×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מַצִּילִין מְזוֹן ג׳שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת מַאי לָאו דְּלָא אֲכַל לָא דַּאֲכַל שַׁחֲרִית מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת מַאי לָאו דְּלָא אֲכַל לָא דַּאֲכַל בְּמִנְחָה מַצִּילִין מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת.
one rescues food for three meals. What, is this not referring to a situation where he has not yet eaten any meals? Apparently, one is obligated to eat only three meals on Shabbat. The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one already ate one meal. Three meals still remain, in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, who requires four meals. The Gemara challenges this from the continuation of the mishna: If a fire ignited in the morning, one may only rescue food for two meals. What, is it not referring to a situation where one has not yet eaten one’s morning meal and the obligation is to eat only three meals, one at night and two during the day? The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one has already eaten the morning meal. The Gemara challenges this from the continuation of the mishna: If a fire ignited in the afternoon, one may rescue food for one meal.
ר׳ חננאלרי״ףתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ואיתא בפ׳ כיצד מברכין. תנו רבנן כמה סעודות חייב אדם לוכל בשבת ג׳. פי׳ א׳ בלילה וב׳ ביום. וכן הלכה. ולפיכך שנינו שמציל מזון ג׳ סעודו׳ ומתני׳ מחוורתא דלא כר׳ חידקא.
כלי מאכל אינו מדיח אלא מה שצריך לוכל בו בשבת. לפי זמן סעודותיו אבל כלי שתיה כל היום.
{בבלי שבת קיח ע״א-ע״ב} תנו רבנן קערות שאכל1 בהן ערבית מדיחן לוכל בהן שחרית שחרית מדיחן לוכל בהן2 בצהרים בצהרים מדיחן לוכל בהן במנחה מן המנחה ולהלן3 שוב אינו מדיח אבל כוסות וקיתונות וצלוחיות מדיח4 והולך כל היום כולו לפי שאין קבע לשתיה:
אמר ר׳ שמעון בן פזי אמר ר׳ יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים5 שלש סעודות [בשבת6] ניצל משלש פורעניות מחבלו של-משיח ומדינה של-גיהנם וממלחמת גוג ומגוג מחבלו של-משיח כתיב הכא יום וכתיב התם יום {מלאכי ג:כג} הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יָי׳ מדינה של-גיהנם כתיב הכא יום וכתיב התם {צפניה א:טו} היום עברה היום ההוא וממלחמת גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם {יחזקאל לח:יח} ביום בוא גוג על אדמת ישראל7: אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ יוסי בן זמרא כל המענג את השבת8 נותנין לו נחלה בלא מְצָרים שנאמר {ישעיהו נח:יד} אז תתענג על ייָ׳9 והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך לא כאברהם דכתיב ביה {בראשית יג:יז} קום התהלך בארץ10 לארכה ולרחבה ולא כיצחק דכתיב ביה {בראשית כו:ג} כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא כיעקב דכתיב ביה {בראשית כח:יד} ופרצת ימה וקדמה וג׳ רב נחמן בר יצחק אמר ניצל משעבוד מלכויות כתיב הכא {ישעיה יח:נד} והאכלתיך נחלת יעקב אביך והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם {דברים לג:כט} ואתה על במותימו תדרוך: אמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר {תהלים לז:ד} והתענג11 על ייָ׳ ויתן לך משאלות לבך. [עונג]⁠12 זה איני יודע מה הוא כשהוא אומר {ישעיהו נח:יג} וקראת לשבת עונג הוי אומר זה תענוג שבת: במה מענגה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל13 בר שילת משמיה דרב בדגים קטנים14 וראשי שומין ותבשיל [של15] תרדים. [חייא בר]⁠16 רב אשי אמר אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו17 הַוֵי עינוג18 מאי הוא אמר רב פפא כסא דהרסנא: אמר ר׳ חייה בר אבה אמר ר׳ יוחנן כל המשמר את השבת כהלכתה19 אפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלין לו שנאמר {ישעיהו נו:ב} אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו אל תיקרא מחללו אלא מחול לו: אמר רב יהודה אמר רב אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון שנאמר {שמות טז:כז} ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט20 ולא מצאו וכתיב בתריה {שמות יז:ח} ויבוא עמלק21 וילחם עם ישר׳ ברפידים: אמר ר׳ יוחנן משום22 ר׳ שמעון בן יוחאי אלמלי משמרין23 ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד [נגאלין]⁠24 שנאמר {ישעיהו נו:ד} כה אמר ייָ׳ לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי וג׳25: אמר ר׳ יוסי26 יהא חלקי עם אוכלי שלש סעודות בשבת: ואמ׳27 ר׳ יוסי יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום איני והאמר מר כל הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף כי קאמרינן בפיסוקי דזמרה ומאי ניהו מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל יה28:
1. שאכל: וכן בעיתים. דפוסים: שאכלו.
2. שחרית...בהן: חסר בכ״י מוסקבה.
3. ולהלן: ודומה לו בין נוסחאות ה״ג: ״ואילך, והלך״. כ״י מוסקבה, קטע מודינה, דפוסים, עיתים (סי׳ קסז): ״ולמעלה״
4. מדיח: כ״י מוסקבה, דפוסים: ״מדיחן״.
5. המקיים: דפוס קושטא: שמקיים.
6. בשבת: כ״י מוסקבה, דפוסים, עיתים (סי׳ קצב). חסר בכ״י א, ובקטע מודינה.
7. ביום בוא גוג על אדמת ישראל: כ״י מוסקבה, דפוסים: ״ביום בוא גוג״ דפוס קושטא: הנה יום בא לה׳ (זכריה יד:א).
8. המענג את השבת: וכן בעיתים. דפוסים: מי שמענג עצמו בשבת.
9. עד כאן בכ״י א, ומציין שם ״וגו׳⁠ ⁠״. המשך הפסוק בכ״י מוסקבה, דפוסים, עיתים.
10. עד כאן בכ״י א, ומציין שם ״וגו׳⁠ ⁠״. המשך הפסוק בכ״י מוסקבה, דפוסים, עיתים.
11. והתענג: דפוסים: אז תתענג (ישעיהו נח:יד), והעתיקו את המשיכו מתהלים שם.
12. עונג: כ״י מוסקבה, דפוסים, עיתים. כ״י א: ״עינוג״. וכן בהמשך.
13. רב יהודה בריה דרב שמואל: דפוסים: רבה בריה דרב יהודה. עיתים: ״רב יהודא בריה דרב שילת״.
14. קטנים: עיתים: ״גדולים״.
15. של: כ״י מוסקבה, דפוסים, עיתים.
16. הוספה בכ״י מוסקבה ועיתים.
17. ולכבוד שבת עשאו: וכן בעיתים. דפוסים: ועשאו לכבוד שבת.
18. הַוֵי עונג: כ״י מוסקבה, עיתים. כ״י א: ״הוי עינוג״. דפוסים: הרי זה עונג.
19. כהלכתה: דפוסים, עיתים: כהלכתו.
20. עד כאן העתקת הפסוק בכ״י מוסקבה, עיתים.
21. עד כאן העתקת הפסוק בכ״י מוסקבה, דפוסים, עיתים.
22. ר׳ יוחנן משום: חסר בדפוסים.
23. משמרין: דפוסים: שמרו.
24. נגאלין: כ״י מוסקבה, דפוסים, עיתים. כ״י א: ״נגאלו״.
25. וג׳: חסר בכ״י מוסקבה, דפוסים.
26. ר׳ יוסי: דפוס קושטא: רב יוסף.
27. ואמ׳: דפוסים: אמר.
28. במקבילה ברי״ף ברכות פרק ה (דף כג ע״א). נוסף גם בכ״י א. ראה אשכול הל׳ פסוקי דזמרא, רמב״ם היל׳ תפילה ז:יב.
במנחה מצילין מזון סעודה אחת – מכאן משמע דזמן אכילה שלישית בשבת היא מן המנחה ולמעלה דלא כאותם שמחלקין סעודת שחרית ומברכין בינתים ומיהו מהא דאמרינן בפסחים בפ״ק (דף יג.) י״ד שחל להיות בשבת משייר מזון שתי סעודות אין ראיה מדאין משיירין מזון ג׳ סעודות שאין לעשות ב׳ סעודות שחרית דהא כיון שאוכל הכל שחרית חשיב כסעודה אחת ועוד אומר ר״י שיש כאן איסור ברכה שאינה צריכה כדאי׳ בפ׳ בא לו (יומא דף ע.) גבי ובעשור שבחומש הפקודים דקאמר וניתי ס״ת אחרינא ונקרי א״ר שמעון בן לקיש מפני ברכה שאינה צריכה.
רש״י בד״ה מכלל כו׳ ס״ל הס״ד:
תוס׳ בד״ה במנחה מצילין כו׳ י״ד שחל להיות בשבת כו׳ כצ״ל:
בא״ד חשיב כסעודה אחת כו׳. נ״ב פי׳ לענין שיור:
בד״ה והא דתנן כו׳ וא״כ תקשי נמי לרבנן וכי אזיל כו׳ ריקם כו׳ עכ״ל. יש לדקדק כיון דהמקשה לא הוה ידע הא דמשני ליה כגון דאיכא סעודה בהדיה דאמרי׳ ליה אכליה א״כ מאי קאמר לימא רבנן היא כו׳ דהא לרבנן נמי בלאו קושיא דאזיל ריקם תקשי ליה דחסר ליה סעודת ע״ש שהרי אין נותנין לו כ״א שלש סעודות דסגי לשבת וכי כולי יומא דמעלי שבתא מותבינן ליה בתענית כדפי׳ לעיל וי״ל דהמקשה לא נחית מעיקרא לאקשויי אלא אשבת גופיה דלרבנן ניחא דנותנים לו ג׳ סעודות לשבת אבל לרבי חידקא לשבת גופיה הא נמי חסר ליה סעודה אחת והשתא איכא למימר דלא הוה קשיא ליה לרבנן אלא הא דאזיל ריקם וכעין שכתבו התוס׳ לקמן דהוה ידע שפיר דאיכא סעודה בהדיה ואוכלה בע״ש ולא ניחא לאקשויי אלא אשבת גופיה ולרבנן ניחא דהנהו שלש סעודות שנותנין לו הן לשבת אבל לרבי חידקא בשבת גופיה לא סגי ליה בשלש סעודות שנותנין לו והמתרץ היה סבור שפשוט להמקשה שהסעודה שיוליך עמו נותנין לו באחד בשבת כו׳ ולכך היה סבור שהמקשה לא היה יודע שהביא סעודה עמו כמ״ש התוס׳ לקמן ולא נחית לאקשויי מסעודת ע״ש לרבנן אלא אשבת גופיה דלרבנן סגי ליה בג׳ שנותנין לו ולרבי חידקא הא חסר ליה בשבת גופיה סעודה אחת ולהכי משני ליה דאיכא סעודה בהדיה דאוכליה בשבת והמקשה משיב לו דפשיטא ליה דאיכא סעודה אך קשה ליה כדמתרצת דאכיל נמי לר׳ חידקא בשבת האיכא בהדיה וכי אזיל בריקם אזיל שכמו שהביא עמו כן ישאנה עמו בצאתו ומשני דמלוינן כו׳ והתוס׳ הקשו ע״ז הפירוש דאכתי לרבי חידקא לפי המסקנא נמי חסר ליה סעודה אחת ודו״ק:
בא״ד המתרץ היה סבור שהיה פשוט להמקשה שהסעודה שיוליך עמו נותנין לו באחד בשבת כו׳ עכ״ל. ק״ק דלא הוה צריכי לזה אלא דהמתרץ היה סבור שהמקשה ידע נמי דאיכא סעודה בהדיה אלא דלא ידע דלא אוכלה בשבת משום דבעי שיוליך עמו והמתרץ משיב לו דהך דאיכא בהדיה אוכליה בשבת וק״ל דא״כ כי אזיל כו׳ ויש ליישב ודו״ק:
בד״ה דמלוינן כו׳ וא״ת א״כ אמאי נותנין לו ב׳ סעודות כו׳ עכ״ל אבל אי לא הוה ליה סעודה ביום א׳ בהדיה הוה ניחא להו מיהת ביום ראשון דבעי ב׳ סעודות א׳ שיאכל ואחת יוליך עמו ובימים אחרים ה״א קושטא הוא דאין נותנין לו רק סעודה אחת ביום וסעודה אחת בלילה וק״ל:
בא״ד וי״ל דאין מחלקין תמחוי בלילה אלא כו׳ עכ״ל ויש לדקדק כיון דביום א׳ מלוינן בהדיה ומחלקין בבקר כשהולך לדרכו אף שלא בזמן סעודה א״כ בכל יום במקום שהיה לן ה״ל ליתן לו בבקר סעודה אחת דמלוינן בהדיה כמו ביום א׳ והשתא אכתי תקשי דבכל מקום לא יתנו לו רק אחת ויאכל אחת והאחת יוליך עמו ויש ליישב דאין דרך לחלק תמחוי בבקר רק בזמן סעודה ולכך בכל יום היו נותנין לו ב׳ סעודות בזמן סעודה אלא ביום א׳ הוצרכו ליתן לו סעודה דמלוינן בהדיה בבקר שלא היו נותנין אותה לו בע״ש לפי שאינו הולך מיד וכמ״ש התוס׳ לעיל וק״ל:
מצילין ממנה מזון שלש סעודות, מאי לאו [האם לא] מדובר באופן שעדיין לא אכל מאומה, ונמצא שחייבים רק בשלוש סעודות ביום השבת! ודוחים: לא, מדובר באופן שאכל כבר סעודה אחת ועדיין נשארו שלוש, וכר׳ חידקא. ועוד מקשים ממה ששנינו בהמשך: אם פרצה הדליקה בביתו בשחרית יום השבת — מצילין מזון שתי סעודות, מאי לאו [האם לא] מדובר באופן שעדיין לא אכל סעודת שחריתו, ונמצא אם כן שחייבים רק בשלוש סעודות, אחת בלילה ושתים ביום? ודוחים: לא, מדובר באופן שאכל כבר את סעודת שחרית. ושוב מקשים ממה ששינו שם עוד: אם פרצה הדליקה במנחהמצילין מזון סעודה אחת,
one rescues food for three meals. What, is this not referring to a situation where he has not yet eaten any meals? Apparently, one is obligated to eat only three meals on Shabbat. The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one already ate one meal. Three meals still remain, in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, who requires four meals. The Gemara challenges this from the continuation of the mishna: If a fire ignited in the morning, one may only rescue food for two meals. What, is it not referring to a situation where one has not yet eaten one’s morning meal and the obligation is to eat only three meals, one at night and two during the day? The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one has already eaten the morning meal. The Gemara challenges this from the continuation of the mishna: If a fire ignited in the afternoon, one may rescue food for one meal.
ר׳ חננאלרי״ףתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) מַאי לָאו דְּלָא אֲכַל לָא דַּאֲכַל וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן ג׳שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא ג׳שָׁלֹשׁ סְבִירָא לֵיהּ אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי חִידְקָא.

What, is it not referring to a situation where one has not yet eaten the afternoon meal and the obligation is to eat only three meals? The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one has already eaten. The Gemara challenges this: From the fact that it is taught in the latter clause of the mishna: Rabbi Yosei says: One may always rescue food for three meals, by inference, even the first tanna holds that the obligation is to eat three meals, as there is no dispute with regard to the number of meals on Shabbat. Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. According to the tanna’im in the mishna, one is obligated to eat three meals on Shabbat.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לעולם מצילין מזון ג׳ סעודות – מדלא אמר ארבע לית ליה דרבי חידקא.
מכלל דתנא קמא שלש סעודות סבירא ליה – דבהאי לא איפליגו אלא דת״ק סבר מה שעבר כבר לא יציל ולרבי יוסי יציל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי לאו [האם לא] מדובר באופן שעדיין לא אכל את סעודת המנחה, ונמצא אם כן שהחובה היא בשלוש סעודות בלבד! ודוחים: לא, מדובר באופן שאכל כבר. ומקשים: והא מדקתני סיפא [והרי ממה ששנינו בסופה של המשנה] שר׳ יוסי אומר: לעולם מצילין מזון שלש סעודות, מכלל הדברים אתה למד שאף התנא קמא [הראשון] ככלל שלש סעודות סבירא ליה [סבור הוא] שצריך, שהרי לא נחלקו במספר הסעודות לשבת! אלא מחוורתא, מתניתין דלא [מחוור שמשנתנו אינה] כר׳ חידקא, שלדעת התנאים במשנתנו צריך לאכול בשבת שלוש סעודות.
What, is it not referring to a situation where one has not yet eaten the afternoon meal and the obligation is to eat only three meals? The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one has already eaten. The Gemara challenges this: From the fact that it is taught in the latter clause of the mishna: Rabbi Yosei says: One may always rescue food for three meals, by inference, even the first tanna holds that the obligation is to eat three meals, as there is no dispute with regard to the number of meals on Shabbat. Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. According to the tanna’im in the mishna, one is obligated to eat three meals on Shabbat.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְהָא דִּתְנַן אמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לֹא יִטּוֹל מִן הַתַּמְחוּי מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה לֹא יִטּוֹל מִן הַקּוּפָּה מַנִּי לָא רַבָּנַן וְלָא רַבִּי חִידְקָא אִי רַבָּנַן חַמְסְרֵי הָוְיָין אִי רַבִּי חִידְקָא שֵׁית סְרֵי הָוְיָין לְעוֹלָם רַבָּנַן דְּאָמְרִינַן לֵיהּ מַאי דְּבָעֵית לְמֵיכַל בְּאַפּוֹקֵי שַׁבְּתָא אִכְלֵיהּ בְּשַׁבְּתָא.

And that which we learned in another mishna: One who has sufficient food for two meals in his possession may not take food from the charity plate that is distributed to the poor. He is not considered needy and would be taking food at the expense of people who are worse off than he. And one who has food for fourteen meals, enough meals for an entire week, may not take money from the charity fund. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this mishna? Apparently, it is neither in accordance with the opinion of the Rabbis nor in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. If it were in accordance with the opinion of the Rabbis, they maintain that they are fifteen meals that are eaten in a week, two each day, evening and morning, and three on Shabbat. If it were in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, they are sixteen meals that are eaten in a week, twelve during the six days of the week and four on Shabbat. The Gemara rejects this: Actually, the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, but we say to him: That which you want to eat at the conclusion of Shabbat, Saturday night, eat it as the third meal on Shabbat.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תמחוי – קערה גדולה היא וגובין בה גבאים מאכל מבעלי בתים ומחלקין לעניים ב׳ סעודות ליום מיום ליום.
לא יטול – כיון דיש לו נמצא גוזל לעניים.
קופה – מעות הן לפרנס עניים בני טובים דזיל להו מילתא דתמחוי ומתחלקין מע״ש לע״ש.
י״ד סעודות לא יטול מן הקופה – שהרי יכול להמתין לע״ש הבאה אבל כשיש לו מזון י״ב יטול שהרי לא תחלק עוד עד שיגיע ע״ש והרי לשבעה ימי שבת צריכין י״ד סעודות.
אכליה בשבתא – שהרי תאכלנה סמוך לערב ולא תצטרך לאכול בלילה ואף על גב דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ה״מ למאן דאפשר ליה.
עני שיש לו מזון שתי סעודות אסור לו ליטול מן התמחוי ומותר בקופה ואם היה לו מזון ארבע עשרה סעודות אסור לו ליטול מן הקופה ומותר בלקט שכחה ופאה עד שיהו לו מאתים זוז:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והא דתנן [וזו ששנינו במשנה אחרת]: מי שיש לו מזון שתי סעודות ברשותו — לא יטול מן התמחוי שמחלקים ממנו מאכל לעניים, לפי שאינו נזקק עד כדי כך ונמצא שנוטל מן הנצרך יותר ממנו. ומי שיש לו מזון ארבע עשרה סעודות שהן הסעודות המספיקות לשבוע שלם — לא יטול מן הקופה של צדקה. ומעתה יש לשאול: מני [של מי היא] משנה זו? לכאורה לא שיטת רבנן [חכמים] היא, ולא שיטת ר׳ חידקא. שכן אי רבנן [אם שיטת חכמים] היא — הלא לדעתם חמסרי הויין [חמש עשרה סעודות הן] בשבוע, שתי סעודות בכל יום, בערב ובבוקר, ובשבת סעודה נוספת. אי [אם] שיטת ר׳ חידקא היא — הלא שית סרי הויין [שש עשרה הן], שתים עשרה של ימות השבוע וארבע של שבת. ודוחים: לעולם תאמר שכשיטת רבנן [חכמים] היא משנה זו, אלא דאמרינן ליה [שאומרים אנו לו]: מאי דבעית למיכל באפוקי שבתא, אכליה בשבתא [מה שרוצה אתה לאכול במוצאי השבת אכול אותו בשבת], שאת סעודת הערב של יום ראשון יקדים במקצת, ונמצא שאכל שלוש סעודות בשבת.
And that which we learned in another mishna: One who has sufficient food for two meals in his possession may not take food from the charity plate that is distributed to the poor. He is not considered needy and would be taking food at the expense of people who are worse off than he. And one who has food for fourteen meals, enough meals for an entire week, may not take money from the charity fund. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this mishna? Apparently, it is neither in accordance with the opinion of the Rabbis nor in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. If it were in accordance with the opinion of the Rabbis, they maintain that they are fifteen meals that are eaten in a week, two each day, evening and morning, and three on Shabbat. If it were in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, they are sixteen meals that are eaten in a week, twelve during the six days of the week and four on Shabbat. The Gemara rejects this: Actually, the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, but we say to him: That which you want to eat at the conclusion of Shabbat, Saturday night, eat it as the third meal on Shabbat.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) לֵימָא רַבָּנַן הִיא וְלָא ר׳רַבִּי חִידְקָא אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר׳רַבִּי חִידְקָא דְּאָמְרִינַן לֵיהּ מַאי דְּבָעֵית לְמֵיכַל בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא אִכְלֵיהּ לְאוּרְתָּא וְכוּלֵּי יוֹמָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא בְּתַעֲנִיתָא מוֹתְבִינַן לֵיהּ אֶלָּא הָא מַנִּי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר בעֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.

The Gemara asks: Let us say that this mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis and not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. The Gemara rejects that approach: Even if you say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, the mishna can be understood, as we can say to him: That which you want to eat on Shabbat eve, Friday afternoon, eat at night on Shabbat instead. The Gemara asks: And do we have a person sit and fast all day on Shabbat eve? According to this suggestion, he would not eat at all on Friday. Rather, we must say: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who said: Make your Shabbat like a weekday and do not be beholden to other beings. It is preferable to eat two meals on Shabbat as he does during the week if he can thereby avoid taking charity.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בתעניתא מותבינן ליה – בתמיה.
אלא הא מני ר׳ עקיבא היא – ולענין סעודת שבת במאן דאפשר ליה איכא למימר כרבנן ואיכא למימר כרבי חידקא ומיהו האי דצריך לבריות יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו.
והא דתנן אין פוחתין כו׳ נימא רבנן היא ולא רבי חידקא – אומר ר״י דאין לפרש שבת נותנין לו מזון ג׳ סעודות דהיינו כשבא שם בע״ש לעת האוכל דמסתמא ישבות שם שאין רגילות כל כך ללכת ערב שבת ובשביל שבת נותנים לו סעודה אחת יותר ממה שנותנין לו בשאר ימים דא״כ היכי ניחא לרבנן והלא מן הכל אין לו כי אם ד׳ סעודות אחת שהביא עמו דמלוינן בהדיה ושלשה שנתנו לו וכשיאכל אחת בערב שבת לא ישארו בידו רק ג׳ סעודות ואותן יאכל בשבת וא״כ תיקשי נמי לרבנן וכי אזיל ריקן אזיל כדפריך בסמוך ומיהו איכא למימר דבסמוך לרבנן נמי פריך אבל קשה דכי משני דמלוינן ליה סעודה בהדיה לא תירץ כלום לר׳ חידקא דאין לו לשבת כ״א שלש סעודות ולר׳ חידקא צריך ד׳ ונראה לר״י דכשבא בע״ש לעת האוכל נותנין לו מזון ב׳ סעודות כמו בשאר ימים ואם בא לשבות שם מוסיפין לו עוד ג׳ סעודות וקאמר לימא רבנן היא ולא רבי חידקא דלרבנן ניחא שיש בידו ה׳ סעודות בתחילת שבת ואותה שהביא עמו יאכל בע״ש ומאותן ה׳ סעודות יאכל ג׳ בשבת ואחת במוצאי שבת ואחת יוליך עמו אלא לרבי חידקא כשיאכל ד׳ בשבת ואחת להוליך עמו למחר א״כ מה יאכל במוצאי שבת וליכא למימר דאמרינן ליה מה דהוה לך למיכל באפוקי שבתא אכול בשבתא כדאמרי׳ לעיל דהתם אמרינן ליה כדי שלא יהא ניזון מן הצדקה אבל הכא כבר הוא ניזון ולהכי נוטל כל צורכו ומשני דאיכא סעודה בהדיה המתרץ היה סבור שהיה פשוט למקשה שהסעודה שיוליך עמו נותנין לו באחד בשבת אע״פ שבשאר ימים נותנין לו סעודה שיוליך עמו עם אחרות בע״ש אין נותנין לו אותה עד שילך לפי שאינו הולך מיד עד אחר השבת ולכך היה סבור שהמקשה לא היה יודע שהביא סעודה עמו ואין לו בתחלת השבת אלא ד׳ להכי משני ליה דאיכא סעודה בהדיה והמקשה משיב דפשיטא ליה דאיכא סעודה בהדיה אך קשה ליה כיון דמתרצת דאכיל לכולהו וכי אזיל בריקן אזיל שכמו שהביא עמו לכאן כן ישאנה עמו בצאתו מכאן ומשני דמלוינן ליה כו׳.
אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר אחד הנמכר בפנדיון כשיהיו החטים נמכרים ארבע סאין בסלע ואם לן נותנין לו פרנסת לינה והוא מצע וסדין על הדרך הרגיל ואם היה שבת נותנין לו מזון שלש סעודות ואם יש עמו אחת אומרים לו שיאכלנה תחלה ואם הוא אומר שהוא מצניעה לכשילך אף אנו אומרים לו שאנו נותנים לו סעודה לכשילך ודבר זה כשאין מכירין אותו אבל אם היו מכירין אותו נותנין לו לפי כבודו מכאן אתה למד ששלש סעודות אף לעני שבישראל נאמרו ואף למתפרנס מן הצדקה לא אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות אלא שלא להרבות בהוצאותן ובהוצאות אחרות שבשבת אלא כמסת ידו ומ״מ כל שרבוי האכילה מזיקתהו פטור מהם:
הנשים הרי הן כאנשים לענין שבת הן לבצוע על שתי ככרות הן לחיוב שלש סעודות הן לחיוב קדוש והבדלה כמו שיתבאר במקומו:
בד״ה והא דתנן כו׳ וכי אזיל ריקם כו׳. נ״ב פי׳ אפי׳ את״ל דהך דמוצאי שבת לא חשיב כדשני לעיל מאי דהוה ליה למיכל באפוקי שבתא כו׳ מ״מ קשה וכי אזיל ריקם וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: לימא רבנן [האם נאמר שמשנה זו כשיטת חכמים] היא ולא כשיטת ר׳ חידקא? ודוחים: אפילו תימא [יכול אתה לומר] כי שיטת ר׳ חידקא היא, דאמרינן ליה [שאומרים אנו לו]: מאי דבעית למיכל במעלי שבתא, אכליה לאורתא [מה שרוצה אתה לאכול בערב שבת ביום, אכול אותו בערב] בליל שבת, ונמצא שאכל ארבע סעודות בשבת. ומקשים: וכולי יומא דמעלי שבתא בתעניתא מותבינן ליה האם את כל היום של ערב שבת בתענית אנו מושיבים אותו]?! שלפי הצעה זו לא יאכל בערב שבת כל היום כולו! אלא יש לומר כי הא מני [משנה זו של מי היא] — כשיטת ר׳ עקיבא היא שאמר: עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. כלומר, מוטב שינהג אדם ביום השבת כביום חול ולא יזדקק לצדקה. ולכן, אדם שיש בידו מזון של שתי סעודות לשבת כביום חול — אין ראוי שיקח מן הצדקה לכבוד שבת.
The Gemara asks: Let us say that this mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis and not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. The Gemara rejects that approach: Even if you say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, the mishna can be understood, as we can say to him: That which you want to eat on Shabbat eve, Friday afternoon, eat at night on Shabbat instead. The Gemara asks: And do we have a person sit and fast all day on Shabbat eve? According to this suggestion, he would not eat at all on Friday. Rather, we must say: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who said: Make your Shabbat like a weekday and do not be beholden to other beings. It is preferable to eat two meals on Shabbat as he does during the week if he can thereby avoid taking charity.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְהָא דִּתְנַן גאֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן מד׳מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע לָן נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה וְאִם שָׁבַת נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן ג׳שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת לֵימָא רַבָּנַן הִיא וְלָא ר׳רַבִּי חִידְקָא לְעוֹלָם ר׳רַבִּי חִידְקָא כְּגוֹן דְּאִיכָּא סְעוּדָה בַּהֲדֵיהּ דְּאָמְרִינַן לֵיהּ הָא דְּאִיכָּא בַּהֲדָךְ אִכְלֵיהּ וְכִי אָזֵיל בְּרֵיקָן אָזֵיל דִּמְלַוִּוינַן לֵיהּ סְעוּדָה בַּהֲדֵיהּ מַאי פַּרְנָסַת לִינָה אָמַר רַב פָּפָּא פּוּרְיָא וּבֵי סַדְיָא.:

And that which we learned in another mishna: One gives no less charity to a poor person who is traveling from place to place than a loaf worth a pundeyon, one forty-eighth of a sela, when the standard price of grain is four se’a for a sela. If he sleeps there, one gives him money for sleeping; and if he spends Shabbat in that city, one gives him food for three meals. Let us say that is in accordance with the opinion of the Rabbis and not the opinion of Rabbi Ḥidka. The Gemara rejects this: Actually, it is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. When it says that if the poor traveler spends Shabbat there one gives him food for three meals, it is referring to a case where there is one meal that he brought with him, for we say to him: This meal that you have with you, eat it. The Gemara is surprised at this: And when he goes, does he go empty-handed, with no food. The Gemara answers: We provide him a meal to accompany him when he leaves. The Gemara asks: What is the meaning of money for sleeping? Rav Pappa said: It means that one provides his sleeping needs, i.e., a bed and cushions.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרמב״ןמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך ככר
ככרא(שבת קיח. עירובין פב: כלים פי״ז) ככר בפונדיון מארבע סאין בסלע פי׳ מ״ח פונדיונין בסלע ובארבע סאין יש כ״ד קבין יבוא חצי קב שהוא י״ב בצים בפינדיון אחד מניין שמ״ח פונדיונין לסלע דתניא בתוספתא דבבא בתרא פרוטה שאמרו אחד משמונה לאיסר איסר אחד מכ״ד לדינר שש מעה כסף דינר מעה שני פינדיונין פונדיון שני איסרין הנה יעלו שנים עשר פונדיונין לדינר וארבע דינרין לסלע יעלו מ״ח פונדיונין סאה ששה קבין לארבע סאין יעלו כ״ד קבין:
ערך פר
פרב(ברכות מד שם נז) דגים קטנים מפרין ומרבין כל גופו של אדם (בבא מציעא סט:) מפרין על שדהו אין חוששין משום ריבית (א״ב בקצת נוסחא כתוב מפריז ופי׳ רש״י שהוא מלשון פרזות תשב ירושלים לשון מרחיב) ובגמרא מפורש כיצד. (שבת קיח. בבא בתרא ט.) מאי פרנסת לינה אמר רב פפא פוריא ובי סדיא (כתובות י) מאי פוריא אמר רב פפא שפרין ורבין עליה (יבמות סא) לא יבטל אדם מפריה ורביה וכו׳ (בבא בתרא לו) פירא רבה ופירא זוטא איכא בינייהו פי׳ פירא רבה כגון קשואין ודלועין דגמר פירא לג׳ חדשים פי׳ פירא זוטא כגון ירק דגמר פירא דידיה בחדש בלבד:
א. [צענטען.]
ב. [פרוכטבאר זיין.]
אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום – שאינו לן בלילה אצלם.
מככר – הלקוח בפונדיון כשהשער ד׳ סאין בסלע והפונדיון אחד מי״ב בדינר דהוא אחד ממ״ח בסלע ושיערו לו חכמים ככר זו לשתי סעודות היום והלילה.
לן נותנין לו פרנסת לינה – לקמן מפרש מאי היא שהרי סעודה של לילה בכלל ככר היא וככר זו משערינן בעירובין (דף פב:) למזון שתי סעודות לעירובי תחומין.
ואם שבת – אצלם בשבת.
מאי פרנסת לינה – הא קבל ליה סעודת הלילה.
בי סדיא – לבדין פולטר״א להניח תחת מראשותיו.
מככר בפונדיון כו׳ – היינו כר׳ יוחנן בן ברוקא דחשיב ככר בפונדיון מד׳ סאין בסלע שתי סעודות דעירוב ופליג התם (עירובין דף פב:) ארבי מאיר ורבי יהודה שאומרים התם שיעור אחר.
דמלוינן סעודה בהדיה – וא״ת א״כ אמאי נותנים לו ב׳ סעודות כיון שמביא אחת עמו יתנו לו אחת ויאכל אחת והאחת יוליך עמו וי״ל דאין מחלקין תמחוי בלילה אלא ביום בזמן הסעודה ולכך נותנין לו שנים שיאכל אחת מיד ואחת בלילה במקום שיהיה ואחת להוליך עמו למחר.
אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון – פירוש דהכי מפקדין למעבד לי׳ צרכיה דההוא יומא שמא לא ילין במקום ישראל, ואם לן בכאן אוכל אותה סעודה שני׳ בלילה, ולמחר כשיסע נותנין לו ככר בפונדיון, והיינו דאקשי׳ מאי פרנסת לינה, כלומר הא קביל לה, ומיהו כי אזיל לאו ריקן אזיל,⁠א וכן אם הי׳ שבת נותנין לו מזון ג׳ סעודות לשבת וכשיסע בא׳ בשבת נותנין לו ככר בפונדיון, והיינו דלא ק״ל לרבנן וכי אזיל בריקן אזיל. ומיהו לר׳ חדקא כיון דמוקמי׳ לה בדאייתי איהו סעודה בהדיה ואמרי׳ ליה אכליה1 קשיא להו בגמרא וכי דעתנו לפטרו בולא כלום שאנו אומרים לו אכול את שלו, הי׳ לנו לפרנסו בשבת ומה שהוא חסר לאחר השבת ניתן לו עד מזון שתי סעודות.⁠ב ופרקי׳ אין אנו נוטלין סעודה זו אלא בתורת הלואה ולכשיסע בא׳ בשבת נחזירנה לו וניתן לו משלנו אחרת, משום שכיון שעכשיו א״צ לשבת2 אלא שתי סעודות, מוטב שיאכלנו ונפרנס אותו בשעתו ולא ליתן לו עכשיו יותר מדאי לצורך א׳ בשבת, ואפשר שהטעם מפני גזל עניים שמא לא יה׳ מצוי לעניים אחרים, אבל ודאי לעולם לא פטרינן עני בלא מזון אותו היום ולילה כדאמרי׳ בפירושן3.
א. כלו׳ שאם לן בכאן אוכל אותה סעודה שניה בלילה ולמחר כשיסע נותנין לו ככר בפונדיון.
ב. רבנו מיישב בזה קושית תוס׳ אמאי מקשינן הכי טפי לר׳ חידקא מלרבנן, ועי׳ מיוחס לריטב״א.
1. הגהת הגרא״ז: משמע לן דאליבי׳ אין דעתנו ליתן לו כלום כי אזיל ומשו״ה.
2. הגהת הגרא״ז: ביום.
3. הגהת הגרא״ז: ולכאורה נשאר לו תמיד סעודה יתירה אלא משום שמא ילין שלא במקום ישראל, ויצטרך א׳ בלילה וא׳ למחר כשיצא.
בד״ה אין פוחתין כו׳ אצלם הס״ד:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והא דתנן משנה זו ששנינו] בה: אין פוחתין מליתן צדקה לעני העובר ממקום למקום מככר השוה פונדיון (אחד מארבעים ושמונה בסלע) כאשר שער התבואה הוא שנמכרים ארבע סאין בסלע. לן במקום — נותנין לו פרנסת לינה, ואם שבת באותה עיר — נותנין לו מזון שלש סעודות. לימא רבנן [האם נאמר כי שיטת חכמים] היא ולא שיטת ר׳ חידקא?! ודוחים: לעולם אפשר לומר ששיטת ר׳ חידקא היא, ומה שנאמר שאם שבת בעיר נותנים לו מזון שלוש סעודות הרי זה מדובר בכגון דאיכא [שיש] סעודה אחת שהביא בהדיה [עמו], דאמרינן ליה [שאומרים אנו לו]: הא דאיכא בהדך [סעודה זו שישנה אתך]אכליה [אכול אותה]. ותוהים: אם כן וכי אזיל [וכאשר ילך] בריקן אזיל [ילך] בלא אוכל?! ועונים: דמלווינן ליה [שאנו נותנים לו] עם צאתו סעודה שיקח בהדיה [אתו]. הוזכרה פרנסת לינה, אמר רב פפא: משמעה שנותנים לו לצרכי לינה פוריא ובי סדיא [מיטה וכרים].
And that which we learned in another mishna: One gives no less charity to a poor person who is traveling from place to place than a loaf worth a pundeyon, one forty-eighth of a sela, when the standard price of grain is four se’a for a sela. If he sleeps there, one gives him money for sleeping; and if he spends Shabbat in that city, one gives him food for three meals. Let us say that is in accordance with the opinion of the Rabbis and not the opinion of Rabbi Ḥidka. The Gemara rejects this: Actually, it is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. When it says that if the poor traveler spends Shabbat there one gives him food for three meals, it is referring to a case where there is one meal that he brought with him, for we say to him: This meal that you have with you, eat it. The Gemara is surprised at this: And when he goes, does he go empty-handed, with no food. The Gemara answers: We provide him a meal to accompany him when he leaves. The Gemara asks: What is the meaning of money for sleeping? Rav Pappa said: It means that one provides his sleeping needs, i.e., a bed and cushions.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרמב״ןמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן דקְעָרוֹת שֶׁאָכַל בָּהֶן עַרְבִית מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן שַׁחֲרִית שַׁחֲרִית מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן בַּצׇּהֳרַיִם בַּצׇּהֳרַיִם מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן בַּמִּנְחָה מִן הַמִּנְחָה וְאֵילָךְ שׁוּב אֵינוֹ מַדִּיחַ אֲבָל כּוֹסוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת מַדִּיחַ וְהוֹלֵךְ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ לְפִי שֶׁאֵין קֶבַע לִשְׁתִיָּה.

The Sages taught in a baraita: With regard to bowls from which one ate in the evening on Shabbat, he may rinse them in order to eat from them in the morning. Bowls from which one ate in the morning, he may rinse them to eat from them in the afternoon. Bowls from which one ate in the afternoon, he may rinse them to eat from them in the afternoon. However, from the afternoon onward, one may no longer rinse them because there is no further need for these bowls on Shabbat, and it is prohibited to make preparations on Shabbat for a weekday. However, with regard to cups, and ladles, and flasks, which are vessels used for drinking, one rinses them all day long because there is no fixed time for drinking, and one does not know when he will drink again.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותר״י מלונילתוספות רי״ד מהדורה תליתאהבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שאין קבע לשתיה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שוב אינו מדיחן – דאין הדחה זו אלא לחול.
לפי שאין קבע לשתיה – מכאן יש ללמוד בלילה כשרוצה להתענות למחר לאחר אכילה אע״פ שאינו יכול לאכול אם לא התנה לפי שמסתמא כשבירך סילק דעתו מלאכול מלשתות ודאי לא סילק דעתו כדאמר הכא דאין קבע לשתיה והיכא דלא שכיח יין אע״ג דסילק דעתו מן היין מ״מ ממים לא סילק דעתו ומיהו אומר ר״י דשמא דוקא בימיהם שהיו קובעין עצמן לשתיה אחר אכילה אמרו דאין קבע לשתיה אכל לדידן לא וריב״א פירש במסכת תענית (דף יב.) שאף לאחר שישן מותר לשתות על פי הירושלמי ואין ר״י רוצה להקל כל כך כיון שלא נזכר בהדיא בש״ס שלנו.
מן המנחה ולמעלה שוב אינו מדיח. שהרי לא יצטרך להם לשבת עצמה אלא למוצאי שבת.
שחרית מדיחן ואוכל בהן בצהרים – פירוש: אפילו כרבנן נמי אתיא דאף על גב דלא מיחייב אלא בשלש סעודות אם הוא רוצה לוכל ארבע רשאי הוא להדיחן ונקט לך התנא כל עיתות הסעודה שבני אדם רגילים לסעוד בהן.
קערות שאכל בהם בליל שבת מותר להדיחן לצורך שחרית ושאכל בהן שחרית מותר להדיחן לצורך מנחה הא מן המנחה ולמעלה אינו מדיח ואפי׳ רצה לאכל שאין החיוב אלא בשלש וזה שאמרו כאן בצהרים וכו׳ לדעת ר׳ חידקא היא שנויה שמצריך בארבע סעודות ואין הלכה כן אבל כוסות וקיתוניות וצלוחיות מדיח והולך כל היום כלו שאין קבע לשתיה:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: קערות שאכל בהן ערבית בשבת — מדיחן כדי לאכול בהן שחרית. אכל בהם שחריתמדיחן כדי לאכול בהן בצהרים. אכל בצהריםמדיחן לאכול בהן במנחה. ואולם מן המנחה ואילךשוב אינו מדיח כיון שאין צורך עוד בקערות אלה לשבת, ואין עושים הכנה משבת לחול. אבל כוסות וקיתוניות (ספלים קטנים) וצלוחיות שכולן כלי שתיה — מדיח והולך כל היום כולו, לפי שאין קבע לשתיה ואין אדם יודע מתי יזדמן לו לשתות פעם נוספת אותו יום.
The Sages taught in a baraita: With regard to bowls from which one ate in the evening on Shabbat, he may rinse them in order to eat from them in the morning. Bowls from which one ate in the morning, he may rinse them to eat from them in the afternoon. Bowls from which one ate in the afternoon, he may rinse them to eat from them in the afternoon. However, from the afternoon onward, one may no longer rinse them because there is no further need for these bowls on Shabbat, and it is prohibited to make preparations on Shabbat for a weekday. However, with regard to cups, and ladles, and flasks, which are vessels used for drinking, one rinses them all day long because there is no fixed time for drinking, and one does not know when he will drink again.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותר״י מלונילתוספות רי״ד מהדורה תליתאהבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) א״ראָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא הכָּל הַמְקַיֵּים שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת נִיצּוֹל מִשָּׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כְּתִיב הָכָא יוֹם וּכְתִיב הָתָם {מלאכי ג׳:כ״ג} הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם וְגוֹ׳ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם כְּתִיב הָכָא יוֹם וּכְתִיב הָתָם {צפניה א׳:ט״ו} יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג כְּתִיב הָכָא יוֹם וּכְתִיב הָתָם {יחזקאל ל״ח:י״ח} בְּיוֹם בֹּא גּוֹג.

Rabbi Shimon ben Pazi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said in the name of bar Kappara: Anyone who fulfills the obligation to eat three meals on Shabbat is rescued from three punishments: From the pangs of the Messiah, i.e., the suffering that precedes the advent of Messiah, and from the judgment of Gehenna, and from the war of Gog and Magog. The Gemara derives that one is rescued from the pangs of Messiah by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day: “Eat it today” (Exodus 16:25). And it is written there, with regard to Messiah, day: “Behold, I am sending you Elijah the prophet before the coming of the great and awesome day of God” (Malachi 3:23). The Gemara derives that one is rescued from the judgment of Gehenna by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day, as cited above. And it is written there, day: “That day will be a day of wrath, a day of trouble and distress, a day of destruction and desolation, a day of darkness and blackness, a day of cloud and thick fog” (Zephaniah 1:15), which is interpreted as referring to the punishment of Gehenna. The Gemara derives that one is rescued from the war of Gog and Magog by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day. And it is written there, with regard to the War of Gog and Magog, day: “And it shall be on that day, on the day that Gog arrives on the land of Israel” (Ezekiel 38:18).
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חבלו של משיח – כדאמרי׳ בכתובות (דף קיב:) דור שבן דוד בא בו קטיגוריא בתלמידי חכמים שנאמר ועוד בה עשיריה וגו׳ חבלי לשון חבלי יולדה (הושע יג).
בד״ה חבלו של כו׳ דוד בא בא קטיגוריא כו׳ כצ״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מחבלו של משיח כו׳. חבלו של משיח הוא קודם בוא משיח כפירש״י דור שבן דוד בא וכו׳ וקרא דמייתי לפני בא יום וגו׳ הוא יום שמשיח בא וי״ל דה״ק שיהיה נצול מחבלו של משיח ויזכה ליום בואו והוא מבואר שהוא ניצול מג׳ ימי צרה אלו כי אחר אלו ימי צרה יבואו ימי השביתה ומנוחה לצדיקים אשר השבת מורה עליהם וע״כ המשמרו ומענגו כראוי בג׳ הסעודות ראוי שגם אלו ימי צרה יהיו לו ימי מנוחה ושלום ואין צרה שוב אחריה וק״ל:
ב אמר ר׳ שמעון בן פזי שכך אמר ר׳ יהושע בן לוי משום (בשם) בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח (היסורים הבאים לפני ביאת המשיח), ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג. ומקור לדברים: מחבלו של משיח — דבר זה נלמד מהשוואת הכתובים, שכן כתיב הכא [נאמר כאן] בענין שבת ״יום״, כאמור: ״אכלוהו היום״, וכתיב התם [ונאמר שם] ״יום״, כאמור: ״הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא״ (מלאכי ג, כג). מדינה של גיהנםכתיב הכא [נאמר כאן] בשבת ״יום״ כאמור, וכתיב התם [ונאמר שם] ״יום״, כאמור: ״יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שואה ומשואה יום חושך ואפלה יום ענן וערפל״ (צפניה א, טו), המתפרש כמכוון לעונש הגיהנם. ממלחמת גוג ומגוג — שכן כתיב הכא [נאמר כאן] בענין שבת ״יום״, וכתיב התם [ונאמר שם] ״יום״, כאמור: ״והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל״ (יחזקאל לח, יח).
Rabbi Shimon ben Pazi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said in the name of bar Kappara: Anyone who fulfills the obligation to eat three meals on Shabbat is rescued from three punishments: From the pangs of the Messiah, i.e., the suffering that precedes the advent of Messiah, and from the judgment of Gehenna, and from the war of Gog and Magog. The Gemara derives that one is rescued from the pangs of Messiah by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day: “Eat it today” (Exodus 16:25). And it is written there, with regard to Messiah, day: “Behold, I am sending you Elijah the prophet before the coming of the great and awesome day of God” (Malachi 3:23). The Gemara derives that one is rescued from the judgment of Gehenna by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day, as cited above. And it is written there, day: “That day will be a day of wrath, a day of trouble and distress, a day of destruction and desolation, a day of darkness and blackness, a day of cloud and thick fog” (Zephaniah 1:15), which is interpreted as referring to the punishment of Gehenna. The Gemara derives that one is rescued from the war of Gog and Magog by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day. And it is written there, with regard to the War of Gog and Magog, day: “And it shall be on that day, on the day that Gog arrives on the land of Israel” (Ezekiel 38:18).
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ח:י״ד} אָז תִּתְעַנַּג עַל ה׳ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בׇּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ

Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yosei: With regard to anyone who delights in the Shabbat, God gives him a boundless portion, i.e., a very large reward, as it is stated: “If you keep your feet from violating Shabbat, from pursuing your affairs on My holy day, and you call Shabbat a delight, the Lord’s holy day honored, and you honor it by not going your own way, or attending to your own matters or speaking idle words. Then you shall delight in the Lord and I will cause you to ride on the heights of the world, and to feast
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בלי מצרים – כלומר אין לה קץ.
אז תתענג – בתר וקראת לשבת עונג כתיב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נותנין לו נחלה כו׳. כתב הב״י בטור א״ח סי׳ רמ״ב שהוא מדה כנגד מדה שכשם שהוא מפזר מעות בלי שיעור לצורך שבת כן יתנו לו נחלה בלי שיעור כו׳ ע״ש ועי״ל דעונג שבת הוא נוגע לדבר רוחני לנפש יתירה לזכות בה ליום שכולו שבת דאין לה גדר במקום כך שכר עונג ההוא אין לו גדר במקום דאין לו שיעור ויהיה לפי דרשה דהכא לשון ופרצת מלשון פריצת והריסת גדר שלא יהיה לנחלתו גדר ומיצר ולא מלשון חוזק כפי׳ רש״י בחומש לפי פשוטו ונראה מה שנתנה ברכה זו ליעקב ולא לאברהם ויצחק לפי שבזכותם נתנה גם ארץ מיוחדת ונחלה שיש לה מיצר גם לשאר אומות דהיינו ללוט ולבני עשו כדכתיב לבני לוט נתתי את ער ירושה ולבני עשו וגו׳ אמנם בזכות יעקב שנשתלשלו הזכיות מאבות לבנים נתוסף להם ברכה זו ליתן להם נחלה בלי מצרים וק״ל:
אמר ר׳ יוחנן משום (בשם) ר׳ יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים (גבולות), כלומר, נחלה (שכר) גדולה מאד, שנאמר: ״אם תשיב משבת רגליך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה׳ מכובד וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה׳ והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך
Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yosei: With regard to anyone who delights in the Shabbat, God gives him a boundless portion, i.e., a very large reward, as it is stated: “If you keep your feet from violating Shabbat, from pursuing your affairs on My holy day, and you call Shabbat a delight, the Lord’s holy day honored, and you honor it by not going your own way, or attending to your own matters or speaking idle words. Then you shall delight in the Lord and I will cause you to ride on the heights of the world, and to feast
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

שבת קיח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה שבת קיח., ר׳ חננאל שבת קיח., רי"ף שבת קיח. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס שבת קיח., רש"י שבת קיח., תוספות שבת קיח., ר"י מלוניל שבת קיח. – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., תוספות רי"ד מהדורה תליתאה שבת קיח., רמב"ן שבת קיח. – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב משה הרשלר. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., בית הבחירה למאירי שבת קיח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה שבת קיח., מהרש"א חידושי הלכות שבת קיח., מהרש"א חידושי אגדות שבת קיח., פירוש הרב שטיינזלץ שבת קיח., אסופת מאמרים שבת קיח.

Shabbat 118a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Shabbat 118a, R. Chananel Shabbat 118a, Rif by Bavli Shabbat 118a, Collected from HeArukh Shabbat 118a, Rashi Shabbat 118a, Tosafot Shabbat 118a, Ri MiLunel Shabbat 118a, Tosefot Rid Third Recension Shabbat 118a, Ramban Shabbat 118a, Meiri Shabbat 118a, Maharshal Chokhmat Shelomo Shabbat 118a, Maharsha Chidushei Halakhot Shabbat 118a, Maharsha Chidushei Aggadot Shabbat 118a, Steinsaltz Commentary Shabbat 118a, Collected Articles Shabbat 118a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144