וחשיב נמי חוי שהוא מעבר הירדן והלאה ומשני על שפת הירדן עמדה כו׳ דחוי קרוב לירדן מצד מערב היה כך תוכן דבריו ואיני יודע מנליה דחתי מארץ סיחון ועוג הוא דהא גבי חברון כתיב שהיו בני חת ורבקה אמרה קצתי מפני בנות חת דמוכח מכל זה דחתי מעבר לירדן במערב היה ונראה לפרש דלאו אהאי קרא קסמיך לומר שלא עברה צרעה עמהם אלא מדכתיב ביהושע ואשלח לפניכם הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמורי גו׳ דמשמע הצרעה לא עברה שלא גרשה אלא ב׳ מלכי האמורי שהם ארץ סיחון ועוג בכולי קראי. ופריך מקראי דתורה ושלחתי את הצרעה. ובין מחתי ובין מחוי שהוזכר בקרא פריך. ומשני על שפת הירדן עמדה וזרקה כו׳. ומייתי מדכתיב ואנכי השמדתי את האמורי גו׳. ואמורי ודאי מארץ סיחון ועוג הוא כדמוכחי קראי ולא מייתי אלא מהא דזרקה בהן מרה כו׳ וה״נ נימא דזרקה מצד זה של הירדן לצד האחר ולמדו לומר מהאי קרא דע״י זריקה היה מדכתיב אשר כגובה גו׳ ואשמיד פריו ממעל גו׳ דאשמועינן דגם בגובהן כ״כ הזיקן הצרעה מלמטה למעלה בעיניהם ע״י זריקתן וכן (מלמעלה הזיקתן) מלמטה ע״י סירוס וקרי העינים פרי ממעל כי העין הוא עיקר פרי מעלליו הרע כמ״ש עינא וליבא תרי סרסורי דעבירה הן וק״ל:
ב תנא [שנה החכם]: צרעה לא עברה עמהם מעבר הירדן. ושואלים: ולא? והא כתיב [והרי נאמר] ״ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני...״ (שמות כג, כח)!
It is taught in a baraita (Tosefta 11:10): The hornet [tzira] did not cross the Jordan with them. The Gemara asks: And did it not? But isn’t it written: “And I will send the hornet before you, which shall drive out the Hivites, and the Canaanites” (Exodus 23:28)?
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל שְׂפַת יַרְדֵּן עָמְדָה וְזָרְקָה בָּהֶן מָרָה וְסִימְּתָה עֵינֵיהֶן מִלְּמַעְלָה וְסֵירְסָתַן מִלְּמַטָּה שֶׁנֶּאֱמַר {עמוס ב׳:ט׳} וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמוֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגוֹבַהּ אֲרָזִים גׇּבְהוֹ וְחָסוֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשׇׁרָשָׁיו מִתָּחַת וְגוֹ׳.

Rabbi Shimon ben Lakish says: The hornet stood on the banks of the Jordan and threw its venom at the inhabitants of the land and it blinded their eyes from above and castrated them from below, as it is stated: “Yet I destroyed the Amorites before them, whose height was like the height of the cedars, and they were strong as the oaks; yet I destroyed their fruit from above, and their roots from beneath” (Amos 2:9).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פריו ממעל – עיניו.
ושרשיו מתחת – סירוס.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י בד״ה פריו ממעל עיניו הס״ד:
אמר ר׳ שמעון בן לקיש: על שפת ירדן עמדה, וזרקה בהן מרה (ארס). וסימתה עיניהן מלמעלה, וסירסתן מלמטה, שנאמר: ״ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת״ (עמוס ב, ט).
Rabbi Shimon ben Lakish says: The hornet stood on the banks of the Jordan and threw its venom at the inhabitants of the land and it blinded their eyes from above and castrated them from below, as it is stated: “Yet I destroyed the Amorites before them, whose height was like the height of the cedars, and they were strong as the oaks; yet I destroyed their fruit from above, and their roots from beneath” (Amos 2:9).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רַב פָּפָּא אָמַר שְׁתֵּי צְרָעוֹת הֲוַאי חֲדָא דְּמֹשֶׁה וַחֲדָא דִּיהוֹשֻׁעַ דְּמֹשֶׁה לָא עֲבַר דִּיהוֹשֻׁעַ עֲבַר.:

Rav Pappa said: There were two hornets. One was the hornet of Moses, which helped conquer the eastern side of the Jordan, and one was the hornet of Joshua. The hornet of Moses did not cross the Jordan, but the hornet of Joshua did cross.
תוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דמשה לא עבר דיהושע עבר. תי׳ פשיטא דשל משה לא עבר דלמה היתה עוברת הירדן והלא לא כבשו אז אלא ארץ סיחון ועוג ושמא אותן שנמלטו מארץ סיחון ועוג לעבר הירדן של ארץ כנען לא הזיקה הצרעה עד יהושע:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב פפא אמר: שתי צרעות הואי [היו], חדא [אחת] זו של משה כשכבשו את עבר הירדן המזרחי וחדא [ואחת] של יהושע, זו של משה לא עבר (עברה) את הירדן, ואילו זו של יהושע עבר.
Rav Pappa said: There were two hornets. One was the hornet of Moses, which helped conquer the eastern side of the Jordan, and one was the hornet of Joshua. The hornet of Moses did not cross the Jordan, but the hornet of Joshua did cross.
תוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים כּוּ׳.: מַאי {יהושע ח׳:ל״ג} וְהַחֶצְיוֹ אָמַר רַב כָּהֲנָא כְּדֶרֶךְ שֶׁחֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בְּאַבְנֵי אֵפוֹד.

§ It is stated in the mishna: Six tribes ascended to the top of Mount Gerizim, as it is stated: “Half of them in front of Mount Gerizim and the half of them in front of Mount Ebal” (Joshua 8:33). The Gemara asks: What is the meaning of the term “and the half of them”? It seems to be referring to a division that already existed. Rav Kahana says: The same way that the tribes were divided up here on the mountains, so too were they divided on the stones of the ephod, a garment of the High Priest.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי והחציו – ביהושע הכי כתיב בהאי קרא דמתני׳ וכל ישראל וגו׳ חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל למה לי למיכתב והחציו דמשמע או חציו המיוחד או חציו הנזכר במקום אחר.
כדרך שחלוקין – השבטים בהר גריזים והר עיבל כדכתיב (דברים כז) אלה יעמדו לברך את העם וגו׳ ואלה יעמדו על הקללה כך חלוקים באבני אפוד שאמור בהן ששה משמותם וגו׳ הנך ששה דהר גריזים כתובים על האחת וששה דהר עיבל כתובין על השנית והיינו דכתיב והחציו אותו חציו החקוק באחת מן האבנים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כדרך שחלוקים כאן כך כו׳. תלאן הכתוב זה בזה דכמו שבאבני אפוד שני החלוקות היו לזכרון לטובה כמפורש בקרא כל אלו ב׳ החלוקות גם אותן שעמדו על הקללה לזכרון לברכה תיהפך וק״ל:
ג שנינו במשנה: ששה שבטים עלו לראש הר גריזים. נאמר ״חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל״ (יהושע ח, לג), ושואלים: מאי [מה פירוש] הביטוי ״והחציו״ המורה על חצי הידוע כבר? אמר רב כהנא: כדרך שחלוקין כאן השבטים — כך היו חלוקין באבני אפוד. כלומר, אותו חצי העם כפי שכבר נחלק באבני האפוד.
§ It is stated in the mishna: Six tribes ascended to the top of Mount Gerizim, as it is stated: “Half of them in front of Mount Gerizim and the half of them in front of Mount Ebal” (Joshua 8:33). The Gemara asks: What is the meaning of the term “and the half of them”? It seems to be referring to a division that already existed. Rav Kahana says: The same way that the tribes were divided up here on the mountains, so too were they divided on the stones of the ephod, a garment of the High Priest.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מֵיתִיבִי אשְׁתֵּי אֲבָנִים טוֹבוֹת הָיוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל עַל כְּתֵיפָיו אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן וּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כָּתוּב עֲלֵיהֶם שִׁשָּׁה עַל אֶבֶן זוֹ וְשִׁשָּׁה עַל אֶבֶן זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ח:י׳} שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְגוֹ׳.

The Gemara raises an objection to this answer: The High Priest had two precious stones on the part of the ephod that rested on his shoulders, one on this side and one on that side, and the names of the twelve tribes were written on them, six on this stone and six on that stone, as it is stated: “Six of their names on the one stone, and the names of the six that remain on the other stone, according to their birth” (Exodus 28:10).
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו: שתי אבנים טובות היו לו לכהן גדול על כתיפיו, אחת מכאן ואחת מכאן, ושמות שנים עשר שבטים כתוב עליהם, ששה על אבן זו וששה על אבן זו, שנאמר: ״ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם״ (שמות כח, י).
The Gemara raises an objection to this answer: The High Priest had two precious stones on the part of the ephod that rested on his shoulders, one on this side and one on that side, and the names of the twelve tribes were written on them, six on this stone and six on that stone, as it is stated: “Six of their names on the one stone, and the names of the six that remain on the other stone, according to their birth” (Exodus 28:10).
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) שְׁנִיָּה כְּתוֹלְדוֹתָם וְלֹא רִאשׁוֹנָה כְּתוֹלְדוֹתָם מִפְּנֵי שֶׁיְּהוּדָה מוּקְדָּם וַחֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת הָיוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עַל אֶבֶן זוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עַל אֶבֶן זוֹ.

It is derived from the verse that only the names on the second stone were written according to the order of their birth: Gad, Asher, Issachar, Zebulun, Joseph, Benjamin. But the names on the first stone were not written according to the order of their birth, as Judah was written first, and afterward came Reuben, Simeon, Levi, Dan, and Naphtali. And there were fifty letters on the two stones of the ephod, twenty-five letters on this stone and twenty-five on that stone.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כתולדותם – כסדר לידתן ששה האחרונים כסדרן גד ואשר יששכר וזבולן יוסף ובנימין זהו סדר לידתן וששה ראשונים נכתבו בה יהודה ראובן שמעון ולוי דן ונפתלי כסדר לידתן חוץ מיהודה.
ועשרים וחמשה על אבן זו – לקמן פריך ששה אחרונים עשרים וארבע הוא דהוו.
עשרים וחמש על אבן זו ועשרים וחמש על אבן זו – ירושלמי והלא אינן אלא כ״ג מכאן וכ״ז מכאן פי׳ לתנא דתני התם כשם שחלוקים כאן כך חלוקין באבני אפוד מקשה א״כ על אותה אבן שהיו עליה של הר גריזים היו כ״ג ועל השניה כ״ז וזבולון מלא ומשני א״ר יוחנן בנימין היה חצי מכן וצ״ל דעל השניה שכתובין עליה אותו של הר עיבל היה כתוב ב״נ ועל הראשונה ימ״ן א״ר זבידא ויאות מי כתיב ששה שמותם לא כתיב אלא ששה משמותם משמותם ולא כל שמותם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה עשרים וחמש על כו׳ על אותה אבן שהיו עליה של הר גריזים היו כו׳ ועל השנייה כ״ג וזבולון מלא כו׳ של הר עיבל היה ב״נ ועל הראשונה ימ״ן כו׳ עכ״ל כצ״ל יש לדקדק למה חלקו תיבת בנימן כך שהאותיות ראשונים ב״נ היו בשנייה ואותיות אחרונים ימ״ן היו בראשונה ולא חלקו הראשונים בנ״י בראשונה ואחרונים מ״ן בשנייה וי״ל שנחלק כן ע״ש בן ימין ע״ש שנולד ליעקב זה הבן בימין דהיינו בדרום כפרש״י בחומש וק״ל:
שנית כתולדותם ולא ראשונה כו׳. ורש״י בחומש לא דק שפירש כתולדותם כסדר שנולדו ראובן שמעון לוי ויהודה דן כו׳ ולא פי׳ דיהודה מוקדם דתולדותם לא קאי רק אשני׳ מיהו נראה דגם לפי שמעתין כתולדותם קאי נמי אראשונה לגבי חמשה האחרים אלא מדנסמך כתולדותם לשני׳ גמרינן דראשונה לאו כולה כתולדותם דיהודה מוקדם אבל רש״י בחומש דחשיב יהודה ברביעי כתולדתו הוא סותר הברייתא דהכא וק״ל:
ומדוייק מכאן שדווקא אבן שניה כתובה כתולדותם לפי סדר לידתם: גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף ובנימין, ולא היתה כתובה הראשונה כתולדותם, מפני שיהודה מוקדם באבן הראשונה, ואחריו: ראובן, שמעון, לוי, דן ונפתלי. וחמשים אותיות היו בשתי אבני האפוד, עשרים וחמש על אבן זו ועשרים וחמש על אבן זו.
It is derived from the verse that only the names on the second stone were written according to the order of their birth: Gad, Asher, Issachar, Zebulun, Joseph, Benjamin. But the names on the first stone were not written according to the order of their birth, as Judah was written first, and afterward came Reuben, Simeon, Levi, Dan, and Naphtali. And there were fifty letters on the two stones of the ephod, twenty-five letters on this stone and twenty-five on that stone.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר

Rabbi Ḥanina ben Gamliel says:
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ חנינא בן גמליאל אומר:
Rabbi Ḥanina ben Gamliel says:
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה לו. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה לו., רש"י סוטה לו., תוספות סוטה לו., תוספות איוורא סוטה לו., בית הבחירה למאירי סוטה לו. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סוטה לו., מהרש"א חידושי הלכות סוטה לו., מהרש"א חידושי אגדות סוטה לו., גליון הש"ס לרע"א סוטה לו., פירוש הרב שטיינזלץ סוטה לו., אסופת מאמרים סוטה לו.

Sotah 36a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 36a, Rashi Sotah 36a, Tosafot Sotah 36a, Tosefot Evreux Sotah 36a, Meiri Sotah 36a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 36a, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 36a, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 36a, Gilyon HaShas Sotah 36a, Steinsaltz Commentary Sotah 36a, Collected Articles Sotah 36a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144