×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שֶׁתַּלְמוּדוֹ1 קָשֶׁה עָלָיו כַּבַּרְזֶל בִּשְׁבִיל מִשְׁנָתוֹ שֶׁאֵינָהּ סְדוּרָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר {קהלת י׳:י׳} וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל.
whose studies are hard as iron for him, i.e., difficult to understand, this is due to his lack of familiarity with the Mishna, which is not organized for him. If the Mishna is unclear, any further study of Gemara is rendered all the more difficult, as it is stated: “And does not whet [kilkal] the edge [panim]” (Ecclesiastes 10:10). As panim can also mean surface, this indicates that the surface, i.e., the basic statements of the Mishna, is corrupted. As stated previously, kilkal can also mean corrupted.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״שלמודו״.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
והוא לא פנים קלקל תלמיד שתלמודו קשה עליו מפני שאין רבו מסביר לו פנים בהלכה.
אם ראית הגשמים נעצרים ומתכסין שאין בדור לוחש לחישות כראוי כו׳.
והוא לא פנים – שאין רבו מסביר לו פנים ירבה עליו רעים. לרצות את רבו שיסביר לו פנים:
ערך חלד
חלדא(בפרק ח׳ בכלאים) הקופד וחולדת הסנאין חיה (בבא קמא ס.) רשב״א אומר מגדלין כלבים כופריי׳ וחתולות וקופים וחולדת הסנאין מפני שעשויין לנקר את הבית פירש בלעז מרטוריל״א (א״ב כבר פרשתי בערך גלאקסינון) (ירושלמי בריש פרק שמונה שרצים) כתיב שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד רבי אחא אמר רבי אבהו ורבני חד אמר למה הוא מושל כל באי העולם כחולד׳ אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים והרבה מינין יש בים מה שאין כן ביבשה ואין חולדה בים וחרנא אמר למה הוא מושל כל באי העולם כחולדה אלא מה חולדה זו גוררת ומנחת ואינה יודע׳ למי מנח׳ כך כל באי העולם גוררין ומניחין ואינן יודעים למי מניחין יצבור ולא ידע מי אספם. (תענית ח) אמר חנינא (ר׳ אמי) בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מנא לן מחולד׳ ובור מה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקב״ה על אחת כמה וכמה. פי׳ מעשה בנערה שהיתה הולכת לבית אביה והיתה מקושטת בכלי כסף וזהב וגם יפת תואר ותעת בדרך והלכה בלא יישוב כיון שהגיע חצי היום צמאה ולא היה לה מים ראתה באר וחבל של דלי תלוי עליה אחזה בחבל ונשתלשלה וירדה לאחר שששתה ביקשה לעלות ולא יכלה היתה בוכה וצועקת עבר עליה אדם אחד ושמע קולה ועמד על הבאר והציץ בה ולא היה יכול להבחין אמר לה מי את מבני אדם או מבני המזיקין אמרה לו מבני אדם אני אמר לה שמא מן הרוחות את ומתנכרת עלי אמרה לו לאו אמר לה השבעי לי שמבני אדם את נשבעה לו אמר לה מה טיבך ספרה לו כל המעשה אמר לה אם אני מעליך תנשאי לי אמרה לו הין העלה כיון שהעלה ביקש להיזקק לה מיד אמרה לו מאי זה עם אתה אמר לה מישראל אני וממקום פלוני אני וכהן אמרה לו אף אני ממשפחת פלוני בני אדם ידועים ונקובי שם אמרה לו עם קדוש כמותך שבחר בך הקב״ה וקידשך מכל ישראל אתה מבקש לעשות כבהמה בלא כתובה ובלא קידושין בוא אחרי אצל אבי ואמי ואני מתארסת לך נתנו ברית זה לזו וזו לזה אמר לה מי יהיה עד ביני וביניך והיתה חולדה אחת עוברת כנגדן אמרה לו השמים וחולדה זו ובאר זה והיו עדים שאין אנו מכזבים זה בזה הלכו כל אחד לדרכו ואותה הנערה עמדה באמונת׳ וכל מי שהיה תובעה היתה ממאנת עליו כיון שהחזיקו בה התחילה לנהוג עצמה נכפת ומקרעת בגדיה ובגדי כל מי שהיה נוגע בה עד שנמנעו בני אדם ממנה והיא היתה משמרת בריתה לאותו האיש והוא כיון שעבר מכנגד פניה תקפו יצרו ושכח והלך לעירו ונפנה למלאכתו ונשא אשה אחרת ונתעברה וילדה בן זכר כשהגיע לג׳ חדשים חנקתו חולדה ועוד נתעברה וילדה זכר ונפל לבור אמרה לו אשתו אם כדרך כל אדם היו מתים בניך הייתי אומרת צידוק הדין עכשיו שמתו מיתה משונה אין זה בלא דבר אלא ספר לי מה מעשיך גילה לה כל המעשה נתגרשה ממנו אמרה לו לך אצל חלקך שנתן לך הקב״ה הלך ושאל בעירה אמרו לו נכפה היא כל מי שתובעה כך וכך עושה לו הלך אצל אביה פירש לו כל המעשה אמר לו אני מקבל כל מום שבה העמיד עליו עדים בא אצלה התחילה לעשות כמנהגה סיפר לה מעשה חולדה ובור אמרה לו אף אני בבריתי עמדתי מיד נתיישבה דעתה ופרו ורבו בבנים ובנכסים ועליה אמר הכתוב עיני בנאמני ארץ. או שהחליד הסכין תחת השני ופסקו (חולין לב.) קסבר מאי חלדה כחולדה הדרה בעיקרי בתים דמיכסי הכא הא קא מיגלי וכבר פירשנו דין חלדה בערך גרם. (בבא בתרא יט) מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח פי׳ ר״ח ז״ל יונקין כח הקרקע כחולדה שדרה בעיקרי בתים:
ערך שתך
שתךב(שבת קב:) כיון דמשתכי לא עברי הכי (בבא מציעא כו.) לא צריכא דאשתכי טפי פי׳ עלה בה סיג הרבה כלומר משנים הרבה נתנו בזה המקום לפיכך עלה בהן סיג (בבא בתרא יח.) סלעים היינו טעמא דלא קתני התם משום דמשתכי ליה לקדירה ס״א דמשכרי. (תענית ח) אם ישך הנחש אם ראית דור שהשמים משותכין כנחשת מלהוריד טל ומטר פי׳ ישך משותך נחש נחשת כלומר שהעלו חלודה כנחשת בלא לחש שאין מי שיתפלל:
א. [מארדיר, וויזל מויל ווארף.]
ב. [פערראסטעט.]
שלמודו קשה עליו כברזל – שקשה לו מרוב קושיות בשביל משנתו שאינה סדורה לו ואינו זוכר מה כתיב בה ולפיכך אינו יודע לפרק אי נמי שגורסה בטעות פוטר על החיוב ומחייב על הפטור ומקשי עלה מדוכתא אחריתי והכי משמע קרא והוא לא שאינו יודע שמועתו מפני שפנים קלקל שקלקל במשנה שהיא קודם לגמרא.
בפרש״י בד״ה שלמודו קשה כו׳ והוא לא שאינו יודע כו׳ ובד״ה משתכין שהעלה חלודה כו׳ ובד״ה וכיראתך עברתך על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך כדי כו׳ בד״ה פגעת את שש ועושה צדק במי ששמח ועושה צדק שהן כו׳ כצ״ל:
שלמודו קשה עליו כברזל ואינו מבין כראוי — הטעם הוא בשביל משנתו שאינה סדורה עליו, שכיון שעיקרי הדברים במשנה אינם ברורים לו, הריהו מתבלבל ומתקשה בהם, שנאמר: ״והוא לא פנים קלקל״ (קהלת י, י), שאם לא סידר את לימודו תחילה (״לא פנים״) — הריהו מקלקל.
whose studies are hard as iron for him, i.e., difficult to understand, this is due to his lack of familiarity with the Mishna, which is not organized for him. If the Mishna is unclear, any further study of Gemara is rendered all the more difficult, as it is stated: “And does not whet [kilkal] the edge [panim]” (Ecclesiastes 10:10). As panim can also mean surface, this indicates that the surface, i.e., the basic statements of the Mishna, is corrupted. As stated previously, kilkal can also mean corrupted.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר {קהלת י׳:י׳} וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חׇכְמָה כ״שכׇּל שֶׁכֵּן אִם מִשְׁנָתוֹ סְדוּרָה לוֹ מֵעִיקָּרָא.

What is his remedy? He must increase the time he sits and studies, as it is stated: “Then must he increase his strength” (Ecclesiastes 10:10). The last part of the verse: “But wisdom is profitable to direct,” means that all the more so, if his study of the Mishna is organized for him from the beginning, he will avoid this trouble.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ירבה בישיבה – שיסדירו בני הישיבה משנתם שנאמר וחיילים בין תלמידים שהן חיילות חיילות.
ויתרון הכשיר – כשסידר משנתו מתחילה.
כל שרואה בטבעו שתלמודו קשה עליו ירבה ויתמיד בהתבודדות ובזה נוצח הכל כבר אמרו יגעתי ולא מצאתי אל תאמן:
מאי תקנתיה [מה תקנתו]ירבה בישיבה וילמד עד שיתקן את הדבר, שנאמר: ״וחילים יגבר״ (קהלת י, י), וממילא: ״ויתרון הכשיר חכמה״ (קהלת י, י). וכל שכן אם משנתו סדורה לו מעיקרא [מתחילה] שאינו מגיע למכשול זה.
What is his remedy? He must increase the time he sits and studies, as it is stated: “Then must he increase his strength” (Ecclesiastes 10:10). The last part of the verse: “But wisdom is profitable to direct,” means that all the more so, if his study of the Mishna is organized for him from the beginning, he will avoid this trouble.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) כִּי הָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְסַדַּר מתני׳מַתְנִיתֵיהּ אַרְבְּעִין זִמְנִין כְּנֶגֶד מ׳אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה תּוֹרָה וְעָיֵיל לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה מְסַדַּר מתני׳מַתְנִיתֵיהּ עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע זִמְנִין כְּנֶגֶד תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וְעָיֵיל לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא.

That is like this practice of Reish Lakish, who would review his studies forty times, corresponding to the forty days in which the Torah was given to Moses at Sinai, and only afterward would he go before Rabbi Yoḥanan to study from his teacher. Similarly, Rav Adda bar Ahava would review his learning twenty-four times, corresponding to the twenty-four books in the Torah, Prophets, and Writings, i.e., the Bible, and only afterward go before Rava to study with him.
מיוחס לרש״יתוספות רי״דמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כנגד מ׳ יום שניתנה התורה – שתתקיים בידו והדר עייל קמיה דר׳ יוחנן למיגמר גמרא.
כנגד תנ״ך – שהן כ״ד ספרים.
רב אדא בר אהבה הוה מסדר מתניתין עשרים וארבעה זימנין כנגד תורה נביאים וכתובים ועייל לקמיה דרבא – כאן מוכיח שהיה רב אדא בר אהבה תלמודא של רבא ולקמן בפרק ג׳ (בבלי תענית כ׳:) אמרינן דרב ושמואל ורב הונא הוו סמכי בזכותיה דרב אדא בר אהבה ש״מ תרי רב אדא בר אהבה הוו. ועיין מה שכתבתי ב״ב לא יחפור במהד׳ תנינא.
מ׳ זמנין כנגד מ׳ כו׳. בהא איכא טעמא דמשה נמי סדרן באותן מ׳ יום ולכל הפחות פעם אחת בכל יום אבל כנגד כ״ד תורה נביאים וכתובים אין כאן טעם מבורר:
כי הא [כמו זה] שמסופר שריש לקיש הוה [היה] מסדר את מתניתיה ארבעין זמנין [משנתו ארבעים פעמים] וארבעים דווקא, כנגד ארבעים יום שניתנה בהם תורה למשה בסיני ורק אחר כך עייל לקמיה [היה נכנס לפני] ר׳ יוחנן ללמוד ממנו. ואגב זה מסופר: רב אדא בר אהבה היה מסדר את מתניתיה [משנתו] וחוזר עליה עשרים וארבע זמנין [פעמים], כנגד עשרים וארבעה ספרים של תורה נביאים וכתובים, ועייל לקמיה רק אחר כך היה נכנס לפני] רבא ללמוד.
That is like this practice of Reish Lakish, who would review his studies forty times, corresponding to the forty days in which the Torah was given to Moses at Sinai, and only afterward would he go before Rabbi Yoḥanan to study from his teacher. Similarly, Rav Adda bar Ahava would review his learning twenty-four times, corresponding to the twenty-four books in the Torah, Prophets, and Writings, i.e., the Bible, and only afterward go before Rava to study with him.
מיוחס לרש״יתוספות רי״דמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רָבָא אָמַר אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד שֶׁתַּלְמוּדוֹ1 קָשֶׁה עָלָיו כַּבַּרְזֶל בִּשְׁבִיל רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל.

With regard to the aforementioned verse from Ecclesiastes, Rava said: If you see a student whose studies are as difficult for him as iron, this is due to his teacher, who does not show him a friendly countenance, but is overly strict with him. This practice inhibits the student’s learning, as it is stated: “And it has not whetted the surface [panim]” (Ecclesiastes 10:10). As explained previously, panim can also mean countenance.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״שלמודו״.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שפנים קלקל – שהראה לו פנים רעות.
על אותו פסוק בקהלת, רבא אמר: אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל — הרי זה בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים, אלא מקפיד עליו ולכן מתקשה בלימוד, שנאמר: ״והוא לא פנים קלקל״.
With regard to the aforementioned verse from Ecclesiastes, Rava said: If you see a student whose studies are as difficult for him as iron, this is due to his teacher, who does not show him a friendly countenance, but is overly strict with him. This practice inhibits the student’s learning, as it is stated: “And it has not whetted the surface [panim]” (Ecclesiastes 10:10). As explained previously, panim can also mean countenance.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ יַרְבֶּה עָלָיו רֵעִים שֶׁנֶּאֱמַר וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חׇכְמָה כ״שכׇּל שֶׁכֵּן אִם הוּכְשְׁרוּ מַעֲשָׂיו בִּפְנֵי רַבּוֹ מֵעִיקָּרָא.

What is the remedy for this student? He must increase the number of friends he sends to the teacher to intercede for him, as it is stated: “Then must he increase his strength.” The term used for strength, ḥayalim, can also mean soldiers or colleagues. Nevertheless: “But wisdom is profitable to direct,” meaning that all the more so would he be spared this trouble if his deeds were properly directed before his teacher from the beginning.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכ״ש היכא דהוכשרו מעשיהם מעיקרא דהיינו יתרון הכשר והוא לא פנים קלקל שלא הראה פנים במשנה קלקל בתלמוד:
ירבה עליו רעים – לפייס הימנו שיסבור לו פנים.
מאי תקנתיה [מה תקנתו] של אותו תלמיד — ירבה עליו רעים, כלומר, ישלח ידידים לפייס את הרב, שנאמר: ״וחילים יגבר״, וממילא: ״ויתרון הכשיר חכמה״, וכל שכן אם הוכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא [מתחילה].
What is the remedy for this student? He must increase the number of friends he sends to the teacher to intercede for him, as it is stated: “Then must he increase his strength.” The term used for strength, ḥayalim, can also mean soldiers or colleagues. Nevertheless: “But wisdom is profitable to direct,” meaning that all the more so would he be spared this trouble if his deeds were properly directed before his teacher from the beginning.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְאָמַר ר׳רַבִּי אַמֵּי מַאי דִּכְתִיב {קהלת י׳:י״א} אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁהַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּכִּין כִּנְחֹשֶׁת מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר בִּשְׁבִיל לוֹחֲשֵׁי לְחִישׁוֹת שֶׁאֵין בַּדּוֹר.

§ The Gemara returns to the topic of rain. And Rabbi Ami said: What is the meaning of that which is written: “If the serpent [naḥash] bites [yishokh] before it is charmed [laḥash], then the charmer has no advantage” (Ecclesiastes 10:11)? If you see a generation for whom the heavens corrode [meshatkhin] like copper [neḥoshet], which prevents them from bringing down dew and rain, this is due to the lack of those who whisper quiet [loḥashei leḥishot] prayers in the generation.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משתכין – מחליד:
לוחשי לחישות – שיודעין להתפלל ואין מתפללין:
משתכין עליו כנחושת – מאדימין פנים כעין רודיליי״א כדאמרי׳ בבבא מציעא (דף כו.) דשתיך טפי שהעלה חלודה שנעצרין (מלהוליד) טל ומטר.
לוחשי לחישות – בשביל שאין מתפללים תפלה בלחש.
אם ראית דור שהשמים משתכין עליו כנחושת מלהוריד גשם עליו וכו׳ – מכאן מוכיח ר״ת דהא דאמרי׳ בבבא בתרא (דף יט. ושם) אין טומנין בסלעים מ״ט משום דמשתכי ליה לקדירה ר״ל משתכי מקלקלים המאכל שבקדירה ובלע״ז אורמשי״ר והא דאמר לקדירה לאו דוקא לקדירה אלא למאכל שבקדירה דהכי נמי קאמר (שבת דף יח:) האי קדרה חייתא שרי ואין לפרש כפרש״י שפי׳ התם משתכי משברים הקדירה דא״כ מאי קאמר הכא שהשמים משתכין ר״ל שהשמים משתברין אלא ודאי משתכים ר״ל מעלין חלודה כמו דבר שבטל ממלאכתו ימים רבים ומחליד ובלע״ז ראוליי״ר.
גמ׳ ואמר ר׳ אמי מ״ד אם ישוך הנחש בלא לחש וגו׳ אם ראית דור שהשמים משתכין [עליו] כנחושת כו׳ לחישות שאין בדור ומאי תקנתיה ילך אצל מי שיודע ללחוש ומי כו׳ מביא אף לעולם שנאמר יגיד עליו רעו כו׳ מקנה כו׳ אל כפים איני והא אוקים שמואל אמורא עליה כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה אם כו׳ והא דאמר לקדירה לאו כו׳ משתכי משברים הקדירה כו׳ אלא ודאי משתכים ר״ל כו׳ כצ״ל:
מאי דכתיב אם ישוך וגו׳. ראית דור שהשמים משתכין כנחושת כו׳ זו היא קללתו של משה והיו שמיך אשר על ראשך נחושת וגו׳ ובנוסחות גמרות שלפנינו לא מייתי הכא קרא ויגיד עליו רעו אבל מפרש״י נראה דגרסינן ליה וכן הוא בע״י דבתר בשביל לוחשי לחישות שאין בדור גרסינן מאי תקנתיה ילך למי שיודע ללחוש וילחוש כדכתיב יגיד עליו רעו ואין יתרון לבעל כו׳ אבל לפי סדר הכתובים אינו דהאי קרא ויצו עליו במפגיע הוא מוקדם לפסוק יגיד עליו רעו וע״כ נראה דבתר דמייתי קרא ויצו עליו במפגיע גרסינן יגיד עליו רעו שכן הוא סדר הכתובים ומייתי לו כדקאמר דילך אצל חסיד להתפלל על המטר כמו חוני המעגל ור׳ חנינא בן דוסא דודאי על ידי תפלתם יהיה נענה דהיינו שיגיד עליו בתפלה רעו שהוא חסיד ואמר אם לחש ועלתה כו׳ שנא׳ מקנה אף על עולה הוא סיפא דקרא דיגיד עליו רעו:
מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש כו׳ גם שנשיכתה שממיתה היא מקללת אדם הראשון מ״מ אינה מוכרחת לישוך אלא שניתן לה כח לישוך ולהמית ובזה יתיישב מה שכתוב בלא לחש דלכאורה לא איצטריך לפי הדרשה דכ״ש אם היא ממיתה ולא יועיל הלחש מה הנאה יש לה אבל הוצרך לכך דלא תימא גם שאין לה הנאה היא מוכרחת לכך מתוך הקללה וע״ז אמר דאינו כן שהרי אינה ממיתה אלא (ע״י) [בלא] לחש אבל (בלא) [ע״י] לחש אינה ממיתה וע״כ דאינה מוכרחת על כך וק״ל:
שהשמים נעצרין מלהוריד טל ומטר כו׳. הטל ודאי אינו נעצר אלא דלברכה קאמר הוא נעצר ובקרא דמייתי נמי לא הוזכר רק מטר ובילקוט מפורש בהאי לישנא בשעה שהשמים מתקשרים בעבים ואין גשמים יורדים דומה לאשה שמחבלת ואינה יולדת כו׳ ע״ש:
א ושוב לענין הגשמים. אמר ר׳ אמי: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון״ (קהלת י, יא), כתוב זה בא ללמד, שאם ראית דור שהשמים משתכין (מחלידים) כנחשת (״ישוך הנחש״) מלהוריד טל ומטר — הרי זה בשביל לוחשי לחישות (בעלי תפילה) שאין בדור (״בלא לחש״),
§ The Gemara returns to the topic of rain. And Rabbi Ami said: What is the meaning of that which is written: “If the serpent [naḥash] bites [yishokh] before it is charmed [laḥash], then the charmer has no advantage” (Ecclesiastes 10:11)? If you see a generation for whom the heavens corrode [meshatkhin] like copper [neḥoshet], which prevents them from bringing down dew and rain, this is due to the lack of those who whisper quiet [loḥashei leḥishot] prayers in the generation.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מַאי תַּקָּנָתָן יֵלְכוּ אֵצֶל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְחוֹשׁ דִּכְתִיב {איוב ל״ו:ל״ג} יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִלְחוֹשׁ וְאֵינוֹ לוֹחֵשׁ מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ.

What is their remedy? They should go to one who knows how to whisper prayers in the proper manner, as it is written: “Its noise tells concerning it” (Job 36:33). As for the phrase: “Then the charmer has no advantage,” this is referring to one who is able to whisper his prayers correctly and yet does not whisper them correctly. In this case, of what benefit to him is his ability to pray?
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יגיד עליו רעו – יתפלל עליו חבירו וגבי גשמים כתיב באיוב.
ואין יתרון לבעל הלשון – כלומר מה הנאה יש לבעל הלשון שיודע ללחוש ואינו לוחש.
מאי תקנתן — ילכו אצל מי שיודע ללחוש (להתפלל), דכתיב [שנאמר]: ״יגיד עליו רעו״ (איוב לו, לג). ״ואין יתרון לבעל הלשון״ (קהלת י, יא), כוונתו: ומי שאפשר לו ללחוש (להתפלל) ואינו לוחש — מה הנאה יש לו?
What is their remedy? They should go to one who knows how to whisper prayers in the proper manner, as it is written: “Its noise tells concerning it” (Job 36:33). As for the phrase: “Then the charmer has no advantage,” this is referring to one who is able to whisper his prayers correctly and yet does not whisper them correctly. In this case, of what benefit to him is his ability to pray?
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְאִם לָחַשׁ וְלֹא נַעֲנָה מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ יֵלֵךְ אֵצֶל חָסִיד שֶׁבַּדּוֹר וְיַרְבֶּה עָלָיו בִּתְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ו:ל״ב} וַיְצַו עָלֶיהָ בְּמַפְגִּיעַ וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ז׳:ט״ז} וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי.

And if he whispered his prayers and yet was not answered, what is his remedy? He should go to the most pious individual of the generation, and this pious individual will increase his prayers on his behalf, as it is stated one verse earlier: “And He has commanded it due to imploring” (Job 36:32). And “imploring” means nothing other than prayer, as it is stated: “Therefore, do not pray you for this nation, neither lift up cry nor prayer for them, neither implore Me” (Jeremiah 7:16).
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
צבור שאין בהם מי שבקי בתפלה וסודותיה כל כך ראוי להם לילך אצל חסיד להרבות בתפלה וכל שכן בזמן הצרות ודבר זה אינו אלא להיות אותו חסיד מסדיר לפניהם תפלותיהם ומודיעם דרכי התשובה והתפלה והיא הכונה בכל צבור וצבור למנות עליהם שליח צבור להיות שאר הקהל מתעוררים על ידו עד שמתוך הדרכתו יגיעו להיות כלם קדושים ובתוכם י״י או שזכותו תגין על בני דורו אם הוא ראוי לכך והזהר שלא לחייב במנויו סבה אחרת ואף אם דומה למלאך י״י צבאות:
ושואלים: ואם לחש (התפלל) ולא נענה, מאי תקנתיה [מה תקנתו]? ילך אצל חסיד שבדור, וירבה עליו בתפלה, שנאמר בסמוך: ״ויצו עליה במפגיע״ (איוב לו, לב), ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: ״ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי״ (ירמיהו ז, טז).
And if he whispered his prayers and yet was not answered, what is his remedy? He should go to the most pious individual of the generation, and this pious individual will increase his prayers on his behalf, as it is stated one verse earlier: “And He has commanded it due to imploring” (Job 36:32). And “imploring” means nothing other than prayer, as it is stated: “Therefore, do not pray you for this nation, neither lift up cry nor prayer for them, neither implore Me” (Jeremiah 7:16).
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְאִם לָחַשׁ וְעָלְתָה בְּיָדוֹ וּמֵגִיס דַּעְתּוֹ עָלָיו מֵבִיא אַף לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ו:ל״ג} מִקְנֶה אַף עַל עוֹלֶה.

And if he whispered his prayers for rain, and his prayers were successful, i.e., rain fell as he requested, and he becomes prideful as a result, he brings anger into the world, as it is stated: “The cattle [mikne] also [af] concerning the rising storm [al oleh]” (Job 36:33). This verse can be read homiletically as: Anger [af] is acquired [mikne] by one who raises [al oleh] his pride.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מקנה שמגיס דעתו אף על עולה מעלה כעס על העולם:
מקנה אף על עולה – מקנה אף מי שמגיס דעתו ועולה.
ואי לוחש ועלתה בידו ומגיס דעתו מביא אף לעולם שנאמר יגיד עליו ריעו וגו׳ – כלומר אם יגיד עליו ריעו שעל ידו באו הגשמים והוא מגיס דעתו מקנה אף עולה כלומר הוא קונה אף ועולה כלומר אם עולה שמגיס דעתו עליו הוא מקנה האף.
ואם לחש ועלתה בידו, שירדו גשמים כבקשתו ומגיס דעתו עליו (ומתגאה) — מביא אף (זעם, כעס) לעולם, שנאמר: ״מקנה אף על עולה״ (איוב לו, לג), שמביא כעס (״מקנה אף״) בשל גאווה (״על עולה״).
And if he whispered his prayers for rain, and his prayers were successful, i.e., rain fell as he requested, and he becomes prideful as a result, he brings anger into the world, as it is stated: “The cattle [mikne] also [af] concerning the rising storm [al oleh]” (Job 36:33). This verse can be read homiletically as: Anger [af] is acquired [mikne] by one who raises [al oleh] his pride.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רָבָא אָמַר שְׁנֵי ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּעִיר אַחַת וְאֵין נוֹחִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה מִתְקַנְּאִין בָּאַף וּמַעֲלִין אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִקְנֶה אַף עַל עוֹלֶה.

Following the same interpretation of this verse, Rava said: If there are two Torah scholars who live in one city, and they are not courteous with one another in their discussions of halakha, they arouse anger upon the world and cause it to rise up, as it is stated: “Anger is acquired by one who raises his pride.”
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומעלי אותו שמסלקין אותו מן העולם:
ואין נוחין זה לזה כו׳ – והכי משמע בשביל שצריך להגיד זה לזה ולהיות נוחין בהלכה ואינן עושין מקנה מתקנאים מתגרים באף ומעלים אותו ומביאים אותו עליהן. ויש גורסין ונוחין זה לזה בהלכה מתקנאים באף וכו׳ משיגיד עליו רעו שנוחין זה לזה מתקנאים באף ומעלים אותו מעליהם.
רבא אמר על אותו כתוב: שני תלמידי חכמים שיושבים בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה, אלא מתקוטטים זה עם זה — הרי הם מתקנאין באף, כלומר, הם גורמים לעצמם להביא קצף לעולם, ומעלין אותו, שנאמר: ״מקנה אף על עולה״.
Following the same interpretation of this verse, Rava said: If there are two Torah scholars who live in one city, and they are not courteous with one another in their discussions of halakha, they arouse anger upon the world and cause it to rise up, as it is stated: “Anger is acquired by one who raises his pride.”
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן לְעָתִיד לָבֹא מִתְקַבְּצוֹת וּבָאוֹת כׇּל הַחַיּוֹת אֵצֶל הַנָּחָשׁ וְאוֹמְרִים לוֹ אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל אַתָּה מָה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ אֹמֵר לָהֶם וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן.

The Gemara cites another interpretation of the aforementioned verse. Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “If the snake bites before it is charmed, then the charmer has no advantage” (Ecclesiastes 10:11)? In the future, all the animals will gather together and come to the snake and say to him: A lion mauls its prey and eats it; a wolf tears apart its prey and eats it; but you, what pleasure do you have when you bite a person, as you are incapable of eating him? The snake will say to them: “The charmer has no advantage.” The Hebrew phrase for snake charmer literally means the master of the tongue, and therefore the snake is saying that he has a more difficult question: What pleasure does a slanderer receive, as he inflicts more harm for which he obtains no physical enjoyment.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה הנאה יש לך – שאתה נושך ואינך אוכל. כאן ביחיד. נשא לבבנו:
ארי דורס ואוכל – מיד ואינו מתירא.
טורף ואוכל – שמוליך לחוריו ואוכל שם שמפחד מן הבריות ולכולן יש להם הנאה.
ולך מה הנאה יש לך – שאתה נושך בני אדם והורגן והוא אומר מה יתרון לבעל הלשון שמספר לשון הרע אע״פ שאין לו הנאה ולפיכך מביאו הקב״ה בדין אצל נחש כדי שיתבייש מפני שהשיא אדם הראשון ומתביישין עמו מספרי לשון הרע.
כיון שהוזכר פסוק זה בקהלת, מביאים מה שאמר ריש לקיש: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון״, לעתיד לבוא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש, ואומרים לו: ארי דורס (בצפרני רגליו) ואוכל, זאב טורף חיה, משסע אותה בפיו ואוכל, אתה שאתה נושך מה הנאה יש לך? שהרי אין הנחש יכול לאכול מאותם יצורים גדולים שהוא נושך והורג! אמר להם: ״ואין יתרון לבעל הלשון״, כלומר, יש שאלה קשה מזו: מה הנאה יש לבעל הלשון הרעה, שמזיק יותר ואינו נהנה?
The Gemara cites another interpretation of the aforementioned verse. Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “If the snake bites before it is charmed, then the charmer has no advantage” (Ecclesiastes 10:11)? In the future, all the animals will gather together and come to the snake and say to him: A lion mauls its prey and eats it; a wolf tears apart its prey and eats it; but you, what pleasure do you have when you bite a person, as you are incapable of eating him? The snake will say to them: “The charmer has no advantage.” The Hebrew phrase for snake charmer literally means the master of the tongue, and therefore the snake is saying that he has a more difficult question: What pleasure does a slanderer receive, as he inflicts more harm for which he obtains no physical enjoyment.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר רַבִּי אַמֵּי אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {איכה ג׳:מ״א} נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם [אִינִי וְהָא] אוֹקֵים שְׁמוּאֵל אָמוֹרָא עֲלֵיהּ וּדְרַשׁ {תהלים ע״ח:ל״ו} וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן {תהלים ע״ח:ל״ח} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְגוֹ׳.

Rabbi Ami said: A person’s prayer is heard only if he places his soul in his palm, i.e., one must submit his entire soul with sincerity in his outstretched hands as he prays, as it is stated: “Let us lift up our heart with our hands” (Lamentations 3:41). The Gemara raises an objection: Is that so? But Shmuel once established for himself an interpreter to teach in public, and interpreted homiletically the verse: “But they beguiled Him with their mouth and lied to Him with their tongue, for their heart was not steadfast with Him, neither were they faithful to His covenant” (Psalms 78:36–37), and nevertheless the psalm continues: “But He, being full of compassion, forgives iniquity, and does not destroy” (Psalms 78:38). This indicates that all prayers are accepted, even if they lack sincerity.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולבם לא נכון עמו – עם הקב״ה.
ואעפ״כ – כתוב בסמוך והוא רחום יכפר עון ושומע תפלתם והיכי אמרת שאין תפלתם נשמעת אא״כ משים נפשו בכפו כלומר שנפשו מכוונת בכפו.
אא״כ משים נפשו כו׳. בפרש״י שנפשו מכוונת בכפו דהיינו בלב שלם בכמה מקראות מצינו דרחמנא לבא בעי וכמ״ש ועבדתם את ה׳ אלהיכם בכל לבבכם וגו׳ ונראה דמשים נפשו בכפו הוא דבר נוסף דלבו מכוון כ״כ לשמים שיהו פיו ולבו שוים כאלו הם במקום א׳ בכפו:
שנאמר אמת גו׳ וצדק משמים נשקף כו׳ ומשמע ליה דבגשמים מיירי דכתיב בתר הכי גם ה׳ יתן הטוב וארצנו תתו יבולה ורש״י פי׳ צדק משמים דהיינו גשמים שהן לצדקה עכ״ל ועי״ל צדק היינו מזל צדק שהוא מורה על הגשמים כדאמרינן ספ״ב דשבת דמזל צדק הוא מצונן:
אמר ר׳ אמי: אין תפלתו של אדם נשמעת, אלא אם כן משים נפשו בכפו, כלומר, מוסר נפשו ומכוונה לכך שתהיה בכפו, שנאמר: ״נשא לבבנו אל כפים״ (איכה ג, מא). ומקשים: איני [האם כן הוא]?! והא אוקים [והרי העמיד] שמואל אמורא עליה [מתורגמן עליו לידו] ודרש דרשה זו, שנאמר: ״ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו. ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו״ (תהלים עח, לו-לז), ואף על פי כן נאמר מיד בהמשך ״והוא רחום יכפר עון״ (תהלים עח, לח), משמע שכל תפילה, אף אם נאמרה בפה בלבד הריהי מתקבלת!
Rabbi Ami said: A person’s prayer is heard only if he places his soul in his palm, i.e., one must submit his entire soul with sincerity in his outstretched hands as he prays, as it is stated: “Let us lift up our heart with our hands” (Lamentations 3:41). The Gemara raises an objection: Is that so? But Shmuel once established for himself an interpreter to teach in public, and interpreted homiletically the verse: “But they beguiled Him with their mouth and lied to Him with their tongue, for their heart was not steadfast with Him, neither were they faithful to His covenant” (Psalms 78:36–37), and nevertheless the psalm continues: “But He, being full of compassion, forgives iniquity, and does not destroy” (Psalms 78:38). This indicates that all prayers are accepted, even if they lack sincerity.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּיָחִיד כָּאן בְּצִיבּוּר.

The Gemara responds: This is not difficult, as here Rabbi Ami is referring to an individual who prays without sincerity and consequently his prayer goes unheard, whereas there Shmuel is saying that when one prays with the community, even if his prayers are deficient, they are accepted in the merit of the congregation.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כאן בצבור – ויפתוהו בפיהם:
בצבור – תפלתם נשמעת ואע״פ שאין לב כולם שלם כדכתיב ויפתוהו בפיהם בדברים ל׳ רבים.
ביחיד – אינו אלא א״כ לבו מכוון.
ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה]; כאן — ביחיד, שאם אינו מוסר נפשו, אכן אין תפילתו נשמעת, כאן — בצבור, שאף אם לא מסר נפשו עליה תפילתו מתקבלת בזכות הציבור.
The Gemara responds: This is not difficult, as here Rabbi Ami is referring to an individual who prays without sincerity and consequently his prayer goes unheard, whereas there Shmuel is saying that when one prays with the community, even if his prayers are deficient, they are accepted in the merit of the congregation.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר ר׳רַבִּי אַמֵּי אֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל בַּעֲלֵי אֲמָנָה שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים פ״ה:י״ב} אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.

Rabbi Ami further said: Rain falls only due to faithful people, as it is stated: “Truth springs out of the earth, and righteousness has looked down from heaven” (Psalms 85:12). When “truth springs out of the earth,” i.e., if people are faithful, they will find that “righteousness,” in the form of rain “has looked down from heaven.”
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואין הגשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמונה שנאמר אמת מארץ תצמח א״ר יוחנן כל המצדיק עצמו מלמטה ומחזיק דרך החסידות אפילו מעט אם יטה מדקדקין עליו מלמעלה ולוקחין הדין ממנו שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ועוד מהכא וכיראתך עברתך. לפי דקדוקן ביראתך כן מדקדקין עליהם בעברתך ועוד מהכא בדרכיך יזכירוך. כפי דרכך מזכירין אותך מלמעלה.
בזמן שאמת מארץ תצמח – שיש אמונה במשא ומתן אז צדק משמים נשקף דהיינו גשמים שהן צדקה.
אמר ר׳ אמי: אין גשמים יורדים אלא בשביל בעלי אמנה, כלומר, אנשים נאמנים המקיימים את הבטחותיהם, שנאמר: ״אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף״ (תהלים פה, יב), ופירוש הפסוק הוא: שאם ״אמת מארץ תצמח״, אזי ״צדק משמים נשקף״, שהוא הגשם היורד משמים.
Rabbi Ami further said: Rain falls only due to faithful people, as it is stated: “Truth springs out of the earth, and righteousness has looked down from heaven” (Psalms 85:12). When “truth springs out of the earth,” i.e., if people are faithful, they will find that “righteousness,” in the form of rain “has looked down from heaven.”
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וא״רוְאָמַר רַבִּי1 אַמֵּי בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים בַּעֲלֵי אֲמָנָה מִנַּיִין מֵחוּלְדָּה וּבוֹר וּמָה הַמַּאֲמִין בְּחוּלְדָּה וּבוֹר כָּךְ הַמַּאֲמִין בהקב״ה עאכ״ועַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

And Rabbi Ami said: Come and see how great the faithful people are, and how God assists them. From where is it derived? From the story of the marten [ḥulda] and the pit. Once a young man saved a girl who had fallen into a pit. After rescuing her they swore to remain faithful to each other, and they declared the pit and a passing marten their witnesses. As time went by the young man forgot his vow and married another woman. They had two children, both of whom died tragically, one by falling into a pit and the other when he was bitten by a marten. Their unusual deaths led the young man to realize his error and he returned to the first woman. And if this is the outcome for one who believes in signs from a pit and a marten, all the more so for one who has faith in the Holy One, Blessed be He.
1. כן בדפוס ונציה. בדפוס וילנא נוסף כאן ״ר׳⁠ ⁠״.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מחולדה ובור – שהמיתו שני בני אדם מצוי הוא באגדה מעשה בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה אמרה מי מעיד והיה שם בור אחד וחולדה אמר הבחור בור וחולדה עדים בדבר לימים עבר על אמונתו ונשא אחרת והוליד שני בנים אחד נפל לבור ומת וא׳ נשכתו חולדה ומת אמרה לו אשתו מה מעשה הוא זה שבנינו מתים במיתה משונה ואמר לה כך וכך היה המעשה.
המאמין בהקדוש ברוך הוא – שמשימו עד בינו לבין חבירו על אחת כמה וכמה.
בחולדה ובור כך בהקב״ה על אחת כמה וכמה – פי׳ מאמין בחולדה ובור מעשה היה בנערה אחת היתה רוצה לילך לבית אביה והיה בור בדרך ונפלה ובא בחור אחד ואמר אם אני אעליך תנשאי לי אמרה לו הן ונשבעו ביניהן שהוא לא ישא אשה אחרת והיא לא תנשא לאיש אחר ואמרו מי מעיד בינינו והיתה חולדה אחת הולכת לפני הבור ואמרו אלו שנים בור וחולדה יהיו עדים בינינו והלכו לדרכם והיא עמדה בשבועתה והוא נשה אשה אחרת וילדה בן באת חולדה ונשכתו ומת וילדה לו בן שני ונפל לבור ומת אמרה לו אשתו מה זה המעשה שהגיע לנו שלא כשאר בני אדם נזכר השבועה וסיפר לאשתו כל המעשה אמרה לו א״כ חזור וקחנה וכתב לה גט והלך ונשא את הבתולה והיינו דאמרי המאמין בבור וחולדה שהעמידו עדותן.
ואמר ר׳ אמי: בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה וכמה הקדוש ברוך הוא עוזר להם, מניין — ממעשה שהיה בחולדה ובור שהציל בחור נערה אחת מתוך בור, והבטיחו זה לזה להנשא, וקבעו לעצמם עדים — בור שהיה סמוך להם וחולדה שעברה שם בדרך. לאחר זמן שכח הבחור את הבטחתו ונשא אשה אחרת והוליד ילדים, ומת אחד מהם בבור, והשני טרפתו חולדה, עד שהרגיש בדבר וחזר לנערה הראשונה. ומה המאמין ותולה את אמונתו בחולדה ובור — כך מתקיים בו, המאמין ותולה אמונתו בהקדוש ברוך הוא להיות עד בינו ובין חבירו — על אחת כמה וכמה.
And Rabbi Ami said: Come and see how great the faithful people are, and how God assists them. From where is it derived? From the story of the marten [ḥulda] and the pit. Once a young man saved a girl who had fallen into a pit. After rescuing her they swore to remain faithful to each other, and they declared the pit and a passing marten their witnesses. As time went by the young man forgot his vow and married another woman. They had two children, both of whom died tragically, one by falling into a pit and the other when he was bitten by a marten. Their unusual deaths led the young man to realize his error and he returned to the first woman. And if this is the outcome for one who believes in signs from a pit and a marten, all the more so for one who has faith in the Holy One, Blessed be He.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מַצְדִּיקִין עָלָיו הַדִּין מִלְּמַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב הוּנָא מֵהָכָא {תהלים צ׳:י״א} וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ.

§ Rabbi Yoḥanan said: Whoever is exacting with himself, by striving to act righteously in every way on earth below, he is judged in an exact manner in Heaven above, in order to improve him further still, as it is stated: “Truth springs out of the earth, and righteousness has looked down from heaven” (Psalms 85:12). Rabbi Ḥiyya bar Avin said that Rav Huna said that this idea is derived from here: “And Your wrath is according to the fear that is due to You” (Psalms 90:11). The level of God’s wrath correlates with the offender’s fear of God.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מצדיקים עליו מלמעלה כדכתיב וסביביו נשערה מאד:
המצדיק עצמו – שמכשיר ומקשט מעשיו.
מצדיקין עליו – מדקדקין עמו אפילו כחוט השערה יותר משאילו מקלקל מעשיו כדי למרק עונותיו.
שנאמר אמת מארץ תצמח – אז צדק משמים נשקף צדקה אין כתיב כאן אלא צדק דמשמע דין.
וכיראתך עברתך – על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך כדי למרק עונותיו ופשט המקרא מי יודע עוז אפך מי יודע עוז וכח למצוא אותו לנוס מפניך ביום אפך וכיראתך עברתך כשם שאתה יראוי ומפוחד כך יש להתיירא ולהתפחד מעברתך.
מהכא וכיראתך עברתך כו׳. מהכא פגעת כו׳ רש״י פי׳ כל הני מילי ע״פ מ״ש שהקב״ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה ע״ש אבל א״כ ה״ל לאתויי כל הנך קראי והכי נמי התם בפ״ב דיבמות ופרק הפרה ונראה לפרש ע״פ גירסת הילקוט דה״ג כל המצדיק עליו הדין מלמטה מצדיקין כו׳ וע״פ מ״ש פ״ק דכתובות רבים שתו לימא רבים ישתו לא לימא משתה אחרונים לאלימא משום דאל יפתח אדם פיו לשטן וכמפורש שם שהדבור גם בדרך הדמיון מעורר את מדת הדין על האדם עד שהשטן מקטרג להיות החוטא מודה בדבר שראוי לכך כו׳ עיין שם והא ודאי שעל העונש העבר ובא על האדם ודאי יהיה האדם מצדיק עליו הדין אבל להבא שראוי לבא עליו עונש אל יהא האדם מצדיק עליו הדין שהוא ראוי לעונש כזה שזהו פותח פיו לשטן אלא יבקש רחמים אולי יתעשת לו הקב״ה ולזה אמר כאן המצדיק עליו הדין להבא הרי מושך ומעורר מדת הדין עליו מלמעלה להצדיק עליו הדין מלמעלה ומייתי שנאמר אמת מארץ תצמח דהיינו שמצדיק עליו הדין מלמטה לפי האמת דזו המדה מנגדת בריאת אדם כמ״ש אמת אמר אל יברא וכמפורש פרק חלק גבי וימהר משה ויקוד וגו׳ מה ראה משה אמת ראה ע״ש גם מלמעלה מדת הדין מצדיק עליו לעונשו לפי האמת ולא ברחמים דהיינו וצדק משמים נשקף וגו׳ דאין השקפה אלא לרעה ודאמר מהכא וכיראתך דהיינו שירא האדם מלמטה ומצדיק עליו הדין כן הוא עברתך למשוך עליו הדין שלמעלה דהיינו עברתך ודאמר מהכא פגעת את וגו׳ ועושה צדק בדרכיך וגו׳ שמצדיק מלמטה דרכי השם ומדתו עליו לעונשו הן גם אתה קצפת ונחטא במה״ד עליו מלמעלה בך עולם ונושע על ידי שיתמרקו כל עונותיו בעולם הזה הוא נושע לעולם הבא בשכרו משלם ועלה מייתי בכה״ג הא דריב״ל כל השמח ביסורין דזה שמצדיק עליו הדין לקבל יסורין עליו מביא ישועה לעולם שנאמר בהם עולם ונושע:
אמר ר׳ יוחנן: כל המצדיק את עצמו מלמטה, שמנסה ככל האפשר להיות צדיק וישר בכל דרכיו — מצדיקין עליו את הדין מלמעלה ומדקדקים עליו, כדי להוסיף ולתקנו, שנאמר: ״אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף״, משמע, דווקא באמת הצומחת מן הסבל יהיה אף צדק מן השמים. ר׳ חייא בר אבין אמר רב הונא: מהכא [מכאן] נלמד ענין זה, שנאמר: ״וכיראתך עברתך״ (תהלים צ, יא) — ככל שהאדם ירא יותר מה׳ כך גדולה יותר עברת ה׳ אם יחטא במשהו.
§ Rabbi Yoḥanan said: Whoever is exacting with himself, by striving to act righteously in every way on earth below, he is judged in an exact manner in Heaven above, in order to improve him further still, as it is stated: “Truth springs out of the earth, and righteousness has looked down from heaven” (Psalms 85:12). Rabbi Ḥiyya bar Avin said that Rav Huna said that this idea is derived from here: “And Your wrath is according to the fear that is due to You” (Psalms 90:11). The level of God’s wrath correlates with the offender’s fear of God.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵהָכָא {ישעיהו ס״ד:ד׳} פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעוֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ אָמַר ריב״לרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל הַשָּׂמֵחַ בְּיִסּוּרִין שֶׁבָּאִין עָלָיו מֵבִיא יְשׁוּעָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ.

Reish Lakish said that this principle is derived from here: “You took him away who joyfully performed righteousness, those who remembered You in Your ways, behold You were wroth, and we sinned, upon them have we stayed of old, that we might be saved” (Isaiah 64:4). This verse also teaches that God displays wrath specifically due to the transgressions of those who are accustomed to acting righteously. Rabbi Yehoshua ben Levi said concerning the same verse: Whoever is joyful in the suffering that comes upon him brings salvation to the world [olam], as it is stated: “Upon them have we stayed of old [olam], that we might be saved.”
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אריב״ל כל ששמח ביסורין הבאין עליו מביא ישועה לעולם שנאמר הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע. הן קצפת והכית אותנו בשביל חטאתינו שחטאנו שמחנו בהן כלומר הודינו כי הכאה זו בשביל עונותינו היא עולם ונושע ראויה זו להיות ישועה לעולם.
פגעת את שש ועושה צדק – במי ששמח ועושה צדק שהן העושים כך בדרכיך יזכירוך אתה פוגע בו אם חוטא כלום כמו ויפגע בו וימת קרא הכי הוא פגעת את שש ועושה צדק והן העושין כך בדרכיך יזכירוך באותם דרכים שאתה מייסרן ביסורין יזכירוך לטובה ואומרים הן אתה קצפת בשביל שחטאנו בהם עולם ונושע בשבילם נושע לעולם הבא.
ריש לקיש אמר מהכא [מכאן]: ״פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע״ (ישעיהו סד, ד) שהשמח (״שש״) לעשות צדק — נוהגים בו כדרכיו, וקוצף ה׳ עליו אם יחטא. אמר ר׳ יהושע בן לוי על אותו פסוק: כל השמח ביסורין שבאין עליו — מביא ישועה לעולם, שנאמר: ״בהם עולם ונושע״.
Reish Lakish said that this principle is derived from here: “You took him away who joyfully performed righteousness, those who remembered You in Your ways, behold You were wroth, and we sinned, upon them have we stayed of old, that we might be saved” (Isaiah 64:4). This verse also teaches that God displays wrath specifically due to the transgressions of those who are accustomed to acting righteously. Rabbi Yehoshua ben Levi said concerning the same verse: Whoever is joyful in the suffering that comes upon him brings salvation to the world [olam], as it is stated: “Upon them have we stayed of old [olam], that we might be saved.”
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב {דברים י״א:י״ז} וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִין מִלְּהוֹרִיד (טַל וּמָטָר) דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁמְּחַבֶּלֶת וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא נֶאֶמְרָה עֲצִירָה בִּגְשָׁמִים וְנֶאֶמְרָה עֲצִירָה בְּאִשָּׁה

§ Returning to the topic of rain, Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “And He will close up the heavens” (Deuteronomy 11:17)? This verse teaches that when the heavens are closed up from bringing down dew and rain, this is similar to a woman who has the pangs of labor and yet does not give birth, as the heavens themselves suffer from their inability to bring down rain and dew. And this is what Reish Lakish said in the name of bar Kappara: Closing up is stated with regard to rains, and closing up is likewise stated with regard to a woman.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שחובלת – כמו חבלי יולדה אף השמים עושין כן וקשה לעולם ועל חטא הוא.
ועוד בענין גשמים, אמר ריש לקיש: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״ועצר את השמים״ (דברים יא, יז) — לשון עצירה מלמדת, כי בשעה שהשמים נעצרין מלהוריד טל ומטר — הרי זה דומה לאשה שמחבלת (שיש לה חבלי לידה) ואינה יולדת, וכביכול אף הם סובלים מעצירה זו. והיינו [והוא] שאמר ריש לקיש משום (בשמו) של בר קפרא: נאמרה עצירה בגשמים ונאמרה עצירה באשה,
§ Returning to the topic of rain, Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “And He will close up the heavens” (Deuteronomy 11:17)? This verse teaches that when the heavens are closed up from bringing down dew and rain, this is similar to a woman who has the pangs of labor and yet does not give birth, as the heavens themselves suffer from their inability to bring down rain and dew. And this is what Reish Lakish said in the name of bar Kappara: Closing up is stated with regard to rains, and closing up is likewise stated with regard to a woman.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תענית ח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ חננאל תענית ח., מיוחס לר׳ גרשום תענית ח., הערוך על סדר הש"ס תענית ח., מיוחס לרש"י תענית ח., תוספות תענית ח., תוספות רי"ד תענית ח., בית הבחירה למאירי תענית ח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות תענית ח., מהרש"א חידושי אגדות תענית ח., פירוש הרב שטיינזלץ תענית ח., אסופת מאמרים תענית ח.

Taanit 8a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Chananel Taanit 8a, Attributed to R. Gershom Taanit 8a, Collected from HeArukh Taanit 8a, Attributed to Rashi Taanit 8a, Tosafot Taanit 8a, Tosefot Rid Taanit 8a, Meiri Taanit 8a, Maharsha Chidushei Halakhot Taanit 8a, Maharsha Chidushei Aggadot Taanit 8a, Steinsaltz Commentary Taanit 8a, Collected Articles Taanit 8a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144