×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת י״ח:גמרא
;?!
אָ
מוּגְמָר וְגׇפְרִית מ״טמַאי טַעְמָא שָׁרוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי? הָתָם מַנַּח אַאַרְעָא. גִּיגִית וְנֵר וּקְדֵרָה וְשַׁפּוּד – מ״טמַאי טַעְמָא שָׁרוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי? דְּמַפְקַר לְהוּ אַפְקוֹרֵי. מַאן תְּנָא לְהָא דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן: א״לֹא תְּמַלֵּא אִשָּׁה קְדֵרָה עֲסָסִיּוֹת וְתוּרְמְסִין וְתַנִּיחַ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר ע״שעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. וְאִם נְתָנָן – לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: בלֹא יְמַלֵּא נַחְתּוֹם חָבִית שֶׁל מַיִם וְיַנִּיחַ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר ע״שעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְאִם עָשָׂה כֵּן – לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ״? לֵימָא ב״שבֵּית שַׁמַּאי הִיא, וְלָא ב״הבֵּית הִלֵּל? אֲפִילּוּ תֵּימָא ב״הבֵּית הִלֵּל, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בַּגֶּחָלִים. א״האִי הָכִי מוּגְמָר וְגׇפְרִית נָמֵי לִגְזוֹר!? הָתָם לָא מְחַתֵּי לְהוּ, דְּאִי מְחַתֵּי סָלֵיק בְּהוּ קוּטְרָא וְקָשֵׁי לְהוּ. אוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן נָמֵי לִיגְזוֹר? הָתָם גכֵּיוָן דְּקָשֵׁי לְהוּ זִיקָא לָא מְגַלּוּ לֵיהּ. צֶמֶר לַיּוֹרָה לִיגְזוֹר? אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּיוֹרָה עֲקוּרָה. וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא מֵגִיס בָּהּ!? דבַּעֲקוּרָה וְטוּחָה. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר מָר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בַּגֶּחָלִים, ההַאי קְדֵרָה חַיְּיתָא שְׁרֵי לְאַנּוּחַהּ ע״שעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה בְּתַנּוּרָא – מ״טמַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלָא חֲזֵי לְאוּרְתָּא, אַסּוֹחֵי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִינֵּיהּ, וְלָא אָתֵי לְחַתּוֹיֵי גֶּחָלִים. וּבְשִׁיל – שַׁפִּיר דָּמֵי, בְּשִׁיל וְלָא בְּשִׁיל – אֲסִיר, וְאִי שְׁדָא בֵּיהּ גַּרְמָא חַיָּיא – שַׁפִּיר דָּמֵי. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר מָר: כׇּל מִידֵּי דְּקָשֵׁי לֵיהּ זִיקָא לָא מְגַלּוּ לֵיהּ, הַאי בִּשְׂרָא דְּגַדְיָא וּשְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי, דְּבַרְחָא וְלָא שְׁרִיק – אֲסִיר,⁠1 דְּגַדְיָא וְלָא שְׁרִיק דְּבַרְחָא וּשְׁרִיק – רַב אָשֵׁי שָׁרֵי וְרַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי אָסַר.⁠2 וּלְרַב אָשֵׁי דְּשָׁרֵי, (וְהָתַנְיָא): ״אֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם״!? הָתָם דְּבַרְחָא וְלָא שְׁרִיק. אִיכָּא דְּאָמְרִי: ודְּגַדְיָא, בֵּין שְׁרִיק בֵּין לָא שְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי, דְּבַרְחָא נָמֵי וּשְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי. כִּי פְּלִיגִי דְּבַרְחָא וְלָא שְׁרִיק – דְּרַב אָשֵׁי שָׁרֵי זוְרַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי אָסַר.⁠3 וּלְרַב אָשֵׁי דְּשָׁרֵי, (וְהָתַנְיָא): ח״אֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם״!? הָתָם טבְּבִשְׂרָא אַגּוּמְרֵי. אָמַר רָבִינָא: הַאי קַרָא חַיָּיא – שַׁפִּיר דָּמֵי; כֵּיוָן דְּקָשֵׁי לֵיהּ זִיקָא, כְּבִשְׂרָא דְגַדְיָא דָּמֵי.: ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹכְרִין.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: ילֹא יִמְכּוֹר אָדָם חֶפְצוֹ לְגוֹי4, וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְלֹא יַלְוֶנּוּ, וְלֹא יִתֵּן לוֹ בְּמַתָּנָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ. וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ.⁠״ א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה: הֵן הֵן דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל!? לֹא בָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי ב״הבֵּית הִלֵּל.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״בש״אבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם חֲמֵצוֹ לְגוֹי5 אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁיִּכְלֶה קוֹדֶם הַפֶּסַח, דִּבְרֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: ככׇּל זְמַן שֶׁמּוּתָּר לְאוֹכְלוֹ – מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכ״י מינכן 95, ובדפוס שונצינו. בדפוס וילנא: ״אסור״.
2 כן בכ״י מינכן 95, וטיקן 127. בדפוס שונצינו, וילנא: ״אסיר״.
3 כן בכ״י מינכן 95, וטיקן 127. בדפוס שונצינו, וילנא: ״אסיר״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לנכרי״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לנכרי״.
E/ע
הערותNotes
ערך עססיות עססיותא(שבת יח:) לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמוסין פי׳ בתשובות אחד ממיני קטנית שגדלין בארץ ישראל ובבבל אין מצויין לא עססיות ולא תורמוסין (א״ב יש אשישים ויש אסיסי׳ ויש עססיות ולא ידעתי אם כלם מן קטנית או מן קטנית אחד או מינים שונים). ערך חי חיב(שבת יח:) האי קידרא חייתא שפיר דמי פי׳ רב האי גאון קידרא חייתא לאו חייתא ממש קרירתא שאילו צונן ממש אסורה להניחה בין השמשות כדרך שאמרו לא תמלא אשה קדרתה עססיות ותורמוסיא אלא קדרא חייתא זו היא שחמה ולא התחילה לבשל אבל אם התחילה לבשל ולא הגיעה לשיעור מאכל בן דרוסאי אסור להשהותה וזהו שאמר בשיל אסיר ואם הגיעה למאכל בן דרוסאי מותר להשהותה אף על פי שלא בשלה כל צורכה דתניא חנניא אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו ע״ג כירה בשבת וזו היא דאמר ר׳ יוחנן שלא בשל כל צרכו אבל בשל כל צרכו מותר לשהותו גם כרבי יוחנן נמצא האיסור בשני פנים צונן שלא חממו כל עיקר וכשהתחילו לבשל ולא הגיעו למאכל בן דרוסאי ולא הניח בהן בשר חי והמותר שני פנים שחממו ולא בשלו כל עיקר ושבשלו כמאכל בן דרוסאי ואפי׳ בשלו כל צרכו.   ערך לקן לקןג(שבת יח:) שדי להו ללקונא דמיא (בראשית רבה יג) ואדם אין מימי אוקינוס מה הן אמר לו מים בולעין אמר לו וחזון לי מלא ליקונין מיא מלא הספל מים תרגום לקונא (א״ב פירוש בלשון יוני ספל).   ערך גמר גמרד(ברכות מב:) והוא אומר על המוגמר אע״פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה. (ביצה כב:) ומניחין את המוגמר ביום טוב: (שבת יח) ומניחין את המוגמר תחת הכלים ומתגמרין והולכין כל השבת. (מועד קטן כז) ואין מניחין לא את המוגמר ולא את הבשמים בבית האבל פי׳ מוגמר בלשון לעז ספומי״י (א״ב תרגום מקטרת מור ולבנה מתגמרא מן קטורת בוסמין ונקרא הקטרת מוגמר מפני שניתן על גבי גחלים תרגום גחלי אש גומרא דאשא וגם נקרא מוגמר שכלו נגמר ונאכל תרגום וכליל על מזבחך וגמיר לרעוא על מדבחך).   ערך לבן לבןה(שבת יח) בימי ליבוניך מהו אצליך פי׳ כשפוסקת מן הדם וסופרת ז׳ נקיים.   ערך לח לחוהקרש האחד תרגום לוחא חדא הלוח והבמות כבר פירשנו בערך בם. (שבת מז) לוחיים של סקבם פי׳ סקבם ארק״ו בליש״טרו בלעז ולוחיים הן כעין דף קטן שמשימין בתוך העץ כדי לזרוק החץ ואם החזיר אותו דף לא יחברנו במסמרים. פ״א מטרא שיורין בה חצים לוחי וקוקרי (שבת יח) פי׳ הללו לוחי וקוקרי אינם כלים אלא חופרים בקרקע ונותנין בה חוטין וטתנים על פי החפירה לוח נוטה על החפירה וסומך הלוח ההוא בקיסם דק נשען על החטים וכשיכנס העוף בחפירה וימשוך החוטה שהקיסם נשען עליו מיד נופל הקיסם והלוח אחריו על שפת החפירה ונשאר העוף בחפירה וכיוצא בזה קוקרי.   ערך נוות נוותז(שבת יח) אזל אבימי ניותאה והרגו נוותי אחר פי׳ שם מקום כדכתיב ניות ברמה ובזה הענין נווטי שבראש זה הפרק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [הילזען פרוכט.]
ב [ראה.]
ג [בעקען.]
ד [בעשליסען. מאללענדען רויכגווערץ.]
ה [ווייס, ריין.]
ו [טאפעל. פלעכע. לאטע.]
ז [ארטס נאמע.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144