×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) פִּרְחֵי כְהוּנָּה אָמְרִי אִין הָתָם דְּלָא מָטוּ לְמֶעְבַּד עֲבוֹדָה קָרֵי לְהוּ רוֹבִים הָכָא דְּמָטוּ לְהוּ לְמֶעְבַּד עֲבוֹדָה קָרֵי לְהוּ פִּרְחֵי.
the young men of the priesthood [pirḥei khehunna]? Is there a distinction between these different terms? The Sages say: Yes, there is a distinction. There, with regard to the priests who keep watch in the Chamber of Avtinas and in the Chamber of the Spark, the mishna is referring to priests who have not reached the age at which they are eligible to perform the Temple service, and therefore the tanna calls them young priests. The older priests would not keep watch, as they preferred to perform the Temple service. Here, with regard to the priests who sleep in the Chamber of the Hearth in order to be ready to perform the morning rites, the mishna is referring to priests who have reached the age at which they are eligible to perform the Temple service, and consequently the tanna calls them the young men of the priesthood.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
התם דלא מטו מיעבד עבודה גמורה – שהקטני׳ היו השומרים שלא הביאו שתי שערות להכי קרי להו רובין הכא דקרי להו פרחי כהונה בהני דכבר אייתו שתי שערות מיירי דחזו לעבודה:
ואית דמפרשי – התם דתחילת ליליא הוא דלא חזו לעבודה כשמתחילין שם לשמור להכי קרי להו רובים. והכא דכבר סמוך הוא לזמן עבודה לתרום המזבח קרי להו פרחי:
אמרי התם – גבי שמירה דלא מטו למעבד עבודה שלא הגיעו לעשות עבודה כגון פחותים מי״ג שנה קרי להו רובים כלומר נערים הכא דמטו למיעבד עבודה שכל אותם שישנים שם בבית המוקד ראויין לעבודה דבשביל כך הם ישנים שם כדי שיהיו מזומנים למחר לעבודה ביום עבודתם דכל משמרה מתחלקת לו׳ בתי אבות כנגד ששת ימי שבוע ובשבת עובדין כולן ביחד וחולקין ביחד קרי להם פרחי בחורים שלא הגיעו עדיין לכלל זקנה.
תפלין מותר להניחן בשעה שבא לישן מצד ראשו ואינו חושש שמא יתגלגל עליהם וכבר בארנו בענין זה די הצרך במסכת ברכות וכן מה שנתגלגל כאן בענין כלאים כבר ביארנו בראשון של יום טוב:
דלא מטו למעבד עבודה. שלא הביאו ב׳ שערות אותן שהיו שומרים וניעורין כל הלילה שלא היה להם טורח העבודה למחר:
דמטו למעבד העבודה. הם פרחי כהונה שהיו ישנים כדי שיכלו לסבול טורח העבודה למחר:
״פרחי כהונה״? אמרי [אומרים] חכמים בהסבר הדברים: אכן אין [כן] ראויים הדברים להישנות כך, וטעם הדבר, התם [שם, בתחילת משנתנו] שמדובר בה בכהנים השומרים בבית אבטינס ובבית הניצוץ, שלא מטו [באו] עדיין לכלל אפשרות למעבד [לעבוד] עבודה במקדש שכן לא היו השומרים אלא אלה שעדיין לא הגיעו לגיל העבודה (שהרי אלה שהגיעו לכך אינם מסתפקים בשמירה אלא רוצים לעבוד עבודה גמורה) ולכך קרי להו [קורא להם] התנא בכינוי ״רובים״ (נערים), ואולם הכא [כאן, בהמשך משנתנו] שמדובר בכהנים הישנים בבית המוקד, דמטו להו למעבד כבר באו להם לעבוד, שהריהם מכלל הראויים לעבודה] עבודה במקדש — קרי להו [קורא להם] התנא בכינוי ״פרחי כהונה״.
the young men of the priesthood [pirḥei khehunna]? Is there a distinction between these different terms? The Sages say: Yes, there is a distinction. There, with regard to the priests who keep watch in the Chamber of Avtinas and in the Chamber of the Spark, the mishna is referring to priests who have not reached the age at which they are eligible to perform the Temple service, and therefore the tanna calls them young priests. The older priests would not keep watch, as they preferred to perform the Temple service. Here, with regard to the priests who sleep in the Chamber of the Hearth in order to be ready to perform the morning rites, the mishna is referring to priests who have reached the age at which they are eligible to perform the Temple service, and consequently the tanna calls them the young men of the priesthood.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) תְּנַן הָתָם בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּבֵית אַבְטִינָס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ וּבְבֵית הַמּוֹקֵד.

§ We learned in a mishna elsewhere (Middot 1:1): The priests would keep watch in three places in the Temple courtyard: In the Chamber of Avtinas, and in the Chamber of the Spark, and in the Chamber of the Hearth.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנן התם – במס׳ מדות (דף לד.).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנן התם. במסכת מדות בשלשה מקומות הכהנים שומרים והלוים עמהם:
א כדברי משנתנו (הפותחת את מסכתנו) בענין שמירת הכהנים בשלושה מקומות במקדש, כך הם גם דברי המשנה הפותחת את המסכת הבאה, מסכת מידות, ושנינו שם עוד שאף הלוים היו בין שומרי המקדש. שכן תנן התם [שנינו שם]: בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש: בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד.
§ We learned in a mishna elsewhere (Middot 1:1): The priests would keep watch in three places in the Temple courtyard: In the Chamber of Avtinas, and in the Chamber of the Spark, and in the Chamber of the Hearth.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְהַלְוִיִּם בכ״אבְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מְקוֹמוֹת אה׳חֲמִשָּׁה עַל ה׳חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת ד׳אַרְבָּעָה עַל ד׳אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִבִּפְנִים ה׳חֲמִשָּׁה עַל ה׳חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי עֲזָרָה וד׳וְאַרְבָּעָה עַל ד׳אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִבַּחוּץ אֶחָד בבְּלִשְׁכַּת הַקׇּרְבָּן וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרוֹכֶת וְאֶחָד אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת.

And the Levites would keep watch in twenty-one places, as follows: Five upon the five gates of the Temple Mount; four upon the four corners of the Temple Mount, within the wall surrounding the Temple Mount; five upon the five gates of the Temple courtyard, and four upon the four corners of the Temple courtyard outside the courtyard wall, surrounding the Temple courtyard. One watch is observed in the Chamber of the Offering, where animals that had been checked for blemishes were held in readiness for sacrifice; one watch is kept in the Chamber of the Curtain, where the Curtain separating the Sanctuary and the Holy of Holies was woven; and finally, one watch is kept behind the Chamber of the Ark Cover, in the area between the Holy of Holies and the western wall of the Temple Mount.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והלוים בכ״א מקומות ה׳ על ה׳ שערי הר הבית – ה׳ שערים שהיו לו להר הבית כדתנן במסכת מדות.
ארבעה על ארבעה פנותיו מבפנים – פנות אנגל״ש למקום שכלה החומה ומתחלת חומה.
ה׳ על ה׳ שערים – שהיו לו ולקמן פריך משבעה שערים שהיו לעזרה דתנן במסכת מדות (שם) ומסיק לה שפיר.
וארבעה על ארבעה מבחוץ – [מבחוץ] קאי בין אשערים בין אפנות ולקמן מפרש מאי שנא.
הר הבית היה ה׳ מאות אמה על ה׳ מאות אמה ובכלל אותו חשבון היה חשבון העזרה מאה ושלשים וחמשה על אורך מאה ושבעה ושמונים ובמסכת מדות מפרש היכי הוה הר הבית חמש מאות אמה על ה׳ מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון ומיעוטו מן המערב והכי פירושו העזרה היתה באמצע הר הבית אלא שלא היתה ממוצעת מכל וכל דרוב הר הבית בדרומו של עזרה שני לו מן המזרח כלומר הר הבית מתמעט מכל צדדיו דרובו היה בדרום עזרה ושני פחות היה בו אצל מזרח ועוד שלישי פחות מן הצפון ועוד פחות מן המערב אחורי בית קדש הקדשים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והלוים בכ״א. שלשה מהם עם הכהנים וי״ח בפני עצמן ור״ת פי׳ ששומרי הלוים בכ״א מקומות מלבד ג׳ מקומות ששומרים שם עם הכהנים:
על ה׳ שערי העזרה. בית הניצוץ ובית המוקד שנים מהם ובית אבטינס מן הפנות מבחוץ בין בשערים בין בפנות:
לשכת הקרבן. היא לשכת הטלאים. אי נמי לשכה היתה מיוחדת לבקר בה הקרבנות ממומין:
לשכת הפרוכת. שהיו אורגין בה את הפרוכת:
אחורי בית הכפורת. לשכה אחת היתה במערב והיה לול קטן בכותל מערבי פתוח מן קדש הקדשים לאותה לשכה והלשכה היתה פתוחה לעזרה כנגד הלול להכשיר אחורי הכפורת לשחיטת קדשים דקרי ביה פתח אהל מועד כדאיתא בפרק איזהו מקומן [דף נה:]:
והלוים שומרים בעשרים ואחד מקומות במקדש. וכך נתחלקו משמרות לויים אלה: חמשה משמרות — מופקדים על שמירתם של חמשה שערי הר הבית. ארבעה משמרות לויים — מופקדים על שמירת ארבע פנותיו של הר הבית מבפנים לחומת הר הבית. ועוד חמשה משמרות לויים — מופקדים על שמירתם של חמשה שערי העזרה. ועוד ארבעה משמרות לויים — מופקדים על שמירת ארבע פנותיו של העזרה מבחוץ לחומת העזרה. ומשמר אחד של לויים — הריהו מופקד על השמירה בלשכת הקרבן (מקום שהייתן של הבהמות העומדות להקרבה, וכבר נבדקו אם אין בהן מום הפוסלן להקרבה), ומשמר אחד של לויים — מופקד על השמירה בלשכת הפרוכת (מקום אריגתה של הפרוכת), ועוד משמר אחד של לויים — על השמירה לאחורי בית הכפורת (השטח שבין קודש הקדשים ובין החומה המערבית של הר הבית).
And the Levites would keep watch in twenty-one places, as follows: Five upon the five gates of the Temple Mount; four upon the four corners of the Temple Mount, within the wall surrounding the Temple Mount; five upon the five gates of the Temple courtyard, and four upon the four corners of the Temple courtyard outside the courtyard wall, surrounding the Temple courtyard. One watch is observed in the Chamber of the Offering, where animals that had been checked for blemishes were held in readiness for sacrifice; one watch is kept in the Chamber of the Curtain, where the Curtain separating the Sanctuary and the Holy of Holies was woven; and finally, one watch is kept behind the Chamber of the Ark Cover, in the area between the Holy of Holies and the western wall of the Temple Mount.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מנה״ממְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב יְהוּדָה מִסּוּרָא וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא דִּכְתִיב {דברי הימים א כ״ו:י״ז} לַמִּזְרָח הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה לַצָּפוֹנָה לְוִיִּם אַרְבָּעָה לַנֶּגְבָּה לְוִיִּם אַרְבָּעָה וְלָאֲסוּפִּים שְׁנַיִם שְׁנָיִם לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב אַרְבָּעָה לַמְסִלָּה שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר.

With regard to these twenty-one places where the Levites keep watch, the Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Yehuda of Sura said, and some say that it was taught in a baraita: This is derived as it is written with regard to the Levites assigned by David to serve as gatekeepers upon the future construction of the Temple: Eastward were six Levites, northward four Levites, southward four Levites, and for the Asuppim two and two. For the Parbar westward, four at the causeway, and two at the Parbar (see I Chronicles 26:17–18).
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מנהני מילי – דבעינן שומרים בכ״א מקומות. ולאסופים הכי קאמר לאסופים שנים שנים. הכי מתפרש לאסופים שנים שני שומרים ואותן שנים דלאסופים לפרבר היו עומדים כלפי חוץ ולא בפנים:
והא האי קרא למזרחה ליום בלוים [הוא דכתיב] – אף על גב דכתיב בלוים תלת מנייהו כהנים הוו דהכי אשכחן בכ״ד מקומות דכהנים איקרי לוים:
מנא הני מילי – דבעינן כ״א שומרים בכ״א מקומות.
במתני׳ תנא למזרח הלוים ששה לצפונה לוים ד׳ לנגבה לוים ד׳ וגו׳ – קרא במשכן כתיב בימי דוד בדברי הימים וקא מני קרא את השומרים שהיו שומרים את המשכן ובקרא לא נחית למנין כהנים ומדחשיב לוים כ״א ללמדנו שבכ״א מקומות היו דאי בחד מקום היה מיירי אמאי בצד מזרח ששה בתרי סגי ומשום צוותא בחד מקום הוי שומרים אלא ודאי ה״ק למזרח לוים צריך ששה (וכולה) מקומות וכן כולהו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מה״מ. רמוזות כל אלו השמירות:
למזרח הלוים ששה. מקרא הוא בדברי הימים פירוש במזרח יש ללוים ו׳ ומסתמא במקום אחד לא היו שומרים דלמה יצטרכו לשמור ו׳ לוים במקום אחד אלא כל אחד שומר במקומו לבדו. שנים בשני פנות הר הבית ואחד על שער מזרח שהיה עליו שושן הבירה צורה. וכן לעזרת נשים בשתי פינות ואחד בשער נקנור:
לצפונה ליום ארבעה. אחד בשער הטדי בהר הבית. ושנים בב׳ שערי עזרה בית הניצוץ ובית המוקד שהיו בצפון. ואחד בלשכת הקרבן או בלשכת הפרוכת. וסבירא לן דאחד מהם בצפון ובית אבטינס היתה באחד מן הפנות כדפי׳ לעיל:
לנגבה ליום ד׳. שני׳ בשני שערי חולדה בהר הבית ושנים בשני שערי עזרה שער הדלק ושער המים. ושערי הקרבן שהיו אחד בצפון ואחד בדרום לא נמנו כאן והם הם שנים דאמר אביי לקמן תרי מינייהו לא בעי שימור. לפי שכל אחד באמצע השניי׳ היה. של צפון בין בית הניצוץ ובין בית המוקד. ושל דרום בין שער הדלק ושער המים. ושומרי פינות הם האמורים בפסוק אח״כ. והאי דכתיב לצפונה ליום נגבה ליום. לפי שהיו פניהם למזרח כמו ששנוי׳ לגבי תמיד דאמרינן כנגד היום וגזירת הכתוב הוא. א״נ כדי לשמור שער הקדום שהוא עיקר השמירה שמשמש כניסה ויציאה:
ולאסופים. פי׳ ר״ת לאסופים סופי הדלתות. וי״א לאסופים כלומר לשכות שנתוספו ע״פ הנביא. והא דקאמר שנים שנים ולא קאמר ד׳. משום דבשתי פעמים נתוספו שנים ואחר כך שנים:
לפרבר למערב ד׳ למסילה. ד׳ שומרים היו למסילה לשון סוף כמו פלא [צ״ל סלה] כלומר לסוף הבית למערב:
לפרבר. לצד חוץ. שנים לפנות הר הבית וב׳ לפנות העזרה:
ודנים בדין זה של שמירת הלויים בעשרים ואחד מקומות במקדש: מנהני מילי [מנין אלה הדברים, מה מקורם בתורה]? אמר רב יהודה מהעיר סורא, האמורא, ואמרי לה יש האומרים אותה אימרה] כי במתניתא תנא [בברייתא היא שנויה], ומדברי תנאים היא: דכתיב כן נאמר] בחלוקה של הלויים השומרים בשערי המקדש (״למחלקות לשוערים״, דברי הימים א, כו, א) בימי דוד (לצורך עבודתם במקדש, לכשיבנה על ידי שלמה בנו): ״למזרח הלוים ששה, לצפונה לוים [ליום] ארבעה, לנגבה לוים (ליום) ארבעה, ולאסופים שנים שנים. לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר (שם, יז—יח).
With regard to these twenty-one places where the Levites keep watch, the Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Yehuda of Sura said, and some say that it was taught in a baraita: This is derived as it is written with regard to the Levites assigned by David to serve as gatekeepers upon the future construction of the Temple: Eastward were six Levites, northward four Levites, southward four Levites, and for the Asuppim two and two. For the Parbar westward, four at the causeway, and two at the Parbar (see I Chronicles 26:17–18).
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמְרִי הָנֵי כ״דעֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה הָווּ אָמַר אַבָּיֵי ה״קהָכִי קָאָמַר לָאֲסוּפִּים שְׁנַיִם (ב׳שְׁנַיִם).

The Sages say that if these verses are the source for the twenty-one places in which the Levites keep watch, that is difficult, as these watches enumerated in the verse are twenty-four in total. Abaye said: This is what the verse is saying: “For the Asuppim two,” and they are always only two. It is not uncommon for a verse to repeat a word for emphasis in this manner, especially at the end of a verse.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והני אסופים שנים – היינו ב׳ קיטוניות שנתוספו על הבנין כעין שקורין אפנדי״ץ היאך דפרבר דלמסילה חד הוא מצותו ואידך דיתיב גביה משום צוותא משום דקאי אבראי:
אמרי הני כ״ד הוו אמר אביי ה״ק ולאסופים שנים – כלומר קרא דקא חשיב שנים שנים בשביל סוף פסוק כפל את לשונו כאדם המדבר וכופל את לשונו וה״ק וללשכות התוספות במשכן שנים שנים יהיו בכל עת אחר כך הוא אומר לפרבר למערב ד׳ למסלה שנים לפרבר ומעיקרא כשהקשה הש״ס כ״ד הוו היה סבור דשנים לא לשון כפל אלא דוקא ומתרץ דודאי לאו דוקא הם דא״כ היה לו לכתוב ארבעה ולמה יכתוב שנים שנים אלא ודאי כפל לשון כמו שפירשתי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[הני כ״ד]. הכי ס״ד דמשמע ליה אסופים שנים שנים הם ד׳ כדפי׳:
ה״ק לאסופי׳ שהם שנים שנים. כלומר לשתי לשכות שנתוספו היה שני לוים שומרים:
אמרי [אומרים] בתהיה על הסבר זה: והרי הני [אלה] משמרות הלויים המנויים במקרא זה עשרים וארבעה הוו [היו] מספרם הכולל (במזרח — ששה, בצפון ובדרום — ארבעה וארבעה, לאסופים — שנים ושנים שהם ארבעה, הרי אלה שמונה עשר. ועוד ששה לפרבר למערב. הרי מספרם הכולל הוא עשרים וארבעה)! אמר אביי בהסבר הדברים: הכי קאמר [כך הוא, הכתוב אומר, זו כוונתו]: לאסופיםשנים שהם (שנים) בלבד, שאין זה אלא כפל לשון, כמצוי בכתובים.
The Sages say that if these verses are the source for the twenty-one places in which the Levites keep watch, that is difficult, as these watches enumerated in the verse are twenty-four in total. Abaye said: This is what the verse is saying: “For the Asuppim two,” and they are always only two. It is not uncommon for a verse to repeat a word for emphasis in this manner, especially at the end of a verse.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אַכַּתִּי עֶשְׂרִין וּתְרֵי הָווּ הַיְאךְ דְּפַרְבָּר חַד הֲוָה וְאַחֲרִינָא בְּצַוְותָּא הוּא דְּאָזֵיל וְיָתֵיב גַּבֵּיהּ מִשּׁוּם דְּקָאֵי אַבָּרַאי.

The Gemara objects: Even if two locations are removed from the list, according to the verse there are still twenty-two watches, rather than twenty-one. The Gemara explains: That watch, which was situated at the Parbar, was composed of only one watchman, and as for the other Levite mentioned in the verse, it was merely to serve as company that he went and sat with the watchman, due to the fact that the Parbar was situated on the outer side and was isolated from the other watches.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואכתי כ״ב היו היאך דלפרבר חד הוא אידך משום צוותא הוא דאזיל יתיב גביה – אבל למערב לפרבר ד׳ דלא בעי צוות שהרי ארבעה הן באותה רוח ואין כל אחד צריך לצוות שהרי חבירו שומר באותו צד אבל הכא אותן שנים דקחשיב קרא האחד בשביל צוות שולי״ץ בלע״ז.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

האיך דפרבר חד הוה. הא דקאמר שנים לפרבר לא קאמר שהיו שתי שמירות בשתי מקומות אלא שני לוים שומרים במקום אחד ומה שנתנו שמירה זו להצריך לה שני לוים משום דהוי אבראי רחוק והוצרך לצוותא:
ומקשים על תשובת אביי: והרי אכתי [עדיין], אף לפי הסבר זה, עדיין עשרין ותרי הוו [עשרים ושנים משמרות לויים היו], ולא עשרים ואחד! ומתרצים: היאך [זה] המשמר של הפרבר — שומר חד הוה [אחד בלבד היה], וזה שנאמר בכתוב ״שנים לפרבר״ — כי לוי אחרינא [אחר] שאינו שומר, על מנת להיות עם השומר בצוותא [ביחד] הוא דאזיל ויתיב גביה [שהלך וישב אצלו], ובמה נתייחד דווקא לוי זה שהוא צריך לצוותא ולא השאר — משום דקאי אבראי [שהיה עומד, ניצב על משמרתו בחוץ], ואולם בשאר המשמרות לא היה צריך צוותא שכן מקומות השמירה היו סמוכים זה לזה והיו השומרים סמוכים איפוא זה לזה.
The Gemara objects: Even if two locations are removed from the list, according to the verse there are still twenty-two watches, rather than twenty-one. The Gemara explains: That watch, which was situated at the Parbar, was composed of only one watchman, and as for the other Levite mentioned in the verse, it was merely to serve as company that he went and sat with the watchman, due to the fact that the Parbar was situated on the outer side and was isolated from the other watches.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מַאי לַפַּרְבָּר אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר כְּלַפֵּי בַּר.

The Gemara asks: What is the meaning of the term “at the Parbar [laParbar]” (I Chronicles 26:18)? Rabba bar Rav Sheila said: This term is a contraction of two Aramaic words, and it is like one who says: Toward the outside [kelapei bar].
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כמ״ד כלפי בר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומבררים עוד: מאי [מה פירוש] הכתוב ״לפרבר״? אמר רבה בר רב שילא: מלה זו הריהי צירוף שתי מילים ארמיות, כמאן דאמר [כמי שאומר]: כלפי בר [חוץ].
The Gemara asks: What is the meaning of the term “at the Parbar [laParbar]” (I Chronicles 26:18)? Rabba bar Rav Sheila said: This term is a contraction of two Aramaic words, and it is like one who says: Toward the outside [kelapei bar].
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) ואב״אוְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם כ״דעֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה כְּדִכְתִיב תְּלָתָא מִינַּיְיהוּ דְּכֹהֲנִים וְעֶשְׂרִין וְחַד דִּלְוִיִּם.

The Gemara presents an alternative answer to the question with regard to the verse: And if you wish, say instead that actually there are twenty-four watches, and the verse may be interpreted literally as it is written. Three of them are the watches kept by the priests, and the remaining twenty-one are the watches kept by the Levites.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיבעית אימא – קרא דקחשיב ב׳ ב׳ דוקא כתיב ולא כפל לשון וגם שנים לפרבר.
ותלתא דכהנים – והשאר של לוים ויותר משלשה לא מצינו לרבויי גבי כהנים דלא מצינו בכהנים יותר מג׳ שמירות דכתיב שומרי משמרת למשמרת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר: אכן לעולם עשרים וארבעה משמרות היו אלה, כדכתיב [כמו שאכן נאמר] בכתוב זה, ואולם תלתא מינייהו [שלשה מתוכם] — משמרות של כהנים היו, ועשרין וחד [ועשרים ואחד] המשמרות האחרים — של לוים.
The Gemara presents an alternative answer to the question with regard to the verse: And if you wish, say instead that actually there are twenty-four watches, and the verse may be interpreted literally as it is written. Three of them are the watches kept by the priests, and the remaining twenty-one are the watches kept by the Levites.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְהָא הָכָא לְוִיִּם הוּא דִּכְתִיב כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר ריב״לרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בכ״דבְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְזֶה אֶחָד מֵהֶן {יחזקאל מ״ד:ט״ו} וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק.:

The Gemara asks: But isn’t it written here in the verse that all twenty-four watches are kept by the Levites? The Gemara answers: This interpretation is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi, as Rabbi Yehoshua ben Levi said: In twenty-four places in the Bible the priests are called Levites, and this is one of them: “But the priests the Levites, the sons of Zadok, that kept the charge of My Sanctuary when the children of Israel went astray from Me, they shall come near to Me to serve Me” (Ezekiel 44:15).
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[בכ״ד מקומות כו׳] – וילמוד סתום מן המפורש.
וזה אחד מהן – זהו מפורש מכולן לכך נקיט ליה במילתיה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ותוהים על הסבר זה: והא הכא [והרי כאן, בכתוב זה], משמרות לוים הוא דכתיב [שנאמר] בו במפורש (״למזרח הלוים...״), ואין הכהנים נזכרים בו, והרי איפוא שכל עשרים וארבעה המשמרות כולם היו של לויים! ומשיבים: אף הכהנים נזכרים בכתוב זה, שכן בכלל הלשון ״לויים״ האמור בו כלולים אף הכהנים, וכשיטת ר׳ יהושע בן לוי, שכן אמר ר׳ יהושע בן לוי: בעשרים וארבעה מקומות במקרא נקראו הכהנים ״לוים״, וכתוב זה הוא אחד מהן, ויש ממנו ללמד על השאר — ״והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי...״ (יחזקאל מד, טו), הרי שהכהנים נקראים אף בשם ״לוים״.
The Gemara asks: But isn’t it written here in the verse that all twenty-four watches are kept by the Levites? The Gemara answers: This interpretation is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi, as Rabbi Yehoshua ben Levi said: In twenty-four places in the Bible the priests are called Levites, and this is one of them: “But the priests the Levites, the sons of Zadok, that kept the charge of My Sanctuary when the children of Israel went astray from Me, they shall come near to Me to serve Me” (Ezekiel 44:15).
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת וְאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ ה׳חֲמִשָּׁה עַל ה׳חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי עֲזָרָה וְאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה פִּנּוֹתָיו מִבַּחוּץ מַאי שְׁנָא הַר הַבַּיִת דְּעָבְדִינַן מִתּוֹכוֹ וּמַאי שְׁנָא עֲזָרָה דְּעָבְדִינַן מִבַּחוּץ.

The mishna (Middot 1:1) teaches that five watches are kept upon the five gates of the Temple Mount, and four watches are kept upon the four corners of the Temple Mount within the Temple Mount wall. Five watches are kept upon the five gates of the Temple courtyard, and four are kept upon the four corners of the Temple courtyard outside the courtyard wall, on the Temple Mount. The Gemara asks: What is different with regard to the Temple Mount that we perform the watch within the walls, and what is different with regard to the Temple courtyard that we perform the watch outside its walls?
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מ״ש הר הבית דעבדינן מתוכו – דקיימי שומרים בד׳ פינותיו מתוכו:
מ״ש הר הבית דעבדינן שמירתן מתוכן – בין אפנות בין אשערים.
ומ״ש עזרה דעבדינן שמירתן מבחוץ – בין אשערים בין אפנות עזרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב ומבררים עוד דברי משנה זו שבמסכת מדות, שנינו בה כי חמשה משמרות לויים — מופקדים על שמירת חמשה שערי הר הבית, וארבעה משמרות נוספים — על ארבעה פנותיו מתוכו, ועוד חמשה משמרות — המופקדים על שמירת חמשה שערי העזרה, ועוד ארבעה — המופקדים על שמירת ארבעה פנותיו מבחוץ. ושואלים: מאי שנא [במה שונה, מיוחד] הוא הר הביתדעבדינן [שעושים אנו] את שמירתו מתוכו, ומאי שנא במה שונה, מיוחדת] היא העזרהדעבדינן [שעושים אנו] את שמירתה מבחוץ?
The mishna (Middot 1:1) teaches that five watches are kept upon the five gates of the Temple Mount, and four watches are kept upon the four corners of the Temple Mount within the Temple Mount wall. Five watches are kept upon the five gates of the Temple courtyard, and four are kept upon the four corners of the Temple courtyard outside the courtyard wall, on the Temple Mount. The Gemara asks: What is different with regard to the Temple Mount that we perform the watch within the walls, and what is different with regard to the Temple courtyard that we perform the watch outside its walls?
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמְרִי הַר הַבַּיִת דְּאִי תָּמַהּ וּבָעֵי מֵיתַב יָתֵיב אָמְרִינַן מִתּוֹכוֹ עֲזָרָה דְּאִי תָּמַהּ וּבָעֵי לְמֵיתַב לָא מָצֵי יָתֵיב דְּאָמַר מָר גאֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד אָמְרִינַן מִבַּחוּץ.

The Sages say: With regard to the watches on the Temple Mount, if the watchman tires and wants to sit down, he may sit down, as it is permitted to sit on the Temple Mount. Therefore, we say that the watch is kept within the Temple Mount. By contrast, if a watch is observed in the Temple courtyard, even if the watchman tires and wants to sit down, he may not sit down, as the Master said: Sitting in the Temple courtyard is permitted only for kings of the house of David. Therefore, we say that the watch is kept outside the walls of the Temple courtyard, so that the watchman may sit down if he wishes.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמרי הר הבית דאי תמה – שאם נתחלש השומר ובעי מיתב מצי יתיב דאינו אסור עבדינן מתוכו:
דאי תמה – כלומר היה עייף מלעמוד לא מצי יתיב.
דאמר מר כו׳ עבדינן מבחוץ – דאי הוו מתוכן לא מצי יתבי וא״א לעמוד כל היום.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרי [אומרים] בתשובה: בשמירת הר הבית, דאי תמה ובעי מיתב [שאם התעייף השומר שם מהעמידה הממושכת על רגליו, ורוצה לשבת, לנוח] — הריהו יתיב [יושב], שהרי מותרת הישיבה בהר הבית, לכך אמרינן [אומרים אנו, נקבעה הלכה] כי שמירתו מתוכו. מה שאין כן בעזרה, דאי תמה ובעי למיתב [שאם התעייף, ורוצה לשבת, לנוח]לא מצי יתיב [אינו יכול לשבת], שהרי אמר מר [החכם]: אין הישיבה בעזרה מותרת אלא למלכי בית דוד בלבד, לכך אמרינן [אומרים אנו, נקבעה הלכה] כי שמירתו מבחוץ, שאם יתעייף יוכל להתיישב.
The Sages say: With regard to the watches on the Temple Mount, if the watchman tires and wants to sit down, he may sit down, as it is permitted to sit on the Temple Mount. Therefore, we say that the watch is kept within the Temple Mount. By contrast, if a watch is observed in the Temple courtyard, even if the watchman tires and wants to sit down, he may not sit down, as the Master said: Sitting in the Temple courtyard is permitted only for kings of the house of David. Therefore, we say that the watch is kept outside the walls of the Temple courtyard, so that the watchman may sit down if he wishes.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר מָר ה׳חֲמִשָּׁה עַל ה׳חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי עֲזָרָה וה׳וַחֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הוּא דְּהָוֵי בַּעֲזָרָה וּרְמִינְהִי דז׳שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָּעֲזָרָה ג׳שְׁלֹשָׁה בַּצָּפוֹן וג׳וּשְׁלֹשָׁה בַּדָּרוֹם וְאֶחָד בַּמִּזְרָח.

The Master said above that five watches are kept upon the five gates of the Temple courtyard. The Gemara asks: But was it only five gates that were constructed in the walls of the Temple courtyard? And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Middot 1:4): There were seven gates in the Temple courtyard: Three in the north, and three in the south, and one in the east.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג עוד אמר מר [החכם] במשנה זו כי חמשה משמרות היו מופקדים על שמירת חמשה שערי עזרה, ותוהים: והאם חמשה שערים הוא דהוי [שהיו] בחומת עזרה?! ורמינהי [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במסכת מדות כי שבעה שערים היו בחומת העזרה, שלשה בצפון, ושלשה בדרום, ואחד במזרח, ואם כן ראוי היה להעמיד משמרות בכל שבעת השערים!
The Master said above that five watches are kept upon the five gates of the Temple courtyard. The Gemara asks: But was it only five gates that were constructed in the walls of the Temple courtyard? And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Middot 1:4): There were seven gates in the Temple courtyard: Three in the north, and three in the south, and one in the east.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר אַבָּיֵי תְּרֵי מִינַּיְיהוּ לָא צְרִיכִי שִׁימּוּר רָבָא אָמַר תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא אֵין פּוֹחֲתִין המי״גמִשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר גִּזְבָּרִין וומז׳וּמִשִּׁבְעָה אֲמַרְכָּלִין ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֵין פּוֹחֲתִין מי״גמִשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר גִּזְבָּרִין כְּנֶגֶד י״גשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים דַּל חַמְשָׁה דְּהַר הַבַּיִת פָּשׁוּ לְהוּ תְּמָנְיָא דַּעֲזָרָה אַלְמָא אִיכָּא תַּנָּא דְּאָמַר תְּמָנְיָא הָווּ וְאִיכָּא תַּנָּא דְּאָמַר שִׁבְעָה וְאִיכָּא תַּנָּא דְּאָמַר חַמְשָׁה הָווּ.:

Abaye said: Although there were seven gates, two of them, the gate to the Chamber of the Spark and the gate to the Chamber of the Hearth, did not require a watch of the Levites, as the priests kept watch there. Rava said: The number of gates is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: There must be no fewer than thirteen treasurers and seven trustees appointed over the Temple administration. Rabbi Natan says: There must be no fewer than thirteen treasurers, corresponding to the thirteen gates. Remove from the total of thirteen gates the five gates of the Temple Mount, and there remain eight gates to the Temple courtyard. Evidently, there is a tanna who said that there were eight gates, and there is a tanna who said that there were seven gates, and there is also a tanna who said that there were five gates.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר אביי תרי מנייהו לא צריכי שימור – היינו האמצעי שבדרום והאמצעי שבצפון שהשומרים שבראשון ושבשלישי יכולין לשמור האמצעי:
אמרכלין – הוא מושל על הגזבר לכך קרוי אמרכל שומר על הכל:
מדאיכא תנא דאמר תמניא הוו איכא נמי תנא דאמר חמשה הוו ולא קשיא:
אמר אביי תרי מינייהו לא בעי שימור – לוים דהא כהנים בג׳ שמרי להו ומה ניהו שער בית המוקד ושער בית הניצוץ ובחשבון הז׳ שערים קא חשיב להו מתני׳ דמדות (שם).
ומז׳ אמרכלין – שרי הכל כלומר ממונין אף על הגזברין.
ר׳ נתן אומר אין פוחתין מי״ג גזברין כנגד י״ג שערים – גזברין הם השוערים וזהו הלשון נמי איכא בספרי וכו׳ ור׳ נתן היא ופרושי קא מפרש לה למה היו י״ג ואותם ב׳ שערים דהוה בבית המוקד חשבי להו כחד הואיל וגבי הדדי הוו קיימי אלמא איכא מ״ד תמניא הוו ולדידיה קרא דוקא בלוים כתיב ולא בכהנים.
אלמא איכא למ״ד תמניא הוו – ותלתא תנאי נינהו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר אביי בתשובה: אף שאכן שבעה שערים הם, אין שומרים אלא בחמישה מהם, כי תרי מינייהו [שניים מהם מהשערים הללו] שער הניצוץ ובית המוקד לא היו צריכי [צריכים] שימור על ידי משמרות לויים, שכן שמרו בהם הכהנים, כמבואר במשנתנו. רבא אמר תירוץ אחר: אין להביא סתירה ממשנה זו לענין מספרם של שערי העזרה, כיון שמחלוקת תנאי [תנאים] היא באשר למספרם של השערים. דתניא כן שנינו בברייתא]: בסדר המינויים במקדש, אין פוחתין משלשה עשר גזברין ומשבעה אמרכלין. ר׳ נתן אומר: אין פוחתין משלשה עשר גזברין, כנגד שלשה עשר שערים שהיו בבית המקדש. ומעתה כאשר דל [טול, הפחת] ממספר זה של השערים את חמשה השערים של הר הביתפשו להו תמניא [נשארו להם שמונה] שערים שבעזרה. אלמא [הרי איפוא], מכאן נלמד כי שיטות שונות יש בדבר איכא [יש] תנא שאמר כי תמניא הוו [שמונה שערים היו] בעזרה, ואיכא [ויש] תנא שאמר כי שבעה היו בעזרה, ואיכא [ויש] תנא שאמר כי חמשה שערים הוו [היו]. ומשנתנו כשיטה שחמישה שערים היו.
Abaye said: Although there were seven gates, two of them, the gate to the Chamber of the Spark and the gate to the Chamber of the Hearth, did not require a watch of the Levites, as the priests kept watch there. Rava said: The number of gates is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: There must be no fewer than thirteen treasurers and seven trustees appointed over the Temple administration. Rabbi Natan says: There must be no fewer than thirteen treasurers, corresponding to the thirteen gates. Remove from the total of thirteen gates the five gates of the Temple Mount, and there remain eight gates to the Temple courtyard. Evidently, there is a tanna who said that there were eight gates, and there is a tanna who said that there were seven gates, and there is also a tanna who said that there were five gates.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ כּוּ׳.: שֵׁינָה הוּא דְּלָא אֲבָל הִילּוּךְ מְהַלְּכִים שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ זבִּגְדֵי כְהוּנָּה נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן.

§ The mishna (25b) teaches that the priests would not sleep dressed in the sacred vestments; rather, they would remove them and place them beneath their heads. The Gemara infers from here that it is only sleep that is not permitted while a priest is dressed in the sacred vestments, lest he pass wind during his sleep. But with regard to wearing such vestments while the priests are awake and engaged in various activities, e.g., walking, they may walk about dressed in the vestments, even when they do not need to wear them for the Temple service. You may therefore conclude from the mishna that it is permitted to derive benefit from priestly vestments.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל הילוך – מהלכין בהן בלילה שלא בזמן עבודה ש״מ בגדי כהונה ניתנו ליהנות:
שינה הוא דלא – שמא יפיח בהן וגנאי הוא לבגדי קדש.
אבל הילוך מהלכין בהן – אפילו שלא בשעת עבודה.
ש״מ בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן – שע״מ שיהנו בהן אפילו שלא בשעת עבודה הקדישום מתחלה ותנאי ב״ד הוא ופלוגתא היא במסכת יומא (דף סט.).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד ושבים לבירור דברי משנתנו, שנינו בה כי הכהנים הישנים בבית המוקד לא היו ישנים בבגדי קדש אלא היו פושטים את בגדיהם ומקפלים אותם ומניחים אותם תחת ראשיהם. ומדייקים בדברים: דווקא מעשה שינה הוא שלא עשו הכהנים בהיות בגדיהם עליהם (ומשום החשש שיפיח הישן תוך שנתו, והרי זה גנות לבגדי הכהונה שעליו), אבל מעשה אחר הנעשה בהקיץ, וכגון ההילוך בבגדים הללו — היו מהלכים, אף שאין זה לצורך עבודה במקדש. ומעתה שמעת מינה [שומע, לומד אתה ממנה], כי בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן!
§ The mishna (25b) teaches that the priests would not sleep dressed in the sacred vestments; rather, they would remove them and place them beneath their heads. The Gemara infers from here that it is only sleep that is not permitted while a priest is dressed in the sacred vestments, lest he pass wind during his sleep. But with regard to wearing such vestments while the priests are awake and engaged in various activities, e.g., walking, they may walk about dressed in the vestments, even when they do not need to wear them for the Temple service. You may therefore conclude from the mishna that it is permitted to derive benefit from priestly vestments.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמְרִי הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ הִילּוּךְ נָמֵי לָא וְהָא דְּקָתָנֵי לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא אֶלָּא פּוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִין אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן קָתָנֵי רֵישָׁא נָמֵי לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים.

The Sages say that this inference is incorrect. The same is true of walking, as even walking while wearing the vestments is not permitted, and the reason that the tanna teaches specifically that the priests would not sleep dressed in the vestments is due to the fact that the tanna wanted to teach the latter clause: Rather, they would remove them and fold them, and then they would place them beneath their heads. Since the latter clause is referring specifically to sleeping, the tanna teaches in the former clause as well that the priests would not sleep dressed in the vestments.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הוא הדין דאפילו הילוך נמי אסור והא דקתני לא היו ישנים משום דבעי למתני סיפא אבל פושטין כו׳ – איירי באיסור שינה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרי [אומרים] בדחיית הראיה: אין לדייק כן, שהרי ניתן לומר כי הוא הדין שאפילו ההילוך בבגדי כהונה נמי [גם כן] לא הותר לכהנים שלא לצורך עבודה, ויכול היה התנא במשנתנו להשמיענו אכן דבר חידוש גדול יותר שאף לא היו מהלכים בהם, והא דקתני [וזה ששנינו] כי לא היו ישנים בהם — משום דבעי למיתנא סיפא [שרצה התנא לשנות את הסוף, את המשך דבריו]: אלא פושטין היו את בגדיהם ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן לפני השינה, משום כך קתני רישא נמי [הוא שונה תחילת דבריו גם כן] שלא היו ישנים בבגדי כהונה.
The Sages say that this inference is incorrect. The same is true of walking, as even walking while wearing the vestments is not permitted, and the reason that the tanna teaches specifically that the priests would not sleep dressed in the vestments is due to the fact that the tanna wanted to teach the latter clause: Rather, they would remove them and fold them, and then they would place them beneath their heads. Since the latter clause is referring specifically to sleeping, the tanna teaches in the former clause as well that the priests would not sleep dressed in the vestments.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְהָא גּוּפַהּ קָא קַשְׁיָא וּמַנִּיחִין אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן ש״משְׁמַע מִינַּהּ בִּגְדֵי כְהוּנָּה נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶם אֵימָא נֶגֶד רָאשֵׁיהֶם.

The Gemara objects: But according to this interpretation, the mishna itself is difficult, as the mishna states: And they would place the priestly vestments beneath their heads, as a cushion. One may conclude from this statement that it is permitted to derive benefit from priestly vestments. The Gemara rejects this interpretation: Say that the mishna means that they would place the vestments next to their heads, not literally beneath them.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא אימא נגד ראשיהן – מן הצד שלא היה ראשיהן נוגעין בהן ולא חיישינן דילמא מיגנדרי עלייהו דשמא לא מגנדר ואפי׳ מיגנדר בלא ידיעה הוי ולא אסיר:
ש״מ בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן – מדקתני תחת ראשיהן.
אלא אימא נגד ראשיהן – [אצל ראשיהן].
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ותוהים: והא גופה קא קשיא [והרי לפי זה דברי המשנה עצמה קשים, סותרים דחייה זו], שהרי שנינו בה: ומניחין הכהנים אותן (את בגדי הכהונה) תחת ראשיהן, ומשמשים איפוא הבגדים להם ככר לשינה — שמע מינה [למד מכאן] כי בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם! ודוחים: אימא [אמור] כך בכוונת דברי המשנה הללו: ומניחים אותם לא תחת ראשיהם, אלא נגד ראשיהם, מן הצד.
The Gemara objects: But according to this interpretation, the mishna itself is difficult, as the mishna states: And they would place the priestly vestments beneath their heads, as a cushion. One may conclude from this statement that it is permitted to derive benefit from priestly vestments. The Gemara rejects this interpretation: Say that the mishna means that they would place the vestments next to their heads, not literally beneath them.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר רַב פָּפָּא חשְׁמַע מִינַּהּ תְּפִילִּין מִן הַצַּד שַׁרְיָין וְלָא חָיְישִׁינַן דִּלְמָא מִיגַּנְדַּר וְנָפֵיל עֲלַיְיהוּ.

Rav Pappa said: One may conclude from this interpretation of the mishna that if one places phylacteries by the side of his head while he sleeps, they are in a permitted place. And we are not concerned that perhaps he will roll over in his sleep and fall upon them, which would degrade the phylacteries.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב פפא ש״מ תפלין מן הצד שריין ולא חיישינן דילמא מיגנדר ונפל עלייהו – כלומר מדשרינן איסורא דאורייתא דהיינו בגדי קדש דאסור ליהנות בהן שלא בשעת עבודה ואף על פי כן שרינן ליה להניח תחת מראשותיו שלא כנגד ראשו ולא גזרינן שלא יתגלגלו ויבואו כנגד ראשו ונמצא מועל ובא לידי איסורא דאורייתא שמע מינה תפלין מן הצד מותר להניחן בין כר לכסת שלא כנגד ראשו ולא חיישינן דילמא מיגנדר ונפיל עליהן והוי איסורא דרבנן דדמי לבזיון שיהא ראשו מונח על התפילין כלומר מדשרי דבר שיוכל לבא לידי איסור דאורייתא כ״ש דאית: לן למישרי איסור שאין יכול לבא אלא לידי איסור דרבנן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב פפא: שמע מינה [למד מכאן, מתוך תירוץ זה] כי כשם שמותר להניח את בגדי הכהונה בצד ראשי הכהנים הישנים, אף תפילין שחלץ אותם אדם מעליו בשעה שהולך הוא לישון, והניחם מן הצד לראשו, ולא תחת ראשו ממש — שריין [מותרים] לעשות כן, ולא חיישינן דלמא מיגנדר ונפיל עלייהו [ואין אנו חוששים שמא יטלטל מצד לצד תוך כדי שנתו, ויפול עליהם], ויביאם בכך לידי גנות.
Rav Pappa said: One may conclude from this interpretation of the mishna that if one places phylacteries by the side of his head while he sleeps, they are in a permitted place. And we are not concerned that perhaps he will roll over in his sleep and fall upon them, which would degrade the phylacteries.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) ה״נהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דִּכְנֶגֶד רָאשֵׁיהֶן דְּאִי אָמְרַתְּ תַּחַת רָאשֵׁיהֶן נְהִי דְּנִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם אִיסּוּרָא דְכִלְאַיִם

The Gemara comments: So too, it is reasonable to say that the mishna permits the vestments to be placed only next to their heads. As, if you say that the mishna permits the vestments to be placed literally beneath their heads, this is difficult. Granted that it is permitted to derive benefit from them, but one could derive that it is prohibited to sleep upon them due to the prohibition of diverse kinds of wool and linen. The priestly vestments contain both wool and linen, which is a prohibited mixture in every other context. The Torah specifically permits the priests to wear them while they are performing the Temple service, but this does not extend to using the vestments as a cushion while sleeping.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״נ מסתברא דכנגד ראשיהן – קחשיב דאי ס״ד תחת ממש נהי דניתנו ליהנות בהן ומש״ה מותר לישן בזמן שהן תחת ראשו ואיסור שמא יפיח בהן לא הוי אלא בזמן שהוא לבוש דאז הוא גנאי אבל אם הן בין כר לכסת ליכא איסורא דשמא יפיח.
תיפוק ליה דאסור משום בגדי כלאים – וה״נ יכול לתרץ לעיל כשתירץ ה״ה דאפילו הילוך נמי לא ואיידי כו׳ אלא שיוכל לדחותו כדדחי ליה הש״ס לקמן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר] לומר בכוונת דברי משנתנו שמונחים בגדי הכהונה לא תחת ראשי הכהנים אלא כנגד ראשיהן, דאי אמרת כן אומר אתה] שהניח את הבגדים תחת ראשיהן ממש, יש להקשות: נהי [אמנם] אף אם נאמר כי ניתנו בגדי כהונה ליהנות בהן, ואולם תיפוק ליה [יצא לו] שאסור הדבר משום איסורא [איסור] כלאים שבבגדי כהונה, שלא הותר לבישת בגדים אלה שיש בהם כלאים אלא בשעת העבודה!
The Gemara comments: So too, it is reasonable to say that the mishna permits the vestments to be placed only next to their heads. As, if you say that the mishna permits the vestments to be placed literally beneath their heads, this is difficult. Granted that it is permitted to derive benefit from them, but one could derive that it is prohibited to sleep upon them due to the prohibition of diverse kinds of wool and linen. The priestly vestments contain both wool and linen, which is a prohibited mixture in every other context. The Torah specifically permits the priests to wear them while they are performing the Temple service, but this does not extend to using the vestments as a cushion while sleeping.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תמיד כז. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה תמיד כז., מיוחס לר׳ גרשום תמיד כז., מיוחס לרש"י תמיד כז., בית הבחירה למאירי תמיד כז. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש תמיד כז., פירוש הרב שטיינזלץ תמיד כז.

Tamid 27a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Tamid 27a, Attributed to R. Gershom Tamid 27a, Attributed to Rashi Tamid 27a, Meiri Tamid 27a, Peirush HaRosh Tamid 27a, Steinsaltz Commentary Tamid 27a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144