(1) 
מַאי לְאֵתוֹיֵי נָשִׁים וכדר׳ וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר ר׳ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אנָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס.
מַאי לְאֵתוֹיֵי נָשִׁים what? The Gemara answers: They serve to add women, and this is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi. As Rabbi Yehoshua ben Levi says: Women are obligated in the mitzva of reading the Megilla, as they too were participants in that miracle.
לאתויי נשים – שחייבות במקרא מגילה וכשרים לקרות ולהוציא זכרים ידי חובתן ל״ה. אבל בה״ג לא פסק הכי ומביאין ראיה מן התוספתא וזה לשונם הכל חייבין במקרא מגילה כו׳ טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא מינו ואין מוציא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה עד כאן לשון התוספתא וההלכות גדולות הוסיפו אלא שחייבין בשמיעה לפי שהכל היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד.
(פסק) ר׳ יהושע הוה מכנס כל אנשי ביתו וקורא לפניהם רבי יונה אבוה דרבי מנחם היה מתכוין לקרותה לפני נשים שבביתו שהכל היו בספק והכל חייבין בשמיעה עד כאן לשון הלכות גדולות לכך צריך לפרש בכאן דאין הנשים מוציאין אלא נשים אבל אנשים לא והכל חייבין במקרא מגילה כו׳ לאיתויי נשים [שמוציאין נשים אחרות] והוה מצי למימר לאיתויי קטן אליבא דרבי יהודה דמכשיר בקטן בפרק שני דמגילה (מגילה יט:).
מאי [את מה]? ומשיבים: לאתויי [להביא] נשים, וכדברי ר׳ יהושע בן לוי, שאמר ר׳ יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס של פורים, שניצלו מגזירת המן.
what? The Gemara answers: They serve to add women, and this is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi. As Rabbi Yehoshua ben Levi says: Women are obligated in the mitzva of reading the Megilla, as they too were participants in that miracle.
הכל
(2) הַכֹּל חַיָּיבִין בְּזִימּוּן לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי נָשִׁים וַעֲבָדִים דְּתַנְיָא בנָשִׁים מְזַמְּנוֹת לְעַצְמָן וַעֲבָדִים מְזַמְּנִין לְעַצְמָן.
The Gemara asks: What is added by the ruling of the baraita: Everyone is obligated to form a zimmun and recite Grace after Meals as a group? The Gemara answers: The baraita serves to add women and slaves. As it is taught in a baraita: Women form a zimmun for themselves and slaves form a zimmun for themselves.
The Gemara asks: What is added by the ruling of the baraita: Everyone is obligated to form a zimmun and recite Grace after Meals as a group? The Gemara answers: The baraita serves to add women and slaves. As it is taught in a baraita: Women form a zimmun for themselves and slaves form a zimmun for themselves.
מזמנות לעצמן – שלש נשים וכן שלשה עבדים אבל אין שתי נשים או שני עבדים מצטרפין עם (שני) אנשים לפי שיש באנשים מה שאין בנשים ובעבדים שאין הנשים אומרות ברית ואין העבדים אומרים על נחלתנו.
מזמנות לעצמן – שלש נשים וכן שלשה עבדים אבל שתי נשים אין מצטרפין (לשני) [עם] אנשים לפי שיש באנשים שאין בנשים ובעבדים שאין הנשים אומרות ברית ועבדים אין אומרים על ארץ שהנחלת לאבותינו וצ״ל דרשות הוא לנשים לזמן אבל חיובא ליכא ותדע מדקא מייתי מיניה סייעתא למ״ד בפ׳ שלשה שאכלו (ברכות מה:) דנשים אם רצו לזמן מזמנין משום דמאה נשים כתרי גברי ואם היו חייבות א״כ קשיא ליה דהא רצו לזמן קאמר ועל זה סמכו נשים שלנו שאינן מזמנות.
ושואלים, מה ששנינו בברייתא: ״הכל חייבין בזימון״ (לזמן עצמם לברך יחד ברכת המזון), לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] נשים ועבדים, וכפי דתניא [ששנויה ברייתא]: נשים מזמנות לעצמן, ועבדים מזמנין לעצמן.
The Gemara asks: What is added by the ruling of the baraita: Everyone is obligated to form a zimmun and recite Grace after Meals as a group? The Gemara answers: The baraita serves to add women and slaves. As it is taught in a baraita: Women form a zimmun for themselves and slaves form a zimmun for themselves.
הכל
(3) הַכֹּל מִצְטָרְפִין לְזִימּוּן לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין דְּאָמַר רַב נַחְמָן יוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין גמְזַמְּנִין עָלָיו.
The Gemara further inquires: What is added by the baraita: Everyone is included in a zimmun? This serves to add a minor who knows to Whom one recites a blessing. As Rav Naḥman says: A minor who knows to Whom one recites a blessing is included in a zimmun.
The Gemara further inquires: What is added by the baraita: Everyone is included in a zimmun? This serves to add a minor who knows to Whom one recites a blessing. As Rav Naḥman says: A minor who knows to Whom one recites a blessing is included in a zimmun.
לאתויי קטן היודע למי מברכין וכדרב נחמן כו׳ – ואמר נמי בברכות (דף מח.) ולית הלכתא ככל הני שמעתא אלא כדרב נחמן וכו׳ ואפילו הכי לא קי״ל כוותיה אלא כדאמר רבי יוסי בירושלמי כמה זימנין אכלית עם אבא חלפתא ועם חביבי ולא זמנין עלי עד שהבאתי ב׳ שערות.
ושואלים, מה ששנינו בברייתא: ״הכל מצטרפין לזימון״, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] קטן היודע למי מברכין, שאמר רב נחמן: קטן שיודע למי מברכין — מזמנין עליו, כלומר, הריהו נחשב כחלק ממנין המזמנים.
The Gemara further inquires: What is added by the baraita: Everyone is included in a zimmun? This serves to add a minor who knows to Whom one recites a blessing. As Rav Naḥman says: A minor who knows to Whom one recites a blessing is included in a zimmun.
הכל
(4) הַכֹּל מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ דְּתַנְיָא אִישׁ מָה ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ט״ו:ב׳} אִישׁ אִישׁ דלְרַבּוֹת תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד שֶׁמְטַמֵּא בְּזִיבָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
§ The Gemara asks: What is added by the clause in the mishna (Zavim 2:1): Everyone becomes impure by means of a gonorrhea-like discharge [ziva]? This serves to add that even a day-old baby who has such a discharge becomes impure. As it is taught in a baraita: It would have been sufficient for the verse to state: A man. Why does the verse state: “When any man has an issue out of his flesh, his issue is impure” (Leviticus 15:2)? This serves to include a day-old baby who has such a discharge, to teach that even he becomes impure as one who experiences ziva. This is the statement of Rabbi Yehuda.
§ The Gemara asks: What is added by the clause in the mishna (Zavim 2:1): Everyone becomes impure by means of a gonorrhea-like discharge [ziva]? This serves to add that even a day-old baby who has such a discharge becomes impure. As it is taught in a baraita: It would have been sufficient for the verse to state: A man. Why does the verse state: “When any man has an issue out of his flesh, his issue is impure” (Leviticus 15:2)? This serves to include a day-old baby who has such a discharge, to teach that even he becomes impure as one who experiences ziva. This is the statement of Rabbi Yehuda.
דתניא איש כי יהיה זב וגו׳ – והא דלא מייתי מתניתין דיוצא דופן (נדה מג:) דתנן תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה משום שהברייתא מפרש יותר.
א ושואלים: ״הכל מטמאין בזיבה״ ששנינו במשנה, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] תינוק בן יומו, שאם יצאה זיבה מגופו הריהו טמא. דתניא [ששנויה ברייתא]: די היה לכתוב ״איש״ — מה תלמוד לומר ״איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא״ (ויקרא טו, ב)? הרי זה בא לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה, אלו דברי ר׳ יהודה.
§ The Gemara asks: What is added by the clause in the mishna (Zavim 2:1): Everyone becomes impure by means of a gonorrhea-like discharge [ziva]? This serves to add that even a day-old baby who has such a discharge becomes impure. As it is taught in a baraita: It would have been sufficient for the verse to state: A man. Why does the verse state: “When any man has an issue out of his flesh, his issue is impure” (Leviticus 15:2)? This serves to include a day-old baby who has such a discharge, to teach that even he becomes impure as one who experiences ziva. This is the statement of Rabbi Yehuda.
הכל
(5) רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא ט״ו:ל״ג} וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה לַזָּכָר כֹּל שֶׁהוּא זָכָר בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל לַנְּקֵבָה כֹּל שֶׁהִיא נְקֵבָה בֵּין קְטַנָּה בֵּין גְּדוֹלָה אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says that this amplification is not necessary, as the verse states: “And of them that have an issue, whether it be a male or a female” (Leviticus 15:33). “A male” includes anyone who is male, whether a small child or an adult; “a female” includes anyone who is female, whether a small child or an adult. If so, why does the verse state: “Any man”? The Torah spoke in the language of men, i.e., this is a normal way to phrase the sentence, and therefore one should not derive a halakha from the extra word.
Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says that this amplification is not necessary, as the verse states: “And of them that have an issue, whether it be a male or a female” (Leviticus 15:33). “A male” includes anyone who is male, whether a small child or an adult; “a female” includes anyone who is female, whether a small child or an adult. If so, why does the verse state: “Any man”? The Torah spoke in the language of men, i.e., this is a normal way to phrase the sentence, and therefore one should not derive a halakha from the extra word.
ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה אומר: אינו צריך לריבוי זה, הרי הוא אומר: ״והזב את זובו לזכר ולנקבה״ (שם לג), ״לזכר״ — כל שהוא זכר, בין קטן בין גדול, ״לנקבה״ — כל שהיא נקבה, בין קטנה בין גדולה. אם כן, מה תלמוד לומר ״איש איש״? דברה תורה כלשון בני אדם, שהם רגילים לכפול לשונם, ואין ללמוד מכך דין חדש.
Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says that this amplification is not necessary, as the verse states: “And of them that have an issue, whether it be a male or a female” (Leviticus 15:33). “A male” includes anyone who is male, whether a small child or an adult; “a female” includes anyone who is female, whether a small child or an adult. If so, why does the verse state: “Any man”? The Torah spoke in the language of men, i.e., this is a normal way to phrase the sentence, and therefore one should not derive a halakha from the extra word.
הכל
(6) הַכֹּל מִטַּמְּאִין בִּטְמֵא מֵת לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי הקָטָן סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא {במדבר י״ט:כ׳} אִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא אִישׁ אִין קָטָן לָא קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן {במדבר י״ט:י״ח} וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם.
The Gemara asks: What is added by the baraita: Everyone becomes impure with impurity imparted by a corpse? The baraita teaches it to add a minor. The Gemara elaborates: It might enter your mind to say that since the verse states: “But the man that shall be impure and shall not purify himself” (Numbers 19:20), one should derive from here that a man, i.e., an adult, yes, he becomes impure, but a minor does not. Therefore, the verse teaches us in the context of purification with purification water from impurity imparted by a corpse: “And sprinkle it upon the tent, and upon all the vessels, and upon the persons that were there” (Numbers 19:18). This indicates that all persons who were there became impure, regardless of age.
The Gemara asks: What is added by the baraita: Everyone becomes impure with impurity imparted by a corpse? The baraita teaches it to add a minor. The Gemara elaborates: It might enter your mind to say that since the verse states: “But the man that shall be impure and shall not purify himself” (Numbers 19:20), one should derive from here that a man, i.e., an adult, yes, he becomes impure, but a minor does not. Therefore, the verse teaches us in the context of purification with purification water from impurity imparted by a corpse: “And sprinkle it upon the tent, and upon all the vessels, and upon the persons that were there” (Numbers 19:18). This indicates that all persons who were there became impure, regardless of age.
ושואלים, מה ששנינו בברייתא: ״הכל מטמאין בטמא מת״ לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] קטן; שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] שמהכתוב ״איש אשר יטמא ולא יתחטא״ (במדבר יט, כ), יש ללמוד כי ״איש״ — אין [כן] נטמא, אבל קטן, שלא הגיע לכלל איש — לא מקבל טומאה, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] הכתוב בטהרת הנטמאים במת: ״והזה על האהל... ועל הנפשות אשר היו שם״ (שם יח), ומכאן שכל נפש שנמצאת שם נטמאת, בין גדול בין קטן.
The Gemara asks: What is added by the baraita: Everyone becomes impure with impurity imparted by a corpse? The baraita teaches it to add a minor. The Gemara elaborates: It might enter your mind to say that since the verse states: “But the man that shall be impure and shall not purify himself” (Numbers 19:20), one should derive from here that a man, i.e., an adult, yes, he becomes impure, but a minor does not. Therefore, the verse teaches us in the context of purification with purification water from impurity imparted by a corpse: “And sprinkle it upon the tent, and upon all the vessels, and upon the persons that were there” (Numbers 19:18). This indicates that all persons who were there became impure, regardless of age.
הכל
(7) אֶלָּא אִישׁ לְמַעוֹטֵי מַאי לְמַעוֹטֵי קָטָן מִכָּרֵת.
The Gemara asks: But if so, what does the term “the man” serve to exclude? The Gemara answers: It serves to exclude a minor from excision from the World-to-Come [karet], which is mentioned in that verse: “That soul shall be cut off from the midst of the assembly, because he has defiled the Sanctuary of the Lord” (Numbers 19:20). In other words, the term “the man” serves to teach that if a minor becomes impure and then enters the Temple, he is not liable to receive karet.
The Gemara asks: But if so, what does the term “the man” serve to exclude? The Gemara answers: It serves to exclude a minor from excision from the World-to-Come [karet], which is mentioned in that verse: “That soul shall be cut off from the midst of the assembly, because he has defiled the Sanctuary of the Lord” (Numbers 19:20). In other words, the term “the man” serves to teach that if a minor becomes impure and then enters the Temple, he is not liable to receive karet.
מכרת – (דכרת) דהאי קרא בנכנס טמא למקדש כתיב ומחייב ליה כרת ולהכי כתיב איש למעוטי קטן דלאו בר עונשין הוא אבל טמא הוא לטמא אוכלין ומשקין כגדול.
למעוטי קטן מכרת – דהאי קרא בנכנס למקדש טמא כתיב ומחייב ליה כרת ולהכי כתיב איש למעוטי קטן דלאו בר עונשין הוא אבל טמא הוא לטמא אוכלים ומשקין כגדול ויש לתמוה למה לי קרא לפוטרו כיון דלא מצינו קטן נענש וכן קשה פרק ד׳ מיתות (סנהדרין נב:) איש כי ינאף פרט לקטן ומיהו התם י״ל דמשום קלון האשה יתחייב דומיא דבהמה הנרבעת ושמא איצטריך דסד״א הואיל ונתרבה לטומאה יתחייב כרת קמ״ל דלא.
ושואלים: אלא לפי זה, ״איש״ למעוטי מאי [למעט מה] הוא בא? ומשיבים: למעוטי [למעט] קטן מעונש כרת האמור באותו פסוק: ״ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש ה׳ טמא״ (שם כ), שאם נטמא ונכנס למקדש — אינו חייב כרת.
The Gemara asks: But if so, what does the term “the man” serve to exclude? The Gemara answers: It serves to exclude a minor from excision from the World-to-Come [karet], which is mentioned in that verse: “That soul shall be cut off from the midst of the assembly, because he has defiled the Sanctuary of the Lord” (Numbers 19:20). In other words, the term “the man” serves to teach that if a minor becomes impure and then enters the Temple, he is not liable to receive karet.
הכל
(8) הַכֹּל מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי וקָטָן סד״א סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא {ויקרא י״ג:מ״ד} אִישׁ צָרוּעַ כְּתִיב אִישׁ אִין קָטָן לָא קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן .
The Gemara further asks: What is added by the ruling of the mishna (Nega’im 3:1): Everyone becomes impure by means of leprous marks? The Gemara answers: This serves to add a minor. As it might enter your mind to say that since it is written in the verse: “He is a leprous man, he is impure” (Leviticus 13:44), this is teaching that a man, i.e., an adult, yes, he does become impure, but a minor does not. Therefore, the tanna teaches us that a minor becomes impure by means of leprous marks.
The Gemara further asks: What is added by the ruling of the mishna (Nega’im 3:1): Everyone becomes impure by means of leprous marks? The Gemara answers: This serves to add a minor. As it might enter your mind to say that since it is written in the verse: “He is a leprous man, he is impure” (Leviticus 13:44), this is teaching that a man, i.e., an adult, yes, he does become impure, but a minor does not. Therefore, the tanna teaches us that a minor becomes impure by means of leprous marks.
ושואלים, מה ששנינו במשנה: ״הכל מטמאין בנגעים״ לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] קטן, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: ״איש צרוע הוא טמא הוא״ (ויקרא יג, מד) כתיב [נאמר], ונלמד מכך שאיש — אין [כן] נטמא, אבל קטן, שלא הגיע לכלל איש — לא, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] התנא שגם הוא מיטמא בנגעים.
The Gemara further asks: What is added by the ruling of the mishna (Nega’im 3:1): Everyone becomes impure by means of leprous marks? The Gemara answers: This serves to add a minor. As it might enter your mind to say that since it is written in the verse: “He is a leprous man, he is impure” (Leviticus 13:44), this is teaching that a man, i.e., an adult, yes, he does become impure, but a minor does not. Therefore, the tanna teaches us that a minor becomes impure by means of leprous marks.
הכל
(9) וְאֵימָא הָכִי נָמֵי {ויקרא י״ג:ב׳} אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ מִכׇּל מָקוֹם.
The Gemara asks: But why not say that the halakha is indeed so, that a minor does not become impure by means of leprous marks? The Gemara answers that the verse states: “When a person shall have in the skin of his flesh” (Leviticus 13:2), to include all people, in any case, irrespective of age.
The Gemara asks: But why not say that the halakha is indeed so, that a minor does not become impure by means of leprous marks? The Gemara answers that the verse states: “When a person shall have in the skin of his flesh” (Leviticus 13:2), to include all people, in any case, irrespective of age.
ושואלים: ואימא הכי נמי [ואמור כך גם כן], שקטן אינו מיטמא בנגעים! ומשיבים: לכך נאמר ״אדם כי יהיה בעור בשרו״ (ויקרא יג, ב) מכל מקום, כל שהוא אדם, גם קטן שלא הגיע לכלל ״איש״.
The Gemara asks: But why not say that the halakha is indeed so, that a minor does not become impure by means of leprous marks? The Gemara answers that the verse states: “When a person shall have in the skin of his flesh” (Leviticus 13:2), to include all people, in any case, irrespective of age.
הכל
(10) וְאֶלָּא אִישׁ לְמָה לִי לְכִדְתַנְיָא אִישׁ אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אִשָּׁה מִנַּיִן כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {ויקרא י״ג:מ״ה} וְהַצָּרוּעַ הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם.
The Gemara asks: But in that case, why do I need the term: “He is a leprous man” (Leviticus 13:44)? The Gemara answers: It comes for that which is taught in a baraita: From the phrase “he is a leprous man” I have derived only a leprous man. From where is it derived that leprous marks also render a woman impure? When the subsequent verse states: “And the leper in whom the affliction is” (Leviticus 13:45), there are two individuals indicated here, male and female, as this verse did not need to restate: “And the leper,” since the subject of this clause was clear from the previous verse.
The Gemara asks: But in that case, why do I need the term: “He is a leprous man” (Leviticus 13:44)? The Gemara answers: It comes for that which is taught in a baraita: From the phrase “he is a leprous man” I have derived only a leprous man. From where is it derived that leprous marks also render a woman impure? When the subsequent verse states: “And the leper in whom the affliction is” (Leviticus 13:45), there are two individuals indicated here, male and female, as this verse did not need to restate: “And the leper,” since the subject of this clause was clear from the previous verse.
כשהוא אומר צרוע הרי כאן ב׳ – כלומר צרוע כל שהוא צרוע בין איש בין אשה א״כ מה ת״ל איש לענין של מטה והצרוע אשר בו הנגע דאיש פורע ופורם ולא אשה פורעת ופורמת ואי (אמרת) [קשיא] מה צורך לרבות אשה מצורע הא בהדיא כתיב בנגעים אשה דכתיב ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות וגו׳ הא לא קשיא הא בנגע טהור הוא:
והצרוע – משמע צרוע אחרינא לרבות את האשה א״כ למה נאמר איש לענין שלמטה איש דמשמע ולא אשה לאו אטמא יטמאנו קאי דהתם אפילו אשה אלא אקרא דלתחת קאי דמשתעי בפריעה ופרימה ל״ה. ואע״ג דבנגעי ראש וזקן כתיב (ויקרא יג) אשה לא ילפינן מינה דהתם איצטריך דאע״ג שאין רגילות לצמח שיער בזקן האשה מטמאה ויש להקשות אמאי לא נפקא לן אשה מאדם דמשמע אשה במקום קטן דכתיב (במדבר לא) ונפש אדם וכיון דשקולים הן ויבאו שניהם וי״ל דסד״א מדאיצטריך קרא לרבויי אשה בנגעי (קטן) [זקן] מכלל דשאר נגעים ליכא לטמאות אשה אם לא מן הפסוק וקשה הוה ליה לרבויי אשה [מאדם] ואיש למעוטי קטן מפריעה ופרימה והצרוע לרבות קטן לטומאה וי״ל דמסתברא למעוטי פריעה ופרימה מאשה שגנאי הוא זה.
ושואלים: ואלא לפי זה, ״איש צרוע הוא״ למה לי? ומשיבים: לכדתניא [לכמו ששנויה בברייתא] על פסוק זה: ״איש צרוע הוא״ — אין לי אלא איש, אשה מנין שניטמאת בנגעים? כשהוא אומר מיד לאחר מכן שוב: ״והצרוע אשר בו הנגע״ (שם מה), ואין בכך צורך — הרי כאן שנים, כלומר, לא רק איש, אלא גם אשה.
The Gemara asks: But in that case, why do I need the term: “He is a leprous man” (Leviticus 13:44)? The Gemara answers: It comes for that which is taught in a baraita: From the phrase “he is a leprous man” I have derived only a leprous man. From where is it derived that leprous marks also render a woman impure? When the subsequent verse states: “And the leper in whom the affliction is” (Leviticus 13:45), there are two individuals indicated here, male and female, as this verse did not need to restate: “And the leper,” since the subject of this clause was clear from the previous verse.
הכל
(11) א״כ אִם כֵּן מָה ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ לָעִנְיָן שֶׁל מַטָּה זאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם וְאֵין הָאִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת.
If so, what is the meaning when the verse states: “A leprous man”? This is referring to the matter of the leper rending his clothes and letting his hair grow wild, which is stated in the verse below: “His clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose” (Leviticus 13:45). The verse therefore teaches that a man who is a leper lets his hair grow and rends his garments, but a woman who is a leper does not let her hair grow and does not rend her garments.
If so, what is the meaning when the verse states: “A leprous man”? This is referring to the matter of the leper rending his clothes and letting his hair grow wild, which is stated in the verse below: “His clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose” (Leviticus 13:45). The verse therefore teaches that a man who is a leper lets his hair grow and rends his garments, but a woman who is a leper does not let her hair grow and does not rend her garments.
א״כ למה נאמר איש לענין שלמטה – דמשמע איש ולא אשה ולאו אטמא יטמאנו קאי דהתם אפי׳ אשה אלא אקרא דלמטה קאי דמשתעי בפריעה ופרימה.
אם כן, מה תלמוד לומר, כלומר, לשם מה נאמר מתחילה ״איש״ — לענין של מטה כלומר, להמשך הכתוב: ״בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע״, ללמד שאיש מצורע פורע את שערו, ופורם את בגדיו, ואין האשה פורעת ופורמת.
If so, what is the meaning when the verse states: “A leprous man”? This is referring to the matter of the leper rending his clothes and letting his hair grow wild, which is stated in the verse below: “His clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose” (Leviticus 13:45). The verse therefore teaches that a man who is a leper lets his hair grow and rends his garments, but a woman who is a leper does not let her hair grow and does not rend her garments.
הכל
(12) הַכֹּל רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִרְאוֹת אֶת הַנְּגָעִים לְאֵתוֹיֵי מַאי חלְאֵתוֹיֵי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן.
The Gemara asks: What is added by the ruling of the baraita: Everyone may inspect leprous marks in order to declare them pure or impure, and the clause of another baraita: Everyone is fit to inspect leprous marks in order to declare them pure or impure. The Gemara answers: These statements serve to add a priest who is not expert in distinguishing between them, the different types of leprous marks, and in identifying their names.
The Gemara asks: What is added by the ruling of the baraita: Everyone may inspect leprous marks in order to declare them pure or impure, and the clause of another baraita: Everyone is fit to inspect leprous marks in order to declare them pure or impure. The Gemara answers: These statements serve to add a priest who is not expert in distinguishing between them, the different types of leprous marks, and in identifying their names.
הכל רואין את הנגעים והכל כשרין לראות – חדא היא אלא משום דלא תני להו גבי הדדי קתני תרוייהו ואיכא דאמרי הכל רואין את הנגעים הכל יכולין לראות הנגעים אע״פ שאינן בקיאין. והכל כשרין לראות את [הנגעים] אע״ג שהמקרא תלוהו בכהנים למ״ה:
הכל רואין והכל כשרים לראות חדא הוא ולא גבי הדדי תניא.
שאינו בקי – והולך תלמיד חכם ישראל ורואה עמו ואומר לו אמור טמא והוא אומר טהור והוא אומר שהטומאה והטהרה תלויה במאמר הכהן והכי תניא בת״כ.
ושואלים, מה ששנינו בברייתא: ״הכל רואין את הנגעים״, כדי לטמאם או לטהרם, וכן מה ששנינו במשנה: ״הכל כשרין לראות את הנגעים״ לטמאם ולטהרם, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] כהן שאינו בקי בהן במראה הנגעים ובשמותיהן.
The Gemara asks: What is added by the ruling of the baraita: Everyone may inspect leprous marks in order to declare them pure or impure, and the clause of another baraita: Everyone is fit to inspect leprous marks in order to declare them pure or impure. The Gemara answers: These statements serve to add a priest who is not expert in distinguishing between them, the different types of leprous marks, and in identifying their names.
הכל
(13) וְהָאָמַר מַר אֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים אָמַר רָבִינָא לָא קַשְׁיָא טהָא דְּמַסְבְּרִי לֵיהּ וְסָבַר הָא דְּמַסְבְּרִי לֵיהּ וְלָא סָבַר.:
The Gemara asks: But didn’t the Master say that any priest who is not expert in distinguishing between them and in identifying their names is not authorized to inspect the leprous marks and make a decision with regard to them? Ravina said: This is not difficult. This statement, that the priest is fit, is referring to a situation where if they explain to him he understands; whereas that statement, that he is not fit, is referring to a case where even if they explain to him he still does not understand.
The Gemara asks: But didn’t the Master say that any priest who is not expert in distinguishing between them and in identifying their names is not authorized to inspect the leprous marks and make a decision with regard to them? Ravina said: This is not difficult. This statement, that the priest is fit, is referring to a situation where if they explain to him he understands; whereas that statement, that he is not fit, is referring to a case where even if they explain to him he still does not understand.
והאמר מר – בפרק קמא דשבועות (דף ו.).
1דמסברי ליה וסבר – הלכות נגעים.
1. בדפוס וילנא ד״ה זה מופיע לפני ד״ה ״שאינו בקי״.
והאמר מר – בפרק קמא דשבועות (שבועות ו.).
דמסברי ליה וסבר – הלכות נגעים. שאינו בקי והולך ת״ח ורואה עמו הוא אומר טמא והוא אומר טמא שהטומאה והטהרה תלויה באמירת כהן והכי תניא ליה בת״כ ל״ה. והתם בת״כ איתרבו ישראל מדכתיב או אל אחד ומסקינן התם מאחר שסופו לרבות ישראל למאי הלכתא כתיב כהן שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן שאפי׳ כהן שוטה רואה נגעים אע״ג דמסברי ליה וסבר מקרי ליה כהן שוטה שאינו בקי בפני עצמו ועי״ל דמסברי ליה וסבר דהכא לאו אכהן קאי אלא אישראל חכם דקאי גביה מסברי ליה וסבר וא״ת פשיטא מה לי מלמדין מאתמול למלמדין אותו היום וי״ל דאע״ג שאינו בקי אלא באותו נגע כשר לראות.
ומקשים: והאמר מר [והרי אמר החכם]: מי שאינו בקי בהן ובשמותיהן אינו רואה את הנגעים! אמר רבינא, לא קשיא [אין זה קשה]: הא דמסברי ליה וסבר [זה שמסבירים לו והוא סובר ומבין], יכול לראות, ולטמא או לטהר לאחר שהסבירו לו, הא דמסברי ליה ולא סבר [זה שמסבירים לו ואינו סובר, מבין], והוא אינו רואה את הנגעים.
The Gemara asks: But didn’t the Master say that any priest who is not expert in distinguishing between them and in identifying their names is not authorized to inspect the leprous marks and make a decision with regard to them? Ravina said: This is not difficult. This statement, that the priest is fit, is referring to a situation where if they explain to him he understands; whereas that statement, that he is not fit, is referring to a case where even if they explain to him he still does not understand.
הכל
(14) יהַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ לְאֵתוֹיֵי מַאי לְרַבִּי יְהוּדָה לְאֵתוֹיֵי קָטָן וּלְרַבָּנַן לְאֵתוֹיֵי אִשָּׁה דִּתְנַן הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן וּפוֹסֵל בְּאִשָּׁה וּבְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.:
§ The Gemara asks: What is added by the statement of the mishna (Para 5:4): Everyone is fit to sanctify the ashes of the red heifer, i.e., to pour the water over them? The Gemara answers that according to Rabbi Yehuda the statement serves to add a minor, and according to the Rabbis, who disqualify a minor, it serves to add a woman. As we learned in a mishna (Para 5:4): Everyone is fit to sanctify the ashes of the red heifer except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor. Rabbi Yehuda deems a minor fit, but deems a woman and a hermaphrodite, who has both male and female characteristics, unfit.
§ The Gemara asks: What is added by the statement of the mishna (Para 5:4): Everyone is fit to sanctify the ashes of the red heifer, i.e., to pour the water over them? The Gemara answers that according to Rabbi Yehuda the statement serves to add a minor, and according to the Rabbis, who disqualify a minor, it serves to add a woman. As we learned in a mishna (Para 5:4): Everyone is fit to sanctify the ashes of the red heifer except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor. Rabbi Yehuda deems a minor fit, but deems a woman and a hermaphrodite, who has both male and female characteristics, unfit.
ב ושואלים, מה ששנינו במשנה: ״הכל כשרין לקדש״ (לתת אפר פרה אדומה במים החיים) לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לדעת ר׳ יהודה הרי זה בא לאתויי [להביא] קטן, ולרבנן [ולדעת חכמים], הסבורים שקטן אינו מקדש — לאתויי [להביא] אשה, שכשרה לקדש. דתנן [שכך שנינו במשנה]: הכל כשרין לקדש, חוץ מחרש שוטה וקטן; ר׳ יהודה מכשיר בקטן, ופוסל באשה ובאנדרוגינוס (שיש בו גם סימני זכר וגם סימני נקבה).
§ The Gemara asks: What is added by the statement of the mishna (Para 5:4): Everyone is fit to sanctify the ashes of the red heifer, i.e., to pour the water over them? The Gemara answers that according to Rabbi Yehuda the statement serves to add a minor, and according to the Rabbis, who disqualify a minor, it serves to add a woman. As we learned in a mishna (Para 5:4): Everyone is fit to sanctify the ashes of the red heifer except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor. Rabbi Yehuda deems a minor fit, but deems a woman and a hermaphrodite, who has both male and female characteristics, unfit.
הכל
(15) כהַכֹּל כְּשֵׁירִין לְהַזּוֹת לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי עָרֵל וכדר״א וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר דא״ר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לעָרֵל שֶׁהִזָּה הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה.:
The Gemara asks: What is added by the statement of the mishna (Para 12:10): Everyone is qualified to sprinkle the purification waters on one who is ritually impure with impurity imparted by a corpse? The Gemara answers that this serves to add one who is uncircumcised. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar says: If one who is uncircumcised sprinkled the purification water, his sprinkling is valid.
The Gemara asks: What is added by the statement of the mishna (Para 12:10): Everyone is qualified to sprinkle the purification waters on one who is ritually impure with impurity imparted by a corpse? The Gemara answers that this serves to add one who is uncircumcised. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar says: If one who is uncircumcised sprinkled the purification water, his sprinkling is valid.
ערל – שמתו אחיו מחמת מילה.
שהזה – ממי חטאת על הטמא.
הזאתו כשרה – טעמא מפרש ביבמות בפ׳ הערל (דף עב:) מידי דהוה אטבול יום שפסול בתרומה וכשר בפרה.
ערל – שמתו אחיו מחמת מילה שהזה ממימי חטאת על הטמא הזאתו כשרה טעמא מפרש ביבמות פרק הערל (יבמות עב:) מידי דהוה אטבול יום שפסול בתרומה וכשר בפרה ומצי לאיתויי ברייתא דתניא התם הכי בפירוש אלא דר׳ אלעזר שגורה בפי כל יותר.
ושואלים, מה ששנינו במשנה: ״הכל כשירין להזות״ ממי פרה אדומה על טמא מת, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] ערל, וכדברי ר׳ אלעזר, שאמר ר׳ אלעזר: ערל שהזה — הזאתו כשרה.
The Gemara asks: What is added by the statement of the mishna (Para 12:10): Everyone is qualified to sprinkle the purification waters on one who is ritually impure with impurity imparted by a corpse? The Gemara answers that this serves to add one who is uncircumcised. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar says: If one who is uncircumcised sprinkled the purification water, his sprinkling is valid.
הכל
(16) הַכֹּל שׁוֹחֲטִין לְאֵתוֹיֵי מַאי חֲדָא לְאֵתוֹיֵי מכּוּתִי וַחֲדָא לְאֵתוֹיֵי ניִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד1.
The Gemara asks: What is added by the ruling of the mishna (Ḥullin 2a, 15b): Everyone slaughters? The Gemara explains that the mishna teaches this once to add a Samaritan who slaughters, i.e., his slaughter is valid. And the one other mention of this serves to add a Jew who is an apostate [meshummad].
The Gemara asks: What is added by the ruling of the mishna (Ḥullin 2a, 15b): Everyone slaughters? The Gemara explains that the mishna teaches this once to add a Samaritan who slaughters, i.e., his slaughter is valid. And the one other mention of this serves to add a Jew who is an apostate [meshummad].
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
ושואלים, מה ששנינו במשנה פעמיים: ״הכל שוחטין״ לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: חדא לאתויי [פעם אחת להביא] כותי, ששחיטתו כשירה, וחדא לאתויי [ופעם אחת להביא] ישראל משומד (עובר עבירה באופן קבוע).
The Gemara asks: What is added by the ruling of the mishna (Ḥullin 2a, 15b): Everyone slaughters? The Gemara explains that the mishna teaches this once to add a Samaritan who slaughters, i.e., his slaughter is valid. And the one other mention of this serves to add a Jew who is an apostate [meshummad].
הכל
(17) הַכֹּל מַעֲלִין לא״י לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֵתוֹיֵי מַאי
The Gemara further asks: What is added by the statement of the mishna (Ketubot 110b): Everyone can force others to ascend to Eretz Yisrael, i.e., one can compel his family and household to immigrate to Eretz Yisrael?
The Gemara further asks: What is added by the statement of the mishna (Ketubot 110b): Everyone can force others to ascend to Eretz Yisrael, i.e., one can compel his family and household to immigrate to Eretz Yisrael?
ושואלים, מה ששנינו: ״הכל מעלין לארץ ישראל״, כלומר, כופים את בני ביתם לעלות, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא?
The Gemara further asks: What is added by the statement of the mishna (Ketubot 110b): Everyone can force others to ascend to Eretz Yisrael, i.e., one can compel his family and household to immigrate to Eretz Yisrael?
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ערכין ג. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ערכין ג., מיוחס לר׳ גרשום ערכין ג., רש"י ערכין ג., תוספות ערכין ג., גליון הש"ס לרע"א ערכין ג., פירוש הרב שטיינזלץ ערכין ג.
Arakhin 3a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Arakhin 3a, Attributed to R. Gershom Arakhin 3a, Rashi Arakhin 3a, Tosafot Arakhin 3a, Gilyon HaShas Arakhin 3a, Steinsaltz Commentary Arakhin 3a