×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כִּי טָמֵא מָה טָמֵא כַּמָּה דְּלָא טָהוֹר לָא אָכֵיל אַף הַאי נָמֵי כַּמָּה דְּלָא מִתְּקַן לָא אָכֵיל קָא מַשְׁמַע לַן.:
that the halakha of this priest is like that of a ritually impure priest: Just as an impure priest may not partake as long as he is not pure, so too, this priest with a temporary blemish may not partake as long as he does not become fit. The verse therefore teaches us that he may receive a share even before his blemish heals.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
(אימא כי טמא כו׳:)
שיהיה דינו כי [כמו] של כהן טמא: מה טמא כמה (כל זמן) שהוא לא טהורלא אכיל [אוכל] מהקדשים, אף האי נמי [זה גם כן], כהן בעל מום עובר, כמה (כל זמן) שלא מתקן [נתקן, נעשה שלם] לא אכיל [אוכל] מהקדשים. לכן קא משמע לן [משמיע לנו] ריבוי זה שבכל זאת הוא אוכל, אף על פי שמומו יעבור לאחר זמן.
that the halakha of this priest is like that of a ritually impure priest: Just as an impure priest may not partake as long as he is not pure, so too, this priest with a temporary blemish may not partake as long as he does not become fit. The verse therefore teaches us that he may receive a share even before his blemish heals.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי וְכוּ׳.: וְלָא וַהֲרֵי בַּעַל מוּם דְּלֹא רָאוּי לָעֲבוֹדָה וְחוֹלֵק וְתוּ הָא רָאוּי לָעֲבוֹדָה חוֹלֵק הֲרֵי טָמֵא בְּקׇרְבְּנוֹת צִיבּוּר דְּרָאוּי לָעֲבוֹדָה וְאֵינוֹ חוֹלֵק.

§ The mishna teaches: The principle is: Any priest who is unfit for the service that day does not receive a share of the sacrificial meat. The Gemara objects: But doesn’t he? Isn’t there a blemished priest, who is not fit for the service and who nevertheless receives a share of the meat, as the mishna itself teaches? And furthermore, this principle indicates that only priests unfit for the service do not receive a share, but any priest who is fit for the service does receive a share. But isn’t there an impure priest, who, with regard to offerings of the community, is fit for the service, and who nevertheless does not receive a share?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[הרי] טמא בקרבנות ציבור – אמרן לעיל בריש פירקין (זבחים צט:) דאין חולק.
בעל מום עובר מנין ת״ל כל זכר – תימה דלמא איצטריך לבעל מום מעיקרו חד לאכילה וחד לחלוקה דאי מחד ה״א דוקא אכילה ולא חלוקה כמו קטן דאוכל ואינו חולק וי״ל כיון דאשכחן תם ונעשה בעל מום דאין חילוק בין אכילה לחלוקה דבסתמא ה״ה לבעל מום מעיקרו וא״ת דהכא מייתרי ליה הנך תלתא כל זכר דכתיבי במנחה וחטאת ואשם משמע דילפי מהדדי וגבי טבול יום בדינא דר״א בר׳ שמעון מצריך תלת קראי למנחת ישראל וחטאת וחזה ושוק.
הרי טמא בקרבנות ציבור דראוי לעבודה ואינו חולק – תימה דפריך מטמא בקרבנות ציבור שהיא בעיא לעיל והוה מצי למיפרך מכהן גדול אונן וראוי לעבודה דאינו חולק דפשיטא לן לעיל בריש פירקין כדתניא בהדיא.
א עוד שנינו במשנתנו: כל כהן שאינו ראוי לעבודה, אינו חולק בקדשים. ושואלים על כך: ולא? והרי כהן בעל מום, דלא [שאינו] ראוי לעבודה, ובכל זאת הריהו חולק בקדשים, וכפי ששנינו במשנתנו עצמה! ותו [ועוד]: מלשון המשנה ״כל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק״, יש לדייק: הא [אבל] שכל הראוי לעבודהחולק. והרי כהן טמא בקרבנות ציבור הקרבים בטומאה, ראוי הוא לעבודה, ובכל זאת אינו חולק!
§ The mishna teaches: The principle is: Any priest who is unfit for the service that day does not receive a share of the sacrificial meat. The Gemara objects: But doesn’t he? Isn’t there a blemished priest, who is not fit for the service and who nevertheless receives a share of the meat, as the mishna itself teaches? And furthermore, this principle indicates that only priests unfit for the service do not receive a share, but any priest who is fit for the service does receive a share. But isn’t there an impure priest, who, with regard to offerings of the community, is fit for the service, and who nevertheless does not receive a share?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רָאוּי לאכיל׳לַאֲכִילָה קָאָמַר.

The Gemara answers: The mishna is saying that any priest who is not fit for partaking of sacrificial meat does not receive a share. Blemished priests may partake of sacrificial meat, and impure priests may not.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: מה שאמרה המשנה ״שאינו ראוי לעבודה״ — ראוי לאכילה קאמר [אמר], שכל כהן שאינו ראוי לאכילה, אינו חולק בקדשים. ומקשים: לפי זה יש לדייק כי כל שראוי לאכילה חולק.
The Gemara answers: The mishna is saying that any priest who is not fit for partaking of sacrificial meat does not receive a share. Blemished priests may partake of sacrificial meat, and impure priests may not.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וַהֲרֵי קָטָן דְּרָאוּי לַאֲכִילָה וְאֵינוֹ חוֹלֵק הָא לָא קָתָנֵי.

The Gemara objects: This indicates that any priest who is fit to partake may receive a share. But isn’t there is a minor, who is fit for partaking and who does not receive a share? The Gemara answers: This inverse principle, that any priest who is fit to partake may receive a share, is not taught. The mishna means to teach only that any priest who is unfit does not receive a share.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קטן אינו חולק – דכתיב איש כאחיו ודרשינן ליה במנחות (דף עג.) ובקדושין (דף נג.) איש חולק אפילו בעל מום ואין קטן חולק אפילו תם.
הא לא קתני – הא ראוי לאכילה חולק דדייקת לא קתני דתיקשי לך קטן לא תדוק מיניה הכי דהיא גופה איצטריך לאשמועינן דכל שאינו ראוי אינו חולק ולאו דיוקא תני.
והרי כהן קטן, ראוי לאכילה, ואינו חולק! ומשיבים: הא לא קתני [דבר זה אינו שונה], שכל שראוי לאכילה חולק, ולא באה המשנה להשמיענו אלא שהראוי לאכילה חולק.
The Gemara objects: This indicates that any priest who is fit to partake may receive a share. But isn’t there is a minor, who is fit for partaking and who does not receive a share? The Gemara answers: This inverse principle, that any priest who is fit to partake may receive a share, is not taught. The mishna means to teach only that any priest who is unfit does not receive a share.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי לְעוֹלָם כדקאמר מֵעִיקָּרָא אִי מִשּׁוּם טָמֵא טָמֵא לָא קָתָנֵי וְאִי מִשּׁוּם בַּעַל מוּם רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ.:

The Gemara notes: Now that you have arrived at this conclusion, that the mishna’s statement only teaches what it says explicitly, one can say that the mishna actually means what the Gemara said at the outset, that no priest unfit for the service receives a share. If one raises an objection with regard to an impure priest, who is fit for the service of communal offerings but does not receive a share, answer that the mishna does not teach that every fit priest, even an impure one, receives a share, only the inverse. And if you raise an objection with regard to a blemished priest, who is unfit for the service but nevertheless receives a share, answer that the Merciful One included him as an exception by the phrase: Every male, as derived above (102a).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כדאמרינן מעיקרא – ראוי לעבודה.
הא לא קתני – הא ראוי לעבודה חולק דקא דייקת וקשיא לך עלה טמא בקרבנות ציבור לא קתני לה מתניתין ואת לא תיתי מדיוקא דלאשמועינן היא גופה אתאי מתני׳ ולאו לדיוקא דילה.
ואומרים: השתא דאתית להכי [עכשיו שהגעת לכך, למסקנה זו], שאין למדים ממשנה זו אלא מה שמפורש בה, אפשר לומר כך: לעולם הסבר המשנה הוא כדקאמר מעיקרא [כפי שאמר מתחילה], שכל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק. ולפי זה אין מקום לקושיות שהוקשו בתחילה, שכן אי [אם] משום טמא בקרבנות ציבור, שאינו חולק למרות שהוא ראוי לעבודה — טמא כזה לא קתני [שנה] התנא במשנתנו שהוא חולק. שהרי כפי שאמרנו, אין המשנה באה ללמד שכל שראוי לעבודה חולק. ואי [ואם] משום בעל מום, שאינו ראוי לעבודה, ובכל זאת הריהו חולק בקדשים — רחמנא רבייה [התורה ריבתה אותו] במיוחד שיהא חולק אף שאינו ראוי לעבודה, כפי שלמדנו לעיל מ״כל זכר״.
The Gemara notes: Now that you have arrived at this conclusion, that the mishna’s statement only teaches what it says explicitly, one can say that the mishna actually means what the Gemara said at the outset, that no priest unfit for the service receives a share. If one raises an objection with regard to an impure priest, who is fit for the service of communal offerings but does not receive a share, answer that the mishna does not teach that every fit priest, even an impure one, receives a share, only the inverse. And if you raise an objection with regard to a blemished priest, who is unfit for the service but nevertheless receives a share, answer that the Merciful One included him as an exception by the phrase: Every male, as derived above (102a).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אפי׳אֲפִילּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים אֵינוֹ חוֹלֵק.: הָא טָהוֹר בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים וְטָמֵא בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים חוֹלֵק.

§ The mishna teaches: Even if the priest was ritually impure only at the time of the sprinkling of the blood of the offering, and he was pure at the time of the burning of the fats, he still does not receive a share of the meat. The Gemara notes: Consequently, one can infer that a priest who was pure at the time of the sprinkling of the blood, even one who was impure at the time of the burning of the fats, does receive a share.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב עוד שנינו במשנה שאפילו היה הכהן טמא בשעת זריקת דמים של הקרבן, וטהור בשעת הקטר חלביםאינו חולק בו. ונדייק מכאן: הא [אבל] מי שהיה טהור בשעת זריקת דמים, אף שהיה טמא בשעת הקטר חלביםחולק בקדשים.
§ The mishna teaches: Even if the priest was ritually impure only at the time of the sprinkling of the blood of the offering, and he was pure at the time of the burning of the fats, he still does not receive a share of the meat. The Gemara notes: Consequently, one can infer that a priest who was pure at the time of the sprinkling of the blood, even one who was impure at the time of the burning of the fats, does receive a share.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מַתְנִיתִין דְּלָא כְּאַבָּא שָׁאוּל דְּתַנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אלְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל עַד שֶׁיְּהֵא טָהוֹר מִשְּׁעַת זְרִיקָה עַד שְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים דְּאָמַר קְרָא {ויקרא ז׳:ל״ג} הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב דאפי׳דַּאֲפִילּוּ הֶקְטֵר חֲלָבִים נָמֵי בָּעֵי.:

The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Abba Shaul, as it is taught in a baraita: Abba Shaul says: A priest never partakes, i.e., receives a share, of sacrificial meat, unless he is pure from the time of sprinkling until the time of the burning of the fats, as the verse states: “He among the sons of Aaron who sacrifices the blood of the peace offerings and the fat shall have the right thigh for a portion” (Leviticus 7:33). The verse requires that the priest be pure even at the time of the burning of the fats.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאפילו הקטר חלבים נמי בעי – שיהא ראוי להקטיר ות״ק סבר לו תהיה שוק הימין למנה אהמקריב דם השלמים קאי כדאשכחן קרא אחרינא לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה (ויקרא ז) ולא כתיב מקטיר חלבים והכא דכתיב את החלב לא לראוי אתא אלא למודה בעבודות כדדריש ליה בשחיטת חולין (דף קלב:) רבי שמעון אומר כל כהן שאינו מודה בעבודה אינו חולק בכהונה שנאמר המקריב את דם השלמים אין לי אלא זריקה מנין לרבות הקטר חלבים ת״ל ואת החלב מנין לרבות שאר כל עבודות ת״ל מבני אהרן עבודה המסורה לבני אהרן כל כהן שאינו מודה בה אינו חולק בכהונה.
ומעירים: מתניתין [משנתנו] היא שלא כדעת אבא שאול. דתניא כן שנויה ברייתא], אבא שאול אומר: לעולם הכהן אינו אוכל, כלומר, אינו חולק בקדשים, עד שיהא טהור משעת זריקה עד שעת הקטר חלבים, שכן אמר קרא [הכתוב]: ״המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה״ (ויקרא ז, לג), לומר שאפילו הקטר חלבים נמי בעי [גם כן צריך] שיהיה ראוי בו.
The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Abba Shaul, as it is taught in a baraita: Abba Shaul says: A priest never partakes, i.e., receives a share, of sacrificial meat, unless he is pure from the time of sprinkling until the time of the burning of the fats, as the verse states: “He among the sons of Aaron who sacrifices the blood of the peace offerings and the fat shall have the right thigh for a portion” (Leviticus 7:33). The verse requires that the priest be pure even at the time of the burning of the fats.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) בָּעֵי רַב אָשֵׁי נִטְמָא בֵּינְתַיִים מַהוּ בִּשְׁעַת זְרִיקָה וּבִשְׁעַת הַקְטָרָה בָּעֵינַן וְהָאִיכָּא אוֹ דִּלְמָא עַד שֶׁיְּהֵא טָהוֹר מִשְּׁעַת זְרִיקָה וְעַד שְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים בתֵּיקוּ.

Rav Ashi raises a dilemma: According to the opinion of Abba Shaul, in a case where the priest became impure between the sprinkling of the blood and the burning of the fats but became pure again before the latter, what is the halakha? Do we require only that he be pure both at the time of sprinkling and at the time of the burning of the fats, and there is purity at these times? Or perhaps Abba Shaul meant that the priest may not receive a share in the meat unless he is pure from the time of sprinkling until the time of the burning of the fats, without interruption. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעי רב אשי – אליבא דאבא שאול.
בעי [שאל] רב אשי: ולשיטת אבא שאול, אם נטמא הכהן בינתיים (בין זריקת הדם והקטרת החלבים), אך בשעת הזריקה וההקטרה היה טהור, מהו דינו לענין אכילת קדשים? וצדדי השאלה, האם בשעת זריקה ובשעת הקטרה בעינן [צריכים אנו] שיהיה הכהן טהור, והאיכא [והרי תנאי זה ישנו]. או דלמא [שמא] כוונת הדברים היא, שאין הכהן חולק בקדשים עד שיהא טהור משעת זריקה ועד שעת הקטר חלבים, וכאן הרי נטמא בינתיים? שאלה זו לא נפתרה ונשארה בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
Rav Ashi raises a dilemma: According to the opinion of Abba Shaul, in a case where the priest became impure between the sprinkling of the blood and the burning of the fats but became pure again before the latter, what is the halakha? Do we require only that he be pure both at the time of sprinkling and at the time of the burning of the fats, and there is purity at these times? Or perhaps Abba Shaul meant that the priest may not receive a share in the meat unless he is pure from the time of sprinkling until the time of the burning of the fats, without interruption. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רָבָא הַאי דִּינָא מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּמִירְנָא דְּאָמַר בְּבֵית הַכִּסֵּא דַּנְתִּהָ בָּא טְבוּל יוֹם וְאָמַר תֵּן לִי מִמִּנְחָה וְאוֹכַל.

§ The mishna teaches that an impure priest who immersed that day, such that he will not be pure until sunset, and likewise an acute mourner and one who has not yet brought an atonement offering, do not receive a share of sacrificial meat in order to partake of it in the evening. Rava says: I learned this halakha from Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who said in the bathroom: You can contend by way of a story: A priest who immersed that day came and said to a pure priest of the same patrilineal priestly family serving in the Temple that day, who was apportioning the sacrificial food: Give me a share of a meal offering, and I will partake of it in the evening.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דנתה – יכול אתה לדון.
בא טבול יום ואמר – לחבירו טהור של בית אב שלו.
תן לי – בחלק מן המנחה של ישראל ואוכל לערב.
ג ובענין ששנינו במשנתנו, שטבול יום (שכבר טבל ונטהר מטומאתו, וממתין להערב שמש כדי להיטהר לגמרי) אינו חולק בקדשים, וכיוצא בזה אונן ומחוסר כיפורים, אמר רבא: האי דינא [דין זה] מר׳ אלעזר בר׳ שמעון גמירנא [למדתי אותו], שאמר בבית הכסא: דנתה יכול אתה לדון, ולומר כך בדרך סיפור מעשה שאירע: בא כהן טבול יום ואמר לחבירו מאותו בית אב של כהנים, שהיה עובד בבית המקדש באותו יום וחולק בקדשים: תן לי חלק ממנחה של ישראל שבידך, ואוכל ממנה בערב!
§ The mishna teaches that an impure priest who immersed that day, such that he will not be pure until sunset, and likewise an acute mourner and one who has not yet brought an atonement offering, do not receive a share of sacrificial meat in order to partake of it in the evening. Rava says: I learned this halakha from Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who said in the bathroom: You can contend by way of a story: A priest who immersed that day came and said to a pure priest of the same patrilineal priestly family serving in the Temple that day, who was apportioning the sacrificial food: Give me a share of a meal offering, and I will partake of it in the evening.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אֹמֵר לוֹ וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ בְּחַטָּאתֶךָ דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ בְּמִנְחָתֶךָ אֵינוֹ דִּין שאדיחך מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל.

The pure priest said an a fortiori inference to him: Just as with regard to a matter where your right is superior, i.e., in the case of your own sin offering, to which you have a right even when your family is not serving in the Temple, I can nevertheless deny you a share of the sin offering of an Israelite because you immersed today; is it not logical that with regard to a matter where your right is inferior, i.e., in the case of your own meal offering, as the meal offering of a priest is not eaten at all, that I can deny you a share of the meal offering of an Israelite?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ל – טהור לטבול יום כלומר כן יש לו להשיבו.
ומה אם במקום שיפה כחך בחטאתך – דכהן המחוייב חטאת מביאו ומקריב אפילו במשמר שאינו שלו ועבודתה ועורה שלו בפרק הגוזל בב״ק (דף קט:) מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה ת״ל ובא בכל אות נפשו ושרת ומנין שעבודתה ועורה שלו ת״ל ואיש את קדשיו לו יהיו.
דחיתיך מחטאת ישראל – דטבול יום אינו חולק בה דכתיב (ויקרא ו) הכהן המחטא אותה יאכלנה ואוקימנא לעיל (דף צט.) יחלקנה.
מקום שהורע כחך במנחתך – שאם התנדבת מנחה והקרבת אפילו אתה טהור אי אתה אוכלה כדכתיב כל מנחת כהן כליל וגו׳ (ויקרא ו).
אינו דין שאדיחך – כל זמן שאתה טבול יום ואינך ראוי להקריב ממנחת ישראל.
אמר לו הכהן הטהור כך: ומה אם קרבן חטאת, במקום ששם יפה כחך בחטאתך, שכשאתה מביא חטאת שלך יכול אתה להקריבה אף שלא בזמן משמרת הכהנים שלך, ואתה זכאי בבשרה — בכל זאת דחיתיך מחטאת ישראל, שאין אתה יכול לחלוק עמי בבשרה, שהרי אתה טבול יום. מנחה, שהיא מקום שהורע כחך במנחתך, שאינך אוכל ממנה, שהרי אין מנחת כהן נאכלת כלל, אלא עולה כליל — אינו דין שאדיחך מלחלוק אתי ממנחת ישראל?
The pure priest said an a fortiori inference to him: Just as with regard to a matter where your right is superior, i.e., in the case of your own sin offering, to which you have a right even when your family is not serving in the Temple, I can nevertheless deny you a share of the sin offering of an Israelite because you immersed today; is it not logical that with regard to a matter where your right is inferior, i.e., in the case of your own meal offering, as the meal offering of a priest is not eaten at all, that I can deny you a share of the meal offering of an Israelite?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וּמָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי כָּךְ יִפָּה כֹּחֶךָ תִּדְחֵינִי ממנחה שכשם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי כָּךְ הוֹרַע כֹּחֶךָ.

The priest who immersed that day responded: But even if you can deny me a share of the sin offering of an Israelite on the day I immersed, perhaps this is since just as my right is superior in the case of my own sin offering, so too, your right is superior in the case of your own sin offering. If so, is it necessarily so that you can refuse me a share of the meal offering of an Israelite, where just as my right is inferior, so your right is inferior, as neither of us may eat from our own meal offerings?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כך יפה כחך – בחטאתך.
השיב לו טבול היום: אינו כן, ומה אם דחיתני מחטאת ישראל, שבה אכן איני חולק, שכן כשם שיפה כחי בחטאת כך יפה כחך בה, שהרי גם אתה ראוי להקריב חטאתך אף שלא בזמן בית אב שלי ושלך, האם תדחיני ממנחה של ישראל? שהרי כשם שהורע כחי במנחה, שאיני אוכל ממנחתי, כך הורע כחך בה, שאינך אוכל ממנחתך!
The priest who immersed that day responded: But even if you can deny me a share of the sin offering of an Israelite on the day I immersed, perhaps this is since just as my right is superior in the case of my own sin offering, so too, your right is superior in the case of your own sin offering. If so, is it necessarily so that you can refuse me a share of the meal offering of an Israelite, where just as my right is inferior, so your right is inferior, as neither of us may eat from our own meal offerings?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא ז׳:ט׳} לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אוֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה בֹּא הַקְרֵב וֶאֱכוֹל.

The pure priest responded: The verse states: “And every meal offering that is baked in the oven, and all that is dressed in the stewing pan, and on the griddle, shall be the priest’s that offers it” (Leviticus 7:9). If you wish to receive a share of a meal offering, come sacrifice and partake of one. Since you cannot sacrifice a meal offering, having immersed only today, neither can you receive a share.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לכהן המקריב אותה לו תהיה – במנחה כתיב.
השיב לו הכהן הטהור, הרי הוא אומר במנחה: ״לכהן המקריב אתה לו תהיה״ (ויקרא ז, ט), אם רצונך ליטול בה חלק בא הקרב מנחה ואכול ממנה. והואיל ואינך יכול להקריבה, שהרי טבול יום אתה — אינך חולק בה.
The pure priest responded: The verse states: “And every meal offering that is baked in the oven, and all that is dressed in the stewing pan, and on the griddle, shall be the priest’s that offers it” (Leviticus 7:9). If you wish to receive a share of a meal offering, come sacrifice and partake of one. Since you cannot sacrifice a meal offering, having immersed only today, neither can you receive a share.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) תֵּן לִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל וְאוֹכַל.

The priest who immersed that day made another demand: Give me a share of the sin offering of an Israelite, and I will partake of it in the evening when I am pure.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חזר ואמר לו הכהן טבול היום לכהן הטהור: תן לי מחטאת ישראל ואוכל אתך בערב, לכשאהיה ראוי לאכול בחטאת.
The priest who immersed that day made another demand: Give me a share of the sin offering of an Israelite, and I will partake of it in the evening when I am pure.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) א״לאֹמֵר לוֹ וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי בְּמִנְחָתִי דְּחִיתִיךְ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי בְּחַטָּאתִי אֵינוֹ דִּין שאדיחך מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל.

The pure priest said to him: Just as with regard to a matter where my right is inferior, i.e., in the case of my own meal offering, which is not eaten, I can deny you a share of the meal offering of an Israelite, as I explained; so too, is it not logical that with regard to a matter where my right is superior, i.e., in the case of my own sin offering, to which I have a right even when my family is not serving in the Temple, I can deny you a share of the sin offering of an Israelite?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומה במקום כו׳ – טהור קמהדר ליה לטבול יום הכי שלא יחלוק עמו.
אומר לו הכהן הטהור כך: ומה במקום שהורע כחי, והוא במנחתי, שאין אני רשאי לאכול בה, שהרי מנחת כהן אינה נאכלת — דחיתיך ממנחת ישראל, וכמו שלמדנו מהפסוק ״לכהן המקריב אותה לו תהיה״, מקום שיפה כחי, בחטאתי, שהרי אני זכאי להקריבה אף שלא בזמן בית אב שלי, וזוכה אני בה כולה, אינו דין שאדיחך מחטאת ישראל?
The pure priest said to him: Just as with regard to a matter where my right is inferior, i.e., in the case of my own meal offering, which is not eaten, I can deny you a share of the meal offering of an Israelite, as I explained; so too, is it not logical that with regard to a matter where my right is superior, i.e., in the case of my own sin offering, to which I have a right even when my family is not serving in the Temple, I can deny you a share of the sin offering of an Israelite?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) א״לאָמַר לוֹ וּמָה אִם שֶׁדְּחִיתַנִי מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחֶךָ כָּךְ הוֹרַע כֹּחִי תִּדְחֵינִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחֶךָ כָּךְ יִפָּה כֹּחִי.

The priest who immersed that day said to him: But if you can deny me a share of the meal offering of an Israelite, where just as your right is inferior, so too my right is inferior, is it necessarily so that you can deny me a share of the sin offering of an Israelite, where just as your right is superior in the case of your own sin offering, so too my right is superior in the case of my own sin offering?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכשם שהורע כחי – במנחתי כך הורע כחך במנחתך.
אמר לו טבול היום כך: ומה אם שדחיתני ממנחת ישראל, הרי זה משום שכשם שהורע כחך במנחה, שהרי אינך אוכל ממנחתך, כך הורע כחי בה, תדחיני מחטאת ישראל? שהרי כשם שיפה כחך בחטאתך כך יפה כחי בחטאתי!
The priest who immersed that day said to him: But if you can deny me a share of the meal offering of an Israelite, where just as your right is inferior, so too my right is inferior, is it necessarily so that you can deny me a share of the sin offering of an Israelite, where just as your right is superior in the case of your own sin offering, so too my right is superior in the case of my own sin offering?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא ו׳:י״ט} הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אוֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה בֹּא חַטֵּא וֶאֱכוֹל.

The pure priest responded: The verse states with regard to the sin offering: “The priest who effects atonement shall eat it” (Leviticus 6:19). If you wish to receive a share of a sin offering, come effect atonement and partake of one. Since you cannot perform the service of a sin offering, having immersed only today, you cannot receive a share in its meat either.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
השיב לו הכהן הטהור: לכך הרי הוא אומר לגבי חטאת: ״הכהן המחטא אתה יאכלנה״ (ויקרא ו, יט), לומר שרק הכהן הזורק את הדם (״המחטא״) הוא החולק בה. ואף אתה אם ברצונך בדבר — בא, חטא (זרוק את הדם) ותהיה זכאי לחלוק בה ולאכול ממנה בערב. וכיון שאינך ראוי לזרוק את הדם בהיותך טבול יום, אף אינך חולק בה.
The pure priest responded: The verse states with regard to the sin offering: “The priest who effects atonement shall eat it” (Leviticus 6:19). If you wish to receive a share of a sin offering, come effect atonement and partake of one. Since you cannot perform the service of a sin offering, having immersed only today, you cannot receive a share in its meat either.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר ליה תֵּן לִי מֵחָזֶה וָשׁוֹק וְאוֹכַל.

The priest who immersed that day made another demand, and said to him: Give me a share of the breast and thigh, the portions that priests receive of peace offerings, and I will partake of it in the evening when I am pure.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תן לי מחזה ושוק – חלק כמוך ואוכל לערב.
ועוד, חזר ואמר ליה [לו] טבול היום לכהן הטהור: תן לי מחזה ושוק חלק הכהנים שמפרישים מהשלמים, ואוכל בערב, לכשאהיה ראוי לאכול מהקדשים.
The priest who immersed that day made another demand, and said to him: Give me a share of the breast and thigh, the portions that priests receive of peace offerings, and I will partake of it in the evening when I am pure.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אֹמֵר ליה וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ בְּחַטָּאתֶךָ דְּחִיתִיךְ [מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל] (מֵחָזֶה וָשׁוֹק) מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ בִּשְׁלָמִים שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא חָזֶה וָשׁוֹק אֵינוֹ דִּין שאדיחך.

The pure priest said to him: Just as with regard to a matter where your right is superior, i.e., in the case of your own sin offering, to which you have a right to its meat in its entirety, I can deny you a share of the sin offering of an Israelite, as I explained, so too is it not logical that with regard to a matter where your right is inferior, i.e., in the case of a peace offering, of which you have only the right to a share of the breast and thigh, I can deny you a share?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה [לו], יכול להשיבו הכהן הטהור כך: ומה במקום שיפה כחך, בחטאתך שלך, שהרי זכאי אתה בה להקריבה בכל זמן והיא כולה שלך, דחיתיך [מחטאת ישראל] (מחזה ושוק) שאין אתה חולק בה, וכפי שלמדנו מהפסוק האמור בה: ״הכהן המחטא אותה יאכלנה״, מקום שהורע כחך, כלומר בקרבן שלמים, שאין לך בהן אלא חזה ושוק ולא כל בשר הקרבן, כמו בקרבן חטאת — אינו דין שאדיחך מלחלוק אתי בהם?
The pure priest said to him: Just as with regard to a matter where your right is superior, i.e., in the case of your own sin offering, to which you have a right to its meat in its entirety, I can deny you a share of the sin offering of an Israelite, as I explained, so too is it not logical that with regard to a matter where your right is inferior, i.e., in the case of a peace offering, of which you have only the right to a share of the breast and thigh, I can deny you a share?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) מָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטָּאת שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחִי אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַיי תִּדְחֵינִי מֵחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחִי אֵצֶל נָשַׁיי ועבדיי.

The priest who immersed that day responded: But if you can deny me a share of a sin offering, where my right is inferior with regard to my wives and my slaves, as a sin offering can be consumed only by male priests, is it necessarily so that you can deny me a share of the breast and thigh of a peace offering, where my right is superior with regard to my wives and my slaves, who may also partake of them?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכן הורע כחי אצל נשיי ועבדיי – אף כשאני טהור שאיני רשאי להאכילה להם.
מה אם דחיתני מחטאת שכן הורע כחי אצל נשיי ועבדיי – תימה אמאי לא קאמר כדקאמר לעיל ומה אם דחיתני מחטאת שכשם שיפה כחי כך יפה כחך תדיחני מחזה ושוק שכשם שהורע כחי כך הורע כחך.
השיב לו הכהן טבול היום: אין זו השוואה צודקת, שכן מה אם אכן דחיתני מחטאת, הרי זה משום שכן הורע בה כחי אצל נשיי ועבדיי, שאיני יכול להאכילם ממנה, שהרי אין החטאת נאכלת אלא לכהנים זכרים בלבד, האם תדחיני מחזה ושוק של שלמים, שכן יפה כחי בהם אצל נשיי ועבדי, שכן אני מאכיל אותם מחזה ושוק?
The priest who immersed that day responded: But if you can deny me a share of a sin offering, where my right is inferior with regard to my wives and my slaves, as a sin offering can be consumed only by male priests, is it necessarily so that you can deny me a share of the breast and thigh of a peace offering, where my right is superior with regard to my wives and my slaves, who may also partake of them?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא ז׳:י״ד} לַכֹּהֵן הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה בֹּא זְרוֹק וֶאֱכוֹל.

The pure priest responded: The verse states with regard to the peace offering: “It shall be the priest’s that sprinkles the blood of the peace offerings against the altar” (Leviticus 7:14). If you wish to partake of a peace offering, come sprinkle its blood and partake of it. Since you cannot perform this service, having immersed only today, you cannot receive a share of its meat either.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
השיב לו הכהן הטהור, לכך הרי הוא אומר בשלמים: ״לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה״ (ויקרא ז, יד), בא זרוק מדם השלמים, ותוכל לחלוק בהם ולאכול מהם לערב. וכיון שאינך ראוי לכך, בהיותך טבול יום, אף אינך חולק בהם.
The pure priest responded: The verse states with regard to the peace offering: “It shall be the priest’s that sprinkles the blood of the peace offerings against the altar” (Leviticus 7:14). If you wish to partake of a peace offering, come sprinkle its blood and partake of it. Since you cannot perform this service, having immersed only today, you cannot receive a share of its meat either.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) יָצָא טְבוּל יוֹם קוּלָּיו וְחֻמְורָיו עַל רֹאשׁוֹ אוֹנֵן מִימִינוֹ מְחוּסַּר כַּפָּרָה מִשְּׂמֹאלוֹ.

The story concludes: The priest who immersed that day left in disappointment, with his a fortiori inferences upon his head, as they did not help him. And along with him walked an acute mourner on his right and a priest who had not yet brought an atonement offering on his left. They too were denied shares, because they were unfit for the Temple service.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יצא טבול יום – בפחי נפש.
קוליו וחומריו – שהיה דורש להנאתו ואומר למה דחיתני כו׳.
אונן מימינו כו׳ – שאף הם נדחים מן המקראות הללו שאינן ראויין לעבודה.
ובסופו של דבר, יצא טבול יום בפחי נפש עם קוליו וחמוריו דרשות הקל וחומר הללו שטען, על ראשו, בלא שיזכה בחלק כלשהו מן הקדשים, ושני חבריו עמו, כהן אונן מימינו מחוסר כפרה משמאלו, שגם הם נדחים מחלוקת הקדשים בעקבות דיון זה, שהרי גם הם אינם ראויים לעבודה.
The story concludes: The priest who immersed that day left in disappointment, with his a fortiori inferences upon his head, as they did not help him. And along with him walked an acute mourner on his right and a priest who had not yet brought an atonement offering on his left. They too were denied shares, because they were unfit for the Temple service.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) פָּרֵיךְ רַב אַחַאי לֵימָא לֵיהּ תֵּן לִי מִבְּכוֹר וְאוֹכַל.

Rav Aḥai refutes this: Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, could have added to the contentions described in the story. Let the priest who immersed that day say to the pure priest: Give me a share of a firstborn offering, and I will partake of it in the evening.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פריך רב אחאי ולימא – וליתני ר׳ אלעזר בר׳ שמעון בהאי דינא.
תן לי מבכור ואוכל – לערב אמר לו טהור מה אם במקום כו׳.
פריך רב אחאי – בכל מקום לשונו משונה כדאשכחן בריש כתובות (דף ב:) פשיט רב אחאי ומתוך כך היה אומר רבינו שמואל דהוא רב אחאי שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דהוסיף הוראה וכתבו אחרי כן דבריו בסוף הש״ס ומיהו בההיא דכתובות אשכח רב אשי דמיירי בתריה.
פריך [מקשה] רב אחאי: יוסיף ר׳ אלעזר בר׳ שמעון עוד חלק לדיון זה, לימא ליה [שיאמר לו] הכהן טבול היום לכהן הטהור: תן לי מקרבן בכור שבידך, ואוכל ממנו לערב!
Rav Aḥai refutes this: Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, could have added to the contentions described in the story. Let the priest who immersed that day say to the pure priest: Give me a share of a firstborn offering, and I will partake of it in the evening.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) מִשּׁוּם דא״לדְּאָמַר לֵיהּ וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי בְּחַטָּאת אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַיי דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי בִּבְכוֹר דְּכוּלֵּיהּ דִּילִי הִיא אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מִמֶּנּוּ.

Perhaps it is because the pure priest could say to him: Just as with regard to a sin offering, where my right is inferior with regard to my wives and my slaves, since it may be eaten only by male priests, I can nevertheless deny you a share of the sin offering of an Israelite, as I explained; so too is it not logical that with regard to a first-born, where my right is superior because all of its meat is mine, as firstborn offerings are given to a specific priest, I can deny you a share of it?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ויש להשיב: משום שכך אמר ליה [יכול לומר לו] הטהור לטבול היום: ומה במקום שהורע כחי, בחטאת, אצל נשיי ועבדיי שאיני זכאי לתת להם מבשרה (שאינה נאכלת אלא לכהנים זכרים), בכל זאת דחיתיך מחטאת ישראל שאינך חולק בה, וכמו שלמדנו מהפסוק ״הכהן המחטא אותה יאכלנה״, מקום שיפה כחי, בבכור, דכוליה דילי [שכולו שלי] היא, שהבכור ניתן לכהן מסויים והוא מקריבו, ושלו הוא — אינו דין שאדחך ממנו?
Perhaps it is because the pure priest could say to him: Just as with regard to a sin offering, where my right is inferior with regard to my wives and my slaves, since it may be eaten only by male priests, I can nevertheless deny you a share of the sin offering of an Israelite, as I explained; so too is it not logical that with regard to a first-born, where my right is superior because all of its meat is mine, as firstborn offerings are given to a specific priest, I can deny you a share of it?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) וּמָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטָּאת שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ כָּךְ הוֹרַע כֹּחִי תדיחני מִבְּכוֹר שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ כָּךְ יִפָּה כֹּחִי.

But the priest who immersed that day could respond: But if you can deny me a share of a sin offering, where just as your right is inferior, so is my right inferior; is it necessarily so that you can deny me a share of a firstborn offering, where just as your right is superior, so my right is superior?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משיב לו הכהן טבול היום: ומה אם דחיתני מחטאת, שכשם שהורע כחך בה כך הורע כחי, אבל האם גם תדיחני מבכור? שהרי כשם שיפה כחך כך יפה כחי!
But the priest who immersed that day could respond: But if you can deny me a share of a sin offering, where just as your right is inferior, so is my right inferior; is it necessarily so that you can deny me a share of a firstborn offering, where just as your right is superior, so my right is superior?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {במדבר י״ח:י״ז} אֶת דָּמָם תִּזְרוֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לְךָ בֹּא זְרוֹק וֶאֱכוֹל.

The pure priest could respond: The verse says with regard to a firstborn offering: “You shall sprinkle their blood on the altar and shall make their fat smoke for an offering made by fire, for a pleasing aroma to the Lord. And the flesh of them shall be yours, as the breast and as the thigh, it shall be yours” (Numbers 18:17–18). If you wish to receive a share in the meat of a firstborn, come sprinkle its blood and partake of it. Why did Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, not include this exchange as another stage in his story?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
את דמם תזרוק – בבכור כתיב בא זרוק ואכול ואע״ג דאין בכור נאכל במחלוקת שאינו ניתן לאנשי משמר אלא לכל כהן שירצה כתרומה וכפדיון הבכור מיהו תיפוק לן מינה דלא יתנו בכור אלא למי שראוי לעבודה באותה שעה.
משיב לו הכהן הטהור, לכך הרי הוא אומר לגבי הבכור: ״את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר... ובשרם יהיה לך״ (במדבר יח, יז — יח), ללמדנו שהזורק את הדם הוא האוכל מבשרם, ואף אתה אם ברצונך לחלוק בהם — בא, זרוק ואכול. הרי שניתן היה להוסיף שלב נוסף זה לגבי בכור, וללמוד מן הכתובים שאין טבול יום חולק בבשרו!
The pure priest could respond: The verse says with regard to a firstborn offering: “You shall sprinkle their blood on the altar and shall make their fat smoke for an offering made by fire, for a pleasing aroma to the Lord. And the flesh of them shall be yours, as the breast and as the thigh, it shall be yours” (Numbers 18:17–18). If you wish to receive a share in the meat of a firstborn, come sprinkle its blood and partake of it. Why did Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, not include this exchange as another stage in his story?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(26) וְאִידַּךְ פָּרֵיךְ מִי כְּתִיב וּבְשָׂרָם לַכֹּהֵן הַזּוֹרֵק וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ כְּתִיב אפי׳אֲפִילּוּ לְכֹהֵן אַחֵר.

The Gemara responds: But the other priest, the one who immersed that day, could refute this proof: Is it written: And the flesh of them shall be for the priest who sprinkles, as is written with regard to a meal offering, a sin offering, and a peace offering? Rather, it is written: “And the flesh of them shall be yours,” indicating that it can be given even to a priest other than the one who sacrificed it. This is why Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, did not include this exchange in his story.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומסבירים: לא ניתן היה לומר כך, שכן ואידך [והאחר] טבול היום פריך [מקשה] על ראיה זו מן הכתוב, שכן מי כתיב [האם נאמר] ״ובשרם לכהן הזורק״ כדרך שנאמר לגבי המנחה, החטאת, וכן החזה והשוק? הלוא ״ובשרם יהיה לך״ כתיב [נאמר], באופן כללי, לכל הכהנים ומכלל פסוק זה ניתן ללמוד שאפילו לכהן אחר שאינו מקריב, גם כן יהיה הבכור. ומשום כך לא הביא ר׳ אלעזר בר׳ שמעון דיון זה. ושבים לדברי רבא, שאמר כי ר׳ אלעזר בר׳ שמעון אמר דברים אלו בבית הכסא.
The Gemara responds: But the other priest, the one who immersed that day, could refute this proof: Is it written: And the flesh of them shall be for the priest who sprinkles, as is written with regard to a meal offering, a sin offering, and a peace offering? Rather, it is written: “And the flesh of them shall be yours,” indicating that it can be given even to a priest other than the one who sacrificed it. This is why Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, did not include this exchange in his story.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(27) וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גבְּכׇל מְקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר חוּץ מִמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא לְאוֹנְסוֹ שָׁאנֵי.:

The Gemara returns to Rava’s statement that Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, taught this halakha in the bathroom. And how did Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, do this? But doesn’t Rabba bar bar Ḥana say that Rabbi Yoḥanan says: It is permitted to contemplate matters of Torah in all places except the bathhouse and the bathroom? The Gemara answers: A case where the matter was involuntary is different. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, was so preoccupied by the issue that he taught it even though he was in the bathroom.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והיכי עביד הכי – רבי אלעזר ברבי שמעון דאמר האי דינא בבית הכסא.
לאונסו – שהיתה שמועתו שגורה בפיו ומהרהר בה על כרחו ודוגמתו שמעתי בקדושין (דף לג.).
ושואלים: והיכי עביד הכי [ואיך עשה כך] ר׳ אלעזר בר׳ שמעון? והאמר [והרי אמר] רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה, חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא, שבמקומות המטונפים כגון אלו גנאי הוא לעסוק בהם בתורה! ומשיבים: מקרה בו נעשה הדבר לאונסו שאני [שונה], שכיון שהיה טרוד כל כך בדברים שחשב עליהם, דרש דרשה זו באותו מקום.
The Gemara returns to Rava’s statement that Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, taught this halakha in the bathroom. And how did Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, do this? But doesn’t Rabba bar bar Ḥana say that Rabbi Yoḥanan says: It is permitted to contemplate matters of Torah in all places except the bathhouse and the bathroom? The Gemara answers: A case where the matter was involuntary is different. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, was so preoccupied by the issue that he taught it even though he was in the bathroom.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים קב: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים קב: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים קב:, תוספות זבחים קב:, פירוש הרב שטיינזלץ זבחים קב:

Zevachim 102b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 102b, Rashi Zevachim 102b, Tosafot Zevachim 102b, Steinsaltz Commentary Zevachim 102b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144