×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְהָוְיָא כְּמִבֵּי מִיכְסֵי עַד אַקְרָא דְתוּלְבַּנְקֵי כ״בעֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין פַּרְסֵי אוּרְכָּא וּפוּתְיָא שִׁיתָּא פַּרְסֵי.
and it was the same in area as that which stretches from the city of Bei Mikhsei until the fortress of Tulbanki: Its length twenty-two parasangs and its width six parasangs, 132 square parasangs, which is 2,112 square mil.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אקרא
אקראא(מגילה ב. כתובות קיב) אמר רבה בר חנה לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דארץ ישראל והוה כמבי מכסי ועד אקרא דתולבנקי (בבא מציעא עג:) בגמר׳ אין פוסקים רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשוניתא ושפכי ליה טפי כופיתא פי׳ בני אקרא דשוניתא דהוו זבני פירי דהנהו דערקי ושבקי ארעיהו והוו בני מצרא דידהו זבני פירא דארעא דידהו ופרעי לעסקא דארעא וטפו ליה לרבינא כופייתא כיון דלאו פירי דידהו אינון שרי או אסור ואמר כי האי גוונא בדידהו הוא דמלכא מאן דיהיב טסקא ליכול ארעא ואינהו מוזלי וזבני דידהו (מועד קטן י) רבינא הוו מסיק זוזי לבני אקרא דשוניתא אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו למיזל עלייהו האידנא א״ל כיון דביומי אחריני לא משכחת להו כפרגמטיא האבוד דמי ושרי שלחו ליה בני אקרא דאגמא לשמואל ילמדנו רבינו היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמר אביו על אחר וכו׳ (בבא בתרא קכז) בגמרא דהאומר איש פלוני פי אקרא שם מקום. ספרים אחרים עקרא (א״ב: פירש בלשון יוני מגדל ומבצר):
ערך בז
בזב(כתובות קיב) דור שבן דוד בא קטיגורים בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי צירוף אחד דכתיב ועוד בה עשיריה ישבה והיתה לבע׳ בי רב יוסף אמרי בזוזי ובזוזי. (סנהדרין צד.) מאי ובגד בוגדים בגדו אמר רבה ואיתימא ר׳ יצחק עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי פי׳ באים שודדים על ישראל ובאים שודדים אחרים ושודדים המשודדים וישראל עמהן. הבוגדים ריקם תרגום בזוזין וסריקין:
ערך בי מכסי
בי מכסיגעד אקרא דתולבקני (מגילה ו. כתובות קיב) פירוש מקומות כמו אותו (יבמות מה.) בגמרא המחזיר גרושתו שלחו ליה בני בי מכסי לרבא:
ערך טרש
טרשד(חולין מז:) בקרירי לא דמטרשי פירוש מחזיקין (כתובות קיב סוטה לד:) אין לך טרשין בכל ארץ ישראל יותר מחברון (קידושין נט) א״ר יצחק טרשין שאמרו בית ד׳ קבין כלומר סלעים דתנן גבוהין שלשה טפחים בית ד׳ קבין (ערכין יד) א״ר פפא הקדיש טרשון פודן בשוויהן פי׳ בלשון ישמעאל קורין לאבנים חדים וקשים טריש (א״ב פי׳ בלשון יוני חורב ויובש):
ערך סבין
סביןה(כתובות קיב) סאה סלת סאה סובין (א״ב פסולת דק של קמח עיין ערך מורסן):
ערך קבר
קברו(כתובות קיב) סאה סובין סאה קיבורא (מכשירין פרק ב) הולכין אחר רוב אוכלי פת קיבר פי׳ לחם שאינו נקי (א״ב פירוש בלשון רומי פת עולה על שלחן עניים):
ערך קטף
קטףז(כתובות קיב) חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי פי׳ אשכולות:
ערך תקל
תקלח(בבא קמא קיט) שכר אשתו מתקולתא כבר פי׳ בערך צף רב חסדא הוה ליה אריסא דהוה תקיל ויהיב תקיל ושקיל פי׳ כשעור שהיה נותן לרב חסדא היה שוקל לעצמו ונוטל ואינו פוחת לעצמו כלל אע״ג דרב חסדא מריה דארעא הוה לא היה נותן לו יותר כלום זה פי׳ חכמי מגנצא בפי׳ ר״ח כתיב אריסיה דרב חסדא הוה תקיל יהיב תקיל שקיל והוה שקיל אגרא ופחתא סלקיה ושקל מה דאית ליה אמר ונפין לצדיק חיל חוטא (בבא מציעא ע.) ההוא דורא דבי מר עוקבא דהוה בי מר שמואל תקיל יהיב תקיל שקל ושקל אגרא ושקיל פחתא (כתובות קיב) רבי חנינא מתקיל מתקלא פי׳ היה שוקל האבנים והיה מוצאן קלות כיון ששקל ונמצאו כבדות אמר נכנסתי בגבול ארץ ישראל כדכתיב ארץ אשר אבניה ברזל תקלין חדתין תקלין עתיקין עיין בערך כפרת (א״ב בדניאל תקל ופרסין ותרגום לו שקיל ישקל כעסי מאים תקל יתקל רוגזי):
א. [דער נאמן פון עטליכי שטעט, פעסטונג.]
ב. [רויבען.]
ג. [נהמען איינעס אורט.]
ד. [בעפעסטיגען.]
ה. [קלייען.]
ו. [שלעכט גרינג.]
ז. [טרויבען.]
ח. [וועגען. נעמען.]
והוה כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי – כשתצרף כל המקומות ישתער לכך.
והויא [והיא] כשטח בין העיר בי מיכסי עד אקרא [מבצר] תולבנקי, שהן עשרין ותרתין פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי [עשרים ושתים פרסות אורך ורוחב שש פרסות].
and it was the same in area as that which stretches from the city of Bei Mikhsei until the fortress of Tulbanki: Its length twenty-two parasangs and its width six parasangs, 132 square parasangs, which is 2,112 square mil.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) רַבִּי חֶלְבּוֹ ור׳וְרַבִּי עַוִּירָא ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אִיקְּלַעוּ לְהָהוּא אַתְרָא אַיְיתוֹ קַמַּיְיהוּ אֲפַרְסְקָא דַּהֲוָה כְּאִילְפַּס כְּפַר הִינוֹ וְאִילְפַּס כְּפַר הִינוֹ כַּמָּה הָוֵי ה׳חָמֵשׁ סְאִין אָכְלוּ שְׁלִישׁ וְהִפְקִירוּ שְׁלִישׁ וְנָתְנוּ לִפְנֵי בְּהֶמְתָּן שְׁלִישׁ.

§ The Gemara relates that Rabbi Ḥelbo, Rabbi Avira, and Rabbi Yosei bar Ḥanina happened to come on one occasion to a certain place. The locals brought before these Sages a peach [afarseka] that was as large as a stewpot [ilpas] of Kefar Hino. The Gemara asks: And how big is a stewpot of Kefar Hino? The Gemara answers: It has a capacity of five se’a. They ate one-third of it, they declared ownerless one-third of it, and they placed before their animals one-third of it.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מסופר: ר׳ חלבו ור׳ עוירא ור׳ יוסי בר חנינא איקלעו לההוא אתרא [הזדמנו למקום אחד]. אייתו קמייהו אפרסקא דהוה [הביאו לפניהם אפרסק שהיה] גדול כאילפס (קדירה) של כפר הינו. ואילפס כפר הינו כמה הוי [הוא] גודלו? — חמש סאין. אכלו שליש ממנו, והפקירו שליש, ונתנו לפני בהמתן שליש.
§ The Gemara relates that Rabbi Ḥelbo, Rabbi Avira, and Rabbi Yosei bar Ḥanina happened to come on one occasion to a certain place. The locals brought before these Sages a peach [afarseka] that was as large as a stewpot [ilpas] of Kefar Hino. The Gemara asks: And how big is a stewpot of Kefar Hino? The Gemara answers: It has a capacity of five se’a. They ate one-third of it, they declared ownerless one-third of it, and they placed before their animals one-third of it.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לְשָׁנָה אִיקְּלַע ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר לְהָתָם וְאַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ נְקַטוּ בִּידֵיהּ וְאָמַר {תהלים ק״ז:ל״ד} אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ.

In the following year, Rabbi Elazar happened to come to that same place, and they brought a peach before him. He held it in his hand, as the peach was small enough for him to grasp in one hand, and he said, in reference to the change in size of the fruit from the previous year: “A fruitful land into a salt waste, from the wickedness of they who dwell there” (Psalms 107:34), i.e., their sins caused the drastic change in the yield of the produce.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נקטו בידיה – מצאן קטנות נאחזות בידו אחת.
לשנה איקלע ר״א כו׳ נקטו בידיה ואמר ארץ פרי למלחה מרעת וגו׳. כל הני אמוראי נמי שספרו בשבח א״י לאחר החורבן היה וע״כ תלה הדבר ר״א שניטל שבחה אז מרעת יושבי בה כי הדבר תלוי בזכות וחובות יושבי בה. ולסוף שנה פרש״י לסוף אותה שנה מדלא קאמר לשנה אחרת וקאמר דגם אותן פירות גופייהו נתמעעו מרעת יושבי בה לסוף שנה וריב״ל שאמר ארץ ארץ למי כו׳ לערביים הללו כו׳ אפשר שאלו הערביים כשרים היו אבל אמר הארץ אינה שלהם ולא עמדו בה אלא בחטאתינו אינן ראוים בשבחה:
לשנה הבאה איקלע [הזדמן] ר׳ אלעזר להתם [לשם] ואייתו לקמיה [והביאו לפניו אפרסק], נקטו בידיה [אחזו בידו], שהיה האפרסק קטן עד שיכול היה להחזיקו בתוך היד, ואמר על השינוי הזה בגודל הפירות: ״ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה״ (תהלים קז, לד), שהעוונות הם שגרמו לשינוי בפירות.
In the following year, Rabbi Elazar happened to come to that same place, and they brought a peach before him. He held it in his hand, as the peach was small enough for him to grasp in one hand, and he said, in reference to the change in size of the fruit from the previous year: “A fruitful land into a salt waste, from the wickedness of they who dwell there” (Psalms 107:34), i.e., their sins caused the drastic change in the yield of the produce.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אִיקְּלַע לְגַבְלָא חֲזַנְהוּ לְהָנְהוּ קִטּוּפֵי דַּהֲווֹ קָיְימִי כִּי עִיגְלֵי אָמַר עֲגָלִים בֵּין הַגְּפָנִים אֲמַרוּ לֵיהּ קִטּוּפֵי נִינְהוּ אָמַר אֶרֶץ אֶרֶץ הַכְנִיסִי פֵּירוֹתַיִיךְ לְמִי אַתְּ מוֹצִיאָה פֵּירוֹתַיִיךְ לְגוֹיִם1 הַלָּלוּ שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ בְּחַטֹּאתֵינוּ.

§ Once Rabbi Yehoshua ben Levi happened to come to Gavla, in the Golan, and he saw those clusters of vines that were standing as large as calves. He said to the locals: Calves are standing between the grapevines and you are not concerned that they will cause damage? They said to him: They are clusters. Rabbi Yehoshua ben Levi said: O earth, O earth! Gather in your fruit. For whom do you produce your fruit? For these gentiles who stand over us in our sins? It would be preferable if you did not produce such large fruit.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לערביים״.
רש״יהפלאהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קטפי – אשכולות כדמתרגמינן (ויקרא כה) לא תבצור לא תקטוף.
ארץ ארץ הכניסי פירותיך למי את מוציאה וכו׳. יש לפרש ע״פ מ״ש דהע״ה שבחי ירושלים את ה׳ הללי אלהיך ציון כי חזק וגו׳. ענינו ידוע כי ה׳ הוא מדת הרחמים ואלהים הוא מדת הדין ואמר כי כמו שחיוב השבח ברכת הארץ בהיותינו שם כן ראוי לך ציון להלל על אלהיך שהוא מדת הדין שבך שחומותיך פרוצות כי מה שחיזק בתחלה בריחי שעריך הוא היה הברכה אשר ברך בניך בקרבך אבל כשאין בניך בקרבך למי יחזק לארמיים הללו. ואמר השם גבוליך שלום ר״ל זה השלום ששם ה׳ בגבולי ירושלים בהיותינו בהן הוא אשר חלב חיטים ישביעך לעתיד ב״ב:
שם ת״ר בברכותיה וכו׳. ענינו הוא כי כבר כתבנו לעיל שא״י היא מכוונת נגד שער השמים עיני ה׳ אלהיך בה והיא מקבלת השפע ומחלקת לשאר ארצות. וכן הוא אומר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף פי׳ מא״י שמשם תצא תורה שנקראת אמת ומשם השגחת הש״י לדון העולם. גם ה׳ יתן הטוב כשהקב״ה משפיע מקבלת תחלת השפע מן השמים ומשם היא מתפשטות. ויש לפרש בדרך רמז כי אמרו כל העולם שית אלפי פרסי וא״י הוא ד׳ מאות פרסי חלוק העולם לרצועות של ד׳ מאות פרסי תמצא חמשה עשר רצועות חלוק אותן ג״כ לרחבן תמצא ט״ו רצועות על ט״ו רצועות והוא שני מאות ועשרים וחמשה רצועות שכל רצועה הוא ת׳ על ת׳ וחלק אחד מהם הוא א״י. הרי שארץ ישראל בברכתה היא מחלקת לרכ״ד פעמים כמותה. וזהו לדרך פעמיו ר״ל רכ״ד פעמים כמותה. וק״ל:
ר׳ יהושע בן לוי איקלע לגבלא [הזדמן לגולן], חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי [ראה אשכולות שהיו עומדים וגודלם כמו עגלים], אמר: עגלים עומדים בין הגפנים ואינכם חוששים שיזיקו? אמרו ליה [לו]: קטופי נינהו [אשכולות הן]. אמר: ארץ ארץ, הכניסי פירותייך, למי את מוציאה פירותייך, לגויים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו? מוטב שלא תוציא הארץ פירות גדולים כל כך.
§ Once Rabbi Yehoshua ben Levi happened to come to Gavla, in the Golan, and he saw those clusters of vines that were standing as large as calves. He said to the locals: Calves are standing between the grapevines and you are not concerned that they will cause damage? They said to him: They are clusters. Rabbi Yehoshua ben Levi said: O earth, O earth! Gather in your fruit. For whom do you produce your fruit? For these gentiles who stand over us in our sins? It would be preferable if you did not produce such large fruit.
רש״יהפלאהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) לְשָׁנָה אִיקְּלַע ר׳רַבִּי חִיָּיא לְהָתָם חֲזַנְהוּ דַּהֲווֹ קָיְימִי כְּעִיזֵּי אָמַר עִזִּים בֵּין הַגְּפָנִים אֲמַרוּ לֵיהּ זִיל לָא תַּעֲבֵיד לַן כִּי חַבְרָךְ.:

The following year, Rabbi Ḥiyya happened to come to that same place, and he saw clusters that were standing as large as goats. He said: Goats are standing between the grapevines. They said to him: Go away; do not do to us what your colleague has done. Rabbi Yehoshua ben Levi’s curse was already fulfilled, as the fruit had shrunk from the previous year.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לשנה – לסוף שנה.
לשנה האחרת איקלע [הזדמן] ר׳ חייא להתם [לשם], חזנהו דהוו קיימי כעיזי [ראה אותם, את האשכולות שהם עומדים וגודלם כעיזים] אמר: עזים בין הגפנים? אמרו ליה [לו]: זיל, לא תעביד לן כי חברך [לך, אל תעשה לנו כמו חברך], שכבר נתקיימה בנו קללתו ונתקטנו האשכולות.
The following year, Rabbi Ḥiyya happened to come to that same place, and he saw clusters that were standing as large as goats. He said: Goats are standing between the grapevines. They said to him: Go away; do not do to us what your colleague has done. Rabbi Yehoshua ben Levi’s curse was already fulfilled, as the fruit had shrunk from the previous year.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) תָּנוּ רַבָּנַן בְּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּית סְאָה עוֹשָׂה חֲמֵשֶׁת רִיבּוֹא כּוֹרִין בִּישִׁיבָתָהּ שֶׁל צוֹעַן בֵּית סְאָה עוֹשָׂה שִׁבְעִים כּוֹרִין דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר אֲנִי רָאִיתִי בְּבִקְעַת בֵּית שְׁאָן בֵּית סְאָה עוֹשָׂה שִׁבְעִים כּוֹרִין.

§ The Sages taught: In years of blessings of Eretz Yisrael, an area of land measuring one beit se’a produces fifty thousand kor. By way of comparison, when Zoan, a fertile region in Egypt, was settled, one beit se’a there would produce only seventy kor. As it is taught in a baraita that Rabbi Meir said: I saw in the valley of Beit She’an that one beit se’a produced seventy kor, which teaches that the soil of a good-quality and irrigated stretch of land outside the borders of Eretz Yisrael will naturally yield this quantity of produce.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בברכותיה – כשהשנה מבורכת.
בישיבתה של צוען – כלומר כדמפרש ואזיל ומצוען אתה למד לארץ ישראל כדמפרש ואזיל.
אני ראיתי בבקעת בית שאן – שהיא משאר ארצות.
בית סאה עושה שבעים כורים – וכיון דבשאר ארצות יש שבעים כורים כל שכן בארץ מצרים שאין לך מעולה בכל הארצות כמצרים שהרי נמשלה לגן ה׳ ואין במצרים מדינה מעולה כצוען.
אני ראיתי בבקעת בית שאן כו׳. פרש״י שהיא משאר ארצות עכ״ל ור״מ לטעמיה כדאמרינן פ״ק דחולין ר״מ אכל עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי בית שאן והתם פריך והכתיב מנשה לא הוריש בית שאן ומשני הרבה כרכים כו׳ עכ״ל:
גמרא ת״ר בברכותיה של א״י בית סאה עושה חמשה ריבוא כורין ואל תתמה היאך המקום המועט של חמשים אמה שהוא שיעור בית סאה מחזיק מקום התבואה של חמשה ריבוא כורין שהרי לעיל דרשינן שתהא חטה מתמר ועולה בראש הרים והא דנקיט הכא שיעור ברכת א״י באומדן זה אע״ג דאמרינן בעלמא וכי קצבה יש לברכותיו של הקב״ה אפ״ה משמע להו דהאי קרא דויזרע יצחק וימצא מאה שערים לא נכתב אלא לרמז זה דכל מעשה אבות סימן לבנים ועוד שהרי הטעימו הקב״ה ליצחק מעין עוה״ב אלמא דלעוה״ב נמי הכי הוי שיעורא:
תנו רבנן [שנו חכמים]: בברכותיה של ארץ ישראל, כלומר, כאשר ארץ ישראל מבורכת — שטח של בית סאה עושה חמשת ריבוא (חמישים אלף) כורין, בישיבתה של צוען, כאשר צוען שבמצרים מיושבת ובנויה — בית סאה עושה שבעים כורין. דתניא כן שנינו בברייתא], אמר ר׳ מאיר: אני ראיתי בבקעת בית שאן בית סאה עושה שבעים כורין, שבמקום מובחר ומושקה זה שבחוץ לארץ, עושה הקרקע בדרך הטבע כפי שיעור זה.
§ The Sages taught: In years of blessings of Eretz Yisrael, an area of land measuring one beit se’a produces fifty thousand kor. By way of comparison, when Zoan, a fertile region in Egypt, was settled, one beit se’a there would produce only seventy kor. As it is taught in a baraita that Rabbi Meir said: I saw in the valley of Beit She’an that one beit se’a produced seventy kor, which teaches that the soil of a good-quality and irrigated stretch of land outside the borders of Eretz Yisrael will naturally yield this quantity of produce.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְאֵין לְךָ מְעוּלָּה בְּכׇל אֲרָצוֹת יוֹתֵר מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית י״ג:י׳} כְּגַן ה׳ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֵין לְךָ מְעוּלָּה בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם יוֹתֵר מִצּוֹעַן דַּהֲווֹ מְרַבּוּ בַּהּ מְלָכִים דִּכְתִיב {ישעיהו ל׳:ד׳} כִּי הָיוּ בְצוֹעַן שָׂרָיו וְאֵין לְךָ טְרָשִׁים בְּכׇל א״יאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵחֶבְרוֹן דַּהֲווֹ קָבְרִי בָּהּ שָׁיכְבֵי.

And you have no more outstanding earth among all the lands other than the land of Egypt, as it is stated: “Like the garden of the Lord, like the land of Egypt” (Genesis 13:10). And you have no more outstanding region in all of the land of Egypt than Zoan. The superior quality of Zoan is derived from the fact that they would raise kings there, as it is written: “For his princes are at Zoan” (Isaiah 30:4). And you have no rockier terrain in all of Eretz Yisrael than Hebron, as people would bury their dead there, e.g., the Patriarchs in the Cave of Machpelah, because the land was not arable.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דמרבו בה מלכי – מצרים שנאמר כי היו בצוען שריו על מלכי ישראל הכתוב מדבר לגנאי שמרדו בהקב״ה וסמכו על מלכי מצרים ותמיד היו שריהם ושלוחיהם מצויין בצוען שלוחים למלך מצרים מביאין תשורה.
ואין לך מעולה בכל הארצות כו׳ כארץ מצרים. ר״ל שתלה ארץ סדום במעלתה לגן ה׳ לאילנות וכארץ מצרים לזרעים ולא תלאן בשאר ארצות ואין להקשות דהא א״י יותר מעולה ממצרים ולא תלה בה וכן נימא בשאר ארצות י״ל דארץ סדום גופה מכלל א״י היתה. ושאמר
דהוו מרבו בה מלכי כו׳ ואין לך טרשים יותר מחברון כו׳. עיין בגמרא פרק ואלו נאמרין ומה שיש לדקדק בזה עיין בחידושינו שם. ומ״ש
ואין לך מקום מעולה בכל ארצות יותר מארץ מצרים, שנאמר: ״כגן ה׳ כארץ מצרים״ (בראשית יג, י). ואין לך מקום מעולה בכל ארץ מצרים יותר מצוען, וראיה לדבר — דהוו מרבו [שהיו מגדלים] בה מלכים, דכתיב [שנאמר]: ״כי היו בצען שריו״ (ישעיה ל, ד). ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מחברון, וראיה לדבר — דהוו קברי [שהיו קוברים] בה שיכבי [מתים], כגון האבות במערת המכפלה, שכן אינה ראויה לעיבוד.
And you have no more outstanding earth among all the lands other than the land of Egypt, as it is stated: “Like the garden of the Lord, like the land of Egypt” (Genesis 13:10). And you have no more outstanding region in all of the land of Egypt than Zoan. The superior quality of Zoan is derived from the fact that they would raise kings there, as it is written: “For his princes are at Zoan” (Isaiah 30:4). And you have no rockier terrain in all of Eretz Yisrael than Hebron, as people would bury their dead there, e.g., the Patriarchs in the Cave of Machpelah, because the land was not arable.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וַאֲפִילּוּ הָכִי חֶבְרוֹן מְבוּנָּה עַל אַחַת מִשִּׁבְעָה בְּצוֹעַן דִּכְתִיב {במדבר י״ג:כ״ב} וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צוֹעַן מִצְרָיִם מַאי נִבְנְתָה אִילֵימָא נִבְנְתָה מַמָּשׁ אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ קָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּבְנֶה לִבְנוֹ גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית י׳:ו׳} וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן.

And even so, Hebron was more developed, i.e., more fertile, than Zoan by sevenfold, as it is written: “Now Hebron was built [nivneta] seven years before Zoan in Egypt” (Numbers 13:22). What is the meaning of the term: Nivneta, in this verse? If we say it means literally that Hebron was built before Zoan, would a person build a house for his younger son before building one for his older son? As it is stated: “And the sons of Ham: Cush, and Mizraim, and Put, and Canaan” (Genesis 10:6), which indicates that Egypt, Mizraim, was older than Canaan, in whose territory Hebron was located.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מבונה – בנויה בכל טוב מבונה לשון פרי כדכתיב (בראשית ל) ואבנה גם אנכי ממנה.
לבנו הקטן – לכנען.
לבנו גדול – למצרים.
ואפילו הכי [כך] חברון מבונה (מוצלחת) על אחת משבעה (פי שבע) בצוען, דכתיב [שנאמר]: ״וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים״ (במדבר יג, כב), מאי [מה פירוש] ״נבנתה״? אילימא [אם תאמר] שנבנתה ממש קודם צוען, אולם אין הדבר מסתבר, שכן וכי אפשר שיהא אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול? שנאמר: ״ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען״ (בראשית י, ו), ומצרים גדול אפוא בשנים מכנען אשר בשטחו היתה חברון!
And even so, Hebron was more developed, i.e., more fertile, than Zoan by sevenfold, as it is written: “Now Hebron was built [nivneta] seven years before Zoan in Egypt” (Numbers 13:22). What is the meaning of the term: Nivneta, in this verse? If we say it means literally that Hebron was built before Zoan, would a person build a house for his younger son before building one for his older son? As it is stated: “And the sons of Ham: Cush, and Mizraim, and Put, and Canaan” (Genesis 10:6), which indicates that Egypt, Mizraim, was older than Canaan, in whose territory Hebron was located.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא שֶׁמְּבוּנָּה עַל אַחַת מִשִּׁבְעָה בְּצוֹעֵן וְהָנֵי מִילֵּי בִּטְרָשִׁים אֲבָל שֶׁלֹּא בִּטְרָשִׁים חֲמֵשׁ מְאָה.

Rather, the meaning of the verse is that Hebron was more developed and more fertile than Zoan by sevenfold, which means that Hebron produced 490 kor, seven times more than the seventy kor of regular fertile land, as stated above. And this applies only to the rocky terrain of Eretz Yisrael, e.g., Hebron, whereas those parts of Eretz Yisrael that were not rocky produced even more, up to five hundred kor.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
על אחת משבעה – הרי שבע פעמים שבעים כורים הרי ד׳ מאות ותשעים ובמקום שאינו טרשים כחברון יש להוסיף עד חמש מאות ובברכותיה כתיב מאה שערים על אחת שבשאר שנים נתברך למאה מאה פעמים חמש מאות הרי חמשת ריבוא.
אלא שמבונה על א׳ מז׳ כו׳ ומלת שנים במקום הזה כמו שונים וכמ״ש הרא״ם פרשת שלח לך. ושאמר
אבל שלא בטרשים ת״ק כו׳ אפשר שכוונו להוסיף מן הסתם א׳ מחמשים כי תוספת הקדושה והברכה בכ״מ א׳ מנ׳ כמו התרומה והיובל וחג השבועות. ושאמר
אלא הכוונה שמבונה ומוצלחת על אחת משבעה בצוען. והני מילי [ודברים אלה אמורים] בטרשים שבארץ ישראל, כגון חברון, אבל שלא בטרשים — פי חמש מאה (מאות).
Rather, the meaning of the verse is that Hebron was more developed and more fertile than Zoan by sevenfold, which means that Hebron produced 490 kor, seven times more than the seventy kor of regular fertile land, as stated above. And this applies only to the rocky terrain of Eretz Yisrael, e.g., Hebron, whereas those parts of Eretz Yisrael that were not rocky produced even more, up to five hundred kor.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְהָנֵי מִילֵּי שֶׁלֹּא בְּבִרְכוֹתֶיהָ אֲבָל בְּבִרְכוֹתֶיהָ כְּתִיב {בראשית כ״ו:י״ב} וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וְגוֹ׳.

And this applies only to a year when Eretz Yisrael is not blessed. However, with regard to a year when it was blessed, it is written: “And Isaac sowed in that land, and found in the same year a hundredfold” (Genesis 26:12). Isaac’s field produced one hundred times the normal yield, which according to the above calculations is fifty thousand kor, as stated in the baraita.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל בברכותיה כו׳ מאה שערים הוא מבואר שלפי הטבע לא היה ראוי ליגדל רק חלק אחד מק׳ שהוא מעשר מן המעשר והוא חלקו ית׳ ב״ה שנתנו לכהן ובברכותיה נתוספו חלקי האדם צ״ט חלקים והוא פירוש הכתוב עשר תעשר את תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה וגו׳ ר״ל תן מעשר מן המעשר שהוא דבר הראוי להיות יוצא מן השדה בכל שנה שהוא חלקו ית׳ שנתן לכהן והנוסף צ״ט חלקים הם באו בברכה לחלק האדם וק״ל:
והני מילי [ודברים אלה אמורים] שלא בברכותיה, בזמן שאינה מבורכת, אבל בברכותיה, בזמן שהיא מבורכת — כתיב [נאמר]: ״ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים״ (בראשית כו, יב), שפירשוהו: פי מאה מן הרגיל, ולפי חשבון זה מגיעים לאותו שיעור של הברייתא — חמשת ריבוא כורין.
And this applies only to a year when Eretz Yisrael is not blessed. However, with regard to a year when it was blessed, it is written: “And Isaac sowed in that land, and found in the same year a hundredfold” (Genesis 26:12). Isaac’s field produced one hundred times the normal yield, which according to the above calculations is fifty thousand kor, as stated in the baraita.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי סְאָה בִּיהוּדָה הָיְתָה עוֹשָׂה חָמֵשׁ סְאִין סְאָה קֶמַח סְאָה סֹלֶת סְאָה סוּבִּין סְאָה מוּרְסִין וּסְאָה קִיבּוֹרְיָא א״לאֲמַר לֵיהּ הָהוּא צַדּוּקִי לר׳לְרַבִּי חֲנִינָא יָאֵה מְשַׁבְּחִיתוּ בַּהּ בְּאַרְעֲכוֹן בֵּית סְאָה אַחַת הִנִּיחַ לִי אַבָּא מִמֶּנָּה מְשַׁח מִמֶּנָּה חֲמַר מִמֶּנָּה עִיבוּר מִמֶּנָּה קִיטְנִיּוֹת מִמֶּנָּה רוֹעוֹת מִקְנָתִי.

§ It is taught in a baraita that Rabbi Yosei said: A se’a of wheat in Judea would produce five se’a. How so? It would yield a se’a of flour; a se’a of fine flour; a se’a of bran fiber, from the outer layer of the grain; a se’a of coarse bran, i.e., flour mixed with bran fiber; and a se’a of cibarium [kiburaya], inferior flour. A certain Sadducee said to Rabbi Ḥanina: You are improving your land very well; my father left me one beit se’a of land in Eretz Yisrael and from it I am able to produce oil, from it I produce wine, from it I grow produce, from it I grow legumes, and with it I provide pasture from which my sheep graze.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
סאה קמח – הוא אבק דק היוצא מן הנפה והחטין טחונין ברחיים של גריסין ואינן טחונין דקין והנפה מוציאה הקמח וקולטת פסולת ומחזיר מה שבנפה לריחים.
סובין – שהמכתשת מוציאה כשלותתין חטין לסולת כותשין אותן במכתשת.
מורסין – הן סובין היוצאין באחרונה.
קיבוריא – קמח שאינו יפה שעושים ממנו פת קבור וקורין שאנדי״ר.
יאה משבחיתו בה בארעכון – יפה אתם משבחין אותה.
בית סאה הניח לי אבא – בארץ ישראל.
יאה משבחיתו כו׳ סאה אחת כו׳ ממנה משח ממנה חמר כו׳. ע״פ מ״ש החורי יושבי הארץ שהיו מריחין הארץ מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים כו׳ כפרש״י בחומש אבל במעלת א״י קאמר הצדוקי דבארעא קטינא בית סאה כו׳ ממנו משח כו׳ וק״ל:
תניא [שנויה ברייתא], אמר ר׳ יוסי: סאה חיטים ביהודה היתה עושה חמש סאין. כיצד? — סאה קמח, סאה סלת, סאה סובין (של קליפת החיטה), סאה מורסין (קמח וסובין מעורבים), וסאה קיבוריא (קמח גרוע). אמר ליה [לו] ההוא מינא [מין אחד] לר׳ חנינא: יאה משבחיתו בה בארעכון [יפה אתם משבחים את ארצכם]; בית סאה אחת הניח לי אבא בארץ ישראל, ממנה אני מוציא משח [שמן], ממנה חמר [יין], ממנה עיבור (תבואה), ממנה קטניות, ממנה רועות מקנתי (צאני).
§ It is taught in a baraita that Rabbi Yosei said: A se’a of wheat in Judea would produce five se’a. How so? It would yield a se’a of flour; a se’a of fine flour; a se’a of bran fiber, from the outer layer of the grain; a se’a of coarse bran, i.e., flour mixed with bran fiber; and a se’a of cibarium [kiburaya], inferior flour. A certain Sadducee said to Rabbi Ḥanina: You are improving your land very well; my father left me one beit se’a of land in Eretz Yisrael and from it I am able to produce oil, from it I produce wine, from it I grow produce, from it I grow legumes, and with it I provide pasture from which my sheep graze.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) א״לאֲמַר לֵיהּ הָהוּא בַּר אֱמוֹרָאָה לְבַר אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל הַאי [תָּאלְתָּא] דְּקָיְימָא אַגּוּדָּא דְיַרְדְּנָא כַּמָּה גָּדְרִיתוּ מִינַּהּ אֲמַר לֵיהּ שִׁיתִּין כּוֹרֵי א״לאֲמַר לֵיהּ אַכַּתִּי לָא עָיְילִיתוּ בָּהּ אַחְרֵיבְתּוּהָ אֲנַן מְאָה וְעֶשְׂרִים כּוֹרֵי הֲוָה גָּזְרִינַן מִינַּהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא נָמֵי מֵחַד גִּיסָא קָאָמֵינָא לָךְ.

A certain Amorite once said to a resident of Eretz Yisrael: That palm tree which stands on the banks of the Jordan, how many dates are you able to pick from it? He said to him: Sixty kor. The Amorite said to him: You have not yet fully entered Eretz Yisrael and yet you have already succeeded in destroying it. We would pick off that tree 120 kor. The resident said to him: I too am speaking to you about only one side of the tree, as I have not yet picked the fruit off the other side.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ל ההוא בר אמוראה – אחד מבני האמורי אמר ליהודי תחלת ביאתו לארץ.
הך תאלתא דקיימא אגודא דירדנא – דקל פלוני העומד על שפת הירדן.
כמה גדריתו מינה – כמה תמרים אתם גודרים הימנו לקיטת תמרים קרויה גדירה בלשון [משנה וגוזרא בלשון] ארמי.
ועוד מספרים: אמר ליה [לו] ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל [אמורי אחד לבן ארץ ישראל]: האי תאלתא דקיימא אגודא דירדנא [אותו דקל שעומד על שפת הירדן] כמה תמרים גדריתו מינה [אתם גודרים (קוטפים) ממנו]? אמר ליה [לו]: שיתין כורי [שישים כור]. אמר ליה [לו] האמורי: אכתי [עדיין] לא עייליתו [נכנסתם] בה בארץ ישראל כראוי וכבר אחריבתוה [החרבתם אותה], אנן מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה [אנו מאה ועשרים כור היינו גודרים ממנו]. אמר ליה [לו]: אנא נמי ״מחד גיסא״ קאמינא [אני גם כן ״מצד אחד של הדקל״ אמרתי] לך, ועוד לא קטפתי מן הצד השני.
A certain Amorite once said to a resident of Eretz Yisrael: That palm tree which stands on the banks of the Jordan, how many dates are you able to pick from it? He said to him: Sixty kor. The Amorite said to him: You have not yet fully entered Eretz Yisrael and yet you have already succeeded in destroying it. We would pick off that tree 120 kor. The resident said to him: I too am speaking to you about only one side of the tree, as I have not yet picked the fruit off the other side.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַב חִסְדָּא מַאי דִּכְתִיב {ירמיהו ג׳:י״ט} וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי לָמָּה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלָה לִצְבִי לוֹמַר לְךָ מָה צְבִי זֶה אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק בְּשָׂרוֹ אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מַחְזֶקֶת פֵּירוֹתֶיהָ דָּבָר אַחֵר מָה צְבִי זֶה קַל מִכׇּל הַחַיּוֹת אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלָּה מִכׇּל הָאֲרָצוֹת לְבַשֵּׁל אֶת פֵּירוֹתֶיהָ.

§ Rav Ḥisda said: What is the meaning of that which is written: “And give you a pleasant land, the goodliest [tzvi] heritage” (Jeremiah 3:19)? Why is Eretz Yisrael likened to a deer [tzvi]? This comparison comes to tell you that just as with regard to this deer, its skin cannot contain its meat once it has been skinned, so too, Eretz Yisrael cannot contain its fruit once it has been picked, due to the great quantity of the produce. Alternatively, just as this deer is swifter than all the other beasts, so too Eretz Yisrael is swifter to ripen its fruit than all the other countries.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין עורו מחזיק את בשרו – שהעור כווץ וגומד לאחר הפשטו.
אינה מחזקת פירותיה – עושה פירותיה מרובין עד אין מקום להצניען.
נחלת צבי למה א״י נמשלה לצבי כו׳. דלפי פשוטו מלשון חפץ כדאמרי׳ לעיל ארץ שצביוני בה הוא כפול בהאי קרא דהיינו ארץ חמדה דכתיב ביה וע״כ דרשוהו צבי שהוא שם חיה בקרא. ושאמר
אמר רב חסדא: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי״ (ירמיה ג, יט), למה ארץ ישראל נמשלה לצבי? לומר לך: מה צבי זה אין עורו, כאשר מפשיטים אותו, מחזיק (מכיל) את בשרו, אף ארץ ישראל אינה מחזקת (מאחסנת) את פירותיה לאחר שנקטפו, בגלל ריבויים. דבר אחר: מה צבי זה קל (מהיר) מכל החיות במירוצו — אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה.
§ Rav Ḥisda said: What is the meaning of that which is written: “And give you a pleasant land, the goodliest [tzvi] heritage” (Jeremiah 3:19)? Why is Eretz Yisrael likened to a deer [tzvi]? This comparison comes to tell you that just as with regard to this deer, its skin cannot contain its meat once it has been skinned, so too, Eretz Yisrael cannot contain its fruit once it has been picked, due to the great quantity of the produce. Alternatively, just as this deer is swifter than all the other beasts, so too Eretz Yisrael is swifter to ripen its fruit than all the other countries.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אִי מָה צְבִי זֶה קַל וְאֵין בְּשָׂרוֹ שָׁמֵן אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלָּה לְבַשֵּׁל וְאֵין פֵּירוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים תַּלְמוּד לוֹמַר זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ שְׁמֵנִים מֵחָלָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ.

The Gemara asks: If so, one can suggest the following comparison: Just as this deer is swift and its meat is not fatty, so too, Eretz Yisrael is swift to ripen its fruit but its fruit is not fat and juicy. The Gemara explains: For this reason the verse states: “Flowing with milk and honey” (Exodus 3:8), to say that its fruit is fat and juicier than milk and sweeter than honey.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זבת חלב ודבש שמנים מחלב משום דארץ זבת חלב וגו׳. בדבר שגדולו מן הארץ מיירי שנשתבח ביה ארץ ישראל וחלב אין גדולו מן הארץ ע״כ דרשוהו דקאי על הפירות של ארץ ישראל שזכר שהן שמנים מחלב כו׳ וק״ל:
ואולם, אי [או] נאמר מה צבי זה קל ואין בשרו שמן — אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים — תלמוד לומר: ״זבת חלב ודבש״, לומר: פירותיה שמנים יותר מחלב ומתוקים יותר מדבש.
The Gemara asks: If so, one can suggest the following comparison: Just as this deer is swift and its meat is not fatty, so too, Eretz Yisrael is swift to ripen its fruit but its fruit is not fat and juicy. The Gemara explains: For this reason the verse states: “Flowing with milk and honey” (Exodus 3:8), to say that its fruit is fat and juicier than milk and sweeter than honey.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) ארַבִּי אֶלְעָזָר כִּי הֲוָה סָלֵיק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר פְּלַטִי לִי מֵחֲדָא כִּי סַמְכוּהוּ אֲמַר פְּלַטִי לִי מִתַּרְתֵּי כִּי אוֹתְבוּהוּ בְּסוֹד הָעִיבּוּר אֲמַר פְּלַטִי לִי מִתְּלָת.

§ The Gemara relates that when Rabbi Elazar ascended to Eretz Yisrael he said: I have been spared one curse. When they ordained him and awarded him the title of Rabbi, he said: I have been spared two. When they appointed him to sit in the council of Sages who dealt with the intercalation of the calendar, he said: I have been spared three.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פלטי לי מחדא – נצלתי מאחת מהן מן הקללות האמורות במקרא.
ר׳ אלעזר כי הוה סליק [כאשר עלה] לארץ ישראל אמר: פלטי לי מחדא [ניצלתי מקללה אחת] האמורה בכתוב. כי סמכוהו [כאשר סמכו אותו בתואר רבי], אמר: פלטי לי מתרתי [ניצלתי משתים]. כי אותבוהו [כאשר הושיבוהו] בסוד העיבור, בין החכמים המעברים את השנה, אמר: פלטי לי מתלת [ניצלתי משלוש],
§ The Gemara relates that when Rabbi Elazar ascended to Eretz Yisrael he said: I have been spared one curse. When they ordained him and awarded him the title of Rabbi, he said: I have been spared two. When they appointed him to sit in the council of Sages who dealt with the intercalation of the calendar, he said: I have been spared three.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל י״ג:ט׳} וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שָׁוְא וְגוֹ׳ בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ זֶה סוֹד עִיבּוּר וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ זֶה סְמִיכָה וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ כְּמַשְׁמָעוֹ.

As it is stated: “And My hand shall be against the prophets that see vanity, and that divine lies; they shall not be in the council of My people, neither shall they be written in the register of the house of Israel, neither shall they enter into the land of Israel; and you shall know that I am the Lord God” (Ezekiel 13:9). “They shall not be in the council of My people,” this is referring to the council of the intercalation of the calendar; “neither shall they be written in the register of the house of Israel,” this is referring to ordination; “neither shall they enter into the land of Israel,” this is understood as per its plain meaning. Rabbi Elazar merited that these three curses were not fulfilled in him.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בסוד עמי וגו׳ זה סוד עיבור כו׳. כדאמרינן לעיל שלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים וע״כ נקרא סוד עמי. ואמר
ובכתב ישראל לא יכתבו זו סמיכה ע״פ מ״ש פרק הפועלים לדידי חזי לי ספרא דאדם הראשון וכתיב ביה כו׳ רבי לא יתקרי דהיינו סמיכה:
שנאמר: ״והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא״ (יחזקאל יג, ט). ״בסוד עמי לא יהיו״ (יחזקאל יג, ט)זה סוד עיבור. ״ובכתב בית ישראל לא יכתבו״ (יחזקאל יג, ט)זה סמיכה. ״ואל אדמת ישראל לא יבאו״ (יחזקאל יג, ט)כמשמעו, וזכה ר׳ אלעזר ששלוש קללות אלה לא נתקיימו בו.
As it is stated: “And My hand shall be against the prophets that see vanity, and that divine lies; they shall not be in the council of My people, neither shall they be written in the register of the house of Israel, neither shall they enter into the land of Israel; and you shall know that I am the Lord God” (Ezekiel 13:9). “They shall not be in the council of My people,” this is referring to the council of the intercalation of the calendar; “neither shall they be written in the register of the house of Israel,” this is referring to ordination; “neither shall they enter into the land of Israel,” this is understood as per its plain meaning. Rabbi Elazar merited that these three curses were not fulfilled in him.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) רַבִּי זֵירָא כִּי הֲוָה סָלֵיק לא״ילְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָא אַשְׁכַּח מַבָּרָא לְמֶעְבַּר נְקַט בְּמִצְרָא וְקָעָבַר אֲמַר לֵיהּ הָהוּא צַדּוּקִי עַמָּא פְּזִיזָא דְּקַדְּמִיתוּ פּוּמַּיְיכוּ לְאוּדְנַיְיכוּ אַכַּתִּי בִּפְזִיזוּתַיְיכוּ קָיְימִיתוּ אֲמַר לֵיהּ דּוּכְתָּא דְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לָא זְכוֹ לַהּ אֲנָא מִי יֵימַר דְּזָכֵינָא לַהּ.:

§ When Rabbi Zeira ascended to Eretz Yisrael he could not find a ferry to cross the Jordan River. He took hold of a rope that was strung across as a makeshift bridge and crossed the Jordan. A certain Sadducee said to him: Hasty people who put your mouths before your ears, when you said at the time of the giving of the Torah: “We will do” before “we will hear” (Exodus 24:7), you remain hasty to this day. Why couldn’t you wait a little longer to cross the river on a ferry? Rabbi Zeira said to him: This is a place where Moses and Aaron did not merit entering; who is to say that I will merit seeing this land? I hurried across before anything might occur to prevent my entrance into Eretz Yisrael.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נקט במצרא – יש מקום שאין גשר ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה ואינו רחב לילך עליו כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח למעלה הימנו קשור שני ראשיו בשתי יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר.
עמא פזיזא – עם בהול.
דקדמיתו פומייכו לאודנייכו – מתחלתכם הייתם בהולים שהקדמתם נעשה לנשמע ועודכם בבהלתכם כבתחלה למהר לעשות דבר בלא עתו.
דוכתא דמשה ואהרן לא זכו כו׳. נראה דאהעברה גופה נמי קאמר הכא דמשה ואהרן לא זכו בה דכתיב כי לא תעבור את הירדן וגו׳ ואנא מי יימר כו׳ ולכך נבהלתי לעבור במיצרא:
ר״א מנשק כיפי דעכו ר״ח מתקן מתקליה ר׳ אמי ור׳ אסי קיימי כו׳. עיין פרש״י ולא ידענא מאי רבותייהו שעשו כן בארץ ישראל כי ודאי מן הראוי להיות בכל מקום ונראה לפרש דה״ק שכוונו לתקן המתקלין דהיינו מכשולי העיר באותן כיפי וסלעים ור׳ אמי ור׳ אסי קיימי משמשא לטולא ר״ל אותן סלעים העמידו משמשא כו׳ למקום שהם פונים ללכת והשתא ניחא קרא דמייתי כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה וגו׳ אכולהו אמוראי קאי:
ר׳ זירא כי הוה סליק [כאשר עלה] לארץ ישראל לא אשכח מברא למעבר [מצא מעבורת לעבור בה את הירדן], נקט במצרא וקעבר [אחז בחבל שהיה מתוח כעין גשר ועבר את הירדן]. אמר ליה [לו] ההוא מינא [מין אחד]: עמא פזיזא, דקדמיתו פומייכו לאודנייכו [עם פזיז, שהקדמתם פיכם לאוזניכם], כשאמרתם במתן תורה ״נעשה״ לפני ״נשמע״, אכתי בפזיזותייכו קיימיתו [עדיין בפזיזותכם אתם עומדים], ומדוע לא יכולת להמתין עוד זמן קצר ולעבור במעבורת? אמר ליה [לו] ר׳ זירא: דוכתא [מקום] שמשה ואהרן לא זכו לה להכנס בו, אנא מי יימר דזכינא לה [אני מי יאמר שאזכה לו], ושמא יארע לי דבר קודם כניסתי, ומשום כך אני ממהר.
§ When Rabbi Zeira ascended to Eretz Yisrael he could not find a ferry to cross the Jordan River. He took hold of a rope that was strung across as a makeshift bridge and crossed the Jordan. A certain Sadducee said to him: Hasty people who put your mouths before your ears, when you said at the time of the giving of the Torah: “We will do” before “we will hear” (Exodus 24:7), you remain hasty to this day. Why couldn’t you wait a little longer to cross the river on a ferry? Rabbi Zeira said to him: This is a place where Moses and Aaron did not merit entering; who is to say that I will merit seeing this land? I hurried across before anything might occur to prevent my entrance into Eretz Yisrael.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) בר׳רַבִּי אַבָּא מְנַשֵּׁק כֵּיפֵי דְעַכּוֹ ר׳רַבִּי חֲנִינָא מְתַקֵּן מַתְקָלַיָּה ר׳רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי

§ Rabbi Abba would kiss the rocks of Akko, which was on the coast of Eretz Yisrael. Rabbi Ḥanina would repair its stumbling blocks, i.e., any potholes in the land, so that travelers would not fall and consequently speak ill of Eretz Yisrael. Rabbi Ammi and Rabbi Asi
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כיפי – אלמוגים לישנא אחרינא כיפי דעכו סלעים.
מתקן מתקליה – משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים.
מנשק כיפי דעכו – משמע דמארץ ישראל הוא וכן בשילהי מי שאחזו (גיטין דף עו:) ותימה דבפ״ק דגיטין (דף ב. ושם) תנן עכו כארץ ישראל לגיטין משמע דהוי מחוץ לארץ ומפרש בירושל׳ חציה בארץ וחציה בחוץ לארץ.
רבי חנינא הוה מתקל מתקליה – פירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר נכנסתי לארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח לך כשעלה ר׳ חנינא הגדול מבבל בקש לידע אם נכנס לא״י והיה שוקל אבנים כל זמן שהיו קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון שמצאן כבידות אמר אין אלו אלא אבני ארץ ישראל והיה מנשקן וקרא עליהן את הפסוק הזה כי רצו עבדיך את אבניה.
מנשק כיפי דעכו – פי׳ דעכו חציו בארץ וחציו בחוצה לארץ כדאיתא בירושלמי בפ״ק דגיטין. ושלא יגלו סוד העיבור פי׳ ר״ת ז״ל לעובדי כוכבים ומזלות כדאמרינן כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים זהו סוד העיבור.
ר׳ חנינא מתקן מתקלא – (פי׳ רש״י מתקן. מתקלה) פי׳ רש״י מתקן מכשולי העיר כי מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו מחזר שלא יבא שם רע על הדרכים. והתוס׳ ז״ל פי׳ שהיה שוקל אבנים והיה מוצאן קלות כיון ששקל ומצאן כבדות אמר כבר נכנסתי לגבול ארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח כשעלה רבינו ביקש לידע אם נכנס לגבול ארץ ישראל כיון דמצאן כבדות אמר [אין אלו אלא] אבני ארץ ישראל וקרא עליהן כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ויראו את כבודך.
ועוד בענין חיבת הארץ: ר׳ אבא היה מנשק כיפי [את הסלעים] של עכו שהיא תחילת ארץ ישראל. ר׳ חנינא היה מתקן מתקליה [את מכשוליה] של הארץ כדי שלא יבואו העוברים להתקל ולהוציא שם רע עליה. ר׳ אמי ור׳ אסי
§ Rabbi Abba would kiss the rocks of Akko, which was on the coast of Eretz Yisrael. Rabbi Ḥanina would repair its stumbling blocks, i.e., any potholes in the land, so that travelers would not fall and consequently speak ill of Eretz Yisrael. Rabbi Ammi and Rabbi Asi
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כתובות קיב. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה כתובות קיב. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס כתובות קיב., רש"י כתובות קיב., תוספות כתובות קיב., ריטב"א כתובות קיב., מהרש"א חידושי אגדות כתובות קיב., פני יהושע כתובות קיב., הפלאה כתובות קיב., פירוש הרב שטיינזלץ כתובות קיב.

Ketubot 112a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Ketubot 112a, Collected from HeArukh Ketubot 112a, Rashi Ketubot 112a, Tosafot Ketubot 112a, Ritva Ketubot 112a, Maharsha Chidushei Aggadot Ketubot 112a, Penei Yehoshua Ketubot 112a, Haflaah Ketubot 112a, Steinsaltz Commentary Ketubot 112a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144