×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אִי הֲווֹ סְנוּ טְפֵי הֲווֹ גְּמִירִי דָּבָר אַחֵר מָה שְׁלֹשָׁה מַשְׁקִין הַלָּלוּ אֵין נִפְסָלִין אֶלָּא בְּהֶיסַּח הַדַּעַת אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִשְׁתַּכְחִין אֶלָּא בְּהֶיסַּח הַדַּעַת.
Rabbi Yehoshua replied: Had they been ugly, they would have been even more learned. Alternatively, the Torah is likened to water, wine, and milk because just as these three liquids are spoiled only by diversion of attention, so too, are Torah matters forgotten only through diversion of attention. If water, wine and milk are guarded, they will not spoil or have dirty objects fall into them.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
נפסלין בהיסח הדעת – כלומר מפסידין כשאין משתמרין. אלא בראתיו. דהיינו בריית עולם:
אי הוו סנו – אותם נאים שהם חכמים.
טפי הוו גמירי – שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה.
בהיסח הדעת – שאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי״ר בלע״ז.
בהיסח הדעת – אם אינו מחזירם תמיד.
אי הוו סנו הוו חכימי – פ׳ אם היו שונאים היופי הוו תלמידי חכמים ביותר.
ד״א מה משקין הללו אין נפסלין אלא כו׳. פרש״י ונפסלין בדבר קל יותר משמן ודבש כו׳ ע״ש מפירושו נראה דל״ג אין נפסלין אלא כו׳ אלא דגרסינן ונפסלין בהיסח הדעת אף ד״ת משתכחין בהיסח הדעת כו׳ כצ״ל וכ״ה בגירסת ע״י:
אי הוו סנו [אילו היו מכוערים] — טפי הוו גמירי [יותר היו לומדים]. דבר אחר באותו נושא למה נמשלה תורה לשלושה משקים אלה: מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת, שאם אין שומרים אותם הם נשפכים ומתקלקלים — אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת, שאם אדם מסיח דעתו מהם, הריהו מאבדם.
Rabbi Yehoshua replied: Had they been ugly, they would have been even more learned. Alternatively, the Torah is likened to water, wine, and milk because just as these three liquids are spoiled only by diversion of attention, so too, are Torah matters forgotten only through diversion of attention. If water, wine and milk are guarded, they will not spoil or have dirty objects fall into them.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר רַבִּי חָמָא בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו מ״ה:ח׳} הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי ה׳ בְּרָאתִיו בְּרָאתִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּרָאתִיו.

§ The Gemara returns to the issue of rain. Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: The day of the rains is as great as the day on which the heavens and earth were created, as it is stated: “Drop down, heavens, from above, let the skies pour down righteousness; let the earth open that they may bring forth salvation, and let it cause righteousness to spring up together; I, the Lord, have created it” (Isaiah 45:8). The Gemara explains that the verse does not say: I have created them, in the plural, but: I have created it. In other words, the verse is referring to rain, rather than to the heavens and the earth, which indicates that rainfall is as important as the creation of the world.
מיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה׳ בראתיו בראתים לא נאמר – דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני ה׳ בראתיו לטל ומטר שמע מינה שמשתבח ומתפאר הקב״ה במטר השמים.
בראתים לא נאמר אלא בראתיו – פי׳ דמשמע דמהדר אגשם ואם כן משום דגדול יום הגשמים כיום שנברא בו שמים וארץ משתבח ביה הקב״ה אי הוה כתיב בראתים הוה משמע דאהדר אשמים וארץ.
בד״ה שנאמר הרעיפו שמים כו׳ ומתפאר הקב״ה במטר שמים הס״ד ואח״כ מ״ה ישועה פרה כו׳ ובד״ה דרוח צפון כו׳ אורה לעולם מה שהגשמים כו׳ הד״א ובד״ה רשע בפניו כו׳ לקרותו רשע הס״ד ואח״כ מ״ה מותר לשנאותו כו׳ ובד״ה ויצו הקב״ה הס״ד ואח״כ מ״ה עליה על הגשם שתרד והס״ד ואח״כ מ״ה במפגיע כשיתפלל כו׳ ובד״ה קהה הברזל כו׳ הדור הס״ד ואח״כ מ״ה וכל שכן אם הוכשרו מעשיו קודם לכן והכי כו׳ כצ״ל:
גדול יום הגשמים כיום שנבראו כו׳ אני בראתיו כו׳ לשון ברא נאמר על תחלת הבריאה יש מאין וז״ש גדול יום הגשמים שנאמר בו ברא כאלו הוא יש מאין כיום שנבראו בו שמים וארץ דכתיב בהו בראשית ברא אלהים את השמים וגו׳:
א ושוב לענין גשמים. אמר ר׳ חמא בר׳ חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר: ״הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה׳ בראתיו״ (ישעיהו מה, ח). ומסבירים: ״בראתים״ בלשון רבים לא נאמר, אלא ״בראתיו״ בלשון יחיד, ואם כן ודאי שאינו מתייחס בפסוק לשחקים ולארץ, אלא לגשם, ללמד שירידת הגשם חשובה כבריאת העולם.
§ The Gemara returns to the issue of rain. Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: The day of the rains is as great as the day on which the heavens and earth were created, as it is stated: “Drop down, heavens, from above, let the skies pour down righteousness; let the earth open that they may bring forth salvation, and let it cause righteousness to spring up together; I, the Lord, have created it” (Isaiah 45:8). The Gemara explains that the verse does not say: I have created them, in the plural, but: I have created it. In other words, the verse is referring to rain, rather than to the heavens and the earth, which indicates that rainfall is as important as the creation of the world.
מיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים שאפי׳שֶׁאֲפִילּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא א״כאִם כֵּן נִמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים פ״ה:ב׳} רָצִיתָ ה׳ אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שבות יַעֲקֹב נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כׇל חַטָּאתָם סֶלָה.

Rabbi Oshaya likewise said: The day of rain is great, as rain even facilitates salvation, which is fruitful and multiplies on that day. It is a time of God’s favor, when salvation is brought forth into the world, as it is stated: “Let the earth open that they may bring forth salvation” (Isaiah 45:8). Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai said: Rain falls only if the Jewish people’s transgressions have been forgiven, as it is stated: “Lord, You have been favorable to Your land; You have turned the captivity of Jacob; You have forgiven the iniquity of Your people; You have pardoned all their sin. Selah” (Psalms 85:2–3). This chapter proceeds to discuss rainfall: “And righteousness has looked down from Heaven” (Psalms 85:12), in the form of rain.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
(למה) אין הגשמים יורדין בעולם אלא אם כן נמחלו עונותיהם של ישראל שנאמר רצית י״י ארצך וגו׳ נשאת עון עמך וגו׳ ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתת מטר על ארצך אשר נתת לעמך לנחלה.
ישועה פרה ורבה בו – מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי בזמן שהשחקים יזלו צדק.
רצית ה׳ ארצך – במים.
נשאת עון עמך – מיד.
ממה שיוכרח במציאות סדר הדת הוא להאמין בבא הצרות שהם אמנם יבאו על צד העונש והיא אחת מן הכונות שבזאת המסכתא כמו שביארנו וכן בעצירת הגשמים ראוי להתבונן כי עונותם הטו אלה ואז ישובו ויתחננו אליו יתברך ושב ורפא להם והוא שהעידו בכאן שאין הגשמים יורדים אא״כ נמחלו עונותיהם של ישראל וכן העידו בהזכרת מקצת עונות שהגשמים נעצרים בסבתם והכל אמת:
שנאמר רצית ה׳ ארצך גו׳. רצית אותה במים וזה רצונה כמ״ש פקדת הארץ ותשוקקה וגו׳ פלג אלהים מלא מים גו׳:
אמר ר׳ אושעיא: גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו, ששעת רצון היא, ובאה בו ישועה לעולם, שנאמר: ״תפתח ארץ ויפרו ישע״ (ישעיהו מה, ח). אמר ר׳ תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר: ״רצית ה׳ ארצך שבת שבות יעקב. נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה״ (תהלים פה, ב-ג) ואחר כך מדבר בירידת הגשמים (״וצדק משמים נשקף״. תהלים פה, יג).
Rabbi Oshaya likewise said: The day of rain is great, as rain even facilitates salvation, which is fruitful and multiplies on that day. It is a time of God’s favor, when salvation is brought forth into the world, as it is stated: “Let the earth open that they may bring forth salvation” (Isaiah 45:8). Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai said: Rain falls only if the Jewish people’s transgressions have been forgiven, as it is stated: “Lord, You have been favorable to Your land; You have turned the captivity of Jacob; You have forgiven the iniquity of Your people; You have pardoned all their sin. Selah” (Psalms 85:2–3). This chapter proceeds to discuss rainfall: “And righteousness has looked down from Heaven” (Psalms 85:12), in the form of rain.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) א״לאֲמַר לֵיהּ זְעֵירִי מִדִּיהֲבַת לְרָבִינָא אַתּוּן מֵהָכָא מַתְנִיתוּ לַהּ אֲנַן מֵהָכָא מַתְנֵינַן לַהּ {מלכים א ח׳:ל״ד-מ״ג} וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטָּאת וְגוֹ׳.

The Sage Ze’iri from the town of Dihavat said to Ravina: You learned this idea from here, whereas we learned it from here, a different verse: “When heaven is closed up, and there is no rain, when they sin against You, if they pray toward this place and confess Your name and turn from their sin, when You afflict them, then You, hear in heaven and forgive the sin of Your servants and of Your people Israel, when You teach them the good way in which they should walk, and send rain upon Your land, which You have given to Your people as an inheritance” (I Kings 8:35–36).
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: א״ל מר זעירי מדיהבת לרבינא כו׳ – זעירי סתם היה מן הראשונים ורבינא סוף הוראה לא ראו זה את זה.
ואתה תשמע השמים וגו׳ – ואומר ונתת מטר על ארצם בתפלה דשלמה.
אמר ליה [לו] זעירי, ממקום שנקרא דיהבת, לרבינא: אתון, מהכא מתניתו לה [אתם, מכאן אתם לומדים אותה] אנן, מהכא מתנינן לה [ואנחנו, מכאן אנחנו לומדים אותה] סברה עצמה, שנאמר: ״בהיעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם. ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה״ (מלכים א׳ ח, לה-לו).
The Sage Ze’iri from the town of Dihavat said to Ravina: You learned this idea from here, whereas we learned it from here, a different verse: “When heaven is closed up, and there is no rain, when they sin against You, if they pray toward this place and confess Your name and turn from their sin, when You afflict them, then You, hear in heaven and forgive the sin of Your servants and of Your people Israel, when You teach them the good way in which they should walk, and send rain upon Your land, which You have given to Your people as an inheritance” (I Kings 8:35–36).
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמַר ר׳רַבִּי תַּנְחוּם בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אא״כאֶלָּא אִם כֵּן נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה שֶׁנֶּאֱמַר {איוב כ״ד:י״ט} צִיָּה גַם חום יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ א״לאֲמַר לֵיהּ זְעֵירִי מִדִּיהֲבַת לְרָבִינָא אַתּוּן מֵהָכָא מַתְנִיתוּ לַהּ אֲנַן מֵהָכָא מַתְנֵינַן לַהּ {דברים י״א:י״ז} וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה.

Rabbi Tanḥum, son of Rabbi Ḥiyya of village of Akko, said: The rains are withheld only if the enemies of the Jewish people, a euphemism for the Jewish people, have been sentenced to destruction for their sins, as it is stated: “Drought and heat will steal the snow waters; to the grave those who have sinned” (Job 24:19). According to this interpretation, snow water will be stolen by drought, i.e., there will be none available, when people have sinned to the point that they deserve the grave. Ze’iri from Dihavat said to Ravina: You learned this idea from here; we learned it from here: “And the anger of the Lord will be kindled against you, and He will close up the heavens, and there will be no rain, and the earth will not give its fruit, and you will perish quickly” (Deuteronomy 11:17).
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין הגשמים נעצרים אלא אם כן נתחייבו שונאי ישראל כלייה כו׳ או בשביל תרומות ומעשרות. ובשביל מספרי לשה״ר. ובשביל עזי פנים. וכל מי שיש לו עזות פנים ודאי נכשל בעבירה.
ציה גם חום יגזלו מימי שלג – כשציה גם חום גוזלין מימות השלג שאינן יורדין מטר כמשפטם בידוע ששאול חטאו.
ולא יהיה מטר – וסמיך ליה ואבדתם.
אמר ר׳ תנחום בריה [בנו] של ר׳ חייא איש כפר עכו: אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל (כלומר, בלשון נקיה: ישראל) כליה, שנאמר: ״ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו״ (איוב כד, יט), כלומר, נגזלים מימי שלג, שאין הגשם והשלג יורדים, כאשר אנשים חטאו חטא מוות (= ״שאול״). אמר ליה [לו] זעירי מדיהבת לרבינא: אתון, מהכא מתניתו לה [אתם, מכאן אתם לומדים אותה], אנן, מהכא מתנינן לה [ואנחנו, מכאן מפסוק אחר לומדים אותה], שנאמר: ״וסרתם ועבדתם אלהים אחרים... ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה״ (דברים יא, טז-יז).
Rabbi Tanḥum, son of Rabbi Ḥiyya of village of Akko, said: The rains are withheld only if the enemies of the Jewish people, a euphemism for the Jewish people, have been sentenced to destruction for their sins, as it is stated: “Drought and heat will steal the snow waters; to the grave those who have sinned” (Job 24:19). According to this interpretation, snow water will be stolen by drought, i.e., there will be none available, when people have sinned to the point that they deserve the grave. Ze’iri from Dihavat said to Ravina: You learned this idea from here; we learned it from here: “And the anger of the Lord will be kindled against you, and He will close up the heavens, and there will be no rain, and the earth will not give its fruit, and you will perish quickly” (Deuteronomy 11:17).
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב חִסְדָּא אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל בִּיטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר צִיָּה גַם חום יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג מַאי מַשְׁמַע תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא עֲשִׂיתֶם יִגָּזְלוּ מִכֶּם מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

Rav Ḥisda said: The rains are withheld only due to the sin of the nullification of teruma and tithes, as it is stated: “Drought and heat will steal the snow waters” (Job 24:19). The Gemara asks: From where in the verse may this idea be inferred from the verse? The school of Rabbi Yishmael taught: Due to matters that I have commanded you to do in the summer, e.g., take teruma and tithes from the summer produce, and that you did not do, the snow waters will be stolen from you in the rainy season.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שצויתי אתכם בימות החמה היינו תרומות ומעשרות:
ציה – דריש לשון צווי דברים שצויתי אתכם בימות החמה תרומות ומעשרות גזלו מימי שלג את המטר.
שצויתי אתכם בימות החמה כו׳. וטפי ה״ל למנקט לקט שכחה ופאה שהם ממש בימות החמה בשדה אבל תרומות ומעשרות ניתן יותר בימות הגשמים אחר הדישה ומירוח וצ״ל מה״ט גופיה מדכתיב ציה גם חום דמשמע דבר שצויתי גם בחום ע״כ דהיינו תרומות ומעשרות שנצטוו בימי הגשמים אחרי הדישה ומירוח וגם בחום בימות החמה משא״כ לקט שכחה ופאה לא שייך ציווי כו׳ רק בימות החמה ומאי גם חום:
דבר שצויתי ולא עשיתם כו׳. מפורש פרק ב״מ האיך משמע ולא עשיתם ע״ש:
אמר רב חסדא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שאין אנשים מפרישים עוד, שנאמר: ״ציה גם חם יגזלו מימי שלג״. ושואלים: מאי משמע [מה המשמעות], כלומר, כיצד נובע רעיון זה מן הפסוק? ומסבירים: שהוא מסתמך על תנא דבי [מה ששנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל: בשביל דברים שצויתי (״ציה״ כמו צוה) אתכם בימות החמה מתן תרומות ומעשרות מן היבול הגדל בקיץ ולא עשיתם — יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים.
Rav Ḥisda said: The rains are withheld only due to the sin of the nullification of teruma and tithes, as it is stated: “Drought and heat will steal the snow waters” (Job 24:19). The Gemara asks: From where in the verse may this idea be inferred from the verse? The school of Rabbi Yishmael taught: Due to matters that I have commanded you to do in the summer, e.g., take teruma and tithes from the summer produce, and that you did not do, the snow waters will be stolen from you in the rainy season.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ״ה:כ״ג} רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר.

Rabbi Shimon ben Pazi said: The rains are withheld only due to the sin of those who speak slander, as it is stated: “The north wind brings forth rain, but a backbiting tongue, an angry countenance” (Proverbs 25:23). This verse indicates that if the countenance of the heavens is angry, with neither clouds nor rain, it is due to slanderous speech.
מיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר – תחולל תבטל כמו לא יחל דברו (במדבר ל) כדאמרי׳ ביבמות (דף עב.) דרוח צפון ברור הוא ומביא אורה לעולם מה שגשמים נעצרין ופנים נזעמין שמראה הקב״ה שאינו מביא מטר לעולם מפני לשון שקר רכילות ופשט המקרא כשם שרוח צפון תחולל גשם כך פנים נזעמים מפני לשון שקר.
פנים נזעמים לשון סתר – פירוש בשביל לשון שקר שאומר לשון הרע הרוח צפון תבטל הגשם והיינו פנים נזעמים.
ופנים נזעמים לשון שקר פרש״י לפי דרש זה פנים נזעמים שמראה הקב״ה כו׳ ע״ש. ול״נ לפ׳ גם לפי דרש זה פנים נזעמים של בני אדם שמצטערים בכך:
אמר ר׳ שמעון בן פזי: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע, שנאמר: ״רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר״ (משלי כה, כג). לומר, שאם לשמים פנים נזעמים (ללא עננים וגשם), הרי זה בגלל לשון הרע הנאמרת בסתר.
Rabbi Shimon ben Pazi said: The rains are withheld only due to the sin of those who speak slander, as it is stated: “The north wind brings forth rain, but a backbiting tongue, an angry countenance” (Proverbs 25:23). This verse indicates that if the countenance of the heavens is angry, with neither clouds nor rain, it is due to slanderous speech.
מיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַזֵּי פָנִים שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ג׳:ג׳} וַיִּמָּנְעוּ רְבִיבִים וּמַלְקוֹשׁ לא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ וְגוֹ׳ וְאָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת פָּנִים סוֹף נִכְשָׁל בַּעֲבֵירָה שֶׁנֶּאֱמַר וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ רַב נַחְמָן אָמַר בְּיָדוּעַ שֶׁנִּכְשַׁל בַּעֲבֵירָה שֶׁנֶּאֱמַר הָיָה לְךָ וְלֹא נֶאֱמַר יִהְיֶה לָּךְ.

Rav Salla said that Rav Hamnuna said: The rains are withheld only due to impudent people, as it is stated: “Therefore the showers have been withheld, and there has been no last rain, yet you had a harlot’s forehead, you refused to be ashamed” (Jeremiah 3:3). And Rav Salla said that Rav Hamnuna said, with regard to the same verse: Any man who is insolent will ultimately stumble over the transgression of prostitution, as it is stated: “Yet you had a prostitute’s forehead.” Rav Naḥman said: The verse does not mean that he will commit a sexual transgression in the future; rather, it is known that he has already stumbled over this transgression, as it is stated: “You had,” in the past tense, and it is not stated: You will.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שנאמר ומצח שהוא עז פנים מיד אשה זונה היה לך ועוז פניו שמעיז פניו ישונא:
וימנעו רביבים – משום דמאנת הכלם שהיה בך עזות.
היה – משמע כבר נכשל.
ומצח אשה זונה כו׳. פרש״י מסיפא דקרא וימנעו רביבים משום דמאנת הכלם כו׳ ע״ש ומרישא דקרא ומצח אשה נמי מורה על העזות בכמה כתובים וה״נ אמרי׳ במסכת זבחים ציץ מכפר על עזות פנים שנאמר והיה על מצח אהרן וגו׳ ע״ש:
שיש לו עזות פנים כו׳. שנאמר העז איש רשע בפניו כו׳. והמקרא מסורס העז בפניו איש רשע:
אמר רב סלא אמר רב המנונא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים, שנאמר: ״וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך״ (ירמיהו ג, ג). על אותו פסוק אמר רב סלא אמר רב המנונא: כל אדם שיש לו עזות פנים — סוף נכשל בעבירה של זנות, שנאמר: ״ומצח אשה זונה היה לך״. רב נחמן אמר: לא סופו שיכשל בעבירה זו, אלא בידוע שנכשל כבר בעבירה, שנאמר: ״היה לך״ בלשון עבר ולא נאמר ״יהיה לך״ בלשון עתיד.
Rav Salla said that Rav Hamnuna said: The rains are withheld only due to impudent people, as it is stated: “Therefore the showers have been withheld, and there has been no last rain, yet you had a harlot’s forehead, you refused to be ashamed” (Jeremiah 3:3). And Rav Salla said that Rav Hamnuna said, with regard to the same verse: Any man who is insolent will ultimately stumble over the transgression of prostitution, as it is stated: “Yet you had a prostitute’s forehead.” Rav Naḥman said: The verse does not mean that he will commit a sexual transgression in the future; rather, it is known that he has already stumbled over this transgression, as it is stated: “You had,” in the past tense, and it is not stated: You will.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת פָּנִים מוּתָּר לִקְרוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ״א:כ״ט} הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מוּתָּר לִשְׂנאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {קהלת ח׳:א׳} וְעֹז פָּנָיו יְשׁוּנֶּא אַל תִּקְרֵי יְשׁוּנֶּא אֶלָּא יִשָּׂנֵא.

Rabba bar Rav Huna said: With regard to any man who is insolent, it is permitted to call him wicked to his face, as it is stated: “A wicked man makes his face insolent” (Proverbs 21:29). Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is permitted to hate him, as it is stated: “And the insolence of his face is changed” (Ecclesiastes 8:1). Do not read it as: “Is changed [yeshunne]”; rather, read it as: Is hated [yissane], as the two words are spelled the same way in Hebrew, albeit with different vocalization and pronunciation.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומותר לקרותו רשע שנאמר העז איש רשע בפניו ומותר לשנאותו [שנאמר] ועוז פניו ישונא א״ת ישונה אלא ישנא.
העז איש – שיש בו עזות פנים אמור לו רשע בפניו ואין בו משום מלקות כדאמרי׳ במסכת קדושין (דף כח.) ומשום דבר זה בלבד מותר לקרותו רשע.
מותר לשנאותו – אע״ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך.
ועז פניו ישונא – ועז כתיב חסר ו׳ מי שהוא עז פנים ישנא בשו״א.
מותר לקרותו רשע – אף על גב דאמרי׳ בקדושין (דף כח.) הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו לזה מותר דודאי נכשל בעבירה ועומד במורדו דהכרת פניו ענתה בו.
ועז פניו ישונא פרש״י ועז כתיב חסר ו׳ מי שהוא עז פנים ישנא בשי״ן ואל״ף עכ״ל בכל הספרים בקהלת בשי״ן ואל״ף ומה שכתב שהוא באל״ף י״ל דכוונתו מדכתיב באל״ף דריש ליה מלשון שנאה ולא מלשון שינוי כפרש״י וכתרגומו שם דא״כ ה״ל למכתב בה״א ישנה אבל מה שכתב שהוא בשי״ן לא ידעתי כוונתו דהא בין שיהיה מלשון שנאה ובין מלשון שינוי בא השי״ן בו ואפשר לומר דכוונתו לפי הדרש מלשון שנאה יהיה השי״ן בשמאל כמו סי״ן וק״ל:
אמר רבה בר רב הונא: כל אדם שיש לו עזות פנים — מותר לקרותו רשע, שנאמר: ״העז איש רשע בפניו״ (משלי כא, כט), משמע שאם העז איש בפניו — אפשר לומר לו (״בפניו״) שהוא רשע. רב נחמן בר יצחק אמר: מותר לשנאותו שנאמר: ״ועז פניו ישנא״ (קהלת ח, א), אל תקרי [תקרא] ״ישנא״ אלא ״ישנא״.
Rabba bar Rav Huna said: With regard to any man who is insolent, it is permitted to call him wicked to his face, as it is stated: “A wicked man makes his face insolent” (Proverbs 21:29). Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is permitted to hate him, as it is stated: “And the insolence of his face is changed” (Ecclesiastes 8:1). Do not read it as: “Is changed [yeshunne]”; rather, read it as: Is hated [yissane], as the two words are spelled the same way in Hebrew, albeit with different vocalization and pronunciation.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר רַב קַטִּינָא אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל בִּיטּוּל תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר {קהלת י׳:י״ח} בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה בִּשְׁבִיל עַצְלוּת שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה נַעֲשֶׂה שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָךְ וְאֵין מָךְ אֶלָּא עָנִי שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ז:ח׳} וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְאֵין מְקָרֶה אֶלָּא הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ק״ד:ג׳} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.

Rav Ketina said: The rains are withheld only due to the sin of dereliction in the study of Torah, as it is stated: “By slothfulness the rafters [hamekare] will sink in [yimakh], and through idleness of the hands the house leaks” (Ecclesiastes 10:18). Due to slothfulness that was present amongst the Jewish people, that they did not occupy themselves with Torah, the enemy of the Holy One, Blessed be He, a euphemism for God Himself, has sunk. And sunk [makh] means nothing other than poor, as it is stated: “But if he is too poor [makh] for your valuation” (Leviticus 27:8). And “rafters [mekare]” means nothing other than a reference to the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Who lays the beams [hamekare] of Your upper chambers in the water” (Psalms 104:3).
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין הגשמים נעצרים אלא בעון גזל שנאמר על כפים כסה אור ואין כפים אלא גזל שנאמר ומן החמס אשר בכפיהם. וכן נמי נעצרים בשביל ישראל שמעשיהם מקולקלין.
ימוך שאינו נותן מטר:
ימך – כמי שאין בו כח להוריד טל ומטר.
ואין מקרה אלא הקב״ה כו׳. קראו הכא מקרה הגם שהוא מקרה במים עליותיו דהיינו בין מים עליונים למים תחתונים מכ״מ הוא מך שונאו של כו׳:
אמר רב קטינא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה, שנאמר: ״בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלוף הבית״ (קהלת י, יח), לומר: בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה — נעשה שונאו של הקדוש ברוך הוא (לשון נקיה, כלומר, הקדוש ברוך הוא) מך. ואין ״מך״ אלא עני, שנאמר: ״ואם מך הוא מערכך״ (ויקרא כז, ח) ואין ״מקרה״ אלא כינוי להקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״המקרה במים עליותיו״ (תהלים קד, ג).
Rav Ketina said: The rains are withheld only due to the sin of dereliction in the study of Torah, as it is stated: “By slothfulness the rafters [hamekare] will sink in [yimakh], and through idleness of the hands the house leaks” (Ecclesiastes 10:18). Due to slothfulness that was present amongst the Jewish people, that they did not occupy themselves with Torah, the enemy of the Holy One, Blessed be He, a euphemism for God Himself, has sunk. And sunk [makh] means nothing other than poor, as it is stated: “But if he is too poor [makh] for your valuation” (Leviticus 27:8). And “rafters [mekare]” means nothing other than a reference to the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Who lays the beams [hamekare] of Your upper chambers in the water” (Psalms 104:3).
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) רַב יוֹסֵף אָמַר מֵהָכָא {איוב ל״ז:כ״א} וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם וְאֵין אוֹר אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ו׳:כ״ג} כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁרָקִיעַ נַעֲשֶׂה בְּהוֹרִין בְּהוֹרִין לְהוֹרִיד טַל וּמָטָר רוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם.

Rav Yosef said that this idea is derived from here: “And now that men do not see the light, it is bright in the skies, but the wind passes and cleanses them” (Job 37:21). And “light” means nothing other than Torah, as it is stated: “For a mitzva is a lamp and Torah is a light” (Proverbs 6:23). According to this interpretation, the verse means that when “men do not see the light,” i.e., when they are not occupied with Torah, “it is bright in the skies,” as there are no rainclouds. With regard to this verse, the school of Rabbi Yishmael taught: Even when the sky is comprised of bright clouds that serve to bring down dew and rain, no rain will fall, as “the wind passes and cleanses them.”
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בהרים בהרים גדודים:
ערך בהר
בהרא(תענית ז:) רבן גמליאל אומר אם ראית רקיע שנעשה בהורין בהורין רוח עברה ותטהר׳ פי׳ גדודין של עננים בשביל שלא ראו אור שהיא התורה בהרין של רקיע רוח עברה ותטהרם פירוש אחר בהורין מטולאין מלשון בהרת: (סנהדרין סח.) סוף הלכה בהרת עזה כשלג. (שבועות ג) בהרת קודמת לשע׳ לבן (סנהדרין פ) בגמ׳ דזקן ממרא:
ערך תרקב
תרקבב(בפרק ה׳ דמשנת תמיד) והכף דומה לתרקב גדול (תענית ז) מתמצית בית כור שותה תרקב פי׳ תרי וקב הנה ג׳ קבין והן חצי סאה (א״ב פי׳ בל״י מדה של ג׳ קבין):
א. [גלאנץ. לייכטען.]
ב. [געטריידע מאס.]
ועתה לא ראו אור – מפני שלא ראו אור של תורה.
אפילו כשהשמים בהורין – כמו בהרת מנומר בעבים ורוצה להוריד גשמים רוח עברה ותטהרם מפזרת העבים: המלאך אף ברי שמו יפיץ ענן אורו גשם שלו.
בהורין לשון בהרות טרוק״ש בלע״ז.
ואין אור אלא תורה כו׳. ר״ל אין אור במקום הזה אלא תורה דלפי פשטיה ולא ראו אור השמש והלבנה לא יתכן דאדרבה מתוך שרוח עברה בהם ותטהרם דהיינו שהרקיע הוא טהור ונהור יותר המאורות מאירים:
רב יוסף אמר: מהכא [מכאן] מפסוק זה אפשר ללמוד אותו ענין: ״ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם״ (איוב לז, כא) ואין ״אור״ אלא תורה, שנאמר: ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו, כג), לומר, שכאשר ״לא ראו אור״ — לא עסקו בתורה — אז ״בהיר הוא בשחקים״, שאין עננים בשמים. תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל על כתוב זה: אפילו בשעה שרקיע נעשה בהורין בהורין (טלאים טלאים, של עננים) להוריד טל ומטר, גם אז ״רוח עברה ותטהרם״ ואין גשם יורד.
Rav Yosef said that this idea is derived from here: “And now that men do not see the light, it is bright in the skies, but the wind passes and cleanses them” (Job 37:21). And “light” means nothing other than Torah, as it is stated: “For a mitzva is a lamp and Torah is a light” (Proverbs 6:23). According to this interpretation, the verse means that when “men do not see the light,” i.e., when they are not occupied with Torah, “it is bright in the skies,” as there are no rainclouds. With regard to this verse, the school of Rabbi Yishmael taught: Even when the sky is comprised of bright clouds that serve to bring down dew and rain, no rain will fall, as “the wind passes and cleanses them.”
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר ר׳רַבִּי אַמֵּי אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בַּעֲוֹן גָּזֵל שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ו:ל״ב} עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר בַּעֲוֹן כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר וְאֵין כַּפַּיִם אֶלָּא חָמָס שֶׁנֶּאֱמַר {יונה ג׳:ח׳} וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם וְאֵין אוֹר אֶלָּא מָטָר שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ז:י״א} יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ.

Rabbi Ami said: The rains are withheld only due to the sin of robbery, as it is stated: “He covers His hands with the light, and He has commanded it due to imploring” (Job 36:32). This means that due to the sin of stealing hands, God has covered the light and no rain will fall. And Rabbi Ami adds that the term “hand” means nothing other than a sin of violence, as it is stated: “And from the violence that is in their hands” (Jonah 3:8). And “light” means nothing other than rain, as it is stated: “He spreads abroad the cloud of His light” (Job 37:11).
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשביל גזל שנאמר על כפים וגו׳. לעיל מהאי קרא דבר כי הקב״ה עושה עם העבים והמים דבר והפכו עונש לרשעים ושכר טוב לצדיקים דהיינו בם ידין עמים דור המבול לאבדם ובהפך יתן בהם אוכל למכביר מזונות לצדיקים כמ״ש במדרש משל לנחתום כו׳ עיין בילקוט וע״ז אמר גם כן כי במבול על החמס דן אותם במים כמ״ש כי מלאה הארץ חמס וגו׳ לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ומאז שנשבע שלא יביא מבול דן אותם על החמס בהפך זה דהיינו בהעצר המים כמ״ש על בשביל חמס שבכפים כסה אור ומטר עד שיתפללו עליו:
אמר ר׳ אמי: אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל, שנאמר: ״על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע״ (איוב לו, לב), לומר: בעון כפים שגזלו — כסה אור ואין גשמים יורדים. והוא מבאר ואין ״כפים״ אלא רמז עבור חטא חמס, שנאמר: ״ומן החמס אשר בכפיהם״ (יונה ג, ח), ואין ״אור״ אלא מטר, שנאמר: ״יפיץ ענן אורו״ (איוב לז, יא).
Rabbi Ami said: The rains are withheld only due to the sin of robbery, as it is stated: “He covers His hands with the light, and He has commanded it due to imploring” (Job 36:32). This means that due to the sin of stealing hands, God has covered the light and no rain will fall. And Rabbi Ami adds that the term “hand” means nothing other than a sin of violence, as it is stated: “And from the violence that is in their hands” (Jonah 3:8). And “light” means nothing other than rain, as it is stated: “He spreads abroad the cloud of His light” (Job 37:11).
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ו:ל״ב} וַיְצַו עָלֶיהָ בְּמַפְגִּיעַ וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ז׳:ט״ז} וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה [וְגוֹ׳] וְאַל תִּפְגַּע בִּי.

What is the remedy of one who has caused the rain to be withheld? He should increase his prayers, as it is stated in the same chapter: “And He has commanded it due to imploring” (Job 37:12), and “imploring” means nothing other than prayer, as it is stated: “Therefore, do not pray you for this nation, neither lift up cry nor prayer for them, neither implore Me” (Jeremiah 7:16).
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ויצו – הקדוש ברוך הוא.
עליה – על הגשם שתרד.
במפגיע – כשיתפלל עליה כמו ואל תפגע בי.
מאי תקנתיה [מה תקנתו] של מי שגרם שאין הגשמים יורדים — ירבה בתפלה, שנאמר: ״ויצו עליה במפגיע״ (איוב לו, לב) ואין פגיעה אלא לשון תפלה, שנאמר: ״ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי״ (ירמיהו ז, טז).
What is the remedy of one who has caused the rain to be withheld? He should increase his prayers, as it is stated in the same chapter: “And He has commanded it due to imploring” (Job 37:12), and “imploring” means nothing other than prayer, as it is stated: “Therefore, do not pray you for this nation, neither lift up cry nor prayer for them, neither implore Me” (Jeremiah 7:16).
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וא״רוְאָמַר רַבִּי אַמֵּי מַאי דִּכְתִיב {קהלת י׳:י׳} אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל אִם רָאִיתָ רָקִיעַ שֶׁקֵּיהָה כַּבַּרְזֶל מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂה הַדּוֹר שֶׁהֵן מְקוּלְקָלִין שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל.

And Rabbi Ami said: What is the meaning of that which is written: “If the iron is blunt, and does not whet the edge” (Ecclesiastes 10:10)? If you see a sky that is blunt as iron, in that it does not bring down dew and rain, this is due to the deeds of the generation, which are corrupt, as it is stated: “And does not whet [kilkal] the edge [panim].” Panim, which also means face, is often used in reference to the leaders of a generation, while the term kilkal is similar to the word for corrupt, mekulkalin.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קהה הברזל – כמו הקהה את שיניו ושיני בנים תקהינה (ירמיהו לא).
והוא לא פנים קלקל – שקלקלו הדור.
אם ראית רקיע שקיהה כברזל כו׳. והיא קללה שבת״כ ונתתי את שמיכם כברזל וגו׳ והיא קשה משל משה שנאמר והיו שמיך וגו׳ נחושת וגו׳ כפרש״י בחומש:
שנאמר והוא לא פנים קלקל כו׳. פי׳ לפום ריהטא והוא לא פנים אין לו משמעות לפי דרשה זו ויש לפרש כדברי המתרגם שהביא גם כן על דרשה זו והוא לא פנים וגו׳ פירוש וההוא דרא לא צלו קדם ה׳ כו׳ ע״ש:
ואמר ר׳ אמי: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל״ (קהלת י, י), כתוב זה בא לומר: אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר, דבר זה הוא בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין, שנאמר: ״והוא לא פנים קלקל״,
And Rabbi Ami said: What is the meaning of that which is written: “If the iron is blunt, and does not whet the edge” (Ecclesiastes 10:10)? If you see a sky that is blunt as iron, in that it does not bring down dew and rain, this is due to the deeds of the generation, which are corrupt, as it is stated: “And does not whet [kilkal] the edge [panim].” Panim, which also means face, is often used in reference to the leaders of a generation, while the term kilkal is similar to the word for corrupt, mekulkalin.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) מָה תַּקָּנָתָן יִתְגַּבְּרוּ בְּרַחֲמִים שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {קהלת י׳:י׳} וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חׇכְמָה כׇּל שֶׁכֵּן אִם הוּכְשְׁרוּ מַעֲשֵׂיהֶן מֵעִיקָּרָא.

What is their remedy? They must increase their prayers for mercy, as it is stated in the same verse: “Then must he increase his strength, but wisdom is profitable to direct” (Ecclesiastes 10:10). This verse hints that rain will fall if one increases his strength, i.e., his prayers for mercy. The last part of the verse means that, all the more so, if their deeds had been righteous and direct from the beginning, the rains would not have been withheld.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכ״ש אם הוכשרו מעשיהן – קודם לכן והכי משמע ויתרון הכשיר ויתרון שהכשיר לחכמה אם הכשירו מעשיהן מתחילה שיבואו הגשמים יותר מבחיילים יגבר שהן מגבירין חיילים ועומדין בתפלה בזמן שקלקלו.
גמ׳ מה תקנתן יתגברו ברחמים שנאמר כו׳ כצ״ל:
שנאמר וחיילים יגבר וגו׳. דתפלת רבים יותר מקובלת וכן לקמן לענין תורה לימוד הרבים יותר מועיל וכמ״ש בספ״ב דברכות אקרא דילכו מחיל אל חיל:
מה תקנתן — יתגברו ברחמים, שנאמר: ״וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה״ (קהלת י, י) — וכל שכן אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא [מתחילה], לא ייעצרו הגשמים.
What is their remedy? They must increase their prayers for mercy, as it is stated in the same verse: “Then must he increase his strength, but wisdom is profitable to direct” (Ecclesiastes 10:10). This verse hints that rain will fall if one increases his strength, i.e., his prayers for mercy. The last part of the verse means that, all the more so, if their deeds had been righteous and direct from the beginning, the rains would not have been withheld.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד

The Gemara cites a different interpretation of the same verse. Reish Lakish said: If you see a student
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
על אותו פסוק עצמו מביאים דרשה אחרת, ריש לקיש אמר: אם ראית תלמיד
The Gemara cites a different interpretation of the same verse. Reish Lakish said: If you see a student
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144