×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ברכות ה׳:גמרא
;?!
אָ
וְקוֹבֵר אֶת בָּנָיו, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁלָמָא תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, דִּכְתִיב: ״בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכוּפַּר עָוֹן״ (משלי ט״ז:ו׳); ״חֶסֶד״ זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד״ (משלי כ״א:כ״א); ״אֱמֶת״, זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר״ (משלי כ״ג:כ״ג); אֵלָּא קוֹבֵר אֶת בָּנָיו, מִנַּיִן? תְּנָא לֵיהּ הַהוּא סָבָא מִשּׁוּם ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אָתְיָא עָוֹן עָוֹן: כְּתִיב הָכָא: ״בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכוּפַּר עָוֹן״, וּכְתִיב הָתָם: ״וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם״ (ירמיהו ל״ב:י״ח).. א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: נְגָעִים וּבָנִים אֵינָן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה. וּנְגָעִים לָא? וְהָתַנְיָא: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת נְגָעִים הַלָּלוּ, אֵינָן אֵלָּא מִזְבַּח כַּפָּרָה. מִזְבַּח כַּפָּרָה הֲווֹ, יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה לָא הֲווֹ. ואב״אוְאִי בָעֵית אֵימָא: הָא לַן, וְהָא לְהוּ. וְאִי בָעֵית, אֵימָא: הָא בְּצִנְעָא, הָא בְּפַרְהֶסְיָא. וּבָנִים לָא? הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דַּהֲווֹ לְהוּ וּמֵתוּ, וְהָא א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: דֵּין גַּרְמָא דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר; אֵלָּא הָא דְּלָא הֲווֹ לֵיהּ כְּלָל, וְהָא דַּהֲווֹ לֵיהּ וּמֵתוּ.. רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא חֲלַשׁ. עָל לְגַבֵּיהּ ר׳רִבִּי יוֹחָנָן, א״לאֲמַר לֵיהּ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין? א״לאֲמַר לֵיהּ: לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן. א״לאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי יְדָךְ! יְהַב לֵיהּ יְדֵיהּ וְאוֹקְמֵיהּ.. ר׳רִבִּי יוֹחָנָן חֲלַשׁ. עָל לְגַבֵּיהּ ר׳רִבִּי חֲנִינָא, א״לאֲמַר לֵיהּ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין? א״לאֲמַר לֵיהּ: לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן. א״לאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי יְדָךְ! יְהַב לֵיהּ יְדֵיהּ וְאוֹקְמֵיהּ. אַמַּאי? לוֹקֵים ר׳רִבִּי יוֹחָנָן לְנַפְשֵׁיהּ! אָמְרִי: אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים. רִבִּי אֶלִיעֶזֶר חֲלַשׁ. עָל לְגַבֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן, חֲזָא דַּהֲוָה קָא גָּנֵי בְּבַיִת אָפֵל. גַּלְּיֵיהּ לִדְרָעֵיהּ וּנְפַל נְהוֹרָא. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָכֵי ר׳רִבִּי אֶלִיעֶזֶר, א״לאֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָא בָכֵית? אִי מִשּׁוּם תּוֹרָה דְּלָא אַפַּשְׁתְּ, שָׁנִינוּ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם; וְאִי מִשּׁוּם מְזוֹנֵי, לֹא כָל אָדָם זוֹכֶה לִשְׁתֵי שֻׁלְחָנוֹת; וְאִי מִשּׁוּם בְּנֵי, דֵּין גַּרְמָא דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר. א״לאֲמַר לֵיהּ: לְהַאי שׁוּפְרָא דְּבָלֵי בְעַפְרָא קָא בָכֵינָא. א״לאֲמַר לֵיהּ: עַל דָּא וַדַּאי קָא בָכֵית. וּבְכוֹ תַּרְוַיְיהוּ. אַדְּהָכִי וְהָכִי א״לאֲמַר לֵיהּ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין? א״לאֲמַר לֵיהּ: לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן. א״לאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי יְדָךְ! יְהַב לֵיהּ יְדֵיהּ וְאוֹקְמֵיהּ.. רַב הוּנָא תְּקִיפוּ לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי דְּחַמְרָא. עָל לְגַבֵּיהּ רַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סִלָּא חַסִּידָא וְרַבָּנַן, וְאָמְרִי לַהּ רַב אִדָּא בַּר אַהֲבָה וְרַבָּנַן, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: לִעַיֵּין מָר בְּמִילֵּיהּ! אֲמַר לְהוּ: וּמִי חֲשִׁידְנָא בְּעֵינַיְיכוּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: מִי חֲשִׁיד קב״הקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּעָבֵיד דִּינָא בְּלָא דִּינָא? אֲמַר לְהוּ: אִי אִיכָּא מַאן דִּשְׁמִיע עֲלַי מִלְּתָא, לֵימַא! אֲמַרוּ לֵיהּ: הָכִי שְׁמִיעַ לַן, דְּלָא יָהֵיב מָר שְׁבִישָׁא לְאָרִיסֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: מִי קָא שָׁבֵיק לִי מִידִי מִינֵּיהּ? הָא קָא גָּנֵיב לֵיהּ כּוּלֵּיהּ! אֲמַרוּ לֵיהּ: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אֱינָשֵׁי: בָּתַר גַּנָּבָא גְּנוֹב וְטַעֲמָא טָעֵים. אֲמַר לְהוּ: קַבֵּילְנָא עֲלַי דְּיָהֵיבְנָא לֵיהּ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: הֲדַר חַלָּא וַהֲוָה חַמְרָא. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אִיַּיקַּר חַלָּא וְאִיזְדַּבַּן בִּדְמֵי דְּחַמְרָא.: תַּנְיָא: אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: עַל שְׁנֵי דְבָרִים הָיִיתִי מִצְטַעֵר כָּל יָמַי: עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי, אוְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם. עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי, מַאי לִפְנֵי מִטָּתִי? אִילֵימָא לִפְנֵי מִטָּתִי מַמָּשׁ, וְהָאֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רָב, וְאִיתֵימָא ריב״לרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: במִנַּיִן לַמִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יְהֶא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל״ (ישעיהו ל״ח:ב׳). לָא תֵּימָא לִפְנֵי מִטָּתִי, אֵלָּא אֵימָא גסָמוּךְ לְמִטָּתִי. וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם, דא״רדַּאֲמַר רִבִּי חַמָּא בֵּרִבִּי חֲנִינָא, אֲמַר רִבִּי יִצְחָק: כָּל הַנּוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם, הָוְיָין לֵיהּ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים״ (תהלים י״ז:י״ד). רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף אֵין אִשְׁתּוֹ מַפֶּלֶת נְפָלִים. כְּתִיב הָכָא: ״וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִים בְּבִטְנָהּ״ (בראשית כ״ה:כ״ד).: תַּנְיָא: אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: דשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לְהִתְפַּלֵּל, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא הִמְתִּין אֶת חֲבֵרוֹ וְיָצָא, טוֹרְפִין לוֹ תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ״ (איוב י״ח:ד׳). וְלֹא עוֹד, אֵלָּא שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ״ (איוב י״ח:ד׳), וְאֵין צוּר אֵלָּא הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״ (דברים ל״ב:י״ח). וְאִם הִמְתִּין לוֹ מַה שְּׂכָרוֹ?מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך אנטיפטא דקיסרין
אנטיפטא דקיסריןאבגמרא דאפילו המלך שואל בשלומו. בירושלמי (ירושלמי ברכות ה׳::א׳, ירושלמי מגילה ג׳.) ובראש ואתחנן בילמדנו אשר מי אל בשמים ובארץ: אנטיפטוס עושה דבר ומיתירא מן איפרכוס, וכן איפרכוס מן המלך. אבל המלך ממי מתירא? אשר מי אל בשמים ובארץ. פירוש: שליט הוא שתחת איפרכוס והוא שלישי למלך (א״ב: פירוש בלשון יוני שר ממונה על מדינה וברומי שני שרים היו נבררים מדי שנה בשנה והמשרה על שכמם והם נקראים איפתוס והמשנים שלהם הנשלחים תחתיהם למדינות נקראים אנטיפתום וכן אנטיקסר משנה לקיסר).
ערך גרם
גרםב(חולין קג:) אמר רב הונא בגרמיתא זעירתא פי׳ אבר קטן שיש בני אדם שבולעין אותו. (ברכות ה: בתרא קא) והאמר רבי יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר פירש י׳ בנים היו לו ומתו ומצער ומרוב החביבות היה נושאו ואד׳ קדוש כרבי יוחנן היאך היה נושא עצם המת ומיטמא בכל שעה אלא אותו עצם שן היה ושן המת אינו מטמא דתנו (פרק ג׳ באהלות ובנזיר נא) כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חיבורו הכל טמת וזה תלוש היה (נדה נא) כל דבר שהוא עם אדם כשנולד ואין גזעו מחליף מטמא לאפוקי שן אף על פי שגזעו מחליף לא נולד עמו השיע׳ והציפורן אף על פי שנולדו עמו גזעו מחליף לפירוש אינן מטמאים אבל רמ״ח איברין טמאין במת אפי׳ כשנפרשו לפי שנולדו עמו ואם תחתוך א׳ מהן אין גזעו מחליף. פי׳ אחר כשהיה הולך לבית האבל מוליכו עמו כדי לנחמם כלומר ראו מה אירע בי דין גרמא דעשיראה בירי וצערי גדול משלכם (א״ב לשון מקרא זה חמור גרם ותרגום עצם מעצמי גרמא מגרמי).
ערך שבש
שבשג(ברכות ה:) מ״ט לא יהיב מר משבישא לאריסין אמר להו ומי שבקו לי כלומר הם לוקחין בלא ידיעתי לפיכך לוקח אני מהם אמרו לו וכי טוב לך לגנוב שלך אחר הגנב וזה אינו עושה אותו אלא הרוצה לטעום טעם מתיקות הגניבה כדכתיב מים גנובים ימתקו וכדאמרי אנשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעום פ״א אם אתה גונב מגנב אותו הדבר שהיא גונב אתה טועם טעם הגניבה שהיא אסורה. (בבא מציעא עג.) אמר להו שמואל להנהו שבשי שבשא פי׳ בעלי בתים יהבין חיטי לאריסי סייעו בהדיהון בארעא דאי יהבין לכון טפי פורתא על חולקיהון להוי לההוא דקא טרחתון בהדיהון בארע׳ ולא מיחזי כרביתא פ״א דזבני שבשי המקדימין פירות לבעלי הכרמים בזמורות בכך וכך משואות ובעת שזומרין הכרמים שוה המשאוי יותר אמר שמואל ללקוחות הפיכו בארעא בקרקע הכרם דניהוי כמאן דקני לכון קרקע הכרם לזמורות שבו עד שיחתכו ואי לא הוו להו הני דמי הלואה ואסיר למשקל טפי מכדי הנהו דמי (יבמות קכב) אתם יודעים שמדינה זו משובשת בגייסות (א״ב תרגום ובגפן שלשה שריגים ובגופנא תלתא שבשין תרגום הזמרה אשר היה בעצי היער שבשתא דהוה באעי תרשא).

ערך תפל
תפלד(ברכות ה:) תפלתי סמוך למטתי פי׳ שלא ישאר לי דבר מלאכה לעשות ויהא לבי טרוד עלי אלא מאחרי תפלתי אסוב על מטתי לאכול ד״א שתהא תפלתי קודמת למטתי שאם אקדים מטתי לתפלתי אני מתיירא שמא תחטפני שינה וארדם ונמצאתי ישן בלא תפלה ד״א שיהא מקום תפלתי סמוך למקום מטתי כדי שיהו עניים מצויים שם אגב התפלה.

ערך טרף
טרףה(חולין נו.) דרסה או טרפה בכותל פי׳ הכה אותה (חולין קמא:) זיל טרוף אקן דליאגבהו וקנינהו. (ברכות ה) טורפין לו תפילתו בפניו שנא׳ טורף נפשו באפו פירו׳ קיימא לן בתפלת ערבית ומפני המזיקין דבר אחר מפני שגר׳ לשכינה להסתלק לפיכך טורפין לו תפילתו לזה שיצא והניח לחברו שהשכינה שרויה אפי׳ בשנים שנא׳ אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו וכשיצא גרם לשכינה להסתלק ועל זה טורפין לו תפלתו שנא׳ הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו כלומר את גרמת להסתלק שכינה שלא יכתב זכותו כדמפרש לקמן פי׳ אחר הלמענך תעזב ארץ בתמיה כלו׳ לא יעזבנו הקב״ה אלא שכינתו שורה עמו.

ערך תכלת
תכלתו(ברכות יח.) הוה קא גררא תכילתיה דרבי יונתן עילוי קברי (יבמות ד) תכלת עמרא הוא וממאי דתכלת עמרא הוא מדשש כיתנא תכלת עמרא (ברכות ה) תנא בין תכלת שבה ללבן שבה פי׳ שיש בה ו׳ חוטין של צמר לבן וב׳ חוטין של צמר הצבועין בתכלת ואחד מאותן שנים הוא שכורך על הז׳ ואין ניכר אלא ביום (ירושלמי) כיני מתני׳ בין תכל׳ שבה ללבן שבה מ״ט דרבנן וראיתם אותו מן הסמוך לו ומאי טעמא דר״א וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעין ותכלת וכרתן שניהן צמר צבוע בשני מינין (כלאים פרק ט) תנן אין הכהנים לובשין לשמש בבית המקדש אלא צמר ופשתים שמע מינה תכלת וארגמן תונעת שני שלשתן צמר הן וצבוע באלו ג׳ מינים זה פי׳ רבינו חננאל ז״ל (קידושין עא. ב״ר פרשה צח) חביל ימא תכילתא בבבל פי׳ תכלת כלומר מה תכלת מובחר שבגלימא כך זו מובחרת של ארצות של בבל פי׳ אחר אחרית בבל.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [גובערנער.]
ב [קנאכן ביין.]
ג [צווייגען.]
ד [געבעטה.]
ה [שלאגען.]
ו [פארפער וואלל.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144