×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) א״לאֲמַר לֵיהּ כֹּל תְּלָתִין יוֹמִין מְהַדְּרָא לְהוּ גֵּיהִנָּם כְּבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלַּחַת וְאָמְרִי הָכִי מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְהֵן בַּדָּאִים.:
The Arab said to him: Every thirty days Gehenna returns them to this place like meat cooking in a cauldron, and they say this: Moses and his Torah are truth, and they are liars.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה – ההוא טייעא.
כל תלתין יומין מהדר להו גיהנם – הכא.
ואמרי הכי משה ותורתו אמת – שנסה כמה פעמים וראה שכל שלשים יום עשן יוצא משם ושומע שאומרין משה ותורתו אמת וכו׳.
גמ׳ גיהנם להכא כבשר כו׳ ר׳ אליעזר אומר כיום הזה מה היום כו׳ כצ״ל:
בד״ה כל תלתין כו׳ גיהנם להכא ואמרי כו׳ כצ״ל:
אמר ליה [לו] הערבי: כל תלתין יומין מהדרא להו [שלושים יום מחזירה אותם] גיהנם למקום זה כדרך שמתבשל בשר בתוך קלחת, ואמרי הכי [ואומרים הם כך]: ״משה ותורתו אמת והן בדאים״.
The Arab said to him: Every thirty days Gehenna returns them to this place like meat cooking in a cauldron, and they say this: Moses and his Torah are truth, and they are liars.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר י״ד:ל״ה} בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמוּתוּ יִתְמוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשָׁם יַמּוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא וְאָמַר {תהלים צ״ה:י״א} אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבוֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא.

§ The mishna teaches: The members of the generation of the wilderness have no share in the World-to-Come. The Sages taught: The members of the generation of the wilderness have no share in the World-to-Come, as it is stated: “In this wilderness they shall be consumed, and there they shall die” (Numbers 14:35). “They shall be consumed” indicates in this world; “and there they shall die” indicates for the World-to-Come. And the verse states with regard to the generation of the wilderness: “Wherefore I took an oath in My anger that they should not enter into My rest” (Psalms 95:11), indicating that they will not be privileged to gain eternal rest; this is the statement of Rabbi Akiva.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
באפי – לא גרסינן.
שנאמר – לעיל מיניה קרא ארבעים שנה אקוט בדור דהיינו דור המדבר.
מתני׳ דור המדבר אין להם חלק לעוה״ב כו׳ ר׳ אליעזר אומר עליהם הוא אומר כורתי בריתי עלי זבח שנכרת להם ברית על עסקי זבחים וקרבנות והיינו דור המדבר שקיבלו את התורה ונכרת עמהן ברית על עסקי קרבנות ד״א עלי זבח דכתיב בהו וישחטם במדבר, וקמא דוקא. ר׳ שמעון בן מנסיא אומר באין הן לעוה״ב שנאמר ופדויי ה׳ ישובון פדויי ה׳ שצריכין השבה אלו דור המדבר שנפדו ולא נכנסו לארץ: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שבקה ר״ע לחסידותיה שהיה רגיל לדבר טוב על ישראל כדלקמן שהרי היה יכול לדרוש שיש להן חלק דכתיב זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר ולא דרש:
דור המדבר אין להם חלק לעוה״ב כו׳ אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי וכו׳. לפי פשטיה מנוחתי היא ירושלים וב״ה כמו זאת מנוחתי עדי עד גו׳ אבל הדרש ימאן זה דלא שייך שבועה בזה דגם באי הארץ לא זכו לכך עד ימי דוד ושלמה ולכך דרשוהו מלשון מנוחה לעוה״ב שהיא המנוחה האמיתית. ואמר נשבעתי וחזרני כו׳. ומתחרט אני דפותחין בחרטה וע״י הפרה ועיין בחידושינו ע״ד התוס׳ בזה פ׳ הספינה ודו״ק. ואמר אספו לי חסידי וגו׳. היינו דור המדבר שנאמר בהו זכרתי לך חסד נעוריך וגו׳ כדלקמן והיינו אספו לי חסידי דמיתת צדיקים אינו אלא אסיפה בעלמא שיעמדו לעולם הבא וק״ל:
א שנינו במשנה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא. תנו רבנן [שנו חכמים]: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״במדבר הזה יתמו ושם ימתו״ (במדבר יד, לה) ומפרשים: ״יתמו״בעולם הזה, ״ושם ימתו״בעולם הבא. ואמר בענין דור המדבר: ״אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי״ (תהלים צה, יא), כלומר, שאינם זוכים למנוחת הנצח, אלו דברי ר׳ עקיבא.
§ The mishna teaches: The members of the generation of the wilderness have no share in the World-to-Come. The Sages taught: The members of the generation of the wilderness have no share in the World-to-Come, as it is stated: “In this wilderness they shall be consumed, and there they shall die” (Numbers 14:35). “They shall be consumed” indicates in this world; “and there they shall die” indicates for the World-to-Come. And the verse states with regard to the generation of the wilderness: “Wherefore I took an oath in My anger that they should not enter into My rest” (Psalms 95:11), indicating that they will not be privileged to gain eternal rest; this is the statement of Rabbi Akiva.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר (הֵן בָּאִין) לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים נ׳:ה׳} אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְּאַפִּי בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי וְחוֹזְרַנִי בִּי.

Rabbi Eliezer says: They come to the World-to-Come, as it is stated: “Gather My pious together to Me, those that have entered into My covenant by offering” (Psalms 50:5). Those who left Egypt entered into an eternal covenant with God at Mount Sinai. But how do I realize the meaning of the phrase “Wherefore I took an oath in My anger”? It must be understood: In My anger I took an oath, and I reconsidered and dissolved the oath when My anger subsided.
רש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כורתי בריתי עלי זבח – והיינו דור המדבר שכרתו ברית של מקום עלי זבחים ושלמים דכתיב (שמות כד ה) ויזבחו זבחים שלמים, וכתיב (שמות כד ח) ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם.
נשבעתי וחוזרני בי – והיינו אשר נשבעתי באפי מפני כעסי נשבעתי ומתחרט אני.
גמ׳ ר״א אומר הרי הן באין לעוה״ב. עיין ב״ב דף ע״ג ע״ב תוס׳ ד״ה ודמו:
ר׳ אליעזר אומר: באין הן לעולם הבא, שנאמר: ״אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח״ (תהלים נ, ה) — אלו יוצאי מצרים שכרתו ברית עולם עם ה׳ בהר סיני. אלא מה אני מקיים ״אשר נשבעתי באפי״? יש להבין: באפי (בכעסי) נשבעתי בשעתו, וחוזרני בי כאשר סרה חמת ה׳ מהם.
Rabbi Eliezer says: They come to the World-to-Come, as it is stated: “Gather My pious together to Me, those that have entered into My covenant by offering” (Psalms 50:5). Those who left Egypt entered into an eternal covenant with God at Mount Sinai. But how do I realize the meaning of the phrase “Wherefore I took an oath in My anger”? It must be understood: In My anger I took an oath, and I reconsidered and dissolved the oath when My anger subsided.
רש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר לֹא נֶאֱמַר פָּסוּק זֶה אֶלָּא כְּנֶגֶד דּוֹרוֹת הַבָּאִים אִסְפוּ לִי חֲסִידָי אֵלּוּ צַדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר כּוֹרְתֵי בְרִיתִי (עֲלֵי זָבַח) אֵלּוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לְתוֹךְ כבש הָאֵשׁ עֲלֵי זָבַח [אֵלּוּ] ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵירָיו שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לִשְׁחִיטָה עַל דִּבְרֵי תוֹרָה.

Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: This verse was stated to the generation of the wilderness only with regard to future generations, and should be understood in this manner: “Gather My pious together to Me”; these are the righteous that are in each and every generation. “Those that have entered into My covenant by offering”; these are Hananiah, Mishael, and Azariah, who submitted themselves to the fiery furnace to sanctify God’s name. “By offering”; this is a reference to Rabbi Akiva and his colleagues, who gave themselves up to slaughter over matters of Torah.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלו חנניה מישאל ועזריה – שמסרו עצמן למיתה בשביל בריתו של מקום.
אלא נגד דורות הבאים אספו כו׳. עלי זבח ר״ע כו׳ ויהיה מלת אספו קאי לג׳ אלו שזכר אספו לי חסידי הן צדיקים שבכל דור כו׳ כדאמרי׳ הקיבוץ והאסיפה טוב להם ולעולם ולרשעים רע להם ולעולם ואספו כורתי בריתי הן חנניה מישאל ועזריה מתוך שהיו ג׳ צדיקים בקיבוץ לא שלטה בהן האש כמו ששלטה ביהושע בן יהוצדק כ״ג שהיה יחיד כדאמרינן לעיל ואספו עלי זבח הן ר״ע וחביריו מתוך שהיו מאספים אסיפות ברבים לתורה נהרגו על קידוש השם כמו שמצינו בר״ע ובר״י בן בבא ור״ח בן תרדיון וק״ל:
ר׳ יהושע בן קרחה אומר: לא נאמר פסוק זה לדור המדבר אלא כנגד דורות הבאים, וכך יש להבינו: ״אספו לי חסידי״אלו צדיקים שבכל דור ודור, ״כרתי בריתי״..אלו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קידוש השם לתוך כבש האש, ״עלי זבח״אלו ר׳ עקיבא וחביריו, שמסרו עצמן לשחיטה על דברי תורה.
Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: This verse was stated to the generation of the wilderness only with regard to future generations, and should be understood in this manner: “Gather My pious together to Me”; these are the righteous that are in each and every generation. “Those that have entered into My covenant by offering”; these are Hananiah, Mishael, and Azariah, who submitted themselves to the fiery furnace to sanctify God’s name. “By offering”; this is a reference to Rabbi Akiva and his colleagues, who gave themselves up to slaughter over matters of Torah.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר בָּאִים הֵן לָעוֹלָם הַבָּא שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ל״ה:י׳} וּפְדוּיֵי ה׳ יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שַׁבְקַהּ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא לַחֲסִידוּתֵיהּ שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ב׳:ב׳} הָלוֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלִַים לֵאמֹר זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה וּמָה אֲחֵרִים בָּאִים בִּזְכוּתָם הֵם עַצְמָן לֹא כׇּל שֶׁכֵּן.:

Rabbi Shimon ben Menasya says: The generation of the wilderness comes to the World-to-Come, as it is stated: “And the redeemed of the Lord shall return and come singing into Zion” (Isaiah 35:10), meaning that those whom God redeemed will yet come to Zion. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Akiva abandoned his piety and uncharacteristically interpreted the verses harshly, as it is stated with regard to the generation of the wilderness: “Go and cry in the ears of Jerusalem saying, so says the Lord: I remember for you the affection of your youth, the love of your espousals, how you went after Me in the wilderness, in a land that was not sown” (Jeremiah 2:2). Now, if others come into the World-to-Come in the merit of the generation that left Egypt and followed God in the wilderness, is it not all the more so that the generation of the wilderness themselves have a share in the World-to-Come?
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופדויי ה׳ – אלו דור המדבר שנפדו ממצרים.
שבקיה ר׳ עקיבא לחסידותיה – שרגיל לזכות את ישראל והשתא מחייב להו דאמר לעיל (דף קח.) דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ולקמן מפרש מאי חסידותיה.
שנאמר הלוך וקראת – כלומר שהרי היה יכול לדרוש שיש להם חלק [לעולם הבא] דכתיב הלוך וקראת וגו׳.
בד״ה שבקיה כו׳ ולקמן מפרש כו׳ כצ״ל:
באין הן לעוה״ב שנאמר ופדויי ה׳ ישובון וגו׳ דמשמע קודם שישובון לבא בציון קרוים פדויי ה׳ ע״ש שנפדו כבר במצרים וק״ל:
שבקיה כו׳ זכרתי לך חסד וגו׳. ומסתמא על מתי מדבר בעון מרגלים קאמר הכי לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה דהיינו שלא באו מעולם לא״י אבל באי ארץ אע״ג שהיה בהם פחות מבני כ׳ בגזרת מרגלים והלכו ג״כ במדבר ל״ח שנים מ״מ זכו לבא לארץ זרועה בארץ ישראל וק״ל:
באים לעולם הבא שנאמר שומר פתאים ה׳ כו׳. דהיינו ששומר אותם מלהט יום הבא דכל ההוא מזמור ביורדי ועולי גיהנם איירי כדאמרינן בפרק קמא דראש השנה ועליהם אמר דוד אהבתי כי ישמע ה׳ וגו׳ דלותי ולי יהושיע וגו׳ ע״ש ודו״ק:
ר׳ שמעון בן מנסיא אומר: באים הן דור המדבר לעולם הבא, שנאמר: ״ופדויי ה׳ ישבון ובאו ציון ברנה״ (ישעיה לה, י), לומר שאותם שפדה ה׳ פעם — עוד יבואו לציון. אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: שבקה [עזב, הניח אותה] ר׳ עקיבא לחסידותיה [את חסידותו] ודרש דברים קשים מאוד. והרי אלו יוצאי מצרים שהרי נאמר עליהם ״הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה׳ זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה״ (ירמיה ב, ב)ומה אחרים באים לעולם הבא בזכותם של יוצאי מצרים שהלכו אחרי ה׳ במדבר, הם עצמן לא כל שכן.
Rabbi Shimon ben Menasya says: The generation of the wilderness comes to the World-to-Come, as it is stated: “And the redeemed of the Lord shall return and come singing into Zion” (Isaiah 35:10), meaning that those whom God redeemed will yet come to Zion. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Akiva abandoned his piety and uncharacteristically interpreted the verses harshly, as it is stated with regard to the generation of the wilderness: “Go and cry in the ears of Jerusalem saying, so says the Lord: I remember for you the affection of your youth, the love of your espousals, how you went after Me in the wilderness, in a land that was not sown” (Jeremiah 2:2). Now, if others come into the World-to-Come in the merit of the generation that left Egypt and followed God in the wilderness, is it not all the more so that the generation of the wilderness themselves have a share in the World-to-Come?
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מתני׳מַתְנִיתִין: עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ט:כ״ז} וַיַּשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה מָה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָן חוֹזְרִים דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כַּיּוֹם הַזֶּה מָה יוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאֲפֵילָה לָהֶן כָּךְ עֲתִידָה לְהָאִיר לָהֶם.:

MISHNA: The ten tribes are not destined to return to Eretz Yisrael, even during the messianic era, as it is stated: “And He cast them into another land, as it is this day” (Deuteronomy 29:27). Just as the day passes never to return, so too, the ten tribes go into exile and do not return; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says: “As it is this day,” meaning just as the day darkens and then the sky brightens the next day, with regard to the ten tribes as well, although it is dark for them now, so it is destined to brighten for them.
קישוריםהערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פתיא
פתיאאבחלק בגמרא (סנהדרין קי:) ובב״ר פרשה פ״ח וארא בפתאים אילו השבטים אמר רבי לוי בערביי׳ צווחין לינוקא פתיא. ס״א פנט״י והוא לשון לעז:
ערך לנך
לנךב(גיטין סט:) אמר שמואל האי מאן דמחו ליה בלונכי פרסאי. (סנהדרין יד. עבודה זרה ח:) וקרטיסי׳ אמר לא זזו משם עד שנעצו בו ש׳ לונכיו׳ של ברזל (בבא בתרא ע״ד. סנהדרין קי) שקל גבבא דעמרא ואמשיתיה במיא וכרכתיה עילוי לונכא. (ס״א עילוי רומחא פי׳ לשון לעז לנצ״ר רומח) (א״ב בנוסחאות שלנו כתוב לולניאות והוא טעות ופי׳ לונכי בלשון יוני רומח):
ערך מלפפון
מלפפוןג(בריש כלאי׳) הקישו׳ והמלפפין אינן כלאים זה בזה פירוש בירושלמי אדם נוטל מעה אחת מפטמ׳ של אבטיח ומעה של קישות ונוטען והוא נעשה מלפפון רבי יהודה אומר כלאים דקא סבר עיקרן כלאים אדם נוטל מעה אחת מפיטמ׳ של אבטיח ומעה מפיטמה של תפוח ונותנן בתוך גומא אחת והן נתאחין ונעשין כלאים לפום כן צווחין ליה מלפפון בלשון יוני. (תרומות פרק ב) הקישות והמלפפון מין אחד רבי יהודה אומר שני מינין. (תרומות פ״ו חולין קי) שלשה משקין אסורין משום גלוי וכו׳ עד הקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות (סנהדרין קי) כי מלפפנא. (בילמדנו וישמע יתרו) אפילו צנון בתמוז ומלפפון בניסן לא היה שלחנו של שלמה חסר ולמה אמר את הכל עשה יפה בעתו מפני שהטעם משתנה: (א״ב היונים קראו מלופפון למין פרי האדמה ערב למאכל ומלא מיץ מתוק והוא הנקרא בלשון הקדש אבטיח ותרגום ירושלמי ואת האבטוחים וית מלפניא ולפעמים היונים קראו כן למין אחר שהוא גם כן נאכל והוא מלא דדים בולטים ובפרט בקטנותו והוא כמו מין קשאים ונראה כי כן שמו מלופפין בלשון משנה כי הרופאים מנו ארבעה אלו וקראו לזרעים שבמעותם ארבעה זרעים קרים ולכן אמרו שהקישות והמלפפון אינם כלאים כי זרע של שניהם דומה ודוק שבמשנה ובמקומות אחרים נזכרו שלשה מינים לבדם ולא נזכר המלפפון בתוכם כי כללוהו תחת קשאים במאמר הירושלמי לא יכולתי להולמו בדברי רבי יהודה כי מעה של אבטיח לא מתאחי׳ עם מעה של תפוח ואמת הוא שבלשון יוני קוראים למונים אלו פפון כלומר פרי מבושל ומלא מיץ ראוי למאכל אבל מלון לא נקרא התפוח לבדו כי אם כל הפירות אשר קליפתם רכה ודקה והם רכים ובתוכם פטמא למעט שקדים לוזים ערמונים וזולתם הנקראים בלני בשם סוגיי):
ערך נטש
נטשד((בבא בתרא קי.) נטוש נבלתא בשוקא ושקול אגרא (סנהדרין קי) לא תנטוש גלדנא מאודניה פי׳ ענין פשיטה ובעל הערוך גרס נשוט עיין שם:)
ערך צמת
צמתה(חולין עו.) וכן שניטל צומת הגידים (גמ׳) ממקום שצומתון עד מקום שמתפשטין פי׳ שמתכווצין ח״א מיצמת צמתי ליה עיין בערך אומצא פי׳ מצמת צמתי ליה גומרי לחתיכה ומייבשא ליה לדמה בגויה ואסיר וח״א משב שייבי ליה גומרי לחתיכה ומייצן ליה לדמיה ושרי אלמא כל מיצמת מייבושי הוא (בבא קמא פו.) צמתה ידו וסופה לחזור פי׳ כגון צמתו בבור חיי והוא כגון צמקה שאינו יכול לעשות בה מלאכה ואילו בא למוכרו פוחתתו בדמים וסופה לחזור (יבמות קכא) היכא דליכא מכה מיצמת צמתי (גיטין מב) היכי דמי דלא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור (שבת קט) מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש (פסחים מ) ר׳ יוסי אומר שורן בחומץ וחומץ צומתן פחדא צמית בעתותא מרפיא (במגלת איכה רבתי בגוים) ואצטמיתנין לבשרא ושלחת בעי ולא הוי דניתן לך ואת בעי חמר ואצטמיתנין ולא הוה לן דניתן לך ויהבינן לך מינה (סנהדרין קי) ההוא יומא דהוו מצטמתין קמיה ואשקיתיה חמרא (א״ב בנוסח׳ שלנו כתוב תוב דאנא מצילנא לך ואישקתיה חמרא) (בראשית רבה כג) ועד דהומיה מצמתונין הוא משכח עיגולא ומהלך ביה (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פ׳ מה יתרון ובפסקא דעומ׳) ושאף צמים חילם ממונה של סיחון ועוג משה וכל המצומתין לו וכו׳ (בילמדנו ואת יהודה) מבעד לצמתך שהוא מצמתך לבתי כנסיות ושותין דברי תורה בצמאה. (בירושלמי בפרק אחרון בפיאה) ויהיו כ״ג עד דהוא מצמת לון הוא מסכן פי׳ ענין יובש הדוק וחבור:
א. [קינד.]
ב. [לאנצע. שפיז.]
ג. [מעלאנען.]
ד. [דיא הויט אבציהען.]
ה. [צו זאממען ציהן, פראיינען.]
מתני׳ עשרת השבטים – שהגלה סנחריב שנאמר (מלכים ב יח יא) וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי.
אין עתידים לחזור – ממקום שגלו והא דאמרינן בגמרא דירמיה החזירן לא שהחזירן כולן אלא מקצתם החזיר.
שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה – שכך גזר להם הקב״ה שכיון שעוזבין את תורתו הוא מגלה אותן.
כיום הזה מה היום מאפיל – בבוקר אפל ובצהרים מאיר אי נמי בערב אפל והולך ולמחרתו מאיר אף עשרת השבטים (אין) עתידין לחזור להיות להם חלק לעולם הבא לא בבניהם ובני בניהם קאמר אלא אותן שגלו עצמן אין להם חלק שרשעים גמורין הם אבל בניהם ודורות הבאים זוכין ומזכין. מ״ר.
וישליכם — משמע שיהו כולם גולין במקום אחד אל ארץ אחרת והיינו עשרת השבטים שהגלם סנחריב והושיבם במקום אחד כדאמרינן (לעיל צד, א) שהוליכם למדינת אפריקי אבל שני השבטים לא גלו למקום אחד אלא נתפזרו בכל הארצות ועליהם הוא אומר אשרקה להם ואקבצם (זכריה י ח).
הכי גרסינן: מתניתין עשרת השבטים אין עתידין לחזור.
מתני׳ עשרת השבטים אינן עתידין לחזור ממקום שהגלה אותן מלך אשור כו׳ ואית דאמרי דוקא הך דרא אבל בניהם ודורות הבאין יש להן חלק רבי אומר באין הן לעוה״ב שנאמר ובאו האובדים בארץ אשור אלו עשרת השבטים: שבקיה ר״ע לחסידותיה דהו״ל לזכונייהו מהאי קרא דשובה משובה ישראל דמשמע אעשרת השבטים דקרי להו משובה ישראל דאי אשבט יהודה ובנימין בגדה קרי להו דכתיב צדקה נפשה משובה ישראל מבגדה יהודה. מאי חסידותיה דר״ע דתניא קטנים בני רשעי ישראל כו׳ ר״ע אומר באין הן לעוה״ב שנאמר שומר פתאים ואומר גדו אילנא וחבלוהי ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו בנבוכדנצר כתיב שנגזר עליו לטרדו ואעפ״כ נשאר בלשצר בנו במקומו אלמא אעפ״י שנגזרה גזרה על האבות לא נגזרה גזרה על הבנים אלא מה אני מקיים אשר לא יעזב להם שורש וענף שלא יניח להן לא מצוה ולא שיירי מצוה לעוה״ב אלא ישלם להם שכרם בעוה״ז לאלתר כדי לטרדם מן העוה״ב ד״א שלא יניח להן מצוה ולא שיירי מצוה להקל מעונשן אלא כל מצות שעשו אין מועילין להן מפני עונותיהן שרבו על זכיותיהן:
בד״ה עשרת השבטים כו׳ מקצתן החזירן הס״ד:
בד״ה כיום הזה כו׳ ומזכין מר הס״ד:
בד״ה הכי גרסינן כו׳ עתידין לחזור הס״ד וכאן נרשם גמרא וקודם הדבור נמחק גמרא:
מה היום הולך ואינו חוזר כו׳. כי היום והזמן העבר אינו חוזר לעולם א״נ יש לפרש על פי מ״ש בפרק מי שהיה דגלגל חוזר והמזלות קבועים ומלת כיום נאמר בכ״מ על אורו של יום דהיינו חמה כמו כי הנה היום בא בוער וגו׳ וז״ש שהיום דהיינו החמה אינו חוזר אלא הגלגל הוא חוזר ומ״ד מה היום מאפיל ומאיר כו׳ דהיינו היום בכלל דאפלה קודם לאור דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר וכן וחשך על פני תהום וגו׳ ויאמר אלהים יהי אור וגו׳ וק״ל:
ב משנה עשרת השבטים אינן עתידין לחזור עוד לארץ ישראל אף בימות המשיח, שנאמר: ״וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה״ (דברים כט, כז), מה היום הולך ואינו חוזראף הם הולכים ואינן חוזרים, אלו דברי ר׳ עקיבא. ר׳ אליעזר אומר: ״כיום הזה״, משמעו — מה יום מאפיל ומאיר למחרת — אף עשרת השבטים שאפילה להן בזמנו, כך עתידה להאיר להם לעתיד לבא.
MISHNA: The ten tribes are not destined to return to Eretz Yisrael, even during the messianic era, as it is stated: “And He cast them into another land, as it is this day” (Deuteronomy 29:27). Just as the day passes never to return, so too, the ten tribes go into exile and do not return; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says: “As it is this day,” meaning just as the day darkens and then the sky brightens the next day, with regard to the ten tribes as well, although it is dark for them now, so it is destined to brighten for them.
קישוריםהערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ט:כ״ז} וַיִּתְּשֵׁם ה׳ מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיִּתְּשֵׁם ה׳ מֵעַל אַדְמָתָם בעוה״זבְּעוֹלָם הַזֶּה וַיַּשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אוֹמֵר מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אִם מַעֲשֵׂיהֶם כַּיּוֹם הַזֶּה אֵינָן חוֹזְרִין וְאִם לָאו חוֹזְרִין.

GEMARA: The Sages taught in a baraita (Tosefta 13:12): The ten tribes have no share in the World-to-Come, as it is stated: “And the Lord rooted them out of their land in anger, and in wrath, and in great indignation; and He cast them into another land, as it is this day” (Deuteronomy 29:27). “And the Lord rooted them out of their land” indicates in this world; “and cast them into another land” indicates for the World-to-Come; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Shimon ben Yehuda of the village of Akko says in the name of Rabbi Shimon: If their actions continue to be “as it is this day” and they continue to sin, they do not return to Eretz Yisrael. And if not, and they repent, they return to Eretz Yisrael.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ תנו רבנן עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא שנאמר ויתשם ה׳ מעל אדמתם וגו׳ – ואית דמפרשי עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא היינו לימות המשיח שלא יקבלם משיח עם שאר גליות לפי שספרו בגנות ארץ ישראל כדאמרן לעיל (שם.) כי מטו שוש וכו׳ ובדבר הזה נענשו מרגלים.
ר״ש אומר – מאי כהיום הזה לומר לך אם מעשיהם כהיום הזה לא יהא להם חלק לעולם הבא.
ואם [לאו] – שיחזרו בתשובה יחזרו גם הם מגלות ויש להם חלק לעולם הבא.
בד״ה תנו רבנן כו׳ נענשו מרגלים הס״ד ואח״כ מתחיל הדבור ר׳ שמעון כו׳:
בד״ה ואם יחזרו כו׳ לעולם הבא הס״ד:
ויתשם ה׳ מעל אדמתם בעוה״ז וישליכם וגו׳. במתני׳ דריש לה ר״ע מכיום הזה אבל הכא דריש לה מכפל הענין וכיום הזה יתפרש טפי כפשטיה ר״ל כיום הזה דהיינו בעולם הזה נתשם מעל אדמתם כך וישליכם לארץ אחרת בעה״ב ומ״ד אם מעשיהם כהיום הזה כו׳ ס״ל דע״י תשובה חוזרין כר״א דס״ל הכי בפרקין לעיל א״נ דוקא בי׳ שבטים ס״ל הכי דאין חוזרין אלא בתשובה ודו״ק:
ג גמרא ועוד בענין עשרת השבטים תנו רבנן [שנו חכמים] בתוספתא: בני עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ויתשם ה׳ מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה״ (דברים כט, כז, ודורשים: ״ויתשם ה׳ מעל אדמתם״בעולם הזה, ״וישלכם אל ארץ אחרת״לעולם הבא, אלו דברי ר׳ עקיבא. ר׳ שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר משום (בשם) ר׳ שמעון: אם מעשיהם ממשיכים להיות רעים כיום הזה שהם חוטאים — אינן חוזרין, ואם לאו [לא] שישובו בתשובה — חוזרין.
GEMARA: The Sages taught in a baraita (Tosefta 13:12): The ten tribes have no share in the World-to-Come, as it is stated: “And the Lord rooted them out of their land in anger, and in wrath, and in great indignation; and He cast them into another land, as it is this day” (Deuteronomy 29:27). “And the Lord rooted them out of their land” indicates in this world; “and cast them into another land” indicates for the World-to-Come; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Shimon ben Yehuda of the village of Akko says in the name of Rabbi Shimon: If their actions continue to be “as it is this day” and they continue to sin, they do not return to Eretz Yisrael. And if not, and they repent, they return to Eretz Yisrael.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַבִּי אוֹמֵר בָּאִים הֵם לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו כ״ז:י״ג} בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וְגוֹ׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שַׁבְקַהּ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא לַחֲסִידוּתֵיהּ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ג׳:י״ב} הָלוֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשׁוּבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה׳ ולא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה׳ לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם.

Rabbi Yehuda HaNasi says: The members of the ten tribes come to the World-to-Come, as it is stated: “And it shall come to pass on that day, that a great shofar will be sounded, and they shall come who were lost in the land of Assyria and who were dispersed in the land of Egypt, and they shall worship the Lord at the holy mountain in Jerusalem” (Isaiah 27:13). Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Here too, Rabbi Akiva abandoned his piety and uncharacteristically interpreted the verses harshly, as it is stated with regard to the ten tribes: “Go and proclaim these words toward the north, and say: Return you faithless Israel, says the Lord; I will not frown upon you; for I am merciful, says the Lord, and I will not bear a grudge forever” (Jeremiah 3:12). The prophet prophesies about the return of the ten tribes to Eretz Yisrael.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
האובדים בארץ אשור – אלו י׳ השבטים והנדחים בארץ מצרים אלו דור המדבר וכן לשון התוספתא ולא שמעתי עוד.
שובה משובה – שכל ישראל עתידין לחזור.
באין הן לעוה״ב שנאמר ביום ההוא יתקע וגו׳ האובדים בארץ אשור היינו עשרה שבטים שהגלם מלך אשור אשורה כמפורש בספר מלכים אבל גלות יהודה ובנימין הגלם מלך בבל לארץ בבל:
משובה ישראל וגו׳. הרבה נבואות עתידות נאמרו ע״ש ישראל אבל בהאי קרא מוכח בהדיא דעם י׳ שבטים מדבר דכתיב לעיל מיניה משובה ישראל וגו׳ בגדה יהודה אחותה וגו׳:
קטני בני רשעי ישראל כו׳. שנאמר הנה היום בא בוער וגו׳. עיין פירש״י ונראה עוד דמשמע ליה דקרא איירי גם בקטנים שהם עצמם רשעים ג״כ דלפי מאי דכתיב לעיל מיניה ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע וגו׳ הל״ל והיו כל זדים וכל (עושי רשעה) [רשעים] קש וגו׳ אבל קרא גם בקטנים איירי הגם דלא שייך בהו רשע כיון דאינן בר דעת מכל מקום עושי רשעה מקרי:
רבי אומר: באים הם בני עשרת השבטים לעולם הבא, שנאמר: ״ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים״ (ישעיה כז, יג). אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: אף כאן שבקה [עזב, הניח אותה] ר׳ עקיבא לחסידותיה [את חסידותו] ודרש דברים קשים, אף על פי שנאמר: ״הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם ה׳ לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם ה׳ לא אטור לעולם״ (ירמיה ג, יב), הרי שניבא הנביא לשיבת עשרת השבטים לארץ.
Rabbi Yehuda HaNasi says: The members of the ten tribes come to the World-to-Come, as it is stated: “And it shall come to pass on that day, that a great shofar will be sounded, and they shall come who were lost in the land of Assyria and who were dispersed in the land of Egypt, and they shall worship the Lord at the holy mountain in Jerusalem” (Isaiah 27:13). Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Here too, Rabbi Akiva abandoned his piety and uncharacteristically interpreted the verses harshly, as it is stated with regard to the ten tribes: “Go and proclaim these words toward the north, and say: Return you faithless Israel, says the Lord; I will not frown upon you; for I am merciful, says the Lord, and I will not bear a grudge forever” (Jeremiah 3:12). The prophet prophesies about the return of the ten tribes to Eretz Yisrael.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מַאי חֲסִידוּתֵיהּ דְּתַנְיָא קְטַנֵּי בְּנֵי רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין בָּאִין לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {מלאכי ג׳:י״ט} כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בּוֹעֵר כַּתַּנּוּר והיה כׇל זֵדִים וְכׇל עושי רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזוֹב לָהֶם שׁוֹרֶשׁ וְעָנָף שׁוֹרֶשׁ בעוה״זבָּעוֹלָם הַזֶּה וְעָנָף לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.

§ The Gemara asks: What is the characteristic piety of Rabbi Akiva mentioned above? The Gemara answers: It is as it is taught in a baraita: The minor children of the wicked of the Jewish people, who died with neither their own virtue nor the virtue of their parents, do not come into the World-to-Come, as it is stated: “For behold the day is coming; it burns like a furnace, and all the arrogant and all who do wickedly shall be straw; and the day that is coming shall burn them up, says the Lord of hosts, so that it will leave them neither root nor branch” (Malachi 3:19). “Root” and “branch” are referring to descendants; they will have neither a root in this world nor a branch in the World-to-Come; this is the statement of Rabban Gamliel.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קטני בני רשעי ישראל – רשעי ישראל עצמן פשיטא דאין להם חלק לעולם הבא כדאמרינן בפרק בתרא דכתובות (דף קיא:) רפאים בל יקומו מי שמרפה עצמו מדברי תורה אבל בנים שלהם קטנים ולא חטאו פליגי בהו.
שורש וענף – אלו בנים קטנים שלהם.
שורש בעולם הזה – שימותו נפלים.
וענף לעולם הבא – שאף על פי שאבותיהם היו רשעים הם לא חטאו.
וענף לעולם הבא ר׳ עקיבא כו׳ כצ״ל:
רש״י ד״ה וא״ל ההוא טייעא הם״ד:
בד״ה שורש וענף כו׳ שלהם הס״ד:
אבל קטני בני רשעי עכו״ם ד״ה אין באין לעה״ב כו׳. י״ל דמשמע דר״ע נמי מודה בקטני בני רשעי עכו״ם דאין באין לעוה״ב וקשה דהא האי קרא דאייתי ר״ע לעיל ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו דמיניה נשמע דבאין לעוה״ב ברשעי עכו״ם הוא דכתיב בספר דניאל גבי נ״נ ואפשר שהראו לו כן בחלום דאין לך חלום דאין בו דברים בטלים ומ״מ כיון דהראו לו כן בחלום יש לנו לומר דכך היא המדה בקטני רשעי בני ישראל דאין מראין לאדם בחלום דבר שאינו כלל ומייתי מקטני בני רשעי עכו״ם מותאבד כל זכר למו דהאי קרא איירי בעה״ב דרישא דקרא מתים בל יחיו רפאים בל יקומו וגו׳ ותאבוד כל זכר למו:
ד כיון שהוזכר הדבר שואלים: מאי חסידותיה [מהי חסידותו] של ר׳ עקיבא שהוזכרה כאן? ומשיבים: דתניא כן שנינו בברייתא]: קטני בני רשעי ישראל, כלומר, ילדים קטנים שמתו לרשעי ישראל, שאין להם לא זכות עצמם ולא זכות אבות אין באין לעולם הבא, שנאמר: ״כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר ה׳ צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף״ (מלאכי ג, יט), ״שורש וענף״ משמעו צאצאים, וכך הוא נדרש: לא יעזב להם ״שרש״ משמעו — בעולם הזה, ״וענף״לעולם הבא, אלו דברי רבן גמליאל.
§ The Gemara asks: What is the characteristic piety of Rabbi Akiva mentioned above? The Gemara answers: It is as it is taught in a baraita: The minor children of the wicked of the Jewish people, who died with neither their own virtue nor the virtue of their parents, do not come into the World-to-Come, as it is stated: “For behold the day is coming; it burns like a furnace, and all the arrogant and all who do wickedly shall be straw; and the day that is coming shall burn them up, says the Lord of hosts, so that it will leave them neither root nor branch” (Malachi 3:19). “Root” and “branch” are referring to descendants; they will have neither a root in this world nor a branch in the World-to-Come; this is the statement of Rabban Gamliel.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בָּאִים הֵם לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קט״ז:ו׳} שׁוֹמֵר פְּתָאִים ה׳ שֶׁכֵּן קוֹרִין בִּכְרַכֵּי הַיָּם לְיָנוֹקָא פַּתְיָא וְאוֹמֵר {דניאל ד׳:כ׳} גּוֹדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי בְּרַם עִיקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבוּקוּ וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים לֹא יַעֲזוֹב לָהֶם שׁוֹרֶשׁ וְעָנָף שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לָהֶם לֹא מִצְוָה וְלֹא שִׁיּוּרֵי מִצְוָה ד״אדָּבָר אַחֵר שׁוֹרֶשׁ זוֹ נְשָׁמָה וְעָנָף זֶה הַגּוּף.

Rabbi Akiva says: They come into the World-to-Come, as it is stated: “The Lord preserves the simple [peta’im]” (Psalms 116:6), as in the cities overseas the residents call a child patya. And the verse states with regard to Nebuchadnezzar: “Hew down the tree and destroy it; yet leave the stump of its roots in the earth” (Daniel 4:20). If that is the case with regard to Nebuchadnezzar, all the more so it is the case with regard to the wicked people of Israel. But how do I realize the meaning of the phrase: “So that it will leave them neither root nor branch”? It means that God will not leave for the wicked a mitzva nor the remnants of a mitzva for which they will be rewarded. Rabbi Akiva dug deep to find a way into the World-to-Come for these children. Alternatively, “root”; this is referring to the soul. “Nor branch”; this is referring to the body.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עיקר שרשוהי בארעא שבוקו – אלו הבנים הקטנים שאף על פי שאבות אין להם חלק תקנה יש להם.
שלא יניח – להם הקב״ה.
לא מצוה ולא שיורי מצוה – לא מצוה חמורה ולא מצוה קלה הכל יהא מעביר ומשלם שכרם לאלתר כדי לטרדן מן העולם.
זו נשמה – שמעמדת הגוף כשרש שמעמיד האילן.
ר׳ עקיבא אומר: באים הם לעולם הבא, שנאמר: ״שמר פתאים ה׳ דלותי ולי יהושיע״ (תהלים קטז, ו), שכן קורין בכרכי הים לינוקא [לתינוק] ״פתיא״, ואם כן ״פתאים״ הם התינוקות. ואומר ״גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו״ (דניאל ד, כ) [קצצו את האילן וחבלוהו, אבל את עיקר שורשיו בארץ הניחו], ואם לנבוכדנצר נאמר כך, כל שכן לרשעי ישראל. אלא מה אני מקיים ״לא יעזב להם שרש וענף״שלא יניח להם לא מצוה ולא שיורי מצוה שיקבלו עליה שכר. הרי שר׳ עקיבא מהפך בזכות אלה ומוצא להם תקוה. דבר אחר: ״שרש״זו נשמה, ״וענף״זה הגוף,
Rabbi Akiva says: They come into the World-to-Come, as it is stated: “The Lord preserves the simple [peta’im]” (Psalms 116:6), as in the cities overseas the residents call a child patya. And the verse states with regard to Nebuchadnezzar: “Hew down the tree and destroy it; yet leave the stump of its roots in the earth” (Daniel 4:20). If that is the case with regard to Nebuchadnezzar, all the more so it is the case with regard to the wicked people of Israel. But how do I realize the meaning of the phrase: “So that it will leave them neither root nor branch”? It means that God will not leave for the wicked a mitzva nor the remnants of a mitzva for which they will be rewarded. Rabbi Akiva dug deep to find a way into the World-to-Come for these children. Alternatively, “root”; this is referring to the soul. “Nor branch”; this is referring to the body.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אֲבָל קְטַנֵּי בְּנֵי רִשְׁעֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם1 ד״הדִּבְרֵי הַכֹּל אֵין בָּאִין לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא ור״גוְרַבָּן גַּמְלִיאֵל נָפְקָא לֵיהּ {ישעיהו כ״ו:י״ד} מִוַּתְּאַבֵּד כׇּל זֵכֶר לָמוֹ.

But everyone agrees that the minor children of the wicked of the nations of the world will not come into the World-to-Come, as they have no virtue at all. And Rabban Gamliel derives this matter concerning those children from the verse: “And you have caused all their memory to perish” (Isaiah 26:14).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל קטני בני רשעי אומות העולם – דוקא קאמר רשעי דאילו חסידי אומות העולם פליגי בה ואיכא למאן דאמר הן עצמן באין ואיכא למאן דאמר אינן באין כדאמרן (סנהדרין קה א) ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים מכאן שאין להם חלק אמר לו ר׳ יהושע וכי נאמר בכל גוים והלא לא נאמר אלא כל גוים שכחי אלהים הא אין שכחי אלהים יש להן חלק [לעוה״ב].
הכי גרסינן: אבל קטני רשעי אומות העולם דברי הכל אינן באין.
מותאבד כל זכר למו נפקא ליה – כלומר לתנא דברייתא והאי דנפקא ליה דברי הכל היא דהא שורש וענף מיבעיא ליה למר כדאית ליה ומר כדאית ליה.
בד״ה הכי גרס כו׳ למר כדאית ליה ומר כדאית ליה כצ״ל:
אבל קטני בני רשעי אומות העולם דברי הכל אין באין לעולם הבא, שאין להם זכות כלל. ורבן גמליאל נפקא ליה [יוצא לו דבר זה] בקטני רשעי האומות מהכתוב ״ותאבד כל זכר למו״ (ישעיה כו, יד).
But everyone agrees that the minor children of the wicked of the nations of the world will not come into the World-to-Come, as they have no virtue at all. And Rabban Gamliel derives this matter concerning those children from the verse: “And you have caused all their memory to perish” (Isaiah 26:14).
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אִתְּמַר קָטָן מֵאֵימָתַי בָּא לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא ר׳רַבִּי חִיָּיא ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר ר׳רַבִּי חַד אָמַר מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד וְחַד אָמַר מִשָּׁעָה שֶׁסִּיפֵּר מ״דמַאן דְּאָמַר מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים כ״ב:ל״ב} יָבוֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה ומ״דוּמַאן דְּאָמַר מִשָּׁעָה שֶׁסִּיפֵּר דִּכְתִיב {תהלים כ״ב:ל״א} זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסוּפַּר לַה׳ לַדּוֹר.

It was stated: With regard to a minor who dies, from when, i.e., from what stage, does he come into the World-to-Come? There is a dispute between Rabbi Ḥiyya and Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi. One of them says: From the moment that he is born, and the other one says: From the moment that he begins to talk. The Gemara elaborates: The one who says: From the moment that he is born, derives it from that which is stated: “They shall come and shall declare His righteousness to a people that shall be born, that He has done this” (Psalms 22:32). And the one who says: From the moment that he begins to talk, derives it from that which is written: “Their seed shall serve Him; it shall be told of the Lord to the coming generation” (Psalms 22:31), as from the moment he talks, he belongs to God.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זרע יעבדנו יסופר לה׳ לדור – זרע המסופר יעבדנו לה׳ לדור ודור שיחזור לו ויחיה.
איתמר קטן מאימתי זוכה לעוה״ב ר׳ חייא ור׳ שמעון בר׳ חד אמר משעה שנולד דכתיב יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כלומר יגידו צדקה שעשה לעם נולד מאי נולד אילימא עם שהוא נולד מי איכא עם דלא הוי נולד אלא משנולד וחד אמר משעה שסיפר שנאמר זרע יעבדנו יסופר לה׳ לדור זרע שעתיד לעבדו לעוה״ב זה מספר צדקתו לדורות:
אתמר [נאמר] שנחלקו חכמים בנושא דומה: קטן (תינוק) שמת מאימתי הוא בא לעולם הבא? ר׳ חייא ור׳ שמעון בר רבי נחלקו בכך, חד [אחד מהם] אמר: משעה שנולד, וחד [ואחד מהם] אמר: משעה שסיפר (דיבר), ומסבירים: מאן דאמר [מי שאומר] משעה שנולד, הוא לומד זאת ממה שנאמר: ״יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה״ (תהלים כב, לב). ומאן דאמר [ומי שאומר] משעה שסיפר (שדיבר), הוא לומד זאת דכתיב [שנאמר]: ״זרע יעבדנו יספר לה׳ לדור״ (שם לא), שמשעה שהוא מספר, מאז שייך הוא לה׳.
It was stated: With regard to a minor who dies, from when, i.e., from what stage, does he come into the World-to-Come? There is a dispute between Rabbi Ḥiyya and Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi. One of them says: From the moment that he is born, and the other one says: From the moment that he begins to talk. The Gemara elaborates: The one who says: From the moment that he is born, derives it from that which is stated: “They shall come and shall declare His righteousness to a people that shall be born, that He has done this” (Psalms 22:32). And the one who says: From the moment that he begins to talk, derives it from that which is written: “Their seed shall serve Him; it shall be told of the Lord to the coming generation” (Psalms 22:31), as from the moment he talks, he belongs to God.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אִתְּמַר רָבִינָא אָמַר מִשָּׁעָה שֶׁנִּזְרַע דִּכְתִיב זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ ר״נרַבִּי נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מִשָּׁעָה שֶׁנִּימּוֹל דִּכְתִיב {תהלים פ״ח:ט״ז} עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנּוֹעַר נָשָׂאתִי אֵימֶיךָ אָפוּנָה.

It was stated that additional amora’im expressed opinions about the same matter. Ravina says: From the moment that the child is conceived, even before his birth, he can enter the World-to-Come, as it is written: “Their seed shall serve Him” (Psalms 22:31); even as seed the child merits to enter the World-to-Come. Rabbi Naḥman bar Yitzḥak says: From the moment that he is circumcised, as it is written: “I am poor and close to death from youth; I suffered your terrors [emekha], I am numb” (Psalms 88:16). From the moment that one bears the mark that the Jewish people have due to fear of God [eima], he turns to God and he belongs to Him.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משעה שנזרע – משעה שנקלט הזרע במעי אשה אפילו הפילה אמו ונמחה יש לו חלק לעתיד דכתיב זרע יעבדנו והכי אמר בכתובות בפרק בתרא (דף קיא.) נבלתי יקומון לרבות נפלים.
עני אני וגוע מנוער – אף על פי שאני עני גויעתי חשובה גויעה וראוי לומר עלי ויגוע ויאסף כלומר שזוכה אני לעתיד לבא כצדיקים שנאמר בהן גויעה ומאימתי משעה שאני נושא אמיך ופחדך אפונה מתגלגלת ושכונה עלי והיינו מילה שבבשרו שאנו משמרים מאימתו של הקב״ה.
אפונה – לשון אופן.
איתמר רבינא אמר משעה שנזרע במעי אמו אעפ״י שהפילתו יש לו חלק לעה״ב שנאמר זרע יעבדנו. רב נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול שנאמר עני אני וגוע מנוער יש אומרים אפילו מנערותי ראוי אני לומר בי לשון גויעה דכתיב בצדיקים ויגוע ויאסף אל עמיו ולאו מילתא היא ומסתברא מפשטיה דקרא מדכתיב עני אני וגוע מנוער שאני עני ומת מנערותי מחמת צער המילה שאני סובל וכי תימא מנא ליה מהכא דאית [ליה] חולקא לעלמא דאתי מדקא משתבח דוד במילתא ש״מ מעליותא היא ולא סגיא דליכא אגרא:
משעה שנימל כו׳. עיין פי׳ רש״י ופירושו דחוק דהא הכא גויעה לחוד כתיבה וזו מיתת רשעים כדאמרינן פרק קמא דב״ב מדכתיב גויעה בדור המבול וע״כ נראה דה״פ עני אני וגוע מנוער מעת שאני ננער ממעי אמי אני גוע כמיתת רשעים שאין להם חלק לעוה״ב עד שנשאתי אימיך שהיא המילה שאדם נושא בגופו אז אפונה כאופן בגלגול מחילות להיות חי בעוה״ב כמ״ש נבלתי יקומון לרבות נפלים:
אתמר [נאמר] שנחלקו אמוראים אחרים באותו ענין, רבינא אמר: משעה שנזרע אף לפני שנולד הוא בא לחיי העולם הבא, דכתיב [שנאמר]: ״זרע יעבדנו״ (תהלים כב, לב), משמע שכבר מהיותו זרע בלבד הריהו זוכה לחיי עולם. ר׳ נחמן בר יצחק אמר: משעה שנימול, דכתיב [שנאמר]: ״עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה״ (תהלים פח, טז), שמשעה שהוא נושא עליו את סימן הברית מפני מורא ה׳ (״אמיך״), מאז פונה הוא אליו ושייך לו.
It was stated that additional amora’im expressed opinions about the same matter. Ravina says: From the moment that the child is conceived, even before his birth, he can enter the World-to-Come, as it is written: “Their seed shall serve Him” (Psalms 22:31); even as seed the child merits to enter the World-to-Come. Rabbi Naḥman bar Yitzḥak says: From the moment that he is circumcised, as it is written: “I am poor and close to death from youth; I suffered your terrors [emekha], I am numb” (Psalms 88:16). From the moment that one bears the mark that the Jewish people have due to fear of God [eima], he turns to God and he belongs to Him.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תָּנָא מִשּׁוּם ר״מרַבִּי מֵאִיר מִשָּׁעָה שֶׁיֹּאמַר אָמֵן שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו כ״ו:ב׳} פתחו שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שומר אמוני׳ אַל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן

It is taught in the name of Rabbi Meir: From the moment that the child will say amen, as it is stated: “Open the gates, so that the righteous nation that keeps faithfulness may enter” (Isaiah 26:2). Do not read the verse as “that keeps faithfulness [shomer emunim]”; rather, read it as: That says amen [she’omer amen]. From the moment he says amen, the gates to the World-to-Come open.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משעה שאומר אמן כו׳. עיין פירש״י ונראה לפרש הכא לפי ענינו כי מלת אמן בכ״מ על קיום הדבר ואמיתתו וכמ״ש בנזיר גדול העונה אמן יותר מן המברך כו׳ וזה הקטן בדבורו על שום ברכה מלה זו לקיים ולאמת הדבר זוכה לפתוח לו שערי ג״ע ועוה״ב ולזה אמר שומר אמונים בלשון רבים כי מצינו בספר תהלים כפל מלה זו אמן ואמן דהיינו רמז לאמת הדבר בעה״ז ובעוה״ב ע״כ אמר מאי אמן שאומרים אמן א׳ על שום ברכה מאי משמע קיום הדבר בעולם הזה ובעולם הבא ואמרו אל מלך נאמן דהיינו אל בעולם הזה ומלך לדון בכל באי עולם ביום הדין בעולם הבא ונאמן הוא לשלם שכר ועונש לכל איש כדרכיו ועוד יפורש פרק כל כתבי עיין שם:
תנא [שנה החכם] משום (בשם) ר׳ מאיר: משעה שיאמר הילד ״אמן״, שנאמר: ״פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים״ (ישעיה כו, ב), אל תקרי [תקרא] ״שמר אמנים״, אלא: ״שאומר אמן״, שמשעה זו נפתחים בפניו שערי העולם הבא.
It is taught in the name of Rabbi Meir: From the moment that the child will say amen, as it is stated: “Open the gates, so that the righteous nation that keeps faithfulness may enter” (Isaiah 26:2). Do not read the verse as “that keeps faithfulness [shomer emunim]”; rather, read it as: That says amen [she’omer amen]. From the moment he says amen, the gates to the World-to-Come open.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144