Collected from HeArukh Berakhot 6a – הערוך על סדר הש"ס ברכות ו.‏ – Shas HaMeforash

אָמַר ר׳רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָא, זוֹכֶה לַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי, וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם, וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ״ וְגוֹ׳ (ישעיהו מ״ח:י״ח).: תַּנְיָא: אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: אִלְמָלֵי נִתְּנָה רְשׁוּת לָעַיִן לִרְאוֹת, אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִין. אֲמַר אַבַּיֵי: אִינְהוּ נְפִישִׁי מִינַּן וְקָיְימִי עֲלַן כִּי כִסְלָא לְאוּגְיָא. אֲמַר רַב הוּנָא: כָּל חַד וְחַד מִינַּן אַלְפָא מִשְּׂמָאלֵיהּ וּרְבָבְתָא מִיַּמִּינֵיהּ. אֲמַר רָבָא: הַאי דּוּחְקָא דְּהָוֵי בַּכַּלָּה, מִנַּיְיהוּ הָוֵי; הָנֵי בִּרְכֵּי דְּשָׁלְהִי, מִנַּיְיהוּ; הָנֵי מָאנֵי דְּרַבָּנַן דִּבְלוֹ, מֵחוּפְיָא דִּידְהוּ; הָנֵי כַּרְעֵי דְּמִנַּקְּפִן, מִנַּיְיהוּ. הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֵידַע לְהוּ, לַיְיתֵּי קִיטְמָא נְהִילָא וְנַהְדַּר אַפּוּרְיֵיהּ, וּבְצַפְרָא חָזֵי כִּי כַּרְעֵי דְּתַרְנְגוֹלָא. הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִחְזִינְהוּ, לַיְתֵּי שִׁלְיְיתָא דְּשׁוּנַרְתָּא אוּכַּמְתָּא בַּת אוּכַּמְתָּא בּוּכְרְתָא בַּת בּוּכְרְתָא, וְלִקְלְיַהּ בְּנוּרָא וְלִשְׁחְקֵיהּ וְלִימְלִי עֵינֵיהּ מִנֵּיהּ, וְחָזֵי לְהוּ. וְלִשְׁדְּיֵיהּ בְּגוּבְּתָא דְּפַרְזְלָא ולחתמי׳וְלִחְתְּמֵיהּ בְּגוּשְׁפַּנְקָא דְּפַרְזְלָא, דִּילְמָא גָּנְבִי מִנֵּיהּ. וְלִחְתּוּם פּוּמֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיתְּזַק. רַב בֵּיבַי בַּר אַבַּיֵי עֲבַד הָכִי, חֲזָא וְאִתְּזַק. בְּעוֹ רַבָּנַן רַחֲמֵי עֲלֵיהּ וְאִתַּסִּי.: תַּנְיָא: אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: ^אאֵין תְּפִלָּה שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֵלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה״ (מלכים א ח׳:כ״ח), בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְּפִלָּה, אֲמַר רַבִּין בַּר רַב אִדָּא, א״ראָמַר רִבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שהקב״השֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״ (תהלים פ״ב:א׳). וּמִנַּיִן לַעֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״. וּמִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּדִין, שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפּוֹט״ (תהלים פ״ב:א׳). וּמִנַּיִן לִשְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה״ שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה׳ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה׳⁠ ⁠⁠״ וְגוֹ׳ (מלאכי ג׳:ט״ז). מַאי ״וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ״ (מלאכי ג׳:ט״ז)? אֲמַר רַב אָשֵׁי: חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁשְּׁכִינָה עִמּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ״ (שמות כ׳:כ׳). וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִילּוּ חַד, תְּרֵי מִבַּעְיָא? תְּרֵי, מִכָּתְבָן מִלַּיְיהוּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, חַד, לָא מִכָּתְבָן מִלֵּיהּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת. וְכִי מֵאַחַר דאפי׳דַּאֲפִילּוּ תְּרֵי, תְּלָתָא מִבַּעְיָא? מַהוּ דְּתֵימָא, דִּינָא שְׁלָמָא בְּעָלְמָא הוּא, וְלָא אָתְיָא שְׁכִינָה, קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּדִינָא נַמֵי הַיְינוּ תּוֹרָה. וְכִי מֵאַחַר דאפי׳דַּאֲפִילּוּ תְּלָתָא, עֲשָׂרָה מִבַּעְיָא? עֲשָׂרָה, קָדְמָה שְׁכִינָה וְאָתְיָא, תְּלָתָא, עַד דְּיָתְבִי.: א״ראֲמַר רִבִּי אַבִּין בַּר רַב אִדָּא א״ראֲמַר רִבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שהקב״השֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ תְּפִילִּין? שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִשְׁבַּע ה׳ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עוּזּוֹ״ (ישעיהו ס״ב:ח׳). ״בִּימִינוֹ״, זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״ (דברים ל״ג:ב׳); ״וּבִזְרוֹעַ עוּזּוֹ״, אֵלּוּ תְּפִילִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן״ (תהלים כ״ט:י״א). וּמִנַּיִן שֶׁהַתְּפִילִּין עוֹז הֵם לְיִשְׂרָאֵל? דכתי׳דִּכְתִיב: ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ״ (דברים כ״ח:י׳), וְתַנְיָא, ר׳רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִילִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב חִיָּיא בַּר אַבִּין: הָנֵי תְּפִילִּין דְּמָרֵי עָלְמָא, מַה כְּתִיב בְּהוּ? א״לאֲמַר לֵיהּ: ״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״ (דברי הימים א י״ז:כ״א). וּמִי מִשְׁתַּבַּח קוב״הקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּשִׁבְחַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל? אִין, דִּכְתִיב: ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם״ (דברים כ״ו:י״ז), (וּכְתִיב:) ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״, אָמַר לָהֶם הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״ (דברים ו׳:ד׳), וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״, אֲמַר לֵיהּ רַב אֲחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: תִּינַח בְּחַד בֵּיתָא, בִּשְׁאָר בָּתֵּי מַאי? א״לאֲמַר לֵיהּ: ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל״ (דברים ד׳:ז׳), ״וּמִי גּוֹי גָּדוֹל״, ״אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (דברים ל״ג:כ״ט), ״אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים״ (דברים ד׳:ל״ד), ״וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן״ (דברים כ״ו:י״ט). אִי הָכִי, נְפִישִׁי לְהוּ טוּבֵי בָּתֵּי, אֵלָּא, ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל״, ״וּמִי גּוֹי גָּדוֹל״, דְּדָמְיָין לַהֲדָדֵי, בְּחַד בֵּיתָא; ״אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ וּ״מִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל״, בְּחַד בֵּיתָא; ״אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים״, בְּחַד בֵּיתָא; ״וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן״, בְּחַד בֵּיתָא.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים צ׳:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים צ׳:ט׳

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון