×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ, תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן! וּמִדְּלָא כְּתַב הָכִי, ש״משְׁמַע מִינַּהּ חַד הוּא.
Before the hoary head of an elder you shall stand and revere; you shall stand and revere the face of an elder. From the fact that the Merciful One did not write this and thereby divide the two concepts, learn from it that “elder” and “hoary head” are together referring to one type of person.
ר׳ חננאלרי״ףתוספות רי״דמהרש״ל חכמת שלמהפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
..... אמפניו עומד. יכול [יקום ויבטל ממלאכתו, את]⁠קוש להדדי מה הידור דלית ביה [ביטול, אף קימה דלית ביה ביטול] מלאכה, ומה קימה לית בה חסרון כיס [אף הידור, מכאן] אמרו אין בעלי אומניות רשאין לקום [בשעה שעוסק]⁠ין במלאכתם. אמ׳ ר׳ יוחנן מפני [תלמידי חכמים אין עומדין] מפניהם עומדים וגו׳, וחביבה מצוה [בשעתה]⁠ב.
גיכול יעמוד מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ תלמ׳ לומ׳ תקום והדרת כול׳. ואקשי׳ ובבית המרחץ לא והא ר׳ שמע׳ בר׳ עבר בבי מסותא קמי ר׳ חייא ולא קם מקמיה ואיקפד ואמ׳ שני חומשין שניתי לו בספר תלים ולא עמד מפני, ועל בר קפראד שני שלישי של שליש שניתי לו בתורת כהנים ולא עמד מפני, ואמ׳ ליה שמא בהן יושב ומהרהר ולא נתכוון בך, ושמע׳ מינה דאפילו במרחץ חייב. ופרקינן בבתי בראיי חייב, כי קתאני פטור בבתי גואיי, וכר׳ יוחנן דאמ׳ בכל מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא. ודחינן לה הכי ודילמא לאונסיה, ואפילו בבתי גואי כגון ששגגה.
א. קטע זה מהתיבות ״מפניו עומד״ עד ״מצוה בשעתה״ הוא מכת״י פריז אוסף האלינאס מס׳ 57 A III וזה דבוק שם יחד עם הקטע דלקמן דף מג,א וכן הוא לדף לג,א.
ב. משמע מדברי רבינו דכן היא המסקנה דאיכא למיפשט מכאן דחביבה מצוה בשעתה, ואף דבגמ׳ דחינן ודלמא שאני התם דא״כ נמצאת אתה מכשילן לעתיד לבא, צ״ל דסובר רבינו דאי״ז אלא דיחוי בעלמא, אבל לפי האמת קיימינן כדאמר ר׳ יוסי בר אבין דחביבה מצוה בשעתה. ואולי יש לומר דסובר רבינו דכיון דבמנחות עב, א אמרינן אמר רבי שמעון בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר חלבים ואיברים כשרים כל הלילה ולא היה ממתין להם משתחשך, ומשמע שם בגמ׳ [בע״ב] דכו״ע מודים לזה, א״כ ע״כ יש לומר דכאן נמי הטעם משום דחביבה מצוה בשעתה. [ואף שיש לומר שאין הענינים שוים, מ״מ לא ס״ל לחלק בזה].
ג. מכאן ואילך מכת״י אוקספורד [שנמצא בו גם הקטע של דף כח,ב עד ל,א] 23 C (2667)‎, וזה המשך ממש של כת״י פריז הנ״ל.
ד. לפנינו איתא: דזה הוה בר קפרא ואיכא דאמרי דזה הוה ר׳ שמואל בר ר׳ יוסי. ויש לומר שגם רבינו גרס כן אלא שלא חש להאריך.
ה. ורש״י בד״ה לאונסיה כתב דאונס היינו כגון שעיין בשמועתו קודם שנכנס לבית המרחץ והיתה שגורה לו בפיו ובלבו, ומשום הכי מעיין בה בבית המרחץ. וכן מבואר בזבחים קב,ב דאמר רבא האי דינא מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירנא דאמר בבית הכסא, ומוקמינן שם דהוה לאונסיה [ועיי״ש ברש״י]. ולכאורה עכצ״ל דרבינו נקט חד גוונא דאונס, אבל באמת מודה דמשכחת לה גם בכה״ג דעיין בשמועתו קודם ואנוס לחשוב בה בבית הכסא. וע״ע בכס״מ בהל׳ קריאת שמע פ״ג ה״ד.
{בבלי קידושין לג ע״א} ר׳ שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח תלמוד לומר זקן ויראת אמר אביי נקיטינן דאי מקיף חאיי אביי מקיף ר׳ זירא מקיף. איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום ואפילו1 כל שיבה במשמע אמר ר׳ יוחנן2 הלכה כאיסי בן יהודה3 רבי יוחנן הוה קאיי מיקמי4 סאבי דארמאי אמר כמה הרפתקי עדו עליהו דהני. רבא מיקם לא קאים הידור עביד [להו]⁠5 אביי יהיב להו6 ידא לסאבי7.
1. ואפילו: וכן גיד. כ״י נ, דפוסים: ״אפילו״.
2. ר׳ יוחנן: וכן גיד, כ״י נ. דפוסים: אביי.
3. כ״י נ מוסיף: ״ירושלמי על מנן אריך יומין״ (שמא כוונתו לירושלמי המובא כאן בר״ח (בכורים ג:ג).
4. הוה קאיי מיקמי: גיד, כ״י נ: ״קאים מקמיה״.
5. להו: גיד, כ״י נ, דפוסים.
6. להו: חסר ב-גיד.
7. לסאבי: דפוס קושטא: לסבא.
ניכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן מדלא כתב הכי שמע מינה חד הוא – ראיתי מקשין והא כי האי גונא דרשינן בפרק איזהו נשך את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך ודרשינן נשך ותרבית לכסף, ונשך ותרבית לאוכל. וכן בפרק כל שעה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי דדריש ר׳ מאיר דבין לגר בין לנכרי בין במכירה בין בנתינה. ונראה לי שבודאי הרבה ימצאו כאלה שעונין לפניהן ולאחריהן אלא הכא משום דפשטיה דקרא בין שיבה בין זקן לא משמע אלא בא בימים ולאו יניק וחכים משום הכי קאמר דאי זקן לאו אשיבה קאי ולאו חד נינהו אלא בא לרבות יניק וחכים היה לו לכתוב ולחלקן בפירוש. אלא ודאי מדלא חלקן שמע מינה חד נינהו דבעינן שיהא זקן וחכם.
גמ׳ ומבית הכסא. נ״ב ס״א ואי אמרת בתי גוואי מי מצי מהרהר אלא לאו בבתי בראי:
א״כ נכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן. לכאורה הסוגיא תמוה דלא אשכחן כה״ג דלימא תלמודא א״כ ליכתוב רחמנא לישנא יתירא ועוד שכבר כתבתי דלא הוי צריך למיכתב אלא מפני שיבה וזקן תקום והדרת ועכ״פ אי הוה כתיב מפני שיבה ופני זקן תקום והדרת הוי משמע שפיר כר״י הגלילי ויש ליישב הכל לפמ״ש התוספות בר״פ איזהו נשך דלא ניחא להו לרבנן לפרש לשון מפני אוהדרת ולשון פני אתקום וא״כ הכי קאמרי ליה ודאי אי הוה כתיב הכי מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן ודאי הוי לן לאוקמי בחד גברא וכר״י הגלילי והוי ידעינן נמי הקישא דאיתקוש קימה להידור בתרווייהו בכל מילי כדפרישית לעיל אבל כל כמה דלא כתיבי קראי הכי תו ליכא לאוקמי כר״י הגלילי דהא לא שייך לשון מפני אוהדרת ולשון פני אקימה ואף אי הוה כתיב מפני שיבה ופני זקן תקום והדרת אפ״ה לא הוי ידעינן שפיר דאיתקש קימה להידור אלא ס״ד דהידור היינו בממון וקימה אף במקום רחוק והיינו כדפרישית דלא ידעינן האי הקיש׳ אלא מדשני רחמנא בלישניה. והא דקאמר הש״ס לעיל דר״י לא אמר כת״ק דא״כ ניכתוב מפני שיבה וזקן תקום והדרת ולא אמרינן דאיצטריך למיכתב הכי משום הקישא היינו משום דלרבנן לא איצטריך האי הקישא דכיון דלדידהו לא כתיב זקן אלא לאפוקי מזקן אשמאי א״כ ע״כ דוהדרת לא איירי בממון דאין שום סברא להדר זקן אשמאי בממון אף לפי׳ התוספות דאיירי בבור וע״ה כ״ש לפרש״י דאיירי ברשע ומדאיצטריך זקן לאפוקי זקן אשמאי אלמא דוהדרת לאו בממון איירי אלא לגלוי אקימה דאינה במקום רחוק ולא במקום שאין בה הדור כן נ״ל נכון ודו״ק:
״מפני שיבה תקום והדרת, תקום והדרת פני זקן״ ומדלא כתב הכי [ומתוך שלא כתב כך] לחלקם לגמרי, שמע מינה חד הוא [למד מכאן, שאחד הוא] ״זקן״ ו״שיבה״.
Before the hoary head of an elder you shall stand and revere; you shall stand and revere the face of an elder. From the fact that the Merciful One did not write this and thereby divide the two concepts, learn from it that “elder” and “hoary head” are together referring to one type of person.
ר׳ חננאלרי״ףתוספות רי״דמהרש״ל חכמת שלמהפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר מָר: יָכוֹל יְהַדְּרֶנּוּ בְּמָמוֹן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, ״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״, מַה קִּימָה, שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס, אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. וְקִימָה לֵית בַּהּ חֶסְרוֹן כִּיס! מִי לָא עָסְקִינַן דְּקָא נָקֵיב מַרְגָּנִיתָא, אַדְּהָכִי וְהָכִי, קָאֵים מִקַּמֵּיהּ וּבְטִיל ממְלַאכְתּוֹ!

The Master said previously in the baraita: One might have thought that he should revere him through money, i.e., he is required to give him money in his honor; therefore, the verse states: “You shall stand and you shall revere” (Leviticus 19:32). Just as standing includes no monetary loss, so too, reverence is referring to an action that includes no monetary loss. The Gemara asks: And does standing include no monetary loss at all? Are we not dealing with a case where he was piercing pearls, a highly remunerative task, and in the meantime he must stand for the elder and thereby neglect his work, which causes him a loss?
רי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

יכול יהדרנו בממון – כדכתיב (ויקרא יט) לא תהדר פני גדול דמשמע בממון וכגון ודל לא תהדר בריבו (שמות כג).
מי לא עסקינן – כלומר מי לא משמע נמי אפילו נוקב מרגניתא שאומנות יקרה היא ומצריך ליה למיקם ואע״ג דבטל ממלאכתו ואיכא חסרון כיס.
ובטיל ממלאכתו – ויש ש״פ באותה קימה.
מה הידור שיכול להדרו אפי׳ כשעושה מלאכתו. אף קימה. שאם עושה מלאכה אינו מצווה לקום.
א אמר מר [החכם] באותה ברייתא: יכול יהדרנו בממוןתלמוד לומר: ״תקום והדרת״: מה קימה היא דבר שאין בה חסרון כיס (הוצאה כספית) — אף הידור שאין בו חסרון כיס. ושואלים: וקימה לית [אין] בה חסרון כיס כלל? מי לא עסקינן [האם אין אנו עוסקים] גם במקרה דקא נקיב מרגניתא הוא נוקב מרגליות] שהיא מלאכה שמקבלים עליה שכר מרובה, אדהכי והכי קאים מקמיה ובטיל [ובינתיים הוא עומד לפניו ובטל] ממלאכתו ומפסיד משכרו ונמצא שאף קימה אפשר שיהא בה חסרון כיס!
The Master said previously in the baraita: One might have thought that he should revere him through money, i.e., he is required to give him money in his honor; therefore, the verse states: “You shall stand and you shall revere” (Leviticus 19:32). Just as standing includes no monetary loss, so too, reverence is referring to an action that includes no monetary loss. The Gemara asks: And does standing include no monetary loss at all? Are we not dealing with a case where he was piercing pearls, a highly remunerative task, and in the meantime he must stand for the elder and thereby neglect his work, which causes him a loss?
רי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֵלָּא, אַקִּישׁ קִימָה לַהִידּוּר, מַה הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ בִּיטּוּל, אַף קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ בִּיטּוּל. וְאַקִּישׁ נַמֵי הִידּוּר לַקִּימָה, מַה קִּימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס, אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. מִכָּאן אָמְרוּ: אאֵין בַּעֲלֵי אוּמָּנֻיּוֹת רַשָּׁאִין לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם.

Rather, the verse juxtaposes standing to reverence: Just as reverence does not include neglect of work, so too, standing does not include neglect of work; therefore, one who is engaged in work is not obligated to stand before an elder. And the verse also juxtaposes reverence to standing: Just as standing includes no monetary loss, as standing applies only when it does not entail neglect of work, as explained previously, so too, reverence is referring to an action that includes no monetary loss. From here the Sages stated: Craftsmen are not permitted to stand before Torah scholars when they are engaged in their work.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות רי״דר' אברהם מן ההרריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מה הידור שאין בו ביטול מלאכה – דאין לשון הידור אלא נשיאות פנים או בממון או בכיבוד דברים ואין במשמעו ביטול מלאכה.
מה קימה שאין בה חסרון כיס – דהא אוקימנא דבשאין בה ביטול מלאכה עסקינן ותו לא שייך בה חסרון כיס.
אף הידור שאין בו חסרון כיס – ועל כרחיך לא נכתב הידור אלא לדרוש כדאמרן למעוטי עמידה מרחוק ולמעוטי בית המרחץ כדאמרן.
אין בעלי אומניות רשאין לעמוד כו׳ – תימה מה לשון רשאי שייך דמשמע דאיכא איסורא וי״ל דמיירי בעוסקין במלאכת אחרים והשתא שייך לשון רשאים ומיהו י״ל רשאים כמו חייבין כי ההיא דתנן בערכין פרק המקדיש שדהו (ערכין כח:) כמה רוצה אדם ליתן בשור זה לעולה אע״פ שאינו רשאי פי׳ אע״פ שאינו חייב והשתא ניחא דמיירי שפיר בעוסקין במלאכת עצמן.
אין בעלי אומניות רשאין – יש לומר בעסוקין במלאכת אחרים קאמר משום הכי תני רשאין ומינה ילפינן לעסוקין במלאכתן נמי שאינן חייבין שאם אלו היו חייבין גם אותן היו רשאין.
ומה קימה [שאין בו חסרון כיס] שהרי אינו נותן לו ממונו. אינן רשאין פר״ש באלו טרפות כשעסוקי׳ במלאכת אחרים ע״כ. ולישנא דעסוקי׳ במלאכתן לא משמע מלאכת אחרים אלא משמע מלאכת עצמן ופשטיה דעובדא דר׳ חנינא פתוראה דאלו טרפות נמי משמע שהיה עוסק במלאכת עצמו דקא קרי ליה פתורא כלומר שהיה שולחני אע״פ שנדחק שם ר״ש לפרש שהיה משתכר בשביל אחרים למחצה. ופי׳ אינן רשאין. כלומר מצד החיוב והוא כמו אינן חייבין דלפרש״י קשה אפי׳ הם במלאכת אחרים אמאי אינן רשאין ישלמו לבעל הבית שכר בטולם. אלא ודאי אינן רשאין מצד החיוב קאמ׳ שהתורה לא צוותה שיקומו מפני ת״ח בשעה שעסוקים במלאכה הילכך אינן רשאין לעשות כן מפני מצות הידור והוא כמו אינן חייבין וכן תבין דעת הר״ם בת״ת פ״ו שכתב ואין בעלי אומניות חייבים לעמוד מפני ת״ח בשעה שעסוקי׳ במלאכתן.
אין בעלי אומניות רשאין לקום מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם יש שפי׳ דהאי אין רשאין לאו דוקא דאמאי לא אלא פירושו אין חייבין ויש כיוצא בו בתלמוד וחוב מתרגמינן רשו וכיוצא בו מפרש הא דאמרינן אין תלמיד רשאי לעמוד בפני רבו שרצה לומר אינו חייב ואקשינן מדתנן כל בעלי אומניות עומדין מפניהם שפירוש חייבין לעמוד וכן פר״ת ז״ל. ויש שפירשו רשאין ממש ואיירי כשעושין לאחרים וכיון דבמלאכת אחרים אינם רשאין במלאכת עצמם אינם חייבין ואקשי׳ להאי דיוקא מדתנן כל בעלי אומניות חייבין לעמוד מפניהם אלמא במלאכת עצמם חייבין אי נמי מדתנן כל בעלי לרבות אפי׳ עושין מלאכת אחרים. ומסתברא דלעולם אין רשאין ממש ואפי׳ מלאכת עצמם ולפי שידעו חכמים שכל אדם עושה בזה לפנים משורת הדין והיו עומדין מפניהם אף על פי שאינם חייבין והיה להם ביטול ממלאכתם אמרו שלא יהיו רשאין. כצ״ל וכן הודה לי רבי נר״ו.
תוס׳ בד״ה אין בעלי כו׳ ליתן בשור זה כו׳. נ״ב קאי אמי שאמר שור זה עולה ואח״כ החרימו שחל החרם עליו וצריך ליתן דמי פדיונו לכהנים וקאמר שאין שמין אותו בכל שויו אלא אומדין כמה היה אדם נותן בעד שור זה כדי להקריבו עולת נדבה אע״פ שאינו חייב קרבן שהרי זה נמי לא אמר עלי עולה אלא זו עולה וק״ל:
בד״ה אין בעלי אומניות רשאין כו׳ דמיירי בעוסקין במלאכת אחרים כו׳ עכ״ל והך דכל בעלי אומניות עומדין מפניהם כו׳ לא מסתברא ליה לאוקמי במלאכת עצמן דוקא וק״ל:
אלא יש להקדים ולומר כך: אקיש [הקש, השווה] קימה להידור; מה הידור שאין בו ביטול מלאכה — אף קימה שאין בה ביטול מלאכה, והעוסק במלאכתו אינו צריך אפוא לקום מפני החכם. ומתוך כך אקיש נמי [הקש גם כן] הידור לקימה, מה קימה שאין בה חסרון כיס, שהרי כך הגדרנוה — כל שאין עימה ביטול מלאכה — אף הידור שאין בו חסרון כיס. מכאן אמרו: אין בעלי אומניות רשאין (כלומר, אינם חייבים) לעמוד מפני תלמידי חכמים, בשעה שעוסקין במלאכתם.
Rather, the verse juxtaposes standing to reverence: Just as reverence does not include neglect of work, so too, standing does not include neglect of work; therefore, one who is engaged in work is not obligated to stand before an elder. And the verse also juxtaposes reverence to standing: Just as standing includes no monetary loss, as standing applies only when it does not entail neglect of work, as explained previously, so too, reverence is referring to an action that includes no monetary loss. From here the Sages stated: Craftsmen are not permitted to stand before Torah scholars when they are engaged in their work.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות רי״דר' אברהם מן ההרריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְלָא? וְהָתְנַן: בכָּל בַּעֲלֵי אוּמָּנֻיּוֹת עוֹמְדִים מִפְּנֵיהֶם, וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם, וְאוֹמְרִים לָהֶם: אַחֵינוּ אַנְשֵׁי מָקוֹם פְּלוֹנִי, בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם! א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵיהֶם עוֹמְדִים, מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין עוֹמְדִים.

The Gemara asks: And are craftsmen not required to stand before Torah scholars? But didn’t we learn in a mishna (Bikkurim 3:3): When farmers bring their first fruits to Jerusalem, all craftsmen stand before them, and greet them, and say to them: Our brothers from such and such a place, welcome! Since craftsmen would stand even for those engaged in a mitzva, all the more so should they stand for Torah scholars. Rabbi Yoḥanan says: There is no difficulty here, as indeed they stood before those bringing first fruits, and yet they would not stand before Torah scholars.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עומדין מפניהם – במביאי בכורים קאי כשעוברים בתוך ירושלים.
ושואלים: ולא, וכי אין הם חייבים לקום? והתנן [והרי שנינו במשנה]: כאשר באים מביאי הביכורים לירושלים כל בעלי אומניות עומדים מפניהם, ושואלים בשלומם, ואומרים להם: אחינו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום! משמע שעומדים אפילו לפני אנשים העוסקים במצוה וכל שכן לפני תלמידי חכמים! אמר ר׳ יוחנן: אין זו קושיה, אכן מפניהם עומדים, אבל מפני תלמידי חכמים אין עומדים.
The Gemara asks: And are craftsmen not required to stand before Torah scholars? But didn’t we learn in a mishna (Bikkurim 3:3): When farmers bring their first fruits to Jerusalem, all craftsmen stand before them, and greet them, and say to them: Our brothers from such and such a place, welcome! Since craftsmen would stand even for those engaged in a mitzva, all the more so should they stand for Torah scholars. Rabbi Yoḥanan says: There is no difficulty here, as indeed they stood before those bringing first fruits, and yet they would not stand before Torah scholars.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר אַבִּין: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה מִצְוָה בְּשָׁעָתָהּ, שֶׁהֲרֵי מִפְּנֵיהֶם עוֹמְדִים, מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין עוֹמְדִים. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דא״כדְּאִם כֵּן, אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.

Based on this Rabbi Yosei bar Avin says: Come and see how beloved is a mitzva performed in its proper time, as the craftsmen stood before those who were fulfilling a mitzva, whereas they did not stand before Torah scholars. The Gemara responds: This does not prove that the same applies to all mitzvot performed in their proper times, as perhaps it is different there, with regard to the bringing of the first fruits; for if so, i.e., if one does not treat those who bring first fruits with such honor, they will not want to come at all, and you will cause them to stumble and sin in the future. Consequently, the Sages instituted that those bringing first fruits should be treated with special honor. This reasoning does not apply to people performing other mitzvot.
רי״ףרש״יתוספות רי״דמהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נמצאת מכשילן – שלא יביאו עוד שיאמרו נבזים אנו בעיניהם ולאו משום חיבוב מצוה הוה ואילו בני אדם הניכרים חשובים בעיר ועסוקים במצות לא הוה למיקם מקמייהו.
ודלמא שאני התם דאם כן נמצאים מכשילן לעתיד לבוא – פירוש: שטורחין לבוא מארץ רחוקה להביא ביכורים אם לא יכבדו אותם לא יטרחו עוד להביא ולעולם מצוה שאין בה טורח כל כך אין בעלי אומניות עומדין מפני מקיימיה.
כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי כו׳. ומה טעם במצוה זו בשעתה ולא אמרו לעמוד מפני העוסק במצוה אחרת כתב הרמב״ם בפירוש המשניות לפי שהפחות והסגנים וגזברין יוצאין לקראתן וכשנכנסים שוב היה קהל וכבוד צבור ולמאי דדחי וקאמר דשאני התם דא״כ אתה מכשילן לעתיד היינו נמי דוקא במצוה זו שבאים לשם בכבוד גדול כמפורש שם שלא יאמרו נבזים אנו בעיניהם כו׳ כפרש״י וק״ל:
[כמה הרפתקי דעדו עליהם כו׳. עיי׳ פרש״י ובערוך תרגום הרפתקי זמנים וק״ל]:
שם אמר רבי יוסי בר אבין בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדין כו׳, ואף על גב דבכל דוכתי פשיטא לן דתלמוד תורה עדיף ממצוה אף בשעתה מ״מ נ״ל דשאני הכא דמה שהן עומדין מפני מביאי ביכורים היינו דבהאי שעתא גופא עסקי במצות הבאת ביכורים גופא והיינו דקאמר בשעתה משא״כ בקימות ת״ח אפשר דבהאי שעתא לא עסיק הת״ח בתורה ואע״פ דלפ״ז סברא פשוטה היא אפ״ה דחי לה הש״ס משום דאיכא נמי סבר׳ איפכא דסוף סוף גזירת הכתוב היא לקום בכל עת מפני ת״ח ואפ״ה אין בעלי אומנים עומדים מפניהם וכ״ש בקימה לפני עוסקי במצוה דלא רמיזא באורייתא כלל דהוי לן למימר דאין בעלי אומניות עומדין כי אין צורך כלל לעמוד מפניהם אי לאו משום דא״כ אתה מכשילן כו׳ כן נ״ל:
ומתוך כך אמר ר׳ יוסי בר אבין: בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי מפניהם של מקיימי מצוה עומדים בעלי אומניות ואילו מפני תלמידי חכמים אין עומדים. את הראיה הזו דוחים: מכאן אין להוכיח לגבי כל מצוה בשעתה, ודלמא שאני התם [ושמא שונה שם] במביאי ביכורים, שאם כן, שאין נוהגים בהם כבוד, נמצא שאתה מכשילן לעתיד לבא, שלא ירצו שוב לבוא, ולכן תקנו שיכבדום במיוחד, ואין הדין כן בשאר עושי מצוה.
Based on this Rabbi Yosei bar Avin says: Come and see how beloved is a mitzva performed in its proper time, as the craftsmen stood before those who were fulfilling a mitzva, whereas they did not stand before Torah scholars. The Gemara responds: This does not prove that the same applies to all mitzvot performed in their proper times, as perhaps it is different there, with regard to the bringing of the first fruits; for if so, i.e., if one does not treat those who bring first fruits with such honor, they will not want to come at all, and you will cause them to stumble and sin in the future. Consequently, the Sages instituted that those bringing first fruits should be treated with special honor. This reasoning does not apply to people performing other mitzvot.
רי״ףרש״יתוספות רי״דמהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֲמַר מָר: יָכוֹל יַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִבֵּית הַכִּסֵּא וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ? וְלָא? וְהָא ר׳רִבִּי חִיָּיא הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסְחוּתָא, וְחָלֵיף וְאָזֵיל רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי וְלָא קָם מִקַּמֵּיהּ, וְאִיקְּפַד, וַאֲתָא אֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: שְׁנֵי חוּמָּשִׁים שָׁנִיתִי לוֹ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים וְלֹא עָמַד מִפָּנַי!

The Master said previously: One might have thought that one should also stand before an Elder in the lavatory or in the bathhouse; therefore, the verse said: “You shall stand and you shall revere,” which indicates that the mitzva of standing applies only in a place where there is reverence. The Gemara asks: And does one not show honor in a lavatory? But Rabbi Ḥiyya was sitting in a bathhouse and Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi passed by, and he did not stand before him. And Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi became angry and went and said to his father, Rabbi Yehuda HaNasi: I taught Rabbi Ḥiyya two of the five parts of the book of Psalms, and yet he did not stand before me. This indicates that a display of honor is appropriate even in a bathhouse.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך אשן
אשןא(בראשית רבה לד) ויזכור אלהים את נח רבינו הוה מתני שבחיה דר׳ חייא רבה קומי רבי ישמעאל ב״ר יוסי אמר ליה יומא חד חמיתיה ביבנה ולא אתכנע מן קמיי אמרי ליה ולמה לא אתכנעת מן קומיי אמר ליה מסתכל הויתי באגדה דתילי׳ כיון דשמע כן מסר ליה תרין תלמידין והוו עלין עמיה לאשונא דלמא ישהי ותגער נפשיה פירוש לאשונא כמו באישון חשך כלומר בחדר של מרחץ שלא יהא עומד יחידי. ומעשה זה (קידושין לג.) בגמ׳ כל מצות האב על הבן רבי חייא הוה יתיב בי מסותא חליף ואזיל ר״ש ב״ר יוסי לא קם מקמיה ואיקפד ואתא וא״ל לאבוה שני חומשין שניתי לו בספר תילים ולא עמד מפני וכו׳ עד א״ל שמא בהן יושב ומהרהר:
א. [טונקלי שטוב.]
מסחותא – מרחץ כדמתרגמי׳ (בראשית מג) וירחץ ואסחי.
שני חומשים – שני חמישיות של ספר שניתי לו מדרש אגדותיו.
שני חומשין – פי׳ בקונט׳ לשון חומש הספר וי״מ חמשה חומשין יש בו כמו בשל תורה אשרי האיש (תהלים א) כאיל תערוג על אפיקי מים (שם מב) אך טוב לישראל (שם עג) תפלה למשה (שם צ) יאמרו גאולי (שם קז) לכל אחד מן הספרים אלו מסיים באמן לבד מן האחרון שהוא סוף תהלים.
ב אמר מר [החכם] בברייתא: יכול יעמוד מפניו של רבו מבית הכסא ומבית המרחץ — תלמוד לומר: ״תקום והדרת״ לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור. ושואלים: ולא, האם אין מכבדים שם? והא [והרי] ר׳ חייא הוה יתיב בי מסחותא [היה יושב בבית המרחץ] וחליף ואזיל [והיה חולף ועובר] ר׳ שמעון בר רבי על פניו, ולא קם מקמיה [ולא עמד מלפניו] ואיקפד [והקפיד] ר׳ שמעון בר רבי על כך, ואתא אמר ליה לאבוה [ובא ואמר לו לאביו (רבי)]: שני חומשים מתוך חמשת ה״חומשים״ שמחולק בהם ספר תהלים שניתי לו בספר תהלים, ולא עמד מפני! משמע שגם בבית המרחץ יש ענין זה של כיבוד!
The Master said previously: One might have thought that one should also stand before an Elder in the lavatory or in the bathhouse; therefore, the verse said: “You shall stand and you shall revere,” which indicates that the mitzva of standing applies only in a place where there is reverence. The Gemara asks: And does one not show honor in a lavatory? But Rabbi Ḥiyya was sitting in a bathhouse and Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi passed by, and he did not stand before him. And Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi became angry and went and said to his father, Rabbi Yehuda HaNasi: I taught Rabbi Ḥiyya two of the five parts of the book of Psalms, and yet he did not stand before me. This indicates that a display of honor is appropriate even in a bathhouse.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְתוּ, בַּר קַפָּרָא, וְאָמְרִי לַהּ ר׳רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר ר׳רִבִּי יוֹסֵי, הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסְחוּתָא, עָל וְאָזֵיל ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי, וְלָא קָם מִקַּמֵּיהּ, וְאִיקְּפַד, וַאֲתָא א״לאֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שְׁלִישׁ שָׁנִיתִי לוֹ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְלֹא עָמַד מִפָּנַי! וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בָּהֶן יוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר.

And furthermore, bar Kappara, and some say it was Rabbi Shmuel bar Rabbi Yosei, was sitting in a bathhouse. Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi entered and passed by, and he did not stand before him. Rabbi Shimon became angry and went and said to his father: I taught him two of the nine parts of Torat Kohanim, the halakhic midrash on Leviticus, and yet he did not stand before me. And Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Shimon: Perhaps he was sitting and contemplating what you taught him and did not see you come in.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שני שלישי שליש – שני חלקים של שליש הספר.
תורת כהנים – ספר ויקרא שניתי לו ברייתא של מדרש הספר.
בהן היה מהרהר – וטרוד היה ולא הבין בעברך לפניו.
[שמא בהן יושב ומהרהר כו׳ – לא היה צריך לומר בהן דה״ה בשאר ד״ת אלא הא דקאמר הכי סוד ה׳ ליראיו כדאיתא בב״ר דאמר ר׳ חייא יבא עלי אם לא הייתי מסתכל בספר תהלים כו׳. ת״י:]
גמ׳ ואמר ליה שמא בהן יושב ומהרהר כו׳ מת״י לא היה צ״ל בהן ה״ה בשאר דברי תורה אלא הא דקאמר הכי סוד ה׳ ליראיו כדאיתא בב״ר דאמר רבי חייא יבא עלי אם לא הייתי מסתכל בספר תהלים עכ״ל וק״ל:
ותו [ועוד] מסופר: בר קפרא, ואמרי לה [ויש אומרים] שהיה זה ר׳ שמואל בר ר׳ יוסי, הוה יתיב בי מסחותא [היה יושב בבית המרחץ], על ואזיל [נכנס ועבר] ר׳ שמעון בר רבי, ולא קם מקמיה [עמד מפניו], ואיקפד [והקפיד] ר׳ שמעון ואתא אמר ליה לאבוה [ובא ואמר לו לאביו]: שני שלישי שליש שניתי לו בתורת כהנים (ספרא — מדרש ההלכה לספר ויקרא) ולא עמד מפני! ואמר לו רבי: שמא בהן במה ששנית לו היה יושב ומהרהר, ולא ראה שנכנסת.
And furthermore, bar Kappara, and some say it was Rabbi Shmuel bar Rabbi Yosei, was sitting in a bathhouse. Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi entered and passed by, and he did not stand before him. Rabbi Shimon became angry and went and said to his father: I taught him two of the nine parts of Torat Kohanim, the halakhic midrash on Leviticus, and yet he did not stand before me. And Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Shimon: Perhaps he was sitting and contemplating what you taught him and did not see you come in.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) טַעֲמָא, דְּבָהֶן יוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר, הָא לָאו הָכִי, לָא!

The Gemara explains the proof: The fact that the reason he might have been exempt was that he was sitting and pondering the lessons indicates that if that were not so, Rabbi Yehuda HaNasi would not have justified such behavior. One must stand before a Sage even in a bathhouse.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומכאן נדייק: טעמא [הטעם, דווקא] שבהן יושב ומהרהר, הא לאו הכי [הרי לולא כן] לא היה רבי מצדיק אותו! ומכאן משמע שצריך לעמוד מפני החכם אף בבית המרחץ!
The Gemara explains the proof: The fact that the reason he might have been exempt was that he was sitting and pondering the lessons indicates that if that were not so, Rabbi Yehuda HaNasi would not have justified such behavior. One must stand before a Sage even in a bathhouse.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) לָא קַשְׁיָא, גהָא בְּבָתֵּי גַּוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי בָרָאֵי.

The Gemara answers that this is not difficult: This halakha, that one is not required to stand in a bathhouse, applies to the inner rooms, where everyone is naked; standing in a place of this kind certainly does not bestow honor. That halakha, that one is obligated to stand in a bathhouse, applies to the outer rooms, where people are still dressed. Standing is a sign of respect in these rooms.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בתי גואי – מקום שבני אדם עומדים ערומים והא דר׳ שמעון ברבי בבתי בראי מקום שעומדים לבושים דהתם מקום הידור הוא.
ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה]: הא [זה] שאמרנו שאין צריך לעמוד בפניו בבית המרחץ הרי זה בבתי גואי [בבתים, בחדרים, פנימיים], כשכולם ערומים ובכגון זה ודאי שאין בכך משום כבוד, הא [זה] שאמרנו שצריך לעמוד בפניו בבית המרחץ הרי זה בבתי בראי [בבתים, בחדרים, החיצונים] שבהם אנשים עדיין לבושים ובכך יש משום כבוד.
The Gemara answers that this is not difficult: This halakha, that one is not required to stand in a bathhouse, applies to the inner rooms, where everyone is naked; standing in a place of this kind certainly does not bestow honor. That halakha, that one is obligated to stand in a bathhouse, applies to the outer rooms, where people are still dressed. Standing is a sign of respect in these rooms.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ה״נהָכִי נַמֵי מִסְתַּבְּרָא, דַּאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אֲמַר ר׳רִבִּי יוֹחָנָן: דבְּכָל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! דִּילְמָא לְאוּנְסֵיהּ שָׁאנֵי.:

The Gemara comments: So too, it is reasonable that this is the correct explanation, as Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: One is permitted to contemplate matters of Torah everywhere, except for the bathhouse and the lavatory. Since Rabbi Yehuda HaNasi suggested that the student might have been sitting and pondering his studies, it can be assumed that the episode occurred in a location where only some of the halakhot governing one’s behavior in a bathhouse apply, i.e., the outer rooms. The Gemara rejects this proof: Perhaps one whose studies are beyond his control is different; it is possible he was so absorbed in Torah study that he forgot that he was in a place where it is prohibited to think about sacred matters.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה״נ מסתברא – דר׳ שמעון ברבי בבתי בראי מדקאמר ליה בהן יושב ומהרהר.
לאונסיה שאני – פעמים שהוא טרוד ומעיין בשמועתיה לפני כניסתו למרחץ וע״כ היא שגורה בפיו ולבו ומעיין בה בבית המרחץ.
ומעירים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר] לומר, שאמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא. ואם אמר רבי ״בהן היה יושב ומהרהר״, משמע שהיה זה במקום שאין בו כל דיני בית המרחץ, דהיינו החדרים החיצוניים. את הראיה הזו דוחים: דילמא לאונסיה שאני [שמא לאונסו שונה], שייתכן ששקע בהרהור ושכח שהוא נמצא במקום האסור בכך.
The Gemara comments: So too, it is reasonable that this is the correct explanation, as Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: One is permitted to contemplate matters of Torah everywhere, except for the bathhouse and the lavatory. Since Rabbi Yehuda HaNasi suggested that the student might have been sitting and pondering his studies, it can be assumed that the episode occurred in a location where only some of the halakhot governing one’s behavior in a bathhouse apply, i.e., the outer rooms. The Gemara rejects this proof: Perhaps one whose studies are beyond his control is different; it is possible he was so absorbed in Torah study that he forgot that he was in a place where it is prohibited to think about sacred matters.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ? אַטּוּ בִּרְשִׁיעֵי עָסְקִינַן!

It is taught in the same baraita: One might have thought that one may close his eyes like one who does not see the elder; therefore, the verse states: “Before the hoary head you shall stand, and you shall revere the face of an elder, and you shall fear your God” (Leviticus 19:32). The Gemara expresses surprise at this statement: Is that to say that we are dealing with wicked people who would intentionally act this way to avoid fulfilling a mitzva?
ר׳ חננאלרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יכול יעצים עיניו, כלומ׳ כיון שיביטנו מרחוק יחזיר פניו לצד האחר שכשיגיע לארבע אמות אינו רואה אותו, תלמ׳ לומ׳ תקום והדרת ויראת אסור לעשות כן. תאנא קימה שיש בה הידור ארבע אמות, והני מילי ברבו שאינו מובהק, אבל ברבו מובהק חייב לעמוד מפניו מלא עיניו כמו שהיה עושה אביי לרב יוסף רבו. מנין לזקן שלאא יטריח תלמ׳ לומ׳ זקן ויראתב. אמ׳ אביי נקטינן דאי מקיף הזקן שלא יטריח חאייג, אביי ור׳ זירא מקפי. מאן דחליף ואזיל קומי רבנן כי מיגלי רישיה חציףד הוא. איסי בן יהודה אומ׳ מפני שיבה תקום אפילו כל שיבה במשמע, אמ׳ ר׳ יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה, ואפילו מקמי סבי דארמאייה.
ירושלמי {בכורים פ״ג ה״ג} ר׳ חזקיה מאןו דהוה לעי באוריתא כל צרכיה הוה אזיל יתיב בבית הועד בגין דיחמי סבין ויקום מקמיהון. אביי הוה יהיב ידיה לסבי ומסייעם כדי שיעמדו מפניו, רבהז משדר שליח, כלומר עמדו מפניו וכן רב נחמןח.
א. מכאן ואילך נמצא גם בכת״י פרגולה 1.2 .aRHKId בשינוים קלים מהכת״י שלפנינו, ולא צויינו כל השינוים.
ב. בכת״י פרגולה: ת״ל ויראת.
ג. בכת״י הנ״ל: שלא להטריח לחיי.
ד. בכת״י שם: חוטא.
ה. לכאורה משמע מדברי רבינו דסבי דארמאיי הוה ג״כ משום הא דאיסי, וכ״כ הלחם משנה בהל׳ תלמוד תורה פ״ו ה״ט בדעת הרמב״ם יע״ש. אך יעוין בתוס׳ לב,ב ד״ה מאי שנקטו דסבי דארמאיי גם לאיסי אינם בכלל שיבה, ודייקו כן מדאמרינן דרבי יוחנן הוה עביד להו הידור משום דכמה הרפתקי עדו עלייהו משמע דבלאו האי טעמא לא הוה מכבדם. וכ״כ בר״ן יד,א ד״ה אמר אביי יע״ש.
ו. בכת״י שם: מן.
ז. לפנינו: רבא. ועיין בהערה 52.
ח. וכ״ה ברש״י בד״ה רב נחמן בשם אית דמפרשי. וכ״ה בשאילתות פרשת קדושים שאילתא קא. אך בפירוש הראשון פירש דאביי היה סומך ידי הזקנים כדי לכבדם, ורבא לא היה סומך בעצמו אלא שולח שליח שיסמוך את ידיהם, וכן רב נחמן. וכן מבואר ברי״ף יד,א ברא״ש סימן נג, וברמב״ם בהל׳ תלמוד תורה פ״ו ה״ט שפירשו כן. וע״ע במרומי שדה מש״כ בזה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ברשיעי עסקינן – בתמיה למה לי קרא אם ראה ועצם עיניו הרי עבר על תקום והדרת.
ג שנינו באותה ברייתא: יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו וכו׳. ותוהים: אטו ברשיעי עסקינן [וכי ברשעים אנו עוסקים], בכאלה שעוברים בזדון, ואינם מקיימים מצוה?
It is taught in the same baraita: One might have thought that one may close his eyes like one who does not see the elder; therefore, the verse states: “Before the hoary head you shall stand, and you shall revere the face of an elder, and you shall fear your God” (Leviticus 19:32). The Gemara expresses surprise at this statement: Is that to say that we are dealing with wicked people who would intentionally act this way to avoid fulfilling a mitzva?
ר׳ חננאלרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֵלָּא, היָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו מִקַּמֵּי דְּלִימְטֵיֵהּ זְמַן חִיּוּבָא, דְּכִי מָטֵא זְמַן חִיּוּבָא, הָא לָא חֲזִי לֵיהּ דְּקָאֵים מִקַּמֵּיהּ! ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, ״תָּקוּם וְיָרֵאתָ״.

Rather, this means: One might have thought that one may close his eyes before the obligation to stand arrives, i.e., when the elder is still far off. This would mean that when the obligation does arrive he will not see him, such that he would be required to stand before him. In this manner he thinks that he can avoid the obligation altogether. Therefore the verse states: “You shall stand…and you shall fear,” i.e., one should fear He who knows the secrets of one’s heart.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זמן חיוביה – בארבע אמותיו כדלקמן (עמוד ב).
ת״ל ויראת – יש לך לירא מן היוצר היודע מחשבותיך שאתה מבקש תחבולות להפטר ממצותו.
ולא יהא היושב עוצם עיניו עד שלא יראהו בזמן החיוב שהרי נאמר ויראת מאלהיך ומכל מקום ראוי לחכם שלא יטריח ר״ל שלא יכוין לעבור דרך שם ויש לו לעבור דרך אחרת כדי שיעמדו מפניו אדרבא ראוי להקיף עד שיעברו בדרך אחרת שאין להם מכירים בה כדי שלא יטריחו ואם היה החכם יושב אסור לעבור לפניו דרך עזות ובגלוי הראש אלא אם כן באדם שיש לו עם החכמים שיכות וחברה:
אלא הכוונה: יכול יעצים עיניו מקמי דלימטיה זמן חיובא [לפני שיגיע זמן החיוב לקום] בעוד הזקן רחוק, דכי מטא [שכאשר מגיע] זמן חיובא [החיוב] הא לא חזי דקאים מקמיה [הרי אינו רואה אותו שיקום מלפניו] ובכך סבור הוא שיוכל להשתמט מחיוב המצוה, תלמוד לומר: ״תקום ויראת״ שהדבר מסור ללב, ועליך להיות ירא מיודע התעלומות.
Rather, this means: One might have thought that one may close his eyes before the obligation to stand arrives, i.e., when the elder is still far off. This would mean that when the obligation does arrive he will not see him, such that he would be required to stand before him. In this manner he thinks that he can avoid the obligation altogether. Therefore the verse states: “You shall stand…and you shall fear,” i.e., one should fear He who knows the secrets of one’s heart.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) תְּנָא: ואֵיזוֹהִי קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִידּוּר? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת. אֲמַר אַבַּיֵי: לָא אֲמַרַן אֵלָּא בְּרַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מוּבְהָק, אֲבָל בְּרַבּוֹ הַמּוּבְהָק, זמְלֹא עֵינָיו.

§ A Sage taught: What is the type of standing that indicates reverence? You must say that this applies when it is clear that one is standing in the elder’s honor, which is within four cubits of him. Abaye said: We said this halakha, that one must stand within four cubits of the elder, only with regard to one who is not his primary teacher; but for his primary teacher he must stand when he is within his range of vision, i.e., as soon as he sees him, even if he is more than four cubits away.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שיש בה הידור – כבוד ונשיאות פנים שדבר הניכר הוא שבשבילו עמד.
תנא [שנה] החכם: איזוהי קימה שיש בה הידור כשנמצא — הוי אומר זה שניכר שעומד לכבודו בתוך ארבע אמות. אמר אביי: לא אמרן [לא אמרנו] דבר זה שקמים רק בתוך ארבע אמות אלא ברבו שאינו מובהק, אבל ברבו המובהק — עומד לפניו מלא עיניו, ממקום שעיניו רואות אותו אפילו הוא יותר מארבע אמות.
§ A Sage taught: What is the type of standing that indicates reverence? You must say that this applies when it is clear that one is standing in the elder’s honor, which is within four cubits of him. Abaye said: We said this halakha, that one must stand within four cubits of the elder, only with regard to one who is not his primary teacher; but for his primary teacher he must stand when he is within his range of vision, i.e., as soon as he sees him, even if he is more than four cubits away.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אַבַּיֵי, מִכִּי הֲוָה חָזֵי לֵיהּ לְאוּדְנֵיהּ דַּחֲמָרָא דְּרַב יוֹסֵף דְּאָתֵי, הֲוָה קָאֵים. אַבַּיֵי הֲוָה רָכֵיב חֲמָרָא, וְקָא מְסַגֵּי אַגּוּדָא דִּנְהַר סַגְיָא. יָתֵיב רַב מְשַׁרְשִׁיָּא וְרַבָּנַן בְּאִידַּךְ גִּיסָא, וְלָא קָמוּ מִקַּמֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ: וְלָאו רַב מוּבְהָק אֲנָא! אֲמַרוּ לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתִּין.:

The Gemara likewise reports that Abaye would stand as soon as he saw the ear of Rav Yosef’s donkey coming toward him. The Gemara relates: Abaye was riding a donkey along the bank of the Sagya River. Rav Mesharshiyya and other rabbis were sitting on the other bank of the river, and they did not stand before him. Abaye said to them: Am I not your primary teacher? You are therefore required to stand before me, despite the fact that I am far away. They said to him: That did not enter our minds, i.e., we did not see you at all.
רי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

באידך גיסא – הנהר מפסיק ביניהם.
ולאו רב מובהק אנא – ואף על פי שאתם רחוקים יותר מד׳ אמות איבעי לכו למיקם.
לאו אדעתין – לא נזכרנו לעמוד שהיינו טרודים.
חומשים שהספר תהלים נחלק לחמשה ספרים.
בתי גוואי שעומדים שם ערומים שאין שם הידור.
רבו שאינו מובהק הוא אם הוא גדול הימנו אעפ״כ שלא למדו כלל או אם הוא פחות הימנו ולימדו קצת כמו שביארתי בסוף אלו מציאות. ורבו מובהק לא מקרי אלא כשלמד רוב חכמתו ממנו.
הוה קאים – דרכוב כמהלך דמי ונתחייב לעמוד כמלא עיניו דרבו מובהק היה. לאו אדעתין כלומר לא ראינוך. נקטינן. קבלה היא בידינו שאם מקיף עליו את הדרך והולך בדרך אחר כדי שלא יטריחם מאריך ימים. דגייסי. דעתם קרובה אצל החכמים והורגלו בכך ואינם מקפידים כשהולכים לפניהם בגילוי הראש. הלכה כאיסי. ומסתברא דאיסי לא פליג אדר׳ יוסי ותרוייהו פליגי את״ק דבעי זקנה. הלכך אפי׳ יניק וחכים וכן דעת הר״ם.
הרפתקי סבות ועניינים
עדו עברו – כמו ולא עדה עליו שחל.
וכן מסופר: אביי מכי הוה חזי ליה לאודניה דחמרא [מזמן שהיה רואה את אוזו חמורו] של רב יוסף דאתי הוא בא], הוה קאים [היה עומד]. מסופר: אביי הוה רכיב חמרא וקא מסגי אגודא דנהר [היה רוכב על חמור והולך על שפת נהר] סגיא, יתיב [ישב] רב משרשיא ורבנן [וחכמים אחרים] באידך גיסא [בצידו האחר] של הנהר ולא קמו מקמיה [עמדו מפניו]. אמר להו [להם]: וכי לאו [ולא] רב מובהק שלכם אנא [אני]]? וחייבים אתם לקום אפילו מרחוק. אמרו ליה [לו]: לאו אדעתין [לא היה בדעתנו], כלומר, לא ראינוך כלל.
The Gemara likewise reports that Abaye would stand as soon as he saw the ear of Rav Yosef’s donkey coming toward him. The Gemara relates: Abaye was riding a donkey along the bank of the Sagya River. Rav Mesharshiyya and other rabbis were sitting on the other bank of the river, and they did not stand before him. Abaye said to them: Am I not your primary teacher? You are therefore required to stand before me, despite the fact that I am far away. They said to him: That did not enter our minds, i.e., we did not see you at all.
רי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, ״זָקֵן וְיָרֵאתָ״.: אֲמַר אַבַּיֵי: נָקְטִינַן, חדְּאִי מַקִּיף, חָיֵי. אַבַּיֵי מַקִּיף, רִבִּי זֵירָא מַקִּיף.

§ It was further stated in the baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: From where is it derived that an elder should not trouble others to honor him? The verse states: “And you shall revere the face of an elder, and you shall fear your God.” Abaye said: We have a tradition that if a Sage circumnavigates an area so that people will not have to stand before him, he will live a long life. The Gemara relates that Abaye would circumnavigate an area, and likewise Rabbi Zeira would circumnavigate an area.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספות רי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואי מקיף – מסבב דרך אחרת שלא לעבור לפני הצבור.
חיי – מאריך ימים.
אמר אביי נקטינן דמקיף מאריך ימים. נראה לי דהראשונים שנהגו להקיף את בית הכנסת אחרי שקראו בתורה לפני הציבור דמכאן סמכו. ולא היא דהקפה היינו שלא יעבור לפניהם.
אמר אביי נקטינן דאי מקיף חיי – כתב בילמדנו במדרש אספה לי שבעים איש אמר רבי אבא הכהן בר פפא כשהייתי רואה סיעה של בני אדם הייתי הולך בדרך אחר כדי שלא להטריח עליהם שלא יהיו רואים אותי ועומדים מלפני וכשעברתי ואמרתי כן לפני רבי יוסי ברבי זבידא אמר לי צריך אתה לעבור לפניהם למה שהן רואין אותך ועומדין מלפניך ואתה מביאין לידי יראת שמים.
שנינו שם שר׳ שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח על הבריות לגרום שיעמדו מפניו — תלמוד לומר: ״זקן ויראת״. אמר אביי: נקטינן [מוחזק בידינו] דאי [שאם] הוא, החכם, מקיף, שמטריח עצמו להקיף מסביב כדי שלא יצטרכו הנמצאים לטרוח ולעמוד מלפניו — חיי [יחיה, יאריך ימים]. מסופר: אביי היה מקיף, וכן ר׳ זירא היה מקיף.
§ It was further stated in the baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: From where is it derived that an elder should not trouble others to honor him? The verse states: “And you shall revere the face of an elder, and you shall fear your God.” Abaye said: We have a tradition that if a Sage circumnavigates an area so that people will not have to stand before him, he will live a long life. The Gemara relates that Abaye would circumnavigate an area, and likewise Rabbi Zeira would circumnavigate an area.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספות רי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) רַבִּינָא הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דר׳דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתֵּי. חֲלַף הַהוּא גַּבְרָא קַמֵּיהּ וְלָא מִיכַּסֵּי רֵישָׁא. אֲמַר, כַּמָּה חַצִּיף הַא גַּבְרָא! א״לאֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא מִמָּתָא מַחְסֵיָא נִיהוּ, דְּגִיסֵי בַהּ רַבָּנַן.:

The Gemara cites another incident involving honor one demonstrates for his teacher. Once, when Ravina was sitting before Rabbi Yirmeya of Difti, a certain man passed before him and did not cover his head. Ravina said: How rude is this man, who does not show respect by covering his head in honor of a rabbi. Rabbi Yirmeya of Difti said to him: Perhaps he is from the city of Mata Meḥasya, where rabbis are common and the people living there are consequently not as careful to display honor as those in other places.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דגיסי בהו ברבנן – תמיד רגילים אצלם ולבם גס בחכמים כאילו הם מהם.
גיסי – בלעז פריבי״ץ.
ועוד בענין כבוד הרב, מסופר: רבינא הוה יתיב קמיה [היה יושב לפני] ר׳ ירמיה מדיפתי, חלף ההוא גברא קמיה [עבר אדם אחד לפניו] ולא מיכסי רישא [כיסה את ראשו]. אמר: כמה חציף הא גברא [חצוף אדם זה] שאינו נוהג אפילו כבוד מעט זה לכסות ראשו מפני כבוד הרב. אמר ליה [לו]: דלמא [שמא] מהעיר מתא מחסיא ניהו [הוא] דגיסי [שרגילים] בה רבנן [חכמים], ולכן אין מדקדקים כל כך בכבודם.
The Gemara cites another incident involving honor one demonstrates for his teacher. Once, when Ravina was sitting before Rabbi Yirmeya of Difti, a certain man passed before him and did not cover his head. Ravina said: How rude is this man, who does not show respect by covering his head in honor of a rabbi. Rabbi Yirmeya of Difti said to him: Perhaps he is from the city of Mata Meḥasya, where rabbis are common and the people living there are consequently not as careful to display honor as those in other places.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֵיסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וַאֲפִילּוּ כָּל שֵׂיבָה בְּמַשְׁמַע.: אֲמַר ר׳רִבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּאֵיסֵי בֶּן יְהוּדָה. ר׳רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָאֵי מִקַּמֵּי סָבֵי דַאֲרַמָּאֵי, אֲמַר, כַּמָּה הַרְפַּתְקֵי עֲדוֹ עֲלַיְיהוּ דְּהָנֵי. רָבָא מֵיקָם לָא קָאֵי, טהִידּוּר עֲבַד לְהוּ.

§ It was stated previously that Isi ben Yehuda says that as the verse states: “Before the hoary head you shall stand,” it indicates that even anyone of hoary head is included, not only a Torah scholar. Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Isi ben Yehuda. The Gemara relates: Rabbi Yoḥanan himself would stand before Aramean, i.e., gentile, elders. He said: How many experiences [harpatkei] have occurred to these individuals. It is appropriate to honor them, due to the wisdom they have garnered from their long lives. Rava would not stand before them, but he displayed reverence to them.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך הרפתקי
הרפתקיא(ראש השנה י) כל הני הרפתקי דעדו עלה אימת. איתדון (קידושין לג.) כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני פי׳ זמנים רעים. נכון למועדי רגל תרגום מכוון להרפתקי. תשימון קנצי למלין תרגום תשוון הרפתקי:
א. [צואייגניס.]
הרפתקי – מקראות וצרות וראו נסים הרבה ומופתים.
עדו עליהן – עברו עליהם.
הלכתא כאיסי בן יהודה. דכל שיבה במשמע ואפי׳ זקן אשמאי.
פליג ליה רביה יקרא. אם כל כך חכם הוא שגם רבו מכבדו בדבריו, חולקין גם אנו כבוד לו בפני רבו, לפי שלא יהיה רבו קפיד לכך. ואי לא פליג ליה רביה יקרא, אין חולקין, לפי שאם נחלוק לו כבוד, נמצא שאנו ממעטין בכבוד הרב, כלומר שאנו משוין אותו לרב.
כמה הרפתקי. כלומר כמה מקרים וצרות עברו עליהם וראו אותות ומופתים, ש״מ שהשם אוהב אותן שיחיו בעולם, וש״מ שהיו צריכין לבני העולם, הילכך חייבין אנחנו בכבודן.
זקן מופלג שאינו חכם אין חייבין לעמוד מפניו מלא קומה אלא שמכל מקום מצוה להדרו שנאמר מפני שיבה תקום והדרת ואפילו יניק וחכים מצוה עליו להדר הזקן המופלג ואפילו היה הזקן אשמאי ר״ל בור ועם הארץ אלא שהוא בעל מדות הא אם הוא רשע ועבריין אינו בכלל זה כלל:
ולשון אשמאי נגזר מענין והאדמה לא תשם שתרגומו לא תבור:
אמר רבי יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה דכל שיבה במשמע ואפילו זקן אשמאי והוי יודע דעל כרחין איסי בן יהודה מודה לרבי יוסי הגלילי ביניק וחכים דאי לא זקן דקרא במאי מוקים ליה אלא ע״כ ביניק וחכים והכי סוגיין בכל דוכתי כדאמרינן בגיטין ניקום מקמיה דבר אוריין הא ואמרינן נמי לקמן מפני לומדיה עומדים. ומיהו מסתברא שלא אמרו מפני זקן אשמאי אלא כשהוא לפי כבודו של אידך אבל אם האחר חכם ואינה לפי כבודו לו וכן אתה אומר ביניק וחכים שאם האחר זקן חכם ואינו לפי כבודו פטור וכדאמרינן לקמן חדא דאתון חכימין ואנא חבר שאין התלמיד זבר עומד בפני מי שקטן ממנו ולא מפני מי ששוה לו ואמרינן נמי שאני רב יחזקאל דבר מעשים הוה דאפי׳ מר שמואל קאי מקמי׳ פי׳ וכיון דהוה בר מעשום הוה לי׳ לשמואל זקן לפי כבודו ומה שתרגם אונקלוס מפני שיבה תקום מן קדם דסבר באורייתא אע״ג דקי״ל כאיסי בן יהודה דכל שיבה במשמע פריש לה הכי לאשמעינן קימה אפי׳ ליניק וחכים כדברי רבי יוסי הגלילי.
ואימא מוראות רבית ואימא מוראות משקלות לא אשכחן בשום דוכתא מוראה במשקולת בהדיא ובתוספות פרשו דגבי רבית כתיב מוראה וכן נמי בפרק משקולות כתיב לי׳ ויראת מאלהיך וסמוך ליה איפה שלימה וצדק וההוא מוראה נדרש לפניו ולאחריו ואית דגרסי מוראות מכשולות ומפרשי לה דהיינו דכתיב ויראת מאלהיך דכתיב בפסוק ולפני עור לא תתן מכשול ולא מצינו גירסא זו בספרים שלנו.
כך היא הגירסא במסכת נגעים הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר טהור וכן באבן המנוגעת ואם הניחה הרי זה טמא. ובתורת כהנים נמי הכי איתא אלא דגרסי התם יושב במקום עומד וכלהו חדא היא ואע״ג דגבי זב ומצורע כתיב מחוץ למחנה מושבו אינו לשון ישיבה ממש אלא לשון עכבה ואשכחו דכותיה טובא כדכתיב ותשבו בקדש ימים רבים. וכתבו בתוספות דדוקא באילן הוא דתליא מילתא בעכוב דלא כתיב ביה ביאה אבל בית דכתיב ביה ביאה כדכתיב והבא אל הבית לא בעינן ביה עיכוב והיינו דתנן במסכת נגעים טהור שהכניס ראשו ורובו בבית נטמא וטמא שהכניס ראשו ורובו בבית טהור טמאהו. והא דמשמע מהא מתני׳ ובשאר דוכת׳ ומן הכתיב ג״כ שהמצורע מטמא באהל כמת מ״מ אינו מביא את הטומאה בפותח טפח כמת אלא כיון שיש מחיצה עשרה בינו ובין העם אין טומאה עוברת וכן היא במשניות מסכת אהלות בפירוש וכן האבן המנוגעת פי׳ הא קמ״ל דלא אמרינן אבן לאו מדעתה אזלא וכמאן דמעכבא דמיא ואסיקנא דרכוב כמהלך דמי.
על מה ששנינו איסי בן יהודה אומר: מה שנאמר ״מפני שיבה תקום״ הרי זה בא לומר: ואפילו כל שיבה במשמע ולא רק תלמידי חכמים. אמר ר׳ יוחנן: הלכה כאיסי בן יהודה. מסופר: ר׳ יוחנן עצמו הוה קאי מקמי סבי דארמאי [היה עומד לפני זקני הגויים]. אמר: כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני [כמה הרפתקאות ומאורעות חיים באו עליהם, על אלה] וראוי לכבד אותם בשל חכמת החיים שקנו. רבא מיקם [לעמוד] לא קאי [היה עומד], ואולם הידור מסויים עבד להו [היה עושה להם לכבדם].
§ It was stated previously that Isi ben Yehuda says that as the verse states: “Before the hoary head you shall stand,” it indicates that even anyone of hoary head is included, not only a Torah scholar. Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Isi ben Yehuda. The Gemara relates: Rabbi Yoḥanan himself would stand before Aramean, i.e., gentile, elders. He said: How many experiences [harpatkei] have occurred to these individuals. It is appropriate to honor them, due to the wisdom they have garnered from their long lives. Rava would not stand before them, but he displayed reverence to them.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אַבַּיֵי ייָהֵיב יְדָא לְסָבֵי. רָבָא מְשַׁדַּר שְׁלוּחֵיהּ. רַב נַחְמָן מְשַׁדַּר גַּוּזָאֵי, אֲמַר, אִי לָאו תּוֹרָה, כַּמָּה נַחְמָן בַּר אַבָּא אִיכָּא בְּשׁוּקָא.

Abaye would extend a hand to elders so that they could lean on him. Rava would send his agent to help them. Rav Naḥman would send officers [goza’ei], his servants, to assist elders. He said: If not for the Torah, how many people named Naḥman bar Abba would there be in the marketplace? In other words, I am not permitted to treat my Torah study lightly by assisting them myself, as I can perform this mitzva through others.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך גואז
גואזאשאל ר״ע את ר״ח הגדול במה הארכת ימים אתו גוזאי קא מחו ליה (קידושין לג.) רבא משדר שלוחי רב נאמן משדר גוזאי (שבת קנב.) אמר ליה ההוא גואזא לרבי יהושע בן קרחה פי׳ גואזא חתוך הערוה והוא סריס. ויקרא מלך ישראל אל סריס א׳ (מלכים ב ח) תרגום לגואזא חד. ויתן לה המלך סריס אחד. (מלכים ב כ״ה:י״ט) לקח סריס אחד תרגום גואזא:
א. [פערשניטענער.]
אביי יהיב ידא לסבי – פושט ידו לזקנים כל כמה שעוברים אצלו ונשענין עליו.
רבא – היה שולח שלוחיו לפשוט להן יד אבל הוא עצמו לא.
רב נחמן משדר גוזאי – סריסים שהיו תמיד לפניו לפי שהיה שר חתן הנשיא ואב ב״ד היו רגילין לעמוד לפניו משרתים להכות ולכוף מאן דלא ציית דינא וכשהיו זקנים עוברים לפניו היה שולח הנך סריסים להחזיק בידם אבל הוא עצמו לא שלא לזלזל בתורתו דאמר אי לאו תורה כמה נחמן איכא בשוקא הלכך אין חשיבותי בשביל עצמי אלא בשביל תורה ואית דמפרשי אביי יהיב ידא לסבי מכבד עצמו בזקנים ופושט להם ידו שישען הוא עליהם רבא משדר שלוחיה שיצאו לקראתו לכבודו וכן רב נחמן וליתא דכל היכא דגרסי׳ יהיב ידא להשען אחרים עליו קאמר ולא להשען הוא על אחרים כדאמר בפרק קמא דיומא (דף ט:) ריש לקיש הוה סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהיב ליה ידא שישען ר׳ שמעון בן לקיש עליו ויצא לשפת הנהר.
אביי יהיב להו ידא לסבי. כלומר פושט ידיו לזקנים כשהן עוברים אצלו ונשענים עליו, אבל לא היה קם מפניהם מפני חכמתו, לא היה רוצה לבזות בתורתו שהיה ראש ישיבה.
וזקן שמשאר אמות מהדרין אותו בדברים ונותנין לו יד לסמכו ולעזרו ואם היה חושש לכבודו שולח לו שלוחו לסמכו כמו שאמרו רב נחמן משדר להו גזאי ר״ל אותם הרצים שהיו עומדים לפניו לכוף ולהביא לפניו אותם שהיה מזמנן לדין אבל הוא עצמו לא שהיה חושש לכבוד תורתו והוא שאמר אי לאו תורה כמה נחמן איכא בשוקא:
אביי יהיב ידא לסבי [היה נותן יד לזקנים] שישענו עליו. רבא משדר שלוחיה [היה שולח את שליחו] שיעזור להם. רב נחמן משדר גוזאי [היה שולח את הסריסים, המשרתים] לעזור להם. אמר: אי לאו [אם לא] תורה שיש בי כמה נחמן בר אבא איכא בשוקא [יש בשוק]? ואינו רשאי לזלזל בכבוד תורתו, אם יכול לעשות מצוה זו על ידי אחרים.
Abaye would extend a hand to elders so that they could lean on him. Rava would send his agent to help them. Rav Naḥman would send officers [goza’ei], his servants, to assist elders. He said: If not for the Torah, how many people named Naḥman bar Abba would there be in the marketplace? In other words, I am not permitted to treat my Torah study lightly by assisting them myself, as I can perform this mitzva through others.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) א״ראֲמַר רִבִּי אַיְיבּוּ אֲמַר ר׳רִבִּי יַנַּאי:

Rabbi Aivu says that Rabbi Yannai says:
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד אמר ר׳ אייבו אמר ר׳ ינאי:
Rabbi Aivu says that Rabbi Yannai says:
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

קידושין לג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה קידושין לג., ר׳ חננאל קידושין לג. – מהדורת הרב אהרן אייזנבך והרב אברהם ישעיהו שולביץ, בתוך: אהל חייא לזכר הגרח"א צוובנר, בעריכת הרב הלל מן, ירושלים תשס"ו, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), רי"ף קידושין לג. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס קידושין לג., רש"י קידושין לג., ראב"ן קידושין לג. – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות קידושין לג., ר"י מלוניל קידושין לג. – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., תוספות רי"ד קידושין לג., בית הבחירה למאירי קידושין לג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר קידושין לג. – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., ריטב"א קידושין לג., מהרש"ל חכמת שלמה קידושין לג., מהרש"א חידושי הלכות קידושין לג., מהרש"א חידושי אגדות קידושין לג., פני יהושע קידושין לג., פירוש הרב שטיינזלץ קידושין לג., אסופת מאמרים קידושין לג.

Kiddushin 33a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Kiddushin 33a, R. Chananel Kiddushin 33a, Rif by Bavli Kiddushin 33a, Collected from HeArukh Kiddushin 33a, Rashi Kiddushin 33a, Raavan Kiddushin 33a, Tosafot Kiddushin 33a, Ri MiLunel Kiddushin 33a, Tosefot Rid Kiddushin 33a, Meiri Kiddushin 33a, R. Avraham of Montpellier Kiddushin 33a, Ritva Kiddushin 33a, Maharshal Chokhmat Shelomo Kiddushin 33a, Maharsha Chidushei Halakhot Kiddushin 33a, Maharsha Chidushei Aggadot Kiddushin 33a, Penei Yehoshua Kiddushin 33a, Steinsaltz Commentary Kiddushin 33a, Collected Articles Kiddushin 33a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144