×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) {תהלים צ״א:י״ד} כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ אוֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי.
“Because he has desired Me, therefore I will deliver him; I will set him on high, because he has known My name. He shall call upon Me, and I will answer him; I will be with him in trouble; I will deliver him, and honor him. With long life I will satisfy him, and show him My salvation” (Psalms 91:14–16).
רש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
כי בי חשק – לא שייך אלא ברבונא דעלמא כלומר אותו שחפץ בי וביראתי אפלטהו.
תניא ר״ש אומר משום רבי מאיר אחז ואחזיה שהיו ממלכי יהודה וכל מלכי ישראל שנאמר בהם ויעש הרע לאפוקי והוא דלא כתיב ביה הכי לא חיין לעה״ב ואין נפשותיהן נידונין אלא הרי הן כרוחות שמנשבין בעולם שאין להן לא הנאה ולא צער. ויש לפרש דלא סגיא דלא הוי צערא כי קיימי בהאי עלמא תתאה ובעו למיסק לעלמא דאתי מיניה ולא שבקי להו אבל צערא דגהינם לא והכי מסתבר. וכי תימא מה טעם אינן נידונין לפי שנשתדלו בהצלת נפשות ונלחמו מלחמת חובה ונצטערו בצערן של ישראל והיינו טעמא דלא איירי באמון ויהויקים דקים לן דהוו רשעים גמורים משום דקים לן בגויהו דחיו ומיתדני בגהינם. וגם דם הנקי׳ שפך מנשה בירושלם הרבה מאד שעשה צלם משאוי אלף בני אדם ובכל יום ויום היה כופה אלף בני אדם לנשאו ממקום למקום והיה הורג את כולם מחמת כובד המשאוי. כתיב פסל וכתיב פסילים בתחילה עשה לו לפסל פרצוף אחד ולבסוף עשה לו ארבע פרצופות כדי שתראה שכינה את פניו מכל צד ותכעיס. ודברים הללו כנגד כונתו של יהויקים אמרנו שנתכון לכך אבל הכתוב מה הוא אומר (ירמיה ז׳) האותי הם מכעיסים נאם ה׳ הלא אותם למען בשת פניהם. והמסכה צרה כהתכנס כניסות המסכה נעשת צרה לכונס בנד מי הים. שממית עוף טמא שעושה מיני שחוק והואי בהיכלי מלך כדכתיב (משלי ל׳) שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך. אמר ליה רבא לרבא בר מארי מפני מה לא מאנו את יהויקים בהדי שלשה מלכים דאין להם חלק לעולם הבא אמר ליה יהויקים מאי עבד משום דאמר זהב פרויים ניקום תנא ונימנייה ואף ע״ג דודאי אין לו חלק לעה״ב מיהו תנא לא איכפל לפרסומי אלא הנך דעברו עבירות טובא אמר ליה רבא לאו משום דאמר זהב פרויים קא קשיא לי מאי טעמא לא מניוה אלא משום דכתיב ויתר דברי יהויקים ותועבותיו אלמא תועבות טובא עבד. רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר שחקק ע״ג על אמתו כדי שיהו בנים היוצאין ממנו נקראין על שמה וחד אמר שחקק שם שמים על אמתו דרך בזיון אלמא טובא עבד אמר ליה במלכים לא שמעתי מפני מה לא מנו את כולן בהדיוטות שמעתי. מפני מה לא מנו את מיכה מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים לפיכך לא רצו לבזותו ולעולם אין לו חלק לעה״ב:
רש״י בד״ה כי בי כו׳ כלומר אותו שחפץ כו׳ כצ״ל:
אחר ד״ה ע׳ שברשעים כו׳ יתחיל דבור ולא נכתביה לעין כלל והס״ד ואח״כ יתחיל משום כבודו של דוד שהיו לו שונאים הרבה כצ״ל:
״כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי״ (תהלים צא, יד —טז).
“Because he has desired Me, therefore I will deliver him; I will set him on high, because he has known My name. He shall call upon Me, and I will answer him; I will be with him in trouble; I will deliver him, and honor him. With long life I will satisfy him, and show him My salvation” (Psalms 91:14–16).
רש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב {איוב ל״ח:ט״ו} וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר מִפְּנֵי מָה עי״ןעַיִן שֶׁל רְשָׁעִים תְּלוּיָה כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֶׂה אָדָם רָשׁ מִלְּמַטָּה נַעֲשֶׂה רָשׁ מִלְּמַעְלָה.

Rabbi Shimon ben Lakish says: What is the meaning of that which is written: “And He will withhold their light from the wicked [resha’im], and the high arm shall be broken” (Job 38:15)? For what reason is the letter ayin of the word resha’im suspended slightly above the rest of the letters? It is suspended so that the word will be read rashim, meaning poor people. It means: Once a person becomes poor on earth below and the number of his enemies grows, he becomes poor in Heaven above, as he is certainly a sinner and that is why he is hated.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ע׳ שברשעים תלויה – שאינה כתובה בשיטת אותיות התיבה אלא תלויה היא למעלה ונראה ככתוב רשים.
כיון שנעשה אדם רש מלמטה – שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו.
נעשה רש מלמעלה – בידוע ששונאין אותו מלמעלה להכי כתוב רשים שני מיני רשות.
כיון שנעשה אדם רש מלמטה כו׳. וכפירש״י שיש לו שונאים ומלת רש נופל בזה כמ״ש כל אחי רש שנאוהו וכן היה בדוד שהיה נרדף מאחיו מישראל וכן נחמיה ובאיסור היו שונאים אותו כמ״ש לא תשנא את אחיך וגו׳ ונכתבה העי״ן מפני כבודן לומר שאין מדה זו נאמר אלא ברשעים ששונאין אותן אחיו מישראל מפני רשעתן דמותר לשנאן שהן נעשו שנואין גם למעלה ושייכא דרשא זו לכאן שהכתוב זה מיירי בעוה״ב דכתיב לעיל מיניה תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש וע״ז אמר שימנע אז בעוה״ב מרשעים אורם שהיה להם בעוה״ז וזרוע רמה שהיה להם בעוה״ז תשבר לעוה״ב וק״ל:
אמר ר׳ שמעון בן לקיש: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר״ (איוב לח, טו)? — מפני מה האות עי״ן של המלה ״רשעים״ תלויה וכתובה קצת מעל לשורה? — ללמד שצריכים לקרוא כאילו היה כתוב ״רשים״, לומר: כיון שנעשה אדם רש מלמטה שמתרבים שונאיו למטה — נעשה רש גם מלמעלה, שבוודאי אדם חוטא הוא ולכן הוא שנוא.
Rabbi Shimon ben Lakish says: What is the meaning of that which is written: “And He will withhold their light from the wicked [resha’im], and the high arm shall be broken” (Job 38:15)? For what reason is the letter ayin of the word resha’im suspended slightly above the rest of the letters? It is suspended so that the word will be read rashim, meaning poor people. It means: Once a person becomes poor on earth below and the number of his enemies grows, he becomes poor in Heaven above, as he is certainly a sinner and that is why he is hated.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְלָא נִכְתְּבַיהּ כְּלָל ר׳רַבִּי יוֹחָנָן ור״אוְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אָמַר מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד וְחַד אָמַר מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה.

The Gemara challenges: If that is the meaning, let the ayin not be written at all and let the verse say: Rashim. Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar both explain why the ayin was not omitted. One says: It was due to the desire to preserve the honor of David, who had numerous enemies below despite the fact that he was a righteous person and had a place in the World-to-Come. And one says: It was due to the desire to preserve the honor of Nehemiah, son of Hacaliah, who also had numerous enemies below, despite his righteousness.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא נכתביה – לעי״ן כלל.
משום כבודו של דוד – שאין הדבר נוהג בצדיקים ודוד היו לו שונאים הרבה.
ונחמיה בן חכליה – שהיו לו שונאים הרבה מנכרים שמבקשין להרגו על שהיה בונה בית המקדש כדכתיב בעזרא (נחמיה ד) ואחת מחזקת השלח וגו׳ ל״א היו לו קנאים מישראל דכתיב (שם ז) רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי הוא חתן לשכניה בן ארח שהיו מבזין אותו. בקדושין (דף ע.) מפרש להאי קרא ולהכי איכתבא לומר שברשעים אמרינן ולא בצדיקים.
בד״ה ונחמיה כו׳ בשלח וגו׳ וכתיב ורבים כו׳ להאי קרא ולהכי איכתבא לומר שברשעים אמרי׳ ולא בצדיקים כצ״ל והס״ד:
והשאר נמחק:
שם ר״י ור״א חד אמר. עי׳ מדרש רבה ויקרא סוף פ׳ מצורע:
ושואלים: אם כך הוא הפירוש, ושלא נכתביה [יכתבו] כלל את האות ע׳, ויכתב בפירוש ״רשים״! ר׳ יוחנן ור׳ אלעזר השיבו על כך שיש צורך לרמוז ש״רשים״ (שנואים) אלה הם גם רשעים ממש, כי לעתים יש צדיקים הנשנאים חנם. חד [אחד מהם] אמר: מפני כבודו של דוד, שאף שהיו לו שונאים מרובים למטה, היה צדיק ורצוי למעלה, וחד [ואחד מהם] אמר: משום כבודו של נחמיה בן חכליה, שאף הוא היו לו שונאים מרובים מלמטה שלא בצדק.
The Gemara challenges: If that is the meaning, let the ayin not be written at all and let the verse say: Rashim. Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar both explain why the ayin was not omitted. One says: It was due to the desire to preserve the honor of David, who had numerous enemies below despite the fact that he was a righteous person and had a place in the World-to-Come. And one says: It was due to the desire to preserve the honor of Nehemiah, son of Hacaliah, who also had numerous enemies below, despite his righteousness.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) תָּנוּ רַבָּנַן מְנַשֶּׁה הָיָה שׁוֹנֶה חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה פָּנִים בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַלְכוּתוֹ אַחְאָב שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה יָרׇבְעָם מֵאָה וּשְׁלֹשָׁה.

§ The Sages taught in a baraita: Manasseh, king of Judea, would study fifty-five different aspects in interpreting Torat Kohanim, the halakhic midrash on Leviticus, corresponding to the years of his reign, indicating that he possessed great knowledge. Ahab was greater and studied eighty-five aspects, and Jeroboam was greater still and studied one hundred and three aspects.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים – ספר ויקרא היה מחדש בו כל שנה ושנה ודורשו מפלפולו.
נ״ה פנים בת״כ כו׳. אשמועינן דאין לאלו ג׳ מלכים חלק לעוה״ב שהרי ידעו רבונם שפיר ומרדו בו ונקט ת״כ שהיא כלל עבודה שיתקרבו לשמו יתברך ע״י הקרבנות והם רחקו עצמן ממנו יתברך ב״ה לקרב לעבודה זרה:
א תנו רבנן [שנו חכמים]: מנשה מלך יהודה היה שונה חמשים וחמשה פנים (דרכים) בתורת כהנים (מדרש ההלכה על ספר ויקרא) כנגד שני (שנות) מלכותו, שכל כך גדול היה בחכמה. אחאב גדול היה ממנו, ושנה שמנים וחמשה פנים, ירבעם שנה מאה ושלשה פנים.
§ The Sages taught in a baraita: Manasseh, king of Judea, would study fifty-five different aspects in interpreting Torat Kohanim, the halakhic midrash on Leviticus, corresponding to the years of his reign, indicating that he possessed great knowledge. Ahab was greater and studied eighty-five aspects, and Jeroboam was greater still and studied one hundred and three aspects.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תַּנְיָא הָיָה ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַבְשָׁלוֹם אֵין לוֹ חֵלֶק לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל ב י״ח:ט״ו} וַיַּכּוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיְמִיתוּהוּ וַיַּכּוּהוּ בעוה״זבְּעוֹלָם הַזֶּה וַיְמִיתוּהוּ לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא תַּנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם ר״מרַבִּי מֵאִיר אָחָז וַאֲחַזְיָה וְכׇל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶן וַיַּעַשׂ הָרָע בְּעֵינֵי ה׳ לֹא חַיִּין וְלֹא נִידּוֹנִין.

It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: Absalom has no share in the World-to-Come, as it is stated: “And they smote Absalom and they killed him” (II Samuel 18:15). “And they smote Absalom” is referring to death in this world, while “and they killed him” is referring to death in the World-to-Come. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Rabbi Meir: Ahaz and Ahaziah, kings of Judea, and all of the kings of the kingdom of Israel about whom it is written: “And he did evil in the eyes of the Lord” (see, e.g., I Kings 15:34), neither live in the World-to-Come nor are sentenced to Gehenna.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא חיין – לא יחיו לעולם הבא עם הצדיקים ואין נדונין נמי בגיהנם ודוקא קאמר מלכי ישראל אבל שלמה וצדקיה מבית דוד אתו ואף על גב דכתיב בהו ויעש הרע חיין הן לעתיד.
אחז ואחזיה – ממלכי יהודה וקים להו שהיו רשעים ואמון ויהויקים לא חשיב ואף על גב דהוו רשעים מאד כדלקמן בהנהו קים להו דחיין.
ויכוהו בעוה״ז כו׳. אע״ג דכמה הכאות כתיבי במקרא דלית בהו מיתה הכא לא איצטריך ליה לפרש דהוה הכאה של מיתה דכתיב בתר הכי שקברוהו בפחת גדול ויציבו עליו גל:
אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ויעש הרע וגו׳. עיין פירש״י ועוד יש במלכי יהודה דכתיב בהו ויעש הרע בעיני ה׳ כגון ביהורם בן יהושפט ויהואחז בן יאשיהו ויהויכין וקים ליה דלא היו רשעים כ״כ:
גמרא אבשלום אין לו חלק לעוה״ב. עי׳ סוטה דף י ע״ב תוספות ד״ה דקרב:
תניא [שנויה ברייתא], היה ר׳ מאיר אומר: אבשלום אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ויכו את אבשלום וימתהו״ (שמואל ב׳ יח, טו), ״ויכוהו״ — שהרגוהו בעולם הזה, ״וימיתהו״לעולם הבא. תניא [שנויה ברייתא], ר׳ שמעון בן אלעזר אומר משום (בשם) ר׳ מאיר: אחז ואחזיה ממלכי יהודה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ״ויעש הרע בעיני ה׳⁠ ⁠״לא חיין לעתיד לבוא, ואולם גם לא נידונין לנצח בגיהנם.
It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: Absalom has no share in the World-to-Come, as it is stated: “And they smote Absalom and they killed him” (II Samuel 18:15). “And they smote Absalom” is referring to death in this world, while “and they killed him” is referring to death in the World-to-Come. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Rabbi Meir: Ahaz and Ahaziah, kings of Judea, and all of the kings of the kingdom of Israel about whom it is written: “And he did evil in the eyes of the Lord” (see, e.g., I Kings 15:34), neither live in the World-to-Come nor are sentenced to Gehenna.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) {מלכים ב כ״א:ט״ז} וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַים פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳ הָכָא תַּרְגִּימוּ שֶׁהָרַג יְשַׁעְיָה בְּמַעְרְבָא אָמְרִי שֶׁעָשָׂה צֶלֶם מַשּׂאוֹי אֶלֶף בְּנֵי אָדָם וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם הוֹרֵג (אֶת) כּוּלָּם כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה שְׁקוּלָה נְשָׁמָה שֶׁל צַדִּיק אֶחָד כְּנֶגֶד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר יְשַׁעְיָה הָרַג.

It is stated: “And Manasseh shed a great deal of innocent blood, until he filled Jerusalem from one end to another [peh lafeh], beside his sin that he made Judea sin, to do evil in the eyes of the Lord” (II Kings 21:16). Here, in Babylonia, they interpret the verse to mean that he killed the prophet Isaiah (see Yevamot 49b). In the West, Eretz Yisrael, they say that Manasseh crafted an idol so large that it was a burden requiring one thousand people to carry it, and each and every day he would require them to carry it, which would kill all of them. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabba bar bar Ḥana says: The soul of one righteous person is equal in value to the entire world? It is in accordance with the opinion of the one who says: He killed Isaiah.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הורג את כולן – שהיו נבקעין בכובד המשאוי.
כמ״ד שהרג ישעיה – ואהא קאמר קרא מלא את ירושלים פה לפה שנשמתו של צדיק שקולה כמו שמלא את ירושלים חללים.
תרגמו שהרג ישעיה. מפה לפה דרש ליה שהרג לישעיה בפה על שחטא בפיו כדאמרינן פרק החולץ איבלע ישעיה בארזא אתיוה לארזא ונסרוה כי מטא להדי פומיה נח נפשיה משום דאמר ובתוך עם טמא שפתים גו׳ ולמ״ד שעשה צלם כו׳ והרג כולם עשה שני עבירות בפעם אחד דהיינו ע״ז ושפיכות דמים שהיו זה כנגד זה בשני הלוחות כדאמרינן לא תרצח נגד אנכי והיינו מפה לפה ולבסוף עשה לו ד׳ פרצופין כדי שתראה שכינה ותכעוס כו׳ יש לפרש שעשה לו ד׳ פרצופין דוגמת כסא כבוד שהשכינה יש לו ד׳ פנים כדי שתראה השכינה ותכעוס:
נאמר ״וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה׳ ״(מלכים ב׳ כא, טז), מה עניינו של ״מלא את ירושלים פה לפה״? הכא תרגימו [כאן, בבבל, הסבירו] שהרג את הנביא ישעיה שהיה מדבר עם ה׳ פה אל פה. במערבא אמרי [בארץ ישראל היו אומרים]: שעשה צלם כה גדול וכבד שהיה משאוי (משא) אלף בני אדם, ובכל יום ויום הורג את כולם מפני כובד המשא. ושואלים: כמאן אזלא הא שיטת מי הולכת זו] השמועה שאמר רבה בר בר חנה: שקולה נשמה של צדיק אחד כנגד כל העולם כולו?כמאן דאמר שיטת מי שאומר] שאת ישעיה הרג.
It is stated: “And Manasseh shed a great deal of innocent blood, until he filled Jerusalem from one end to another [peh lafeh], beside his sin that he made Judea sin, to do evil in the eyes of the Lord” (II Kings 21:16). Here, in Babylonia, they interpret the verse to mean that he killed the prophet Isaiah (see Yevamot 49b). In the West, Eretz Yisrael, they say that Manasseh crafted an idol so large that it was a burden requiring one thousand people to carry it, and each and every day he would require them to carry it, which would kill all of them. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabba bar bar Ḥana says: The soul of one righteous person is equal in value to the entire world? It is in accordance with the opinion of the one who says: He killed Isaiah.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) כְּתִיב {דברי הימים ב ל״ג:ז׳} פֶּסֶל וּכְתִיב {דברי הימים ב ל״ג:כ״ב} פְּסִילִים א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה עָשָׂה לוֹ פַּרְצוּף אֶחָד וּלְבַסּוֹף עָשָׂה לוֹ אַרְבָּעָה פַּרְצוּפִים כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה שְׁכִינָה וְתִכְעוֹס.

It is written that Manasseh crafted “an idol” (II Chronicles 33:7), and it is written that Manasseh crafted “idols” (II Chronicles 33:19). Rabbi Yoḥanan says: Initially, he crafted one face [partzuf] for the idol, and ultimately, he crafted four faces for it so that the Divine Presence would see it from each side and become angry.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כתוב – (במלכים) [דה״ב לג] וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים.
וכתיב והעמיד את האשרים והפסילים בד״ה (שם).
ולבסוף עשה – מנשה לאותו דמות ד׳ פרצופים.
כדי שתראה שכינה מכל צד – שתכנס להיכל תראה פרצוף כנגדו ותכעוס.
כתיב [נאמר במקרא] שעשה ״פסל״ (דברי הימים ב׳ לג, ו), וכתיב ״פסילים״ (דברי הימים ב׳ לג, יט), אמר ר׳ יוחנן: בתחלה עשה לו לפסל פרצוף אחד, ולבסוף עשה לו ארבעה פרצופים, כדי להכעיס, שתראה שכינה מכל צד ותכעוס.
It is written that Manasseh crafted “an idol” (II Chronicles 33:7), and it is written that Manasseh crafted “idols” (II Chronicles 33:19). Rabbi Yoḥanan says: Initially, he crafted one face [partzuf] for the idol, and ultimately, he crafted four faces for it so that the Divine Presence would see it from each side and become angry.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָחָז הֶעֱמִידוֹ בַּעֲלִיָּיה שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב כ״ג:י״ב} וְאֵת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עליית אָחָז וְגוֹ׳ מְנַשֶּׁה הֶעֱמִידוֹ בַּהֵיכָל שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב כ״א:ז׳} וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה [בְנוֹ] בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַים אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם אָמוֹן הִכְנִיסוֹ לְבֵית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו כ״ח:כ׳} כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס.

Ahaz placed that idol in the upper chamber in the Temple, as it is stated: “And the altars that were on the roof of the upper chamber of Ahaz” (II Kings 23:12). Manasseh placed it in the Sanctuary itself, as it is stated: “And he set the graven image of the ashera that he had crafted, in that house of which the Lord said to David, and to Solomon his son: In this house, and in Jerusalem, which I have chosen from all the tribes of Israel, will I put My name forever” (II Kings 21:7). Amon introduced it into the Holy of Holies, as it is stated: “For the bed is too short for spreading, and the covering too narrow for when he gathers himself” (Isaiah 28:20).
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כי קצר המצע גו׳. בס׳ ישעיה כתיב האי קרא ומוקמינן ליה באמון שבו כתיב שהוא הרבה אשמה דהיינו שהוסיף על עון אבותיו שאחז לא העמידה אלא בעליה ומנשה העמידה בהיכל והוא הוסיף להעמידה בקדשי הקדשים שהוא המצע ששם היה מקום השכינה שורה על הכפורת וכמ״ש בין שדי ילין גו׳. ושאמר מי שכתוב בו כונס כנד מי הים תעשה לו מסכה כו׳. ר״ל מי שיכול להרחיב העולם אפילו בים שכונס כנד מי הים להיות שם מקום יבשה תעשה לו המסכה צרה במקום הזה בשביל חטאם ועוד יש לומר מי שכונס כנד מי הים ולא הקפיד הקב״ה שם מלילך מסכה ופסל מיכה עמהם כדלקמן ועבר בים צרה תעשה לו במקדש צרה בשביל חטאם:
אחז העמידו את הפסל בעלייה שבמקדש, שנאמר: ״ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז״ (מלכים ב׳ כג, יב). מנשה העמידו בהיכל עצמו, שנאמר: ״וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר ה׳ אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם״ (מלכים ב׳ כא, ז). אמון הכניסו לבית קדשי הקדשים, שנאמר: ״כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס״ (ישעיה כח, כ).
Ahaz placed that idol in the upper chamber in the Temple, as it is stated: “And the altars that were on the roof of the upper chamber of Ahaz” (II Kings 23:12). Manasseh placed it in the Sanctuary itself, as it is stated: “And he set the graven image of the ashera that he had crafted, in that house of which the Lord said to David, and to Solomon his son: In this house, and in Jerusalem, which I have chosen from all the tribes of Israel, will I put My name forever” (II Kings 21:7). Amon introduced it into the Holy of Holies, as it is stated: “For the bed is too short for spreading, and the covering too narrow for when he gathers himself” (Isaiah 28:20).
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מַאי כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן [כִּי] קָצַר הַמַּצָּע זֶה מִלְּהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד מַאי וְהַמַּסֵּכָה צָרָה וְגוֹ׳ אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי רַבִּי יוֹנָתָן כִּי הֲוָה מָטֵי לְהַאי קְרָא הֲוָה קָא בָכֵי מִי שֶׁכָּתַב בּוֹ {תהלים ל״ג:ז׳} כּוֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה.

What is the meaning of the phrase “For the bed is too short for spreading”? Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says that it means: For his bed is too narrow for two colleagues to spread upon it together, as it is impossible that service of God and idol worship will coexist there. What is the meaning of the phrase “and the covering [masekha] too narrow [tzara] for when he gathers himself [kehitkanes]”? Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: When Rabbi Yonatan would reach this verse he would cry. He about whom it is written: “He gathers [kones] the waters of the sea like a rampart” (Psalms 33:7), shall a graven image [masekha] be a rival [tzara]?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מלהשתרר עליו שני רעים – שכינה ודמות הפרצוף.
מצע – בית המקדש.
תעשה לו מסכה צרה – כאשה שנעשית צרה לחברתה.
מאי [מה פירוש] ״כי קצר המצע מהשתרע״? אמר ר׳ שמואל בר נחמני אמר ר׳ יונתן: כי קצר המצע זה מלהשתרר להיות עליו שני רעים כאחד, שלא ייתכן שיהיו באותו מקום גם עבודת ה׳ וגם עבודה זרה. מאי [מה פירוש] ״והמסכה צרה כהתכנס ״? אמר ר׳ שמואל בר נחמני: ר׳ יונתן כי הוה מטי להאי קרא, הוה קא בכי [כאשר היה מגיע למקרא זה, היה בוכה], מי שכתב בו ״כנס כנד מי הים״ (תהלים לג, ז) (והוא ״כהתכנס״) תעשה לו מסכה צרה (מתחרה)?!
What is the meaning of the phrase “For the bed is too short for spreading”? Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says that it means: For his bed is too narrow for two colleagues to spread upon it together, as it is impossible that service of God and idol worship will coexist there. What is the meaning of the phrase “and the covering [masekha] too narrow [tzara] for when he gathers himself [kehitkanes]”? Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: When Rabbi Yonatan would reach this verse he would cry. He about whom it is written: “He gathers [kones] the waters of the sea like a rampart” (Psalms 33:7), shall a graven image [masekha] be a rival [tzara]?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) [אָחָז בִּטֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה] וְחָתַם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ח׳:ט״ז} צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי מְנַשֶּׁה קָדַר אֶת הָאַזְכָּרוֹת וְהָרַס אֶת הַמִּזְבֵּחַ אָמוֹן [שָׂרַף אֶת הַתּוֹרָה] וְהֶעֱלָה שְׂמָמִית עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָחָז הִתִּיר אֶת הָעֶרְוָה מְנַשֶּׁה בָּא עַל אֲחוֹתוֹ.

Ahaz nullified the Temple service and sealed the Torah, prohibiting its study, as it is stated: “Bind up the testimony, seal the Torah among my disciples” (Isaiah 8:16). Manasseh excised the mentions of God’s names from sacred books and destroyed the altar. Amon burned the Torah and sacrificed a gecko, an impure creeping animal, upon the altar. Ahaz permitted engaging in sexual intercourse with forbidden relatives, and announced that marriage between those relatives is permitted. Manasseh exploited that pronouncement and engaged in sexual intercourse with his sister.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך סממית
סממיתא(שבת עו) אימת סממית על עקרב (סנהדרין קג:) אמון העלה סממית י״מ דניי״טלא כלומר ביטל העבודה והיה חרב ועלו עליו שממיות ויש מפרש לוצירטא הלטאה תרגום סממיתא:
ערך כבס
כבסב(בבא מציעא קא: ובשבועות מא.) ליקטה בכובסיה כי היכי דלישבקיה גלימיה הוא פי׳ יחזיקנו במלבושיו כדי שיניח לו גלימא שלו אף כאן כשמרבה לו בדמים אין לך הוצאה גדולה מזו כלומר מלבוש המתכבס (א״ב פי׳ בלשון יוני ילקוט כיס ופונדה) אל מסלת שדה כובס (סנהדרין קג) למה לא מנו אחז שהיה לו בשת פנים מישעיה שנאמר שדה כובס. כובש כתיב. דכבשינהו לאפיה. (ובויקרא רבה באם בחקתי פרשת לפנים הארץ יסדת) שהיה כובש פניו לארץ בשעה שהנביא בא לקנתרו והיה בורח למקום הטומאה כלומר שאין השכינה שורה במקום הטומאה וכו׳:
ערך קדח
קדחג(עירובין נב) שלישית הקדיחתו במלח (ביצה כט.) נחתום מודד תבלין לקדירתו שלא יקדיח תבשילו (ברכות יד) אם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחו מלח (ברכות יז:) אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה. כבר פי׳ בערך פרץ ברחובותינו שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון מנשה פי׳ שהיה מעמיד אלילים בשווקים וברחובות (סנהדרין קג) ונגע לא יקרב באהלך שלא יהא לך בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון ירבעם (בבא קמא צו) נתן צמר לצבע והקדיחתו היורה פי׳ ענין השחתה הוא כמקדיח תבשילו שמשחיתו מרוב מלח שאינו נאכל מחמת מלחו: (חגיגה ח) אנחתיה אגבה דכרעה קדח פי׳ נשרפה רגלה (בבא קמא סא) לא שנו אלא בקודחת אבל בנכפפת פי׳ כגון אש נוקבת ושורפת מל׳ קדחה באטי אבל אם היא נכפפת כמו קופצת יש ששונין קולחת ופי׳ עומדת כמו קלח של כרוב נכפפת הולכת ובאה (עבודה זרה כח) קדחא ותחלא אוכלא:
ערך קן
קןד(גיטין ז׳.) וקינה ודימונ׳ ועדעדה כל מי שיש לו קנאה על חברו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין (סוטה ב) מאי לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינו לבין אחרי׳ א״ר נחמן אין קינוי אלא ל׳ התראה וכן הוא אומר ויקנא ה׳ לארצו וגו׳ (מגילה י) קנאה את מעוררת עלינו פירוש כיון שתיכתב ותיקבע לדורות יהו האומות שומעים הדבר הזה ומתקנאים ואומרים נשלם גמולכם. (סנהדרין קג) מאן דפרע קנאיה מחריב קיניה פי׳ מי שפורע קנאתו וחמתו מחריב ביתו כמו נבות היזרעאלי שגורש ממחיצתו (בראשית רבה מב) ויבא הפליט אמר אברהם זה קוניון הוא כלומר קנאי (סנהדרין פא:) הבועל ארמית קנאין פוגעין בו פי׳ מי שמקנא לשם שמים כמו פנחס דכתיב ביה בקנאו את קנאתי:
א. [איידעקסע.]
ב. [טאשע.]
ג. [אנברעננען.]
ד. [בעניידען.]
העלה שממית – קורי עכביש שבטל עבודה מכל וכל עד שארגו עכביש קוריהן ע״ג המזבח.
היתר – נעשה לו כהיתר.
גמ׳ העבודה וחתם את התורה כו׳ שנא׳ כל העובר ושב אל הלוים ועבר בים כו׳ כצ״ל:
בטל את העבודה וחתם כו׳. תעודה היינו עבודה שתעיד שהשכינה שורה בישראל והיינו צור שקשר העבודה וחתם התורה כו׳ כדאמרינן במדרש שאחז בתי כנסיות ומדרשות שלא ילמדו תינוקות של בית רבן תורה ואמר אם אין גדיים אין תישים וכו׳ וזהו חתם תורה בלימודי דהיינו תינוקות של בית רבן שהם למודי ה׳ ומנשה הרס המזבח מדכתיב בד״ה שאחר ששב בתשובה ויבן את מזבח ה׳ גו׳ נשמע מינה שהוא הרסו ברשעו דבימי אביו חזקיהו היה בנוי ואמון שרף התורה כו׳ דהיינו שהוא הרבה אשמה כדלקמן ומשום שכבר אמר שאבותיו אחז ומנשה עברו על ב׳ עמודי עולם שהם התורה והעבודה אמר שהוא הרבה אשמה בשתיהם ששרף התורה והעלה שממי׳ על כו׳. ושאמר אחז התיר הערוה ומנשה בא על אחותו שמצינו דכתיב בהו כתועבות הגוים גו׳ והיינו עריות דכתיב כי את כל התועבות האל עשו אנשי גו׳ ומדקאמר באמון שהוא הרבה אשמה אמרו שגם בעריות הרבה אשמה שבא על אמו דאינו אלא להכעיס ואולי דדייקי בשמיה אמון ע״ש אמו כמו מואב מאב וק״ל:
אחז המלך בטל את העבודה במקדש וחתם את התורה, שאסר את לימודה, שנאמר: ״צור תעודה חתום תורה בלמדי״ (ישעיה ח, טז). מנשה קדר (חתך) את האזכרות של שמות ה׳ מספרי הקודש, והרס את המזבח. אמון שרף את התורה, והעלה שממית שהיא טמאה, כקרבן על גבי המזבח. אחז התיר את הערוה, שהכריז שאין עוד איסורי עריות בנישואין. מנשה עשה מעשה ובא על אחותו,
Ahaz nullified the Temple service and sealed the Torah, prohibiting its study, as it is stated: “Bind up the testimony, seal the Torah among my disciples” (Isaiah 8:16). Manasseh excised the mentions of God’s names from sacred books and destroyed the altar. Amon burned the Torah and sacrificed a gecko, an impure creeping animal, upon the altar. Ahaz permitted engaging in sexual intercourse with forbidden relatives, and announced that marriage between those relatives is permitted. Manasseh exploited that pronouncement and engaged in sexual intercourse with his sister.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמוֹן בָּא עַל אִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים ב ל״ג:כ״ג} כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה רַבִּי יוֹחָנָן ור״אוְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אָמַר שֶׁשָּׂרַף אֶת הַתּוֹרָה וְחַד אָמַר שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לְךָ הֲנָאָה מִמָּקוֹם שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנּוּ א״לאָמַר לָהּ כְּלוּם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶלָּא לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי.

Amon engaged in sexual intercourse with his mother, as it is stated: “But Amon increased his guilt” (II Chronicles 33:23), indicating that he performed a greater and more disgraceful transgression than anyone else. Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar disagreed about his transgression; one says that he burned the Torah, and one says that he engaged in sexual intercourse with his mother. His mother said to him: Do you have any pleasure by engaging in intercourse from the place from which you emerged? He said to her: I am doing this only to express insolence to my Creator, not for my pleasure.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ממקום שיצאת משם – מקום שאדם יוצא ממנו שבע הוא ממנו ואינו מתאוה להנאת אותו מקום.
אמון בא על אמו, שנאמר: ״כי הוא אמון הרבה אשמה״ (דברי הימים ב׳ לג, כג) כלומר, עשה אשמה רבה ובזויה יותר מכולם. ר׳ יוחנן ור׳ אלעזר נחלקו בכך, חד [אחד מהם] אמר: ששרף את התורה, וחד [ואחד מהם] אמר: שבא על אמו. אמרה לו אמו: כלום יש לך הנאה בביאה ממקום שיצאת ממנו? אמר לה: כלום אני עושה להנאתי? אלא להכעיס את בוראי אני עושה.
Amon engaged in sexual intercourse with his mother, as it is stated: “But Amon increased his guilt” (II Chronicles 33:23), indicating that he performed a greater and more disgraceful transgression than anyone else. Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar disagreed about his transgression; one says that he burned the Torah, and one says that he engaged in sexual intercourse with his mother. His mother said to him: Do you have any pleasure by engaging in intercourse from the place from which you emerged? He said to her: I am doing this only to express insolence to my Creator, not for my pleasure.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) כִּי אֲתָא יְהוֹיָקִים אָמַר קַמָּאֵי לָא יָדְעִי לְאַרְגּוֹזֵי כְּלוּם אָנוּ צְרִיכִין אֶלָּא לְאוֹרוֹ יֵשׁ לָנוּ זְהַב פַּרְוַיִים שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ יִטּוֹל אוֹרוֹ אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁלּוֹ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר {חגי ב׳:ח׳} לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת אָמַר לָהֶם כְּבָר נְתָנוֹ לָנוּ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קט״ו:ט״ז} הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי האדם.

When Jehoiakim came along and reigned, he said: My predecessors did not know how to express insolence to God. Do we need God even for his light? Since we have parvayim gold that we use that shines, let God take His light from the world. They said to him: Aren’t the silver and the gold His, as it is stated: “The silver is mine and the gold is mine says the Lord of hosts” (Haggai 2:8)? Jehoiakim said to them: He has already given it to us, as it is stated: “The heavens are the heavens of the Lord, but the earth He has given to the children of men” (Psalms 115:16).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קמאי לא ידעי לארגוזי – מלכים ראשונים שלפנינו לא היו יודעים להכעיס המקום כמו שהוא חרף ואמר כלום אנו צריכין אלא לאורו שמאיר לנו השמש יבא ויטול אורו.
שאנו משתמשין בו – שמאיר ביותר.
אמרו לו – בני דורו והלא כסף וכו׳ דבני דורו צדיקים היו כדאמרן נסתכל בדורו של יהויקים ונתקררה דעתו.
לאורה כו׳. כפר בהשגחה שאמר עזב ה׳ את הארץ לזה אמר כלום צריכין אנו לאורו כמו שאמרו לבסוף השמים שמים לה׳ אשר שם המאורות אבל הארץ נתן לבני אדם ויש לנו בארץ זהב פרוים שהוא זהב האדום ביותר כמ״ש בפרק טרף בקלפי זהב פרוים הוא אדום ודומה לדם פרים ומתוך שהוא אדום אורו מבהיק ביותר:
כי אתא [כאשר בא] ומלך המלך יהויקים, אמר: קמאי [המלכים הראשונים] לא ידעי לארגוזי [ידעו כלל להרגיז] את הקדוש ברוך הוא, כלום אנו צריכין אלא לאורו של הקדוש ברוך הוא? יש לנו זהב פרויים שאנו משתמשין בו והוא מבריק, יטול הקדוש ברוך הוא את אורו מן העולם. אמרו לו: והלא אף כסף וזהב שלו הוא, שנאמר: ״לי הכסף ולי הזהב נאם ה׳ צבאות״ (חגי ב, ח)! אמר להם: כבר נתנו לנו, שנאמר: ״השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם״ (תהלים קטו, טז).
When Jehoiakim came along and reigned, he said: My predecessors did not know how to express insolence to God. Do we need God even for his light? Since we have parvayim gold that we use that shines, let God take His light from the world. They said to him: Aren’t the silver and the gold His, as it is stated: “The silver is mine and the gold is mine says the Lord of hosts” (Haggai 2:8)? Jehoiakim said to them: He has already given it to us, as it is stated: “The heavens are the heavens of the Lord, but the earth He has given to the children of men” (Psalms 115:16).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי מִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת יְהוֹיָקִים מִשּׁוּם דִּכְתִיב בֵּיהּ {דברי הימים ב ל״ו:ח׳} וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים ותועבותיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו מַאי וְהַנִּמְצָא עָלָיו רַבִּי יוֹחָנָן ור״אוְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אָמַר שֶׁחָקַק שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה1 עַל אַמָּתוֹ וְחַד אָמַר שֶׁחָקַק שֵׁם שָׁמַיִם עַל אַמָּתוֹ.

§ Rava said to Rabba bar Mari: For what reason did the tanna’im not enumerate Jehoiakim among the kings who have no share in the World-to-Come? One would imagine that he has no share in the World-to-Come, because it is written concerning him: “And the rest of the acts of Jehoiakim and his abominations that he did, and that which was found on him” (II Chronicles 36:8). The Gemara explains: What is the meaning of the phrase “and that which was found on him”? Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar disagree; one says that he etched the name of idols on his penis due to his devotion to them, and one says that he etched the name of Heaven on his penis in a display of contempt.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מפני מה לא מנו את יהויקים – בהדי הנך שאין להם חלק לעולם הבא.
משום דכתיב ויתר דברי יהויקים – בתמיהה משום דכתיב ביה רשע כזה לא מנאוהו.
שם עבודת כוכבים על גופו – מתוך שהיה אדוק בה.
שם שמים – משום בזיון.
שחקק כו׳. עליו ממש על גופו מדכתיב לעיל מיניה ותועבותיו אשר עשה משמע דקאי על תועבותיו דמשמע ערוה בכל מקום ולמאן דאמר שם ע״ז הוה ממש תועבותיו ב׳ תועבות ע״ז וערוה בכל מקום ודכתיב והנמצא נראה לפרש כמ״ש שדורו היו צדיקים והיה מתיירא ומתבייש מפניהם לעשות כן בגלוי אך אחר מותו נמצא עליו כן. ושאמרו מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים שנאמר ועבר בים וגו׳. לכאורה נראה דל״ג שנאמר אלא ועבר בים צרה וגו׳ והוא מלתא באנפי נפשיה ואפשר לקיים מלת שנאמר ור״ל כמו שחס עליו הקב״ה שעבר מיכה עם ישראל בים והיה פסלו עמו כך חס עליו מלמנותו בהדיוטות לפי שפתו מצויה כו׳ ומה שפירש״י שהיה לו אותו שם שהשליך משה אל הים להעלות ארונו של יוסף כו׳ כדאיתא במדרשות שהיה כתוב עליו עלה שור עלה שור והוא השליכו לאור ועשה ממנו העגל:
ב אמר ליה [לו] רבא לרבה בר מרי: מפני מה לא מנו את יהויקים בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא? ויש טעם לחשוב שלא יהא לו חלק משום דכתיב ביה [שנאמר בו]: ״ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו״ (דברי הימים ב׳ לו, ח). והסבירו: מאי [מה פירוש] ״והנמצא עליו״? ר׳ יוחנן ור׳ אלעזר נחלקו, חד [אחד מהם] אמר: שחקק שם עבודה זרה על אמתו (אבר המין שלו) מתוך דבקותו הרבה בה, וחד [ואחד מהם] אמר: שחקק שם שמים על אמתו כדי לבזות את השם.
§ Rava said to Rabba bar Mari: For what reason did the tanna’im not enumerate Jehoiakim among the kings who have no share in the World-to-Come? One would imagine that he has no share in the World-to-Come, because it is written concerning him: “And the rest of the acts of Jehoiakim and his abominations that he did, and that which was found on him” (II Chronicles 36:8). The Gemara explains: What is the meaning of the phrase “and that which was found on him”? Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar disagree; one says that he etched the name of idols on his penis due to his devotion to them, and one says that he etched the name of Heaven on his penis in a display of contempt.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) א״לאֲמַר לֵיהּ בִּמְלָכִים לֹא שָׁמַעְתִּי בְּהֶדְיוֹטוֹת שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת מִיכָה מִפְּנֵי שֶׁפִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְּרָכִים שֶׁנֶּאֱמַר כׇּל הָעוֹבֵר וְשָׁב אֶל הַלְוִיִּם.

Rabba bar Mari said to Rava: With regard to the list of kings, I did not hear why Jehoiakim was excluded; but with regard to the list of commoners, I heard why a certain sinner was excluded. For what reason did the tanna’im not enumerate Micah among those with no share in the World-to-Come? After all, he crafted idols that the Jewish people worshipped (see Judges, chapter 17). It is due to the fact that his bread was available for passersby, as it is stated: All those who pass by the Levites. He would provide sustenance to all hosted in his house.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
במלכים לא שמעתי – מפני מה לא מנו את יהויקים.
בהדיוטות שמעתי – מפני מה לא מנו מיכה בהדי ארבעה הדיוטות דמתניתין.
פתו מצויה לעוברי דרכים – שהיו כל העולם מתארחין אצלו כדכתיב (במקרא) כל העובר ושב אל הלוים זה מיכה.
אמר ליה [לו] רבה בר מרי לרבא: במלכים לא שמעתי מדוע לא נמנה יהויקים, ואילו לגבי ארבעה הדיוטות שמעתי מפני מה לא מנו ביניהם גם את מיכה שעשה עבודה זרה שתעו כל ישראל אחריו? — מפני שהיתה פתו מצויה לעוברי דרכים, שנאמר: ״כל העובר ושב אל הלוים״, שהיה מפרנס את כל המתארח בביתו.
Rabba bar Mari said to Rava: With regard to the list of kings, I did not hear why Jehoiakim was excluded; but with regard to the list of commoners, I heard why a certain sinner was excluded. For what reason did the tanna’im not enumerate Micah among those with no share in the World-to-Come? After all, he crafted idols that the Jewish people worshipped (see Judges, chapter 17). It is due to the fact that his bread was available for passersby, as it is stated: All those who pass by the Levites. He would provide sustenance to all hosted in his house.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) {זכריה י׳:י״א} וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִגָּרֵב לְשִׁילֹה ג׳שְׁלֹשָׁה מִילִין וְהָיָה עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה וַעֲשַׁן פֶּסֶל מִיכָה מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה.

With regard to that which is written: “And He shall pass through the sea with affliction and shall strike the waves in the sea” (Zechariah 10:11), Rabbi Yoḥanan says: This affliction is a reference to the idol of Micah, as Micah passed through the sea during the exodus from Egypt. It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: The distance from Gerav, where Micah resided, to Shiloh, where the Tabernacle was at that time, was three mil, and the smoke from the arrangement of wood on the altar in Shiloh and the smoke from the worship of the idol of Micah would intermingle with each other.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זה פסלו של מיכה – כשכתב משה את השם והשליכו על נילוס להעלות ארונו של יוסף בא מיכה ונטלו בהחבא והיינו דכתיב ועבר בים צרה כשהעביר הקדוש ברוך הוא לישראל עבר מיכה עמהם שבידו השם לעשות העגל ל״א מיכה עשה פסל והביאו עמו כשעברו ישראל הים.
גרב – מקומו של מיכה בגרב הוה פסלו של מיכה קבוע ובשילה היה המשכן.
והכה בים גלים אמר ר׳ יוחנן זה פסלו של מיכה כלומר כשעברו ישראל בים (עברו) [עבר עמהם מיכה] שהיה עתיד לעשות פסל ולהצר להן לישראל שהרי מתו על ידו מישראל כמה אלפים לפי שהקפידו על כבוד עצמן בפילגש בגבעה ולא הקפידו על כבודו של שם בפסלו של מיכה ואף ע״ג דעיקר קרא לעתיד כתיב אפילו הכי דרשינן ביה הכי משום דכתיב לעיל מיניה אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבן כמו רבו כלומר ורבו לעתיד כמו רבו מתחילה מיציאתם ממצרים והדר כתיב ועבר בים צרה אלמא מעיקרא נמי הכי הוה וכיון דמיירי נמי לשעבר דרשינן ביה הכי ויש לפרש דכולה מילתא לעתיד קא דרשינן לה שלעתיד עתידה צרה לעבור עמהן בים ואי זו זה עונש פסלו של מיכה. ואית דמפרש כשכתב משה רבינו את השם והשליכו לים כדי לעלות ארונו של יוסף ראה מיכה ונטלו בהחבא והיינו דכתיב ועבר בים צרה כשהעביר הקב״ה את ישראל בים עבר מיכה עמהם שבידו השם לעשות העגל. ולא ידעי׳ מאי אטרחינהו לכולי האי. ואית דאמרי מיכה עשה פסל והביאו עמו כשעבר ישראל את הים. ולאו מילתא היא דהא קרא מוכח דבתר הכי עבדיה: תניא היה ר׳ נתן אומר מגרב לשילה שלשת מילין והיה פסלו של מיכה בגרב והמשכן בשילה והיה עשן של מערכה ועשן פסלו של מיכה מתערבין זה בזה באויר בקשו מלאכי השרת לדחפו למיכה על כך אמר להן כו׳:
על הנאמר: ״ועבר בים צרה והכה בים גלים״ (זכריה י, יא), אמר ר׳ יוחנן: זה פסלו של מיכה (״צרה״) שאף הוא עבר ב״ים״ כאשר עברו בו ישראל ביציאת מצרים. תניא [שנויה ברייתא], ר׳ נתן אומר: מגרב מקומו של מיכה לשילה מרחק שלשה מילין, והיה עשן המערכה שעל המזבח שבשילה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה.
With regard to that which is written: “And He shall pass through the sea with affliction and shall strike the waves in the sea” (Zechariah 10:11), Rabbi Yoḥanan says: This affliction is a reference to the idol of Micah, as Micah passed through the sea during the exodus from Egypt. It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: The distance from Gerav, where Micah resided, to Shiloh, where the Tabernacle was at that time, was three mil, and the smoke from the arrangement of wood on the altar in Shiloh and the smoke from the worship of the idol of Micah would intermingle with each other.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדוֹחְפוֹ אָמַר לָהֶן הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁפִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְּרָכִים וְעַל דָּבָר זֶה נֶעְנְשׁוּ אַנְשֵׁי פִּלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה אָמַר לָהֶן הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מְחִיתֶם.

The ministering angels sought to dismiss him from the world. The Holy One, Blessed be He, said to them: Leave him, as his bread is available for travelers. And it is for this matter, the sin of Micah’s idol, that the people involved in the incident of the concubine in Gibeah were punished. The tribes of Israel waged war with the tribe of Benjamin and forty thousand of them were killed. The Holy One, Blessed be He, said to them: You did not protest for My honor and took no action to destroy Micah’s idol, but you protested for the honor of one of flesh and blood who was killed? Therefore, the other tribes were initially unsuccessful, and many of their soldiers were killed.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לדוחפו – למיכה.
ועל דבר זה – על פסלו של מיכה שלא מיחו ישראל בידו נענשו אנשי פילגש בגבעה שנפלו ביד בנימין והרגו מהם ארבעים אלף.
לדוחפו כו׳. פירש״י למיכה ועוד נראה לפרש לדוחפו לעשן הפסל שעשן של מערכה מתמר ועולה כמו ששנינו לא נצחה הרוח את עמוד העשן אבל עשן הפסל היה מתעקם ג׳ מילין והיה מתערב בעשן מערכה ובקשו מה״ש לדחוף אותו עשן הפסל מעשן המערכה שלא יתערב בו:
ועד״ז נענשו כו׳. ר״ל שזה הדבר שהיה פתו מצויה לעוברי דרכים הטעה את אנשי ישראל במעשה פלגש בגבעה שלא מיחו במיכה ובאו לעונש כזה שנפלו מהם מ׳ אלף שא״ל הקב״ה בכבודי כו׳:
בקשו מלאכי השרת לדוחפו, להוציא את מיכה מן העולם, אמר להן הקדוש ברוך הוא: הניחו לו, לפי שפתו מצויה לעוברי דרכים. ועל דבר זה, על חטא פסל מיכה, נענשו אנשי פלגש בגבעה שבטי ישראל שעלו למלחמה על שבט בנימין ונהרגו מהם ארבעים אלף איש. אמר להן הקדוש ברוך הוא: בכבודי לא מחיתם ולא עשיתם דבר לבער את פסלו של מיכה, על כבודו של בשר ודם שהרגו את אשתו מחיתם! ולכן לא הצליחו בתחילה במלחמתם ואבדו נפשות רבות.
The ministering angels sought to dismiss him from the world. The Holy One, Blessed be He, said to them: Leave him, as his bread is available for travelers. And it is for this matter, the sin of Micah’s idol, that the people involved in the incident of the concubine in Gibeah were punished. The tribes of Israel waged war with the tribe of Benjamin and forty thousand of them were killed. The Holy One, Blessed be He, said to them: You did not protest for My honor and took no action to destroy Micah’s idol, but you protested for the honor of one of flesh and blood who was killed? Therefore, the other tribes were initially unsuccessful, and many of their soldiers were killed.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא גְּדוֹלָה לְגִימָה שֶׁהִרְחִיקָה שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ג:ה׳} עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם וְרַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר מְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים וּמְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים וּמַעֲלֶמֶת עֵינַיִם מִן הָרְשָׁעִים וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל וְשִׁגְגָתוֹ עוֹלָה זָדוֹן.

Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Yosei ben Kisma: Great is eating, as it distanced two clans from the Jewish people, as it is stated: “An Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of the Lord…because they met you not with bread and with water” (Deuteronomy 23:4–5). And Rabbi Yoḥanan himself says: Food distances the near, and draws near the distant, and averts eyes from the wicked, sparing them from punishment, and causes the Divine Presence to rest on the prophets of the Baal; and an unwitting transgression with regard to it is at times considered an intentional transgression.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לגימה – אכילה שמאכילין אורחים.
שתי משפחות – עמון ומואב שלפי שלא קדמו ישראל בלחם ובמים נכתב שלא יבאו בקהל.
מעלמת עינים מן הרשעים – מעלמת מעיני המקום שלא להביט ברשעו לשלם לו כדרכו הרעה אלא עושה כאילו אינו רואה במעשיו.
גדולה לגימה שהרחיקה כו׳. מכאן נראה לדחות פירוש הרמב״ן פרשת כי תצא דאשר לא קדמו לא קאי אלא אעמון ולא אמואב מדכתיב אוכל בכסף תשברני וגו׳ כאשר עשו לי בני עשו ומואבים וגו׳ ועוד האריך ע״ש דהכא אמרינן בהדיא דאשר לא קדמו וגו׳ הרחיקה גם משפחת מואב גם נראה מכאן לקיים דברי המפרש דאשר לא קדמו היינו בחנם דכן משמע לשון לגימה אכילה שמאכילין אורחים בחנם כפירש״י דהיינו בחנם ודומיא לגימה של יתרו דקאמר קראן לו ויאכל לחם דמשמע בחנם ומה שטען הרמב״ן על זה כי די למחנה שימכרו להם כאשר ירצו לקנות כו׳ עכ״ל אין כאן טענה שכן דרך המלכות השכנים ושלום ביניהם אם יבוא חיל אחד בגבול חברו קרוב לו נותנין לו אפסניא והם לא עשו כן כשבאו ישראל בגבולם והיה להם שלום עמהם כמ״ש אל תצר את מואב וגו׳ ואעפ״כ לא קדמו אותם ליתן להם אפסניא בחנם והוצרכו לקנות מהם בכסף ומה שטען עוד שהכתוב יספר שעשו המואבים כאשר עשו בני עשו ולמה ירחיק המואבים לעולם בעבור זה ולא יתעב אדומי כו׳ עכ״ל גם זה אינה טענה שאפשר ששנים שעשו עבירה אחת שיהיה תולה לאחד מהן זכותו ולא יענש כמו השני שלא היה לו זכות וה״נ זכות היה לבני עשו שלא נתרחקו כ״כ כמ״ש כי אחיך הוא. ושאמר מרחקת את הקרובים כו׳. פירש״י קרובים ממש ליכא למימר דהא מדין מבני קטורה היו בני אברהם וקרובים היו בני מדין לישראל יותר מבני עמון ומואב אלא עמון ומואב שכנים היו וקרובים היו לא״י ומדין רחוקים להם היו עכ״ל ופירושו דחוק דא״כ מאי רבותיה דמרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים ויש לפרש לפי מעשה בית פעור היה יותר להרחיק מדין ממואב שהמואבים עשו כן מיראה לפי שישראל באו ממקום קרוב לגבולם כדכתיב והוא יושב ממלי אבל מדין היו רחוקים ולא היה להם לירא אלא שנתעברו על ריב לא להם דמטעם זה אמר נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים ולא מאת המואבים אבל הלגימה שלא עשו מואב לישראל היא מרחקת את הקרובים שהם מואב שהיו קרובים במעשה בית פעור וההפך הלגימה שעשה מדין לישראל היא מקרבת אותן אף שהיו רחוקין במעשה בית פעור והיו ראוין לעונש יותר ממואב:
אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ יוסי בן קסמא: גדולה לגימה (אכילה) שגרמה שהרחיקה שתי משפחות מישראל, שנאמר: ״לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה׳... על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים״ (דברים כג, ד–ה). ור׳ יוחנן דידיה [משלו] אמר: הלגימה פעמים מרחקת את הקרובים, ופעמים מקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, שלא יענשו, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתו שפעמים אם אין מאכילים אדם רק מתוך שגגה הרי זה עולה ונחשבת כזדון.
Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Yosei ben Kisma: Great is eating, as it distanced two clans from the Jewish people, as it is stated: “An Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of the Lord…because they met you not with bread and with water” (Deuteronomy 23:4–5). And Rabbi Yoḥanan himself says: Food distances the near, and draws near the distant, and averts eyes from the wicked, sparing them from punishment, and causes the Divine Presence to rest on the prophets of the Baal; and an unwitting transgression with regard to it is at times considered an intentional transgression.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים

The Gemara elaborates: The fact that it distances the near is derived
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומפרטים ומבארים את הדברים: מרחקת את הקרובים
The Gemara elaborates: The fact that it distances the near is derived
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144