Zevachim 55b – זבחים נה:‏ – Shas HaMeforash

(1)

בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי חַד לְגוּפֵיהּ דְּנִיבְעֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְחַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין וְחַד לִפְסוֹל צִידֵּי צְדָדִין וְצָפוֹן לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא.

The Gemara clarifies: With regard to what do they disagree? The first tanna holds that three verses are written. One verse serves to teach the halakha itself, that we require that the slaughter take place at the entrance of the Tent of Meeting. And one verse serves to render fit slaughter at the sides, i.e., the entire length of the Temple courtyard eastward from the entrance, and not only that part which is directly in front of the entrance. And one verse serves to disqualify the sides of the sides, i.e., those parts of the courtyard that are not in front of the entrance at all. And it was not necessary to have a verse teach the fitness of slaughtering in the north, as it can be derived via an a fortiori inference.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל

במאי קמיפלגי – מאי קמרבי ת״ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק״ו דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך.

דניבעי פתח אהל מועד – כדאמרי׳ לקמן שאם אין שם פתח [כגון] קודם שיפתחו הדלתות וקודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שפירקוהו לא היה שוחט.

וחד להכשיר צדדין – כל רוחב העזרה דלא תימא כנגד הפתח דוקא להכי הדר כתב לפני ולא כתיב פתח וכל האויר בכלל לפני דלא כתיב כנגד.

וחד לפסול צידי צדדין – כגון לשכות ואפילו תוכן קדש פסולות לשחיטה כדלקמן דלא תימא מדפתח לאו דוקא לפני נמי לאו דוקא אלא שיהא אהל נטוי להכי הדר כתיב לפני למימרא דדוקא הוא ולא לשכות.

צפון לא איצטריך קרא – דמק״ו קאתי.

ומסבירים: במאי קא מיפלגי [במה חלוקים הם]? התנא קמא סבר [הראשון סבור] כך: תלתא קראי כתיבי [שלושה מקראות כתובים], חד [אחד] שנאמר בו ״ושחטו פתח אוהל מועד״ (ויקרא ג, ב) — לגופיה דניבעי [לגופו, להצריך] שתהא השחיטה פתח אהל מועד, כאשר יבואר להלן, וחד [ואחד מהם] שנאמרה בו הלשון ״לפני אוהל מועד״ (ויקרא ג, ח) — להכשיר צדדין כלומר, כל רוחב העזרה שמול פני אוהל מועד, ולא רק מה שהוא בדיוק מול פתח אוהל מועד, וחד [ואחד מהם] שנאמר בו שוב ״לפני אוהל מועד״ (ויקרא ג, יג) — לפסול צידי צדדין, מקום שהוא בצידי העזרה ואינו כנגד פני אוהל מועד כלל. ולגבי שחיטה בצפון לא איצטריך קרא [הוצרך פסוק] להכשיר לדעת התנא קמא, שהרי לדבריו נלמד הדבר בקל וחומר.

The Gemara clarifies: With regard to what do they disagree? The first tanna holds that three verses are written. One verse serves to teach the halakha itself, that we require that the slaughter take place at the entrance of the Tent of Meeting. And one verse serves to render fit slaughter at the sides, i.e., the entire length of the Temple courtyard eastward from the entrance, and not only that part which is directly in front of the entrance. And one verse serves to disqualify the sides of the sides, i.e., those parts of the courtyard that are not in front of the entrance at all. And it was not necessary to have a verse teach the fitness of slaughtering in the north, as it can be derived via an a fortiori inference.

מאמרים באתר אסיף

שחיטת צפון - גדרה ומשמעותה / הרב נחמיה רענן (מעלין בקודש כא, כולל בית הבחירה תשע״א)

רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל

(2) ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר חַד לְגוּפֵיהּ דְּנִיבְעֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְחַד לְהַכְשִׁיר צָפוֹן וְחַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין וְצִידֵּי צְדָדִין לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא.

And Rabbi Eliezer holds that one verse is necessary to teach the halakha itself, that we require slaughter at the entrance of the Tent of Meeting. And one verse serves to render fit slaughter in the north of the courtyard. And one verse serves to render fit slaughter at the sides of the courtyard. But according to him, it was not necessary to have a verse teach that the sides of the sides are not fit for the slaughter of the offering.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

וחד להכשיר צפון – דק״ו מעוטי ממעיט ליה לאידך גיסא וק״ו דרבנן לא דריש דאיכא למימר להאי קבע צפון ולהאי שאר רוחות דמאי קדושתיה דצפון מדרום אלא דקביעת מקום בעלמא הוא.

וצידי צדדין – לפסול לא איצטריך קרא אחרינא.

ור׳ אליעזר סבר [סבור]: חד לגופיה דניבעי [פסוק אחד לגופו שצריכים] פתח אהל מועד, וחד [ואחד מהם] להכשיר צפון, וחד [ואחד מהם] להכשיר צדדין, ולדעתו צידי צדדין לא איצטריך קרא [הוצרך פסוק] למעט אותם.

And Rabbi Eliezer holds that one verse is necessary to teach the halakha itself, that we require slaughter at the entrance of the Tent of Meeting. And one verse serves to render fit slaughter in the north of the courtyard. And one verse serves to render fit slaughter at the sides of the courtyard. But according to him, it was not necessary to have a verse teach that the sides of the sides are not fit for the slaughter of the offering.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(3) מַאי שְׁנָא הָכָא דִּכְתִיב פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמַאי שְׁנָא הָתָם דִּכְתִיב לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל ^אשְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ג׳:ב׳} וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בִּזְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל.

§ The Gemara asks: What is different here that it is written: “At the entrance to the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), and what is different there that it is written: “Before the Tent of Meeting” (Leviticus 3:8, 13)? The Gemara answers: This teaches us a matter in accordance with that which Rav Yehuda says that Shmuel says. As Rav Yehuda says that Shmuel says: Peace offerings that one slaughtered in the Temple before the doors of the Sanctuary were opened are disqualified, as it is stated with regard to peace offerings: “And he shall slaughter it at the entrance to the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), which teaches that it must be slaughtered when the entrance is open and serves as an actual entrance, and not when it is locked. As long as the entrance to the Tent of Meeting, or in the Temple the doors to the Sanctuary, remain closed, one may not sacrifice the peace offerings, and if they are sacrificed, they are disqualified.

א. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:ה׳

עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

א רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:ה׳

לפני – כתיב בקרא קמא.

בזמן שהוא פתוח – לשון פתח אינו אלא החלל והפותח והנועל קרוי דלת.

שלמים ששחטן קודם פתיחת ההיכל – מפורש בפ״ק דעירובין (דף ב.) ובפ׳ התכלת (מנחות דף מט:).

א ועל ההבדל שבין המקראות האמורים בשחיטת השלמים שואלים: מאי שנא הכא דכתיב [במה שונה כאן, בפר, שנאמר] ״פתח אהל מועד״ (ויקרא ג, ב) ומאי שנא התם דכתיב [ומה שונה שם, בצאן, שנאמר] ״לפני אהל מועד״ (ויקרא ג, ח) מדוע הוזכר הפתח באחד מהם? ומשיבים: קא משמע לן [משמיע לנו] בכך כמו שאמר רב יהודה אמר שמואל, שאמר רב יהודה אמר שמואל: שלמים ששחטן בעזרה קודם שיפתחו דלתות ההיכל — פסולין, שנאמר: ״ושחטו פתח אהל מועד״ (ויקרא ג, ב), לומר: בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול.

§ The Gemara asks: What is different here that it is written: “At the entrance to the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), and what is different there that it is written: “Before the Tent of Meeting” (Leviticus 3:8, 13)? The Gemara answers: This teaches us a matter in accordance with that which Rav Yehuda says that Shmuel says. As Rav Yehuda says that Shmuel says: Peace offerings that one slaughtered in the Temple before the doors of the Sanctuary were opened are disqualified, as it is stated with regard to peace offerings: “And he shall slaughter it at the entrance to the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), which teaches that it must be slaughtered when the entrance is open and serves as an actual entrance, and not when it is locked. As long as the entrance to the Tent of Meeting, or in the Temple the doors to the Sanctuary, remain closed, one may not sacrifice the peace offerings, and if they are sacrificed, they are disqualified.

עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(4) אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בִּזְמַן שֶׁפֶּתַח הַהֵיכָל פָּתוּחַ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל.

It was also stated: Mar Ukva bar Ḥama says that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: Peace offerings that one slaughtered before the doors of the Sanctuary were opened are disqualified, as it is stated in the verse: “He shall slaughter it at the entrance to the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2). This means when the entrance of the Sanctuary is open, and not when it is locked.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

איתמר נמי [נאמר גם כן] בשם אמוראים אחרים וכיוצא בזה: אמר מר עוקבא בר חמא אמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא: שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל — פסולין, שנאמר: ״ושחטו פתח אהל מועד״ (ויקרא ג, ב), בזמן שפתח ההיכל פתוח ולא בזמן שהוא נעול.

It was also stated: Mar Ukva bar Ḥama says that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: Peace offerings that one slaughtered before the doors of the Sanctuary were opened are disqualified, as it is stated in the verse: “He shall slaughter it at the entrance to the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2). This means when the entrance of the Sanctuary is open, and not when it is locked.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(5) בְּמַעְרְבָא מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַב יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַב אָשֵׁי שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִים וּבַמִּשְׁכָּן קוֹדֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן וּלְאַחַר שֶׁיְּפָרְקוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן פְּסוּלִים.

In the West, Eretz Yisrael, they teach this halakha like this: Rav Ya’akov bar Aḥa says that Rav Ashi says: Peace offerings that one slaughtered before the doors of the Sanctuary were opened are disqualified. And in the Tabernacle, which had no doors, peace offerings that were slaughtered before the Levites erected the Tabernacle or after the Levites dismantled the Tabernacle are disqualified.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

במערבא מתני הכי [במערב, בארץ ישראל היו שונים כך], אמר רב יעקב בר אחא אמר רב אשי: שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל — פסולים. ובמשכן, שלא היו בו דלתות, אם שחטם קודם שיעמידו לוים את המשכן, וכן לאחר שיפרקו לוים את המשכן — פסולים.

In the West, Eretz Yisrael, they teach this halakha like this: Rav Ya’akov bar Aḥa says that Rav Ashi says: Peace offerings that one slaughtered before the doors of the Sanctuary were opened are disqualified. And in the Tabernacle, which had no doors, peace offerings that were slaughtered before the Levites erected the Tabernacle or after the Levites dismantled the Tabernacle are disqualified.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(6) פְּשִׁיטָא ^במוּגָף כְּנָעוּל דָּמֵי וִילוֹן מַאי א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא ^גהוּא עַצְמוֹ אֵין נַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּפֶתַח פָּתוּחַ.

The Gemara comments: It is obvious that if the door is closed but not locked it has the same status as if it were locked. The Gemara asks: If there is a curtain covering the entrance, what is the halakha? Rabbi Zeira says: A curtain itself is made only to be used like an open entrance, and therefore it is not considered as if the entrance is closed.

ב. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:ה׳

ג. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:ה׳

עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ב רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:ה׳

ג רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:ה׳

מוגף – סגור ולא נעול כמו הגפת דלתות (ערכין דף יא:).

וילון – פרוש כנגד הפתח מי הוי כנעול או לא.

הוא עצמו – וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד.

הוא עצמו אין נעשה אלא כפתח פתוח – שהוילון משמשת עשוי לצניעות בעלמא שלא יסתכלו בהיכל בשעת שחיטה דאי משום לאחר שחיטה הרי יכולין לסגור הדלתות.

ומבררים פרטי ענין זה, ואומרים: פשיטא [פשוט לנו], שאם הפתח מוגף (סגור, אף שאינו נעול) כנעול דמי [נחשב הוא], והשאלה היא: וילון פרוס על הפתח מאי [מה דינו]? אמר ר׳ זירא: הוא עצמו, וילון, אין נעשה אלא השתמש בו כאשר הפתח פתוח.

The Gemara comments: It is obvious that if the door is closed but not locked it has the same status as if it were locked. The Gemara asks: If there is a curtain covering the entrance, what is the halakha? Rabbi Zeira says: A curtain itself is made only to be used like an open entrance, and therefore it is not considered as if the entrance is closed.

עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(7) גּוּבְהָה מַאי ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת וְגוֹבְהָן שְׁמֹנָה כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ לַאֲכִילַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים.

The Gemara asks: What is the halakha if a tall item is blocking the entrance? The Gemara suggests: Come and hear a proof that a tall item does not render an entrance as closed, as it is taught in a baraita: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: There were two wickets, i.e., openings, in the Chamber of Knives, and their height was eight cubits. The function of these openings was in order to render fit the entire Temple courtyard for the eating of offerings of the most sacred order, and to render fit all of the Temple courtyard for the slaughter of offerings of lesser sanctity. Due to the openings, the western area of the courtyard was considered to be “before the Tent of Meeting.”

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

גובהה – כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה [והפתח פתוח מאי].

שני פשפשין היו בבית החליפות – (עודף) שהאולם עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום ט״ו אמה לכל צד וארכו למזרח מן המערב אינו אלא י״א אמות ובכותל המערבי של אותו עודף היו חלונות לגנוז סכינין מבחוץ ולכן קרוי החצר כנגדו עד כותל מערבי של העזרה בית החליפות ובאותן שני כתלים היו שני פתחים קטנים והכי נמי תניא לה בתוספתא בהדיא ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות ופתוחין למערב וקסבר אולם נמי קרוי אהל מועד.

להכשיר את כל העזרה – את כל שאר העזרה שאינו בכלל לפני אהל מועד על ידי פתח ראשון והוו צידי צדדין כגון מכנגד (זויות) כותל האולם ולמערב בצפון ובדרום לבית החליפות ובית החליפות עצמו ואלו שני פשפשין מכשירין כל בית החליפות לארכו ולרחבו דקרינן מהשתא לפני ולקמן פריך הא איכא צדדין.

לאכילת קדשי קדשים – קס״ד השתא דלאכילה נמי בעיא פנים ולקמן אמרינן סמי מכאן אכילה.

גובהה מאי – תימה אי גובהה חשיב הפסק א״כ כנגד המזבח יפסל שמפסיק ואין לומר משום דרואה פתח מלמעלה למזבח דהא סלקא דעתך השתא דגובהה שמנה מפסיק דליכא למימר משום דגובהה שמנה היה סותם כל הפתח דהא סבור שהיה הפתח גובה עשרים אמה כדפריך בסמוך וצ״ע דביומא פ״ק (דף טז:) גבי כהן השורף פרה שהיה כותל מזרחי נמוך שיוכל לראות פתח אהל מועד וקאמר התם דדרך פלגא אמתא עילאה היה יכול לראות ושמא היינו דוקא הזאה שהיתה מעומד אבל שחיטה היתה מיושב ואכתי תיקשי מכנגד המזבח אמאי כשר לשחוט כדאמר כל העזרה כולה כשרה לשחיטה.

שני פשפשין היו בבית החליפות – במסכת מדות (דף לה:) דאולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום והוא היה נקרא בית החליפות והיו לו שני פשפשין להכשיר את כל העזרה דאותו חצר עד כותל מערבי קרוי עזרה ולא כמו שפי׳ בקונטרס שהכל קרוי בית החליפות עד כותל מערבי ובפרק הניזקין (גיטין נד:) גבי כהן גדול ביוה״כ דקאמר דחזיניה בפשפש ופי׳ בקונטרס דשני פשפשין היו באותם החליפות ותימה גדול פירושו דדרך פשפשין לא היה יכול לראות כלל ופי׳ רבינו ריב״א דחזיני׳ דרך פשפש שיעשו פשפשין לראות אם פיגל ואם לאו וגם זה קשה דלעיל פרק כל הפסולין (זבחים לג.) פריך וניעביד פשפש הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל ומפרש ה״ר יעקב מאורלינ״ש דההוא פשפש היינו דרך הלול שאחורי בית הכפרת שיראה משם דרך בית קדש הקדשים ובהיכל יכול לראות דרך פתח הגדול לאולם.

ועוד שואלים: גובהה מאי [אם היה דבר גבוה מול הפתח מה דינו]? ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] דתניא [ששנויה ברייתא], ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר: שני פשפשין (פתחים קטנים) היו בכתלים המערביים של בית החליפות (האגפים הצדדיים של האולם המצוי בפתחו של ההיכל), וגובהן שמנה אמות, כדי להכשיר את העזרה כולה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים, שכך נמצא חלקה המערבי (האחורי) של העזרה קרוי ״לפני אוהל מועד״.

The Gemara asks: What is the halakha if a tall item is blocking the entrance? The Gemara suggests: Come and hear a proof that a tall item does not render an entrance as closed, as it is taught in a baraita: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: There were two wickets, i.e., openings, in the Chamber of Knives, and their height was eight cubits. The function of these openings was in order to render fit the entire Temple courtyard for the eating of offerings of the most sacred order, and to render fit all of the Temple courtyard for the slaughter of offerings of lesser sanctity. Due to the openings, the western area of the courtyard was considered to be “before the Tent of Meeting.”

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(8) מַאי לָאו דְּאִיכָּא קַמַּיְיהוּ שְׁמוֹנֶה לָא דְּגָבְהוּ נִינְהוּ שְׁמוֹנֶה.

The Gemara explains the inference: What, is the reference to eight cubits not referring to the fact that in front of the wickets there was an obstruction eight cubits high? Nevertheless, the area outside of it is considered open to the Chamber of Knives. The Gemara answers: No, their height was eight cubits, i.e., the wickets themselves were eight cubits high.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ה״ג: מאי לאו דאיכא קמייהו גובהה שמנה – שהיה כנגדן תל גבוה שמנה וש״מ גובהה לא פסיל.

לא דגביהי אינהו שמנה – גובהן של פתחים ח׳ אמות.

מאי לאו דאיכא קמייהו [האם אין הכוונה שיש לפניהם] גובה שמונה אמות? ומשיבים: לא, הכוונה היא דגבהו נינהו [שגובהם שלהם עצמם הוא] שמונה.

The Gemara explains the inference: What, is the reference to eight cubits not referring to the fact that in front of the wickets there was an obstruction eight cubits high? Nevertheless, the area outside of it is considered open to the Chamber of Knives. The Gemara answers: No, their height was eight cubits, i.e., the wickets themselves were eight cubits high.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(9) מֵיתִיבִי ^דכׇּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרוֹחְבָּן עֶשֶׂר אַמָּה פִּשְׁפָּשִׁין שָׁאנֵי.

The Gemara raises an objection to this explanation from a mishna (Middot 35a), which teaches: All the gates that were there, in the Temple, were twenty cubits high and ten cubits wide. If so, how could these wickets be only eight cubits high? The Gemara answers: The wickets are different, and they are not considered gates.

ד. רמב״ם הלכות בית הבחירה ה׳:ה׳

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ד רמב״ם הלכות בית הבחירה ה׳:ה׳

פשפשין שאני – שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי בשמא בעלמא.

מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו: כל השערים שהיו שם במקדש, גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמה, ואם כן איך אפשר לומר שגובהם שמונה? ומשיבים: פשפשין שאני [שונים], שאינם בכלל השערים, אלא הם דלתות קטנות מיוחדות.

The Gemara raises an objection to this explanation from a mishna (Middot 35a), which teaches: All the gates that were there, in the Temple, were twenty cubits high and ten cubits wide. If so, how could these wickets be only eight cubits high? The Gemara answers: The wickets are different, and they are not considered gates.

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(10) וְהָאִיכָּא צְדָדִין דִּמְעַיֵּיל לְהוּ בְּקֶרֶן זָוִית.

The Gemara questions the ruling of the baraita. How did the wickets render fit the entire Temple courtyard? But there are the sides, i.e., to the north and south of the Chamber of Knives, and the wickets faced only to the west. The Gemara answers that they inserted the wickets in the corner of the Chamber, so that one opened to the northwest, and one to the northeast.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

והא איכא צדדין – היינו אויר שבין כותל אולם לכותל העזרה לדרום ולצפון דהוו להו אחורי אותם פתחים ולא הוו לפני.

דפתח להו בקרן זוית – של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן בדרום.

ולגופה של הברייתא מקשים: כיצד אותם פשפשים מכשירים את העזרה כולה? והאיכא [והרי יש] צדדין מצפון ומדרום לבית החליפות, שאינם פונים אל הפשפשים שבמערב? ומשיבים: דמעייל להו [שמכניס אותם] כלומר, פותח את הפשפשים בקרן זוית, כך שהם פונים לכל צד.

The Gemara questions the ruling of the baraita. How did the wickets render fit the entire Temple courtyard? But there are the sides, i.e., to the north and south of the Chamber of Knives, and the wickets faced only to the west. The Gemara answers that they inserted the wickets in the corner of the Chamber, so that one opened to the northwest, and one to the northeast.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(11) אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת מַאי תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רָמֵי בַּר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לוּל קָטָן הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת גָּבוֹהַּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה לַאֲכִילַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים וְהַיְינוּ דכתי׳דִּכְתִיב {דברי הימים א כ״ו:י״ח} שְׁנַיִם לפר בר מַאי לפר בר אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא כְּמַאן דְּאָמַר כְּלַפֵּי בַּר.

The Gemara asks: What is the halakha with regard to the area behind the Hall of the Ark Cover, i.e., behind the Sanctuary, from where one could not see the entrance of the Temple courtyard or the two wickets? The Gemara answers: Come and hear, as Rami bar Rav Yehuda says that Rav says: There was a small niche behind the Hall of the Ark Cover, which was eight cubits high. The function of this niche was in order to render fit the entire Temple courtyard for the eating of offerings of the most sacred order, and to render fit all of the Temple courtyard for the slaughter of offerings of lesser sanctity. And this is as it is written: “For the precinct westward, four at the causeway, and two at the precinct” (I Chronicles 26:18). What is the meaning of the term: “For the precinct [laparbar]”? Rabba bar Rav Sheila said: It is like one who says: Facing outward [kelappei bar].

הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך פרבר

פרבר – ^א(זבחים נה: תמיד כט:) היאך דפרבר חד אחרינא בצבתא היה אזיל ויתיב גביה משום דקאי אבראי מאי לפרבר אמר רבה בר רב שילא כמ״ד כלפי בר.

א. [פארשטאדט.]

אחורי בית הכפרת – אחת עשרה אמה היה אויר עד חומת העזרה למערב כזה:

מאי – במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה.

לול – כמין חלון פתוח מן התא שאחורי בית הכפרת לאויר העזרה.

והיינו דכתיב שנים לפר בר – (בספר עזרא) (ד״ה א כו) משתעי במספר השומרים שהעמידו במקדש לכל הפתחין וקאמר שני שומרים העמידו לבר והיינו לאותו לול.

כמאן דאמר כלפי לבר גרסינן – כלפי חוץ אחורי כל כותלי ההיכל וקדשי קדשים.

שנים לפר – גבי שומרין מייתי להאי קרא בפ״ק דתמיד (דף כז.) תימה לי אחורי הכפרת היאך יכול לשחוט הא אינו יכול לראות שם פתח אהל מועד דרך חלון דלפר בר דהא איכא שני פרכות בין היכל ובין קדשי הקדשים ובפרכת לא היה שום פתח אלא אחת פרופה מן הדרום ואחת מן הצפון ויש לומר דהלול קרי פתח ורואה בו קדשי קדשים דלא גרע מאהל מועד כמו אחורי בית החליפות שהיו פשפשין וקרויין פתח וע״י כן כשר לשחוט עד כותל מערבי לפי שרואה בהן האולם שקרוי אהל מועד למאן דאמ׳ קדושת היכל ואולם חדא מילתא ולא נ״ל דבשלמא שני פשפשין דבית החליפות הוו שני פתחים קטנים ומשמשין כניסה ויציאה ומיקרו פתח אבל לפר בר חלון קטן ולא פתח מקרי ובסוף התערובות (לקמן פב:) קרי ליה דרך משופש ולא מיקרי ביאה דרך שם ואי הוה נקב בפתחו של היכל לא היה יכול לשחוט אם היה הפתח נעול על סמך אותו נקב קטן. ברו״ך.

ועוד שואלים: אחורי בית הכפורת כלומר, השטח שמאחורי כותלו המערבי של ההיכל מאי [מהו]? הרי אין הוא רואה את הפשפשים! ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע] תשובה ממה שאמר רמי בר רב יהודה אמר רב: לול (פתח, חלון) קטן היה אחורי בית הכפורת גבוה שמונה אמות, כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים. והיינו דכתיב [והוא שנאמר] ברשימת השומרים על שערי המקדש: ״שנים לפר בר״ (דברי הימים א כו, יז). ושואלים: מאי [מה פירוש] ״לפר בר״? אמר רבה בר רב שילא: כמאן דאמר [כמי שאומר] כלפי בר [חוץ], שפתח זה היה מופנה לצד חוץ, מן הקודש כלפי מערב.

The Gemara asks: What is the halakha with regard to the area behind the Hall of the Ark Cover, i.e., behind the Sanctuary, from where one could not see the entrance of the Temple courtyard or the two wickets? The Gemara answers: Come and hear, as Rami bar Rav Yehuda says that Rav says: There was a small niche behind the Hall of the Ark Cover, which was eight cubits high. The function of this niche was in order to render fit the entire Temple courtyard for the eating of offerings of the most sacred order, and to render fit all of the Temple courtyard for the slaughter of offerings of lesser sanctity. And this is as it is written: “For the precinct westward, four at the causeway, and two at the precinct” (I Chronicles 26:18). What is the meaning of the term: “For the precinct [laparbar]”? Rabba bar Rav Sheila said: It is like one who says: Facing outward [kelappei bar].

הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(12) א״ראָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה אֶלָּא עַל

§ Rav Yehuda says that Shmuel says: One is liable for entering the Temple courtyard in a state of ritual impurity only with regard to

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אין חייבין משום טומאה – הנכנס טמא להר הבית אינו חייב אלא אם כן נכנס לתוך היקף חלל העזרה והוא היה אורך קפ״ז על רוחב קל״ה כדתנן במסכת מדות (דף לה.): למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשים בהן את העזרה ובהליכה סביב כדאמרינן בשבועות (דף יד.).

ב אמר ר׳ יהודה אמר שמואל: אין חייבין משום טומאה שבמקדש אלא על

§ Rav Yehuda says that Shmuel says: One is liable for entering the Temple courtyard in a state of ritual impurity only with regard to

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים נה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים נה: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס זבחים נה:, רש"י זבחים נה:, תוספות זבחים נה:, פירוש הרב שטיינזלץ זבחים נה:, אסופת מאמרים זבחים נה:

Zevachim 55b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 55b, Collected from HeArukh Zevachim 55b, Rashi Zevachim 55b, Tosafot Zevachim 55b, Steinsaltz Commentary Zevachim 55b, Collected Articles Zevachim 55b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון