×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כְּנֶגֶד אַצִּילֵי יְדֵיהֶן.
at the level of their elbows.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר רַב אָשֵׁי אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּאִיזְגַּדַּר מַלְכָּא וַהֲוָה מִדְּלֵי לִי הֶמְיָינַאי וְתַיְתְיֵיהּ נִיהֲלִיה וַאֲמַר לִי {שמות י״ט:ו׳} מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ כְּתִיב בְּכוּ כִּי אֲתַאי קַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר א״לאֲמַר לִי אִקַּיַּים בְּךָ {ישעיהו מ״ט:כ״ג} וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ.:

Rav Ashi says: Huna bar Natan said to me: Once, I was standing before Izgadar, king of Persia, and my belt was raised above its appropriate height, and he lowered it into place and said to me: “A kingdom of priests, and a holy nation” (Exodus 19:6), is written about you; therefore, you should always look dignified. When I came before Ameimar and recounted this incident, he said to me: With regard to you, God’s promise to Israel: “And kings shall be your foster fathers” (Isaiah 49:23), was fulfilled.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך זע
זעא(טהרות פ״ט מעיל׳ כא) זיתים מאימתי מקבלים טומאה משיזועו זיעת מעטן אבל לא זיעת קופה (מכשירין פרק ב) זיעת בתים שיחים ומערות טהורה (פסחים כד:) משום דזיעה בעלמא הוא מי תותים ורמונים (זבחים יט.) מאי לא יחגרו ביזע אמר אביי לא יחגרו במקום שמזיעים כדתניא כשהן חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם אלא כנגד אצילי ידיהם אמר רב אשי אמר לי הונא בר נתן הוה קאמינא קמיה דיוזדיגר מלכא והוה מדלי המייניה ותתייה ניהלי ואמר לי ממלכת כהנים וגוי קדוש כתיב כי אתאי לקמיה דאמימר אמר לי קיים בך והיו מלכים אומניך:
ערך צלצל
צלצלב(שבת סב:) ותחת חגורה ניקפם מקום שהיו חוגרות בצלצל נעשה נקפים (שבת קה.) הא למה זה דומה לאורג צלצול קטן שני חוטין ברחב ג׳ בתי נירין (עירובין קג: זבחים יט). אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צלצול קטן הוי יתור בגדים. (פסחים נו) אפילו צלצול קטן ואפי׳ סבכה קטנה (מנחות קט). הלבישו באונקלי וחגרו בצלצול (בראשית רבה כ). ויעשו להם חגורות חגורי חגורות צלצלין קולסין סבכין פי׳ חגור:
ערך תת
תתג(חולין צב.) ורובייהו משתכחי בי כנישתא תותי אפתא פי׳ תחותי ח׳ מובלעת (א״ב (שבת סז.) וכי פסק ליה ליתיתיה וליפסקיה (זבחים יט) והווה מדלי המייניה ותתייה ניהליה פי׳ והשפיל למטה ותרגום ירושלמי ויהי מבדיל בין מים למים ויהי מפריש ביני מוי עלאי לביני מוי תתאי):
א. [שוויצין.]
ב. [גירטעל.]
ג. [אונטען.]
איזגדר מלכא – כך שמו ומלך פרס היה.
והוה מידלי המיינאי ותיתייה ניהליה – אבנטו היה גבוה חגור מלמעלה מכנגד אצילי ידיו והפשיטו למטה כדי לנאותו.
אמר ממלכת כהנים כתיב בכו – וצריכין אתם לנהוג עצמכם בתפארת של כהנים דכתיב בהו לא יחגרו ביזע.
אמר רב אשי, אמר לי הונא בר נתן: זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דאיזגדר מלכא [פעם אחת הייתי עומד לפני איזגדר המלך] מלך פרס, והוה מדלי לי המיינאי [והיה מוגבה לי אבנטי למעלה מן המידה], ותיתייה ניהליה הוא הוריד אותו למטה] למקומו, ואמר לי: ״ממלכת כהנים וגוי קדוש״ (שמות יט, ו) כתיב בכו [כתוב בכם], ולכן אתם צריכים להיות מהודרים ככהנים. כי אתאי קמיה [כאשר באתי לפני] אמימר וסיפרתי לו מעשה זה, אמר לי: אקיים [התקיים] בך מאמר הנביא ״והיו מלכים אמניך״ (ישעיהו מט, כג), שמלכים ינהגו בבני ישראל כאילו היו אומנים, משרתים המטפלים ומגדלים את בני המלכים.
Rav Ashi says: Huna bar Natan said to me: Once, I was standing before Izgadar, king of Persia, and my belt was raised above its appropriate height, and he lowered it into place and said to me: “A kingdom of priests, and a holy nation” (Exodus 19:6), is written about you; therefore, you should always look dignified. When I came before Ameimar and recounted this incident, he said to me: With regard to you, God’s promise to Israel: “And kings shall be your foster fathers” (Isaiah 49:23), was fulfilled.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) תְּנַן הָתָם אכֹּהֵן שֶׁלָּקָה בְּאֶצְבָּעוֹ כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶּמִי בְּמִקְדָּשׁ באֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה דָּם כָּאן וְכָאן אָסוּר.

§ With regard to the priestly vestments, we learned in a mishna elsewhere (Eiruvin 103b): A priest who was injured on his finger on Shabbat may temporarily wrap it with a reed so that his wound is not visible while he is serving in the Temple. This leniency applies in the Temple, but not in the rest of the country, as the reed also heals the wound, and medical treatment is prohibited on Shabbat by rabbinic decree. But if his intention is to draw blood from the wound, it is prohibited both here and there.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כורך עליה גמי – בשעת עבודה שגנאי הוא שתראה שם מכתו ואע״ג דגמי מסי מכה וכל דבר שיש בו משום רפואה אסור משום שבות גזירה שמא ישחוק סמנים ה״מ במדינה אבל במקדש לא גזרו משום שבות.
ואם להוציא דם – שמתכוין לכך.
כאן וכאן אסור – דחבורה הוא ואיסור דאורייתא.
כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה – פי׳ בקונט׳ גמי מרפא ואסור משום שחיקת סמנים ונראה לפרש גזירה אטו להוציא דם וכן בכל הנהו (דעירובין (דף קג.) יש לפרש טעמא) דאסירי במדינה משום איסורא דקתני בתר הכי כאן וכאן אסור ומיהו בירושלמי משמע דטעמא משום שחיקת סמנין דמסיק פרק כל כתבי הקודש גבי רבי שלקה באצבעו בשבת ונתן עליה ספוג יבש וקשר עליה גמי מבחוץ וקאמר התם דלמדנו דספוג אינו מרפא אלא משמר גמי לפי שהוא מן המוכן ובסמוך נמי קאמר קא משמע לן דגמי מסי משמע דהיינו טעמא דאבל לא במדינה.
א ובענין נוסף שקשור לבגדי כהונה, תנן התם [שנינו שם במשנה]: כהן שלקה באצבעו ונפצע — כורך עליה גמי גומא, כתחבושת, במקדש אפילו בשבת, אבל לא במדינה כלומר, מחוץ למקדש. שאסור הדבר משום שבות (מצות שביתה ממעשים שונים, מגזירת חכמים), אבל במקדש לא גזרו איסורי שבות. ואם התכוון להוציא ממנה דם, שהוא איסור שמן התורה — כאן וכאן בין במקדש בין במדינה אסור.
§ With regard to the priestly vestments, we learned in a mishna elsewhere (Eiruvin 103b): A priest who was injured on his finger on Shabbat may temporarily wrap it with a reed so that his wound is not visible while he is serving in the Temple. This leniency applies in the Temple, but not in the rest of the country, as the reed also heals the wound, and medical treatment is prohibited on Shabbat by rabbinic decree. But if his intention is to draw blood from the wound, it is prohibited both here and there.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּמִי אֲבָל צִילְצוֹל קָטָן הָוֵי יִתּוּר בְּגָדִים וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא אָמְרוּ יִתּוּר בְּגָדִים אֶלָּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים לָא הָוֵי יִתּוּר.

Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: They taught only that a reed is permitted. But a small sash [tziltzul] as a bandage is considered an extra garment and is therefore forbidden, since it is prohibited for a priest to add to the priestly vestments prescribed by the Torah. And Rabbi Yoḥanan says: They said that wearing extra garments is prohibited only if the extra garment is worn in a place on the priest’s body where the requisite vestments are worn. But if the sash is in a place on his body where the vestments are not worn, e.g., on his hand, it is not considered an extra garment.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
צילצול – בנדי״ל.
אבל שלא במקום בגדים – כגון אצבע.
ועל כך אמר ר׳ יהודה בריה [בנו] של ר׳ חייא: לא שנו שמותר לכהן לכרוך על אצבעו אלא גמי, אבל צילצול קטן (רצועה קטנה לקישוט) הוי [הריהו] יתור בגדים ואסור. ור׳ יוחנן אמר: לא אמרו יתור בגדים אלא במקום שצריכים להיות בו בגדים, אבל שלא במקום בגדים, באצבע, לא הוי [אין זה] יתור.
Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: They taught only that a reed is permitted. But a small sash [tziltzul] as a bandage is considered an extra garment and is therefore forbidden, since it is prohibited for a priest to add to the priestly vestments prescribed by the Torah. And Rabbi Yoḥanan says: They said that wearing extra garments is prohibited only if the extra garment is worn in a place on the priest’s body where the requisite vestments are worn. But if the sash is in a place on his body where the vestments are not worn, e.g., on his hand, it is not considered an extra garment.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חֲצִיצָה בִּשְׂמֹאל א״נאִי נָמֵי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה.

The Gemara challenges: And let Rabbi Yoḥanan derive that a sash is prohibited because it acts as an interposition between the priest’s hand and the sacred vessel he grips, which disqualifies the service. The Gemara rejects this: Rabbi Yoḥanan is referring to a case where the wound is on the priest’s left hand. Since the entire service is performed exclusively with his right hand, a bandage on his left hand is not an interposition. Alternatively, the wound is on the priest’s right hand, but not in a place used for the service, such that the bandage does not interpose between his hand and the sacred vessel.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותיפוק לי משום דחוצץ – בין ידו לעבודה ואסור דבעינן ולקח הכהן שתהא קבלה בעצמו של כהן והיכי שרי ר׳ יוחנן.
בשמאל – שאינה כשרה לעבודה.
שלא במקום עבודה – כגון על גב היד.
ושואלים: ותיפוק ליה [ותצא לו] סיבה אחרת לאיסור לכרוך צלצול על אצבעו — משום חציצה שחוצץ בינו ובין הכלי שצריך להחזיק בו! ומשיבים: מדובר ביד שמאל שאינו עובד בה. אי נמי [או גם כן] ביד ימין, אבל שלא במקום עבודה כלומר, במקום שאינו נוגע בכלי.
The Gemara challenges: And let Rabbi Yoḥanan derive that a sash is prohibited because it acts as an interposition between the priest’s hand and the sacred vessel he grips, which disqualifies the service. The Gemara rejects this: Rabbi Yoḥanan is referring to a case where the wound is on the priest’s left hand. Since the entire service is performed exclusively with his right hand, a bandage on his left hand is not an interposition. Alternatively, the wound is on the priest’s right hand, but not in a place used for the service, such that the bandage does not interpose between his hand and the sacred vessel.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וּפְלִיגָא דְּרָבָא דְּאָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא גבִּמְקוֹם בְּגָדִים אפי׳אֲפִילּוּ נִימָא אַחַת חוֹצֶצֶת דשֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ חוֹצְצוֹת פָּחוֹת מִכָּאן אֵינָן חוֹצְצוֹת.

And Rabbi Yoḥanan disagrees with the opinion of Rava, as Rava says that Rav Ḥisda says: In a place on the priest’s body where the vestments are worn, even one extra thread interposes and is prohibited, whereas in a place on his body where the vestments are not worn, if the fabric is three fingerbreadths by three fingerbreadths it interposes, but if it is less than that it does not interpose.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופליגא דרבא – אדרבי יוחנן.
שלש על שלש חוצצות – כלומר הוי ייתור בגדים ואיידי דנקט בנימא אחת במקום בגדים לישנא דחציצה דשייכא בה נקט נמי במסקנא לישנא דחציצה.
ומעירים: ופליגא [וחלוקה] שיטת ר׳ יוחנן, ששלא במקום בגדים אין זה נחשב יתור כלל, על שיטת רבא, שאמר רבא אמר רב חסדא: במקום בגדיםאפילו נימא [חוט] אחת חוצצת, שלא במקום בגדים — רק דבר שיש בו שלש על שלש אצבעות חוצצות כלומר, מהוות יתור בגדים, פחות מכאן אינן חוצצות.
And Rabbi Yoḥanan disagrees with the opinion of Rava, as Rava says that Rav Ḥisda says: In a place on the priest’s body where the vestments are worn, even one extra thread interposes and is prohibited, whereas in a place on his body where the vestments are not worn, if the fabric is three fingerbreadths by three fingerbreadths it interposes, but if it is less than that it does not interpose.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן וַדַּאי פְּלִיגָא אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מִי לֵימָא דִּפְלִיגָא.

The Gemara notes: Rava certainly disagrees with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who holds that fabric of any size that is in a place on his body where the vestments are not worn is not considered an interposition. Shall we say that he also disagrees with the opinion of Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, who deems any sash an interposition, even one smaller than three by three fingerbreadths?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודאי פליגא – דהא אמר [שלא במקום בגדים] לא הוי ייתור בגדים ואפי׳ שלש על שלש במשמע.
מי לימא דפליגא – דאיהו אמר צילצול קטן חוצץ ורבא אמר פחות משלש לא חוצץ.
ומעירים: על דברי ר׳ יוחנן ודאי פליגא [חולקת היא] שיטת רבא, שהרי הוא סבור שלא במקום בגדים אין זה יתור כלל. אך על דברי ר׳ יהודה בריה [בנו] של ר׳ חייא מי לימא דפליגא [האם נאמר שהיא חלוקה]? שהרי לשיטתו אף צילצול קטן יש בו יתור, ואילו לדעת רבא — דווקא מה שיש בו שלוש על שלוש.
The Gemara notes: Rava certainly disagrees with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who holds that fabric of any size that is in a place on his body where the vestments are not worn is not considered an interposition. Shall we say that he also disagrees with the opinion of Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, who deems any sash an interposition, even one smaller than three by three fingerbreadths?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) השָׁאנֵי צִילְצוֹל קָטָן דַּחֲשִׁיב.

The Gemara responds: Even according to Rava, a small sash is different, as it is significant, and it is therefore considered a garment even if it is less than three by three fingerbreadths.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דחשיב – לפי שעשוי לנוי והוי בגד.
ומשיבים: לא, אפשר לומר שגם לדעת רבא שאני [שונה] צילצול קטן דחשיב הוא חשוב], ולכן הוא נחשב כבגד, ועושה יתור בגדים.
The Gemara responds: Even according to Rava, a small sash is different, as it is significant, and it is therefore considered a garment even if it is less than three by three fingerbreadths.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּמִי אֲבָל צִילְצוֹל קָטָן חוֹצֵץ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא אָמְרוּ חֲצִיצָה בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ חוֹצְצוֹת פָּחוֹת מִיכֵּן אֵינָהּ חוֹצֶצֶת וְהַיְינוּ דְּרָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא.

Some say that there is another version of the dispute: Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says that they taught only that a reed is permitted, but a small sash interposes. And Rabbi Yoḥanan says: They said that an item acts as an interposition when it is less than three by three fingerbreadths only in a place on the priest’s body where the vestments are worn. But in a place on his body where the vestments are not worn, the following distinction applies: If the fabric is three fingerbreadths by three fingerbreadths, it interposes, but if it is less than this, it does not interpose. And this is the same ruling that Rava says that Rav Ḥisda says.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ל״א: אמרי לה כו׳ – בדר׳ יהודה בר׳ חייא לא פליגי לישני דחוצץ נמי דקאמר משום ייתור בגדים הוא דלא שייכא למימר חציצה שלא במקום בגדים ושלא במקום עבודה דאי במקום עבודה אפי׳ נימא חייצא ובדר׳ יוחנן הוא דפליגי לישני.
לישנא אחרינא אמרי לה [בלשון אחרת אומרים אותה] מחלוקת זו: אמר ר׳ יהודה בריה [בנו] של ר׳ חייא: לא שנו שמותר הכהן לכרוך על אצבעו אלא גמי, אבל צילצול קטן חוצץ. ור׳ יוחנן אמר: לא אמרו חציצה בפחות משלש על שלש אלא במקום בגדים, אבל שלא במקום בגדיםשלש על שלש חוצצות, פחות מיכן אינה חוצצת. ומעירים: ודברי ר׳ יוחנן, שמחלק שלא במקום בגדים בין שלוש על שלוש ובין פחות מכך, היינו [הוא הדבר] שאמר רבא אמר בשם רב חסדא.
Some say that there is another version of the dispute: Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says that they taught only that a reed is permitted, but a small sash interposes. And Rabbi Yoḥanan says: They said that an item acts as an interposition when it is less than three by three fingerbreadths only in a place on the priest’s body where the vestments are worn. But in a place on his body where the vestments are not worn, the following distinction applies: If the fabric is three fingerbreadths by three fingerbreadths, it interposes, but if it is less than this, it does not interpose. And this is the same ruling that Rava says that Rav Ḥisda says.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) לֵימָא פְּלִיגָא אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא שָׁאנֵי צִילְצוֹל קָטָן דַּחֲשִׁיב.

The Gemara suggests: Let us say that Rava disagrees with the opinion of Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, who deems any sash an interposition, even one smaller than three fingerbreadths by three fingerbreadths. The Gemara rejects this: This is not necessarily so, as a small sash is different, since it is significant. It is therefore like a vestment, even if it is smaller than three fingerbreadths by three fingerbreadths.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לימא פליג – דרבא אדר׳ יהודה דאילו רבי יוחנן פשיטא לן דפליג עליה ואפילו צילצול קטן מכשר דהא עלה קמהדר ופליג אלא דרבא דאיתמר (עלה) בעלמא מי לימא פליג אדרבי יהודה דנימא דרבא אפי׳ צילצול קטן מכשר שלא במקום בגדים.
ושואלים: לימא פליגא [האם לומר ששיטת רבא חלוקה] על דברי ר׳ יהודה בריה [בנו] של ר׳ חייא? ודוחים: לא, שאני [שונה] צילצול קטן דחשיב הוא חשוב].
The Gemara suggests: Let us say that Rava disagrees with the opinion of Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, who deems any sash an interposition, even one smaller than three fingerbreadths by three fingerbreadths. The Gemara rejects this: This is not necessarily so, as a small sash is different, since it is significant. It is therefore like a vestment, even if it is smaller than three fingerbreadths by three fingerbreadths.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ולר׳וּלְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי אִירְיָא גֶּמִי לשמועינן צִילְצוֹל קָטָן מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּגֶמִי מַסֵּי.

The Gemara raises a question: And according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, why does the mishna teach the halakha specifically with regard to a reed? Let the mishna teach us that a priest may wrap his wounded finger with a small sash, since this would teach the greater novelty that although a sash is significant, it does not constitute an interposition. The Gemara responds: It teaches us a matter in passing, that a reed heals.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולר׳ יוחנן – דקאמר אפי׳ צילצול לא חייץ מאי איריא דנקט תנא דמתני׳ גמי לשמועינן צילצול לא הוי ייתור וכל שכן גמי.
דגמי מסי – רופא המכה ואפ״ה מותר דאין שבות במקדש דכולה מסכתא באיסור שבת איירי ועיקר משום שבות נקט לה ומשנה זו בעירובין וכן כולה הך סוגיא התם היא.
מאי איריא גמי לשמועינן צילצול קטן – תימה הא איצטריך לאשמועינן גמי משום אבל לא במדינה דטעמא דשחיקת סמנים לא שייך בצילצול דהא לא מסי וי״ל דמ״מ הוה ליה לאשמועינן צילצול דהוי חידוש גדול יותר דלא הוי ייתור בגדים מלאשמועינן איסור של גמי במדינה ומשני דקמ״ל דגמי מסי משום לשון חכמים מרפא.
ושואלים: ולדעת ר׳ יוחנן מאי איריא [מה שייך, מדוע דווקא] שנה התנא גמי? לשמועינן [שישמיע לנו] צילצול קטן, ויש בזה חידוש גדול יותר, שמותר הדבר למרות שהוא דבר חשוב! ומשיבים: מילתא אגב אורחיה קא משמע לן [דבר בדרך אגב משמיע לנו], שגמי מסי [מרפא] את הפצע.
The Gemara raises a question: And according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, why does the mishna teach the halakha specifically with regard to a reed? Let the mishna teach us that a priest may wrap his wounded finger with a small sash, since this would teach the greater novelty that although a sash is significant, it does not constitute an interposition. The Gemara responds: It teaches us a matter in passing, that a reed heals.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) בָּעֵי רָבָא ונִכְנְסָה לוֹ רוּחַ בְּבִגְדוֹ מַהוּ עַל בְּשָׂרוֹ בָּעֵינַן וְהָא לֵיכָּא אוֹ דִלְמָא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה בְּכָךְ.

§ Rava raises a dilemma: If a gust of wind entered the priest’s vestment, raising it slightly off his body, what is the halakha? Do we require that the vestment be: “Upon his body” (Leviticus 6:3), in a literal sense, and this is not the case when the wind raises his vestment? Or perhaps the service is valid because this is the normal manner of wearing clothes.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נכנסה לו רוח בבגדו – והבדילתו מבשרו בשעת עבודה.
ב ובענין חציצה בבגדי כהונה, בעי [שאל] רבא: נכנסה לו רוח בבגדו, כלומר, נכנסה רוח והרחיקה את בגדו מגופו, מהו הדין? האם ״על בשרו״ ממש בעינן [צריכים אנו], כלשון הכתוב (ויקרא ו, ג), והא ליכא [והרי אין כאן], או דלמא [שמא] דרך לבישה בכך שאין הבגד נמצא על הבשר ממש?
§ Rava raises a dilemma: If a gust of wind entered the priest’s vestment, raising it slightly off his body, what is the halakha? Do we require that the vestment be: “Upon his body” (Leviticus 6:3), in a literal sense, and this is not the case when the wind raises his vestment? Or perhaps the service is valid because this is the normal manner of wearing clothes.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) זכִּינָּה מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ.

Furthermore, what is the halakha with regard to a louse found under the priest’s vestments? Does it interpose between the vestments and his body, disqualifying the service?
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועוד, כינה שנמצאת עליו, מהו שתחוץ האם תיחשב חציצה?
Furthermore, what is the halakha with regard to a louse found under the priest’s vestments? Does it interpose between the vestments and his body, disqualifying the service?
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) חמֵתָה לָא תִּבְּעֵי לָךְ דְּוַדַּאי חָיְיצָא חַיָּה מַאי מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דאתא וְאָזְלָא רְבִיתַאּ הִיא וְלָא חָיְיצָא אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּקָפֵיד עֲלַהּ חָיְיצָא.

The Gemara clarifies: Do not raise a dilemma with regard to a dead louse, as it certainly interposes, like any other item. Rather, what is the halakha with regard to a live louse? Do we say that since it comes and goes, i.e., it moves around on his body, it is like a growth and does not interpose? Or perhaps, since he objects to its presence, it interposes?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רביתא היא – הרי היא כבשרו.
כיון דקפיד עלה – דברצונו לא תהא בבשרו.
ומפרטים: כינה מתה לא תבעי [תישאל] לך, דודאי חייצא [שודאי היא חוצצת], כמו כל דבר אחר. אבל כינה חיה, מאי [מה דינה]? מי אמרינן [האם אומרים אנו]: כיון דאתא ואזלא [שבאה והולכת] שהיא מצויה עליו כל הזמן, רביתא היא ולא חייצא [כמו גידול של בשרו היא ואינה חוצצת], או דלמא כיון דקפיד עלהחייצא [שמא כיון שהוא מקפיד עליהחוצצת]?
The Gemara clarifies: Do not raise a dilemma with regard to a dead louse, as it certainly interposes, like any other item. Rather, what is the halakha with regard to a live louse? Do we say that since it comes and goes, i.e., it moves around on his body, it is like a growth and does not interpose? Or perhaps, since he objects to its presence, it interposes?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) עָפָר מַהוּ שֶׁיָּחוֹץ טעָפָר וַדַּאי חָיֵיץ אֶלָּא יאֲבַק עָפָר מַהוּ.

Furthermore, what is the halakha with regard to dirt found under the priest’s vestments? Does it interpose? The Gemara objects: But dirt certainly interposes. The Gemara clarifies: Rather, the question is: What is the halakha with regard to dust of dirt, i.e., a minute amount of dust?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבק עפר – דק ואינו מרגיש בו.
ושואלים עוד: עפר, מהו שיחוץ? ותוהים: עפר ודאי חייץ [חוצץ]! אלא לא עפר ממש, אלא אבק עפר כלומר, אבק כלשהו, מהו?
Furthermore, what is the halakha with regard to dirt found under the priest’s vestments? Does it interpose? The Gemara objects: But dirt certainly interposes. The Gemara clarifies: Rather, the question is: What is the halakha with regard to dust of dirt, i.e., a minute amount of dust?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) כבֵּית הַשֶּׁחִי מַהוּ שֶׁיָּחוֹץ עַל בְּשָׂרוֹ בָּעֵינַן וְהָא לֵיכָּא אוֹ דִּלְמָא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה בְּכָךְ.

Furthermore, what is the halakha with regard to the gap between the underarm of the vestment and the priest’s armpit? Does it interpose? Do we require that the vestment is “upon his body” in a literal sense, and this is not the case? Or perhaps the service is valid since this is the normal manner of wearing clothes.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בית השחי מהו שיחוץ – אויר בית השחי כגון בתי זרועותיו של חלוקו שהוא רחב ואינו נוגע בבית השחי מהו שיחוץ וצריך שיהו בתי זרועותיו דחוקים ונוגעין בבשר.
ועוד שאלו: בית השחי כלומר, החלל שנמצא בבית השחי אם אין הבגד מהודק לגופו לגמרי, מהו שיחוץ? האם ״על בשרו״ בעינן [צריכים אנו] והא ליכא [והרי אין כאן], ולכן צריך להיות הדוק לגופו לגמרי, או דלמא [שמא] דרך לבישה בכך?
Furthermore, what is the halakha with regard to the gap between the underarm of the vestment and the priest’s armpit? Does it interpose? Do we require that the vestment is “upon his body” in a literal sense, and this is not the case? Or perhaps the service is valid since this is the normal manner of wearing clothes.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) להִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ חֵיקוֹ מַהוּ גּוּפוֹ מִי חָיֵיץ אוֹ לָא.

Furthermore, if the priest inserted his hand into his vestments and touched his chest, what is the halakha? Does his body interpose or not?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גופו – ידו שהיא גופו.
וכן הכניס ידו לתוך חיקו מתחת לבגד מהו? גופו מי חייץ [האם חוצץ] או לא?
Furthermore, if the priest inserted his hand into his vestments and touched his chest, what is the halakha? Does his body interpose or not?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) נִימָא מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ נִימָא וַדַּאי חָיְיצָא אֶלָּא מנִימָא מְדוּלְדֶּלֶת מַהוּ.

Furthermore, what is the halakha with regard to a thread [nima]? Does it interpose? The Gemara interjects: But a thread certainly interposes. Rather, the question is: What is the halakha with regard to a thread that hangs off the vestment itself and will soon fall off? Is such a thread considered as though it has already detached from the vestment, in which case it interposes?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נימא – משמע דאתיא מעלמא.
נימא מדולדלת – מן הבגד מגוררין ותחובה בו קצת אלא שנתקה מעיקרא.
ועוד שואלים: נימא [חוט], מהו שתחוץ? ותוהים: נימא [חוט] ודאי חייצא [חוצצת]! אלא נימא [חוט] מדולדלת שעומדת להיקרע מן הבגד, מהו דינה, האם כיוון שהיא מדולדלת נחשבת כמנותקת וחוצצת?
Furthermore, what is the halakha with regard to a thread [nima]? Does it interpose? The Gemara interjects: But a thread certainly interposes. Rather, the question is: What is the halakha with regard to a thread that hangs off the vestment itself and will soon fall off? Is such a thread considered as though it has already detached from the vestment, in which case it interposes?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי ניָצָא שְׂעָרוֹ בְּבִגְדוֹ מַהוּ שְׂעָרוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי אוֹ לָאו כְּגוּפוֹ דָּמֵי.

Mar bar Rav Ashi raises a dilemma: If his hair emerged from his head and extended into his vestment and separated it from his skin, what is the halakha? Is his hair considered like his body, in which case it does not interpose, or is it not considered like his body?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יצא שערו – מראשו למטה עד שנכנס בין כתונת לבשרו מהו את״ל ידו לא חייצא שערו מאי.
ועוד, בעי [שאל] מר בר רב אשי: יצא שערו בבגדו, ששער ראשו נכנס מתחת לכתונת מהו? האם שערו כגופו דמי [נחשב] או לאו [לא] כגופו דמי [נחשב]?
Mar bar Rav Ashi raises a dilemma: If his hair emerged from his head and extended into his vestment and separated it from his skin, what is the halakha? Is his hair considered like his body, in which case it does not interpose, or is it not considered like his body?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) בָּעֵי רַבִּי זֵירָא תְּפִילִּין מַהוּ שֶׁיָּחוֹצּוּ אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לַיְלָה לָאו זְמַן תְּפִילִּין הוּא לָא תִּבְעֵי לָךְ כֵּיוָן דְּלַיְלָה חָיְיצִי יוֹם נָמֵי חָיְיצִי כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ למ״דלְמַאן דְּאָמַר לַיְלָה זְמַן תְּפִילִּין מַאי מִצְוָה דְגוּפֵיהּ חָיֵיץ אוֹ לָא חָיֵיץ.

Rabbi Zeira raises a dilemma: What is the halakha with regard to phylacteries? Do they interpose? The Gemara clarifies: According to the opinion of one who says that night is not an appropriate time to don phylacteries, do not raise the dilemma. Since they interpose at night, they also interpose during the day. Rather, when you raise the dilemma, do so according to the one who says that night is an appropriate time to don phylacteries. According to this opinion, what is the halakha? Does a mitzva that one fulfills with his body interpose, or does it not interpose?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מהו שיחוצו – למיהוי ייתור בגדים.
אליבא דמ״ד – בפרק בתרא דעירובין (דף צו.) ובהקומץ רבה (מנחות לו:).
לא תבעי לך – דודאי חייצי כדמפרש טעמא כיון דבעבודות לילה חייצין דהא לא מצוה הוה דניהוי כגופיה משום חביבותא דמצות.
דיום נמי חייצי – דאל״כ מצינו עבודות לילה חמיר מעבודות יום והן קלים מהן.
תפלין מהו שיחוצו – פירש בקונטרס למיהוי ייתור בגדים ואי אפשר לומר כן דהא קאמר לימוד ערוך דתפילין חוצצות ובשל יד איירי דבשל ראש הא אמרינן בסמוך דאין חוצצות ואי משום ייתור בגדים אפי׳ דראש נמי ומיהו למאן דאמר לעיל לא אמרו ייתור בגדים אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים לא ניחא דשל יד הוי במקום בגדים ולא של ראש ומשום חציצה ממש נראה טפי כדדריש בסמוך על בשרו שלא יהא דבר חוצץ מיהו הא דתניא אינן חוצצות ואוקמינן לה בשל ראש לא הוי שום חידוש שלא יהא חציצה כי אם שאינן [משום] ייתור בגדים אם לא דתאמר דקמ״ל דשערו היה נראה א״נ קמ״ל דלא חציצי תחת פתילי הציץ.
בעי [שאל] ר׳ זירא: תפילין, מהו שיחוצו בכהן? ומפרטים: אליבא דמאן דאמר [לפי שיטתו של מי שאומר] שלילה לאו [אין] זמן תפילין הואלא תבעי [תישאל] לך שאלה זו, כיון שבלילה חייצי [הם חוצצות], ביום נמי חייצי [גם כן הם חוצצים]. כי תיבעי [כאשר תישאל] לך השאלה למאן דאמר דעת מי שאומר]: לילה זמן תפילין, ואם כן, מאי [מה] הדין? האם מצוה דגופיה חייץ אדם מקיים בגופו חוצץ] או לא חייץ [חוצץ]?
Rabbi Zeira raises a dilemma: What is the halakha with regard to phylacteries? Do they interpose? The Gemara clarifies: According to the opinion of one who says that night is not an appropriate time to don phylacteries, do not raise the dilemma. Since they interpose at night, they also interpose during the day. Rather, when you raise the dilemma, do so according to the one who says that night is an appropriate time to don phylacteries. According to this opinion, what is the halakha? Does a mitzva that one fulfills with his body interpose, or does it not interpose?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא וּמְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי א״לאֲמַר לֵיהּ תַּלְמוּד עָרוּךְ הוּא בְּיָדֵינוּ תְּפִילִּין חוֹצְצוֹת.

This matter circulated and eventually came before Rabbi Ami, who said to him: It is a settled tradition in our possession that phylacteries interpose.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איגלגל מילתא ומטא לקמיה [התגלגל הדבר, השאלה הזו של ר׳ זירא והגיעה לפני] ר׳ אמי, אמר ליה [לו]: תלמוד ערוך הוא בידינו, תפילין חוצצות. מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו
This matter circulated and eventually came before Rabbi Ami, who said to him: It is a settled tradition in our possession that phylacteries interpose.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) מֵיתִיבִי סכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן ולְוִיִּם בְּדוּכָנָן וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין מַאי לָאו אִם הִנִּיחָן אֵינָן חוֹצְצוֹת לָא אִם הִנִּיחָן חוֹצְצוֹת.

The Gemara raises an objection from a baraita: Priests in their service; and Levites on their platform in the Temple, where they recite songs; and Israelites at their watches, where they observe the sacrifice of the daily offering, are all exempt from prayer and from donning phylacteries. What, is it not that the term: Exempt, indicates that if they donned phylacteries anyway, they do not interpose? Apparently, priests may wear phylacteries while performing the Temple service. The Gemara responds: No, if they donned phylacteries, they interpose.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולוים בדוכנן – לשיר.
ישראל במעמדן – על כל משמר ומשמר היה מעמד של ישראל בירושלים שבאין ועומדין בעזרה בשעת התמיד והן שלוחי כל ישראל לעמוד על קרבנן דכתיב תשמרו להקריב לי במועדו שתהא שמירתכם עליו בשעת הקרבתו במסכת תענית (דף כו.).
פטורין מן התפלה – (שאין יכולין לכוין).
ומן התפילין – דקיימא לן (סוכה דף כה.) העוסק במצוה פטור מן המצוה.
בברייתא: כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן כשהם שרים על גבי הדוכן, וישראל במעמדן אנשים מישראל הבאים למקדש להיות שם בזמן הקרבת קרבנות הציבור — פטורין מן התפלה ומן התפילין, מפני שהם עוסקים במצוה, והעוסק במצוה פטור ממצוות אחרות. מאי לאו [האם אין] להבין מן הלשון ״פטורין״ שאם הניחן בכל זאת — אינן חוצצות? ודוחים: לא, אם הניחןחוצצות.
The Gemara raises an objection from a baraita: Priests in their service; and Levites on their platform in the Temple, where they recite songs; and Israelites at their watches, where they observe the sacrifice of the daily offering, are all exempt from prayer and from donning phylacteries. What, is it not that the term: Exempt, indicates that if they donned phylacteries anyway, they do not interpose? Apparently, priests may wear phylacteries while performing the Temple service. The Gemara responds: No, if they donned phylacteries, they interpose.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) א״האִי הָכִי פְּטוּרִים אֲסוּרִים מִיבְּעֵי לֵיהּ כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל דְּלָא מַתְנוּ לֵיהּ אָסוּר מִשּׁוּם הָכִי תְּנָא פְּטוּרִין.

The Gemara asks: If so, why does the baraita use the word: Exempt? It should have used the word: Prohibited, since wearing phylacteries disqualifies the priests’ service. The Gemara responds: Since there are also Levites and Israelites mentioned in the baraita, concerning whom the baraita could not teach the word: Prohibited, as it is permitted for them to don phylacteries, due to that reason the baraita taught the word: Exempt, which is applicable to all.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דלא מיתני ליה אסורין – שאין יכול לשנות בהן איסור.
ותוהים: אי הכי [אם כך] הלשון ״פטורים״ אינה מדוייקת, ״אסורים״ מיבעי ליה [צריך היה לו לומר], שהרי יש בהן חציצה בכהנים! ומשיבים: כיון דאיכא [שיש ברשימה זו] גם לוים וישראל דלא מתנו ליה [שאי אפשר לשנות שם] ״אסור״, שהרי להם בוודאי מותר הדבר, שאין בהם דין חציצה, משום הכי תנא [כך שנה] ״פטורין״, שהיא משותפת לכולם.
The Gemara asks: If so, why does the baraita use the word: Exempt? It should have used the word: Prohibited, since wearing phylacteries disqualifies the priests’ service. The Gemara responds: Since there are also Levites and Israelites mentioned in the baraita, concerning whom the baraita could not teach the word: Prohibited, as it is permitted for them to don phylacteries, due to that reason the baraita taught the word: Exempt, which is applicable to all.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) וְהָתַנְיָא אִם הִנִּיחָן אֵינָן חוֹצְצוֹת לָא קַשְׁיָא עהָא דְּיָד הָא דְּרֹאשׁ.

The Gemara challenges: But isn’t it taught in a baraita: If a priest donned phylacteries they do not interpose? The Gemara responds: That is not difficult. This baraita, which teaches that phylacteries interpose is referring to the phylacteries of the hand, whereas that baraita, which teaches that they do not is referring to the phylacteries of the head.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דיד – חוצצות דהוא בין בגד לבשר.
ושואלים: והתניא [והרי שנויה ברייתא]: תפילין, אם הניחן הכהן אינן חוצצות! ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה]: הא [זו] של יד, שהן חוצצות בין הבגד והבשר, הא [זו] של ראש אינן חוצצות.
The Gemara challenges: But isn’t it taught in a baraita: If a priest donned phylacteries they do not interpose? The Gemara responds: That is not difficult. This baraita, which teaches that phylacteries interpose is referring to the phylacteries of the hand, whereas that baraita, which teaches that they do not is referring to the phylacteries of the head.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) מַאי שְׁנָא דְּיָד דִּכְתִיב {ויקרא ו׳:ג׳} יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לִבְשָׂרוֹ דְּרֹאשׁ נָמֵי כְּתִיב {שמות כ״ט:ו׳} וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ.

The Gemara asks: What is different about the phylacteries of the hand that only they interpose? The verse indicates the difference, as it is written with regard to the vestments covering the body: “Shall he put upon his body” (Leviticus 6:3), indicating that nothing may interpose between the vestment and his body. The Gemara challenges: But there is also a verse written with regard to the head: “And you shall set the mitre upon his head” (Exodus 29:6), indicating that there must be no interposition between the mitre and the head. If so, the phylacteries of the head should be considered an interposition as well.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דראש – אין חוצצות כדמפרש ואזיל.
ושואלים: מאי שנא [במה שונה] תפילין של יד? דכתיב [שנאמר]: ״ילבש על בשרו״ (ויקרא ו, ג), ללמד שלא יהא דבר חוצץ בינו (בין הבגד) לבשרו, של ראש נמי כתיב [גם כן נאמר]: ״ושמת המצנפת על ראשו״ (שמות כט, ו), ויהיו איפוא התפילין חציצה בין המצנפת והראש!
The Gemara asks: What is different about the phylacteries of the hand that only they interpose? The verse indicates the difference, as it is written with regard to the vestments covering the body: “Shall he put upon his body” (Leviticus 6:3), indicating that nothing may interpose between the vestment and his body. The Gemara challenges: But there is also a verse written with regard to the head: “And you shall set the mitre upon his head” (Exodus 29:6), indicating that there must be no interposition between the mitre and the head. If so, the phylacteries of the head should be considered an interposition as well.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(26) תָּנָא פשְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לְמִצְנֶפֶת

The Gemara responds: The Sages taught: The hair of the High Priest was visible between the frontplate and the mitre. The frontplate was set on the forehead, below the hairline, while the mitre was set above it;
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שערו – של כהן גדול שהיה נראה בין ציץ שעל מצחו למצנפת שבגובה ראשו.
ומשיבים: תנא [שנה החכם]: שערו של הכהן הגדול היה נראה בין ציץ למצנפת, שהציץ היה על המצח, נמוך מקו השיער, והמצנפת היתה גבוהה ממנו,
The Gemara responds: The Sages taught: The hair of the High Priest was visible between the frontplate and the mitre. The frontplate was set on the forehead, below the hairline, while the mitre was set above it;
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים יט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים יט. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס זבחים יט., רש"י זבחים יט., תוספות זבחים יט., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים יט., אסופת מאמרים זבחים יט.

Zevachim 19a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 19a, Collected from HeArukh Zevachim 19a, Rashi Zevachim 19a, Tosafot Zevachim 19a, Steinsaltz Commentary Zevachim 19a, Collected Articles Zevachim 19a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144