×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דׇּחְקוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר {ישעיהו נ״ח:ט׳} אָז תִּקְרָא וַה׳ יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי.:
and who lends a sela to a pauper at his time of need, about him the verse states: “Then shall you call, and the Lord will answer; you shall cry, and He will say: Here I am” (Isaiah 58:9).
רש״יתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
אז תקרא – לעיל מיניה כתיב כי תראה ערום וכסיתו היינו דוחק העני ומבשרך לא תתעלם היינו אוהב את שכניו שהן כקרוביו ומקרב את קרוביו ונושא בת אחותו.
המלוה סלע לעני בשעת דחקו – מקשה ר״ת דבפ״ק דחגיגה (דף ה. ושם) אמר ומצאוהו צרות רבות ורעות זה הממציא מעות לעני בשעת דחקו ואומר ר״ת דהתם מיירי ששואל ממנו המושל מס וזקוק למכור ביתו או שדהו על כך וזה ממציא לו מעות ואם לא היה מוצא למכור היו מקילין מעליו והיינו צרות רבות שצריך למכור בזול ומפסיד הכל ומסיק עלה דהיינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיח כלו׳ לקנות תבואה אין ממציאין לו מעות לתליתא שכיח כשדוחקין אותו למכור כמו תליוהו וזבין (ב״ב דף מז:) ורש״י פירש שם בענין אחר.
והנושא בת אחותו לפי שהיא בת גילו כדאמרינן רוב בנים דומין לאחי לאחי האם י״מ [דנקט אחותו] דאחותו לא מציא למטרח להשיאה אבל לא נקט בת אחיו דאחיו טרח ומשיאה וי״מ דווקא בת אחותו אבל לא בת אחיו דאתי להפקיע מצות יבום:
כשם שביארנו שאין ראוי לאדם שיעמד בלא אשה כך אין ראוי לו לעמד בלא קרקע דרך הערה אמרו כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנאמר והארץ נתן לבני אדם:
ראוי לאדם שיהא מעורר כונתו בכל עניניו לשם מצוה וכשנושא אשה יהא כונתו או להולדת בנים הגונים או להיותה לו לעזר עד שבזכותה וזריזותה בדרכי ביתה יהא הוא פנוי להתעסק בתורה והוא שאמרו אעשה לו עזר כנגדו במה אשה עוזרתו לאדם והשיבו אדם מביא חטים מה יעשה בהם יהא כוססם וכן אם מביא פשתן לובש את הפשתן אלא האשה טורחת ועושה והוא נהנה אם כן נמצאת היא מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו וכל שכונתו על אחת מדרכים אלו זיווגו עולה יפה והוא שאמרו זכה עזר לא זכה כנגדו וכן אמרו כתיב כנגדו כלומר בלא יו״ד עד שראוי לקרות בפתח תחת הנו״ן ובדגשות הגימ״ל מקור מבנין הדגוש כלומר שהיא נתונה לו להכעיסו ולנגדו וקרינן כנגדו בסגו״ל תחת הנו״ן וברפיון הגימ״ל כלומר שעומדת לעומתו לשמשו זכה כנגדו לא זכה מנגדתו:
לעולם יתעורר אדם למצות להיות נמנה מכלל הצדיקים שכל העולם אינו מתברך אלא בשבילם דרך הערה אמרו ונברכו בך כל משפחות האדמה אפילו משפחות הדרות באדמה אינם מתברכות אלא בשביל ישראל כל גויי הארץ אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינם מתברכות אלא בשביל ישראל:
כבר ידעת שהאומנות חביבה הרבה ושראוי לאדם ללמד את בנו אומנות כמו שביארנו במסכת קדושין (כ״ט.) ומכל מקום אין כל האומניות שוות ואין לך פחותה מהם יותר מעבודת קרקע דרך הערה אמרו וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט על הארץ יעמדו כיון שנתנבא על בעלי אומניות שיתעסקו בקרקע אמר עליהם וירדו ואין לך גדולה בהם ובעלת ריוח יותר מסחורה והתעסק במעות דרך צחות אמרו ר׳ אלעזר חזייה לההיא ארעא דהוה שדי בה כריא לפותיה כלומר שהיה שם כרי גדול מחזיק כל רוחב השדה אמר אי שדיא לארכה הפוכי בעיסקא טב מינך כלומר אפילו היית מחזיק כל אורך הקרקע הפוכי זוזי בעיסקא טב מינך וכן אמרו רב על לביני שיבלי חזנהו דהוה נייפן אמר אי איתנייפן ואי תנופפן מאה זוזי בעיסקא טבין מינייהו כלומר אפילו אתם מתנופפות יותר ויותר עדין דמים מועטים בסחורה עדיפי וכן אמרו מאה זוזי בעיסקא בישרא וחמרא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורא ר״ל ירק קטן שלא הביא שליש ר״ל שאין בעליו מגיעין לאכול בשבילו אלא ירק ומלח ומגניא ליה אארעא ר״ל מתוך עניו ויש מפרשים לשמור שדהו בלילה ומרמיא ליה תיגרי ר״ל בתוך ביתו על הדרך שאמרו (ב״מ נ״ט.) במשלם שערי דכדא תיגרא נקיטא ואתיא ודברים אלו לא נאמרו אלא לסחורה אבל כל לצורך אכילתו ראוי לו להתעסק בעבודת קרקע שלא יצטרך ליקח תבואה למחיתו והוא שאמרו זרע ולא תיזבון בשוקא ואפילו היו שוים מכל מקום הברכה מצויה יותר במה שאינו ניקח בדמים ויזהר להזדרז בעצמו קודם שיבא לידי עניות והוא שאמרו זבין ולא תידול כלומר מכור כלי תשמישך להתעסק בהם ולא תבא לידי עוני ודלות והני מילי בסיתרקי ר״ל כלי תשמיש ומיני בגדים שאינם עשויים ללבוש אבל גלימא ומיני בגדים העשויים להתכבד בלבישתם לא שמא לא תזדמן לו ראויה לו כל כך כזו:
ולעולם יזהר שלא להוציא הוצאה שלא לצורך וישתדל עליה קודם בואה שלא תבא ובפרט בהוצאת בנין שהיא הוצאה יתירה דרך הערה אמרו טח ולא תשפץ שפיץ ולא תבנה כלומר כשתראה נקב מועט בכותל סתמהו ולא תניחוהו להתרחב עד שתצטרך אחר כן לשפצו ולחזקו ואם כבר נתרחב חזקהו באבנים וטיט או סיד ולא תניח עד שתפול הכותל ותצטרך לבנות דרך צחות אמרו למה נקרא שמן ערי מסכנות ללמד שכל העוסק בבנין מתמסכן וכל שיש לו מעות ואין דעתו עליהם לסחורה יהא קופץ ולוקח עד שלא יתאכלו המעות דרך צחות אמרו קפוץ זבון ארעא מתון וסב איתתא כלומר שימתין לישא עד שיבדוק במעשיה יפה יפה:
ולעולם לא יחזר בנשואיו אחר גדולה הימנו שמא מתוך מעלתה עליו אף היא משתררת עליו וכל שכן שאינה נשמעת לו בתקוני ביתה והוא שאמרו חות חד דרגא ונסיב איתתא וסק חד דרגא בשושבינא כלומר שיחזר אחר אוהב גדול ממנו:
לעולם יצדיק אדם את דינו ויתבונן כי כל המתרגש עליו בשלו הסער ואל ישא פנים לעצמו לומר צדיק אני והיאך קרני כך שכל שהוא צדיק הב״ה מדקדק עמו ליראו ולהשיבו מכל דרך רע ולכונה זו אמרו אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל ר״ל כדי ליראם עד שישובו רמז לדבר החרבתי חוצותם מבלי עובר אמרתי (אז) [אך] תיראי [אותי] תקחי מוסר:
לעולם יזהר אדם בנשואיו לבדוק אחר האשה במדותיה אם היא קפדנית ורגזנית אם נוחה ושלמנית שאין לך דבר מר בעולם יותר מאשה רעה דרך צחות אמרו רב כי הוה מיפטר מיניה דר׳ חייא אמר ליה רחמנא ליצלך ממידי דקשי ממותא אמר ליה ומי איכא מידי דקשי ממותא דק ואשכח ומוצא אני מר ממות את האשה ומכל מקום מי שנפלה לגורלו יסבלנה כפי היכולת ויניח מקום לשלום אמרו על רב שהיתה אשתו רעה ורגילה לצערו כי הוה אמר עבידי לי טלפחי הוה עבדא ליה חימצי והוא מין אחר של קטנית ואי הוה אמר עבידי לי חימצי הוה עבדא ליה טלפחי וכן בכל הדברים כי גדל חייא בריה אפיך לה כלומר כשהיה אביו רוצה בחימצי הוא היה אומר לאמו דטלפחי קא בעי וכשהיה האב רואה כך אמר ליה לבריה איעלייא אמך כלומר נתעלית והיטיבה דרכיה אמר ליה אנא עבדי דאפיכנא לה כלומר שעדין היא במרדה אבל אני מהפך לה את דבריך שמח למה שראה משכלו וקרא עליו משל שההדיוטות אומרים דנפיק מינך טעמא לילפך כלומר שיש בן שמחכם את אביו ומיהו את לא תעביד הכי משום דכתיב למדו לשונם דבר שקר אלא שאני אלמד לעשות כן הואיל ולא אוציא שקר מפי ואע״פ שאמרו (יבמות ס״ה:) מותר לשנות בדברי שלום דוקא בדבר שאם אינו משנה נפיק מינה חורבא אבל זו אני יודע לעבור על פשעה ואיני מקפיד ומוטב תעמוד היא במרדה משתרגיל אתה עצמך לדבר שקרים הא למדת שהיה סובל לה ומניח מקום לשלום וגדולה מזו אמרו בר׳ חייא דהוה דביתהו מצערא ליה ואפילו הכי כי הוה משכח מידי דחזי לה הוה צייר בסדיניה דרך הדיוטות ומייתי ניהלה דרך חבה ואמרי ליה והא קא מצערא ליה למר וקאמר להו דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא ר״ל מהרהור עבירה וכל שהיא קפדנית ורעה אלא שנוחה לרצות כל שכן שראוי לעבור על מדותיה להוציא הפסדה בשכרה דרך צחות אמרו מיקרי ליה רב יצחק לרב יהודה בריה ומוצא אני מר ממות את האשה כגון אימך והוה מתני ליה אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה כגון אימך וכשהקשו מזו לזו תירצו בה מתקיף תקיפא אלא דעבורי מעברא במילתא:
והמלוה סלע לעני בשעת דוחקו – פי׳ לצורך מזונות אבל ממציא מעות לעני בשעת דוחק שאמרו לגנאי זהו כגון שהיה בעל חובו דוחקו למכור כלי תשמישו והוא ממציא לו מעות עליה׳. תוס׳
והמלוה סלע (כסף) לעני בשעת דחקו, כשהוא זקוק לכסף — עליו הכתוב אומר: ״אז תקרא וה׳ יענה תשוע ויאמר הנני״ (ישעיהו נח, ט).
and who lends a sela to a pauper at his time of need, about him the verse states: “Then shall you call, and the Lord will answer; you shall cry, and He will say: Here I am” (Isaiah 58:9).
רש״יתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) סי׳סִימָן אש״ה וקרק״ע עז״ר זא״ת שת״י הברכו״ת תגר״י פחת״י.: א״ר אֶלְעָזָר אכׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה אֵינוֹ אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ה׳:ב׳} זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קט״ו:ט״ז} הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם.

§ The Gemara provides a mnemonic device for a series of statements cited in the name of Rabbi Elazar: Woman; and land; helper; this; two; the blessings; merchants; lowly. The Gemara presents these statements: Rabbi Elazar said: Any man who does not have a wife is not a man, as it is stated: “Male and female He created them…and called their name Adam” (Genesis 5:2). And Rabbi Elazar said: Any man who does not have his own land is not a man, as it is stated: “The heavens are the heavens of the Lord; but the earth He has given to the children of men” (Psalms 115:16).
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כל אדם שאין לו אשה אינו אדם כו׳ הוא מבואר ע״פ מ״ש פ״ב דעירובין כל אותן שנים שהיה אדם הראשון בנדוי הוליד רוחין ושידין ולילין שנאמר ויחי אדם ק״ל שנה ויולד בדמותו כצלמו מכלל דעד השתא לאו כצלמו אוליד ולפי שכל המוליד מוליד בדומה וזה שאין לו אשה הרוחות ושידין מתחממין בו ומולידין ממנו רוחין ושידין הרי גם הוא אינו נקרא אדם דהמוליד מוליד בדומה והוא הענין בעצמו שאמר כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם כו׳ דהיינו שאין לו קרקע מיוחדת לדירה ולפרנסתו כמ״ש התוס׳ לקמן אינו אדם דהוי כמו הרוחות והשידין שאין להם דירה מיוחדת בארץ והוא ענין קין שא״ל הקב״ה אחר שהיה עובד אדמה ארורה האדמה גו׳ לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ שלא תהיה לך עוד קרקע מיוחדת ובפרקי ר״א אמרו ויולד בדמותו מכאן אתה למד שלא היה קין לא מדמותו ולא מצלמו עד שנולד שת והיינו שנטרד מן האדמה שהיתה מיוחדת לו כי האדם נקרא ע״ש אדמה וק״ל:
א סימן לדברים שייאמרו להלן בשם ר׳ אלעזר: אש״ה וקרק״ע עז״ר זא״ת שת״י הברכו״ת תגר״י פחת״י. אמר ר׳ אלעזר: כל אדם שאין לו אשהאינו אדם, שנאמר: ״זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם״ (בראשית ה, ב). ואמר ר׳ אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע משלו אינו אדם, שנאמר: ״השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם״ (תהילים קטו, טז).
§ The Gemara provides a mnemonic device for a series of statements cited in the name of Rabbi Elazar: Woman; and land; helper; this; two; the blessings; merchants; lowly. The Gemara presents these statements: Rabbi Elazar said: Any man who does not have a wife is not a man, as it is stated: “Male and female He created them…and called their name Adam” (Genesis 5:2). And Rabbi Elazar said: Any man who does not have his own land is not a man, as it is stated: “The heavens are the heavens of the Lord; but the earth He has given to the children of men” (Psalms 115:16).
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב {בראשית ב׳:י״ח} אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ זָכָה עוֹזַרְתּוֹ לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי כְּתִיב כְּנַגְּדוֹ וְקָרֵינַן כניגדו זִכָּה כְּנֶגְדּוֹ לֹא זָכָה מְנַגַּדְתּוֹ.

And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “I will make him a helpmate for him [kenegdo]” (Genesis 2:18)? If one is worthy his wife helps him; if he is not worthy she is against him. And some say a slightly different version: Rabbi Elazar raised a contradiction: It is written in the Torah with a spelling that allows it to be read: Striking him [kenagdo], and we read it as though it said: For him [kenegdo]. If he is worthy she is for him as his helpmate; if he is not worthy she strikes him.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כנגדו – חלוקה עליו וסותרת דבריו.
מנגדתו – מדלא כתיב יו״ד לשון נגדא דמלקות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זכה עוזרתו כו׳ וא״ד ר״א רמי כתיב כנגדו כו׳ רש״י בחומש הביא לשון ראשון וכתב הרא״ם ללישנא קמא יש לפרש נמי כנגדו מלשון נגידא ומלקות וע״ש באורך ואין זה מחוור דא״כ לא ה״ל לתלמודא לשנות הלשונות דבלישנא קמא קאמר לא זכה כנגדו ובלישנא בתרא קאמר לא זכה מנגדתו וגם רש״י לא פירש כן מלשון נגידא ומלקות אלא בלישנא בתרא גם מה שכתב הרא״ם דלישנא קמא סבר דיש אם למסורת ומש״ה לא דריש ליה אלא מלשון נגידא ומלקות הוא תמוה דהא מלשון נוכח לא מצינו ג״כ יו״ד בלשון כמו נגד ההר והרבה כמוהו וע״כ נראה דללישנא קמא דריש כנגדו מלשון נוכח כדרך הלוחם עם חבירו להעיז נגדו כמ״ש גם הרא״ם בפי׳ ראשון ואין להקשות גם לפי דברינו דלעיל כיון דנגד מלשון נוכח מצינו בכ״מ בלא יו״ד דהיינו המסורת וגם המקרא מסייעו א״כ ללישנא בתרא. אמאי נדרשהו לפי המסורת לחוד דהיינו מלשון נגידא ומלקות דכה״ג אמרי׳ בפ״ק דסנהדרין גבי חלב וגבי יראה דדרשינן המסורת אע״ג דהמקרא והמסורת כי הדדי נינהו ודו״ק:
ואמר ר׳ אלעזר: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״אעשה לו עזר כנגדו״ (בראשית ב, יח), פירושו: זכה אדם — עוזרתו אשתו, לא זכה — הרי היא כנגדו. ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] בסגנון אחר קצת: ר׳ אלעזר רמי [הטיל, הראה סתירה], כתיב [נאמר] ״כנגדו״ וקרינן [ואנו קוראים] ״כניגדו״. ומשמעות הדבר, שאם זכה — היא כנגדו ועימו, לא זכה — מנגדתו (מכה אותו).
And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “I will make him a helpmate for him [kenegdo]” (Genesis 2:18)? If one is worthy his wife helps him; if he is not worthy she is against him. And some say a slightly different version: Rabbi Elazar raised a contradiction: It is written in the Torah with a spelling that allows it to be read: Striking him [kenagdo], and we read it as though it said: For him [kenegdo]. If he is worthy she is for him as his helpmate; if he is not worthy she strikes him.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ כְּתִיב אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר בַּמָּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לָאָדָם א״לאֲמַר לֵיהּ אָדָם מֵבִיא חִיטִּין חִיטִּין כּוֹסֵס פִּשְׁתָּן פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו.

The Gemara relates that Rabbi Yosei encountered Elijah the prophet and said to him: It is written: I will make him a helpmate. In what manner does a woman help a man? Elijah said to him: When a man brings wheat from the field, does he chew raw wheat? When he brings home flax, does he wear unprocessed flax? His wife turns the raw products into bread and clothing. Is his wife not found to be the one who lights up his eyes and stands him on his feet?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חטים כוסס – בתמיה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומ״ש חטין כו׳ פשתן כו׳ זכר אלו ב׳ דברים לפי שהם עיקר חיי וצרכי נפש שכל עצמו של יעקב לא ביקש רק ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והאשה היא עוזרתו בכך:
מסופר: אשכחיה [מצאו] ר׳ יוסי לאליהו הנביא, אמר ליה [לו]: כתיב [נאמר] ״אעשה לו עזר״, במה אשה עוזרתו לאדם? אמר ליה [לו] כפשוטו: אדם מביא חיטין מן השדה — האם חיטין כוסס (אוכל) כמו שהן? ואם מביא פשתן מן השדה, האם פשתן עצמו לובש? והרי האשה היא הטוחנת קודם את החיטה ומעבדת את הפשתן, האם לא נמצאת האשה בכך מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו?!
The Gemara relates that Rabbi Yosei encountered Elijah the prophet and said to him: It is written: I will make him a helpmate. In what manner does a woman help a man? Elijah said to him: When a man brings wheat from the field, does he chew raw wheat? When he brings home flax, does he wear unprocessed flax? His wife turns the raw products into bread and clothing. Is his wife not found to be the one who lights up his eyes and stands him on his feet?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וא״רוְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב {בראשית ב׳:כ״ג} זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי מְלַמֵּד שֶׁבָּא אָדָם עַל כׇּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁבָּא עַל חַוָּה.

And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “This is now bone of my bones and flesh of my flesh” (Genesis 2:23)? This teaches that Adam had intercourse with each animal and beast in his search for his mate, and his mind was not at ease, in accordance with the verse: “And for Adam, there was not found a helpmate for him” (Genesis 2:20), until he had intercourse with Eve.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך שק
שקא(עירובין ק: יבמות סג.) ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך. (בראשית רבה כא) ד׳ שוקין הן אין שוקה של אשה אלא על בעלה שנאמר ואל אישך תשוקתך אין שוקו של יצר הרע אלא על קין וחבריו שנא׳ ואליך תשוקתו אין שוקן של גשמים אלא על הארץ שנאמר פקדת הארץ ותשוקקיה אין שוקו של הקב״ה אלא על ישראל שנאמר ועלי תשוקתו פירוש משתוקקת מתאוה מרוב חיבה שפוקדה סמוך ליציאתו (כתובות סה) שמני ושיקויי דברים שהאשה משתוקקת עליהן ומאי נינהו תכשיטין:
א. [גליסטין.]
זאת הפעם – מכלל דפעמים אחרים שמש ולא עלו בדעתו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זאת הפעם וגו׳ מלמד שבא על כל בהמה כו׳ כתב החזקוני וצ״ל שנתעברו קודם שבא עליהן דאלת״ה הא מתעקרין בביאת אדם עכ״ל ואין זה מספיק דהא משנתעברה בהמה אינה מקבלת זכר ואפילו זכר אדם כדמוכח פרק קמא דבכורות ואפשר לומר שנתעברו וילדו בו ביום קודם שבא עליהן דהא חוה נמי ילדה בו ביום כדאמרי׳ פרק אד״מ ובעל הנצחון כתב שאין זה כמשמעו שבא עליהם בתשמיש שא״א כו׳ אלא לפי שלא היה לו זוג היה חפץ לחפש ולבדוק בכל המינים אם ימצא עוד מין א׳ בלא עזר וכיון שלא מצא לא נתקררה כו׳ עכ״ל ע״ש:
ואמר ר׳ אלעזר: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי״ (שם ב, כג) — מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה, שלא ידע מיהי בת זוגו, ולא נתקררה (נחה) דעתו, כפי שנאמר קודם לכן: ״ולאדם לא מצא עזר כנגדו״, עד שבא על חוה, ולכן אמר ״זאת הפעם״ — להבדיל מפעמים קודמות.
And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “This is now bone of my bones and flesh of my flesh” (Genesis 2:23)? This teaches that Adam had intercourse with each animal and beast in his search for his mate, and his mind was not at ease, in accordance with the verse: “And for Adam, there was not found a helpmate for him” (Genesis 2:20), until he had intercourse with Eve.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב {בראשית י״ב:ג׳} וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה אֲמַר לֵיהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שְׁתֵּי ברכות טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהַבְרִיךְ בְּךָ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה אֲפִילּוּ מִשְׁפָּחוֹת הַדָּרוֹת בָּאֲדָמָה אֵין מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל {בראשית י״ח:י״ח} כׇּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲפִילּוּ סְפִינוֹת הַבָּאוֹת מִגַּלְיָא לְאַסְפַּמְיָא אֵינָן מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.

And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “And in you shall all the families of the earth be blessed [nivrekhu]” (Genesis 12:3)? The Holy One, Blessed be He, said to Abraham: I have two good shoots to graft [lehavrikh] onto you: Ruth the Moabite, the ancestress of the house of David, and Naamah the Ammonite, whose marriage with Solomon led to the ensuing dynasty of the kings of Judea. “All the families of the earth” means: Even families that live in the earth, i.e., who have land of their own, are blessed only due to the Jewish people. Similarly, when the verse states: “All the nations of the earth shall be blessed in him” (Genesis 18:18), it indicates that even ships that come from Galia to Hispania are blessed only due to the Jewish people.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גליא
גליאא(יבמות סג.) אפילו ספינות באות מגליא לאספמיא (ובילמדנו פרשת ויצא) מארץ שבים מגליא ומאספניא ומחברותיה פי׳ שם מדינה גדולה בלשון רומי והיא הנקראה לנו צרפת וממנה היו המאורות הגדולים רש״י ובעלי תוספות:
א. [פראנקרייך.]
שתי ברכות – כמו מבריך את הגפן (כלאים פ״ז מ״א).
רות המואביה ונעמה העמונית – יצאו מהם מלכים ונביאים נעמה אמו של רחבעם ויצא ממנה חזקיה ואסא ויהושפט דהוו צדיקים גמורים וישעיהו הנביא דאמר מר אמוץ ואמציה אחים הוו (מגילה דף י:).
אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא – מכל דריש שבא לרבות אפילו הנך שאין עומדים אלא מעט בארץ.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ רות המואביה כו׳. נ״ב נ״ל ע״ד הכוונה אפילו אותן שהזכרתי לבא בקהל בנים אמצא היתר ע״י עמוני ולא עמונית כו׳ כדי שיהיו כל המשפחות שבעילם נברכים ונדבקים בך ודו״ק:
רש״י בד״ה חטין כוסס בתמיה וכי אדם אוכל חטין כמות שהן וילבש פשתן כמו שהוא כצ״ל והס״ד:
בד״ה רות כו׳ ויהושפט דהוו צדיקים גמורים כו׳ כצ״ל:
בד״ה מגני׳ ליה אארעא משכבת אותו על הארץ לשמור כל הלילה כצ״ל והס״ד ואחר כך צ״ל הדבור מרמא ליה תיגרא בשבילה מתקוטט עם בני אדם והס״ד:
בד״ה שפין פלאסטי״ר בלעז ואם בעל כו׳ הד״א:
בד״ה טעמה כו׳ שקר הוא לך וכתיב כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה אפילו ספינות כו׳ מכל דריש כו׳ כצ״ל. ונ״ב ואני אומר דהים נמי הוא בכלל הארץ אבל אדמה משמע לשון אדמות ומשמע דהוא היבשה וק״ל:
שתי בריכות כו׳ לכאורה מכל משפחות גו׳ מריבויא דכל דריש אפילו משפחות האסורות לבא בקהל יבריכו בך נקיבות שלהם דעמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ואך יש לדקדק דמעיקרא דריש ונברכו מלשון הברכה ולבסוף דרשו ליה מלשון ברכה ממש אפי׳ משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא כו׳ וע״כ נראה דמלתא באנפי נפשיה הוא בא לדרוש כל דמשפחות גו׳ כמו שדרשו כל הגוים גו׳ כמ״ש התוס׳ והשתא אפשר דמעיקרא לאו מריבויא דכל דריש אלא משום דכל הני קראי דכתיבי כיוצא בזה כמו והתברכו בזרעך מתפרשים כי אדם אומר לבנו תהא כאברהם תהא כאפרים ומנשה אבל הכא שינה הכתוב למכתב ונברכו מלשון נפעל ע״י אחרים דהיינו שיעשה הקב״ה מהן שתי בריכות בתוכך או מלשון שיתברכו מן השמים ודו״ק:
ואמר ר׳ אלעזר: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״ונברכו בך כל משפחת האדמה״ (שם יב, ג), אמר ליה [לו] הקדש ברוך הוא לאברהם: שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך, שהוא מפרש ״ונברכו״ מלשון הברכה, כדרך שמרכיבים עצים זה בזה, והן: רות המואביה שממנה יצא בית דוד, ונעמה העמונית שממנה ומשלמה יצאה שושלת המלוכה של יהודה בדורות הבאים. ״כל משפחות האדמה״ כוונתו: אפילו משפחות הדרות באדמה, ויש להן קרקע משלהן, אין מתברכות אלא בשביל ישראל. ״כל גויי הארץ״ (שם יח, יח) — אפילו ספינות הבאות מגליא (צרפת) לאספמיא (ספרד), אף על פי שאין להן שום קשר ישיר עם ארץ ישראל — אינן מתברכות אלא בשביל ישראל.
And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “And in you shall all the families of the earth be blessed [nivrekhu]” (Genesis 12:3)? The Holy One, Blessed be He, said to Abraham: I have two good shoots to graft [lehavrikh] onto you: Ruth the Moabite, the ancestress of the house of David, and Naamah the Ammonite, whose marriage with Solomon led to the ensuing dynasty of the kings of Judea. “All the families of the earth” means: Even families that live in the earth, i.e., who have land of their own, are blessed only due to the Jewish people. Similarly, when the verse states: “All the nations of the earth shall be blessed in him” (Genesis 18:18), it indicates that even ships that come from Galia to Hispania are blessed only due to the Jewish people.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עֲתִידִים כׇּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל כ״ז:כ״ט} וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חוֹבְלֵי הַיָּם עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ וְאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין לְךָ אוּמָּנוּת פְּחוּתָה מִן הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרְדוּ רַבִּי אֶלְעָזָר חַזְיַא לְהַהִיא אַרְעָא דְּשָׁדֵי בַּיהּ כְּרָבָא לְפוּתְיָא א״לאֲמַר לֵיהּ אִי תִּשְׁדְּיֵיהּ לְאוּרְכָּיךְ הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ.

And Rabbi Elazar said: All craftsmen are destined to stand upon and work the land, as it is stated: “And all that handle the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships, they shall stand upon the land” (Ezekiel 27:29). And Rabbi Elazar said: There is no occupation lowlier than working the land, as it is stated: “And they shall come down,” implying that one who works the land is of lower stature than even a sailor. The Gemara similarly relates: Rabbi Elazar saw land that was plowed across its width. He said to it: Even if they plow you once more lengthwise, for further improvement, conducting business is better than farming with you, as the potential profits gained by selling merchandise are far greater than those from working the land.
רש״יתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שיעמדו על הקרקע – יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר.
וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט אל הארץ יעמדו.
וירדו – לשון ירידת עניות.
דשדי בה כרבא – זרע כרוב. לישנא אחרינא כרבא חרישה כמו כרוב ותני (ב״ב דף יב.) כמה דמסיק תעלא מבי כרבא (נדה דף סה:).
לפותיא – לרוחב הערוגה.
אי תשדייה לאורכיך – כלומר אפילו תחזור ותחרשנה לא יועיל כלום לפי עסקא.
דהפוכי בעסקא טוב – להרויח יותר.
שאין לך אומנות פחותה כו׳ – אף על גב דרבי אלעזר גופיה קאמר לעיל כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם צריך לומר קרקע לבנות עליו שידור בו וגם לצורך מזונותיו כדאמר רב פפא בסמוך זרע ולא תזבון והכא מיירי באדם שעיקר אומנותו בקרקע.
אין לך [אומנות] פחותה מקרקע וא״ת והא איהו קאמר לעיל כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם י״ל לדירתו יש לו לקנות או גם להשתכר למזונות (בנין) [ביתו] אבל להיות בה כל אומנתו אינו עושה כהוגן שאין לך אומנות פחותה מקרקע להיות בה כל עיקר מלאכתו:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עתידים כל בעלי אומניות כו׳ ר״ל שיניחו אומנותן החשובים לעבוד עבודה הפחותה מכל בעה״ז דהיינו עבודת קרקע שכל עצמן לעתיד לא יבקשו רק עבודת קרקע לצורך דירתן ומזונתן כמ״ש התוס׳ ואמר שאין לך אומנות פחותה בעוה״ז מעבודת קרקע שנאמר וירדו דלפי ענינו הוא היפך דמיבשה לים נאמר יורדי הים באניות וגו׳ אבל כתב כאן וירדו מים ליבשה ע״ש הירידה מאומנותן החשובה לפחותה דהיינו עבודת קרקע ועד״ז יש לפרש מ״ש פ״ק דסוטה וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה בתחלה בחומר ובלבנים ולבסוף בכל עבודה בשדה כוונתם בזה כמ״ש שהוסיפו בזיון בעבודתם יותר מאומנות חומר ולבנים דהיינו בעבודת קרקע בשדה שהיא העבודה הפחותה מכל אומניות וק״ל:
הפוכי בעסקי טב מינה כו׳ מאה זוזי בעסקא כו׳ לכאורה הם סותרים מ״ש בתר הכי במעלות מי שיש לו קרקע זרע ולא תזבין כו׳ קפוץ זבין ארעא כו׳ אבל הוא מיושב לפי דברי התוס׳ דהכא מיירי באדם שעיקר אומנותו בקרקע ולכך נסמכו אלו המאמרים לכאן וק״ל:
ואמר ר׳ אלעזר: עתידים כל בעלי אומניות שונות שיעמדו על הקרקע ויעסקו בעיבודה, שנאמר: ״וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו״ (יחזקאל כז, כט). ואמר ר׳ אלעזר: אין לך אומנות פחותה מן אומנות הקרקע, מעבודת האדמה, שנאמר: ״וירדו״, משמע שגם עבור המלחים עבודת האדמה היא ירידה. וכעין זה מסופר: ר׳ אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא לפותיא [ראה אדמה, קרקע, שהיה זרוע כרוב לרוחב הערוגה], שהיתה השדה חרושה לרוחב, אמר ליה [לו] לקרקע: אי תשדייה לאורכיך [גם אם יחרשו אותך פעם נוספת לאורכך] לטייב אותך יותר — עדיין הפוכי בעיסקא טב מינך [לעסוק בעסק טוב ממך] כי ריווחי המסחר גדולים הרבה מהרווחים שבעבודת האדמה.
And Rabbi Elazar said: All craftsmen are destined to stand upon and work the land, as it is stated: “And all that handle the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships, they shall stand upon the land” (Ezekiel 27:29). And Rabbi Elazar said: There is no occupation lowlier than working the land, as it is stated: “And they shall come down,” implying that one who works the land is of lower stature than even a sailor. The Gemara similarly relates: Rabbi Elazar saw land that was plowed across its width. He said to it: Even if they plow you once more lengthwise, for further improvement, conducting business is better than farming with you, as the potential profits gained by selling merchandise are far greater than those from working the land.
רש״יתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַב עָל לְבֵינֵי שִׁיבְלֵי חֲזַנְהוּ דְּקָא נָיְיפָן אֲמַר לְהוּ אִי נָיְיפַתְּ אִיתְנוֹפֵי הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ אָמַר רָבָא במְאָה זוּזֵי בְּעִיסְקָא כֹּל יוֹמָא בִּשְׂרָא וְחַמְרָא מְאָה זוּזֵי בְּאַרְעָא מִילְחָא וַחֲפוּרָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא מַגְנְיָא לֵיהּ אַאַרְעָא וּמַרְמְיָא לֵיהּ תִּיגְרֵי.

The Gemara relates a similar incident: Rav entered between the sheaves in a field and saw them waving in the wind. He said to them: If you want to wave go ahead and wave, but conducting business is better than farming with you. Rava similarly said: One who has a hundred dinars that are invested in a business is able to eat meat and wine every day, whereas he who has a hundred dinars worth of land eats only salt and vegetables. And what is more, working the land causes him to lie on the ground at night in order to guard it, and it draws quarrels upon him with other people.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך תגר
תגרא(נדרים סב.) שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרי תיגראי ברישא (קידושין ע) שרי ליה תיגרא דלא לשוויך עם הארץ (סנהדרין ה) האי תיגרא דמי לצינורא דבידקא (יבמות סג.) מגריא ליה ארעא ומרמיא להתיגריה פי׳ משכיבתו בשדה על הקרקע ומביאה לו עסקין דברי ריבות מדנים ישלח תרגומו תיגרי דמי ת׳ אינה יסוד ויש מהן בערך גר:
א. [שטרייט זאכע. צאנק.]
דקא נייפן – הרוח מנשבת זו בזו.
אי תניפנו – כמה שתרצו תנופפו אין תועלת בהן לפי פרקמטיא. תניפנו לשון הניפי לי במניפה (ב״מ דף פו.).
חפורה – שחת ששכרה מועט ואוכל עשבים וחזיז במלח.
חפורה – ירק מן התבואה עד שלא הביאה שליש.
מגניא ליה אארעא – [משכבת אותו על הארץ] לשמור כל הלילה.
[ומרמיא ליה תיגרי – בשבילה מתקוטט עם בני אדם].
אמר רבא מאה זוזי בעיסקא כל יומא בשרא וחמרא, מאה זוזי בארעא מלח וחפירי ולא עוד אלא מגניא ליה אארעא ומרמיא ביה תיגרי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כיוצא בו מסופר: רב על לביני שיבלי [נכנס בין השבלים], חזנהו דקא נייפן [ראה אותן שהן מתנפנפות ברוח], אמר להו [להן]: אי נייפת איתנופי [אם תתנפנפו תתנפנפו], אך הפוכי בעיסקא טב מינך [לעסוק בעסק טוב מכם]. וכיוצא בו אמר רבא: מי שיש לו מאה זוזי [דינרים] בעיסקא [בעסק] כל יומא [יום] יש לו בשרא וחמרא [בשר ויין], ומי שיש לו שווה מאה זוזי [דינרים] בארעא [בקרקע] — יש לו מילחא וחפורה [מלח וירקות]. ולא עוד אלא שעבודת האדמה מגניא ליה אארעא, ומרמיא ליה תיגרי [משכיבה אותו לארץ לשמור, ומטילה עליו קטטות] עם שכניו ועם אחרים.
The Gemara relates a similar incident: Rav entered between the sheaves in a field and saw them waving in the wind. He said to them: If you want to wave go ahead and wave, but conducting business is better than farming with you. Rava similarly said: One who has a hundred dinars that are invested in a business is able to eat meat and wine every day, whereas he who has a hundred dinars worth of land eats only salt and vegetables. And what is more, working the land causes him to lie on the ground at night in order to guard it, and it draws quarrels upon him with other people.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַב פָּפָּא זְרַע וְלָא תִּזְבֹּין אע״גאַף עַל גַּב דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ הָנֵי מִבָּרְכָן זַבֵּין וְלָא תִּיזּוֹל הָנֵי מִילֵּי בִּיסְתַּרְקֵי אֲבָל גְּלִימָא לָא מִיתְרַמְיָא לֵיהּ.

Rav Pappa said: Sow your own produce and do not buy it. Even though they are equal to each other in value, these that you sow will be blessed. Conversely, buy your clothes rather than weave [teizul] them yourself. The Gemara comments: This applies only to mats [bistarkei], but with regard to the cloak one wears, perhaps he will not find it precisely to his liking, and therefore he should make his own cloak, which fits his measurements.
הערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך דל
דלא(בבא קמא יז.) במשנת היה דליל קשור ברגלו פי׳ חבל או חוט (יבמות סג.) זבין ולא תדויל (א״ב כתוב בנוסחאות זבין ולא תיזול ופירוש רש״י מכור ואל תבא לעניות ורבינו חננאל כמו שכתבו התוספות פי׳ קנה ואל תארג והביא ראיה מן סתר זוללת בשוק אבל בעל הערוך גרס וסתר דוללא ולפי דעתו יהיה הפי׳ קנה בגד עשוי ואל תתקן הפשתן לארגו) (חולין ס) דכל מאן דמינגע יהבין ליה מסתוריתא וסתר דוללא ויתיב בשוקא. וכבר פירשתי בערך ביסתרקי ובלשון ישמעאל קורין לאנוצי פשתן דליל:
א. [פאדום שניר.]
זרע – תבואה לאכילת ביתך.
ולא תזבון – לא תקנה תבואה מן השוק.
ואע״ג דכי הדדי נינהו – אפילו חיטין בזול וקרקעך אינו חשוב ואין לך שכר לפי השעה אפ״ה הני מתברכין. ברכה מצויה בדבר שאין לוקח בדמים ואין כלה מהר.
ברכה – פוישו״ן בלעז.
זבן ולא תיזול – מכור כלי תשמישך והשתמש בדמים בפרקמטיא קודם שתבא לידי עניות.
ביסתרקי – כלי הבית טאפי״ט בלעז.
אבל גלימא – שהיא להתכבד בלבישתה לא ימכור דלמא כי הדר בעי לה לא מתרמיא ליה הגונה כמותה.
אמר רב פפא זרע ולא תיזבון אע״ג דכי הדדי נינהו הני מיברכן. זבין ולא תדויל, והני מילי ביסתרקי אבל גלימא לא דילמא לא מיתרמי ליה.
זבין ולא תיזול – פי׳ בקונטרס לשון דלות כלומר מכור כלי תשמישך קודם שתעני וקשה דמאי שנא דנקט ביסתרקי טפי משאר מילי ונראה לר״ת כפירוש ר״ח דתיזול ענין אריגה כמו סתר זוללי בשוקא (חולין ס.) כלומר קנה בגדים ולא תארוג כי יותר תרויח בקנין מבאריגה אבל גלימא טוב לארוג דאימור לא מיתרמי ליה כרצונו.
זבין ולא תידול – פי׳ מכור כל תשמישך קודם שתהיה עני ולא נהירא דמאי קאמר ה״מ ביסתרקי אבל גלימא לא הרי יש לו למכור כל אשר לו קודם שיהיה עני ונראה לפרש כדאמרינן באלו טרפות סתר דולי בשוקא ור״ל זבין ולא תידול כלומר קנה בגדים ארוגים ולא תארוג שרגילות יותר למצוא בזול לקנות מלארוג וה״מ ביסתרקי אבל גלימא לא דודאי גלימא יש לו לארוג בביתו דלמא לא מתרמיא לה עשויה כתיקנה היטב כפי מדתו:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה לא תזבן צ״ל ולא. בד״ה ואע״ג כו׳ ואין לך שכר בעבודת הקרקע לפי השער אפילו כו׳ כצ״ל:
אמר רב פפא: אם יש בידך — זרע את התבואה למאכל בני ביתך, ולא תזבין [תקנה אותה] מן השוק, שאף על גב דכי הדדי נינהו, הני מברכן [שאף על פי שהן זו כמו זו בשוויין, אלה שאתה זורע מבורכות]. זבין [קנה] בגדים לעצמך ולא תיזול [תארוג] בגדים לעצמך. ומעירים, הני מילי ביסתרקי [דברים אלה אמורים דווקא במצעות], אבל גלימא [גלימה] שהוא לובש אותה שמא לא מיתרמיא ליה [תזדמן לו] בדיוק כחפצו, ומוטב שיכין אותה בדיוק לפי מידותיו.
Rav Pappa said: Sow your own produce and do not buy it. Even though they are equal to each other in value, these that you sow will be blessed. Conversely, buy your clothes rather than weave [teizul] them yourself. The Gemara comments: This applies only to mats [bistarkei], but with regard to the cloak one wears, perhaps he will not find it precisely to his liking, and therefore he should make his own cloak, which fits his measurements.
הערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) טוּם וְלָא תְּשַׁפֵּיץ שפוץ וְלָא תִּיבְנֵי שֶׁכׇּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן קְפוֹץ זְבֹין אַרְעָא מְתוֹן נְסֵיב אִיתְּתָא נְחֵית דַּרְגָּא נְסֵיב אִיתְּתָא סַק דַּרְגָּא בְּחַר שׁוֹשְׁבִינָא.

Rav Pappa further advised: If there is a hole in your house, close it up and do not enlarge it and then plaster it, or at least plaster it and do not knock it down and build it again. As, whoever engages in construction becomes poor. Hurry to buy land so that you do not lose the opportunity. Be patient and marry a woman who is suitable for you. Descend a level to marry a woman of lower social status, and ascend a level to choose a friend [shushevina].
רש״יראב״ןבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טום – תרגום של סתום כמו סתמום פלשתים (בראשית כו) טומינון פלשתאי. טום ולא תשפוץ אם יש לך חור קטן בכותל רעוע סתום אותו מיד ולא תרחיב בנקב לשפץ בו טיט ולבנים הרבה ליפותו.
שפוץ – פלשטי״ר בלעז. ואם בעל נפש אתה להנאות בנייניך הרחב הנקב ושפציהו להיות יפה.
ולא תיבני – לא תפיל את כל הכותל ותבנהו.
מתון נסיב איתתא – המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית.
נחית דרגא ונסיב איתתא – לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה.
שושבינא – אוהב טוב. בחר לך אדם חשוב להדבק אחריו.
טוסא ולא תשפיץ שפיץ ולא תבנה שכל העוסק בבנין מתמסכן. קפוץ זבון ארעא, מתון נסיב איתתא. נחית דרגא ונסיב איתתא, סליקב דרגא בחדג שושבינא.
א. לכאו׳ צ״ל טום. ועי׳ הג׳ הב״ח.
ב. לפנינו סק. וכבספרנו כ״ה בדק״ס.
ג. צ״ל בחר. ועדק״ס.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שכל העוסק בבנין מתמסכן כו׳ נקט האי לישנא ע״פ מ״ש פ״ק דסוטה ערי מסכנות דאמר מר כל העוסק בבנין מתמסכן ואמר מר היינו הכא וק״ל:
אין פורענות כו׳ שנאמר הכרתי גוים וגו׳ לפי דלעיל מיניה סיפר בתועבות ירושלם הוי גו׳ העיר היונה לא שמעה בקול גו׳ והפסיק בענין הכרתי גוים נשמו גו׳ ר״ל בשביל תועבותם ועונך הכרתי עובדי כוכבים כו׳ שתראו אותי גו׳ וק״ל:
ועוד יעץ רב פפא: אם יש חור קטן בקיר ביתך, טום [סתום] אותו מיד ולא תשפיץ [תשפץ, תתקן] אותו על ידי הרחבת החור כדי למלאותו בטיט ולבנים כדי שיהיה התיקון יפה יותר. ואם מכל מקום רוצה אתה לתקנו בצורה יפה יותר — שפוץ [שפץ] על ידי הרחבת החור ומילויו בלבנים וטיט, ולא תיבני [תבנה] את כל הקיר מחדש, שכל העוסק בבנין מתמסכן (נעשה עני). קפוץ זבין ארעא [מהר קנה קרקע] שלא יקדימוך אחרים, מתון נסיב איתתא [המתן ושא אשה] עד שתמצא את הראויה לך. נחית דרגא נסיב איתתא [רד דרגה אחת ממעמדך ושא אשה] ממעמד נמוך יותר, שאם תישא אשה ממעמד גבוה יותר, יתכן ולא תתקבל עליה. סק דרגא [עלה דרגה] ובחר לך שושבינא [ידיד].
Rav Pappa further advised: If there is a hole in your house, close it up and do not enlarge it and then plaster it, or at least plaster it and do not knock it down and build it again. As, whoever engages in construction becomes poor. Hurry to buy land so that you do not lose the opportunity. Be patient and marry a woman who is suitable for you. Descend a level to marry a woman of lower social status, and ascend a level to choose a friend [shushevina].
רש״יראב״ןבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {צפניה ג׳:ו׳} הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם וּכְתִיב {צפניה ג׳:ז׳} אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר.

Rabbi Elazar bar Avina said: Calamity befalls the world only due to the sins of the Jewish people, as it is stated: “I have cut off nations, their corners are desolate; I have made their streets waste” (Zephaniah 3:6), and it is written: “I said: Surely you will fear Me, you will receive correction” (Zephaniah 3:7). This indicates that other nations were punished so that the Jewish people would mend their ways.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשביל ישראל – ליראם כדי שיחזרו בתשובה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ אלעזר בר אבינא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שחטאו, שנאמר: ״הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם״ (צפניה ג, ו) וכתיב [ונאמר] בהמשך: ״אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר...״(שם ז), משמע שכדי שישראל יקחו מוסר לקו עמים אחרים.
Rabbi Elazar bar Avina said: Calamity befalls the world only due to the sins of the Jewish people, as it is stated: “I have cut off nations, their corners are desolate; I have made their streets waste” (Zephaniah 3:6), and it is written: “I said: Surely you will fear Me, you will receive correction” (Zephaniah 3:7). This indicates that other nations were punished so that the Jewish people would mend their ways.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) רַב הֲוָה מִיפְּטַר מֵרַבִּי חִיָּיא אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לַיצְּלָךְ מִמִּידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח {קהלת ז׳:כ״ו} וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ׳ רַב הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ כִּי אָמַר לַהּ עֲבִידִי לִי טְלוֹפְחֵי עָבְדָא לֵיהּ חִימְצֵי חִימְצֵי עָבְדָא לֵיהּ טְלוֹפְחֵי.

The Gemara cites more statements with regard to wives. When Rav was taking leave of his uncle and teacher, Rabbi Ḥiyya, upon his return from Eretz Yisrael to Babylonia, Rabbi Ḥiyya said to him: May the Merciful One save you from something that is worse than death. Rav was perplexed: Is there anything that is worse than death? He went, examined the sources, and found the following verse: “And I find more bitter than death the woman, etc.” (Ecclesiastes 7:26). Rabbi Ḥiyya was hinting at this verse, and indeed, Rav’s wife would constantly aggravate him. When he would say to her: Prepare me lentils, she would prepare him peas; if he asked her for peas, she would prepare him lentils.
הערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך חמץ
חמץא(יבמות סג.) רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה אמר לה עביד לי חומצא הוה עבדא ליה טלופחי. (חולין כב) לבר מחמצי והפצי פי׳ חמצי ציצר״י הפצי גל״א:
א. [זויער פפלאנצע.]
חימצי – מין קטנית.
רב הוה מצערא ליה דביתהו, אמר לה עיבידי לי טלפחי עבדה ליה חימצי חימצי עבדה טלפחי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חימצי. מין קטנית. אפיך. כשהיה אביו אומ׳ טלפחי היה אומר לה שאביו מצוה לעשות חמצי, כדי שתעשה טלפחי. איעליא. נתקנה מאותה [מדה רעה שהיתה] לה. דנפיק מינך [טעמ׳ ילפך. הבן] פעמים מלמד האב, אני היה לי לומ׳ לה כך, אבל אתה לא תעשה כן, שאתה מרגיל עצמך לדבר שקר. ואעפ״י שמותר לשנות בדברי שלום, הכא אפשר בלא שנוי שאני אומר לה בדרך שאתה אומר לה1.
1. כאן שייך מה שפירש רבינו לעיל סב, ב ד״ה מידי וד״ה מן החטא.
רחמנא ליצלן ממידי דקשה ממותא כו׳ ואשכח ומוצא אני מר ממות גו׳ לפי ענינו שמדבר בא״א אשר היא מצודים וגו׳ אבל אין בו טעם להיות מר ממות יותר משאר עבירות וע״כ דרשוהו באשה רעה שמצירה את אישה עד שאומר טוב מותי מחיי:
ועוד לענין אשה: רב הוה מיפטר [היה נפרד] מר׳ חייא שהיה דודו ורבו, כאשר חזר מארץ ישראל לבבל, אמר ליה [לו] ר׳ חייא: רחמנא ליצלך ממידי [ה׳ יצילך מדבר] שקשה ממותא [ממוות]. ותהה רב: ומי איכא מידי [והאם יש דבר] שקשה ממותא [ממוות]? נפק, דק ואשכח [יצא, דקדק במקראות ומצא] את הכתוב ״ומוצא אני מר ממות את האשה״ (קהלת ז, כו) וזה שרמז לו ר׳ חייא. וכך אירע לו: רב הוה קא מצערא ליה דביתהו [היתה מצערת אותו אשתו], כי [כאשר] אמר לה ״עבידי לי טלופחי״ [״עשי לי עדשים״], עבדא ליה חימצי [היתה עושה לו חומצה], כשהיה אומר לה ״עשי לי חימצי״ [חומצה], עבדא ליה טלופחי [היתה עושה לו עדשים].
The Gemara cites more statements with regard to wives. When Rav was taking leave of his uncle and teacher, Rabbi Ḥiyya, upon his return from Eretz Yisrael to Babylonia, Rabbi Ḥiyya said to him: May the Merciful One save you from something that is worse than death. Rav was perplexed: Is there anything that is worse than death? He went, examined the sources, and found the following verse: “And I find more bitter than death the woman, etc.” (Ecclesiastes 7:26). Rabbi Ḥiyya was hinting at this verse, and indeed, Rav’s wife would constantly aggravate him. When he would say to her: Prepare me lentils, she would prepare him peas; if he asked her for peas, she would prepare him lentils.
הערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) כִּי גְדַל חִיָּיא בְּרֵיהּ אֲפֵיךְ לַהּ אֲמַר לֵיהּ אִיעַלַּיָא לָךְ אִמָּךְ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא הוּא דְּקָא אָפֵיכְנָא לַהּ אֲמַר לֵיהּ הַיְינוּ דְּקָא אָמְרִי אִינָשֵׁי דְּנָפֵיק מִינָּךְ טַעְמָא מַלְּפָךְ אַתְּ לָא תַּעֲבֵיד הָכִי שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ט׳:ד׳} לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה וְגוֹ׳.

When Ḥiyya, his son, grew up, he would reverse the requests Rav asked him to convey to her, so that Rav would get what he wanted. Rav said to his son Ḥiyya: Your mother has improved now that you convey my requests. He said to Rav: It is I who reverse your request to her. Rav said to him: This is an example of the well-known adage that people say: He who comes from you shall teach you wisdom; I should have thought of that idea myself. You, however, should not do so, i.e., reverse my request, as it is stated: “They have taught their tongue to speak lies, they weary themselves to commit iniquity, etc.” (Jeremiah 9:4). If you attribute such a request to me, you will have uttered a falsehood.
רש״יראב״ןבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפיך לה – היה אומר האב לבנו אמור לאמך לעשות עדשים והוא אומר לה עשי חימצי והיא עושה עדשים.
טעמא מלפך – פעמים שהבן מחכים את אביו אני היה לי לעשות כן.
אבל אתה – דבר שקר הוא וכתיב למדו לשונם דבר שקר.
כי גדל חייא בריה אפיך לה א״ל איעליא לה אימך א״ל אנא הוא דאפיכנא לה אמרא דנפק מינך טעמא ילפך,ב א״ל אעפ״כ את לא תעבד הכי משום שנאמר למדו לשונם דבר שקר.
א. לפנינו אמר ליה היינו דאמרי אינשי דנפק וכו׳. ועדק״ס דליתא בכמה כת״י של הגמ׳ [אבל הם גרסי אמר ליה דנפק וכו׳]. ולגרסת ספרנו אמר, היינו שאמר לנפשיה [ובאב״ש כתב דחייא אמר כן. ול״נ דלפי״ז ׳אמר׳ מיותר], וניחא מאי דגריס להלן א״ל.
ב. לפנינו מלפך. ועדק״ס.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

למדו לשונם דבר שקר העוה גו׳ ר״ל גם כי הכא שראוי לומר לכבוד אביו שקר מ״מ כדי שלא ירגיל האדם בכך לא יאמר שקר גם במקום הזה והיינו דכתיב למדו לשונם וגו׳ אמר על אותו דור הרע אחר שנלאו ולא היה בידם לומר שקר במקום העוה ואינו ישר למדו לשונם דבר שקר כדי להרגיל עצמם בכך:
כי [כאשר] גדל חייא בריה [בנו], אפיך [היה חייא הופך] לה והיה אומר לאמו בשם אביו היפך הדברים שהוא רוצה, ואז היה אביו מקבל כרצונו. אמר ליה [לו] רב לחייא בנו: איעליא [השתפרה] לך, כלפיך אמך! אמר ליה [לו]: אנא [אני] הוא דקא אפיכנא [שהופך] לה את דבריך. אמר ליה [לו]: היינו דקא אמרי אינשי [זהו שאומרים אנשים] בפתגם מקובל: דנפיק מינך, טעמא מלפך [זה שיוצא ממך, טעם, דעת מלמד אותך], שכן אני עצמי הייתי צריך לעשות זאת. אבל את [אתה] לא תעביד הכי [תעשה כך] עוד, שנאמר: ״למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו״ (ירמיהו ט, ד), שאם אתה אומר זאת בשמי — שקר הוא.
When Ḥiyya, his son, grew up, he would reverse the requests Rav asked him to convey to her, so that Rav would get what he wanted. Rav said to his son Ḥiyya: Your mother has improved now that you convey my requests. He said to Rav: It is I who reverse your request to her. Rav said to him: This is an example of the well-known adage that people say: He who comes from you shall teach you wisdom; I should have thought of that idea myself. You, however, should not do so, i.e., reverse my request, as it is stated: “They have taught their tongue to speak lies, they weary themselves to commit iniquity, etc.” (Jeremiah 9:4). If you attribute such a request to me, you will have uttered a falsehood.
רש״יראב״ןבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) רַבִּי חִיָּיא הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ כִּי הֲוָה מַשְׁכַּח מִידֵּי צָיַיר לֵיהּ בְּסוּדָרֵיהּ וּמַיְיתֵי נִיהֲלַהּ אֲמַר לֵיהּ רַב וְהָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ לְמָר א״לאֲמַר לֵיהּ דַּיֵּינוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ

The Gemara relates a similar story. Rabbi Ḥiyya’s wife would constantly aggravate him. Nevertheless, when he would find something she would appreciate, he would wrap it in his shawl and bring it to her. Rav said to him: Doesn’t she constantly aggravate you? Why do you bring her things? Rabbi Ḥiyya said to him: It is enough for us that our wives raise our children and save us
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כי הוה משכח מידי – דבר הראוי לה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דיינו שמגדלות כו׳ ומצילות אותנו מן החטא פרש״י הרהור עבירה עכ״ל נקט הרהור עבירה במקום עבירה גופה לפי שהרהור קשה מעבירה כדאמרינן ביומא גם שאין אדם ניצול מהרהור עבירה בכל יום כדאמרי׳ פרק גט פשוט ודקאמר לקמן עונותיו מתפקקים היינו נמי עון הרהור עבירה שהיה לו עד היום וק״ל:
כיוצא בו מסופר: ר׳ חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו [היתה מצערת אותו אשתו]. אף על פי כן, כי הוה משכח מידי, צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה [כאשר היה מוצא דבר טוב, היה צורר אותו בסודרו ומביא לה]. אמר ליה [לו] רב: והא קא מצערא ליה למר [והרי היא מצערת את אדוני] ומדוע אתה משתדל להנות אותה? אמר ליה [לו]: דיינו שמגדלות הנשים את בנינו, ומצילות אותנו
The Gemara relates a similar story. Rabbi Ḥiyya’s wife would constantly aggravate him. Nevertheless, when he would find something she would appreciate, he would wrap it in his shawl and bring it to her. Rav said to him: Doesn’t she constantly aggravate you? Why do you bring her things? Rabbi Ḥiyya said to him: It is enough for us that our wives raise our children and save us
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יבמות סג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה יבמות סג., הערוך על סדר הש"ס יבמות סג., רש"י יבמות סג., ראב"ן יבמות סג. – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות יבמות סג., תוספות ישנים יבמות סג., בית הבחירה למאירי יבמות סג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר יבמות סג. – מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה), ריטב"א יבמות סג., מהרש"ל חכמת שלמה יבמות סג., מהרש"א חידושי אגדות יבמות סג., פירוש הרב שטיינזלץ יבמות סג., אסופת מאמרים יבמות סג.

Yevamot 63a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Yevamot 63a, Collected from HeArukh Yevamot 63a, Rashi Yevamot 63a, Raavan Yevamot 63a, Tosafot Yevamot 63a, Tosefot Yeshanim Yevamot 63a, Meiri Yevamot 63a, R. Avraham of Montpellier Yevamot 63a, Ritva Yevamot 63a, Maharshal Chokhmat Shelomo Yevamot 63a, Maharsha Chidushei Aggadot Yevamot 63a, Steinsaltz Commentary Yevamot 63a, Collected Articles Yevamot 63a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144