×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) דְּתָנֵי רַבִּי זַכַּאי קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן {ויקרא כ״א:י״ד} כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה לְהָבִיא גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה וַאֲמַר לֵיהּ אֲנִי שׁוֹנֶה עַמָּיו מֵעַמָּיו לְהָבִיא בְּתוּלָה הַבָּאָה מב׳מִשְּׁנֵי עַמְמִין וְאַתְּ אָמְרַתְּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ וְתוּ לָא.
as Rabbi Zakkai taught the following baraita before Rabbi Yoḥanan: That which is stated with regard to a High Priest: “But a virgin of his own people shall he take to wife” (Leviticus 21:14), comes to include an established female convert, one who was a convert from birth, i.e., who was born to a father and mother who converted after their marriage but prior to her birth, and this indicates that she is fit to marry into the priesthood. And Rabbi Yoḥanan said to him: I teach that the words “his own people” and the more inclusive phrase “of his own people” come to include a virgin who comes from two peoples, from a union of converts hailing from two different peoples, and you say only an established female convert and no more?
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ערך כן
כןא(יומא כג) יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל (כלים פרק י״א) מכני כלים מהוגני כלים (ירושלמי) הן בסוסים כדכתיב ואת כנו ומתרגמינן וית בסיסיה. (יבמות עז:) כי אם בתולה מעמיו יקח אשה להביא גיורת מכנה פירוש מכנה שתהיה אמה שהוא כן העובר שבמעיה היא תהיה גיורת פי׳ כגון שנתגיירה אמה והיתה הורתה של זו הבת בקדושה (כריתות ג:) מי דמי שבת ועבודה זרה תנא יתהון בכנהיהון פי׳ כל אחד שנא במסכתא שלו כל הלכותיו וכל דיניו הלכך גבי כריתות הכא דאיריא הוא כלומר באגב גררא דצריך לה להזכירה משום הכי משני שם שבת קתני ולא טרח לפרשה שמפורש במקומה אבל הכא גבי המעלה ומי תנא יתהון בכנהיהון כלומר יש מסכתא ששמה מסכתא העלאות שמפורשין שם דלישני הכי דשם העלאה קתני אלא כיון שאין לה מסכתא היה צריך לפרש כאן מעלה והמעלה ולהכי קשיא ליה לרב ביבי (א״ב בנוסחאות כתוב בינכיהון ופי׳ רש״י במקומותם וגרסת בעל הערוך נראית לי יותר נכונה):
ערך רנגר
רנגרב(יבמות עז) ודילמא רונגר בעלמא (בבא בתרא קכב.) א״ל רב פפא לאביי אימא רונגר בעלמא פי׳ לשון פרסי רון יום גר שכיר כלומר שמא שכיר יום הוא:
א. [געשטעלל אורשפרונג.]
ב. [טאג לעהנער.]
דתני רבי זכאי כו׳ – כלומר מהאי כללא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר.
גיורת מכנה – ממכונה כלומר שאביה ואמה מעם אחד ונולדה בקדושה לאפוקי גר עמוני שנשא בת ישראל דלאו מכנה היא הואיל וביאתה בעבירה בתו פסולה.
עמיו מעמיו – מדמצי למכתב בתולה עמיו יקח וכתיב מעמיו אפי׳ ממקצת עמיו ועם אחר להביא בתולה הבאה משני עממין ומהכא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר.
העריות לא אסר הכתוב ביאתם אלא עד שלשה דורות ולא עד בכלל וכדכתיב את בת בנה ואת בת בתה והרי הבת דור אחד ובת הבת דור שני דומיא דמצרי ואדומי ואחד הזכרים ואחד הנקבות שוים שכמו שאסר בת הבן כך אסר בת הבת וביאתן בכרת אבל ממזר איסורו לעולם לזכרים ולנקבות אלא שאיסור ביאתו אינו אלא בלאו אלא שמכל מקום יש ביצירתו צד כרת שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה והחלל איסורו איסור עולם ר״ל שלעולם נפסל מן הכהונה הוא וזרעו ונוהג בנקבות שבת חלל פסולה לכהונה לעולם ויש חלל אף מחייבי עשה כגון בעולה לכהן גדול:
לענין ביאור זה שאמרו רבנן מייתו לה מחלל דחייבי עשה כך פירושו מה מצינו חלל שאינו אלא מחייבי עשה כמצרי ואדומי ועשה בו נקבות כזכרים אף אני אביא מצרי מה לחלל שכן יצירתו בעבירה עריות יוכיחו שאין יצירתן בעבירה ואין איסורן אלא עד שלשה דורות ואעפ״כ עשה בו נקבות כזכרים מה לעריות שכן כרת חלל יוכיח וחזר הדין כו׳ הצד השוה שבהן שהן אסורין אחד זכרים ואחד נקבות אף כאן כו׳ ומה שהוצרכנו לחלל מחייבי עשה שאם בחלל סתם הייתי אומר מה להצד השוה שכן איסור לאו תאמר במצרי ואדומי שאינו אלא עשה מתוך כך העמידה בחלל מחייבי עשה וזו ראיה לפסוק כן כמו שכתבנו בפרק הבא על יבמתו (יבמות ס׳.) ואני תמה שהרי מכל מקום לאו הוא דהכי קא אמרינן יש חלל מחייבי עשה דלא יחלל נמי אבעולה קאי והולד חלל והוא בלאו אע״פ שבא מחייבי עשה אלא שיש לדחוק שמאחר שעיקרו בא מאיסור עשה אין לאו שבו חמור אלא כחומרו של עשה:
ולמדנו מכל מקום שאיסור מצרי ואדומי תוך שלשה דורות נוהג אף בנקבות ואע״ג דכתיב בנים דאיכא למידק בנים ולא בנות הרי סמך להם אשר יולדו הכתוב תלאן בלידה כלומר כל הנולדים ועוד ראיה שאלמלא כן לר׳ יהודה מיהא דקאמר קהל גרים איקרי קהל ומצרי תוך שלשה דורות אסור לישא גיורת אע״פ שאין הלכה כן לדידיה מיהא אם נקבות מצריות מותרות לאלתר הוו להו כגיורות גמורות דעלמא ומצרי שני אסור בהן ואם כן מצרי שני במה יבא לידי טהרה ר״ל לידי דור שלישי שיטהר בו שהרי אסור בבת ישראל ובגיורת ובמצרית שנתגיירה לדעתו ואם תאמר באי עבר כלומר שעבר ונשא גיורת או בת ישראל באי עבר לא מיירי קרא להיתירא ואע״ג דממזר דאי עבר הוא כגון שעבר ובא על חייבי כרת התם לאיסורא ולאחמורי ביה אבל להיתירא דלימא אי עבר ונסיב הכשיר את זרעו בהא לא מיירי קרא ואע״ג דמחזיר גרושתו איירי ביה קרא לאכשורי לברה דכתיב תועבה היא היא תועבה כו׳ קרא מכל מקום כי נקטה לאשמועינן עיקר איסורא נקטה הא ודאי על כרחיך נקבות אסורות ומצרי נושא מצרית ועל ידן בא לידי טהרה ואם תאמר שישא שפחה ויוליד ממנה וישחררנו אין זה מצרי שלישי אלא עבד משוחרר:
ולענין ביאור מיהא שמא תאמר ולר׳ יהודה הא ודאי קא מודה בעמוני ולא עמונית כלומר דעמונית כשרה והויא לה גיורת גמורה ואם כן גר עמוני אסור בה ואם כן גר עמוני את מי הוא נושא יבטל נראה לי שזו אין אנו צריכים לה ואיפשר בדעבר ונסיב דהא אי אפשר לו לבא לידי טהרה ועוד שהרי יכול לישא מצרית וממזרת כדאיתה בפרק עשרה יוחסין (קידושין ע״ד:):
מִכַּנה1. ממכונה, כלומ׳ שאביה ואמה מעם אחד ונולדה בקדושה. ולאפוקי גר עמוני שנשא בת ישראל, דלאו מכנה היא הואיל וביאתו בעבירה. עמיו מעמיו. דמצי למכתב בתולת עמיו. משני עממין. גר שנשא בת ישראל. שני עממין. שהזכרים אסורין והנקיבות מותרות.
1. מנוקד בכת״י.
אני שונה כי אם בתולה מעמיו להביא בתולה הבא מב׳ עממי׳ – פרש״י ז״ל מדלא כתי׳ בתולת עמיו וכתב מעמיו היינו ממקצת עמיו ואף על פי שאמה מישראל שביאתה בעבירה ואליבא דר׳ זכאי דלא שרי אלא בתולה מכנה (פרש״י ממכונה) שביאת׳ בכשרות להא לא צריכא קרא כדאי׳ לעיל אלא דנקט ליה לאסמכתא לדידיה לא הוצרך הכתוב לרבות התר לגיור׳ מכנה אדרבא פריש ליה דאתא למעוטי גיורת הבא מב׳ עממים דקרא דמעמיו משמע שיהו אביה ואמה מעם א׳ ומשני עממים וכו׳ פי׳ תלמודא מסיים לה למיפשט מינה דר׳ יוחנן אמר כשרה בבת גר עמוני שנשא בת ישראל דמהאי דאהדר ר׳ יוחנן לר׳ זכאי שמעי׳ לה שפיר.
א״ד הכי אמר ליה ר׳ יוחנן לר׳ זכאי אני שונה כי אם בתולה מעמיו להבי׳ בתולה הבאה מב׳ עממי׳ – פי׳ שאביה מעם א׳ מדכתיב מעמיו ממקצת עמיו. ומעם שיש לו שני עממי׳ פי׳ כלומר שהיא בת עמוני שיש בהם שני עממים חלוקים דזכרים אסורים ונקבות מותרות ודייק לה מדכתיב עמיו ולא כתיב עמו ולפי האי לישנא בתרא לא אכשר ר׳ יוחנן בהדיא אלא בת גר עמוני שנש׳ בת ישראל ולהכי שיילי׳ בגמרא דלהאי לישנא מהיכא תיתי לן מאי דאמר רב דימי בשם רבי יוחנן דבת מצרי שנשא בת ישראל כשרה לכהונה.
רש״י בד״ה גיורת מכנה ממכונה. נ״ב פי׳ מבסיס שלה וק״ל:
דתני [ששנה] ר׳ זכאי קמיה [לפני] ר׳ יוחנן ברייתא זו: מה שנאמר בכהן גדול: ״כי אם בתולה מעמיו יקח אשה״ (ויקרא כא, יד) להביא (לרבות) גיורת מכנה (מבוססת, שלימה), זו שנולדה בקדושת ישראל, שהיא ממשפחה של גרים כשרים — שהיא כשרה לכהונה. ואמר ליה [לו] ר׳ יוחנן: לריבוי זה אני שונה ״עמיו״, ועוד לשון ריבוי ״מעמיו״, כלומר, אפילו כשהיא ממקצת עמיו ומעם אחר — להביא בתולה הבאה משני עממין, כלומר, מצירוף בני זוג השייכים לשני עמים שונים, ואת אמרת [ואתה אומר] גיורת מכנה ותו לא [ולא עוד]?
as Rabbi Zakkai taught the following baraita before Rabbi Yoḥanan: That which is stated with regard to a High Priest: “But a virgin of his own people shall he take to wife” (Leviticus 21:14), comes to include an established female convert, one who was a convert from birth, i.e., who was born to a father and mother who converted after their marriage but prior to her birth, and this indicates that she is fit to marry into the priesthood. And Rabbi Yoḥanan said to him: I teach that the words “his own people” and the more inclusive phrase “of his own people” come to include a virgin who comes from two peoples, from a union of converts hailing from two different peoples, and you say only an established female convert and no more?
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) מַאי שְׁנֵי עַמְמִין אִילֵּימָא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית וּמַאי מִשְּׁנֵי עַמְמִין דִּזְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵבוֹת מוּתָּרוֹת הַיְינוּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ אֶלָּא בְּעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל.

The Gemara asks: What are these two peoples? If we say this is referring to an Ammonite man who married an Ammonite woman, and what is the meaning of “from two peoples,” that they are legally considered like two separate peoples, as their males are prohibited from entering into the congregation, whereas their females are permitted to do so, there is a difficulty. In that case, this is the same as an established female convert, as the daughter of such a union is a proper convert in all regards. Rather, it must refer to an Ammonite man who married the daughter of a Jew, as they belong to two separate peoples.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי שני עממין דקאמר אילימא כו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה מאי שני כו׳ צ״ל ומאי שני:
שואלים: מאי [מה הם] ״שני עממין״ אלה? אילימא [אם תאמר] עמוני שנשא עמונית, ומאי [ומה] פירוש משני עממין שהם מבחינת הדין נחשבים כשני עמים שונים, שכן זכרים אסורין ונקבות מותרות, אם כן היינו [זהו] גיורת מכנה שדובר בה, שהרי היא גיורת כשירה לכל דבר. אלא המדובר בעמוני שנשא בת ישראל שהם שני עמים.
The Gemara asks: What are these two peoples? If we say this is referring to an Ammonite man who married an Ammonite woman, and what is the meaning of “from two peoples,” that they are legally considered like two separate peoples, as their males are prohibited from entering into the congregation, whereas their females are permitted to do so, there is a difficulty. In that case, this is the same as an established female convert, as the daughter of such a union is a proper convert in all regards. Rather, it must refer to an Ammonite man who married the daughter of a Jew, as they belong to two separate peoples.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר לֵיהּ אֲנִי שׁוֹנֶה עַמָּיו מֵעַמָּיו לְהָבִיא בְּתוּלָה הַבָּאָה מִשְּׁנֵי עַמְמִין וּמֵעַם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי עַמְמִין וְאַתְּ אָמְרַתְּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ וְתוּ לָא.

And there are those who say an alternative version of this discussion. Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Zakkai: I teach that the words “his own people” and the more inclusive phrase “from his own people” come to include a virgin who comes from two peoples, i.e., whose mother was Jewish from birth and whose father was a convert, and that convert is from a people that itself consists of two peoples, i.e., an Ammonite or a Moabite, who hail from peoples whose males are prohibited from entering into the congregation, while it is permitted for their females to do so, and you say only an established female convert and no more?
רש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איכא דאמרי – הכי קאמר ליה בהדיא להביא בתולה הבאה משני עממין מישראלית וגר ואותו גר הוי מעם שיש בו שני עממין דהיינו עמוני.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

איכא דאמרי. דבהדיא קאמ׳ ליה משני עממין, מגר ומישראל. ואותו גר הוי מעם שיש בו שני עממין.
אם הלכה1. שכך שמעת מרבותיך. ואם לדין. שאתה דן ק״ו מעצמך, יש לנו תשובה להשיב, ובגמרא מפרש לה.
1. מכאן עד ׳מפרש לה׳ שייך למשנה לעיל עו, ב.
ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] באופן אחר: אמר ליה [לו]: אני שונה ״עמיו״ ״מעמיו״ להביא בתולה הבאה משני עממין ישראלית וגר, ואותו גר הוא מעם שיש בו שני עממין, כלומר, עמוני ומואבי (שהנקבות שבהם מותרות), ואת אמרת [ואתה אומר] גיורת מכנה ותו לא [ולא עוד]?
And there are those who say an alternative version of this discussion. Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Zakkai: I teach that the words “his own people” and the more inclusive phrase “from his own people” come to include a virgin who comes from two peoples, i.e., whose mother was Jewish from birth and whose father was a convert, and that convert is from a people that itself consists of two peoples, i.e., an Ammonite or a Moabite, who hail from peoples whose males are prohibited from entering into the congregation, while it is permitted for their females to do so, and you say only an established female convert and no more?
רש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וּלְהָךְ לִישָּׁנָא בַּת מִצְרִי שֵׁנִי דִּכְשֵׁרָה לִכְהוּנָּה מְנָא לֵיהּ וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מֵעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל מָה לְעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁכֵּן נְקֵבוֹת מוּתָּרוֹת.

The Gemara asks: And according to this second version, from where does Rabbi Yoḥanan derive that the daughter of a second-generation Egyptian convert who had entered into a forbidden marriage with a woman of Jewish birth is fit to marry into the priesthood, as with respect to Egyptian converts, there is no difference between males and females? And if you would say that he derives this from the case of an Ammonite convert who married the daughter of a Jew, the following difficulty arises: What comparison can be made to an Ammonite convert who married the daughter of a Jew and had a daughter, who is permitted to enter the congregation although she is an Ammonite, as female Ammonite converts are entirely permitted? Perhaps for this reason it is permitted for the daughter to marry into the priesthood as well. Can one say the same with regard to the daughter of a second-generation Egyptian convert who had entered into a forbidden marriage with a woman of Jewish birth, when it is prohibited for female Egyptian converts, like their male counterparts, to enter into the congregation until the third generation?
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולהאי לישנא – דקתני בהדיא דלא מרבי אלא בת עמוני דקתני מעם שיש בו שני עממין.
בת מצרי שני – שנשא ישראלית וביאתו בעבירה מנא ליה לר׳ יוחנן דכשרה.
מה לעמוני שכן נקבות – עמוניות מותרות מיד תאמר במצרי שני שהחמיר בהם הכתוב לעשות נקבות כזכרים עד שלשה דורות.
מצרי שני שנשא בת ישראל מנא ליה – תימה מהיכי תיתי לה דתיפסל אילימא מחלל ואלמנה מה להנך שכן לאו תאמר במצרי שכן עשה ואמר רבינו יצחק דאתי מחלל דחייבי עשה כגון בעולה לכהן גדול וכראב״י דאמר יש חלל מחייבי עשה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תובד״ה מצרי שני שנשא כו׳ ואר״י דאתי מחלל דחייבי עשה כו׳ וכראב״י כו׳ עכ״ל ויש להקשות כיון דאיכא למילף מחלל דחייבי עשה ואלמנה לחומרא מאי קא משני דנילף ליה מעמוני ומצרי שני לקולא דהא כל היכא דאיכא דינא לחומרא ואיכא דינא לקולא לחומרא דיינינן ליה וי״ל דהאי דינא דקא עבדינן לקולא אינו אלא גילוי מלתא בעלמא למימר דמרבינן ליה להכשיר מעמיו דהוי נמי הבאה מב׳ עממין ודו״ק:
ושואלים: ולהך לישנא [וללשון שניה זו] שאמרנו, בת מצרי שני שנשא ישראלית באיסור, אותה בת שהיא כשרה לכהונה מנא ליה [מניין לו]? שהרי במצרים אין חילוק בין זכרים לנקבות! וכי תימא [ואם תאמר] דיליף [שלומד] מעמוני שנשא בת ישראל — אולם אפשר להקשות: מה לעמוני שנשא באיסור בת ישראל ונולדה לו בת, שאף שהיא עמונית, הריהי מותרת, שכן נקבות עמוניות מותרות לגמרי ואיסור קל הוא, ולכן בתו מותרת לכהונה, מה שאין כן במצרי שנשא בת ישראל, שאין זרעו כשר אלא מדור שלישי.
The Gemara asks: And according to this second version, from where does Rabbi Yoḥanan derive that the daughter of a second-generation Egyptian convert who had entered into a forbidden marriage with a woman of Jewish birth is fit to marry into the priesthood, as with respect to Egyptian converts, there is no difference between males and females? And if you would say that he derives this from the case of an Ammonite convert who married the daughter of a Jew, the following difficulty arises: What comparison can be made to an Ammonite convert who married the daughter of a Jew and had a daughter, who is permitted to enter the congregation although she is an Ammonite, as female Ammonite converts are entirely permitted? Perhaps for this reason it is permitted for the daughter to marry into the priesthood as well. Can one say the same with regard to the daughter of a second-generation Egyptian convert who had entered into a forbidden marriage with a woman of Jewish birth, when it is prohibited for female Egyptian converts, like their male counterparts, to enter into the congregation until the third generation?
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה יוֹכִיחַ.

The Gemara responds: Let the case of a second-generation male Egyptian convert who married a second-generation female Egyptian convert prove that this is not relevant, as it is permitted for their daughter, a third-generation Egyptian convert, to enter the congregation, even though she belongs to the Egyptian people, whose female converts are prohibited in the same manner as their male converts.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח – שבתו כשרה שהרי שלישית היא ואע״פ שיש בהן צד חמור כדקאמר ואפילו הכי שריא אף אני אביא את זו הואיל והרי היא שלישית כשרה לכהונה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואומרים: אם כן, מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח, שהוולד כשר לקהל, שדור שלישי הוא, ומותר!
The Gemara responds: Let the case of a second-generation male Egyptian convert who married a second-generation female Egyptian convert prove that this is not relevant, as it is permitted for their daughter, a third-generation Egyptian convert, to enter the congregation, even though she belongs to the Egyptian people, whose female converts are prohibited in the same manner as their male converts.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מָה לְמִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה שֶׁכֵּן אֵין בִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה.

The Gemara refutes this proof: What comparison can be made to a second-generation male Egyptian convert who married a second-generation female Egyptian convert, seeing that his intercourse does not involve a transgression, as it is permitted for him to marry her? Can one say the same with regard to a second-generation Egyptian convert who entered into a forbidden marriage with the daughter of a Jew?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודוחים: מה למצרי שני שנשא מצרית שניה שכן אין ביאתו בעבירה, שהרי מותר לו לשאתה, מה שאין כן בעמוני שנשא בת ישראל.
The Gemara refutes this proof: What comparison can be made to a second-generation male Egyptian convert who married a second-generation female Egyptian convert, seeing that his intercourse does not involve a transgression, as it is permitted for him to marry her? Can one say the same with regard to a second-generation Egyptian convert who entered into a forbidden marriage with the daughter of a Jew?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל יוֹכִיחַ וְחָזַר הַדִּין וְכוּ׳.

This leads back to the first proof: Let an Ammonite man who married the daughter of a Jew prove that this is not irrelevant, as they too entered into a forbidden union, and yet it is permitted for the daughter of that marriage to marry into the priesthood. And the derivation has reverted to its starting point, and the discussion can go back and forth. The two cases differ in their particular aspects, but their common denominator is that it is permitted for the daughter to marry into the priesthood. So too, it is permitted for the daughter of a second-generation Egyptian convert who married a woman who was born Jewish to marry into the priesthood.
רש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וחזר הדין – הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו כשרה.
עמוני שנשא בת ישראל יוכיח וחזר הדין וכו׳. קשיא לי בהא טובא, חדא דהא אנן להאי לישנא דוקא קא בעינן, ואי האי לישנא קושטא הא מיעט רחמנא כלהו בר מעמוני ומואבי דאית בהו שני עממין. ועוד מאי קאמר וכי תימא דיליף מעמוני מה לעמוני שכן נקבותיהן מותרות, והא אנן עיקר בעיין על האי לישנא דאמר דדוקא עמוני קא מכשר משום דנקבותיהן מותרות קא בעי מצרי מנ״ל. ונראה לי דאדרב דימי קא מהדר דאומר (יבמות עז.) משמיה דר׳ יוחנן דמכשר בין בת גר עמוני בין בת גר מצרי, והכי קאמר ליה מנא ליה לר׳ יוחנן דמכשר בת גר מצרי כדקא אמרת, דאלו להאי לינשא לא אפשר וכדאמר דלהאי לישנא לא אתיא, ולא עוד אלא אף לאידך לישנא לא אתיא דמאי אמרת ניליף מעמוני, דע״כ מדכתיב מעמיו מרבה הבאה משני עממין, ואפילו נידרשיה אעמוני דקיל טפי, מכל מקום ניליף מיניה מצרי, איכא למיפרך מה לעמוני שכן נקבותיהן מותרות. ואם תאמר מצרי שני יוכיח מה למצרי שני שאין ביאתו בעבירה כו׳ וחזר הדין, ולעולם להך לישנא קמא אבל להאי לישנא בתרא לא אתיא כדאמרן. ורב דימי דאמר משמיה דר׳ יוחנן דמכשר אפילו בת גר מצרי אמר לך דהך לישנא קושטא. ואי קשיא לך מעיקרא היכי קאמר בפשיטות דלהך לישנא אתיא, יש לומר דאהאי מסקנא דאסיקנא דמייתינן לה במה הצד הוה סמיך כנ״ל.
אמר ר׳ יוחנן אי לאו דאמר ר׳ יהודה הכתוב תלאן בלידה לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש כיון דאמר ר׳ יהודה קהל גרים איקרי קהל מצרי שני דאמר רחמנא יטהר במאי יטהר. קשיא לי והא עמונים ומואבים לר׳ יהודה נקבותיהן מותרות, דעד כאן לא אסר בנקבות המצריים אלא משום דתלאן הכתוב בלידה, אבל עמונית לדידיה שריא, ואם כן עמוני לדידיה בעמונית אסור דהא היא הויא קהל ה׳ אצלו. ויש לומר דאין הכי נמי אלא נושא הוא מצרית וממזרת כדאיתא בפרק עשרה יוחסין (קידושין עד:) כל האסורין לבא בקהל. ובירושלמי (קדושין פ״ד ה״ג) גרסינן עמוני לא ישא עמונית א״ר יוסי בר בון על דעתין דרבנן נצרכה דאין יסבור ר׳ יודה גרים פסולין קהל ה׳ אינון, לישא עמונית אינו יכול שהיא קהל ה׳ אצלו, לישא מצרית אינו יכול שהוא קהל ה׳ אצלה אמר ר׳ מתנא משחררין לו שפחה. ואכתי קשיא לי אמאי לא פריק ליה דמשכחי ליה בלכתחלה בנושא שפחה והוליד ממנה בן ואחר כך משחררו וכר׳ טרפון דאמר יכולין ממזרין ליטהר וכדאיתא בסמוך (יבמות עח.). וניחא לי דאם כן האי לאו מצרי שלישי הוא אלא עבד משוחרר כנ״ל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ויש לחזור לראיה הראשונה: עמוני שנשא בת ישראל יוכיח שביאתו בעבירה, ואף על פי כן הוולד כשר. וחזר הדין מצד זה לצד זה לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השווה שבהם שהם מותרים.
This leads back to the first proof: Let an Ammonite man who married the daughter of a Jew prove that this is not irrelevant, as they too entered into a forbidden union, and yet it is permitted for the daughter of that marriage to marry into the priesthood. And the derivation has reverted to its starting point, and the discussion can go back and forth. The two cases differ in their particular aspects, but their common denominator is that it is permitted for the daughter to marry into the priesthood. So too, it is permitted for the daughter of a second-generation Egyptian convert who married a woman who was born Jewish to marry into the priesthood.
רש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר רַב יוֹסֵף הַיְינוּ דִּשְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר עַמָּיו מֵעַמָּיו וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר.

Rav Yosef said: This is what I heard Rav Yehuda say in his lecture about the phrases “his own people” and “from his own people,” and at the time I did not know what he was saying. Now I understand that he was saying that it is permitted for the daughter of an Ammonite convert who married a Jewish woman to marry into the priesthood, as taught by Rabbi Yoḥanan.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא ידענא מאי קאמר – מה הוה דריש בה אבל השתא ידענא דלאכשורי בת עמוני שנשא בת ישראל קאתי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ אמר רב יוסף היינו דשמענא. כעין זה שבת דף כח ע״ב לקמן דף פ ע״א:
אמר רב יוסף: היינו דשמענא ליה [זהו ששמעתי אותו] את רב יהודה שאמר בדרשתו את ענין הייתור ״עמיו״ ״מעמיו״, ולא ידענא [ידעתי] מאי קאמר [מה הוא אומר], ועכשיו אני מבין שרצה לדרוש להכשיר בת של עמוני שנשא בת ישראל וכר׳ יוחנן.
Rav Yosef said: This is what I heard Rav Yehuda say in his lecture about the phrases “his own people” and “from his own people,” and at the time I did not know what he was saying. Now I understand that he was saying that it is permitted for the daughter of an Ammonite convert who married a Jewish woman to marry into the priesthood, as taught by Rabbi Yoḥanan.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אָמַר הָכִי תַּנָּא קַמֵּיהּ אִשָּׁה עַמּוֹנִית כְּשֵׁרָה בְּנָהּ מֵעַמּוֹנִי פָּסוּל וּבִתָּהּ מֵעַמּוֹנִי כְּשֵׁרָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעַמּוֹנִי וְעַמּוֹנִית שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ אֲבָל בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי פְּסוּלָה.

When Rav Shmuel bar Yehuda came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Zakkai taught before Rabbi Yoḥanan as follows: An Ammonite woman is fit, her son from an Ammonite is unfit, and her daughter from an Ammonite is fit. In what case is this statement said? It is said with regard to an Ammonite man and an Ammonite woman who converted, but her daughter from an Ammonite who did not convert is unfit.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הכי תנא קמיה – רבי זכאי קמיה דר׳ יוחנן.
אשה עמונית כו׳ – מפרש לה לקמיה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי אתא [כאשר בא] רב שמואל בר יהודה מארץ ישראל לבבל, אמר: הכי תנא קמיה [כך שנה לפניו] ר׳ זכאי: אשה עמונית כשרה, בנה מעמוני פסול, ובתה מעמוני כשרה. במה דברים אמורים — בעמוני ועמונית שנתגיירו, אבל בתה מעמוני גוי — פסולה.
When Rav Shmuel bar Yehuda came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Zakkai taught before Rabbi Yoḥanan as follows: An Ammonite woman is fit, her son from an Ammonite is unfit, and her daughter from an Ammonite is fit. In what case is this statement said? It is said with regard to an Ammonite man and an Ammonite woman who converted, but her daughter from an Ammonite who did not convert is unfit.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אֲמַר לֵיהּ פּוֹק תְּנִי לְבָרָא מַאי דַּאֲמַרְתְּ אִשָּׁה עַמּוֹנִית כְּשֵׁרָה עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית בְּנָהּ מֵעַמּוֹנִי פָּסוּל דְּהָא עַמּוֹנִי הוּא.

Rabbi Yoḥanan said to him: Go out and teach it outside, i.e., this baraita is not in accordance with the accepted halakha, and therefore it should not be made part of the regular learning in the study hall. What you said, that an Ammonite woman is fit, is well known and need not be taught because it is just another way of saying that a male Ammonite is barred from entering the congregation but not a female Ammonite. As for the teaching that her son from an Ammonite is unfit, this too is unnecessary, as he is an Ammonite.
רש״יתוספות ישניםבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה פוק תני לברא – דמאי דקאמר אשה עמונית כשרה לקהל שפיר קאמר דעמוני ולא עמונית ובנה מעמוני פסול לקהל דהא עמוני הוא.
פוק תני לברא. וא״ת היכי מצי פסיל ריש לקיש בת גר עמוני ובת מצרי שני הא לעיל משמע דליכא מאן דפסיל בסוף פ׳ אלמנה דקאמר מאי איכא בין ת״ק לר׳ יוסי וכו׳ לאפוקי מצרי שני דאין זרעו פסול. ולבתר כן נמי קאמר לאפוקי גר עמוני דאין כל זרעו פסול שהבנות כשרות. וא״ל דלעיל מיירי במצרי ומצרית עמוני ועמונית אבל בת עמוני וישראלית כי הכא איכא למימר דפסולה [דאי] אפשר לומר כן שהרי לעיל קאמר יליף מכ״ג באלמנה והיינו דאינסיב באינן מינן כמו כן מיירי במצרי ועמוני דאינסיב בלא מינייהו וי״ל דסוגיא דלעיל אתיא כר׳ יוחנן דמכשיר הכא דהיינו רבי יוחנן דאמר לעיל מצרי ואדומי איכא בינייהו. אבל ריש לקיש מצי סבר דפליגי בהא. והא דקאמר ר׳ יוסי לעיל כל שזרעו פסול (אינו) פוסל וממעט מצרי [שני ר״י] אליבא דנפשיה קאמר אבל ת״ק סבר דבת גר מצרי שני ובת גר עמוני פסולות לכהונה וריש לקיש יסבור כמותן:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה פוק תני לברא דמאי כו׳ עמונית ובנה כו׳ לקהל נמי דהא כו׳:
אמר ליה [לו]: פוק תני לברא [צא ושנה בחוץ], כלומר, ברייתא זו שהבאת אינה מן הברייתות הראויות להיכנס לבית המדרש. כי מאי דאמרת [מה שאמרת] אשה עמונית כשרה — דבר זה ידוע, ואין צריך לאמרו, שהרי פירשו: עמוני ולא עמונית. ומה שאמרת כי בנה מעמוני פסול — גם את זה אין צורך לומר, דהא [שהרי] עמוני הוא.
Rabbi Yoḥanan said to him: Go out and teach it outside, i.e., this baraita is not in accordance with the accepted halakha, and therefore it should not be made part of the regular learning in the study hall. What you said, that an Ammonite woman is fit, is well known and need not be taught because it is just another way of saying that a male Ammonite is barred from entering the congregation but not a female Ammonite. As for the teaching that her son from an Ammonite is unfit, this too is unnecessary, as he is an Ammonite.
רש״יתוספות ישניםבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וּבִתָּהּ מֵעַמּוֹנִי כְּשֵׁרָה לְמַאי אִילֵימָא לָבֹא בַּקָּהָל הַשְׁתָּא אִמָּהּ כְּשֵׁרָה הִיא מִיבַּעְיָא אֶלָּא לִכְהוּנָּה.

But that which you said: Her daughter from an Ammonite is fit, with regard to what issue did you teach this? If we say that she is fit to enter into the congregation, this too is redundant: Now that it was taught that even her mother is fit to enter the congregation, is it necessary to say that she herself, the daughter, is fit to do so? Rather, you must mean to say that she is fit to marry into the priesthood.
בית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

השתא אמה כשרה היא מיבעי׳ – פי׳ השתא אמה שלא נולדה בקדושה כשרה היא שהורתה ולידתה בקדושה מיבעיא.
אולם המשך דבריך שאמרת: ובתה מעמוני כשרה, למאי [למה לאיזה ענין]? אילימא [אם לומר] לענין לבא בקהל — אין צריך לומר זאת, השתא [עכשיו, הרי] אמה כשרה לקהל, היא בתה מיבעיא [נצרכה] לומר שכשרה? אלא ודאי הכוונה לכהונה.
But that which you said: Her daughter from an Ammonite is fit, with regard to what issue did you teach this? If we say that she is fit to enter into the congregation, this too is redundant: Now that it was taught that even her mother is fit to enter the congregation, is it necessary to say that she herself, the daughter, is fit to do so? Rather, you must mean to say that she is fit to marry into the priesthood.
בית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעַמּוֹנִי וְעַמּוֹנִית שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ אֲבָל בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי פְּסוּלָה מַאי בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי אִילֵּימָא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית הַיְינוּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ אֶלָּא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל א״לאֲמַר לֵיהּ פּוֹק תְּנִי לְבָרָא.:

The baraita continues: In what case is this statement said? It is said with regard to an Ammonite man and an Ammonite woman who converted, but her daughter from an Ammonite man is unfit. What is meant here by her daughter from an Ammonite? If we say it means an Ammonite man who married an Ammonite woman, and they converted prior to the birth of their daughter, this is an established female convert, who was previously declared fit to marry into the priesthood. Rather, it must mean an Ammonite convert who unlawfully married the daughter of a Jew, and according to what is stated here, their daughter is unfit to marry a priest. Rabbi Yoḥanan, however, ruled that such a woman is fit, and therefore he said to Rabbi Zakkai: Go out and teach it outside, as this baraita is unreliable.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בתה מעמוני כשרה למאן אילימא לקהל השתא אמה – שלא נולדה בקדושה אמרת כשרה בתה שנולדה בקדושה מיבעיא אלא לכהונה. והדר תני במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו וילדה לו בת דאין יצירתה בעבירה והיא גיורת מכנה אבל בתה מעמוני פסולה ומאי היא אילימא בתה של עמונית מעמוני היינו גיורת מכנה והא אכשרת לה דהא תני רישא בתה מעמוני כשרה אלא ודאי סיפא דקא פסלת בעמוני שנשא בת ישראל משום דביאתו בעבירה.
פוק תני לברא – דהא נמי כשרה שהרי אני שונה עמיו מעמיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובהמשך: במה דברים אמורים — בעמוני ועמונית שנתגיירו, אבל בתה מעמוני פסולה. ונברר מאי [מה פירוש] ״בתה מעמוני״? אילימא [אם תאמר] עמוני שנשא עמונית ונתגיירו שניהם — אם כן היינו גיורת מכנה, זו שדובר בה קודם שכשרה! אלא עמוני שנשא בת ישראל בעבירה, ולשיטה זו הבת פסולה לכהונה, אולם הלא לדעת ר׳ יוחנן כשרה היא, ולכן אמר ליה [לו] פוק תני לברא [צא ושנה בחוץ], שאין ברייתא זו מוסמכת ללמוד ממנה.
The baraita continues: In what case is this statement said? It is said with regard to an Ammonite man and an Ammonite woman who converted, but her daughter from an Ammonite man is unfit. What is meant here by her daughter from an Ammonite? If we say it means an Ammonite man who married an Ammonite woman, and they converted prior to the birth of their daughter, this is an established female convert, who was previously declared fit to marry into the priesthood. Rather, it must mean an Ammonite convert who unlawfully married the daughter of a Jew, and according to what is stated here, their daughter is unfit to marry a priest. Rabbi Yoḥanan, however, ruled that such a woman is fit, and therefore he said to Rabbi Zakkai: Go out and teach it outside, as this baraita is unreliable.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָן אֲסוּרִין וְכוּ׳.: מַאי תְּשׁוּבָה.

It is taught in the mishna that Egyptian and Edomite converts are prohibited from entering into the congregation only for three generations, both males and females, while Rabbi Shimon permits females immediately based on the following a fortiori inference. If regarding Ammonites and Moabites, where the Torah prohibited the males with an eternal prohibition, it permitted the females immediately, then regarding Egyptians and Edomites, where it prohibited the males for only three generations, the females should certainly be permitted immediately. Rabbi Shimon’s colleagues informed him that there is a refutation of his argument. The Gemara asks: What is this refutation mentioned by the mishna?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א שנינו במשנה: מצרי ואדומי אינן אסורין אלא שלושה דורות בין זכרים בין נקבות, ור׳ שמעון מתיר את הנקבות מקל וחומר. ואמרו לו חכמים שלקל וחומר זה יש תשובה. ושואלים: מאי [מה] היא תשובה זו שרמזו לה?
It is taught in the mishna that Egyptian and Edomite converts are prohibited from entering into the congregation only for three generations, both males and females, while Rabbi Shimon permits females immediately based on the following a fortiori inference. If regarding Ammonites and Moabites, where the Torah prohibited the males with an eternal prohibition, it permitted the females immediately, then regarding Egyptians and Edomites, where it prohibited the males for only three generations, the females should certainly be permitted immediately. Rabbi Shimon’s colleagues informed him that there is a refutation of his argument. The Gemara asks: What is this refutation mentioned by the mishna?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר עֲרָיוֹת יוֹכִיחוּ שֶׁלֹּא אָסַר בָּהֶן אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת.

Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: It is because it may be said that those with whom relations are forbidden, i.e., incestuous relationships, prove that the above-mentioned factor is irrelevant, as the Torah prohibits them only for up to three generations, i.e., up to his granddaughter, and yet it prohibits both males and females, i.e., the daughter of his son and the daughter of his daughter.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עריות יוכיחו – שלא אסר בהן אלא שלשה דורות בת בתו אסורה לו והוא בכלל (דהויא דור שלישי) ועשה בהן נקבות כזכרים בת בתו כבת בנו.
שכן יש בהן צד כרת – ותימה דאליבא דרבי יוחנן קיימינן ולדידיה אשכחן ממזר בלא צד כרת דקסבר דיש ממזר מעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל ועוד תימה דהוה מצי למימר מה להצד השוה שכן לאו תאמר במצרי דליכא אלא עשה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלשה דורות. בת בתו אסורה לו שהיא דור שלישי. נקבות כזכרים. בת בנו כבת בתו. דחיבי עשה. כהן גדול שנשא אנוסה, והיא עליו בעשה, בתולה ולא בעולה. וקאמ׳ ר׳ אליעזר בהבא על יבמתו1 שהולד חלל. והכי פרכי רבנן לר׳ שמעון, עריות יוכיחו, מה לעריות שכן כרת. חלל דר׳2 אליעזר יוכיח, שאינו אלא עשה כמצרי ואדומי ואסר בת חלל לכהן כחלל. מה לחלל שכן יצירתו בעבירה, לפיכך עשה בו נקיבות כזכרים, עריות יוכיחו שאין יצירתן בעבירה ואסר בת בהן, בבת בתו, וחזר הדין וכו׳. מאי לא כי. דמשמע אין תשובתם תשובה. לא סבירא. דאין חלל מחיבי עשה. ומחלל דחיבי לאוין לא מציתו למיפרך, דאיכא למימר מה להנך שכן לאו תאמר במצרי ואדומי שהן עשה ואינו חמור. הלכה אני אומ׳. כלומ׳ אני מקובל שהנקיבות מותרות. בלידה. שאסורין עד דור שלישי כל מה שנולד לא שנא זכרים ולא שנא נקיבות.
1. לעיל ס, א.
2. אולי יש לקרוא: כר׳ אליעזר.
בפרש״י בד״ה עריות יוכיחו שלא אסר בהן כו׳ ועשה בהן נקבות כזכרים בת בתו כבת בנו עכ״ל ואין זה דומה דא׳ זכרים וא׳ נקבות דגבי ממזר ומצרי היינו דהאיסור הוא הזכר או הנקבה אבל הכא האיסור הוא בגוונא חדא ומה לי בת בתו או בת בנו ולולי פרש״י היה נראה לכאורה לפרש דעשה בעריות נקבות כזכרים כמו שהזכר אסור בבת בנו ובבת בתו כך הנקבה אסורה בבן בנה ובבן בתה דהשתא הוה דומה ממש לא׳ זכרים וא׳ נקבות דגבי ממזר כמו דהנקבה אסורה בממזר זכר כך הזכר אסור בממזרת וכה״ג במצרי אבל א״א לפרש כן דהא דאסורה בבן בנה ובן בתה אינו אלא מן השניות כמו אם אמו ואם אביו ודו״ק:
בד״ה עריות יוכיחו שכשרים לכל ישראל חוץ מקרובים עכ״ל ולכאורה אין זה מדוקדק דמשמע הא דקאמר דעריות יוכיחו היינו דמותרים אחר ג׳ דורות כמו מצרי ולא דעריות יוכיחו שכשרים לאחר דהא מצרי אינו כשר לאחר כלל ומי הכריחו לפרש כך דהא שפיר איכא למימר עריות יוכיחו דמותר אחר ג׳ דורות ויש ליישב משום דאף אחר ג׳ דורות מיהת איסור עריות במקומה עומדת לאחר דאם הוא לו דור רביעי הוה ליה לבנו דור ג׳ דהשתא לא הוה דומה ממש להיתר ג׳ דורות דגבי מצרי דהותר לכל ומזה הוכרח לפרש דשפיר קאמר מיהת עריות יוכיחו דהותר אחר ג׳ דורות וכשרים לכל ישראל אחר ג׳ דורות חוץ מהקרובים ודו״ק:
אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: משום דאיכא למימר [שיש מקום לומר] עריות יוכיחו שלא אסר בהן אלא עד שלשה דורות, שהרי קירבת ערוה לא נאסרה מן התורה אלא עד שלושה דורות, כגון בתו ובת בתו, או אמו ואם אמו, ואסר בהם אחד זכרים ואחד נקבות!
Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: It is because it may be said that those with whom relations are forbidden, i.e., incestuous relationships, prove that the above-mentioned factor is irrelevant, as the Torah prohibits them only for up to three generations, i.e., up to his granddaughter, and yet it prohibits both males and females, i.e., the daughter of his son and the daughter of his daughter.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) מָה לַעֲרָיוֹת שֶׁכֵּן כָּרֵת מַמְזֵר יוֹכִיחַ.

The Gemara rejects this proof: What comparison can be made to those with whom relations are forbidden, which involve stringent prohibitions, as they entail the punishment of karet? The Gemara answers: Let the prohibition with regard to a mamzer prove that this is not relevant, as its violation does not involve the punishment of karet and yet it applies equally to males and females.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכן כרת – תאמר במצרי ואדומי שאינו אלא עשה דור שלישי יבא להם ולא ראשון ושני ולאו הבא מכלל עשה עשה הלכך לא נעשה בו נקבות כזכרים.
ממזר יוכיח – שאין כרת בביאתו ועשה בו בתו כבנו דאחד ממזרת ואחד ממזר אסור.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

את הראיה הזו דוחים: מה לעריות — שכן חמורות הן, משום שיש בהן עונש כרת! ומשיבים: ממזר יוכיח שאין בו כרת, ודינו שווה בין בזכרים בין בנקבות.
The Gemara rejects this proof: What comparison can be made to those with whom relations are forbidden, which involve stringent prohibitions, as they entail the punishment of karet? The Gemara answers: Let the prohibition with regard to a mamzer prove that this is not relevant, as its violation does not involve the punishment of karet and yet it applies equally to males and females.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מָה לְמַמְזֵר שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל לְעוֹלָם עֲרָיוֹת יוֹכִיחוּ וְחָזַר הַדִּין.

The Gemara rejects this argument: What comparison can be made to a mamzer, seeing that he is governed by the stringency that he is forever unfit to enter into the congregation for all generations? The Gemara counters: Let those with whom relations are forbidden prove that this is not relevant, as the Torah prohibits them only for up to three generations. And the derivation has reverted to its starting point, and the discussion can go back and forth.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עריות יוכיחו – שכשרים לכל ישראל חוץ מקרובים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודוחים: מה לממזר שיש בו צד חמור, שכן אינו ראוי לבא בקהל לעולם בכל הדורות. אם כן — עריות יוכיחו שאחרי שלושה דורות אין בהן איסור, ולאחרים שאינם קרוביהן מותרים מיד. וחזר הדין מצד זה לצד זה,
The Gemara rejects this argument: What comparison can be made to a mamzer, seeing that he is governed by the stringency that he is forever unfit to enter into the congregation for all generations? The Gemara counters: Let those with whom relations are forbidden prove that this is not relevant, as the Torah prohibits them only for up to three generations. And the derivation has reverted to its starting point, and the discussion can go back and forth.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁאֲסוּרִין וְאֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת אַף אֲנִי אָבִיא מִצְרִי וּמִצְרִית שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִין אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת.

However, the halakha with regard to an Egyptian can be derived from a combination of the two sources. The aspect of this case, that of incestuous relationships, is not like the aspect of that case, that of a mamzer, and the aspect of that case is not like the aspect of this case; their common denominator is that their prohibition applies to both males and females. I will also bring the additional halakha of a male Egyptian convert and a female Egyptian convert that they are forbidden, both males and females.
תוספות ישניםבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת א״נ הוה מצי למיפרך אפילו לית בהו כרת מה להצד השוה שבהן שיש בהן צד לאו וא״ת לר׳ יוחנן דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר א״כ מצינו ממזר שאין בו צד כרת. וי״ל דמ״מ ממזר דקרא בחייבי כריתות איירי. א״נ נראה לומר דמ״מ איכא למיפרך מה מה לעריות שיש בהן לאו תאמר במצרי שאין בו רק עשה:
א) אכן תימה אמאי אין לאו בחללה בבעולה לכ״ג דהא כתיב כי אם בתולה מעמיו דמשמע ולא בעולה וסמיך ולא יחלל. וצ״ל דקאי אחייבי לאוין דכתיבי בקרא אלמנה וגרושה וגו׳:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, אין זה דומה לזה ואין זה דומה לזה, הצד השוה שבהן — שאסורין אחד זכרים ואחד נקבות, אף אני אביא מצרי ומצרית שיהיו אסורין, אחד זכרים ואחד נקבות.
However, the halakha with regard to an Egyptian can be derived from a combination of the two sources. The aspect of this case, that of incestuous relationships, is not like the aspect of that case, that of a mamzer, and the aspect of that case is not like the aspect of this case; their common denominator is that their prohibition applies to both males and females. I will also bring the additional halakha of a male Egyptian convert and a female Egyptian convert that they are forbidden, both males and females.
תוספות ישניםבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת.

The Gemara objects: What is unique about the common denominator between the cases of incestuous relationships and a mamzer that prevents utilizing it as a paradigm for other cases? Both include an aspect of karet, either with respect to the act of incestuous intercourse itself or with respect to the conception of the mamzer, as a mamzer is the offspring of a union punishable by karet. However, the prohibition concerning an Egyptian, which does not include an aspect of karet, may apply only to males, but not females.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
צד כרת – שהרי ממזר אע״פ שאין כרת בביאתו מ״מ יש כרת ביצירתו שנולד מאשה שהיא לאביו בכרת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודוחים: מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת, אם בביאת הערוה בעצמה ואם ביצירתו של הממזר, שהרי אין ממזר אלא מחיוב כרת.
The Gemara objects: What is unique about the common denominator between the cases of incestuous relationships and a mamzer that prevents utilizing it as a paradigm for other cases? Both include an aspect of karet, either with respect to the act of incestuous intercourse itself or with respect to the conception of the mamzer, as a mamzer is the offspring of a union punishable by karet. However, the prohibition concerning an Egyptian, which does not include an aspect of karet, may apply only to males, but not females.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) וְרַבָּנַן מֵחָלָל דְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה וכר׳וּכְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.

And the Rabbis, who reject Rabbi Shimon’s proof, derive the prohibition applying to female Egyptians from the halakha governing a ḥalal, one rendered unfit for the priesthood. A ḥalal is the child of a union for which the parties involved are liable to receive punishment for the transgression of a positive mitzva, e.g., the child of a High Priest and a woman who was not a virgin when he married her, and this status applies to males and females alike. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who ruled that the child of such a relationship is a ḥalal.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורבנן – דאמרי יש תשובה פרכין ליה לרבי שמעון מחלל דחייבי עשה כגון כ״ג שנשא אנוסה או מפותה שהיא עליו בעשה בתולה יקח ולא בעולה ואין כאן לאו דזונה דליכא למ״ד ביאת פנויה זנות היא אלא רבי אלעזר ולית הלכתא כוותיה כדאמר בפרק הבא על יבמתו (דף סא:) וקאמר ר׳ אליעזר בן יעקב התם הולד חלל. והכי פרכי ליה רבנן לרבי שמעון עריות יוכיחו מה לעריות שכן כרת חלל דחייבי עשה יוכיח שאין בו כרת ואסורה הבת כבן מה לחלל שכן יצירתו בעבירה לפיכך עשה נקבות כזכרים עריות יוכיחו שאין יצירתם בעבירה ואסר בת בתו כבת בנו.
מחלל דחייבי עשה – הקשה ר״י ברבי מאיר מכל מקום איכא למיפרך מה להצד השוה שכן לאו שאף באיסור חלל דחייבי עשה איכא לאו דחללה לא יקח ותירץ דשמא חללה הבאה מחייבי עשה ליכא לאו אלא עשה לכהן הבא עליה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ורבנן מחלל דחייבי עשה – פי׳ וכך היא תשובתם עריות יוכיחו מה לעריות שכן כרת חלל מחייבי עשה יוכיח מה לחלל שכן יצירתו בעבירה עריות יוכיחו וחזר הדין אבל ר״ש לית ליה דר׳ אליעזר בן יעקב וקסבר דאין חלל מחייבי עשה ולה״ק לחכמים לא כי כלומר לדידיה לית ליה דר׳ אליעזר ואין תשובתם תשובה ומיהו הלכה אני אומר וא״ת ואכתי ליתבו׳ מחלל דחייבי לאוין דמודו ביה כולי עלמא בקראי בהדיא ולא יחלל זרעו דבהא נמי ליכא למיפרך מה להצד השוה שבהם שכן יש בו כרת וי״ל דמ״מ איכא למיפרך שכן איכא בהם איסור לאו שהוא חמור ויש בו מלקות מש״כ במצרי ואדומי וכדפרש״י ז״ל.
ורבנן [וחכמים] לומדים זאת מחלל שהוא נוצר מביאת חייבי עשה, כגון הוולד הנולד לכהן גדול מזו שאינה בתולה שאסורים בין הזכרים ובין הנקבות. וכדעת ר׳ אליעזר בן יעקב שאמר שהוולד חלל.
And the Rabbis, who reject Rabbi Shimon’s proof, derive the prohibition applying to female Egyptians from the halakha governing a ḥalal, one rendered unfit for the priesthood. A ḥalal is the child of a union for which the parties involved are liable to receive punishment for the transgression of a positive mitzva, e.g., the child of a High Priest and a woman who was not a virgin when he married her, and this status applies to males and females alike. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who ruled that the child of such a relationship is a ḥalal.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) וּמַאי לָא כִּי הָכִי קָאָמַר לְהוּ לְדִידִי לָא סְבִירָא לִי דר׳דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְדִידְכוּ דִּסְבִירָא לְכוּ כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר.

The Gemara asks: And what did Rabbi Shimon mean when he responded: Not so? The Gemara explains that this is what he said to them: According to my own opinion, I do not hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, and therefore your refutation is not valid for me. But even according to you, who do maintain in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, I am nevertheless stating a halakha handed down to me by my teachers that female Egyptians and Edomites are permitted.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי לא כי – דמשמע דאין תשובתכם תשובה.
לא סבירא לי דר׳ אליעזר בן יעקב – דאין חלל מחייבי עשה. ומחלל דחייבי לאוין לא מציתו למיפרך דאיכא למפרך מה להנך שכן לאו תאמר במצרי ואדומי שהן עשה ואין חמור.
לדידכו נמי דסבירא לכו – יש חלל הלכה אני אומר שהנקבות מותרות.
הלכה אני אומר – לאו הלכה למשה מסיני קאמר דאם כן אמאי פליג עליה רבי יהודה אלא הכי קאמר הלכה אני אומר כך קבלתי מרבותי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומאי [ומה פירוש] ״לא כי״ שאמר ר׳ שמעון — הכי קאמר להו [כך אמר להם]: לדידי לא סבירא לי [לי עצמי, לשיטתי, אינני סובר] כר׳ אליעזר בן יעקב, ואין לכם תשובה לדברי על פי שיטתי. ולדידכו [ולכם] דסבירא לכו [שאתם סבורים] כר׳ אליעזר בן יעקב — מכל מקום הלכה אני אומר, שכך מסורת בידי שנקבות של מצרי ואדומי מותרות.
The Gemara asks: And what did Rabbi Shimon mean when he responded: Not so? The Gemara explains that this is what he said to them: According to my own opinion, I do not hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, and therefore your refutation is not valid for me. But even according to you, who do maintain in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, I am nevertheless stating a halakha handed down to me by my teachers that female Egyptians and Edomites are permitted.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) תַּנְיָא אָמַר לָהֶן ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר וְעוֹד מִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי בָּנִים וְלֹא בָּנוֹת.

It is taught in a baraita that Rabbi Shimon said to them: I am stating a traditional halakha, and furthermore a verse supports me, as the verse with regard to Edomites and Egyptians states: “The sons of the third generation that are born to them may enter to them, the congregation of the Lord” (Deuteronomy 23:9), teaching that the prohibition applies to their sons, but not to their daughters.
בית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בנים ולא בנות – פי׳ דבנות מותרות לאלתר וא״ת אדרבה משמע ולא בנות לאיסור אפי׳ בדור שלישי י״ל דהאי בנים בדור ראשון ושני משתעי וה״ק מן הבנים אשר יולדו לגרים אלו דור שלישי בלבד יבא להם בקהל אבל בנים ראשוני׳ ושניים אסורים ובנים ולא בנו׳.
כיון דאמר מר קהל גרים איקרי קהל מצרי שני במאי יטהר – פירוש דכיון דמצרית ראשונה הוה אמרי׳ שהיא כשרה לבא בישראל הויא לה קהל גמור ומצרי אסור בה כמו שאסור בבת ישראל או בגרים דשאר עממיא והיכי משכחת להו דורות. וא״ת ותיקשי לן לדר׳ אליבא דר׳ יהודה גר עמוני היכי הוו להו ג׳ דורות דכיון דעמונית כשרה הויא להו ג׳ דורות דכיון דעמונית כשרה הויא להקהל לר׳ יהודה ואסור הוא בה כשם שאסור בבת ישראל וגיורת דעלמא דהא לדברי כל באי עולם עמונית כשרה וי״ל דהשתא דאסיקנא דמצרית פסולה אף עמוני נושא מצרית ראשונה או שנייה ובלאו ה״נ נושא נתינה או ממזרת כדאיתא בפ׳ עשרה יוחסי׳ (דף ס״ט) וא״ת במצרי׳ נמי נימא שנושא נתינה או ממזרת י״ל דא״כ לא הוי דור ג׳ כשר אחר הפגום שבהם הולכים אבל בעמוני ומואבי לא בעי׳ בהו דור כשר ולא כתיב בהו.
גמ׳ ועוד מקרא מסייעני בנים כו׳ ומיהו לא איצטריך ליה בנים להך מלתא דהא מק״ו יליף ובנים איצטריך לכדלקמן אם נאמר דורות ולא נאמר בנים כו׳ דההיא דרשא כר״ש אתיא כמ״ש התוס׳ לקמן אך קשה אמאי איצטריך ליה לר׳ יהודה קרא דהכתוב תלאן בלידה דהא מהיכא תיתי לאסור דאק״ו דקבעי ר״ש למילף איכא תשובה כדקאמר דעריות יוכיחו כו׳ וי״ל דר׳ יהודה לאו היינו תנא דמתני׳ דקאמר ואם לדין יש תשובה אלא דר׳ יהודה נמי לא סבירא ליה כראב״י דהשתא ה״ל ק״ו גמור ואיצטריך ליה קרא דתלאן בלידה לאפוקי מק״ו ודו״ק:
תניא [שנויה ברייתא], אמר להן ר׳ שמעון: הלכה אני אומר, ועוד: מקרא מסייעני, שהרי נאמר בפסוק ״בנים אשר יוולדו להם״ (דברים כג, ט), ודרשו: ״בנים״ ולא בנות.
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon said to them: I am stating a traditional halakha, and furthermore a verse supports me, as the verse with regard to Edomites and Egyptians states: “The sons of the third generation that are born to them may enter to them, the congregation of the Lord” (Deuteronomy 23:9), teaching that the prohibition applies to their sons, but not to their daughters.
בית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בָּנִים וְלֹא בָּנוֹת דִּבְרֵי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {דברים כ״ג:ט׳} בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּלֵידָה.

The Sages taught a baraita that further clarifies the matter: The prohibition with regard to Egyptians and Edomites applies only to their sons, but not to their daughters; this is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda said: The verse states: “The sons of the third generation that are born to them may enter to them, the congregation of the Lord,” and the phrase “born to them” indicates that the verse made their prohibition dependent on birth, with regard to which there is no difference between males and females.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אשר יולדו – כל הנולדים להם אפילו נקבה במשמע.
לישנא אחרינא: תלאן בלידה – תלה הבנים באם שיולדת אותם דאם היא ראשונה הבן שני ואי לאו דנקבות אסורות למאי הלכתא תלאן בלידה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומפרשים את הענין על פי ברייתא, תנו רבנן [שנו חכמים]: במצרי ובאדומי ״בנים״ ולא בנות נאסרו, אלו דברי ר׳ שמעון. אמר ר׳ יהודה, הרי הוא אומר: ״בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה׳״ (דברים כג, ט), משמע שהכתוב תלאן בלידה (״אשר יולדו״) ואין מחלקים בין זכר ונקיבה, אלא בלידת הדור השלישי.
The Sages taught a baraita that further clarifies the matter: The prohibition with regard to Egyptians and Edomites applies only to their sons, but not to their daughters; this is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda said: The verse states: “The sons of the third generation that are born to them may enter to them, the congregation of the Lord,” and the phrase “born to them” indicates that the verse made their prohibition dependent on birth, with regard to which there is no difference between males and females.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִי לָאו דְּאָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּלֵידָה לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כֵּיוָן דְּאָמַר מָר קְהַל גֵּרִים אִיקְּרִי קָהָל

Rabbi Yoḥanan says: Had Rabbi Yehuda not said that the verse made their prohibition dependent on birth, so that females are also included in the prohibition, he would not have found his hands and feet in the study hall, i.e., he would have been caught in a self-contradiction. Why? Since the Master said that according to Rabbi Yehuda a congregation of converts is also called a congregation of the Lord,
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי לאו דאמר ר׳ יהודה הכתוב תלאן בלידה – ונקבות נמי אסורות.
לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש – כלומר לא היה יכול לעמוד בדבריו.
כיון דאמר מר קהל גרים איקרי קהל – במס׳ קידושין (דף עג.) אי איתא דנקבות שריין לאלתר הוו להו קהל ואסורות מצרית ראשונה ושניה למצרי ראשון ושני במה יטהרו ויבואו לידי דור שלישי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ יוחנן: אי לאו [אם לא] שאמר ר׳ יהודה כי הכתוב תלאן בלידה — לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש. כלומר, היה מגיע לידי סתירה מתוך שיטתו שלו. ומדוע, כיון שאמר מר [החכם] שלדעת ר׳ יהודה קהל גרים איקרי [נקרא] גם הוא קהל ה׳,
Rabbi Yoḥanan says: Had Rabbi Yehuda not said that the verse made their prohibition dependent on birth, so that females are also included in the prohibition, he would not have found his hands and feet in the study hall, i.e., he would have been caught in a self-contradiction. Why? Since the Master said that according to Rabbi Yehuda a congregation of converts is also called a congregation of the Lord,
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יבמות עז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), הערוך על סדר הש"ס יבמות עז:, רש"י יבמות עז:, תוספות יבמות עז:, תוספות ישנים יבמות עז:, רשב"א יבמות עז: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי יבמות עז: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר יבמות עז: – מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה), ריטב"א יבמות עז:, מהרש"ל חכמת שלמה יבמות עז:, מהרש"א חידושי הלכות יבמות עז:, גליון הש"ס לרע"א יבמות עז:, פירוש הרב שטיינזלץ יבמות עז:, אסופת מאמרים יבמות עז:

Yevamot 77b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Collected from HeArukh Yevamot 77b, Rashi Yevamot 77b, Tosafot Yevamot 77b, Tosefot Yeshanim Yevamot 77b, Rashba Yevamot 77b, Meiri Yevamot 77b, R. Avraham of Montpellier Yevamot 77b, Ritva Yevamot 77b, Maharshal Chokhmat Shelomo Yevamot 77b, Maharsha Chidushei Halakhot Yevamot 77b, Gilyon HaShas Yevamot 77b, Steinsaltz Commentary Yevamot 77b, Collected Articles Yevamot 77b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144