Tosafot Kiddushin 2b – תוספות קידושין ב:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אִי נָמֵי {ירמיהו ל״ב:מ״ד} שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ תָּנֵי הָאִשָּׁה נִקְנֵית. וְנִיתְנֵי הָתָם הָאִישׁ קוֹנֶה מֵעִיקָּרָא תָּנֵי לִישָּׁנָא דְאוֹרָיְיתָא וּלְבַסּוֹף תָּנֵי לִישָּׁנָא דְרַבָּנַן וּמַאי לִישָּׁנָא דְרַבָּנַן דְּאָסַר לַהּ אכ״עאַכּוּלֵּי עָלְמָא כְּהֶקְדֵּשׁ. וְנִיתְנֵי הָכָא הָאִישׁ קוֹנֶה מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּדִידַהּ תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא בְּדִידַהּ. וְנִיתְנֵי הָאִישׁ קוֹנֶה וּמַקְנֶה מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מִיתַת הַבַּעַל דְּלָאו אִיהוּ קָא מַקְנֵי מִן שְׁמַיָּא הוּא דְּמַקְנִי לָהּ. ואב״א אי תְּנָא קוֹנֶה ה״אהֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ בע״כבְּעַל כׇּרְחָהּ תְּנָא הָאִשָּׁה נִקְנֵית ^אדְּמִדַּעְתָּהּ אִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ לָא. וּמַאי אִירְיָא דְּתָנֵי שָׁלֹשׁ לִיתְנֵי שְׁלֹשָׁה מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי דֶּרֶךְ וְדֶרֶךְ לְשׁוֹן נְקֵבָה הוּא דִּכְתִיב {שמות י״ח:כ׳} וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ. וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב נִיתְנֵי שֶׁבַע מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי דֶּרֶךְ וְאַשְׁכְּחַן דֶּרֶךְ דְּאִיקְּרִי לְשׁוֹן זָכָר דִּכְתִיב {דברים כ״ח:ז׳} בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ אִי הָכִי קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי וְקַשְׁיָא נָמֵי מתני׳מַתְנִיתִין אַהֲדָדֵי. קְרָאֵי אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָין הָכָא דִּבְתוֹרָה קָאֵי וְתוֹרָה אִיקְּרִי לְשׁוֹן נְקֵבָה דִּכְתִיב {תהלים י״ט:ח׳} תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ כָּתַב לָהּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה הָתָם דִּבְמִלְחָמָה קָאֵי דְּדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה כָּתַב לָהּ בִּלְשׁוֹן זָכָר. מתני׳מַתְנְיָתִין אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָין הָכָא דִּלְגַבֵּי אִשָּׁה קָאֵי קָתָנֵי לַהּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה הָתָם דִּלְגַבֵּי אִישׁ קָאֵי דְּדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִיבָּדֵק וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִיבָּדֵק דְּהָא אִשָּׁה נָמֵי בְּאוֹנֶס מִיטַּמְּאָהּ תָּנֵי לְשׁוֹן זָכָר. מ״טמַאי טַעְמָא תָּנֵי שָׁלֹשׁ מִשּׁוּם דְּרָכִים נִיתְנֵי דְּבָרִים וְנִיתְנֵי שְׁלֹשָׁה מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי בִּיאָה וּבִיאָה אִיקְּרִי דֶּרֶךְ דִּכְתִיב {משלי ל׳:י״ט} וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת. הָא תִּינַח בִּיאָה כֶּסֶף וּשְׁטָר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר מִשּׁוּם בִּיאָה. וְתָנֵי תַּרְתֵּי אַטּוּ חֲדָא הָנָךְ נָמֵי צוֹרֶךְ בִּיאָה נִינְהוּ. ואב״א הָא מַנִּי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה {דברים כ״ב:י״ג} כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וְלֹא כָּתַב כִּי תִּלָּקַח אִשָּׁה לְאִישׁ מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר עַל אִשָּׁה וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל אִישׁ מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה מִי חוֹזֵר עַל מִי בַּעַל אֲבֵידָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵידָתוֹ. וְהָא דִּתְנַן ^בבז׳בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב לִיתְנֵי דְּבָרִים הָתָם הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּדַרְכָּא דְּמֵיכְלָא יַתִּירָא לְאֵתוֹיֵי לִידֵי זִיבָה וְדַרְכָּא דְּמִישְׁתְּיָא יַתִּירָא לְאֵתוֹיֵי לִידֵי זִיבָה. וְהָא דִּתְנַן ^גאֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן בג׳בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים לִיתְנֵי דְּבָרִים מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן מִתְנֵי סֵיפָא וְלַיָּרָק בְּדֶרֶךְ אֶחָד סֵיפָא נָמֵי נִיתְנֵי דָּבָרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות אישות ד׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר מ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ב:א׳

^ב רמב״ם הלכות מחוסרי כפרה ב׳:ב׳

^ג רמב״ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:ה׳
רמב״ם הלכות שמיטה ויובל ד׳:י״ב

E/ע

הערותNotes

אי נמי שדות בכסף יקנו – והא דלא מייתי קנין שנכתב בתורה מכסף מקנתו (ויקרא כה) משום דבעי לאתויי קנין דשדה וקשה א״כ ה״ל לאתויי השדה אשר קנה אברהם וי״ל דמההיא ליכא למידק דאיכא למימר השדה אשר קנה אברהם בחזקה או בשטר דהא לא כתיב השדה אשר קנה בכסף. דאסר לה אכ״ע כהקדש – והרי את מקודשת לי כלומר להיות לי מקודשת לעולם בשבילי כמו (נדרים דף מח.) הרי הן מקודשין לשמים להיות לשמים ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי ומזומנת לי ומיהו אם היה אומר טלית זו מקודש לי אין נראה שיועיל דגבי אשה במה דמתיחדת להיות לו היא נאסרת לכל אבל בככר וטלית לא שייך למימר הכי. אי תנא קונה ה״א בע״כ – ואע״ג דתני האיש מקדש דמשמע בע״כ היינו משום דכבר אשמועינן הכא דבע״כ לא והא דקתני היבמה נקנית ולא קתני היבם קונה בע״כ איידי דקתני האשה נקנית תני נמי סיפא היבמה נקנית דנקנית משמע מדעתה ומשמע בע״כ. ליתני שלשה – פירוש, משום דכל התורה כולה בלשון זכר נאמרה. קשו קראי אהדדי – אע״ג דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה דכתיב יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר (יחזקאל ב) וכן השמש באה (בראשית טו) השמש יצא (שם יט) המחנה האחת והכהו (שם לב) וכן בלשון חכמים מצינו גבי נר שכבתה אין זקוק לה (שבת דף כא.) נר שכבה (שם דף מד.) הלכה חמורך טרפון (סנהדרין דף לג.) השוכר את החמור והבריקה והוליכה בהר (ב״מ דף עח.) לא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור (כתובות דף עו.) וכהנה רבות מיהו היכא דאיכא לשנויי משנינן ובקראי נמי יש שום דרשה אי נמי לפי שראה המשניות ששינו לשונם אחרי שני הפסוקים היה רוצה לתת בהם טעם ודקדוק עליהם. הכא דבתורה קאי ותורה איקרי לשון נקבה – וא״ת מלחמה נמי איקרי לשון נקבה דכתיב (שמואל א לא) ותכבד המלחמה אל שאול ותוסף (עוד) המלחמה (שם יט) ועוד כי היכי דקאמר דרכו של איש לעשות מלחמה ולא אשה ה״נ דרכו של איש ללמוד תורה ולא אשה וי״ל דלא דמי דהכא בתורה גופיה קאי דקרי הכתוב בלשון דרך ולא קאי בלומדיה וכתוב יצאו אליך (דברים כח) אאנשי מלחמה קאי והם האנשים שדרכם לעשות המלחמה. [מפני מה אמרה תורה כי יקח וכו׳ – פי׳ דמשמע בע״כ ולא כתיב כי תלקח דמשמע מדעתה. ת״י.] אתרוג שוה לאילן בג׳ דרכים – פי׳ בקונטרס לערלה ולרבעי ולשביעית דלענין שביעית הולכין בפירותיו אחר חנטה כאילן ולא בתר לקיטה כירק וא״ת השתא משמע דרבעי נוהג באתרוג א״כ קשה מהכא למ״ד תני כרם רבעי בריש כיצד מברכין (ברכות דף לה.) דמשמע דאין רבעי נוהג בשאר אילנות וי״ל דה״ק כרם רבעי כל היכא דמצי למתני והיכא דל״מ למתני לא פליגי עליה דלא פליגי התם לומר שלא יסבור שום תנא נטע רבעי דשמא בר מההיא דאתרוג איכא פלוגתא דתנאי בהדיא בשום מקום ולא נחלקו אלא לסתום המשניות דסוף מס׳ מעשר שני ובשאר דוכתין אי כמאן דסבר (ברכות דף לה.) נטע רבעי אי כמאן דסבר (שם) כרם רבעי לידע כמאן הלכתא וי״מ דאפי׳ מאן דתני כרם רבעי מודה בשאר אילנות דמדרבנן נוהג והכא מדרבנן קאמר ויש לנו נפקותא בדבר דאי פליגי דמאן דתני כרם רבעי דוקא אבל בנטע אין רבעי כלל אפילו מדרבנן ואמרו (שבת דף קלט.) כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ וא״כ עכשיו בחו״ל אין דין רבעי נוהג באילנות ואי מדרבנן כ״ע מודו דנוהג בשאר אילנות ה״ה בחו״ל דרבעי נוהג מדרבנן ומה שפי׳ בקונטרס לשביעית אזלינן בתר חנטה כאילן ולא בתר לקיטה כירק משמע מתוך פירושו דבירק אזלינן בתר לקיטה לענין שביעית ולא דק דבמס׳ שביעית (משנה שביעית ט׳:א׳) תנן כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב והקשה רבינו נסים דבפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא:) תני איפכא ותירץ דבההיא דמס׳ שביעית דקתני כל הספיחים מותרין מיירי בספיחים של ערב שביעית שנכנסו בשביעית דכיון שגדלו רובן בששית הם כשל ששית ומותרין אף לסחורה חוץ מספיחי כרוב שהם אסורין לסחורה כדין שביעית או אחר הביעור לאכילה כדמפרשינן בירושלמי דכל ירק אתה יכול לעמוד עליו בין חדש בין ישן אבל ספיחי כרוב שדרכו לגדל אמהות אמהות ויש עלין שהם גדלים בשביעית ושמא יקח מן העלין שהן אסורין ויאמר מן האמהות לקחתי וההוא דמקום שנהגו (שם) דקתני כל הספיחים אסורים מיירי בספיחים שגדלו בשביעית ואליבא דרבי עקיבא דדריש וכי מאחר שלא נזרע מהיכן אוספין אלא לימד על הספיחים שהן אסורים אפילו לאכילה וכ״ש לסחורה וסבר דספיחים אסורין בשביעית מדאורייתא ואפילו קודם זמן הביעור וכשיצאו למוצאי שביעית אסור מדרבנן בכדי שיעשו כיוצא בהן וקסבר כל שאר ספיחים אסורים במוצאי שביעית אבל ספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות השדה לא גזרינן בהם משום שאר ספיחים דהא מינכרא מילתא ומה שגידל אמהות הרי היא של שביעית ואסור ומה שלא הגיע הרי הוא של מוצאי שביעית ושרי ומאן דחזי לבר אינש דאכל ספיחי כרוב למוצאי שביעית לא אתי למיכל שאר ספיחים דהא שאני משאר ספיחים ולא גזרינן היתירא משום איסורא מ״מ ש״מ דלא אזלינן כלל בירק בתר לקיטה אלא בתר רוב גידולים מדשרי ספיחי ששית שנכנסו לשביעית וי״ל דנהי דההיא דלא אזלינן בתר לקיטה מ״מ בתר חנטה נמי לא אזלינן אלא הגדל באיסור אסור בהיתר מותר מה שאין כן באתרוג ושאר אילן דאזלינן לגמרי בתר חנטה דאם חנט באיסור אפי׳ מה שגדל בהיתר אח״כ אסור והשתא לשביעית שוה לאילן דאי הוה כירק הוה אזלינן בתר רוב גידול.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון