×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הַכֹּל לְטוֹבָה.:
He does for the best.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי ברכות סא ע״א} תניא אל יהלך אדם1 אחורי2 אשה בדרך3 ואפילו היא אשתו נזדמנה לו על הגשרים4 יסלקנה לצדדין והעובר אחורי אשה בנהר לא ינקה מדינה של גיהנום: אמר5 רב נחמן ואמרי לה במתניתא תאנא6 אחרי הארי ולא אחרי7 האשה אחרי האשה8 ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא ולא דארי טונה ולא9 רכיב חמארא10 אבל איפכה11 לית לן בה תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו12 כדי13 שיסתכל14 [בה אפילו גדול בתורה כמשה רבינו לא ינקה]⁠15 מדינה של גיהנם שנאמר {משלי יא:כא} יד ליד לא ינקה רע (וזרע צדיקים נמלט)⁠16:
1. אדם: חסר בכ״י נ.
2. אחורי: כ״י קרפנטרץ: ״אחרי״.
3. אשה בדרך: דפוס קושטא: האשה בנהר, כבסיפא.
4. הגשרים: גכז, כ״י נ, כ״י פריס 312, רא״ה: ״הגשר״.
5. אמר: חסר בכ״י נ.
6. תאנא: כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים. חסר בכ״י א, גפא, אשכול.
7. אחרי, אחרי: גפא, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים, אשכול, רא״ה: ״אחורי, אחורי״, כלשון הברייתא שלפניה שם.
8. הארי, האשה, האשה: כ״י נ, כ״י פריס 312, אשכול, רא״ה, דפוסים: ״ארי, אשה, אשה״. גפא: ״הארי, האשה, אשה״
9. ולא, ולא: כ״י פריס 312: ״ודלא, ודלא״.
10. כ״י פריס 312 מוסיף: ״ודלא מנח תפילי״ כבגמ׳ כאן, וברמב״ם משנ״ת הל׳ תפילה (ו:א).
11. איפכא: רא״ה, דפוסים: אי איכא חד מהני. כ״י פריס 312: ״אי אית בה חדא מכל הני״.
12. או מידה לידו: חסר ב-גפא, כ״י נ, רא״ה, וכן חסר בפי׳ ר״ח מהגניזה.
13. כדי: כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים: ״בשביל״.
14. שיסתכל: גפא, כ״י פריס 312: ״להסתכל״.
15. מדינה של גיהנום אמר רב נחמן...ינקה: חסר בכ״י קרפנטרץ, שמא מחמת הדומות. בכ״י א חסר ״בה אפילו...ינקה״ לפני הגהה.
16. יד ליד...נמלט: גפא, כ״י נ, כ״י פריס 312, רא״ה עד: ״רע״, וכן בר״ח. דפוסים עד: ינקה.
הכל לטובה – אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי.
לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הב״ה שנ׳ האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים:
לעולם אל יהלך אדם אחורי אשה ואפי׳ היא אשתו ואע״פ שמצינו וילך אלקנה אחרי אשתו וילך מנוח אחרי אשתו וכן באלישע וילך אחריה פי׳ דברים באלו שהלכו אחרי עצתן:
נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדין ולעולם אל יעבור אחורי אשה בנהר ואפי׳ מעות לא ירצה מידו לידה משום מחשבה רעה:
אמרו חכמים ילך אדם אחורי ארי ולא אחורי אשה אחורי אשה ולא אחורי ע״ז אחורי ע״ז ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין כל זמן שיש לחשדו שהוא מתיאש מן התפלה אבל אם היה נושא משאוי או איזה ענין שיתנצל בו על שאינו נכנס לבית הכנסת אין כאן בית מיחוש:

איסור הליכה אחרי אשה

ציון א.
גמרא. דתניא: לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך, ואפילו אשתו. נזדמנה לו על הגשר - יסלקנה לצדדין, וכל העובר אחורי אשה בנהר - אין לו חלק לעולם הבא... אמר רב נחמן: מנוח עם הארץ היה, דכתיב ״וילך מנוח אחרי אשתו״... אמר רבי יוחנן: אחורי ארי ולא אחורי אשה... .
מי שפגע באשה בשוק - אסור לו להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו, וכל המהלך בשוק אחרי אשה - הרי זה מקלי עמי הארץ, וכו׳.(רמב״ם איסורי ביאה כא, כב)
...פגע אשה בשוק - אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו, וכו׳.(שו״ע אבן העזר כא, א)
לפי פירוש רש״י יוצא שההליכה אחרי אשתו אינה אלא משום גנאי, בעוד שההליכה אחרי אשת איש אסורה ממש. לכן את דברי הברייתא שאם הזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדים מפרש רש״י שהכוונה רק לאשת איש, שצריך להתאמץ לסלקה לצדדים ולעבור, בעוד שאם היתה אשתו - אין צורך בכך, וכך מפרשו המהרש״א בחידושי אגדות.
כיוצא בדבר כותב רש״י בעירובין (יח, ב) על הגמרא המובאת גם כאן: ״אחרי ארי ולא אחרי אשה״, שהכוונה לאשת איש.
התוספות (ד״ה וכל העובר) כותבים שאין לו חלק לעולם הבא דוקא כשרגיל בכך ועלול לבוא לידי ניאוף, ור״י שירליאון כותב את הדברים על ההליכה אחרי אשה בדרך שאין לו חלק לעולם הבא, אבל רק כשרגיל בכך.
הרמב״ם כותב את הדין בסתם, בלי לפרט על איזו אשה מדובר, ולפלא שאינו מפרש שאסור ללכת גם אחרי אשתו כמו שאמרו בגמרא. אמנם כיון שאינו מפרט - ניתן להבין שהכוונה גם לאשתו, וכן ממה שאומר שההולך אחרי אשה הרי זה מקלי עמי הארץ, וזה תואר שיכול להתאים גם למי שהולך אחרי אשתו, כמו שאמרו על מנוח שהיה עם הארץ שהלך אחרי אשתו.
עוד יש לדייק בלשון הרמב״ם שמדבר על מי שפגע באשה בשוק, בעוד שבגמרא מדובר על דרך וגשר, ומסתבר שרוצה לומר שהאיסור חל אפילו כשבודאי אין שום איסור של יחוד. כנוסח הזה מובאים הדברים לכאורה באבות דרבי נתן (פ״ב, ב) שלא ללכת אחר האשה בשוק. שם מובאים הדברים כדוגמה לצורך הכללי להתרחק מן הכיעור, אך יש שם תיקון גרסה בנוסחת הגר״א, שלא מדובר על הליכה אחרי האשה אלא על הליכה עם האשה.
במסכת קידושין (פא, א) מסופר על רב ורב יהודה שהיו מהלכים בדרך וראו אשה הולכת לפניהם ואמר רב לרב יהודה שירוצו כדי שילכו לפניה. הבעיה שנדונה שם היא שאלת האיסור משום יחוד, ועל כן רצו לומר שבכשרים מותר, כמו שאמרו שם (פ, ב) שאין איסור יחוד באשה אחת ושני אנשים, כשהם כשרים. לכאורה מבואר שכאשר אין איסור יחוד - לא נותר שום איסור ללכת אחרי האשה, ויש להבין איך זה מיושב עם האמור בסוגייתנו שאין ללכת אף אחרי אשתו. לפיכך נראה שהאיסור שבסוגייתנו אינו משום יחוד אלא מסיבות אחרות, של הרהור וכיוצא בזה, אולם אף זה אינו נוהג כשהולכים בחבורה אחרי האשה אלא רק כשהיחיד הולך. משום כך לא דנו במסכת קידושין על האיסור של סוגייתנו אלא על האיסור של יחוד. מאידך גיסא, הרמב״ם מדגיש שמדובר על ההולך בשוק במקום שבודאי אין איסור יחוד, ומחדש שיש איסור שלא לנהוג כקלי עמי הארץ, ומסתבר שמדובר רק על היחיד, כפי שמשמע מלשון ההלכה.
הרדב״ז (סי׳ תשע) כותב שהאיסור הוא שלא יבוא לידי הרהור כשרואה את תנועות האשה, על כן אסרו גם באשתו, והשל״ה (שער האותיות אות ק) כותב שזהו איסור בפני עצמו, כפי שרואים בגמרא שמדברת בתחילה על אדם וחוה בתחילת יצירתם, למאן דאמר פרצוף, שאדם הלך בראש אף על פי שלא ראה את חוה.
הרדב״ז לשיטתו כותב שצריכים להרחיק כל כך עד שלא יראה את תנועות הליכתה, אולם בספר חסידים (סי׳ ט) ובפרי עץ חיים (שער הנהגת הלימוד פה, א) מובא שצריך להרחיק רק ארבע אמות, וכן מובא בבאר היטב (סק״ב) בשם מהרא״י.
ציון ב.
עיין בירור הלכה לעיל ח, ב ציון א.
הכל לטובה.
He does for the best.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִשּׁוּם ר׳רַבִּי מֵאִיר: לְעוֹלָם יִהְיוּ דְּבָרָיו שֶׁל אָדָם מוּעָטִין לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: {קהלת ה׳:א׳} ״אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים״.:

And Rav Huna said that Rav said in the name of Rabbi Meir: One’s words should always be few before the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Be not rash with your mouth and let not your heart be hasty to utter a word before God; for God is in heaven, and you upon earth. Therefore, let your words be few” (Ecclesiastes 5:1).
רי״ףהערוך על סדר הש״סרא״הבית הבחירה למאירירא״שמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך גחר
גחרא(ברכות נח:) ראה את הכושי ואת הגיחור. (ברכות סא.) והאי דגחירי משום דדיירי בבתי אפלי (בכורות מה) הכושי והגיחור והלבן. פי׳ בגמרא גיחור סומקא כדאמרי אנשי סומקא גהיא פי׳ אדום ביותר:
א. [רויט.]
ולעולם יהיו דבריו של אדם מעטים לפני הקדוש ברוך הוא. כלומר שאף על פי שרואה עצמו צדיק גמור לא יהא כמתפאר וכמתעטר בכך אלא יהא נראה בעיניו שעדיין לא הגיע אפילו לחלק אחד ממה שמחוייב לעשותא. שנאמר אל תבהל את פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים.
ותניא אל יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו היא אשתו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדין והעובר אחורי אשה בנהר לא ינקה מדינה של גהינם. אמר רב נחמן ואמרי לה במתניתא אחורי ארי ולא אחורי אשה אחורי אשה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין. מפני שנראה כמי שאינו מאמין כשאינו נכנס לתוכה. ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא ולא דרי טונא. פי׳ שאינו מוליך משוי על כתיפו או בידו. ולא רכיב חמרא. פי׳ מדליכא חד מהני היה לו ליכנס שם. אבל אי איכא חד מהני לית לן בה. פי׳ דהא קא חזו שהמשוי והחמור מעכבו, וכי איכא פיתחא אחרינא תולין שבפתח האחר יכנסב.
א. אולי הכונה שכשמתפלל לפני השם לא יזכיר צדקותו ויתפאר ויתעטר בה להענות בקשתו אלא לעולם יראה עצמו כלא עשה אפילו חלק ממה שמחוייב ויבקש בהכנעה, ומעטים לפי׳ רבינו ר״ל שלא בדברי התפארות.
ב. ע׳ בדברי רבינו לעיל ו, ב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתני׳ חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שנאמר ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך בכל מאדך בכל ממונך ד״א בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך:
גמ׳ וחייב לברך על הרעה ברוך דיין האמת ויקבלה עליו בשמחה כעין שהוא מקבל את הטובה דכתיב חסד ומשפט אשירה אם חסד אשירה אם משפט אשירה וכתיב בה׳ אהלל דבר באלהים אהלל דבר וגו׳ וכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה׳ אקרא וכתיב ה׳ נתן וה׳ לקח יהי שם ה׳ מבורך:
לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ולעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר וגו׳:
לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין כו׳. מסמיכות מאמר זה להא דלעיל יש ללמוד מה הוסיף ר״מ אקרא דמייתי על כן יהיו דבריך מעטים וע״פ מ״ש לקמן קבלה דיסורי שתיקותא ובעי רחמי דהיינו שלא ידבר בו הרבה פן יכשל להרהר במדה״ד אבל יבקש רחמים וה״נ הכא בא לומר דגם אם יבא על האדם מדת פורענות יהיו דבריו לפני הקב״ה מעטים בבקשת רחמים ולא ידבר בו הרבה ולא יהרהר אחריו וז״ש אל תבהל וגו׳ ולבך אל ימהר להוציא דבר והרהור רע לפני האלהים שהוא מדה״ד שהביא עליך פורענות כדפירש״י לעיל כי האלהים בשמים ואתה על הארץ והוא רואה מלמעלה ביותר שאפשר דעביד לך דבר זה לטובה וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד אמר רב הונא אמר רב משום (בשם) ר׳ מאיר: לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים״ (קהלת ה, א).
And Rav Huna said that Rav said in the name of Rabbi Meir: One’s words should always be few before the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Be not rash with your mouth and let not your heart be hasty to utter a word before God; for God is in heaven, and you upon earth. Therefore, let your words be few” (Ecclesiastes 5:1).
רי״ףהערוך על סדר הש״סרא״הבית הבחירה למאירירא״שמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב {בראשית ב׳:ז׳} ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם״, בִּשְׁנֵי יודי״ןיוֹדִין? – שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶחָד יֵצֶר טוֹב וְאֶחָד יֵצֶר רָע.

Rav Naḥman bar Rav Ḥisda interpreted homiletically: What is the meaning of that which is written: “Then the Lord God formed [vayyitzer] man” (Genesis 2:7), with a double yod? This double yod alludes to that fact that the Holy One, Blessed be He, created two inclinations; one a good inclination and one an evil inclination.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א דרש רב נחמן בר רב חסדא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״וייצר ה׳ אלהים את האדם״ (בראשית ב, ז) בשני יו״דין? — לרמז כי שני יצרים ברא הקדוש ברוך הוא, אחד יצר טוב ואחד יצר רע.
Rav Naḥman bar Rav Ḥisda interpreted homiletically: What is the meaning of that which is written: “Then the Lord God formed [vayyitzer] man” (Genesis 2:7), with a double yod? This double yod alludes to that fact that the Holy One, Blessed be He, created two inclinations; one a good inclination and one an evil inclination.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מַתְקִיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּהֵמָה דְּלָא כְּתִיב בַּהּ ״וַיִּיצֶר״ לֵית לַהּ יִצְרָא? וְהָא קָא חֲזֵינַן דְּמַזְּקָא וְנָשְׁכָא וּבָעֲטָא! אֶלָּא כדר״שכִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּאָמַר ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי ״אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי״.

Rav Naḥman bar Yitzḥak strongly objects to this: If that is so, does an animal, with regard to whom vayyitzer is not written with a double yod, not have an inclination? Don’t we see that it causes damage and bites and kicks? Rather, interpret the double yod homiletically, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Pazi, as Rabbi Shimon ben Pazi said: This alludes to the difficulty of human life; woe unto me from my Creator [yotzri] and woe unto me from my inclination [yitzri]. If one opts to follow either his Creator or his inclination, woe unto him from the other.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והא קחזינן דמזקא – שמזקת.
אוי לי מיוצרי – אם אלך אחרי יצרי ואם לא אלך אחריו אוי לי מיצרי המיגעני בהרהורים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר כו׳. אע״ג דבהמה ודאי לית לה יצ״ט ולא ה״מ למכתב וייצר בב׳ יודי״ן מ״מ ויצר ביו״ד אחת ה״ל למכתב גבי בהמה לרמוז שיש לה יצה״ר וק״ל:
אוי לי מיצרי ואוי כו׳ דב׳ יודי״ן אחר הוי״ו של וייצר כאלו נכתב ב״פ ו״י כמ״ש גבי ויהי בפ״ק דמגילה (י:) ובדרך צחות נימא באותיות של וייצר נוטריקון כאלו נכתב וי צדיק וי רשע וי מצדיק שהוא יוצרו שנאמר ה׳ הוא הצדיק וגו׳ כי צדיק ה׳ וגו׳ וי מרשע שהוא יצה״ר שנאמר בו צופה רשע לצדיק וגו׳:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתקיף לה [מקשה על כך] רב נחמן בר יצחק: אלא מעתה, בהמה שלא כתיב [נאמר] בה ״וייצר״ בשני יו״דים האם לית [אין] לה יצרא [יצר]? והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא [והרי אנו רואים שהיא מזיקה ונושכת ובועטת]! אלא יש לדרוש את שני היו״דים כר׳ שמעון בן פזי, שאמר ר׳ שמעון בן פזי שהדבר מרמז על הקושי בחיי האדם ״אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי״. שאם הולך הוא אחר אחד מהם — אוי לו מן השני.
Rav Naḥman bar Yitzḥak strongly objects to this: If that is so, does an animal, with regard to whom vayyitzer is not written with a double yod, not have an inclination? Don’t we see that it causes damage and bites and kicks? Rather, interpret the double yod homiletically, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Pazi, as Rabbi Shimon ben Pazi said: This alludes to the difficulty of human life; woe unto me from my Creator [yotzri] and woe unto me from my inclination [yitzri]. If one opts to follow either his Creator or his inclination, woe unto him from the other.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אִי נָמֵי כדר׳כִּדְרַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר דְּאָמַר ר׳רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דּוּ פַּרְצוּפִין בָּרָא הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: {תהלים קל״ט:ה׳} ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״.:

Alternatively, this duplication in the language of creation can be explained in accordance with the statement of Rabbi Yirmeya ben Elazar, as Rabbi Yirmeya ben Elazar said: The Holy One, Blessed be He, created two faces [du partzufin] on Adam the first man; he was created both male and female in a single body, as it is stated: “You have formed me [tzartani] behind and before” (Psalms 139:5); tzartani is derived from the word tzura [face]. God formed two faces on a single creation, back and front.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דו פרצופין – שני פרצופין בראו תחלה אחד מלפניו ואחד מאחריו וצלחו לשנים ועשה מן האחד חוה.
אחור וקדם צרתני – לשון צורה דהיינו שני פרצופין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אחור למע״ב כו׳. ויהיה למלת צרתני ב׳ משמעות אחור יהיה פי׳ מל׳ יצירה וקדם יהיה פי׳ מלשון צרה ומה שהביא לרבי אמי לדרשה זו להוציא מלת צרתני ממשמעות אחד שהוא לשון צורה לב׳ משמעות מלשון יצירה ולשון צורה דמסתמא לא פליג אמ״ד פרצוף נראה משום דא״כ לפי משמעות צורה ה״ל להקדים קדם לאחור ודו״ק:
אחור למע״ב כו׳. והיינו טעמא כדמפורש פרק אחד ד״מ (לח.) לכך נברא בע״ש כדי שיכנס לסעודה מיד ועוד טעמים אחרים שם וקדם לפורענות דמבול כדמסיק משום דעיקר חטא היה באדם כמפורש פ׳ חלק ע״ש:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אי נמי [או גם כן] ניתן לפרש כפל זו בלשון היצירה כדברי ר׳ ירמיה בן אלעזר שאמר ר׳ ירמיה בן אלעזר: דו [שני] פרצופין ברא הקדוש ברוך הוא באדם הראשון, שברא אותו מתחילה זכר ונקבה בגוף אחד, וכפי שנאמר: ״אחור וקדם צרתני״ (תהלים קלט, ה), ש״ צרתני״ הוא לשון צורה (פרצוף), וכדוגמתו הוא ברא אחור וקדם, כלומר, שנים.
Alternatively, this duplication in the language of creation can be explained in accordance with the statement of Rabbi Yirmeya ben Elazar, as Rabbi Yirmeya ben Elazar said: The Holy One, Blessed be He, created two faces [du partzufin] on Adam the first man; he was created both male and female in a single body, as it is stated: “You have formed me [tzartani] behind and before” (Psalms 139:5); tzartani is derived from the word tzura [face]. God formed two faces on a single creation, back and front.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) {בראשית ב׳:כ״ב} ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע״.

It is stated: “And the tzela which the Lord, God, had taken from the man, He made a woman, and brought her unto the man” (Genesis 2:22).
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב נאמר ״ויבן ה׳ אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם״ (בראשית ב, כב).
It is stated: “And the tzela which the Lord, God, had taken from the man, He made a woman, and brought her unto the man” (Genesis 2:22).
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר פַּרְצוּף. וְחַד אָמַר זָנָב.

Rav and Shmuel disagree over the meaning of the word tzela: One said: It means face. Eve was originally one face or side of Adam. And one said: It means tail, which he explains to mean that the tzela was an appendage, i.e., one of the ribs in Adam’s chest.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובפירוש המלה ״צלע״ נחלקו רב ושמואל; חד [אחד מהם] אמר שפירושה פרצוף, כלומר, שחוה היתה קודם צלע (במובן צד) של האדם. וחד [ואחד מהם] אמר שפירושה זנב והוא מפרש לכן ״צלע״ — כאחת מן הצלעות שבחזה.
Rav and Shmuel disagree over the meaning of the word tzela: One said: It means face. Eve was originally one face or side of Adam. And one said: It means tail, which he explains to mean that the tzela was an appendage, i.e., one of the ribs in Adam’s chest.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף – הַיְינוּ דִּכְתִיב ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״? כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר ר׳רַבִּי אַמֵּי: ״אָחוֹר״ – לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. ״וָקֶדֶם״ – לְפוּרְעָנוּת.

The Gemara analyzes this dispute: Granted, according to the one who said that tzela means face; that is why it is written: “You have formed me [tzartani] behind and before.” However, according to the one who said that tzela means tail, what is meant by the verse: “You have formed me [tzartani] behind and before”? The Gemara answers: It can be explained in accordance with the opinion of Rabbi Ami, as Rabbi Ami said: Behind means Adam was created at the end of the act of creation; and before means that he was first for punishment.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודנים בדבר: בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] כי פירושה פרצוףהיינו דכתיב [זהו שנאמר] ״אחור וקדם צרתני״. אלא למאן דאמר דעת מי שאומר] שהיתה זנב, מאי [מה] אם כן משמעות ״אחור וקדם צרתני״? ומשיבים: אפשר לפרשו כדברי ר׳ אמי, שכן אמר ר׳ אמי: ״אחור״ — שהאדם מאוחר למעשה בראשית, שנברא בסופם. ״וקדם״ — שהוקדם לפורענות.
The Gemara analyzes this dispute: Granted, according to the one who said that tzela means face; that is why it is written: “You have formed me [tzartani] behind and before.” However, according to the one who said that tzela means tail, what is meant by the verse: “You have formed me [tzartani] behind and before”? The Gemara answers: It can be explained in accordance with the opinion of Rabbi Ami, as Rabbi Ami said: Behind means Adam was created at the end of the act of creation; and before means that he was first for punishment.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) בִּשְׁלָמָא ״אָחוֹר״, לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – דְּלָא אִבְּרִי עַד מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֶלָּא ״וָקֶדֶם״ לְפוּרְעָנוּת, פּוּרְעָנוּת דְּמַאי? אִילֵּימָא פּוּרְעָנוּת דְּנָחָשׁ, וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: בִּגְדוּלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, וּבִקְלָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן.

The Gemara asks: Granted, Adam was behind, or last, in the act of creation, meaning that he was not created until the sixth day, Shabbat eve; however, before, or first, for punishment, to what punishment does this refer? If you say that he was first for punishment in the wake of the episode with the snake, wasn’t it taught in a baraita that, with regard to punishment, Rabbi Yehuda HaNasi says: In conferring honor, one begins with the greatest; in cursing, one begins with the least significant.
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אילימא פורענות דנחש כו׳. יש לדקדק ל״ל לאתויי מהא דתנא רבי כו׳ דהא בגופיה דקרא כתיב פורענות דנחש בתחלה והדר דאשה והדר דאדם וי״ל משום דבקרא איכא למימר אין מוקדם ומאוחר בתורה ולכן הוצרך לאתויי מברייתא:
בגדולה מתחילין כו׳. שנאמר ויאמר משה אל אהרן וגו׳ מה שהקדים אהרן שהוא אב לבניו ודאי דאין ראיה וכן מה שהקדים אלעזר שהוא הגדול לאיתמר שהוא קטן ממנו אין ראיה דבכמה מקומות כתיב כן אלא מדכתיב בניו הנותרים לשתוק מאלעזר ואיתמר ולא הל״ל אלא אל אהרן ובניו הנותרים קחו וגו׳ דודאי הם הנותרים אלא לאשמעינן דבגדולה כו׳ וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: בשלמא [נניח] מה שביארו שהוא אחור, מאוחר, למעשה בראשית — הרי זה משום שלא אברי [נברא] עד מעלי שבתא [ערב שבת], אלא מה שאמרנו כי ״וקדם״ פירושו שהוקדם לפורענות, פורענות דמאי [של מה]? אילימא [אם נאמר] כי הוקדם לפורענות של הנחש, והתניא [והרי שנינו בברייתא] שרבי אומר בענין זה עצמו: בנתינת גדולה מתחילין מן הגדול, ובקללה מתחילין מן הקטן.
The Gemara asks: Granted, Adam was behind, or last, in the act of creation, meaning that he was not created until the sixth day, Shabbat eve; however, before, or first, for punishment, to what punishment does this refer? If you say that he was first for punishment in the wake of the episode with the snake, wasn’t it taught in a baraita that, with regard to punishment, Rabbi Yehuda HaNasi says: In conferring honor, one begins with the greatest; in cursing, one begins with the least significant.
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) בִּגְדוּלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל – דִּכְתִיב: {ויקרא י׳:י״ב} ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ״ וְגוֹ׳. בִּקְלָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן – בַּתְּחִלָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, וּלְבַסּוֹף, נִתְקַלְּלָה חַוָּה, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּל אָדָם!

The Gemara explains: In conferring honor, one begins with the greatest, as it is written: “And Moses said unto Aaron, and Elazar and Itamar, his remaining sons: Take the meal-offering that remains” (Leviticus 10:12). Aaron, who was the greatest among those involved, is mentioned first. And in cursing, one begins with the least significant, as first the snake was cursed, then Eve was cursed, and ultimately Adam himself was cursed. The punishment did not begin with Adam.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומקור לדברים: בגדולה מתחילין מן הגדולדכתיב כן נאמר]: ״וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת...״ (ויקרא י,יב), משה שהוא הגדול, קודם. וזה שבקללה מתחילין מן הקטן — שכן בתחלה נתקלל הנחש, ולבסוף, לאחר מכן, נתקללה חוה, ולבסוף נתקלל אדם הראשון עצמו, והרי שהפורענות לא מן האדם התחילה!
The Gemara explains: In conferring honor, one begins with the greatest, as it is written: “And Moses said unto Aaron, and Elazar and Itamar, his remaining sons: Take the meal-offering that remains” (Leviticus 10:12). Aaron, who was the greatest among those involved, is mentioned first. And in cursing, one begins with the least significant, as first the snake was cursed, then Eve was cursed, and ultimately Adam himself was cursed. The punishment did not begin with Adam.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אֶלָּא פּוּרְעָנוּת דְּמַבּוּל, דִּכְתִיב: {בראשית ז׳:כ״ג} ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה״, בְּרֵישָׁא אָדָם וַהֲדַר בְּהֵמָה.

Rather, this refers to the punishment of the flood, as it is written: “And He blotted out every living substance which was upon the face of the ground, both man and cattle, creeping things and fowl of the heaven” (Genesis 7:23); the punishment began with man, then the animals, and ultimately all the other creatures.
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאדם ועד בהמה ברישא אדם כו׳. אע״ג דא״א לכתוב שתי שמות כאחד מ״מ דרשו כן כיון דכבר כתיב וימח את כל היקום וגו׳ לא הל״ל כלל מאדם ועד בהמה וגו׳ אי לאו לאשמעינן דבפורענות מתחילין כו׳ וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא המדובר בפורענות של המבול, דכתיב [שנאמר]: ״וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה עד רמש ועד עוף השמים״ (בראשית ז, כג), והרי שהפורענות היתה ברישא [בתחילה] באדם והדר [ואחר כך] בבהמה ובשאר היצורים.
Rather, this refers to the punishment of the flood, as it is written: “And He blotted out every living substance which was upon the face of the ground, both man and cattle, creeping things and fowl of the heaven” (Genesis 7:23); the punishment began with man, then the animals, and ultimately all the other creatures.
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר״ בִּשְׁנֵי יודי״ןיוֹדִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״וַיִּיצֶר״?

Returning to interpretation of vayyitzer, the Gemara asks: Granted, according to the one who said that Eve was originally a face or side of Adam; that is why it is written vayyitzer, with a double yod, which allude to the two formations. However, according to the one who said that she was a tail, or appendage, of Adam, what is conveyed by spelling vayyitzer with a double yod?
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד בנושא הראשון, בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] כי חוה היתה פרצוף מתחילה, היינו דכתיב [זהו שנאמר] ״וייצר״ בשני יו״דין — שתי יצירות. אלא למאן דאמר דעת מי שאומר] כי היתה זנב, מאי [מה] אם כן הסיבה לכתיבת ״וייצר״ בשני יו״דים?
Returning to interpretation of vayyitzer, the Gemara asks: Granted, according to the one who said that Eve was originally a face or side of Adam; that is why it is written vayyitzer, with a double yod, which allude to the two formations. However, according to the one who said that she was a tail, or appendage, of Adam, what is conveyed by spelling vayyitzer with a double yod?
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) כדר״שכִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּאָמַר ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: ״אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי אוֹי לִי מִיִּצְרִי.״

The Gemara responds: This is interpreted homiletically in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Pazi, as Rabbi Shimon ben Pazi said: This comes to emphasize that which a person says to himself in every circumstance: Woe unto me from my Creator and woe unto me from my inclination.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: הוא דורש כאן כמו שאמר ר׳ שמעון בן פזי, שאמר ר׳ שמעון בן פזי: הכוונה היא להדגשת ענין היות האדם אומר לעצמו בכל דבר ״אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי״. ועוד:
The Gemara responds: This is interpreted homiletically in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Pazi, as Rabbi Shimon ben Pazi said: This comes to emphasize that which a person says to himself in every circumstance: Woe unto me from my Creator and woe unto me from my inclination.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב {בראשית ה׳:ב׳} ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״? כדר׳כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי: כְּתִיב: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, וּכְתִיב {בראשית ט׳:ו׳} ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״! הָא כֵּיצַד? – בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרֹאת ב׳שְׁנַיִם, וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד.

Granted, according to the one who said that Eve was a face, that is why it is written: “Male and female, He created them” (Genesis 5:2). However, according to the one who said that Eve was a tail, what is the meaning of the verse: “Male and female, He created them”? The Gemara answers: It can be explained in accordance with the opinion of Rabbi Abbahu. As Rabbi Abbahu raised a contradiction between the verses: On the one hand it is written: “Male and female, He created them,” and on the other hand it is written: “For in the image of God He made man” (Genesis 9:6), indicating that man was created alone. How, then, does he resolve the contradiction? At first, the thought entered God’s mind to create two, and ultimately, only one was actually created.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זכר ונקבה בראם – משמע מתחלת ברייתם תרי הוו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בתחלה עלה במחשבה לברוא ב׳ ולבסוף כו׳. מפורש באורך פ״ק דכתובות ע״ש:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] כי היתה חוה פרצוף, היינו דכתיב [זהו שנאמר] ״זכר ונקבה בראם״, אלא למאן דאמר דעת מי שאומר] כי היתה חוה זנב, מאי [מה] משמעות הכתוב ״זכר ונקבה בראם״? ומשיבים: הדבר יתפרש כמו שאמר ר׳ אבהו. שר׳ אבהו רמי [השליך, הראה סתירה בין הפסוקים]: מצד אחד כתיב [נאמר]: ״זכר ונקבה בראם״, ומצד אחר כתיב [נאמר]: ״כי בצלם אלהים עשה את האדם״ (שם ט, ו) ומשמע שברא אותו יחידי! הא [הרי] כיצד תפרש את הסתירה? — אלא בתחלה עלה במחשבה אצל ה׳ לבראת שנים, ולבסוף לא נברא בפועל אלא אחד.
Granted, according to the one who said that Eve was a face, that is why it is written: “Male and female, He created them” (Genesis 5:2). However, according to the one who said that Eve was a tail, what is the meaning of the verse: “Male and female, He created them”? The Gemara answers: It can be explained in accordance with the opinion of Rabbi Abbahu. As Rabbi Abbahu raised a contradiction between the verses: On the one hand it is written: “Male and female, He created them,” and on the other hand it is written: “For in the image of God He made man” (Genesis 9:6), indicating that man was created alone. How, then, does he resolve the contradiction? At first, the thought entered God’s mind to create two, and ultimately, only one was actually created.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב {בראשית ב׳:כ״א} ״וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״? א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַב זְבִיד וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ.

The Gemara asks: Granted, according to the one who said that Eve was a face, that is why it is written: “And He took one of his sides and closed up the place with flesh in its place” (Genesis 2:21), as it was necessary to close the side that was open. However, according to the one who said that Eve was originally a tail, what is meant by the verse: “And closed up the place with flesh in its place”? Rabbi Yirmeya said, and some say Rav Zevid said, and some say Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It was necessary to say that only with regard to the place of the incision.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד שואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] כי היתה חוה פרצוף, היינו דכתיב [זהו שנאמר] ״ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה״ (בראשית ב, כא), שהוצרך לסגור את הצלע (הצד) שנעדרה, אלא למאן דאמר דעת מי שאומר] כי היתה חוה זנב, מאי [מה] משמעות ״ויסגר בשר תחתנה״? אמר ר׳ ירמיה ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב זביד ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה לומר דבר זה אלא למקום חתך. בלבד, שאותו היה צורך לסגור.
The Gemara asks: Granted, according to the one who said that Eve was a face, that is why it is written: “And He took one of his sides and closed up the place with flesh in its place” (Genesis 2:21), as it was necessary to close the side that was open. However, according to the one who said that Eve was originally a tail, what is meant by the verse: “And closed up the place with flesh in its place”? Rabbi Yirmeya said, and some say Rav Zevid said, and some say Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It was necessary to say that only with regard to the place of the incision.
רי״ףבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר זָנָב, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן״, אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, מַאי ״וַיִּבֶן״?

The Gemara challenges the other opinion: Granted, according to the one who said that Eve was a tail, that is why it is written: “And the Lord God built the tzela(Genesis 2:22); it was a completely new building. However, according to the one who said that Eve was a complete face or side, what is the meaning of: “And He built”? What needed to be built?
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

היינו דכתיב ויבן – שהיה צריך בנין.
מאי ויבן – והלא כבר נבנה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומקשים גם לדעה השניה: בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] כי היתה חוה זנב, היינו דכתיב [זהו שנאמר]: ״ויבן ה׳ אלוהים את הצלע״ (שם, שם), שהיתה צריכה בנין מחודש, אלא למאן דאמר דעת מי שאומר] כי היתה חוה פרצוף שלם, מאי [מה] משמעות ״ויבן״, מה היה לבנות בה?
The Gemara challenges the other opinion: Granted, according to the one who said that Eve was a tail, that is why it is written: “And the Lord God built the tzela(Genesis 2:22); it was a completely new building. However, according to the one who said that Eve was a complete face or side, what is the meaning of: “And He built”? What needed to be built?
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) לכדר״שלְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. דְּדָרֵשׁ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּבֶן ה׳ אֶת הַצֶּלַע״ – מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה, וֶהֱבִיאָהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לקליעתא ״בַּנָּיְיתָא״.

The Gemara responds: This must be interpreted homiletically, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Menasya, as Rabbi Shimon ben Menasya interpreted homiletically: What is the meaning of that which is written: “And the Lord God built the tzela”? This verse teaches that the Holy One, Blessed be He, braided Eve’s hair, and then brought her to Adam, as in the coastal towns, they call braiding hair, building.
רי״ףהערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך קלע
קלעא(יומא סז:) קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה (גמרא) א״ר יוחנן כמין קליעה פי׳ היה תולה במוטות כמו קלע כדכתיב ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע. (משנה עדיות פרק ג׳) כל הקליעות טהורות הקלע שבית קיבול שלה אריג טמאה ויתקעהו ימה סוף תרגום ירושלמי ואקלע. (סוכה לב:) ת״ר קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדם (ברכות סא. נדה מה) קורין לקלעיתא בניתא מעשה עבות תרגום עובד קליעה:
א. [שליידערן.]
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מ״ד ויבן וגו׳ מלמד שקילעה הקב״ה כו׳. מפורש בפרק יוצא דופן ע״ש:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: דבר זה מובן על פי דרשתו של ר׳ שמעון בן מנסיא. שדרש ר׳ שמעון בן מנסיא: מאי דכתיב [מה פירוש פסוק זה שנאמר] ״ויבן ה׳ את הצלע״מלמד שקלעה הקדוש ברוך הוא לחוה את שערותיה, ואחר כך הביאה לאדם, שכן בכרכי הים קורין (קוראים) לקליעתא ״בנייתא״ [לקליעת שערות ״בנין״].
The Gemara responds: This must be interpreted homiletically, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Menasya, as Rabbi Shimon ben Menasya interpreted homiletically: What is the meaning of that which is written: “And the Lord God built the tzela”? This verse teaches that the Holy One, Blessed be He, braided Eve’s hair, and then brought her to Adam, as in the coastal towns, they call braiding hair, building.
רי״ףהערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּבֶן״, אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְלַמֵּד שֶׁבְּנָאָהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה כְּבִנְיַן אוֹצָר, מָה אוֹצָר זֶה קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַפֵּירוֹת, אַף אִשָּׁה קְצָרָה מִלְּמַעְלָה וּרְחָבָה מִלְּמַטָּה, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַוָּלָד.

Alternatively, the verse: And He built, could be understood as a description of her basic shape, as Rav Ḥisda said, and some say that it is taught in a baraita: This verse teaches that the Holy One, Blessed be He, built Eve like the structure of a storehouse. Just as a storehouse is built narrow on top and wide on the bottom, in order to hold produce without collapsing; so too a woman is created narrow on top and wide on the bottom, in order to hold the fetus.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כדי לקבל את הפירות – שאם יהיה קצר מלמטה ורחב מלמעלה תהא התבואה דוחפת את הכתלים מלמעלה לכאן ולכאן שהמשא מכביד עליהם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דבר אחר: משמעות הכתוב ״ויבן״ היא הסבר לגבי עצם תבניתה, וכפי שאמר רב חסדא, ואמרי לה במתניתא תנא [ויש אומרים כי בברייתא היא שנויה]: מלמד שבנאה הקדוש ברוך הוא לחוה כבנין אוצר, מה אוצר זה נבנה קצר (צר) מלמעלה ורחב מלמטה, כדי לקבל את הפירות בתוכו מבלי להתמוטט, אף אשה בנויה כן, קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה, כדי לקבל את הולד.
Alternatively, the verse: And He built, could be understood as a description of her basic shape, as Rav Ḥisda said, and some say that it is taught in a baraita: This verse teaches that the Holy One, Blessed be He, built Eve like the structure of a storehouse. Just as a storehouse is built narrow on top and wide on the bottom, in order to hold produce without collapsing; so too a woman is created narrow on top and wide on the bottom, in order to hold the fetus.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) ״וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם״, א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹשְׁבִין לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיַּחֲזוֹר גָּדוֹל עִם קָטָן בְּשׁוֹשְׁבִינוּת, וְאַל יֵרַע לוֹ.

With regard to the verse: “And brought her unto the man” (Genesis 2:22), Rabbi Yirmeya ben Elazar said: This verse teaches that the Holy One, Blessed be He, was Adam the first man’s best man. From here, the Torah taught that it is a desired mode of behavior for a greater individual to seek out a lesser individual to assist him and serve as his best man. The greater individual should help the lesser and should not feel badly about it, that it might be beneath his dignity.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שושבין – משתדל בחופתו ובזיווגו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ויביאה וגו׳. כמו ולאמנון ריע תרגומו שושבין ולמדך שאל ירע כו׳ דדבר זה מכלל שהוא ג״ח ולא אצטריך קרא לומר שהביאה אל האדם אלא ללמדך כו׳:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על הכתוב ״ויביאה אל האדם״ (שם, שם) אמר ר׳ ירמיה בן אלעזר: כתוב זה מלמד שנעשה הקדוש ברוך הוא שושבין לאדם הראשון, ומכאן למדה התורה דרך ארץ שיחזור גדול עם הקטן בשושבינות, כלומר, נאה לגדול לעסוק עם קטן, ואל ירע לו שמא אין זה לפי כבודו.
With regard to the verse: “And brought her unto the man” (Genesis 2:22), Rabbi Yirmeya ben Elazar said: This verse teaches that the Holy One, Blessed be He, was Adam the first man’s best man. From here, the Torah taught that it is a desired mode of behavior for a greater individual to seek out a lesser individual to assist him and serve as his best man. The greater individual should help the lesser and should not feel badly about it, that it might be beneath his dignity.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) וּלְמַאן דְּאָמַר ״פַּרְצוּף״, הֵי מִינַּיְיהוּ סַגִּי בְּרֵישָׁא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא דְּגַבְרָא סַגִּי בְּרֵישָׁא. דְּתַנְיָא: אלֹא יְהַלֵּךְ אָדָם אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּדֶּרֶךְ. ואפי׳וַאֲפִילּוּ אִשְׁתּוֹ נִזְדַּמְּנָה לוֹ עַל הַגֶּשֶׁר – יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וְכׇל הָעוֹבֵר אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּנָּהָר – אֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא.

The Gemara asks: And according to the one who said that Eve was a face or side of Adam, which one of them walked in front? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is reasonable to say that the man walked in front, as it was taught in a baraita: A man should not walk behind a woman on a path, as he will look at her constantly. And even if one’s wife happens upon him along a bridge, he should walk quickly in order to move her to his side so that she will not walk before him. And anyone who walks behind a woman in a river in order to see her exposed skin when she lifts her clothing as she passes through the water has no portion in the World-to-Come.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירירא״שמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולמ״ד פרצוף – ומתחלתו היה מצד אחד זכר ונקבה מצד אחר.
הי מינייהו סגי ברישא – איזהו פרצוף היה מהלך לפנים.
אפי׳ היא אשתו – גנאי הדבר.
נזדמנה לו על הגשר – אשת איש והיא לפניו.
יסלקנה לצדדין – עד שיעבור לפניה.
אחורי אשה בנהר – אחורי אשת איש מגבהת בגדיה מפני המים וזה מסתכל בה.
וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעוה״ב – פי׳ אם רגיל בכך לפי שיבא לידי נאוף וסופו יורד לגיהנם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנא אל יהלך אדם אחר אשה בדרך ואפי׳ היא אשתו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדים והעובר אחר אשה בנהר לא ינקה מדינה של גיהנם א״ר פפא ואמרי לה במתניתא תנא אחורי ארי ולא אחורי אשה אחורי אשה ולא אחורי עבודת כוכבים אחורי עבודת כוכבים ולא אחורי בהכ״נ בשעה שהצבור מתפללין ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא ודלא דרי טונא ולא רכיב חמרא אבל אי איכא חד מהני לית לן בה:
תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו גדול בתורה כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר יד ליד לא ינקה:
ואפילו היא אשתו. פירש״י דגנאי הדבר עכ״ל נראה דר״ל דבאשתו משום איסורא ודאי ליכא אלא משום גנאי דאין ד״א שילך הקטן בראש והגדול אחריו אבל לפירוש הרמב״ם בהך ששנינו לא ירבה אדם שיחה כו׳ ואפילו באשתו אמרו כו׳ דמשום איסורא נגעו בה שלא ירגיל עצמו במשגל ה״נ איכא למימר מה״ט שלא ילך אחריה להסתכל בה ואפשר שדקדק לומר דהכא משום איסורא לא שייך דמשמע ליה דב׳ הפרצופין היו כ״א מהם פניו הפך של פנים השני דמש״ה פריך למ״ד פרצוף הי מינייהו מסגי ברישא כיון דכ״א מהם היה פניו הפך השני מי יכריע ביניהם שילך בראש וא״כ זה הולך למזרח וזה למערב וה״ל חמר גמל שא״א להם לזוז ממקומם וא״כ הוא גם אם תלך הנקבה בראש לא יסתכל בה שהרי פניו לצד השני אבל משום גנאי ניחא דיש לזכר לילך בראש ובהכי ניחא שפירש״י בסמוך נזדמנה לו על הגשר אשת איש והיא לפניו עכ״ל שהכריחו לפרש דקאי על א״א ולא אפילו על אשתו דבסמוך לו דבאשתו כיון דאינו אלא משום גנאי אין סברא להטריחו ולסלקה לצדדין ולעבור לפניה אלא דאיירי בא״א דאיסורא נמי אית ביה:
וכל העובר כו׳ אין לו חלק כו׳. כתבו התוס׳ פי׳ אם רגיל בכך לפי כו׳ עכ״ל דה״נ גבי שיחה אמרו כל המרבה שיחה עם האשה כו׳ דהיינו ברגיל בכך:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג ושואלים: ולמאן דאמר [ולדעת מי שאומר] כי היתה חוה ״פרצוף״, הי מינייהו סגי ברישא [מי מהם הלך בראש]? אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא דגברא סגי ברישא [מסתבר שהגבר הלך בראש]. דתניא כן שנינו בברייתא]: לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך, שכן הוא מתבונן בה כל הזמן. ואפילו אשתו נזדמנה לו על הגשריסלקנה לצדדין, כלומר, ימהר ללכת כדי שתהיה בצדו ולא לפניו. וכל העובר אחורי אשה בנהר לראות את בשרה כשהיא מרימה בגדיה בעוברה במים — אין לו חלק לעולם הבא.
The Gemara asks: And according to the one who said that Eve was a face or side of Adam, which one of them walked in front? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is reasonable to say that the man walked in front, as it was taught in a baraita: A man should not walk behind a woman on a path, as he will look at her constantly. And even if one’s wife happens upon him along a bridge, he should walk quickly in order to move her to his side so that she will not walk before him. And anyone who walks behind a woman in a river in order to see her exposed skin when she lifts her clothing as she passes through the water has no portion in the World-to-Come.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירירא״שמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּרְצֶה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, אֲפִילּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ – לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. שֶׁנֶּאֱמַר {משלי י״א:כ״א} ״יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע״ – לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

The Sages taught: One who counts money for a woman from his hand to her hand in order to look upon her, even if he has accumulated Torah and good deeds like Moses our teacher, he will not be absolved from the punishment of Gehenna, as it is stated: “Hand to hand, the evil man shall not go unpunished” (Proverbs 11:21); one who hands money from his hand to her hand, even if he received the Torah from God’s hand to his own, like Moses, he will not be absolved from the punishment of Gehenna, which is called evil.
רי״ףרש״ירא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

יד ליד לא ינקה רע – אפילו כמשה רבינו שקבל תורה מימינו של הקב״ה לא ינקה רע וקרא באשה משתעי.
תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי שיסתכל בה אפילו גדול בתורה כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גהינם שנאמר יד ליד לא ינקה רע. פי׳ משה רבינו שקיבל התורה מידו של הקדוש ברוך הוא לידוא.
מתני׳. לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח. פי׳ שער מזרחי היה בבית המקדשב, וקאמר שלא ינהג אדם שום קלות ראש בכל מקום שהוא כנגד שער המזרחי מפני שהוא מכוון כנגד קדשי הקדשים. לא יכנס אדם להר הבית. פי׳ הוא כל אותו הר שבית המקדש בנוי עליו. במקלו במנעלו בסנדלו ובאפונדתו. פי׳ בכיסו. ובאבק שעל רגליו. פי׳ והכל מפני מורא המקדש שבתוכו דכתיב (ויקרא י״ט:ל׳) ומקדשי תיראוג. ולא יעשנו קפנדריא. פי׳ שלא יקצר הילוכו שם. ורקיקה מקל וחומר. פי׳ אסורה בו הואיל וכל הני אסורין בוד.
א. ודאי פשטא דמילתא דדריש יד ליד על הרצאת המעות מיד ליד, ויתכן שגם רבינו מפרש כן אלא דהוסיף בביאור החי׳ שאפילו גדול וכו׳ דר״ל אע״פ שקיבל בידו תורה מידו של קוב״ה מ״מ במעשה זה של מיד ליד לא ינקה רע, וצ״ע היטב ברש״י כאן ובעירובין יח, ב.
ב. ע׳ רש״י נד, א ד״ה כנגד ובפיה״מ.
ג. כן הוא בספרא קדושים פ״ז ה״ט וביבמות ו, ב. ומ״ש רבינו שבתוכו ר״ל המקדש שבפנים הר הבית, וכל ההר מקום המקדש הוא דעל כן מחייב מורא מקדש הנהגת כבוד ומורא בכל הר הבית ליכנס בו בדרך כבוד.
ד. אף דבברייתא בגמ׳ קאמר ק״ו ממנעל היינו משום דאייתי קרא לאסור מנעל במקום קדוש אבל אותו ק״ו איכא ממקלו ואפונדתו וסנדלו ואבק שברגליו דכל הני לית בהו בזיון ורקיקה מאיסא ואית בה בזיון, מיהו מקפנדריא נראה בגמ׳ דליכא ק״ו וכדאמר רבא תנא יליף וכו׳ דקפנדריא מילתא בפ״ע, אי משום עצם מה שמשתמש בכדי לעבור למקום אחר ואם שלא יכנס כי אם למצוה ועבודה כדמשמע בר״מ בפיה״מ ובהל׳ תפלה פי״א ה״ח, (וגם אין עושה כן בביתו כדאמרי׳ במסקנא דגמ׳), אבל מסוג האיסור של כניסת כבוד הרי פשוט דרקיקה ק״ו משאר הני דתנן במתני׳ וכ״ה בר״מ פ״ז ביהב״ח.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כו׳ לא ינקה כו׳. מפורש פרק קמא דסוטה ע״ש:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנו רבנן [שנו חכמים]: המרצה (סופר) מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה, אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינולא ינקה מדינה של גיהנם. ורמז לדבר — ממה שנאמר ״יד ליד לא ינקה רע״ (משלי יא, כא), הנדרש: הנותן כסף מידו שלו לידה שלה, אפילו קיבל את התורה כמשה, מידו של ה׳ לידו שלו — לא ינקה מדינה של גיהנם הנקרא ״רע״.
The Sages taught: One who counts money for a woman from his hand to her hand in order to look upon her, even if he has accumulated Torah and good deeds like Moses our teacher, he will not be absolved from the punishment of Gehenna, as it is stated: “Hand to hand, the evil man shall not go unpunished” (Proverbs 11:21); one who hands money from his hand to her hand, even if he received the Torah from God’s hand to his own, like Moses, he will not be absolved from the punishment of Gehenna, which is called evil.
רי״ףרש״ירא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) א״ראָמַר רַב נַחְמָן: מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה, דִּכְתִיב: {שופטים י״ג:י״א} ״וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״.

Rav Naḥman said: From the following verse we know that Samson’s father, Manoah, was an ignoramus, as it is written: “And Manoah…went after his wife” (Judges 13:11).
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עם הארץ – לא שמש תלמידי חכמים שלא למד משנה זו ששנינו לא יהלך אדם אחורי אשה ואפילו היא אשתו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב נחמן: מכאן יודעים אנו שמנוח אבי שמשון עם הארץ היה, דכתיב [שנאמר]: ״וילך מנוח אחרי אשתו״ (שופטים יג, יא).
Rav Naḥman said: From the following verse we know that Samson’s father, Manoah, was an ignoramus, as it is written: “And Manoah…went after his wife” (Judges 13:11).
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) מַתְקִיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אֶלְקָנָה, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״, וְגַבֵּי אֱלִישָׁע, דִּכְתִיב {מלכים ב ד׳:ל׳} ״וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ״, הָכִי נָמֵי אַחֲרֶיהָ מַמָּשׁ? אֶלָּא אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ וְאַחֲרֵי עֲצָתָהּ, הָכָא נָמֵי אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ וְאַחֲרֵי עֲצָתָהּ.

Rav Naḥman bar Yitzḥak strongly objects to this: If that is so that you understand the verse literally, what do you say about the verse with regard to Elkana, the father of the prophet Samuel, as it is written: “And Elkana walked after his wife,” and what of the verse with regard to the prophet Elisha, as it is written: “And he arose and followed her” (II Kings 4:30)? Does this verse mean that he literally walked after her? Rather, certainly this verse means that he followed her words and advice. If so, then the verse concerning Manoah may be similarly interpreted; he followed his wife’s advice and guidance and did not literally walk behind her.
רי״ףתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא מעתה גבי אלקנה דכתיב וילך אלקנה אחרי אשתו וגו׳ – שבוש הוא שאין פסוק זה בכל המקרא ול״ג ליה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה אלא מעתה כו׳ נ״ב בילקוט בסוף שופטים מביא הגירסא בענין אחר והא כתיב וילך אלקנה על ביתו ואלקנה נביא היה וכו׳ היינו פסוק ויבא אלקנה על ביתו ולא אבין זאת אפילו תקרא אל ביתו וביתו הוא אשתו ואיך שמעינן מהאי קרא שהלך אחריה בדרך ובכל המקרא של ספר שמואל אין רמז ורמיזה שהיה הולך אחריה בדרך גם דברי התוס׳ שמוחקין הגירסא כל עיקר מן הספר קשה הוא בעיני בשלמא חילוף הגירסאות נמצא כמה פעמים בתלמוד אבל להיות בטלו הגירסאות כל עיקר ובטעות נכתב בספר דחוק הוא בעיני ונראה שחילוף הגירסאות אני רואה בכאן ולא כמו שכתב כאן או כמו שהביא הילקוט אלא ה״ג ויקם אישה וילך אחריה והאי קרא כתוב בסוף שופטים ויהי איש לוי גר בירכתי אפרים ויקח לו אשה פלגש בגבעה מבית לחם יהודה ותזנה עליו פלגשו וגו׳ ויקם אישה וילך אחריה וגו׳ ודעת המקשה שהיה הולך אחריה ממש אע״פ שכתוב כבר ותהי שם ימים וארבעה חדשים מה בכך אח״כ פגעו זה את זה בדרך או בעיר וילך אחריה וכדמשמע מקרא ותביאהו אל בית אביה אלמא שלא מצא אותה בבית אביה וכן פירש הקמחי להדיא שמצא אותה בדרך ואין לומר שמא הוא נמי ע״ה היה דסתם איש הכתוב במקרא איש חשוב הוא ואפשר לקיים נמי הגי׳ שלנו וסבירא למאן דמקשה דהאי איש לוי היה אלקנה שהיה ג״כ לוי כאשר מונה אותו ביחס בדה״י גם הכא כתיב בירכתי הר אפרים וגבי אלקנה כתיב ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה וגו׳ וע״ז סמך התלמוד שמקשה והא כתיב וילך אלקנה אחר אשתו ומשנה לשון המקראות להודיע שעל אלקנה קאי שהיה נביא ודרך הגמ׳ לשנות המקראות אבל הוא נגד המפרשים שאמרו פלגש בגבעה היה בתחלת ימי השופטים ואין מוקדם ומאוחר בתורה והיה בימי כושן רשעתים בימי עתניאל בן קנז וכן פירש״י ולפי זה א״כ לא היה אלקנה אבל לדעת הקמחי שכתב שפלגש בגבעה היה בין שמשון לעלי יתכן דבר זה שפיר שהרי אלקנה היה נביא בשכבר הוא איש האלהים אשר שלח הש״י להוכיחו על מעשה בניו ודו״ק (עיין במהרש״א):
בד״ה אלא מעתה גבי אלקנה כו׳ ול״ג ליה עכ״ל ועי׳ במהרש״ל בזה באורך לקיים גירסת הספרים בדוחק ואני אומר לקיים גירסת הילקוט דפריך מדכתיב וילך אלקנה הרמתה על ביתו דמשמע לפי פשוטו שהלך בדרך מירושלים לעירו הרמתה ומדכתיב על ביתו ולא כתיב אל ביתו משמע להו דביתו הוא אשתו שהלך בדרך זה על ובסמוך לה ואחריה כמו ויבואו האנשים על הנשים דהיינו בסמוך להם ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתקיף לה [מקשה על כך] רב נחמן בר יצחק: אלא מעתה אם מבין אתה ביטוי זה כצורתו, מה תאמר על הכתוב גבי [אצל] אלקנה, דכתיב [שנאמר] בו: ״וילך אלקנה אחרי אשתו״, וכן גבי [אצל] אלישע, דכתיב [שנאמר] בו ״ויקם וילך אחריה״ (מלכים ב׳, ד, ל), האם הכי נמי [כך גם כן] תאמר כי הפירוש הוא שהלך אחריה ממש? אלא ודאי עליך לפרש שמשמעות הביטוי היא שהלך אחרי דבריה ואחרי עצתה, הכא נמי [כך גם כן] במנוח אפשר להבין שהלך אחרי דבריה ואחרי עצתה, עצת אשתו והדרכתה, ולא אחריה ממש.
Rav Naḥman bar Yitzḥak strongly objects to this: If that is so that you understand the verse literally, what do you say about the verse with regard to Elkana, the father of the prophet Samuel, as it is written: “And Elkana walked after his wife,” and what of the verse with regard to the prophet Elisha, as it is written: “And he arose and followed her” (II Kings 4:30)? Does this verse mean that he literally walked after her? Rather, certainly this verse means that he followed her words and advice. If so, then the verse concerning Manoah may be similarly interpreted; he followed his wife’s advice and guidance and did not literally walk behind her.
רי״ףתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) א״ראָמַר רַב אָשֵׁי: וּלְמַאי דְּקָאָמַר רַב נַחְמָן, מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה, אפי׳אֲפִילּוּ בֵּי רַב נָמֵי לָא קְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: {בראשית כ״ד:ס״א} ״וַתָּקׇם רִבְקָה ונערותיה וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ״ – וְלֹא לִפְנֵי הָאִישׁ.

Rav Ashi said: And according to what Rav Naḥman said, that Manoah was an ignoramus; he did not even learn to read the basic Torah stories that even children learn in school, as it is stated: “Rebecca arose, and her damsels, and they rode upon the camels, and followed the man” (Genesis 24:61); they followed him and did not walk before the man.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולמאי דקאמר רב נחמן – שהלך אחריה ממש אם כן אפילו בי רב עם תינוקות של בית רבן נמי לא קרא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אפילו בי רב כו׳ ותלכנה אחרי כו׳. וק״ק ואימא דשפיר קאמר רב נחמן לעיל ובי רב ודאי קרא מנוח וידע לומר אחרי האיש ולא לפני האיש והיינו דוקא באשת אחר דמשום איסורא דא״א הוה דכבר נתקדשה ליצחק ולא היה מנוח ע״ה אלא משום דלא ידע דרך ארץ דברייתא דלעיל דקתני ואפילו אחר אשתו לא ילך ומשום גנאי ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב אשי: ולמאי דקאמר [ולפי מה שאמר] רב נחמן, לפי שיטתו כי מנוח עם הארץ היה, ויש לומר כי אפילו בי [בבית] הרב נמי [גם כן] לא קרא (למד מקרא), שאף הילדים הלומדים מקרא בלבד מוצאים דבר זה כתוב, שנאמר: ״ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש״ (בראשית כד, סא) — אחריו דווקא, ולא לפני האיש.
Rav Ashi said: And according to what Rav Naḥman said, that Manoah was an ignoramus; he did not even learn to read the basic Torah stories that even children learn in school, as it is stated: “Rebecca arose, and her damsels, and they rode upon the camels, and followed the man” (Genesis 24:61); they followed him and did not walk before the man.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲחוֹרֵי אֲרִי וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשָּׁה, אֲחוֹרֵי אִשָּׁה וְלֹא אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה1. אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה2 בוְלֹא אֲחוֹרֵי בהכ״נבֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין.

On this topic, Rabbi Yoḥanan said: It is preferable to walk behind a lion and not behind a woman, and preferable to walk behind a woman and not behind idolatry, for then it will appear as if he is accompanying the idolatry. It is preferable to walk behind idolatry and not behind a synagogue when the congregation is praying, as he appears to separate himself from the community in that he does not wish to join them in prayer.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בשעה שהצבור מתפללים – דכיון שאינו נכנס נראה כפורק עול ומבזה בית הכנסת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אחורי ארי ולא כו׳. יש לפרש כולה מלתא בא״א להמלט מלילך בא׳ מהם כי ההיא דפ״ק דמס׳ עבודת כוכבים (יז:) מטא להנהו ב׳ שבילי חד פצי אפתחא דעבודת כוכבים וחד פצי אפתחא דבי זונות כו׳ וכיוצא בזה אמרו הכא באם א״א להנצל אלא שילך באחד מהם ילך לו אחר ארי ולא אחרי האשה עבודת כוכבים ואשה ילך אחר אשה ולא אחר עבודת כוכבים כדמסיק התם שהלכו בפתחא דבי זונות ולא דעבודת כוכבים אחורי בהכ״נ ועבודת כוכבים ילך כו׳ משום דאחורי עבודת כוכבים גם אם יחשדוהו אפשר שעובד עבודת כוכבים בשיתוף כההיא דפ״ק במתפלל אחורי בהכ״נ כו׳ ולא מיהדר אפיה כו׳ דא״ל כדו בר קיימת כו׳ משא״כ בעובר אחורי ב״ה ולא נכנס גרע טפי דנראה ככפירה גמורה שכופר במציאות השם כיון דאין נכנס בה להתפלל עם הצבור ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובענין זה של הליכה שאינה ראויה אמר ר׳ יוחנן: מוטב לאדם שילך אחורי ארי ולא אחורי אשה, אחורי אשה ולא אחורי עבודה זרה, שאז הוא נראה כמלווה עבודה זרה. אחורי עבודה זרה ולא אחורי בית הכנסת, בשעה שהצבור מתפללין שהוא נראה כפורש מכלל ישראל ואינו רוצה להשתתף עמו בתפילה.
On this topic, Rabbi Yoḥanan said: It is preferable to walk behind a lion and not behind a woman, and preferable to walk behind a woman and not behind idolatry, for then it will appear as if he is accompanying the idolatry. It is preferable to walk behind idolatry and not behind a synagogue when the congregation is praying, as he appears to separate himself from the community in that he does not wish to join them in prayer.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(26) וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא דָּרֵי מִידֵּי, וְאִי דָּרֵי מִידֵּי – לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא פִּתְחָא אַחֲרִינָא, וְאִי אִיכָּא פִּתְחָא אַחֲרִינָא – לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן, אֶלָּא דְּלָא רְכִיב חֲמָרָא, אֲבָל רְכִיב חֲמָרָא – לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן, אֶלָּא דְּלָא מַנַּח תְּפִילִּין, אֲבָל מַנַּח תְּפִילִּין – לֵית לַן בַּהּ.:

This last halakha has numerous caveats: And we only said this in a case where he is not carrying something, and if he is carrying something, this does not apply, as everyone will understand why he did not enter the synagogue. And we only said this in a case where there is no other entrance to the synagogue, and if there is another entrance, this does not apply. And we only said this in a case where he is not riding a donkey, and if he is riding a donkey, this does not apply. And we only said this in a case where he is not donning phylacteries, but if he is donning phylacteries, this does not apply.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואי דרי מידי – אין כאן גנאי דמוכחא מילתא דהאי דלא נכנס מפני המשוי.
ואי איכא פתחא אחרינא – אין כאן בזוי דמאן דחזי סבר בפתחא אחרינא ליעול.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

את ההלכה האחרונה סייגו בכמה סייגים: ולא אמרן [אמרנו] כן אלא דלא דרי מידי [שאינו נושא עמו דבר], ואי דרי מידי אולם אם הוא נושא עמו דבר]לית לן [אין לנו] בה איסור, שהכל מבינים מדוע אינו נכנס לבית הכנסת. וכן, לא אמרן [אמרנו] כן אלא באופן דליכא פתחא אחרינא [שאין פתח אחר, נוסף] בבית הכנסת, אבל אם איכא פתחא אחרינא [יש פתח אחר]לית לן [אין לנו] בה כל חשש. ולא אמרן [אמרנו] כן, אלא דלא רכיב חמרא [כשאינו רוכב על החמור], אבל אם הוא רכיב חמרא [רוכב על החמור]לית לן [אין לנו] בה כל חשש. ולא אמרן [אמרנו] כן, אלא באופן דלא מנח [שאינו מניח] תפילין, אבל אם הוא מנח [מניח] תפיליןלית לן [אין לנו] בה כל חשש.
This last halakha has numerous caveats: And we only said this in a case where he is not carrying something, and if he is carrying something, this does not apply, as everyone will understand why he did not enter the synagogue. And we only said this in a case where there is no other entrance to the synagogue, and if there is another entrance, this does not apply. And we only said this in a case where he is not riding a donkey, and if he is riding a donkey, this does not apply. And we only said this in a case where he is not donning phylacteries, but if he is donning phylacteries, this does not apply.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(27) אָמַר רַב: יֵצֶר הָרָע דּוֹמֶה לִזְבוּב וְיוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי מִפְתְּחֵי הַלֵּב, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: {קהלת י׳:א׳} ״זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּמִין חִטָּה הוּא דּוֹמֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: {בראשית ד׳:ז׳} ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״.

Rav said: The evil inclination is like a fly and it sits between the two entrances of the heart, as it is stated: “Dead flies make the ointment of the perfumer fetid and putrid” (Ecclesiastes 10:1). And Shmuel said: The evil inclination is like a type of wheat, as it is stated: “Transgression [ḥatat] couches at the door” (Genesis 4:7); ḥatat is interpreted homiletically as related to ḥitta, wheat.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

יביע – לשון אבעבועות כל משקה מסריח מעלה רתיחה ואבעבועות.
חטאת – לשון חטה דריש ליה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

יצה״ר דומה לזבוב כו׳. שהוא בריה קטנה וחלש ומבאיש דבר חשוב שמן רוקח כן הוא היצה״ר כמ״ש (סוכה נב: סנהדרין צט:) בתחלה דומה לחוט כו׳ קאמר דיושב בין ב׳ מפתחי הלב כדלקמן לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ושמואל מדמה ליה לחטה שהוא ג״כ דבר קטן ואולי דס״ל כמ״ד אילן שאכל ממנו אדה״ר חטה היה (לעיל ברכות מ.) וע״י בא יצה״ר וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד אמר רב: יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שנאמר: ״זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח״ (קהלת י, א). ושמואל אמר: יצר הרע כמין חטה הוא דומה, שנאמר: ״לפתח חטאת רובץ״ (בראשית ד, ז) שדרש ״חטאת״ כמו חיטה.
Rav said: The evil inclination is like a fly and it sits between the two entrances of the heart, as it is stated: “Dead flies make the ointment of the perfumer fetid and putrid” (Ecclesiastes 10:1). And Shmuel said: The evil inclination is like a type of wheat, as it is stated: “Transgression [ḥatat] couches at the door” (Genesis 4:7); ḥatat is interpreted homiletically as related to ḥitta, wheat.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(28) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי כְּלָיוֹת יֵשׁ בּוֹ בְּאָדָם, אַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְטוֹבָה וְאַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְרָעָה. וּמִסְתַּבְּרָא דְּטוֹבָה לִימִינוֹ וְרָעָה לִשְׂמֹאלוֹ, דִּכְתִיב: {קהלת י׳:ב׳} ״לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ״.:

The Sages taught in a baraita: A person has two kidneys; one advises him to do good and one advises him to do evil. And it stands to reason that the one advising him to do good is to his right and the one that advises him to do evil is to his left, as it is written: “A wise man’s understanding is at his right hand, but a fool’s understanding is at his left” (Ecclesiastes 10:2).
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב׳ כליות כו׳. משום דכל אברים הפנימים דחשיב בסמוך אין בהו אלא אחד בגוף אדם חוץ מב׳ כליות וע״כ אמר שנבראו להיות יועצי הלב אם לטוב אם לרע וע״כ הם שנים אחד יועץ לטובה ואחד לרעה וקאמר ומסתברא כו׳ דכתיב לב חכם לימינו וגו׳ דלא על הלב גופיה קאמר אלא על ב׳ יועצי הלב ובזה שייכא ברייתא זו אמתני׳ דהכא דקתני בכל לבבך בשני יצריך דלא על הלב גופיה קאמר דאין לאדם ב׳ לבבות אלא על ב׳ יועצי הלב שהן ב׳ כליות קאמר ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה. ומסתברא [ומסתבר] לומר כי זו שיועצתו לטובה נמצאת לימינו וזו שיועצתו לרעה נמצאת לשמאלו, דכתיב כן נאמר]: ״לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו״ (קהלת י, ב).
The Sages taught in a baraita: A person has two kidneys; one advises him to do good and one advises him to do evil. And it stands to reason that the one advising him to do good is to his right and the one that advises him to do evil is to his left, as it is written: “A wise man’s understanding is at his right hand, but a fool’s understanding is at his left” (Ecclesiastes 10:2).
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(29) תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ, פֶּה גּוֹמֵר, וֶשֶׁט מַכְנִיס וּמוֹצִיא כׇּל מִינֵי מַאֲכָל, קָנֶה מוֹצִיא קוֹל,

Tangential to the subject of kidneys, the Gemara cites that which the Sages taught in a baraita with regard to the roles of various organs: The kidneys advise, the heart understands, the tongue shapes the sounds that emerges from the mouth, the mouth completes the shaping of the voice, the esophagus takes in and lets out all kinds of food, the trachea produces the voice,
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך ושט
ושטא(חולין י.) שחט את הושט, (ברכות סא.) ושט מכניס כל מיני מאכל, (נדה כג) ושטו אטום אמו טהורה – פי׳ כיון דאין מכניס אוכלין ומשקין אע״פ שפניו דומין לאדם כאבן הוא ואמו טהורה:
א. [שפייזרעהר שלונד קעהלע.]
כליות יועצות – את הלב עשה כן.
והלב מבין – מה יש לו לעשות אם ישמע לעצת הכליות אם לאו ומנין שהכליות יועצות שנאמר (תהלים טז) אברך את ה׳ אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי ומנין שהלב מבין שנאמר (ישעיהו ו) ולבבו יבין.
לשון מחתך – הדבור להוציא מפיו.
והפה – הם השפתים גומר ומוציאו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואגב הזכרת הכליות, מביאים את מה שתנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא בענין תפקידי האברים השונים: כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך את הקולות היוצאים מן הפה, והפה גומר את עיצובם של הקולות, הושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, הקנה מוציא קול
Tangential to the subject of kidneys, the Gemara cites that which the Sages taught in a baraita with regard to the roles of various organs: The kidneys advise, the heart understands, the tongue shapes the sounds that emerges from the mouth, the mouth completes the shaping of the voice, the esophagus takes in and lets out all kinds of food, the trachea produces the voice,
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ברכות סא. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ברכות סא., רי"ף ברכות סא. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס ברכות סא., רש"י ברכות סא., תוספות ברכות סא., רא"ה ברכות סא. – מהדורת תלמיד חכם החפץ בעילום שמו, ברשותו האדיבה. להארות והערות ניתן לכתוב לדוא"ל D0504128915@gmail.com (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי ברכות סא. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רא"ש ברכות סא., מהרש"ל חכמת שלמה ברכות סא., מהרש"א חידושי הלכות ברכות סא., מהרש"א חידושי אגדות ברכות סא., בירור הלכה ברכות סא., פירוש הרב שטיינזלץ ברכות סא., אסופת מאמרים ברכות סא.

Berakhot 61a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Berakhot 61a, Rif by Bavli Berakhot 61a, Collected from HeArukh Berakhot 61a, Rashi Berakhot 61a, Tosafot Berakhot 61a, Raah Berakhot 61a, Meiri Berakhot 61a, Piskei Rosh by Bavli Berakhot 61a, Maharshal Chokhmat Shelomo Berakhot 61a, Maharsha Chidushei Halakhot Berakhot 61a, Maharsha Chidushei Aggadot Berakhot 61a, Beirur Halakhah Berakhot 61a, Steinsaltz Commentary Berakhot 61a, Collected Articles Berakhot 61a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144