×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) יֵשׁ לָהּ עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם.
the case where there are witnesses for her in a country overseas who can testify that she engaged in sexual intercourse, when the bitter water will not evaluate her faithfulness. Therefore, Rabbi Shimon should be concerned that such a dispensation will result in the defamation of the untainted women who drank and were unaffected, as people will view them as guilty women who were not affected because there were witnesses overseas.
תוספותתוספות איווראשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יש לה עדים במדינת הים לא שכיחא – וה״ה בא עליה בעלה בדרך נמי לא שכיח.
עדים במדינת הים לא שכיחא ולא מסקי אינשי אדעתייהו למחשדינהו לטהורות בהכי והאי דשני לעיל לר׳ שמעון מדזכות לא תלו עדים נמי לא תלו משום דאכתי לא היה קיימא לן דרשא דהאי קרא. וא״ת היאך יוציאו לעז על הטהורות שיש עדים במדינת הים כיון שהיא יולדת והא אמר לקמן דאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח ואם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים. וי״ל דאינו דבר הניכר כל כך ולא מסקינן אדעתייהו:
(1-2) יש לה עדים במדינת הים לא שכיחא. וא״ת היאך יוציאו לעז על הטהורות שיש עדים במדינת הים כיון שהיא יולדת והאמרינן לקמן (דף כ״ו ע״א) דאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח יולדת שחורים יולדת לבנים. וי״ל דאינו דבר הניכר כל כך ולא מסקי אדעתייהו. תוספי הרא״ש ז״ל.
וכן צריך לומר לר׳ עקיבא דאם היתה עקרה נפקדת. ברם צריך עיון בזכות תולה דר׳ שמעון הוה ליה להקשות ולתרץ כן. ובספרי (פרשת נשא) שנינו אחרי סברת רבי ר׳ שמעון בן יוחאי אומר וכי מי מודיע לכל העומדים שסוף זו למות וכו׳ יעוין שם. ואם כן אעיקרא לא קשיא דחיישינן ללעז דביני ביני. ועיין מה שכתבו התוס׳ לעיל (דף ו׳ ע״א) ד״ה אם עיין שם. צעיר אי״ן.
תוספות בד״ה א״ל ק״ו ופרכוהו כו׳ אלמא זימנין בדילי מקילתא כו׳ וזימנין איפכא כו׳ עכ״ל פי׳ דהכא ודאי לא פסיקא להו לרבנן דלאינשי חמירא להו נדה טפי מסוטה דבזו הסברא אי חמירא ליה לאינשי אי לאו ודאי דלא הוו פליגי ר״י ורבנן הכא וא״כ הוה ק״ו דר״י ק״ו גמור ולא פרכינן הך פירכא ודו״ק:
יש לה עדים במדינת הים שלמדנו מן המקרא שאין המים בודקים אותה, ואם כן נשאר החשש שמא יבואו להוציא שם רע על הנשים השותות, שמא לא נבדקו במים רק משום שיש להן עדים במדינת הים, וטמאות הן!
the case where there are witnesses for her in a country overseas who can testify that she engaged in sexual intercourse, when the bitter water will not evaluate her faithfulness. Therefore, Rabbi Shimon should be concerned that such a dispensation will result in the defamation of the untainted women who drank and were unaffected, as people will view them as guilty women who were not affected because there were witnesses overseas.
תוספותתוספות איווראשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) לָא שְׁכִיחָא.:

The Gemara answers: The case of witnesses in a country overseas is not common, and therefore no one will assume that that is the reason why the woman was not affected. By contrast, a woman having merit is common.
רש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא שכיחא – ולא מסקי אינשי אדעתייהו למחשדינהו לטהורות בהכי והא דשני לעיל לר׳ שמעון מדזכות לא תלה עדים נמי לא תלו משום דאכתי לא הוה קיימא לן דרשא דהאי קרא.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: דבר זה שעדים נמצאים במדינת הים לא שכיחא [מצוי], ולכן אין אנשים באים לתלות בכגון זה.
The Gemara answers: The case of witnesses in a country overseas is not common, and therefore no one will assume that that is the reason why the woman was not affected. By contrast, a woman having merit is common.
רש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מתני׳מַתְנִיתִין: אכֵּיצַד עוֹשֶׂה לָהּ מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם בוּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ.:

MISHNA: The mishna details the procedure for administering the drinking of the bitter water of a sota. What does her husband do with her after she secluded herself with the man about whom she had been warned? He brings her to the court that is found in that location, and the court provides him with two Torah scholars to accompany him, lest he engage in sexual intercourse with her on the way to the Temple, which is not only prohibited but will also prevent the bitter water from evaluating her. Rabbi Yehuda says: Her husband is trusted with regard to her, so there is no need to provide scholars to accompany him.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ שמא יבא עליה בדרך – שצריך להשקותה בירושלים בב״ד הגדול כדלקמן.
נאמן עליה – שלא יבא.
המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק השלישי והרביעי והוא שאמר היו מוליכים אותה לבית דין הגדול שבירושלים ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עידי נפשות ואומרים לה בתי הרבה היין עושה הרבה השחוק עושה הרבה הילדות עושה הרבה שכנים הרעים עושין אל תעשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שימחה על המים ואומרין לפניה דברים שאינה כדי לשמען היא וכל משפחת בית אביה אם אמרה טמאה אני שוברת את כתובתה ויוצאה אם אמרה טהורה אני מעלים אותה לשערי המזרח ולשערי ניקנור ששם משקים את הסוטות ומטהרים את היולדות ומטהרים את המצורעים וכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה ר׳ יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו אם היה שערה נאה לא היה סותרו אמר הר״ם אמר השם בסוטה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ואמ׳ בזקן ממרא על פי התורה הנה כמו שזקן ממרא בב״ד הגדול כמו שיתבאר בלשון התורה לפי שהתבאר בסנהדרין כן גם כן השוטה בב״ד הגדול ובאור מאיימין לאיים ולפחד עליה והנה יתבאר איום עידי נפשות בפרק ד׳ מסנהדרין וענין שאינו כדי לשמען שלא יעלה על הדעת ולא היה ראוי שיארע להן דבר מאלו המאמרים לפי שאנחנו נגיד עליה ספור יהודה ותמר והספור אשר בא בראובן ומה שדומה לאלו הדמיונים ממה שהתבאר במקרא זה כאלו להקל עליה ההודאה אם אמרה טמאה אני וגו׳ כנזכר למעלה פי׳ אמרו מעלין אותה ירצה בו תעלה ותרד עד שתיגע אולי תודה לפי שהוא בשער המזרח ואין מקום לעליתה אלא על האופן אשר זכרנו ואם היתה הכתבה לפנינו נקרע אותה ואם לא תכתוב שובר והודאה הפטור ונקרעו הוא שיקרעו על יושר ונפרמו הוא שיקרעו מצדדים מתחלפים בעת שיחזיק בהם והוא סותר את שער ראשה שיתיר קשר שער ראשה ואמר ר׳ יהודה אולי תצא זכאה ויתגרו בה פרחי כהונה וחכמים סוברים לגנותה ולהפחיתה והלכה כחכמים:
א משנה ומעתה מפרטים את סדר השקאת הסוטה. כיצד עושה לה בעלה לאחר שהיתרה בה ונסתרה? — מוליכה לבית דין שבאותו מקום, ומוסרין לו בית הדין שני תלמידי חכמים להשגיח עליו שמא יבא עליה בדרך לבית המקדש ששם משקים אותה. ר׳ יהודה אומר: בעלה נאמן עליה.
MISHNA: The mishna details the procedure for administering the drinking of the bitter water of a sota. What does her husband do with her after she secluded herself with the man about whom she had been warned? He brings her to the court that is found in that location, and the court provides him with two Torah scholars to accompany him, lest he engage in sexual intercourse with her on the way to the Temple, which is not only prohibited but will also prevent the bitter water from evaluating her. Rabbi Yehuda says: Her husband is trusted with regard to her, so there is no need to provide scholars to accompany him.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) גמ׳גְּמָרָא: תְּרֵי וְאִיהוּ הָא תְּלָתָא לֵימָא מְסַיַּיע לי׳לֵיהּ לְרַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב גלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בָּעִיר אֲבָל בַּדֶּרֶךְ עַד דְּאִיכָּא שְׁלֹשָׁה שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ אֶחָד מֵהֶן לִנְקָבָיו וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן מִתְיַיחֵד עִם הָעֶרְוָה.

GEMARA: The Gemara assumes that the requirement for there to be two Torah scholars is to avoid the prohibition against a woman being alone with a man. The Gemara notes: Two additional men and he, the husband, are three people altogether. Let us say that this mishna supports the opinion of Rav, as Rav Yehuda says that Rav says: When they taught that it is permitted for a woman to be secluded with two men, they taught that this is permitted only in the town (see Kiddushin 80b). But on the way, when traveling, this is not permitted unless there are three men with the woman. The reason for this stringency is that if there are only two men with her, perhaps one will need to relieve himself and will seek privacy, and it will be found that one of them is in seclusion with a woman forbidden to him.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ לא שנו – הא דתנן בקידושין אבל אשה מתייחדת עם שני אנשים.
שמא יצטרך כו׳ – הכא נמי הואיל ושניהם אסורין בה לא סגי בתרי שמא יצטרך הבעל או שליח ב״ד לנקביו כו׳.
באחרון של קדושין (פ׳:) ביארנו שאשה אחת מותרת להתיחד עם שני אנשים שכל אחד משמר את חברו שלא לחטוא ומ״מ דוקא בעיר אבל בדרך צריך שיהו שלשה שמא יצטרך אחד מהם לנקביו ונמצא אחד מתיחד עם הערוה ואם כן משנתנו שאמרו שמוסרין לה שני תלמידי חכמים ענינה מפני שהבעל עמהם ונמצאו שלשה ואם כן מה שאמרו כאן נימא מסייע ליה לרב וכו׳ ודחה לא אלא מתני׳ היינו טעמא כי היכי דליהוו סהדי לא לדחותה נאמרה אלא כאומר לא תסייעיה מהא שאף כשתאמר שאף בדרך דיה בשנים בזו מיהא צריכה שנים לבד מן הבעל כדי שאם יארע שיבא עליה בעלה יהו הם מעידים לפני בית דין הגדול ולא ישקוה ומ״מ הלכה כרב וכל שבדרך צריכה שלשה ובין בעיר בשנים ובין בדרך בשלשה דוקא בכשרים אבל בפרוצים אף בעשרה לא מעשה היה ונמלכו עשרה והוציאו זונה אחת במטה בתכונת הוצאת המת ליכשל בה וכבר ביארנו שם שכל הבא להחזיק עצמו בכשר אינו מותר בכך אלא שהוחזק חזקה מפורסמת בכשרות ושבא לידי נסיון ועמד עליו וכל שהוא כן לאו דוקא תלמיד חכם אלא אף אחר ומשנתנו שהזקיקה להולכת הסוטה בתלמידי חכמים אינו אלא שיהו בקיאים להתרות בבעל אם בא ליזקק לה ולהודיעו שאם יכשל בכך לא יהו המים בודקים את אשתו:
ב גמרא מדברי המשנה שמוסרים לו שני תלמידי חכמים, מדייקים שנמצאים עם האשה תרי ואיהו [שניים והוא הבעל] — הא תלתא [הרי שנמצאים שלושה] אנשים ביחד. לימא מסייע ליה [האם נאמר שמסייע לו] הדבר לרב. שאמר רב יהודה אמר רב: לא שנו במסכת קידושין (פ, ב), שאשה מותרת להתייחד עם שני אנשים אלא דווקא בעיר, אבל בדרך — עד דאיכא [שיש] שלשה, שאם יהיו רק שניים שמא יצטרך אחד מהן לנקביו ויפרוש למקום אחר, ונמצא אחד מהן מתייחד עם הערוה.
GEMARA: The Gemara assumes that the requirement for there to be two Torah scholars is to avoid the prohibition against a woman being alone with a man. The Gemara notes: Two additional men and he, the husband, are three people altogether. Let us say that this mishna supports the opinion of Rav, as Rav Yehuda says that Rav says: When they taught that it is permitted for a woman to be secluded with two men, they taught that this is permitted only in the town (see Kiddushin 80b). But on the way, when traveling, this is not permitted unless there are three men with the woman. The reason for this stringency is that if there are only two men with her, perhaps one will need to relieve himself and will seek privacy, and it will be found that one of them is in seclusion with a woman forbidden to him.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) לָא הָכָא הַיְינוּ טַעְמָא כִּי הֵיכִי דְּלִיהְווֹ עֲלֵיהּ סָהֲדִי.

The Gemara refutes this assumption: No, here, in the case of a sota, this is the reason why there is a requirement for two scholars, so that there are two witnesses with regard to her, i.e., there will be two witnesses to testify in the event that the husband engages in sexual intercourse with her on the way to the Temple. The reason is not to avoid the prohibition against her being alone with a man, as one scholar would suffice for that.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דליהוי עליה סהדי – אם יבא עליה יעידו עליו לב״ד הגדול ולא ישקוה.
ודוחים: לא, הכא [כאן] אין זה משום יחוד, אלא היינו טעמא [זהו הטעם] כי היכי דליהוו עליה סהדי [כדי שיהיו עליו שני עדים] שיעידו במקרה ויבוא עליה.
The Gemara refutes this assumption: No, here, in the case of a sota, this is the reason why there is a requirement for two scholars, so that there are two witnesses with regard to her, i.e., there will be two witnesses to testify in the event that the husband engages in sexual intercourse with her on the way to the Temple. The reason is not to avoid the prohibition against her being alone with a man, as one scholar would suffice for that.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אִין כּוּלֵּי עָלְמָא לָא לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְאִידַּךְ דְּרַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב דלֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּשֵׁרִין אֲבָל פְּרוּצִין אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה נָמֵי לָא מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹצִיאוּהָ עֲשָׂרָה בְּמִטָּה.

The mishna teaches that the husband is provided with Torah scholars. The Gemara further comments: Torah scholars, yes; anyone else, no. It is specifically Torah scholars who are provided to accompany the husband and wife. Let us say that this mishna supports another statement of Rav, as Rav Yehuda says that Rav says: When they taught that it is permitted for a woman to be secluded with two men, they taught that this is permitted only with regard to men of fit morals. But with regard to those of loose morals, she may not be secluded even with ten men. The Gemara adds: There was an incident and ten men carried out a woman on a bier, as if she were dead, and engaged in sexual intercourse with her.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ל״ש – דאשה מתייחדת עם שני אנשים.
והוציאוה עשרה – לאשת איש חוץ לעיר במטה בחזקת מתה לקלקל עמה.
ומעירים עוד: תלמידי חכמים — אין [כן], כולי עלמא [כל העולם, סתם אנשים] — לא. לימא [האם נאמר] שמסייע ליה [לו] הדבר לאידך דבר אחר] שאמר רב. שאמר רב יהודה אמר רב: לא שנו ששניים מותרים להתייחד עם אשה אלא כשהם אנשים כשרין, אבל כשהם פרוצין — אפילו עשרה נמי [גם כן] לא. ומביא ראיה לדבר, מעשה היה והוציאוה עשרה אנשים לאשה אחת במטה כאילו היתה מתה והם מלוויה, וזנו איתה. הרי שאנשים פרוצים אפילו עשרה אינם בושים זה מזה.
The mishna teaches that the husband is provided with Torah scholars. The Gemara further comments: Torah scholars, yes; anyone else, no. It is specifically Torah scholars who are provided to accompany the husband and wife. Let us say that this mishna supports another statement of Rav, as Rav Yehuda says that Rav says: When they taught that it is permitted for a woman to be secluded with two men, they taught that this is permitted only with regard to men of fit morals. But with regard to those of loose morals, she may not be secluded even with ten men. The Gemara adds: There was an incident and ten men carried out a woman on a bier, as if she were dead, and engaged in sexual intercourse with her.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לָא הָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּיָדְעִי לְאַתְרוֹיֵי בֵּיהּ.:

The Gemara refutes this assumption: No, here, in the case of a sota, this is the reason why there is a requirement for two scholars, that they know how to properly warn him not to engage in sexual intercourse with her. Therefore, this mishna does not support the opinion of Rav.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דידעי לאתרויי ביה – ולומר לו מן התורה כשאין האיש מנוקה מעון שבא עליה משנאסרה עליו אין המים בודקין את אשתו.
כי היכי דידעי לאתרויי ביה – והכי אמרינן נמי בפ׳ אלו הן הגולין (מכות דף ט:) גבי גולין לעיר מקלט ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יהרגנו בדרך ודייק בגמרא מאי לאו דאתרו ביה דאי קטיל בר קטלא הוא אלמא גבי התראה בעינן תלמידי חכמים.
ודוחים: לא, אין מכאן ראיה, הכא היינו טעמא [כאן זה הטעם] שיהיו תלמידי חכמים דווקא — משום דידעי לאתרויי ביה [שיודעים להתרות בו] שאסור לו לבוא עליה. אבל בכלל אפשר לומר ששני אנשים סתם נאמנים על האשה, ומותרת להתייחד עימם.
The Gemara refutes this assumption: No, here, in the case of a sota, this is the reason why there is a requirement for two scholars, that they know how to properly warn him not to engage in sexual intercourse with her. Therefore, this mishna does not support the opinion of Rav.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעְלָהּ וְכוּ׳.: תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעְלָהּ נֶאֱמָן מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה נִדָּה שֶׁהִיא בְּכָרֵת בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ סוֹטָה שֶׁהִיא בְּלָאו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן.

§ The Gemara now discusses Rabbi Yehuda’s statement in the mishna. Rabbi Yehuda says: Her husband is trusted with regard to her. It is taught in a baraita in the Tosefta (1:2): Rabbi Yehuda says: Her husband is trusted due to an a fortiori inference: And just as in the case of a menstruating woman, who is prohibited from engaging in sexual intercourse with her husband by penalty of karet, her husband is nevertheless trusted with regard to her, as he is permitted to seclude himself with her, so too, with regard to a sota, who is prohibited from engaging in sexual intercourse with her husband only by penalty of a prohibition, is it not all the more so that he should be trusted?
רש״יתוספותתוספות איווראשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעלה נאמן עליה – ואין צריך להעמיד עדים אצלו.
סוטה שהיא בלאו – דלא יוכל בעלה הראשון וגו׳ דאמרינן ביבמות בפ״ק (דף יא:) מה אני מקיים אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה.
נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה – תימה דמשמע בפרק אין מעמידין (ע״ז דף לו:) דיחוד דעריות דאורייתא אם כן יחוד דנדה מנלן דשרי ויש לומר דוקא יחוד דעריות דאין להן היתר דומיא דבן עם אמו אסרה תורה אבל נדה לא.
סוטה שהיא בלאו פי׳ דלא יוכל בעלה הראשון ואמרינן בפ״ק דיבמות אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה הנסתרת:
סוטה שהיא בלאו לא כל שכן. סוטה שנבעלה יש בה לאו כדאמרינן פרק קמא דיבמות (דף י״א) לא יוכל בעלה הראשון וגו׳ אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה. ומסקינן התם מאי נסתרה נבעלה ולישנא מעליא נקט. וסוטה שנסתרה היא בספק לאו שמא נבעלה. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
ג שנינו במשנה שר׳ יהודה אומר: בעלה נאמן עליה. תניא [שנויה ברייתא], ר׳ יהודה אומר: בעלה נאמן מקל וחומר: ומה נדה שהיא אסורה על בועלה באיסור כרת — מכל מקום בעלה נאמן עליה והתירו לו להתייחד איתה, סוטה שהיא אסורה עליו רק בלאו (מצות לא תעשה) — לא כל שכן שיהא נאמן עליה?
§ The Gemara now discusses Rabbi Yehuda’s statement in the mishna. Rabbi Yehuda says: Her husband is trusted with regard to her. It is taught in a baraita in the Tosefta (1:2): Rabbi Yehuda says: Her husband is trusted due to an a fortiori inference: And just as in the case of a menstruating woman, who is prohibited from engaging in sexual intercourse with her husband by penalty of karet, her husband is nevertheless trusted with regard to her, as he is permitted to seclude himself with her, so too, with regard to a sota, who is prohibited from engaging in sexual intercourse with her husband only by penalty of a prohibition, is it not all the more so that he should be trusted?
רש״יתוספותתוספות איווראשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְרַבָּנַן הִיא הַנּוֹתֶנֶת נִדָּה דְּכָרֵת חֲמִירָא לֵיהּ וּמְהֵימַן סוֹטָה דְּלָאו לָא חֲמִירָא לֵיהּ וְלָא מְהֵימַן.

And the Rabbis say: That provides support for the contrary opinion, as these considerations lead to the opposite conclusion. A menstruating woman is forbidden by penalty of karet. This is a stringent prohibition for him, and this is why he is trusted not to engage in sexual intercourse with her. By contrast, a sota is forbidden to him only by a prohibition. This is not a stringent prohibition to him, and he is therefore not trusted with her.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והיא הנותנת – המדה הזאת שהבאת ראיה לדבריך היא הנותנת את הדין שאנו אומרים שצריך עדים.
נדה שהיא בכרת – חמורה עליו ואינו בא עליה.
היא הנותנת – האי היא הנותנת לא דמי כלל לההוא דפרק קמא דעירובין (עירובין י.).
תוס׳ בד״ה היא הנותנת כו׳ לא דמי כלל כו׳ נ״ב דהיא הנותנת דהכא אינו פירושו דמהכא אייתי רבנן דינייהו דבעלה אינו נאמן הכא אלא הוא פירכא ונתינת טעם שלא יהא ק״ו וק״ל:
ורבנן [וחכמים] אומרים: היא הנותנת, מטעם זה עצמו יש להחמיר, נדה שהיא באיסור כרת — חמירא ליה ומהימן [חמור לו, בעיניו, האיסור ולכן הוא נאמן] שלא בעל, סוטה שיש בה רק איסור לאו — לא חמירא ליה [חמור לו, בעיניו], ולכך הוא ל א מהימן [נאמן].
And the Rabbis say: That provides support for the contrary opinion, as these considerations lead to the opposite conclusion. A menstruating woman is forbidden by penalty of karet. This is a stringent prohibition for him, and this is why he is trusted not to engage in sexual intercourse with her. By contrast, a sota is forbidden to him only by a prohibition. This is not a stringent prohibition to him, and he is therefore not trusted with her.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְרַבִּי יְהוּדָה מק״ומִקַּל וָחוֹמֶר מַיְיתֵי לַהּ וְהָא רַבִּי יְהוּדָה מִקְּרָאֵי מַיְיתֵי לַהּ דְּתַנְיָא {במדבר ה׳:ט״ו} וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ.

The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda in fact derive this halakha from an a fortiori inference? But Rabbi Yehuda derives it from a verse, as it is taught in a baraita: The verse: “Then shall the man bring his wife to the priest” (Numbers 5:15), teaches that by Torah law the man alone brings his wife to the Temple, but the Sages said: The court provides him with two Torah scholars to accompany him, lest he engage in sexual intercourse with her on the way to the Temple.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: ור׳ יהודה מקל וחומר מייתי לה [מביא, לומד אותה]? והא [והרי] ר׳ יהודה מקראי מייתי לה [מן הכתובים הוא לומד אותה]! דתניא כן שנינו בברייתא] על הכתוב ״והביא האיש את אשתו אל הכהן״ (במדבר ה, טו), מן התורה האיש עצמו מביא את אשתו, אבל אמרו חכמים: מוסרין לו שני תלמידי חכמים שיילכו עמהם, שמא יבא עליה בדרך.
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda in fact derive this halakha from an a fortiori inference? But Rabbi Yehuda derives it from a verse, as it is taught in a baraita: The verse: “Then shall the man bring his wife to the priest” (Numbers 5:15), teaches that by Torah law the man alone brings his wife to the Temple, but the Sages said: The court provides him with two Torah scholars to accompany him, lest he engage in sexual intercourse with her on the way to the Temple.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה נִדָּה שֶׁהִיא בְּכָרֵת בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ סוֹטָה שֶׁהִיא בְּלָאו לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן.

The baraita records a second opinion. Rabbi Yosei says: Her husband is trusted with regard to her based on an a fortiori inference: And just as a menstruating woman, who is prohibited from engaging in sexual intercourse with her husband by penalty of karet, and her husband is nevertheless trusted with regard to her, then with regard to a sota, who is prohibited from engaging in sexual intercourse with her husband by penalty of only a prohibition, should he not all the more so be trusted?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יוסי אומר: בעלה נאמן עליה מקל וחומר: ומה נדה שהיא בכרת — בעלה נאמן עליה, סוטה שהיא בלאו — לא כל שכן?
The baraita records a second opinion. Rabbi Yosei says: Her husband is trusted with regard to her based on an a fortiori inference: And just as a menstruating woman, who is prohibited from engaging in sexual intercourse with her husband by penalty of karet, and her husband is nevertheless trusted with regard to her, then with regard to a sota, who is prohibited from engaging in sexual intercourse with her husband by penalty of only a prohibition, should he not all the more so be trusted?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמְרוּ לוֹ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהּ הֶיתֵּר תֹּאמַר בְּסוֹטָה שֶׁאֵין לָהּ הֶיתֵּר וְאוֹמֵר {משלי ט׳:י״ז} מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְגוֹ׳.

The Sages said to him: No, if you say that this is true with regard to a menstruating woman, the reason he is trusted is not due to the severity of the prohibition. Rather, he is trusted because she has the ability to become permitted to her husband after her menstrual flow has ceased and she has immersed in a ritual bath. Shall you also say that this is the case with regard to a sota, who potentially does not have the ability to become permitted to her husband due to her suspected adultery? And proof to the notion that people will more readily commit illicit acts that are permanently prohibited comes from the verse that states: “Stolen waters are sweet and bread eaten in secret is pleasing” (Proverbs 9:17). Consequently, there is a concern that the husband will engage in sexual intercourse with his sota wife if not accompanied by scholars.
רש״יתוספותתוספות איווראשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכן יש לה היתר – לכשתטהר לפיכך אין יצרו תוקפו שמובטח הוא לאחר זמן.
שאין לה היתר – אם תמצא טמאה ולפיכך לבו רודף אחריה.
גנובים – כלומר דבר האסור לו יצרו רודף אחריו.
ואומר מים גנובים – נראה דהאי ואומר פירושו הכי כלומר מאי תלי בהכי שאין היתר לאיסורה חדא דיצרו תוקפו מאחר שאין היתר לאיסורה אין מתון בדבר אם לא עכשיו אימתי וא״ת לא יתקפנו יצרו על אשתו הואיל ובעלה כבר מים גנובים ימתקו.
ואומר מים גנובים ימתקו וגו׳ תימה מאי ואומר הא כבר נפרך הק״ו וי״ל דה״פ וכי תימא דיש לו לבעל להיות נאמן על אשתו דכיון שהיא שנואה בעיניו לא יבא עליה ומ״ה מייתי ואומר מים גנובים ימתקו וחיישי׳ שמא יבא עליה:
ואומר מים גנובים ימתקו. בספרים ישנים כתוב מאי ואומר וכי תימא סוטה נמי חשיב כיש לה היתר ואומר מים גנובים ימתקו. (ור׳ יוסי דריש בה) ולרבי יוסי כיון דדש בה לאו מים גנובים נינהו. רבי יהודה אומר נראה דלא גרסינן לה. רוצה לומר וכי תימא סוטה שכבר בא אליה אף שאין לה היתר לא תקיף יצריה וחשיב כיש לה היתר ואומר מים גנובים וכו׳ וכמה שכתבו התוס׳. והיינו טעמא דר׳ יוסי שכיון שדש בה לאו מים גנובים נינהו. אך מה שכתב ר׳ יהודה אומר נראה דלא גרסינן לה לא הבינותי. צעיר אי״ן. א״ה נראה שאין כוונת אמרם יש לה היתר כדבריו אלא שאין חשוד לבא עליה אלא לפי שסבור שטהורה ועל זה אמר יש לה היתר לפי סברתו שיטהרוה המים ודו״ק. ור׳ יהודה הנזכר שמא כך שם החכם מן התוס׳ החיצוניות.
אמרו לו: לא, אם אמרת בנדה שנאמן, שכן יש לה היתר לאחר זמן, כשתטבול, תאמר בסוטה שאין לה היתר, שנאסרה עליו לעולם אם זנתה. וראיה לכך מהכתוב האומר ״מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם״ (משלי ט, יז). ואף סוטה האסורה לעולם (״מים גנובים״) יש חשש שיבוא עליה.
The Sages said to him: No, if you say that this is true with regard to a menstruating woman, the reason he is trusted is not due to the severity of the prohibition. Rather, he is trusted because she has the ability to become permitted to her husband after her menstrual flow has ceased and she has immersed in a ritual bath. Shall you also say that this is the case with regard to a sota, who potentially does not have the ability to become permitted to her husband due to her suspected adultery? And proof to the notion that people will more readily commit illicit acts that are permanently prohibited comes from the verse that states: “Stolen waters are sweet and bread eaten in secret is pleasing” (Proverbs 9:17). Consequently, there is a concern that the husband will engage in sexual intercourse with his sota wife if not accompanied by scholars.
רש״יתוספותתוספות איווראשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.

The baraita quotes a third opinion. Rabbi Yehuda says: By Torah law, the man alone brings his wife to the Temple, as is stated: “Then shall the man bring his wife to the priest.” This baraita states explicitly that Rabbi Yehuda derives this halakha from the verse itself, not from an a fortiori inference.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יהודה אומר: מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן שנאמר: ״והביא האיש את אשתו״ ואין צורך בתלמידי חכמים שילווהו. הרי שר׳ יהודה לומד דין זה מן המקרא עצמו!
The baraita quotes a third opinion. Rabbi Yehuda says: By Torah law, the man alone brings his wife to the Temple, as is stated: “Then shall the man bring his wife to the priest.” This baraita states explicitly that Rabbi Yehuda derives this halakha from the verse itself, not from an a fortiori inference.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֲמַר לְהוּ קַל וָחוֹמֶר בְּרֵישָׁא וּפַרְכוּהּ וַהֲדַר אָמַר לְהוּ קְרָא.

The Gemara answers: Rabbi Yehuda first said to them the a fortiori inference, and they refuted it as mentioned above, and he then said to them the derivation from the verse.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופרכוה – כדאמר שכן יש לה היתר.
אמר להו ק״ו ופרכוה – יש לומר דוקא בפירכא שכן יש היתר לאיסורה פרכוהו אבל בהיא הנותנת לא פרכוהו ולכך הוצרכה לפירכא אחריתי דאשכחן בדוכתי סגיאין דחמירא להו לאינשי עבירה קלה ומסתפו מינה טפי מעבירה חמורה כגון בפ״ק דכתובות (דף ד:) דחמירא להו אבילות דלא הוי אלא מדרבנן מנדה שהיא בכרת ובפ׳ הנזקין (גיטין דף נד.) באתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעית דליכא אלא לאו משבת שהוא בסקילה ובריש פ״ק דביצה (דף ב:) אמר האי דקיל צריך הרחקה טפי דאמר מ״ש גבי שבת דסתם לן תנא כרבי שמעון וגבי יום טוב כרבי יהודה שבת דחמיר סתם לן כר״ש י״ט דקיל סתם לן כרבי יהודה אלמא זימנין בדילי מקילתא טפי מחמירתא וזימנין איפכא והשתא צריך ליישב הברייתא לפי הירושלמי והתוספתא דהכי מיתניא בתוספתא (פ״א) ר׳ יהודה אומר נאמן עליה בעלה מקל וחומר ומה נדה שחייב על ביאתה כרת וכו׳ ר׳ יוסי אומר הכתוב האמינו שנא׳ והביא האיש את אשתו וגו׳ ובירושלמי מיתניא הכי רבי יהודה אומר בעלה נאמן וכו׳ אמרו לו לא אם אמרת בנדה שיש לה היתר וכו׳ אמר להם רבי יהודה גזירת הכתוב הוא והביא האיש את אשתו וגו׳ אמרו לו ובלבד בעדים והשתא אית לן למימר דבההיא תוספתא פרכוהו והדר אמר להו קרא כההיא דירושלמי אבל מדרבי יוסי איכא לתמוה דמעיקרא אמר להו קרא והדר אמר להו קל וחומר.
בד״ה אמר להו כו׳ וזימנין איפכא כו׳ נ״ב פי׳ ומאחר דאיכא סברות דסתרי אהדדי א״כ ממילא ישאר ק״ו דעל עבירה חמורה מהימן והקילו בה ולא החמירו להצריך עדים ק״ו עבירה קלה ודו״ק:
בא״ד אבל בדר״י איכא למימר כו׳ כצ״ל:
בא״ד והשתא צריך ליישב הברייתא לפי הירושלמי כו׳ עכ״ל אין זה מדוקדק דמה צריך ליישב ברייתא דשמעתין לפי הירושלמי דהא למאי דאוקמא דקא״ל ק״ו ברישא ופרכוהו כו׳ הו״ל הברייתא ממש כירושלמי וק״ל:
בא״ד אבל בדרבי יוסי איכא למימר איפכא דמעיקרא כו׳ עכ״ל כן הגיה מהרש״ל ובכל תקונו לישנא דאבל אינו מתיישב ובגמרת א״מ ז״ל הגיה אבל מדרבי יוסי איכא למתמה דמעיקרא כו׳ עכ״ל וכצ״ל ופי׳ דדברי רבי יהודה בתוספתא ודאי איכא ליישב דמעיקרא א״ל ק״ו והדר פרכוהו הדר אמר קרא אבל מדר׳ יוסי דאמר התם קרא איכא למתמה דהיאך קאמר קרא מעיקרא התם והדר א״ל ק״ו בברייתא דשמעתין כיון דאית ליה קרא ל״ל למיהדר אק״ו דע״כ צריך לומר כן דאם לא כן רבי יוסי היינו רבי יהודה ודו״ק:
ומתרצים: אמר להו [להם] ר׳ יהודה לחכמים קל וחומר ברישא [תחילה] ופרכוה [ושברו אותו] כפי שאמרנו, והדר [וחזר] ואמר להו קרא [להם כתוב].
The Gemara answers: Rabbi Yehuda first said to them the a fortiori inference, and they refuted it as mentioned above, and he then said to them the derivation from the verse.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) רַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אֲבָל אָמְרוּ.:

The Gemara clarifies: Apparently, the opinion of Rabbi Yehuda is the same as that of the first tanna in the baraita, who also cites the verse as proof that by Torah law the husband alone brings his wife to the priest. The Gemara explains: The difference between them concerns the following clause: But the Sages said that the court provides him with two Torah scholars to accompany him. The first tanna holds that the Sages require two scholars to accompany the husband and wife, while Rabbi Yehuda holds that they do not.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היינו ת״ק – דברייתא.
אבל אמרו – לר׳ יהודה לית ליה.
ושואלים: ר׳ יהודה היינו [זוהי] שיטת התנא קמא [הראשון] בברייתא שאמר: מן התורה אדם מביא את אשתו אל הכהן! ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל] בהמשך, של ״אבל אמרו״, שלדעת התנא הראשון תיקנו חכמים בכל זאת שיהיו תלמידי חכמים מביאים אותה, ולדעת ר׳ יהודה לא תיקנו תקנה זו.
The Gemara clarifies: Apparently, the opinion of Rabbi Yehuda is the same as that of the first tanna in the baraita, who also cites the verse as proof that by Torah law the husband alone brings his wife to the priest. The Gemara explains: The difference between them concerns the following clause: But the Sages said that the court provides him with two Torah scholars to accompany him. The first tanna holds that the Sages require two scholars to accompany the husband and wife, while Rabbi Yehuda holds that they do not.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מתני׳מַתְנִיתִין: ההָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְאַיְּימִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּימִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת.

MISHNA: The mishna details the next stage of the process. They would bring her up to the Sanhedrin that was in Jerusalem, and the judges would threaten her in order that she admit her sin. And this was done in the manner that they would threaten witnesses testifying in cases of capital law. In those cases, the judges would explain to the witnesses the gravity of their testimony by stressing the value of human life. Here too, the judges would attempt to convince the woman to admit her sin, to avoid the loss of her life.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ ומאיימין עליה – שתהא מודה.
על עדי נפשות – כדאמרינן בסנהדרין הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות כו׳ בפרק אחד דיני ממונות (דף לז.).
מתני׳ היו מעלין אותה לב״ד הגדול שבירושלים והקשה ה״ר אלחנן דאמאי לא חשיב אותה גבי מילי דבעו ב״ד של ע״א פ״ק דסנהדרין וי״ל דתנא ושייר דהכי נמי לא קתני זקן ממרא דצריך ב״ד של ע״א. ומעלין אותה לשער המזרח ומשם לשער נקנור פ״ה נקנור אדם גדול היה והביא דלתות נחשת מאלכסנדריא של מצרים לאותו שער ונעשו בו נסים כדאמר בסדר יומא ונקראו על שמו הוא שער העליון שבחומה שבין עזרת ישראל לעזרת נשים ששם משקין את הסוטות שלא נתקדש בקדושת העזרה עובי חלל אותו השער מפני המצורעין שמכניסין ידיהן לבהונות ליתן מדם האשם על בוהן ידו ומחוסר כפורים שנכנס לעזרה בכרת. לפי׳ לא קדשום שיוכל לעמוד בחלל השער שאם היה הכהן מוציא את דם האשם חוץ לעזרה הרי הוא נפסל ביוצא. לפי׳ צריך להכניס ידו לתוך חלל העזרה וביאה במקצת שריא רחמנא ושם משקים סוטות דבעי לפני ה׳ ל״ה:
ואם נפרמו פרימה גדולה מקריעה שנקרע לקרעים הרבה דמינציי״ר בלע״ז כמו ההוא דפרים סילקא ל״ה.
אמר המאירי היו מוליכין אותה לבית דין הגדול שבירושלם וכו׳ והדברים חוזרים למה שהתחיל במשנה שלפניה בסדר עניני הסוטה ואמר בה שהיה הבעל בא לב״ד שבעירו ומברר לפניהם בעדים שקנא לאשתו ונסתרה וטוענת שהיא טהורה ורוצה לבדקה וכשנתברר הדבר לפניהם הם מוסרין לו שני תלמידי חכמים שילכו עמו ועמה כדי שישמרוהו שלא יבא עליה שהרי אסור הוא בה עד שתשתה ואמר עכשו שהיו מוליכין אותה לירושלם ר״ל אותן תלמידי חכמים והבעל עמהם ומפני שאין משקין את הסוטה אלא בבית דין של שבעים ואחד וכשהגיעו לשם ב״ד הגדול מושיבין אותה ביניהם ומאיימין אותה שתודה על הדרך שמאיימין על העדים בדיני נפשות על הדרך שביארנו ברביעי של סנהדרין שקודם שיתחילו בדרישה וחקירה היו מאיימין בהם דרך כלל היאך צריך להזהר שלא להקל בענין הריגת אדם שלא כדין ויזהרו שלא יעידו מצד אומד וסברא או אמתלא ושיודיעום דרך כלל שיהיו נדרשים בדרישה וחקירה ויזהרו בעדותם כך בזו היו מושיבין אותה ביניהם ומאיימין אותה על מים המרים ובדיקתם ושתזהר שאם אינה נקיה לא תמסור עצמה לסכנה ותודה שאם תודה לא תשתה ולא תגרום לשם הקדוש שימחה על המים וכן פותחין לה דרכים להודאתה כלומר פעמים שדבר זה יארע להרבה סבות אם לשתיית יין יותר מדאי אם להרבה שחוק ושעשוע עם בני אדם וכן שהילדות גורמת כן לפעמים או שכנים רעים שמצויים לפתות בכך:
וכן אומרין לה דברים שאינה כדאי לשמען לא היא ולא כל משפחת בית אביה כלומר שאין הדבר מצוי שתוכל לעמוד בכפירתה אפי׳ היו כל בני משפחתה לשם ומחזקין אותה ופירשו בגמרא שמודיעין אותה מה שקרה לראשונים שצפרנם טובה מכריסנו ומזכירין לה מעשה יהודה ותמר ומעשה ראובן כפשוטו ודוד בבת שבע ואמנון באחותו וכיוצא באלו כדי להדריכה שתודה אם אמרה הן ר״ל שהודת בטומאתה שוברת כתובתה ויוצאה ר״ל שהפסידה כתובתה וכותבת לו שובר עליה ובמקום שאין כותבין שובר מקרעת כתבתה והולכת לה שהרי מאחר שלא ראו העדים את הביאה ולא התרו בה אינה נהרגת:
ואם עמדה בכפירתה ועדיין אומרת טהורה אני מעלין אותה לשער ניקנור והוא שער מזרחי של עזרה בצד שנכנסין בו להר הבית והוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים והוא שער שבין עזרת ישראל לעזרת נשים ועשאו אדם גדול ששמו ניקנור שהביא דלתות נחשת מאלכסנדריא של מצרים וקבעו לשם ושאלו בגמרא היאך אמר מעלין אותה והרי משהיתה לפני ב״ד הגדול בלשכת הגזית כבר היתה לשם שהרי לשכת הגזית היתה חציה בחול וחציה בקדש כמו שהתבאר ביומא פירשו שאחר שאיימוה ועמדה בכפירתה מורידין אותה מכל הר הבית וחוזרין ומעלין אותה כדי ליגעה עד שתקצר רוחה בעמלה ותודה קודם שתמחק המגלה ואמר שבסוף היה מעלה אותה לחלל אותו שער מפני ששם היו משקין את הסוטות ומפני שאותו חלל לא נתקדש בקדשת עזרה וכן מטהרין שם את המצורעים שעומדין שם ומכניסים כדי שינתן מדם האשם על בהן ידיהם ותנוך אזן שלהם שהרי אינו יכול ליכנס לעזרה שעדין מחוסר כפורים הוא ואם היה כהן מוציא דם האשם חוץ לעזרה היה נפסל ביוצא אלא היה עומד תחת האסקופה ומכניס ראשו וידו הימנית ונותן על תנוך אזנו הימנית ועל בהן ידו הימנית ואחר כך מכניס רגלו הימנית ונותן בה וביאה במקצת הותרה לו וכן מטהרין שם את היולדות והוא הדין לזב וזבה שכל מחוסר כפורים לשם היה מתכפר ואע״פ שאין באלו לפני ה׳ מ״מ צריכות היו לעמוד על קרבנם אינו בדין שיהא קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו:
ואמר אח״כ שכהן המזדמן לכך אוחז בבגדיה בבית הצואר שבהם בדרך כעס ובזיון אם נקרעו ר״ל קרע אחד מלפניו וביושר או נפרמו ר״ל קרעים הרבה הן מלפניה הן מצדה אינו חושש בכך שכך היא הכונה שתחוש בבזיונה ותודה ויש מפרשים קריעה במקום התפר ופרימה שלא במקום התפר וקורע או פורם עד שיגלה את לבה וסותר את שערה ר״ל שמתיר קליעותיה אחר שהסיר כיפה שעל ראשה והשליכה בארץ תחת רגליה בבזיון גדול ובתוספתא ראיתי שהכהנים מפילים ביניהם גורלות על כך ומי שעלה בגורלו אפי׳ היה כהן גדול יוצא ועומד בצד הסוטה ואוחז בבגדיה ר׳ יהודה אומר אם היה לבה נאה לא יגלהו ואם שערה נאה לא יסתור שהוא חושש שמא טהורה היא או יתלה בה זכות ויתגרו בה פרחי כהונה אלא שמ״מ הלכה כחכמים שאין החשק מצוי בדבר שעיקרו עשוי לנוול ושכבר הוחלפו בגדיה בבגדים שאינם של נוי:
משנה היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים היו עליה כלי זהב קטליות נזמים וטבעות מעבירין ממנה כדי לנוולה ואחר כך מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה וכל הרוצה לראות בא ורואה חוץ מעבדיה ושפחותיה מפני שלבה גס בהן ושאר כל הנשים מותרות לראותה שנ׳ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה וכו׳ אמר הר״ם ביארו בתוספתא שהבגדים השחורים אם היו נאותים לה הנה תלבש מהבגדים מה שיגנו לה ויהיה עולה על הדעת שאם הבגדים מגונים שלא יסיר מעליה נזמה וחלייתה לפי שזה גם מהגנות למיעוט ולמדנו בזה שנסירם ממנה ובאור קטליות ענקי הצואר והם משכיות הזהב מכוסים בחוט יחנקו בו הצואר נזמים הם כלי האף וטבעות ידועות ונוול בלשון הקדש הוא לשון גנות ואמרו וכל הרוצה לראות ר״ל מהאנשים אולם הנשים הנה יתחייב להם בהכרח לראות אותה והוא אמרם ונשים חייבות לראות אותה שנ׳ ונוסרו כל הנשים וענין רגילות ר״ל שהיא יש לה נחת רוח בראות מהרגילות אצלה חבל המצרי זה דבר שיזדמן לפי שהכונה שלא יפלו מעליה בגדיה שכבר נקרעו למעלה ובירושלמי למה חבל המצרי לפי שעשתה מעשה מצרים:
אמר המאירי היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים פירשו בגמרא שאם היו השחורים נאים לה על כל פנים מכסין אותה בבגדים המכוערים ואם היו עליה כלי כסף וכלי זהב כגון קטלאות והם כעין לולאות שסוגרות בהם פתח חלוקה ונקראת בלשון המון אשפילא וכן נזמים וטבעות מעבירים אותם ממנה ואין אומרין שאף זה ניוול הוא שתהא עומדת מגולה עד לבה ויהיו עליה תכשיטיה ומכיון שניוול הוא אין צורך בהסרתם אלא על כל פנים שוללין אותה מכל תכשיט ואחר כך מביא חבל המצרי ר״ל עשוי מסיב הגדל סביב הדקל וקושרין בו את בגדיה למעלה מדדיה שלא יפלו בגדיה לארץ ותתגנה לשם וכל הרוצה לראותה יבא ויראה פירשו בגמרא שבאנשים נאמרה כלומר שאין חובה אצלם אלא רשות חוץ מעבדיה שלבה גס בהן ויתחזק לבה בראייתם שלא להודות וכן שפחותיה ושאר כל הנשים מותרות פירשו בגמרא חייבות ומשום ונוסרו ולא הוזכר בכאן עוד מסדר השקאתה אלא שהפסיק בדברי הגדה שבמדה שהאדם מודד בה מודדין לו:
משנה היא קשטה את עצמה לעבירה והמקום נוולה היא גלתה את עצמה והמקום גלה עליה הירך התחילה בעבירה תחלה ואחר כך הבטן לפיכך תלקה בירך תחלה ואחר כך הבטן ושאר כל הגוף לא פלט אמר הר״ם פי׳ קשטה נתיפתה ומקום נוולה כמו שקדם מפריעת ראשה וסתירת שערה וקריעת בגדיה והחזיק אותה בחבל היא גלתה עצמה רמוז על עמדתה בשערי הבתים ומיעוט הסתרה מהאנשים עד שחשדוה בזה והיה עונש זה גלויה לכל האנשים והנשים והוא אמרם והמקום גלה עליה וכן התראה בתלמוד תלקה הירך תחלה ואחר כך הבטן כמו שיקלל אותה הכהן והוא אמרו בתת ה׳ את יריכך נופלת ואת בטנך צבה ואמרו שאר הגוף לא פלט ר״ל שאר איברי גופה לא ימלטו מהרעות אבל שיגיע להם ההיזק אבל הירך תלקה תחלה עוד הבטן עוד שאר האיברים כמו שיתבאר:
אמר המאירי היא קשטה עצמה לעבירה הב״ה מביאה לידי ניוול היא גלתה עצמה הב״ה מביאה לידי גלוי הירך התחיל בעבירה תחלה ואח״כ הבטן לפיכך הירך לוקה תחלה ר״ל שהכהן מקלל תחלה את הירך ואחר כך הבטן כדכתיב בתת ה׳ את ירכך נופלת ואת בטנך צבה ושאר הגוף אינו פורט אלא כשם שנהנית בכולו כך לוקה בכולו ואף בתלמוד המערב אמרו למה חבל המצרי היא עשתה מעשה מצרים תתבזה בחבל המצרי כלומר על שם שקרוי כך אע״פ שפירושו שהוא עשוי מסיב הדקל וכן אמרוה בפרק שני במה שהיה מביא מנחתה בכפיפה מצרית ושאלו בהם שם אם הם מעכבים אם לאו ולא הובררה ומ״מ נראה שאין עכוב בדבר וכל שאיני מוצא חבל המצרי קושר לה אחרת כל שאין בה משום תכשיט שאין הכונה אלא כדי שלא ישמטו בגדיה כמו שיתבאר בגמרא וכן יראה הדין בכפיפה מצרית ואף על שתיהן נאמר בתלמוד המערב שמשירי לשכה היו באין והאריך אחר כן במשניות שאחריה בכיוצא בענינים אלו ואינו חוזר לסדר עניני הסוטה עד הפרקים הבאים:
ומ״מ זהו ביאור משנה זו וכלה על הצד שביארנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
ד משנה היו מעלין אותה, את האשה, לבית דין הגדול שבירושלים, ומאיימין עליה שתודה על האמת כדרך שמאיימין על עדי נפשות שמסבירים להם את חומרת המעשה שהם עושים.
MISHNA: The mishna details the next stage of the process. They would bring her up to the Sanhedrin that was in Jerusalem, and the judges would threaten her in order that she admit her sin. And this was done in the manner that they would threaten witnesses testifying in cases of capital law. In those cases, the judges would explain to the witnesses the gravity of their testimony by stressing the value of human life. Here too, the judges would attempt to convince the woman to admit her sin, to avoid the loss of her life.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְאוֹמֵר לָהּ בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂין.

And additionally, the judge would say to her: My daughter, wine causes a great deal of immoral behavior, levity causes a great deal of immoral behavior, immaturity causes a great deal of immoral behavior, and bad neighbors cause a great deal of immoral behavior. The judge encouraged her to admit her sin by explaining to her that he understands that there may have been mitigating factors.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הרבה ילדות עושה – וגורם לנערה ילדה שתבא לידי קלקול ושמא אמת הדבר אל תביאי עצמך לידי מיתה מנוולת זו.
שכינים רעים – יודעים לפתות ומצויין לה תמיד.
גמ׳ וא״ל בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק כו׳. כל אלו דברי מביאין לידי חטא והתחיל ביין ע״פ מ״ש למה נסמכה פ׳ נזיר לפ׳ סוטה שהרואה סוטה בקילקולה יזיר עצמו מן היין וכמ״ש זנות ויין ותירוש גו׳ וק״ל:
ואומר לה הדיין, כדי להקל עליה להודות: בתי, הרבה יין עושה (גורם) שתבוא אשה לזנות, הרבה שחוק עושה, הרבה ילדות (נערות, גיל צעיר) עושה, הרבה שכנים הרעים עושין, לומר לה שהוא מבין שלא כל האשמה תלויה בה, אלא היו גורמים אחרים לדבר.
And additionally, the judge would say to her: My daughter, wine causes a great deal of immoral behavior, levity causes a great deal of immoral behavior, immaturity causes a great deal of immoral behavior, and bad neighbors cause a great deal of immoral behavior. The judge encouraged her to admit her sin by explaining to her that he understands that there may have been mitigating factors.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) עֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה שֶׁלֹּא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם כְּדַי לְשׁוֹמְעָן הִיא וְכׇל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.

The judge then continues: Act for the sake of His great name, so that God’s name, which is written in sanctity, shall not be erased on the water. If the woman admits to having committed adultery, the scroll upon which the name of God is written will not be erased. And additionally, the judge says in her presence matters that are not worthy of being heard by her and all her father’s family, in order to encourage her to admit her sin, as the Gemara will explain.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שאינה כדאי לשומען – אינה ראויה לה שאומר לפניה דברי הודאות צדיקים הראשוני׳ אלא כדי שתודה על קלקולה כדאמרי׳ לקמן יהודה הודה ולא בוש.
עשי לשמו הגדול של הקדוש ברוך הוא שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים, שהרי אם מודה שזנתה — שוב אין מוחקים את המגילה, שכתוב בה שם ה׳, בתוך המים. ואומר לפניה דברים שאינם כדי לשומען (שאינם ראויים לשמעם) היא וכל משפחת בית אביה, וכל זה לפייס אותה כדי שתודה.
The judge then continues: Act for the sake of His great name, so that God’s name, which is written in sanctity, shall not be erased on the water. If the woman admits to having committed adultery, the scroll upon which the name of God is written will not be erased. And additionally, the judge says in her presence matters that are not worthy of being heard by her and all her father’s family, in order to encourage her to admit her sin, as the Gemara will explain.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אִם אָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצֵאת.

If after the judge’s warning she says: I am defiled, she writes a receipt for her marriage contract. That is, she writes a receipt indicating that she has no claims on her husband with regard to the sum written in her marriage contract, as a woman who admits to adultery forfeits her right to this payment. And she is then divorced from her husband.
קישוריםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שוברת כתובתה – כותבת שובר על כתובתה זניתי והפסדתי כתובתי ונותנת ביד בעלה שלא תתבענו לאחר זמן ואינה נהרגת שלא התרו בה עדים בשעת מעשה.
אם אמרה לאחר כל אלה ״טמאה אני״ — שוברת כתובתה, כלומר, כותבת שובר (קבלה) שאין לה עוד תביעות מבעלה, והפסידה כתובתה, ויוצאת (מתגרשת מבעלה).
If after the judge’s warning she says: I am defiled, she writes a receipt for her marriage contract. That is, she writes a receipt indicating that she has no claims on her husband with regard to the sum written in her marriage contract, as a woman who admits to adultery forfeits her right to this payment. And she is then divorced from her husband.
קישוריםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) ווְאִם אָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁעַל פֶּתַח שַׁעַר נִקָּנוֹר זשֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת חוּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת טוּמְטַהֲרִין אֶת הַמְצוֹרָעִין.

But if after the warning she maintains her innocence and says: I am pure, they bring her up to the Eastern Gate, which is at the opening of the Gate of Nicanor, because three rites were performed there: They give the sota women the bitter water to drink, and they purify women who have given birth (see Leviticus 12:6–8), and they purify the lepers (see Leviticus 14:10–20).
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לשער מזרח – שער החיצון שבו נכנסין להר הבית ומשם לשער נקנור הוא שער העליון שבחומה שבין עזרת ישראל לעזרת נשים.
ששם משקין את הסוטות – מפני שלא נתקדש בקדושת עזרה עובי חלל אותו השער מפני המצורעין שמכניסין ידיהן לבהונות ליתן מדם האשם על בוהן ידו ומחוסר כפורים שנכנס לעזרה בכרת לפיכך לא קדשו׳ שיוכל לעמוד בחלל השער שאם היה כהן מוציא את דם האשם חוץ לעזרה הרי הוא נפסל ביוצא לפיכך צריך להכניס ידו לתוך חלל העזרה וביאת מקצת שרא רחמנא.
נקנור – אדם גדול היה והביא דלתות נחושת מאלכסנדריא של מצרים לאותו שער ונעשו בו נסים כדתנן בסדר יומא (דף לז:) ונקראו על שמו.
ששם משקין סוטות – דבעינן לפני ה׳ כדיליף לקמן.
ומטהרין את היולדות – לקמן מפרש מאי היא.
1ששם משקין את הסוטות – בתוספתא (פ״א) שנא׳ (מלכים א ח) את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה וכו׳ להרשיע רשע וצבתה בטנה ולהצדיק צדיק [לתת לו כצדקתו שנאמר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא] ונקתה ונזרעה זרע היא עומדת מבפנים והכהן עומד מבחוץ שנאמר והעמיד הכהן את האשה לפני ה׳ האשה לפני ה׳ ואין כהן לפני ה׳.
1. תוס׳ ד״ה ״ששם משקין״ מופיע בדפוס וילנא בדף ח׳.
לשער ניקנור. פירוש ניקנור אדם גדול היה והביא דלתות נחשת מאלכסנדריא של מצרים ונעשו בו נסים כדאמרינן בסדר יומא ונקראו על שמו. תוס׳ חיצוניות:
לשער ניקנור. אין זה אותו ניקנור ולא שער ששנינו במסכת תענית (דף ח״י ע״ב) (מהפרכי רומיים) אחד מאפרכי יוונים שקצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאום בשערי ירושלים ונקרא על כך שער ניקנור כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון הכהן:
ואם אמרה ״טהורה אני״ — מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור, ששם היו עושים שלושה דברים: משקין את הסוטות, ומטהרין את היולדות, ומטהרין את המצורעין.
But if after the warning she maintains her innocence and says: I am pure, they bring her up to the Eastern Gate, which is at the opening of the Gate of Nicanor, because three rites were performed there: They give the sota women the bitter water to drink, and they purify women who have given birth (see Leviticus 12:6–8), and they purify the lepers (see Leviticus 14:10–20).
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) יוְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתֵר.

The mishna continues describing the sota rite. And the priest grabs hold of her clothing and pulls them, unconcerned about what happens to the clothing. If the clothes are torn, so they are torn; if the stitches come apart, so they come apart. And he pulls her clothing until he reveals her heart, i.e., her chest. And then he unbraids her hair. Rabbi Yehuda says: If her heart was attractive he would not reveal it, and if her hair was attractive he would not unbraid it.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך סלסל
סלסלא(נזיר ב.) הריני מסלסל הריני נזיר (גמ׳) ממאי דהאי סילסול שערא הוא כדאמרו ליה אמתא דבי רבי לההוא גברא עד מתי אתה מסלסל בשערך מפורש בערך חלגלוגות פי׳ סלסליה הפוך בה והפוך בה כלומר התעסק בתורה תמיד. מסלסל בשערו מהפך במזייה (א״ב מדרש איכה פסקא סלה כל אבירי בערביא צוחין למפרוקא סלסלה פי׳ שהיו סורקים בשרם במסרקות של ברזל כדרך שמסלסלין השער במסרק ודעת מאמר הראשון סלה סתר קומיהון כלומר סתר תלתלי שער שלהם ומלת סתר נמצאת בשער. וכן (סוטה ז.) אם היה שערה נאה לא היה סותרו הפך ויבן אלהים את הצלע וקוראים סתרא לסרק אבל בעל הערוך גרס בערך סח שלישי באופן אחר ע״ש):
א. [דיא האאר קרייזלען.]
אוחז בבגדיה – בבית הצואר שלה.
אם נקרעו – אינו חושש.
ואם נפרמו – אינו חושש פרימה גדולה מקריעה שנקרעה לקרעים הרבה דמינציי״ר בלעז כמו האי דפרים סילקא (שבת דף עד:).
עד שמגלה את לבה – ולקמן יליף לה מקרא.
וסותר את שערה – מקליעתו ולקמן יליף לה.
רש״י בד״ה אם נקרעו אינו חושש הס״ד:
וכהן אוחז בבגדיה ומושכם, אם נקרעו הבגדים — נקרעו, ואם נפרמו התפרים — נפרמו, עד שהוא מגלה את לבה בקריעה זו. וסותר את המקלעת שקלוע בה שערה. ר׳ יהודה אומר: אם היה לבה נאה — לא היה מגלהו, ואם היה שערה נאה — לא היה סותר אותו.
The mishna continues describing the sota rite. And the priest grabs hold of her clothing and pulls them, unconcerned about what happens to the clothing. If the clothes are torn, so they are torn; if the stitches come apart, so they come apart. And he pulls her clothing until he reveals her heart, i.e., her chest. And then he unbraids her hair. Rabbi Yehuda says: If her heart was attractive he would not reveal it, and if her hair was attractive he would not unbraid it.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) כהָיְתָה מִתְכַּסָּה בִּלְבָנִים מְכַסֶּהָ בִּשְׁחוֹרִים הָיָה עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב

If she was dressed in white garments, he would now cover her with black garments. If she was wearing gold adornments,
קישוריםעין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אם היתה כרגיל מתכסה בלבנים — מכסה עכשיו בבגדים שחורים. היה עליה כלי זהב
If she was dressed in white garments, he would now cover her with black garments. If she was wearing gold adornments,
קישוריםעין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה ז. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים סוטה ז., עין משפט נר מצוה סוטה ז., הערוך על סדר הש"ס סוטה ז., רש"י סוטה ז., תוספות סוטה ז., תוספות איוורא סוטה ז., בית הבחירה למאירי סוטה ז. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סוטה ז., שיטה מקובצת סוטה ז., מהרש"א חידושי הלכות סוטה ז., מהרש"א חידושי אגדות סוטה ז., פירוש הרב שטיינזלץ סוטה ז.

Sotah 7a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Sotah 7a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 7a, Collected from HeArukh Sotah 7a, Rashi Sotah 7a, Tosafot Sotah 7a, Tosefot Evreux Sotah 7a, Meiri Sotah 7a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 7a, Shitah Mekubetzet Sotah 7a, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 7a, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 7a, Steinsaltz Commentary Sotah 7a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144