×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וְזֶה אֲנִי נוֹטֵל סַגִּיא הָנְהוּ פֵּירֵי חַדְתֵי הֲווֹ דְּלֵוִי בַּר סִימוֹן גּוּפֵיהּ לָא הֲוָה קָנֵי לְהוּ וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ זִיל וטריף אַקַּן דְּלִיתְגַּבְהוּ וְנִיקְנִינְהוּ לֵוִי בַּר סִימוֹן וַהֲדַר לַיקְנִינְהוּ נִיהֲלָךְ בְּסוּדָר.:
because by standing on the eve of the Festival and saying: This bird and that bird I will take on the Festival, he would have effected sufficient preparation for their use on the Festival. The Gemara responds: These, the offspring and the eggs, were new produce, which Levi bar Simon himself had not yet acquired. And this is what Shmuel was saying to him: Go and bang on the nest so that the mothers will rise up, and Levi bar Simon will have then acquired the young in the nest,and consequently, he may then transfer ownership to you through acquisition by means of a cloth.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגיא – כבית הלל במסכת ביצה (דף י.).
פירי חדתי – ביצים שהטילה אותם האם ולא עמדה מעליהם מעולם ולא קנתה לו חצרו ללוי דאסור לזכות בהן כל זמן שהאם רובצת עליהם ולוי היה צריך לילך לקנות ומה שלא קנה אינו יכול להקנות ואם יקנה לו בסודר יכול לחזור בו.
זיל טרוף אקן דליתגבהו – אמהות וליקנינהו לוי לפירות על ידו חצירו ויקנהו לוי ניהלך בסודר.
גמ׳ תניא דבי רבי יעקב אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שאין תחיית המתים תלויה בה שנא׳ למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולם ארוך כן הוא בספרים אחרים. ונ״ב כן נ״ל מגירסת רש״י:
רש״י בד״ה זיל טרוף כו׳ חצירו ויקנהו כו׳ הד״א כצ״ל:
הרי בעומד בערב יום טוב ואומר ״זה וזה מן האפרוחים או מן הביצים אני נוטל למחרת ביום טוב״, סגיא [די] בכך שלא יהיו אלה בכלל מוקצה, ולא נצרך רב יהודה להקיש על הקן! ומשיבים: הנהו פירי חדתי הוו [אלה, האפרוחים והביצים פירות חדשים היו], שלוי בר סימון גופיה [עצמו] עדיין לא הוה קני להו [לא קנה אותם], והכי קאמר ליה [וכך אמר לו] שמואל לרב יהודה: זיל וטריף אקן דליתגבהו [לך והקש על הקן, שיגביהו] האפרוחים את עצמם, ובכך ניקנינהו [יקנה אותם] לוי בר סימון לעצמו, והדר ליקנינהו ניהלך [ואחר כך יחזור ויקנה אותם לך] בקנין סודר.
because by standing on the eve of the Festival and saying: This bird and that bird I will take on the Festival, he would have effected sufficient preparation for their use on the Festival. The Gemara responds: These, the offspring and the eggs, were new produce, which Levi bar Simon himself had not yet acquired. And this is what Shmuel was saying to him: Go and bang on the nest so that the mothers will rise up, and Levi bar Simon will have then acquired the young in the nest,and consequently, he may then transfer ownership to you through acquisition by means of a cloth.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) מַתְנִי׳: אלֹא יִטּוֹל אָדָם אֵם עַל בָּנִים אפי׳אֲפִילּוּ לְטַהֵר אֶת הַמְצוֹרָע וּמָה אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִיא כְּאִיסָּר אָמְרָה תּוֹרָה {דברים כ״ב:ז׳} לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים ק״וקַל וָחוֹמֶר עַל מִצְוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.:

MISHNA: A person may not take the mother bird with the offspring even if he takes the mother for use as part of the ritual to purify the leper. The mishna compares the reward for performing the mitzva of sending away the mother bird from the nest to the reward for performing other mitzvot: And if with regard to the sending away of the mother bird, which is a mitzva whose performance is simple, as it entails a loss of no more than an issar, i.e., the value of the mother bird, the Torah says: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7), it may be derived by a fortiori inference that the reward is no less for the fulfillment of the mitzvot in the Torah whose performance is demanding.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יר״י מלונילבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ שהיא כאיסר – שאין בה חסרון כיס אלא דבר מועט.
משנה. יג. לא יטול אדם אם על הבנים וכו׳. אפי׳ למצוה רבה כזו, שכל זמן שהוא מחוסר טהרה זו אסור בתשמיש המטה, אפי׳ הכי אסור, מרבוי שלח תשלח. דתניא בבריתא, שלח, אין לי אלא לדבר הרשות, לדבר מצוה מנין, ת״ל תשלח. ובגמרא מוקים לה כגון שנטלה על מנת לשלחה ואחר כך נמלך להחזיק בה, דליכא עליה איסור לאו דלא תקח, דאמאי מחייבי׳ ליה, משום אותה לקיחה ראשונה, ובאותה לקיחה לא נתכוון לעבור, וליכא אפי׳ לר׳ יהודה אלא עשה לבדו, וכל שכן לרבנן, וסד״א ליתי עשה דמצורע דכתי׳ ולקח למטהר שתי צפרים חיות וכו׳, וידחה עשה דשלח תשלח, הואיל ומצוה רבה איכא, דהא אמ׳ מר גדול שלום שבין איש לאשתו שאפי׳ שם שנכתב בקדושה צוה למחות על המים, והאי מצורע הואיל ואסור בתשמיש המטה, דכתי׳ וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים, ואין אהלו אלא אשתו, דכתי׳ שובו לכם לאהליכם, ליתי עשה וידחה עשה, ואע״ג דבעלמ׳ אין עשה דוחה עשה משום דמאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה, אבל הכא דאלים סד״א דלדחי, קמ״ל תשלח דלא דחי, דלא אתי עשה ודחי עשה אע״ג דאלים ועדיף מיניה.
מה מצוה קלה שהיא כאיסר. כלומר שאינו מפסיד ממה שמצא אלא כאיסר כשמשלח האם, אמרה תורה למען ייטב לך בעולם הזה, והארכת ימים לעולם הבא, שכולו ארוך. מצות חמורות. שאדם מוציא בהם ממה שיגע בו יגיעה רבה הוא מוציא אלף או אלפים, על אחת כמה וכמה ששכרו כפול ומכופל אשר לא יספר מרוב.
הדרן עלך שלוח הקן וסליקא מסכתא ברחמי שמיא
בנלכואע״י
המשנה הששית והכונה בה ככונת מה שלפניה בהודעת גמול המסיים מצוה זו ואמר תחלה שלא יעבור על מצוה זו אף לכונת קיום מצוה כגון לטהרת מצורע כמו שביארנו למעלה ואמר אחר כן על מה שאמרה תורה במצוה זו למען ייטב לך והארכת ימים שראוי לאדם להתבונן כמה שכר צפון למקיימי מצות שעל מצוה קלה שאין בה חסרון כיס אלא בכאיסר ייעד גמול הטובה והארכת ימים ומה גם באחרות שיש בהם טורח וחסרון כיס ומ״מ התבאר בגמ׳ שלא יהרהר אדם על מה שרואה מהעדר הסדור בין בני אדם במבוכת צדיק ורע לו שהשכר האמתי הוא בתכלית עם המשך הגמול אף בבלתי התכלית אלא שיערבבוהו לפעמים סבות אשר אופני המשפט בהן נעלמות ממנו והוא שאמרו אין לך כל מצוה ומצוה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלוי בה לא נאמר למען ייטב לך אלא לעולם שכלו טוב וכן הארכת ימים לעולם שכלו ארוך:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
וזה שיעור מה שראינו לכללו במסכת חלין תהלה לאל ובהשלמו נשלם סדר מועד כמו שהקדמנו יבא אחריו מה שיכללהו סדר נשים בעזרת הצור ויותחל המאמר במסכת קדושין בעזרת הצור ובישועתו אמן ואמן אמן.
א משנה לא יטול אדם אם על בנים אפילו כדי שתשמש צפור זו כקרבן הבא לטהר את המצורע. ולגופה של מצוה זו, ומה אם מצוה זו של שילוח הקן, שהיא קלה מאוד לעשייה, שכן היא אין בה חסרון כיס של ממש, שהרי מפסיד בכך רק בכאיסר, שהוא שוויה של האם המשתלחת, אמרה התורה במתן שכרה ״למען ייטב לך והארכת ימים״ (דברים כב, ז), קל וחומר כמה מרובה הוא מתן השכר על קיומן של מצות חמורות שבתורה.
MISHNA: A person may not take the mother bird with the offspring even if he takes the mother for use as part of the ritual to purify the leper. The mishna compares the reward for performing the mitzva of sending away the mother bird from the nest to the reward for performing other mitzvot: And if with regard to the sending away of the mother bird, which is a mitzva whose performance is simple, as it entails a loss of no more than an issar, i.e., the value of the mother bird, the Torah says: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7), it may be derived by a fortiori inference that the reward is no less for the fulfillment of the mitzvot in the Torah whose performance is demanding.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יר״י מלונילבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) גְּמָ׳: תַּנְיָא דבי ר׳רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין לְךָ כׇּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ שֶׁאֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים תְּלוּיָה בָּהּ בְּכִבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב {דברים ה׳:ט״ו} לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן כְּתִיב לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים.

GEMARA: The school of Rabbi Ya’akov taught that Rabbi Ya’akov says: There is not a single mitzva written in the Torah whose reward is stated alongside it, which is not dependent on a belief in the resurrection of the dead, i.e., the reward is actually bestowed in the World-to-Come, after the resurrection of the dead. How so? With regard to honoring one’s father and mother, it is written: “That your days may be long, and that it may go well with you” (Deuteronomy 5:16). With regard to the sending away of the mother bird from the nest, it is written: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ שמתן שכרה בצדה – כגון כבוד אב ואם ושלוח הקן שלא תוכל להבין מתן שכרה שעתידין המתים להחיות.
ב גמרא שנינו במשנתנו מתן שכרה של מצות שילוח הקן הכתוב בצידה, ובענין זה מביאים עוד. תניא דבי [שנויה ברייתא של בית] מדרשו של ר׳ יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה כתוב בצדה (כמצות כיבוד אב ואם, ושילוח הקן) שאין האמונה בתחיית המתים תלויה בה (נשמעת ממנה). שכן בכבוד אב ואם כתיב [נאמר] ״למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך״ (דברים ה, טז), ובשילוח הקן כתיב [נאמר] ״למען ייטב לך והארכת ימים״.
GEMARA: The school of Rabbi Ya’akov taught that Rabbi Ya’akov says: There is not a single mitzva written in the Torah whose reward is stated alongside it, which is not dependent on a belief in the resurrection of the dead, i.e., the reward is actually bestowed in the World-to-Come, after the resurrection of the dead. How so? With regard to honoring one’s father and mother, it is written: “That your days may be long, and that it may go well with you” (Deuteronomy 5:16). With regard to the sending away of the mother bird from the nest, it is written: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת וְעָלָה וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם וְלָקַח אֶת הַבָּנִים וּבַחֲזָרָתוֹ נָפַל וָמֵת הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה וְהֵיכָן טוֹבָתוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ בְּעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ לְעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב.

Despite this, it occurred that there was one whose father said to him: Climb to the top of the building and bring me fledglings; and he climbed to the top of the building and sent away the mother bird and took the offspring, thereby simultaneously fulfilling the mitzva to send away the mother bird from the nest and the mitzva to honor one’s parents, but as he returned he fell and died. Where is the length of days of this one? And where is the goodness of the days of this one? Rather, the verse “that your days may be long” is referring to the world that is entirely long, and “that it may be well with you” means in the world where all is well.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לעולם שכולו טוב – שאין בו לא היזק ולא יסורין אלא טובה. ובשילהי פרק קמא דקדושין (דף לט:) אמרינן דרבי יעקב עובדא חזא באחד שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ונטל את הבנים וקיים כבוד אב ואם ושלוח הקן ובחזרתו נפל ומת היכן טובתו של זה והיכן אריכות ימיו אלא הוי אומר למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך.
אלא למען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך ולמען ייטב כו׳. במשנת פאה אמרו אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעה״ז והקרן קיימת לעה״ב כבוד אב ואם וכו׳. ויליף לה מהאי קרא למען יאריכון ימיך בעה״ז ולמען ייטב לך בעה״ב אבל לרבי יעקב דהכא דלית ליה שכר מצוה בהאי עלמא יקשה ל״ל תרוייהו לעולם שכולו ארוך וכולו טוב ונראה ליישב ע״ד שאמרו בקידושין ולתני נמי בהך מתני׳ דאוכל מפירותיהם כו׳ שלוח הקן ומשני משום דלית ליה פרי. דאינו מקרי טוב לבריות כמו כבוד אב שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי גו׳ ע״ש והענין מבואר כמו כבוד אב ואם שהוא טוב לה׳ ולבריות ראוי להיות בו שכר משותף לגוף ולנפש והוא הפרי שבעה״ז ולפי שהנפש המשכלת הוא עיקר מעשה האדם ראוי להיות לה עוד שכר מיוחד ועיקרי והוא הקרן שבעה״ב ור׳ יעקב מתוך מעשה שראה אמר ע״כ שכר בהאי עלמא ליכא כלל וע״כ אמר שמתן שכר הפרי לגוף ולנפש הוא יהיה לתחיית המתים שיהא בגוף ונפש והוא שאמר למען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך דהיינו שכר הפרי לתחיית המתים שיהיו ימיך לגוף ולנפש יותר ארוכים מבעה״ז ולמען ייטב לך לעולם שכולו טוב הוא הקרן שכר מיוחד לנפש לעולם הבא ערב וטוב לנשמת הצדיקים שישבו ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ומזה ששינה הכתוב בשלוח הקן לכתוב למען ייטב לך קודם והארכת ימים וגם שלא כתב ימיך בכינוי כמ״ש גבי כבוד אב ואם לפי שאין בשלוח הקן שכר פרי כלל לגוף ולנפש רק שכר נפשי לעולם הבא לחוד כדמסיק בקדושין ודו״ק:
בפרש״י בד״ה לעולם שכולו טוב בפ״ק דקדושין אמרי׳ דר׳ יעקב חזא עובדא בא׳ כו׳. עכ״ל לפירושו נראה דכל הך סוגיא מודלמא לא הוה הכי ר׳ יעקב מעשה כו׳ עד סוף פירקין לא שייכא אלא בפ״ק דקדושין וק״ל:
ומעתה, הרי שאמר לו אביו: עלה לבירה (לבית) והבא לי גוזלות! ועלה, ושלח את האם ולקח את הבנים, ובחזרתו כשירד משם, אחרי שקיים את המצוה נפל ומת, היכן אריכות ימיו של זה? והיכן טובתו של זה? אלא חייב אתה לפרש כי ״למען יאריכון ימיך״ — כוונתו בעולם שכולו ארוך, ״ולמען ייטב לך״לעולם שכולו טוב.
Despite this, it occurred that there was one whose father said to him: Climb to the top of the building and bring me fledglings; and he climbed to the top of the building and sent away the mother bird and took the offspring, thereby simultaneously fulfilling the mitzva to send away the mother bird from the nest and the mitzva to honor one’s parents, but as he returned he fell and died. Where is the length of days of this one? And where is the goodness of the days of this one? Rather, the verse “that your days may be long” is referring to the world that is entirely long, and “that it may be well with you” means in the world where all is well.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְדִלְמָא לָא הֲוָה הָכִי ר׳רַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבֵירָה הֲוָה מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה.

The Gemara suggests: But perhaps this incident described by Rabbi Ya’akov never occurred. It is possible that everyone who performs these mitzvot is rewarded in this world, and the situation described by Rabbi Ya’akov never happened. The Gemara answers: Rabbi Ya’akov himself saw an incident of this kind. The Gemara suggests: But perhaps that man was contemplating sin at the time, and he was punished for his thoughts. The Gemara responds: There is a principle that the Holy One, Blessed be He, does not link a bad thought to an action, i.e., one is not punished for thoughts alone.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותוהים: ודלמא לא הוה הכי [ושמא לא היה כך]? ור׳ יעקב מספר רק על אפשרות, ושמא מעולם לא היה דבר כזה? ומשיבים: ר׳ יעקב מעשה חזא [ראה] שכך היה. ואומרים: ודלמא [ושמא] מהרהר בעבירה הוה [היה] באותה שעה, ולכך נפל ומת? ומשיבים: אף אם הרהר בעבירה באותה שעה, לא היה נענש על כך, כי מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ואין מעניש עליה.
The Gemara suggests: But perhaps this incident described by Rabbi Ya’akov never occurred. It is possible that everyone who performs these mitzvot is rewarded in this world, and the situation described by Rabbi Ya’akov never happened. The Gemara answers: Rabbi Ya’akov himself saw an incident of this kind. The Gemara suggests: But perhaps that man was contemplating sin at the time, and he was punished for his thoughts. The Gemara responds: There is a principle that the Holy One, Blessed be He, does not link a bad thought to an action, i.e., one is not punished for thoughts alone.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה דִּכְתִיב {יחזקאל י״ד:ה׳} לְמַעַן תְּפוֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב זוֹ מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה.

The Gemara objects: But perhaps the son was contemplating idol worship at the time, as it is written with regard to idol worship: “So I may take the house of Israel in their own heart” (Ezekiel 14:5), and Rav Aḥa bar Ya’akov says: This is referring to punishment for the thought of performing idol worship.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: ודלמא [ושמא] מהרהר בעבודה זרה הוה [היה]? דכתיב [שנאמר] בעבודה זרה: ״למען תפוש את בית ישראל בלבם״ (יחזקאל יד, ה), ואמר רב אחא בר יעקב: זו מחשבת עבודה זרה שעליה נענשים!
The Gemara objects: But perhaps the son was contemplating idol worship at the time, as it is written with regard to idol worship: “So I may take the house of Israel in their own heart” (Ezekiel 14:5), and Rav Aḥa bar Ya’akov says: This is referring to punishment for the thought of performing idol worship.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) הָכִי קָאָמַר אִם אִיתָא דְּאִיכָּא שְׂכַר מִצְוֹת בְּהַאי עָלְמָא תַּהֲנֵי לֵיהּ וְתַגֵּן עֲלֵיהּ דְּלָא לֵיתֵי לִידֵי הִרְהוּר וְלִיתַּזַּק אֶלָּא שְׂכַר מִצְוֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא וְהָאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִים בַּחֲזָרָתָם שָׁאנֵי.

The Gemara responds: This is what Rabbi Ya’akov was saying after witnessing the incident mentioned above: If it is so that there is reward for performance of mitzvot in this world, it should be effective for the son and protect him so that he not come to contemplate idol worship and be harmed. Rather, one must conclude that there is no reward for performance of mitzvot in this world. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm? How is it possible that this individual, who was sent by his father to perform a mitzva, could have died? The Gemara answers: When they return it is different, as after one has performed the mitzva, one is susceptible to harm.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: הכי קאמר [כך הוא, ר׳ יעקב, אמר] בעקבות מעשה זה שראה: אם איתא דאיכא [יש, כך הוא, שיש] שכר מצות בהאי עלמא [בעולם הזה]תהני ליה [תועיל לו] המצוה שקיים, ותגן עליה [עליו] דלא ליתי [שלא יבוא] לידי הרהור וליתזק [וינזק], אלא צריך לומר ששכר מצות בהאי עלמא ליכא [בעולם הזה אין]. ומקשים: כיצד אירע לזה שנפל ומת, והאמר [והרי אמר] ר׳ אלעזר כי שלוחי מצוה אינן נזוקים! ומשיבים: בחזרתם שאני [שונה], שכיון שכבר קיימו את המצוה, עלולים הם להינזק.
The Gemara responds: This is what Rabbi Ya’akov was saying after witnessing the incident mentioned above: If it is so that there is reward for performance of mitzvot in this world, it should be effective for the son and protect him so that he not come to contemplate idol worship and be harmed. Rather, one must conclude that there is no reward for performance of mitzvot in this world. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm? How is it possible that this individual, who was sent by his father to perform a mitzva, could have died? The Gemara answers: When they return it is different, as after one has performed the mitzva, one is susceptible to harm.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִים לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזָרָתָן סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה וּמָקוֹם דְּקָבוּעַ הֶיזֵּקָא שָׁאנֵי דִּכְתִיב {שמואל א ט״ז:ב׳} וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי.

The Gemara asks: But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm, neither when they are on their way to perform the mitzva nor when they are returning from performing the mitzva? The Gemara answers: In that case, it was a rickety ladder on which the son ascended and descended, and a place where danger is established is different, and even those on the path to perform a mitzva are susceptible to harm. This is apparent from the incident where the prophet Samuel traveled to anoint David as king in place of Saul, as it is written: “And Samuel said: How can I go? If Saul hears of it, he will kill me” (I Samuel 16:2). Although Samuel was on the path to perform a mitzva, he feared that harm would befall him from established dangers.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותוהים: והאמר [והרי אמר] ר׳ אלעזר כי שלוחי מצוה אינן נזוקים, לא בהליכתן ולא בחזרתן! ומשיבים: סולם רעוע הוה [היה שם], ומקום שקבוע היזקא שאני [היזק שונה], שאף שלוחי מצוה עלולים להינזק בו. דכתיב כן נאמר] לכשנצטוה שמואל הנביא ללכת למשוח את דוד למלך ״ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני״ (שמואל א טז, ב). שאף שוודאי הלך בשליחות מצוה מפי הקדוש ברוך הוא בכל זאת חשש לשלומו.
The Gemara asks: But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm, neither when they are on their way to perform the mitzva nor when they are returning from performing the mitzva? The Gemara answers: In that case, it was a rickety ladder on which the son ascended and descended, and a place where danger is established is different, and even those on the path to perform a mitzva are susceptible to harm. This is apparent from the incident where the prophet Samuel traveled to anoint David as king in place of Saul, as it is written: “And Samuel said: How can I go? If Saul hears of it, he will kill me” (I Samuel 16:2). Although Samuel was on the path to perform a mitzva, he feared that harm would befall him from established dangers.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַב יוֹסֵף אִלְמָלֵא דַּרְשֵׁיהּ אַחֵר לְהַאי קְרָא כְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר בְּרַתֵּיה לָא חֲטָא מַאי חֲזָא אִיכָּא דְּאָמְרִי כִּי הַאי מַעֲשֶׂה חֲזָא וְאִיכָּא דְּאָמְרִי לִישָּׁנָא דְּרַבִּי חוּצְפִּית הַמְתוּרְגְּמָן חֲזָא דַּהֲוָה מוּטֶּלֶת בָּאַשְׁפָּה אָמַר פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יִלְחוֹךְ עָפָר וְהוּא לָא יָדַע לְמַעַן יִיטַב לְךָ בְּעוֹלָם שכלו טוֹב וּלְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ בְּעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ.:

Rav Yosef said: Had Aḥer, literally Other, the appellation of the former Sage Elisha ben Avuya, interpreted homiletically this aforementioned verse: “That it may go well with you” (Deuteronomy 5:16), as referring to the World-to-Come, as did Rabbi Ya’akov, the son of his daughter, he would not have sinned. The Gemara asks: What did Aḥer see that led him to heresy? Some say that he saw an incident like this one witnessed by Rabbi Ya’akov, and some say that he saw the tongue of Rabbi Ḥutzpit the disseminator, which was cast in a garbage dump after he was executed by the government. Aḥer said: Will a mouth that produced pearls of wisdom lick the dust? But he did not know that the phrase “that it may be well with you” means in the world where all is well, and that the phrase “that your days may be long” is referring to the world that is entirely long.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב יוסף: אלמלא דרשיה אחר להאי קרא [אילו היה דורש ״אחר״, אלישע בן אבויה, למקרא זה] כמו ר׳ יעקב בר ברתיה [בן בתו]לא חטא [לא היה חוטא], מאי חזא [מה ראה] אלישע בן אבויה שהביא אותו לכפירה? איכא דאמרי [יש שאומרים]: כי האי מעשה חזא [כמו מעשה זה שראה ר׳ יעקב, אף הוא ראה], ומתוך כך בא לכלל כפירה. ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] כי את לישנא [לשונו] של ר׳ חוצפית המתורגמן (מעשרת הרוגי מלכות) חזא [ראה], דהוה [שהיתה] מוטלת באשפה לאחר שהרגוהו. אמר אלישע בן אבויה: פה שהפיק מרגליות הוא ילחוך עפר?! והוא לא ידע לדרוש: ״למען ייטב לך״בעולם שכולו טוב, ״ולמען יאריכון ימיך״בעולם שכולו ארוך.
Rav Yosef said: Had Aḥer, literally Other, the appellation of the former Sage Elisha ben Avuya, interpreted homiletically this aforementioned verse: “That it may go well with you” (Deuteronomy 5:16), as referring to the World-to-Come, as did Rabbi Ya’akov, the son of his daughter, he would not have sinned. The Gemara asks: What did Aḥer see that led him to heresy? Some say that he saw an incident like this one witnessed by Rabbi Ya’akov, and some say that he saw the tongue of Rabbi Ḥutzpit the disseminator, which was cast in a garbage dump after he was executed by the government. Aḥer said: Will a mouth that produced pearls of wisdom lick the dust? But he did not know that the phrase “that it may be well with you” means in the world where all is well, and that the phrase “that your days may be long” is referring to the world that is entirely long.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

חולין קמב. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים חולין קמב., עין משפט נר מצוה חולין קמב. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י חולין קמב., ר"י מלוניל חולין קמב. – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., בית הבחירה למאירי חולין קמב. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה חולין קמב., מהרש"א חידושי אגדות חולין קמב., פירוש הרב שטיינזלץ חולין קמב., אסופת מאמרים חולין קמב.

Chulin 142a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Chulin 142a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 142a, Rashi Chulin 142a, Ri MiLunel Chulin 142a, Meiri Chulin 142a, Maharshal Chokhmat Shelomo Chulin 142a, Maharsha Chidushei Aggadot Chulin 142a, Steinsaltz Commentary Chulin 142a, Collected Articles Chulin 142a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144