×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) דּוֹחֲקִין וּבוֹלְטִין בַּפָּרוֹכֶת וְדוֹמִין כְּמִין שְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר {שיר השירים א׳:י״ג} צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.
The baraita explains: The staves of the Ark pressed against the Curtain and bulged outward. And they appeared like two breasts of a woman that are discernible through her clothes, as it is stated: “My beloved is to me like a bundle of myrrh that lies between my breasts” (Song of Songs 1:13). Since the staves pressed against the Curtain, they were evidently placed from east to west.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אף
אףא(מנחות צח:) מדת בשר ודם מסית את חברו מרדכי חיים לדרכי מיתה והקב״ה מסית את האדם מרדכי מיתה לדרכי חיים שנאמר ואף הסיתך מפי צר מגיהנם שפיה צר שיהא עשנה צבור בתוכה ושמא תאמר כשם שפיה צר כך כולה צרה ת״ל העמיק הרחיב ושמא תאמר למלך לא הוכן ת״ל גם היא למלך הוכן ושמא תאמר אין בה עצים ת״ל מדורת׳ אש ועצים הרבה ושמא תאמר זה הוא שכרו ת״ל ונתח שלחנך מלא דשן:
ערך דחק
דחקב(מועד קטן כח.) דחיק רגליה דבר נתן פי׳ למהוי הוא נשיא. (מנחות צח:) הא כיצד דוחקין ובולטין בפרוכת (א״ב לשון מקרא זה ואיש אחיו לא ידחקון):
א. [אויך.]
ב. [דרונגען דריקען.]
1דוחקין ובולטין בפרוכת – לפי שהיה הארון כנגד הפתח כדאמרי׳ במגילה (דף י:) ארון שעשה משה כשמונח בדביר היה לו עשר אמות ריוח ממנו לכותל לכל צד והדביר היה עשרים על עשרים ומקום ארון אינו ממעט בדביר דבנס היה עומד אלמא באמצע הדביר קאי והפתח נמי היה באמצע בכותל מזרחי והיו הבדים בולטין בפרוכת שבפתח.
כמין שני דדי אשה – אלמא בדים ממזרח למערב קיימי ראשן אחד למערב וראשן אחד למזרח בתוך הפתח ושמע מינה רוחבו של ארון ממזרח למערב שהיה אורכו של בית.
1. ד״ה זה מופיע בדפוס וילנא בסוף דף צ״ח.
דוחקין ובולטין בפרוכת ודומין כמין שני דדי אשה – מעשה נס היה דארון באמצע קדשי הקדשים היה ולכל צד היה עשר אמות ומקום ארון אינו מן המדה כדאיתא בפרק קמא דמגילה (מגילה י:) ואם כן אפילו למאן דאמר שהבדים נשמטים לצד אחד היאך מגיעים עד הפרוכת הא לא היה אורכן עשר אלא ע״י נס האריכו הבדים עד שהיו דוחקין ובולטין ונראין כשני דדי אשה לחיבתן של ישראל.
תוס׳ ד״ה דוחקין וכו׳ לחיבתן של ישראל. עיין תוי״ט פ״ב מ״ט דב״ב ד״ה חוץ:
הבדים היו דוחקין אל תוך הפרוכת, ובולטין בפרוכת, ולא יוצאים מחוצה לה. והיו הבדים שבפרוכת דומין כמין שני דדי אשה שניכרת בליטתם דרך בגדיה, שכן נ אמר בדימוי זה ״צרור המר דודי לי בין שדי ילין״ (שיר השירים א, יג). והרי שהיו הבדים מונחים לארכו של הבית.
The baraita explains: The staves of the Ark pressed against the Curtain and bulged outward. And they appeared like two breasts of a woman that are discernible through her clothes, as it is stated: “My beloved is to me like a bundle of myrrh that lies between my breasts” (Song of Songs 1:13). Since the staves pressed against the Curtain, they were evidently placed from east to west.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וּמְנָלַן דְּבַדָּיו לְפוּתְיָא דְּאָרוֹן הֲווֹ יָתְבִי דִּילְמָא לְאׇרְכּוֹ דְּאָרוֹן הֲווֹ יָתְבִי אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה תְּרֵי גַּבְרֵי בְּאַמְּתָא וּפַלְגָא לָא מִסְתַּגִּי לְהוּ.

The Gemara asks: And from where do we derive that the Ark’s staves were set along the width of the Ark? Perhaps they were set along the Ark’s length, in which case the Ark was placed along the length of the Temple, not along its width. Rav Yehuda said that this cannot be the case, as the Ark was carried by two men on each side, who stood between the two staves. If the staves were placed along its length, the two men carrying it on each side would be positioned along the width of the Ark, which was one and a half cubits. This is impossible, as two men standing next to each other in the space of only one and a half cubits cannot walk. If the staves were placed along the width of the Ark, the two bearers on each side would be positioned between the staves along the length of the Ark, which was a larger space of two and a half cubits.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דילמא לארכו דארון הוי יתבי – וממאי (דאורכו) [דרוחבו] דארון לארכו של בית:
[אמר רב יהודה] ליכא למימר הכי דלאורכו של ארון [היו] דרחבו של ארון היה אמה וחצי ואי הוו בדיו לאורכו תרי גברי שנושאין הבדים באמתא ופלגא לא מסתגי להו הילכך אורך הבדים לרוחבו של ארון:
תרי גברי באמתא ופלגא – אי הוו בדים לאורכו לא היה בין בד לבד אלא אמה ומחצה.
ושואלים: ומנלן [ומנין לנו] שאכן בדיו של הארון לפותיא [לרוחבו] של הארון הוו יתבי [היו ישובים, מונחים], דילמא [שמא] לארכו של הארון הוו יתבי [היו ישובים], ואף הארון היה מונח לאורך המקדש ולא לרוחבו! אמר ר׳ יהודה: אי אפשר היה לעשות כן, שהרי רוחבו של הארון אמה וחצי, ואם היו הבדים נתונים לאורכו של הארון, נמצא ששני נושאי הארון שבצידו זה של הארון ושני נושאיו שבצידו השני היו עומדים בין הבדים, לרוחבו של הארון — דבר שאינו אפשרי, שכן תרי גברי [שני אנשים] העומדים זה אחרי זה במקום שכל גודלו הוא אמתא ופלגא [אמה וחצי] לא מסתגי להו [אינם יכולים ללכת]. ואולם כאשר הבדים נתונים לרוחבו של הארון, נמצא ששני נושאי הארון שבכל צד היו עומדים בין הבדים לאורכו של הארון ברווח, שהרי אורכו אמתיים וחצי.
The Gemara asks: And from where do we derive that the Ark’s staves were set along the width of the Ark? Perhaps they were set along the Ark’s length, in which case the Ark was placed along the length of the Temple, not along its width. Rav Yehuda said that this cannot be the case, as the Ark was carried by two men on each side, who stood between the two staves. If the staves were placed along its length, the two men carrying it on each side would be positioned along the width of the Ark, which was one and a half cubits. This is impossible, as two men standing next to each other in the space of only one and a half cubits cannot walk. If the staves were placed along the width of the Ark, the two bearers on each side would be positioned between the staves along the length of the Ark, which was a larger space of two and a half cubits.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וּמְנָא לַן דִּבְאַרְבְּעָה הֲווֹ דָּרוּ לְהוּ דִּכְתִיב {במדבר י׳:כ״א} וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים תְּרֵי נוֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי תְּרֵי.

The Gemara asks: And from where do we derive that the Ark was carried by four men? This is derived from a verse, as it is written with regard to the carrying of the Ark by the descendants of Kohath: “And the Kohathites would travel, the bearers of the Holy Ark, that the Tabernacle might be set up before their coming” (Numbers 10:21). The verse uses the plural form twice. The first phrase: “And the Kohathites would travel,” indicates that two people bear the Ark, and the second phrase: “The bearers of the Holy Ark,” also indicates that two people bear the Ark; the total is therefore four bearers.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומנא לן דד׳ גברי דרו – דלא מסתגי להו אימא חד גברא מצד זה ושני בדיו א׳ על כתף ימין ואחד על כתף שמאל וכן לצד אחר:
לא ס״ד הקהתים תרי נושאי תרי הא ד׳ דמצי למימר ונסעו נושאי המקדש והקימו שנים את המשכן עד בואם נושאי הארון:
הקהתים שנים נושאי ארון המקדש שנים – והקימו הלוים את המשכן כשהיו רוצים לחנות עד בואם אלו נושאי הארון.
ומסבירים: ומנא לן [ומנין לנו] שבארבעה אנשים הוו דרו להו [היו נושאים אותו, את הארון]?דכתיב כן נאמר] בסדר נשיאת הארון על ידי בני קהת ״ונסעו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם״ (במדבר י, כא), ויש בפסוק זה פעמיים לשון רבים: האחד, ״ונסעו הקהתים״ — ללמד כי הם תרי [שנים] הנושאים את הארון, והשני, ״נשאי המקדש״ — ללמד נמי תרי [גם כן כי שנים] נושאים את הארון, שארבעה הם הנושאים את הארון.
The Gemara asks: And from where do we derive that the Ark was carried by four men? This is derived from a verse, as it is written with regard to the carrying of the Ark by the descendants of Kohath: “And the Kohathites would travel, the bearers of the Holy Ark, that the Tabernacle might be set up before their coming” (Numbers 10:21). The verse uses the plural form twice. The first phrase: “And the Kohathites would travel,” indicates that two people bear the Ark, and the second phrase: “The bearers of the Holy Ark,” also indicates that two people bear the Ark; the total is therefore four bearers.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) תָּנוּ רַבָּנַן עֲשָׂרָה שׁוּלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים ב ד׳:ח׳} וַיַּעַשׂ שׁוּלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה משמאל.

§ The Sages taught: King Solomon built ten additional tables, modeled after the one that Moses crafted, as it is stated in the description of the Temple constructed by Solomon: “He made also ten tables, and placed them in the Sanctuary, five on the right side, and five on the left” (II Chronicles 4:8).
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א ועוד בענין מעשה שולחן הפנים שבמקדש. תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: עשרה שולחנות (מלבד שולחן הפנים שעשה משה במשכן) עשה שלמה המלך, שכן נאמר בתיאור מעשה המקדש שעשה שלמה: ״ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול״ (דברי הימים ב ד, ח).
§ The Sages taught: King Solomon built ten additional tables, modeled after the one that Moses crafted, as it is stated in the description of the Temple constructed by Solomon: “He made also ten tables, and placed them in the Sanctuary, five on the right side, and five on the left” (II Chronicles 4:8).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְאִם תֹּאמַר חֲמִשָּׁה מִימִין הַפֶּתַח וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח אִם כֵּן מָצִינוּ שֶׁשּׁוּלְחָן בַּדָּרוֹם וְהַתּוֹרָה אָמְרָה {שמות כ״ו:ל״ה} וְהַשּׁוּלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן.

And if you say that the terms “right” and “left” are referring to the two sides of the entrance to the Sanctuary, which was in the center of the eastern wall, this is difficult. According to this interpretation, Solomon placed five tables to the right of the entrance, on the north side, and five tables to the left of the entrance, on the south of the Sanctuary. If so, we find that in the case of the five tables to the left of the entrance, the table was placed in the south of the Sanctuary. But the Torah said: “And you shall put the Table on the north side” (Exodus 26:35).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וא״ת – האי מימין ומשמאל דפתח קאמר.
אם כן מצינו חמש שולחנות בדרום – שהפתח היה באמצע ההיכל בכותל מזרחי ונמצאו חמשה שבשמאל דרך כניסה כולם בדרום.
ומסבירים: אם תאמר שהכוונה היא שהיו חמשה שולחנות מימין הפתח של ההיכל (ובצידו הצפוני של ההיכל. שהרי פתח ההיכל היה בצידו המזרחי של ההיכל, באמצעו), וחמשה השולחנות האחרים היו משמאל הפתח של ההיכל (ובצידו הדרומי) — אין לומר כך, שהרי אם כך אתה אומר אם כן מצינו (מצאנו) איפוא שהשולחן (חמשת השולחנות שמשמאל לפתח) היה מונח בדרום ההיכל, ואילו התורה אמרה באשר למקומו של השולחן ״והשלחן תתן על צלע צפון״ (שמות כו, לה)!
And if you say that the terms “right” and “left” are referring to the two sides of the entrance to the Sanctuary, which was in the center of the eastern wall, this is difficult. According to this interpretation, Solomon placed five tables to the right of the entrance, on the north side, and five tables to the left of the entrance, on the south of the Sanctuary. If so, we find that in the case of the five tables to the left of the entrance, the table was placed in the south of the Sanctuary. But the Torah said: “And you shall put the Table on the north side” (Exodus 26:35).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֶלָּא שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע חֲמִשָּׁה מִימִינוֹ וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאלוֹ.

Rather, the verse means that the Table of Moses was placed in the middle of the north section of the Sanctuary, while five of Solomon’s tables were placed to the right of Moses’ Table and the other five were placed to the left of Moses’ Table. All of the tables were in the north of the Sanctuary.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא של משה באמצע וכולן מן שמאל הפתח בצפון:
אלא של משה באמצע חמשה מימינו – בדרומו וחמשה משמאלו בצפונו וכולן בצפון ההיכל ולקמן מפרש היכי מנחי.
אלא הכוונה ב״ימין״ ו״שמאל״ להשמיענו כי שולחן הפנים של משה היה מונח באמצע חלקו הצפוני של ההיכל, ומעשרת השולחנות הנוספים שעשה שלמה, היו חמשה שולחנות מימינו של שולחן משה, וחמשה האחרים היו משמאלו של שולחן משה, ואולם כולם היו בצפון ההיכל.
Rather, the verse means that the Table of Moses was placed in the middle of the north section of the Sanctuary, while five of Solomon’s tables were placed to the right of Moses’ Table and the other five were placed to the left of Moses’ Table. All of the tables were in the north of the Sanctuary.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) תָּנוּ רַבָּנַן עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים ב ד׳:ב׳,ז׳} וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנוֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כַּמִּשְׁפָּט וַיִּתֵּן בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה משמאל.

Similarly, the Sages taught: King Solomon built ten additional candelabra, modeled after the one that Moses crafted, as it is stated: “And he made the ten candelabra of gold according to the ordinance concerning them; and he set them in the Sanctuary, five on the right, and five on the left” (II Chronicles 4:7).
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כמשפט תבנית מנורה של משה – גביעים קנים וכפתורים:
ב ובדומה לעשרת השולחנות הנוספים שעשה שלמה, עוד תנו רבנן [שנו חכמים]: נוסף למנורת הזהב שעשה משה היו בבית המקדש עשר מנורות זהב שעשה שלמה, שכן נ אמר בתיאור המקדש שעשה שלמה: ״ויעש את מנורות הזהב עשר כמשפט ויתן בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול״ (דברי הימים שם ז).
Similarly, the Sages taught: King Solomon built ten additional candelabra, modeled after the one that Moses crafted, as it is stated: “And he made the ten candelabra of gold according to the ordinance concerning them; and he set them in the Sanctuary, five on the right, and five on the left” (II Chronicles 4:7).
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְאִם תֹּאמַר חֲמִשָּׁה מִימִין הַפֶּתַח וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח אִם כֵּן מָצִינוּ מְנוֹרָה בַּצָּפוֹן וְהַתּוֹרָה אָמְרָה {שמות כ״ו:ל״ה} וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשּׁוּלְחָן.

And if you say that the terms “right” and “left” are referring to the two sides of the entrance to the Sanctuary, this is difficult. According to this interpretation, Solomon placed five candelabra to the right of the entrance, on the north side, and five candelabra to the left of the entrance, on the south side. If so, we find that in the case of the five candelabra to the right of the entrance, the candelabrum was placed in the north of the Sanctuary. But the Torah said: “And you shall set the Table outside the Curtain, and the Candelabrum opposite the Table on the side of the Tabernacle toward the south, and you shall put the Table on the north side” (Exodus 26:35).
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכדרך שהוסבר למעלה לענין השולחנות, כן גם לענין המנורות מסבירים: אם תאמר שהכוונה שהיו חמשה מנורות עומדות מימין הפתח (ובצידו הצפוני של ההיכל), וחמשה מנורות משמאל הפתח (ובצידו הדרומי) של ההיכל — אין לומר כך, שהרי אם כן אתה אומר מצינו איפוא שמנורה (חמש המנורות שמימין הפתח) עומדת בצפון ההיכל, ואילו התורה אמרה באשר למקומה של המנורה ״ושמת את השולחן מחוץ לפרוכת ואת המנורה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשולחן תתן על צלע צפון״ (שמות שם), הרי שהמנורה נמצאת בצידו הדרומי של ההיכל (״צלע תימנה״) מול השולחן הנמצא בצידו הצפוני של ההיכל (״צלע צפון״)!
And if you say that the terms “right” and “left” are referring to the two sides of the entrance to the Sanctuary, this is difficult. According to this interpretation, Solomon placed five candelabra to the right of the entrance, on the north side, and five candelabra to the left of the entrance, on the south side. If so, we find that in the case of the five candelabra to the right of the entrance, the candelabrum was placed in the north of the Sanctuary. But the Torah said: “And you shall set the Table outside the Curtain, and the Candelabrum opposite the Table on the side of the Tabernacle toward the south, and you shall put the Table on the north side” (Exodus 26:35).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע חֲמִשָּׁה מִימִינָהּ וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאלָהּ.

Rather, the verse means that the Candelabrum of Moses was placed in the middle of the south section of the Sanctuary, while five of the candelabra that Solomon crafted were placed to the right of the Candelabrum of Moses, and five to its left, all in the south of the Sanctuary.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא הכוונה ב״ימין״ ו״שמאל״ להשמיענו כי המנורה שעשה של משה היתה עומדת באמצע חלקו הדרומי של ההיכל, ומעשר המנורות הנוספות שעשה שלמה, היו חמשה עומדות מימינה של מנורת משה, וחמשה האחרות היו עומדות משמאלה של מנורת משה, ואולם כולן בדרום ההיכל.
Rather, the verse means that the Candelabrum of Moses was placed in the middle of the south section of the Sanctuary, while five of the candelabra that Solomon crafted were placed to the right of the Candelabrum of Moses, and five to its left, all in the south of the Sanctuary.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) תָּנֵי חֲדָא מֵחֲצִי בַּיִת וְלִפְנִים הָיוּ מוּנָּחִין וְתָנֵי חֲדָא מִשְּׁלִישׁ הַבַּיִת וְלִפְנִים הָיוּ מוּנָּחִין.

§ It is taught in one baraita that these tables and candelabra were set inward of the first half of the length of the structure of the Temple, as measured from east to west. And it is taught in one baraita that they were set inward of the first third of the length of the structure of the Temple.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאן דאמר משליש בית ולפנים קא חשיב בית קדשי הקדשים והיכל (בהדי) [בהדדי דהוי] שתין אמה ומעשרים ולפנים מפתח ההיכל היו מונחים היינו משליש הבית ולפנים:
תני חדא מחצי הבית ולפנים – מונחין כל השולחנות ואין אחד מהן בחצי מן החיצון לצד הפתח.
ג למעלה הובאו ברייתות בעניינם של עשרת השולחנות ועשר המנורות הנוספים שעשה שלמה. ועוד בעניינם של אלה מובאות שתי ברייתות העוסקות בענין מקומם במקדש. תני חדא [שנויה ברייתא אחת] האומרת כי השולחנות והמנורות הללו מחצי בית ולפנים (בחציו הפנימי, מכיוון מזרח למערב, של בית המקדש) היו מונחין. ותני חדא [ושנויה ברייתא אחת] האומרת כי משליש הבית ולפנים (בשליש הפנימי של בית המקדש) היו מונחין, והרי זו סתירה!
§ It is taught in one baraita that these tables and candelabra were set inward of the first half of the length of the structure of the Temple, as measured from east to west. And it is taught in one baraita that they were set inward of the first third of the length of the structure of the Temple.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְלָא קַשְׁיָא מָר קָא חָשֵׁיב בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בַּהֲדֵי הֵיכָל מָר לָא קָא חָשֵׁיב בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בַּהֲדֵי הֵיכָל.

The Gemara explains that this is not difficult, as the two baraitot do not disagree with regard to the location of the tables and candelabra. In the second baraita the Sage is reckoning the length of the Hall of the Holy of Holies, which was twenty cubits, together with the length of the Sanctuary, which was forty cubits. Accordingly, the total length of the structure of the Temple was sixty cubits, and the tables and candelabra were set inward of the first third of its length, i.e., twenty cubits from the entrance. Conversely, in the first baraita the Sage is not reckoning the length of the Hall of the Holy of Holies together with the length of the Sanctuary. Since he is referring to the forty cubits of the Sanctuary itself, inward of the first half of the structure of the Temple’s length means twenty cubits from the entrance.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומר לא קא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל משום הכי אמר מחצי בית ולפנים דהיינו מעשרים אמה ולפנים:
למר קא חשיב כו׳ – שההיכל ששים אמה ארכו כדכתיב (מלכים א ו) והבית אשר בנה המלך שלמה לה׳ וגו׳ ומאותן ששים היו עשרים בדביר כדכתיב (שם) ולפני הדביר עשרים אמה וגו׳ וההיכל ארבעים כדכתיב (שם) ארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני והשולחנות יושבים בעשרים אמה של היכל של צד הדביר מאן דתני משליש הבית חשיב כל הששים אמה של דביר ושל היכל ומאן דתני מחצי הבית ולפנים לא חשיב אלא היכל לחודיה.
ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה], שאין הברייתות חלוקות ביניהן אלא בלשון, שכן מר [חכם זה] שבברייתא האומרת שמקומם של השולחנות והמנורות הללו היה משליש הבית ולפנים, קא חשיב [הריהו מחשיב] את בית קדשי הקדשים (שאורכו עשרים אמה, ממזרח למערב) בהדי [יחד עם] ההיכל (שאורכו ארבעים אמה, ממזרח למערב), ששניהם נקראים בלשונו ״בית״. ונמצא איפוא שאורך שניהם ששים אמה, והשליש הפנימי הינו איפוא עשרים אמה הפנימיות של ההיכל. ואילו מר [חכם זה] שבברייתא הראשונה האומרת כי מקומם של השולחנות והמנורות הללו היה בחצי הבית ולפנים, לא קא חשיב [אינו מחשיב] את בית קדשי הקדשים בהדי [יחד עם] ההיכל, שאין נקרא בלשונו ״בית״ אלא ההיכל, ומחציתו של ההיכל (שאורכו ארבעים אמה) הן עשרים אמה הפנימיות. ונמצא שלדעת שתי הברייתות היו השולחנות והמנורות הללו בעשרים האמה הללו.
The Gemara explains that this is not difficult, as the two baraitot do not disagree with regard to the location of the tables and candelabra. In the second baraita the Sage is reckoning the length of the Hall of the Holy of Holies, which was twenty cubits, together with the length of the Sanctuary, which was forty cubits. Accordingly, the total length of the structure of the Temple was sixty cubits, and the tables and candelabra were set inward of the first third of its length, i.e., twenty cubits from the entrance. Conversely, in the first baraita the Sage is not reckoning the length of the Hall of the Holy of Holies together with the length of the Sanctuary. Since he is referring to the forty cubits of the Sanctuary itself, inward of the first half of the structure of the Temple’s length means twenty cubits from the entrance.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) תָּנוּ רַבָּנַן מִזְרָח וּמַעֲרָב הָיוּ מוּנָּחִין דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר צָפוֹן וְדָרוֹם מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי גָּמַר מִמְּנוֹרָה מָה מְנוֹרָה מִזְרָח וּמַעֲרָב אַף הָנֵי נָמֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב.

The Sages taught in a baraita: All the tables built by Solomon were placed from east to west, i.e., their length was along the length of the Sanctuary, as was the Table in the Tabernacle; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: They were placed from north to south, along the width of the Sanctuary. The Gemara explains: What is the reason of Rabbi Yehuda HaNasi? He derives this halakha from a comparison of the tables to the Candelabrum: Just as the Candelabrum was placed from east to west, so too, these tables were positioned from east to west.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מזרח ומערב היו מונחין – אורכן לאורכו של בית:
מזרח ומערב מונחים – השולחנות ראשן אחד למזרח וראשן אחד למערב דהיינו אורכו לאורכו של בית.
מה מנורה מזרח ומערב – השלשה קנים במזרח והשלשה במערב.
מזרח ומערב מונחין – ומתני׳ דתנן אורכן לאורכו של בית כרבי.
ד ועוד בעניין עשרת השולחנות שעשה שלמה בבית המקדש. תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: כל השולחנות שעשה שלמה מכיוון מזרח וכלפי מערב היו מונחין, שהיה אורכם של השולחנות לאורכו של המקדש, ממזרח למערב, וכפי שהיה מונח השולחן במשכן. אלו דברי רבי. ר׳ אלעזר בר׳ שמעון אומר: כל השולחנות היו מונחים מכיוון צפון וכלפי דרום, שהיה אורכם של השולחנות לרוחבו של המקדש, מצפון לדרום. ומסבירים: מאי טעמא [מה הטעם, מקור השיטה] של רבי שהיו השולחנות עומדים בין מזרח למערב? גמר [למד] דבר זה מהשוואת השולחנות למנורה: מה המנורה עומדת בין מזרח ומערב, אף הני נמי [אלה גם כן, השולחנות] עומדים בין מזרח ומערב.
The Sages taught in a baraita: All the tables built by Solomon were placed from east to west, i.e., their length was along the length of the Sanctuary, as was the Table in the Tabernacle; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: They were placed from north to south, along the width of the Sanctuary. The Gemara explains: What is the reason of Rabbi Yehuda HaNasi? He derives this halakha from a comparison of the tables to the Candelabrum: Just as the Candelabrum was placed from east to west, so too, these tables were positioned from east to west.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וּמְנוֹרָה גּוּפַהּ מְנָלַן מִדִּכְתִיב בְּנֵר מַעֲרָבִי {ויקרא כ״ד:ג׳} יַעֲרוֹךְ אוֹתוֹ [אַהֲרֹן וְגוֹ׳] לִפְנֵי ה׳.

The Gemara asks: And with regard to the Candelabrum itself, from where do we derive that it was positioned from east to west? This is derived from the fact that it is written with regard to the western lamp of the Candelabrum: “Outside the Curtain of the testimony, in the Tent of Meeting, Aaron shall set it in order, to burn from evening to morning before the Lord continually” (Leviticus 24:3). The phrase “shall set it in order” is written in the singular, referring only to the western lamp.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מדכתב בנר מערבי לפני ה׳ דכתיב יערוך אותו לפני ה׳:
מדכתיב בנר מערבי לפני ה׳ – דכתיב (ויקרא כד) יערוך אותו אהרן וגו׳ לפני ה׳ דמשמע אותו לפני ה׳ ואין אחר לפני ה׳ אלמא חד הוא דהוי כלפי מערב לצד בית קדשי הקדשים אלמא מזרח ומערב מונחים והחיצון של צד מערב קרי ליה נר מערבי דאי בצפון אישתכח דכולהו פי הפתילות שוות למערב.
מדכתיב בנר מערבי לפני ה׳ – נר שני של שתי מזרחיות קרי נר מערבי כדפרישית בפרק כל קרבנות (לעיל דף פו: ד״ה ממנה) ומתניתין דתמיד (פ״ג מ״ט) דמצא שתי מזרחיות דולקות כרבי דאמר מזרח ומערב מונחין דלמאן דאמר צפון ודרום מונחין אין שייך מזרחיות.
ושואלים: ומנורה גופה מנלן [עצמה מנין לנו] שכך היא עומדת? מדכתיב מה שנאמר] בנר המערבי שבמנורה ״מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בוקר לפני ה׳ תמיד חוקת עולם לדורותיכם״ (ויקרא כד, ג), ומן ההדגשה בנר זה כי הוא הנמצא ״לפני ה׳⁠ ⁠״ (הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים) —
The Gemara asks: And with regard to the Candelabrum itself, from where do we derive that it was positioned from east to west? This is derived from the fact that it is written with regard to the western lamp of the Candelabrum: “Outside the Curtain of the testimony, in the Tent of Meeting, Aaron shall set it in order, to burn from evening to morning before the Lord continually” (Leviticus 24:3). The phrase “shall set it in order” is written in the singular, referring only to the western lamp.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מִכְּלָל דְּכוּלְּהוּ לָאו לִפְנֵי ה׳ וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ צָפוֹן וְדָרוֹם כּוּלְּהוּ נָמֵי לִפְנֵי ה׳ נִינְהוּ.

The Gemara explains: One can infer from the fact that the verse states that the western lamp is set “before the Lord,” i.e., before the Holy of Holies, that the location of all the other lamps of the Candelabrum is not considered “before the Lord,” as they are not situated in the same proximity to the Holy of Holies. This would be the case only if the Candelabrum was positioned from east to west. But if it enters your mind to say that the Candelabrum was positioned from north to south, then all the other lamps should also be considered “before the Lord,” as all the lamps are an equal distance from the Holy of Holies.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מכלל דכולהו [מכאן נסיק שכולם, שאר הנרות שבמנורה] לאו [אינם] נחשבים ״לפני ה׳ ״ביחס לנר המערבי. והרי זה בודאי משום שהמנורה עומדת בהיכל בין מזרח למערב, והנר היותר מערבי שבה (״נר מערבי״), קרוב יותר לבית קודש הקדשים. ובודאי כך הוא, שכן אי סלקא דעתך [אם עולה על דעתך] לומר שהמנורה היתה עומדת בין צפון ודרום, אם כן נמצא כי כולהו נמי [כולם, כל נרות המנורה, גם כן] בשווה ״לפני ה׳⁠ ⁠״ נינהו [הם] עומדים, ולא נבדל הנר המערבי בכך משאר הנרות.
The Gemara explains: One can infer from the fact that the verse states that the western lamp is set “before the Lord,” i.e., before the Holy of Holies, that the location of all the other lamps of the Candelabrum is not considered “before the Lord,” as they are not situated in the same proximity to the Holy of Holies. This would be the case only if the Candelabrum was positioned from east to west. But if it enters your mind to say that the Candelabrum was positioned from north to south, then all the other lamps should also be considered “before the Lord,” as all the lamps are an equal distance from the Holy of Holies.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) ור׳וְרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא גָּמַר מֵאָרוֹן מָה אאָרוֹן צָפוֹן וְדָרוֹם אַף הָנֵי נָמֵי צָפוֹן וְדָרוֹם וְרַבִּי נָמֵי לִיגְמַר מֵאָרוֹן דָּנִין חוּץ מִחוּץ וְאֵין דָּנִין חוּץ מִבִּפְנִים.

The Gemara asks: And as for Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, what is the reason for his opinion? The Gemara replies: He derives this halakha from a comparison of the tables to the Ark: Just as the Ark was placed from north to south, so too, these tables were positioned from north to south. The Gemara challenges: But as for Rabbi Yehuda HaNasi, let him also derive from the Ark that the tables were positioned from north to south. The Gemara explains that according to Rabbi Yehuda HaNasi, one derives the position of the tables, which are located in the outer area of the Sanctuary, from the Candelabrum, which is also located in the outer area of the Sanctuary. And one does not derive the position of the tables, which are located in the outer area of the Sanctuary, from the Ark, which is located in the inner area of the Sanctuary, the Holy of Holies.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה ארון צפון ודרום – כדאמרן:
ואין דנין חוץ מפנים – מנורות דחוץ מארון דהוי בפנים:
מה ארון צפון ודרום – אורכו לרוחבו של בית כדאמרינן לעיל וכך היה מונח וכך היו בדיו מונחין.
חוץ מחוץ – מנורה ושולחן שניהם בהיכל.
ור׳ אלעזר בר׳ שמעון מאי טעמא [מה הטעם, המקור לשיטתו] שהיו השולחנות עומדים בין צפון לדרום? גמר [למד] דבר זה מהשוואת השולחנות לארון: מה הארון מונח בין צפון ודרום, אף הני נמי [אלה גם כן] עומדים בין צפון ודרום. ושואלים: ורבי נמי ליגמר [גם כן שילמד] את דין השולחנות מארון? ומשיבים: הוא סבור שדנין (למדים בהיקש) דינו של כלי מקדש הנמצא בהיכל מחוץ לקודש הקדשים (כשולחנות), מכלי מקדש הנמצא אף הוא מחוץ לקודש הקדשים (כמנורה), ואין דנין דינו של כלי מקדש הנמצא מחוץ לקודש הקדשים (כשולחנות) מכלי מקדש הנמצא בפנים קודש הקדשים (כארון).
The Gemara asks: And as for Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, what is the reason for his opinion? The Gemara replies: He derives this halakha from a comparison of the tables to the Ark: Just as the Ark was placed from north to south, so too, these tables were positioned from north to south. The Gemara challenges: But as for Rabbi Yehuda HaNasi, let him also derive from the Ark that the tables were positioned from north to south. The Gemara explains that according to Rabbi Yehuda HaNasi, one derives the position of the tables, which are located in the outer area of the Sanctuary, from the Candelabrum, which is also located in the outer area of the Sanctuary. And one does not derive the position of the tables, which are located in the outer area of the Sanctuary, from the Ark, which is located in the inner area of the Sanctuary, the Holy of Holies.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) ור׳וְרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לִיגְמַר מִמְּנוֹרָה אָמַר לָךְ במְנוֹרָה גּוּפַהּ צָפוֹן וְדָרוֹם הֲוָה מַנְּחָה.

The Gemara challenges: And as for Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, let him derive from the Candelabrum that the tables were positioned from east to west. The Gemara answers that Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, could have said to you: The Candelabrum itself was also placed from north to south.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומצד שני שואלים: ור׳ אלעזר בר׳ שמעון ליגמר [שילמד] את דין השולחנות ממנורה, כדרך שלמד רבי, ומדוע מעדיף הוא ללמוד את דינם מארון? ומשיבים: אמר [יכול לומר] לך ר׳ אלעזר בר׳ שמעון בתשובה לשאלה זו כי אף המנורה גופה [עצמה] בין צפון ודרום הוה מנחה [היתה מונחת], וכדרך שהיה הארון מונח.
The Gemara challenges: And as for Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, let him derive from the Candelabrum that the tables were positioned from east to west. The Gemara answers that Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, could have said to you: The Candelabrum itself was also placed from north to south.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֶלָּא הָכְתִיב יַעֲרוֹךְ אוֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו דְּמַצְדֵּד לְהוּ אַצְדּוֹדֵי.

The Gemara asks: But isn’t it written with regard to the western lamp of the Candelabrum: “Aaron and his sons shall set it in order, to burn from evening to morning before the Lord” (Exodus 27:21), indicating that this lamp must be in greater proximity to the Holy of Holies, which is possible only if the Candelabrum is positioned from east to west? The Gemara replies that according to Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, the term “before the Lord” means that the wick of the middle lamp is turned toward the Holy of Holies, as the priest who kindles the lamps turns the wicks of the other lamps slightly to the side, whereas the wick of the middle lamp is turned directly toward the Holy of Holies.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דמצדד להו אצדודי לשאר נרות כולן מחזירין ראשיהו כלפי נר מערבי והוא לחודיה מכוין לפני ה׳ ומוטה קמעא לפני ה׳ והוא באמצעיתן:
והכתיב אותו – דמשמע אחד לפני ה׳ ותו לא.
מצדד להו אצדודי – לעולם צפון ודרום מנחי ואפי׳ הכי ליכא אלא חד כלפי מערב והיינו אמצעי שפי הפתילה כלפי מערב ושאר הפתילות מצודדות פיהן כלפי האמצעי שג׳ של צד צפון מצודדות כלפי דרום וג׳ של צד דרום מצודדות כלפי צפון:
ומקשים על כך: אלא הכתיב [הרי נאמר] בנר המערבי שבמנורה ״יערך אתו אהרן ובניו לפני ה׳⁠ ⁠״, והרי זה מלמד שהוא בלבד הקרוב לקודש הקדשים, ואין זה אפשרי אלא כאשר המנורה עומדת ממזרח למערב! ומשיבים: לדעת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון, אף שהמנורה עומדת מצפון לדרום, עדיין הנר המערבי שבה הוא שהיה מופנה לקודש הקדשים, שכן הכהן המדליק את המנורה היה מצדד להו אצדודי [מפנה אותם, את נרות המנורה לצדדים שונים]. ואת הנר המערבי היה מפנה כלפי קודש הקדשים.
The Gemara asks: But isn’t it written with regard to the western lamp of the Candelabrum: “Aaron and his sons shall set it in order, to burn from evening to morning before the Lord” (Exodus 27:21), indicating that this lamp must be in greater proximity to the Holy of Holies, which is possible only if the Candelabrum is positioned from east to west? The Gemara replies that according to Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, the term “before the Lord” means that the wick of the middle lamp is turned toward the Holy of Holies, as the priest who kindles the lamps turns the wicks of the other lamps slightly to the side, whereas the wick of the middle lamp is turned directly toward the Holy of Holies.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) דְּתַנְיָא {במדבר ח׳:ב׳} אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְצַדְּדִין גפְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי נֵר אֶמְצָעִי אָמַר רַבִּי נָתָן מִכָּאן שֶׁאֶמְצָעִי מְשׁוּבָּח.

This is as it is taught in a baraita: The verse states: “When you light the lamps, the seven lamps shall give light toward the front of the Candelabrum” (Numbers 8:2). This teaches that the priests would turn the front of each lamp toward the middle lamp, but the middle lamp was turned toward the Holy of Holies. Rabbi Natan says: One can infer from here that the middle position is preeminent.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אל מול פני המנורה – אמצעי עומד על גופה של מנורה והשאר על הקנים ומשמע קרא אותן שעל הקנים מצודדות כלפי אותם של מערב.
מכאן שאמצעי משובח – לגבי שלש שקורין בספר תורה בשני ובחמישי ואמרינן במסכת מגילה (דף כא:) אין פוחתין מעשרה פסוקים וקאמר רבי נתן דאמצעי משובח וקורא ארבעה והשאר ג׳ ג׳.
שאמצעי משובח – פי׳ בקונט׳ לענין שלשה שקוראין בתורה דאין פוחתין מעשרה פסוקים ואמצעי שקורא ארבעה משובח ועל זה מייתי הך ברייתא התם בפ״ג דמגילה (דף כא:) אבל [קשה] דמייתי [נמי] שאר ברייתות דראשון ואחרון משובחים לכך נראה דהך [דהכא] מיתני׳ לגבי שלשה המהלכים בדרך דגדול באמצע כדאמר בפרק אמר להם הממונה (יומא דף לז.) ובמגילה (דף כא:) מייתי לה משום דכיון דמשובח לשאר דברים טוב שיקרא ד׳ פסוקים.
דתניא כן שנויה ברייתא] על האמור במצות הדלקת המנורה ״בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות״ (במדבר ח, ב)מלמד שהיו מצדדין שאר הנרות שבמנורה את פניהם כלפי נר אמצעי, שהנרות שמצידיו של הנר האמצעי היו פונים לעברו. אמר ר׳ נתן: מכאן למדים שהנר האמצעי הוא המשובח. ודנים בשיטות הללו ביחס לדרך העמדת השולחנות.
This is as it is taught in a baraita: The verse states: “When you light the lamps, the seven lamps shall give light toward the front of the Candelabrum” (Numbers 8:2). This teaches that the priests would turn the front of each lamp toward the middle lamp, but the middle lamp was turned toward the Holy of Holies. Rabbi Natan says: One can infer from here that the middle position is preeminent.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר מִזְרָח וּמַעֲרָב הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְיבִי עַשְׂרָה בְּעֶשְׂרִים אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר צָפוֹן וְדָרוֹם י׳עַשְׂרָה בכ׳ הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי.

§ The Gemara discusses the different opinions with regard to the position of the tables: The length of each table was two cubits. When the ten tables were placed one alongside the other their overall length would amount to slightly more than twenty cubits. Granted, according to the one who said the tables were positioned along the length of the Sanctuary from east to west, i.e., Rabbi Yehuda HaNasi, this is the way that ten tables resided in an area twenty cubits long; they could extend slightly beyond the twenty cubits, since the entire area was forty cubits long. But according to the one who said the tables were positioned along the width of the Sanctuary from north to south, i.e., Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, how could ten tables reside in an area that was precisely twenty cubits wide?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשלמא למאן דאמר מזרח ומערב שארכן לאורך הבית היינו דיתבי עשר שלחנות בעשרים אמה דהוה להו רווחא לאורכא דביתא דהוה מ׳ אמה. אלא למאן דאמר מצפון לדרום דאורכן לרחבו של בית הא ליכא מצפון לדרום אלא עשרים ועשרים בעשרים היכי יתבי:
היינו דיתבי י׳ – עשר שולחנות בעשרים כדאמרן לעיל מחצי הבית ולפנים מונחים וקסלקא דעתך ראשו של זה בצד ראשו של זה קיימי ואיכא למימר אע״ג דאי אפשר שישבו עשר שולחנות של עשרים אמה בעשרים אמה מצומצמות שלא יצאו קצת חוץ לעשרים אמות הפנימיות איכא למימר לא דק כולי האי הא דקתני לעיל מחצי הבית ולפנים.
אלא למאן דאמר צפון ודרום – דהיינו לרוחבו של היכל והלא רוחבו אינו אלא עשרים ועשרה שולחנות של עשרים אמה בעשרים אמה היכי יתבי הא אי אפשר לצמצם שלא יהא ריוח מועט בין שולחן לשולחן.
בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת זה שאומר, רבי] כי השולחנות היו מונחים בין מזרח ומערבהיינו דהוו יתיבי [זהו, מובן הוא איך שהיו ישובים, מונחים] עשרה שולחנות במקום שאורכו הוא עשרים אמות, שהרי אורכו של כל שולחן הוא שתי אמות. אלא למאן דאמר שיטת זה שאומר, ר׳ אלעזר בר׳ שמעון] כי השולחנות עומדים בין צפון ודרום — תמוה הוא: עשרה שולחנות, שאורכם הכולל הוא מעט יותר מעשרים אמה בתוך עשרים אמה מדוייקות (שהוא רוחב ההיכל, שמצפון לדרום) היכי הוו יתבי [איך היו ישובים, מונחים]?
§ The Gemara discusses the different opinions with regard to the position of the tables: The length of each table was two cubits. When the ten tables were placed one alongside the other their overall length would amount to slightly more than twenty cubits. Granted, according to the one who said the tables were positioned along the length of the Sanctuary from east to west, i.e., Rabbi Yehuda HaNasi, this is the way that ten tables resided in an area twenty cubits long; they could extend slightly beyond the twenty cubits, since the entire area was forty cubits long. But according to the one who said the tables were positioned along the width of the Sanctuary from north to south, i.e., Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, how could ten tables reside in an area that was precisely twenty cubits wide?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) וְתוּ כֹּהֲנִים הֵיכִי הֲווֹ עָיְילִי וְתוּ מָצִינוּ ה׳חֲמִשָּׁה שֻׁלְחָנוֹת בַּדָּרוֹם וְתוּ שֻׁלְחָן דְּמֹשֶׁה הֵיכָא מַנַּח לי׳לֵיהּ.

And moreover, if the ten tables occupied the entire width of the Sanctuary, how would the High Priests pass them in order to enter the Holy of Holies on Yom Kippur? And moreover, if the tables were positioned in this manner we find that five of the ten tables were located in the south of the Sanctuary, whereas the Torah states that the Table must be in the north of the Sanctuary. And moreover, if the ten tables built by Solomon occupied the entire width of the Sanctuary, where would one place the Table built by Moses?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותו כהנים היכי עיילי לבית קדשי הקדשים הא מפסקי שלחנות:
שלחן דמשה היכי מנח ליה – באמצע:
ותו – אי נמי מצו יתבי נמצא שמילאו את כל רוחב ההיכל וכהנים ביוה״כ היכי עיילי לפני ולפנים אי נמי בכל שבת נכנסין ארבעה כהנים כדקתני במתניתין שנים ליטול שני סדרים הישנים ושנים לסדר שני הסדרים החדשים ועומדים אלו כנגד אלו טפחו של נוטל בצד טפחו של מסדר ואי כל רוחב ההיכל מלא היכי אזלי כהנים הנוטלין באידך גיסא דשולחנות.
ותו מצינו חמשה שולחנות בדרום – וקרא כתיב (שמות כו) על צלע צפון.
ותו שולחן דמשה – דאמרן לעיל באמצע מונח היכי מונח.
ותו [ועוד] קשה לשיטה זו: הכהנים הגדולים, הנכנסים לקודש הקדשים ביום הכיפורים, היכי הוו עיילי [איך היו נכנסים] אל קודש הקדשים דרך ההיכל, אם כל רוחבו של ההיכל היה חסום על ידי עשרת השולחנות הללו? ותו [ועוד] קשה לשיטה זו, שלפיה מצינו (מצאנו) שהיו חמשה שלחנות מבין העשרה עומדים בצד דרום של ההיכל, והרי הורתה התורה (כמובא למעלה) כי מקום השולחנות הוא בצפון ההיכל ולא בדרומו! ותו [ועוד] קשה: לשיטה זו הסבורה שעשרת השולחנות הללו שעשה שלמה מילאו את כל רוחב ההיכל, השלחן שעשה משה היכא מנח ליה [היכן היה מניח אותו]?
And moreover, if the ten tables occupied the entire width of the Sanctuary, how would the High Priests pass them in order to enter the Holy of Holies on Yom Kippur? And moreover, if the tables were positioned in this manner we find that five of the ten tables were located in the south of the Sanctuary, whereas the Torah states that the Table must be in the north of the Sanctuary. And moreover, if the ten tables built by Solomon occupied the entire width of the Sanctuary, where would one place the Table built by Moses?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) וְלִיטַעְמָיךְ למ״דלְמַאן דְּאָמַר מִזְרָח וּמַעֲרָב נָמֵי שֻׁלְחָן דְּמֹשֶׁה הֵיכָא הֲוָה מַנַּח לֵיהּ.

The Gemara replies: But according to your reasoning, the last question applies according to the one who said the tables were positioned from east to west as well: Where would one place the Table built by Moses? If the ten tables of Solomon occupied the entire twenty cubits of the inner half of the Sanctuary, how could Moses’ Table be placed in the middle of the ten tables?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולמאן דאמר מזרח ומערב שלחן דמשה היכי מנח ליה אי מנח ליה באמצע הרי יגעו בשליש החיצון:
ולמאן דאמר נמי מזרח ומערב שולחן דמשה היכא מנח – אישתכח דיתיב הך שלחן כולו בעשרים אמות חיצוניות והשתא מתרץ לכולהו פירכי.
ודוחים את דברי המקשה: וליטעמיך [ולטעמך, לשיטתך], המקשה על האומר שבין צפון לדרום היו מונחים השולחנות, והרי אף למאן דאמר שיטת זה שאומר] שבין מזרח ומערב היו מונחים השולחנות נמי [גם כן] יש לשאול: השלחן שעשה משה היכא הוה מנח ליה [היכן היה מניח אותו], שהרי עשרת השולחנות העומדים לאורך המקדש תפסו עשרים אמה לעצמם, שהוא כל חציו הפנימי של ההיכל, והיכן היה מקומו של שולחן משה, שעמד באמצעם של עשרת השולחנות?
The Gemara replies: But according to your reasoning, the last question applies according to the one who said the tables were positioned from east to west as well: Where would one place the Table built by Moses? If the ten tables of Solomon occupied the entire twenty cubits of the inner half of the Sanctuary, how could Moses’ Table be placed in the middle of the ten tables?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) אֶלָּא מִי סָבְרַתְּ חַד דָּרָא הוּה תְּרֵי דָּרֵי נִינְהוּ

Rather, do you maintain that there was only one row of tables? It was not so; they were set in two rows, with the Table of Moses between the rows. Therefore, there was room for all the tables and it was also possible for the High Priest to pass by them.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי סברת חד דרא הוה מנח להו לשלחנות תרי שורי נינהו חמש כנגד חמש ושל משה בין שתי השורות:
מי סברת בחד דרא הוו יתבי – כולהו עשר ראשה של זו בצד ראשה של זו.
בתרי דרי הוו יתבי – חמשה מינייהו ראשה של זו בצד ראשה של זו ושל משה אצלן לפניהם ולא בשורתן ושורה אחרת של חמשה אצל אותה של משה ולא בשורתה ואותם ה׳ ראשה של זו בצד ראשה של זו. למ״ד מזרח ומערב הכי יתבי ולמאן דאמר צפון ודרום יתבי הכי:
תרי דרי הוו – ומיתרצי השתא כולהו פירכי דלמאן דאמר צפון ודרום אף על גב דכי יהבינן חמשה ראשה של זו בצד ראשה של זו אי אפשר לצמצם חמש שולחנות של עשר אמות בעשר אמות אפ״ה כיון דטפי ליה טפח לא הוי לא חשיב והא דתניא בפ׳ אמר להן הממונה (יומא דף לג:) שולחן בצפון משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה ומנורה בדרום משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה ומזבח ממוצע ועומד באמצע ומשוך קימעא כלפי חוץ משום דכתיב ואת המנורה נכח השולחן דבעינן דחזו אהדדי יש ליישבו אפי׳ כמ״ד צפון ודרום מונחין ואשולחן דמשה קאי אבל שולחנות דשלמה סמוכות לכותל והא דתניא בפרק הוציאו לו (שם דף נא:) בין המזבח למנורה היה מהלך דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר בין שולחן למזבח אע״ג דרבי מאיר סבירא ליה צפון ודרום מונחים כדמסיק התם ניחא דיכול להלך בין שולחן למזבח דשולחנות שלמה קיימי בתרי דרי ושולחן דמשה בין שתי השורות שתי אמות ומחצה ממנו לשורה החיצונה ושתי אמות ומחצה ממנו לשורה הפנימית ומשוך מכותל צפוני שתי אמות ומחצה והמזבח היה בין שולחן דמשה למנורה דמשה אלא שמשוך קימעא כלפי חוץ ומזבח הזהב היה אמה על אמה נמצא מקום פנוי הרבה שהיה יכול להלך בין המזבח לשולחנות וצריך ליישב הסוגיא דשקלים (דף יא.) דמייתי התם בפרק שלש עשרה שופרות פלוגתא דרבי ור׳ אלעזר בר שמעון דהכא ומתנייא התם איפכא לרבי אלעזר בר שמעון מזרח ומערב ולרבי צפון ודרום והדר קא אמר מ״ד מזרח ומערב כולן ראויין לשירות ונראה דהיינו כר׳ אלעזר בן שמוע דבסמוך דאמר על כולם היו מסדרים ומאן דאמר צפון ודרום נמצא שולחן בצפון ומנורה בדרום דוקא על של משה מסדרן פי׳ כרבי יוסי בר יהודה דבסמוך דעל של שלמה אין יכול לסדר כיון שראש השורה סמוכה לכותל צפוני בדוחק והדר קתני השולחן היה נתון מחצי הבית ולפנים משוך מן הקרן שתי אמות ומנורה בדרום ומזבח הזהב היה נתון בתוך הבית חולק את הבית מחצי הבית ולפנים משוך קימעא כלפי חוץ וכולהו משליש הבית ולפנים אי אפשר ליישב אותה ברייתא אלא כמ״ד מזרח ומערב מונחים משוך מן הקרן היינו מן הכותל שתים ומחצה היה משוך אלא שדילג הסופר ומחצה והא דקאמר ברישא דברייתא מחצי הבית ובסיפא משליש כדשנינן לעיל דברישא לא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל ובסיפא קא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל.
אלא על כורחך יש לומר, מי סברת חד דרא הוה [האם סבור אתה כי שורה אחת של שולחנות היתה], שכולם היו עומדים זה אחר זה?! לא כך היה הדבר, אלא תרי דרי נינהו [שתי שורות של שולחנות הן], ובאופן שהיה מקום לכל השולחנות (ובכללם שולחנו של משה) בחציו הפנימי של ההיכל, ורווח לכהנים להיכנס ביניהם מן ההיכל לבית קודש הקדשים. אלא לשיטתי היו עומדים בין צפון לדרום.
Rather, do you maintain that there was only one row of tables? It was not so; they were set in two rows, with the Table of Moses between the rows. Therefore, there was room for all the tables and it was also possible for the High Priest to pass by them.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות צח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות צח: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום מנחות צח:, הערוך על סדר הש"ס מנחות צח:, רש"י מנחות צח:, תוספות מנחות צח:, גליון הש"ס לרע"א מנחות צח:, פירוש הרב שטיינזלץ מנחות צח:

Menachot 98b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 98b, Attributed to R. Gershom Menachot 98b, Collected from HeArukh Menachot 98b, Rashi Menachot 98b, Tosafot Menachot 98b, Gilyon HaShas Menachot 98b, Steinsaltz Commentary Menachot 98b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144