×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִשְׁכִּים וְנָפַל פָּסוּק לְתוֹךְ פִּיו – הֲרֵי זֶה נְבוּאָה קְטַנָּה. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה מְלָכִים הֵם. הָרוֹאֶה דָּוִד בַּחֲלוֹם – יְצַפֶּה לַחֲסִידוּת. שְׁלֹמֹה – יְצַפֶּה לְחׇכְמָה. אַחְאָב – יִדְאַג מִן הַפּוּרְעָנוּת.
Rabbi Yoḥanan said: One who awakened in the morning and a verse immediately falls into his mouth, it is a minor prophecy. The Sages taught: There are three kings whose appearance in a dream is significant. One who sees David in a dream should expect piety; one who sees Solomon should expect wisdom; and one who sees Ahab should be concerned about calamity.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי ברכות נז ע״ב} מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה [אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו]⁠1: תנו רבנן הרואה את המרקוליס2 אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. אמר רב המנונא3 הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות ראה4 בבל [הרשעה]⁠5 אומר ברוך [שהחריב] בבל הרשעה6. ראה ביתו של-נבוכדנצר הרשע7 אומר ברוך [שהחריב]⁠8 ביתו של-נבוכדנצר הרשע. ראה את המרקוליס9 אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. ראה גוב אריות וכבשן [האש]⁠10 אומר ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה11 ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה [ברוך12] גוזר ומקיים13: מר בריה דרבנא כי [מטא]⁠14 בבל15 הוה מַצְרַר16 עפרא17 בסודאריה ושאדי ליה אבראי אמר18 {ישעיה יד:כג} וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יי׳י19:
1. וג׳: גצט, גקא, כ״י נ, רא״ה. כ״י א,כ״י פריס 312, כ״י קרפנטרץ עד: ״זרה וג׳⁠ ⁠״.
2. המרקוליס: דפוס קושטא: המרקולים. כ״י קרפנטרץ, רא״ה: ״מרקילוס״.
3. המנונא: כ״י נ, דפוסים: ״הונא״.
4. ראה: דפוסים: הרואה. כ״י קרפנטרץ: ״על״.
5. הרשעה: כ״י נ, גצט, גקא, כ״י פריס 312, רא״ה, דפוסים. חסר בכ״י א.
6. הרשעה: חסר בדפוס קושטא.
7. הרשע: וכן כ״י קרפנטרץ, כבה״ג. חסר ב-גצט, גקא, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה.
8. שהחריב, שהחריב: כ״י א: ״אשר החריב, אשר החריב״.
9. את המרקוליס: כ״י נ, כ״י קרפנטרץ: ״מרקילוס״. כ״י פריס 312: ״מרקוליס״. רא״ה: ״את המרקילוס״.
10. האש: גקא, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה. כ״י א: ״של-אש״.
11. ראה גוב אריות...הזה: חסר בכ״י נ.
12. ברוך: גצט, כ״י קרפנטרץ, רא״ה, דפוסים. חסר בכ״י א, כ״י נ, כ״י פריס 312, גקא, כפי שחסר בה״ג.
13. ברוך...ומקיים: חסר ב-גנה.
14. מטא: גנה, גצט, גקא, כ״י פריס 312, רא״ה. כ״י נ: ״מטי״. כ״י א: ״הוה מאטי״.
15. בבל: כ״י קרפנטרץ, כ״י נ, דפוסים, רא״ה: ״לבבל״. כ״י פריס 312: ״בבבל״.
16. מַצְרֵר: כ״י נ, רא״ה: ״מצריר״. כ״י פריס 312: ״צייר״.
17. עפרא: גנה: ״עפריה״.
18. אמר: חסר בכ״י נ.
19. וטאטאתיה...יי׳י: גנה, גקא, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים עד: ״השמד״.
השכים – העומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו.

הברכה על גוב אריות של דניאל

ציון ה.
גמרא. ראה גוב של אריות או כבשן האש - אומר: ׳ברוך שעשה נסים (לצדיקים) לאבותינו במקום הזה׳.
הרואה גוב אריות וכבשן האש שהושלך בו חנניה מישאל ועזריה - מברך ׳בא״ה אמ״ה שעשה נס לצדיקים במקום הזה׳. וכו׳.(רמב״ם ברכות י, ט)
על נס של אדם מסויים כיואב בן צרויה וחבריו, וכן על נס של אדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחבריו - מברך, לפיכך הרואה גוב אריות של דניאל וכבשן האש של חנניה מישאל ועזריה - מברך ׳שעשה נס לצדיקים במקום הזה׳.(שו״ע אורח חיים ריח, ז)
בפשטות נראה שמברך רק כשרואה את אותו גוב האריות לתוכו הושלך דניאל ואותו כבשן שהושלכו בו חנניה מישאל ועזריה, וכן כותבים הרשב״א והאבודרהם (עמ׳ שמב). מלשון הרמב״ם ניתן לדייק שמברך בכל פעם שרואה גוב אריות, וכך מדייק בלשונו המהרש״ל (על הטור), אבל על הכבשן אינו מברך אלא כשרואה את אותו כבשן שהושלכו לתוכו. בעל הפרישה מסביר שכבשנים של אש מצויים הרבה ולכן אין לברך אלא על אותו כבשן, אבל גוב אריות אינו מצוי, לכן בכל פעם שרואה נזכר בנס של דניאל ומברך. אמנם לפי זה יש לתקן את הנוסח, כמו שמביא בעל אליה רבה בשם ארחות חיים, שמברך ׳שעשה ניסים כבמקום הזה׳, כלומר שאינו מתכוון למקום הזה ממש. לעומת זאת הב״ח נוטה לומר שאף הרמב״ם אינו סובר שמברך על כל גוב אריות, וטוען שאולי נפלה טעות סופר בלשונו.
לגבי הנוסח שאומר ׳לאבותינו׳ כבר הגר״א מתקן שהנוסח הוא ״לצדיקים״, ובגמרא לעיל (טז, ב) למדנו שאין קורין אבות אלא לשלושה. עיין עוד לעיל נד, א ציון ט-ל בענין הגדר של הברכה שמברכים על נס של אדם מסויים.
א אמר ר׳ יוחנן: השכים בבוקר ומיד כשקם ממטתו נפל פסוק לתוך פיוהרי זה נבואה קטנה. תנו רבנן [שנו חכמים]: שלשה מלכים הם, שראיית כל אחד מהם בחלום יש לה משמעות. הרואה את דוד בחלוםיצפה לחסידות. ראה את שלמהיצפה לחכמה. ראה את אחאבידאג מן הפורענות, כדרך שאירע לאחאב.
Rabbi Yoḥanan said: One who awakened in the morning and a verse immediately falls into his mouth, it is a minor prophecy. The Sages taught: There are three kings whose appearance in a dream is significant. One who sees David in a dream should expect piety; one who sees Solomon should expect wisdom; and one who sees Ahab should be concerned about calamity.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) ג׳שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים הֵם: הָרוֹאֶה סֵפֶר מְלָכִים – יְצַפֶּה לִגְדוּלָּה. יְחֶזְקֵאל – יְצַפֶּה לְחׇכְמָה. יְשַׁעְיָה – יְצַפֶּה לְנֶחָמָה. יִרְמְיָה – יִדְאַג מִן הַפּוּרְעָנוּת.

There are also three books of Prophets whose appearance in a dream is meaningful: One who sees the book of Kings should anticipate greatness, royalty; one who sees the book of Ezekiel should anticipate wisdom, as the configuration of the Divine Chariot is described therein; one who sees the book of Isaiah should anticipate consolation; and one who sees the book of Jeremiah should be concerned about calamity, because Jeremiah prophesied extensively of impending calamity.
רי״ףבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכן שלשה ספרי נביאים הם, ומשמעות שונה לכל אחד מהם ביחס לרואה אותם בחלום: הרואה ספר מלכיםיצפה לגדולה (מלכות). ראה את ספר יחזקאליצפה לחכמה, שיש בספר יחזקאל תבנית המרכבה. ראה את ספר ישעיהיצפה לנחמה. ראה את ספר ירמיהידאג מן הפורענות, לפי שהתנבא הרבה מענין הפורענות.
There are also three books of Prophets whose appearance in a dream is meaningful: One who sees the book of Kings should anticipate greatness, royalty; one who sees the book of Ezekiel should anticipate wisdom, as the configuration of the Divine Chariot is described therein; one who sees the book of Isaiah should anticipate consolation; and one who sees the book of Jeremiah should be concerned about calamity, because Jeremiah prophesied extensively of impending calamity.
רי״ףבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) שְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים גְּדוֹלִים הֵם: הָרוֹאֶה סֵפֶר תְּהִלִּים – יְצַפֶּה לַחֲסִידוּת, מִשְׁלֵי – יְצַפֶּה לְחׇכְמָה, אִיּוֹב – יִדְאַג מִן הַפּוּרְעָנוּת.

Similarly, there are three great books of Writings whose appearance in a dream has particular significance: One who sees the book of Psalms should anticipate piety; one who sees the book of Proverbs should anticipate wisdom; one who sees the book of Job should be concerned about calamity.
רי״ףבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובדומה לכך, אף שלשה ספרי כתובים גדולים הם, ומשמעות מיוחדת לכל אחד מהם עבור הרואה אותם בחלומו, שכן הרואה ספר תהליםיצפה לחסידות, משלייצפה לחכמה, איובידאג מן הפורענות.
Similarly, there are three great books of Writings whose appearance in a dream has particular significance: One who sees the book of Psalms should anticipate piety; one who sees the book of Proverbs should anticipate wisdom; one who sees the book of Job should be concerned about calamity.
רי״ףבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) שְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים קְטַנִּים הֵם: הָרוֹאֶה שִׁיר הַשִּׁירִים בַּחֲלוֹם – יְצַפֶּה לַחֲסִידוּת. קֹהֶלֶת – יְצַפֶּה לְחׇכְמָה. קִינוֹת – יִדְאַג מִן הַפּוּרְעָנוּת. הָרוֹאֶה מְגִלַּת אֶסְתֵּר – נֵס נַעֲשָׂה לוֹ.

There are also three minor books of Writings whose appearance in a dream is significant: One who sees Song of Songs in a dream should anticipate piety, as it describes God’s love for Israel; one who sees Ecclesiastes should anticipate wisdom; one who sees Lamentations should be concerned about calamity; and one who sees the scroll of Esther, it is a sign that a miracle will be performed on his behalf.
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הרואה ר׳ עקיבא בחלומו יצפה לחסידות. אית בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף קי) שנא׳ אספו לי חסידי אלו ר׳ עקיבא וחבריו שמסרו נפשם לזביחה על דברי תורה ואמרי׳ (שם) אמר רבה בר בר חנה שבקה ר׳ עקיבא לחסידותיה:
הרואה ר׳ אלעזר בן עזריה יצפה לחכמה לפי שנתמנה בישיבה והוא בן י״ח שנה והיה הוא כבר חכם מאד כמו שאתה מוצא (חגיגה דף ג) אמר ר׳ יהושע עליו אין דור יתום שר׳ אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו ואמרו בשבחו (גיטין דף סז) ר׳ אלעזר בן עזריה קופה של בשמים כלומר שהיה מאסף החכמות ומסדר אותם ושנינו (סוטה דף מט) משמת ראב״ע בטלה עטרת החכמים ואע״פ שר״ע הגיע למעלה יתירה וגדולה בחכמה שאפי׳ משה רבינו כשהראהו הקב״ה דורות העתידין כשראה את ר׳ עקיבא אמר לפני הקב״ה רבש״ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע״י כמפורש בפ׳ הקומץ את המנחה (מנחות ד׳ כט) מיהו לא התחיל ללמוד ולגרוס עד שהיה בן מ׳ שנה כמו שאמרו (בשלהי ספרי) ר׳ עקיבא למד תורה בן מ׳ שנה ושימש את החכמים מ׳ שנה ופרנס את ישראל מ׳ שנה ואפשר שחסידותו היתה יתירה על חכמתו ולפיכך הוא משובח בחסידות:
ר׳ ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות מפני שבימיו היו ישראל עומדין בצרות וגזירות ומלחמות בסוף זמן בית שני וכבר נשבה בנערותו ופדאהו ר׳ יהושע בן חנניה כמפורש בפ׳ הניזקין (גיטין דף נח) מעשה בר׳ יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית הסוהר כו׳ אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר׳ ישמעאל בן אלישע ואיתא בסוף גמ׳ דהוריות דבני מערבא ושימש בכהונה גדולה כדאמרי׳ בפ׳ מאימתי קורין (דף ז) תניא אמר ר׳ ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי לבית קה״ק להקטיר קטורת לפני לפנים וקודם חרבן הבית נהרג עם רבן שמעון בן גמליאל דתניא במכילתא דר׳ ישמעאל כשנהרג ר׳ שמעון ור׳ ישמעאל אמר להן ר׳ עקיבא לתלמידיו התקינו עצמיכם לפורענות שאילו טובה עתידה לבא בדורנו בתחלה לא היו מקבלין אותה אלא רבן שמעון ור׳ ישמעאל ועכשיו גלוי לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו שנא׳ (ישעיהו נ״ז:א׳) הצדיק אבד וגו׳ ובפ׳ עגלה ערופה דמס׳ סוטה (דף מח) ובפ׳ דיני ממונות דתחלת סנהדרי׳ (דף יא) אמרי׳ ת״ר משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה״ק מישראל אף הוא אומר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידין למיתי על עמא עיקרה דהא בריי׳ בתוס׳ סוטה ובפ׳ העור והרוטב במסכת שחיטת חולין (דף קכג) אמרו אל תתמה שהרי קרקפלו של ר׳ (יהושע) [ישמעאל] מונח בראשי מלכים:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שיר השירים – כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובדומה לכך, שלשה ספרי כתובים קטנים הם, שהם מגילות בלבד, ומשמעות שונה לכל אחד מהם ביחס לרואה אותם בחלום: הרואה את שיר השירים בחלוםיצפה לחסידות, לפי שהוא מתפרש כתיאור אהבת ה׳ לישראל. קהלתיצפה לחכמה. קינות (איכה) — ידאג מן הפורענות. הרואה בחלום מגלת אסתר — סימן הוא כי נס נעשה לו.
There are also three minor books of Writings whose appearance in a dream is significant: One who sees Song of Songs in a dream should anticipate piety, as it describes God’s love for Israel; one who sees Ecclesiastes should anticipate wisdom; one who sees Lamentations should be concerned about calamity; and one who sees the scroll of Esther, it is a sign that a miracle will be performed on his behalf.
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) שְׁלֹשָׁה חֲכָמִים הֵם: הָרוֹאֶה רַבִּי בַּחֲלוֹם – יְצַפֶּה לְחׇכְמָה. ראב״ערַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה – יְצַפֶּה לַעֲשִׁירוּת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע – יִדְאַג מִן הַפּוּרְעָנוּת.

There are three Sages whose appearance in a dream is significant: One who sees Rabbi Yehuda HaNasi in a dream should anticipate wisdom; one who sees Rabbi Elazar ben Azarya should anticipate wealth, as he was particularly wealthy; and one who sees Rabbi Yishmael ben Elisha should be concerned about calamity, as he was one of the ten martyrs executed by the Romans.
רי״ףרש״יריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רבי ישמעאל בן אלישע – מהרוגי מלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו.
ר׳ ישמעאל בן אלישע יצפה לחכמה – וזהו חברו של ר״ע שלא נהרג והיה חכם גדול אבל ר׳ ישמעאל בן אלישע זקנו נהרג והרואה אותו ידאג מן הפורעניות כמו שאמרו על ר׳ עקיבא.
ר׳ ישמעאל בן אלישע יצפה לחכמה – וזהו חברו של ר׳ עקיבא שלא נהרג והיה חכם גדול. אבל ר׳ ישמעאל בן אלישע זקנו נהרג והרואה אותו ידאג מן הפורעניות כמו שאמרו על ר׳ עקיבא:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלשה חכמים הם, ומשמעות שונה לכל אחד מהם ביחס לרואה אותם בחלום: הרואה את רבי בחלוםיצפה לחכמה. ראה את ר׳ אלעזר בן עזריהיצפה לעשירות, שהיה ר׳ אלעזר בן עזריה עשיר מופלג. ואם ראה את ר׳ ישמעאל בן אלישעידאג מן הפורענות, שר׳ ישמעאל הוא אחד מעשרת הרוגי מלכות.
There are three Sages whose appearance in a dream is significant: One who sees Rabbi Yehuda HaNasi in a dream should anticipate wisdom; one who sees Rabbi Elazar ben Azarya should anticipate wealth, as he was particularly wealthy; and one who sees Rabbi Yishmael ben Elisha should be concerned about calamity, as he was one of the ten martyrs executed by the Romans.
רי״ףרש״יריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) שְׁלֹשָׁה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם: הָרוֹאֶה בֶּן עַזַּאי בַּחֲלוֹם – יְצַפֶּה לַחֲסִידוּת. בֶּן זוֹמָא – יְצַפֶּה לְחׇכְמָה. אַחֵר – יִדְאַג מִן הַפּוּרְעָנוּת.

There are three Torah scholars who, despite their greatness in Torah, were never given the title Rabbi, and whose appearance in a dream is significant: One who sees Ben Azzai in a dream should anticipate piety; one who sees Ben Zoma should anticipate wisdom; and one who sees Aḥer, Elisha ben Avuya, should be concerned about calamity, as he strayed from the path of righteousness.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלשה ת״ח כו׳ בן עזאי כו׳. לעיל נקט ג׳ חכמים שזכו לסמיכות ונקראו רבי אבל הני ג׳ בן עזאי ובן זומא ואחר לא זכו לסמיכות ולאו חכמים מקרי אלא ת״ח ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כן שלשה תלמידי חכמים הם, שהיו גדולים בתורה אף על פי שלא זכו להסמך ולהקרא רבי, ומשמעות שונה לכל אחד מהם ביחס לרואה אותם בחלום: הרואה את בן עזאי בחלוםיצפה לחסידות. ראה את בן זומאיצפה לחכמה. ואם ראה את אחר (אלישע בן אבויה) — ידאג מן הפורענות, שכן יצא לתרבות רעה.
There are three Torah scholars who, despite their greatness in Torah, were never given the title Rabbi, and whose appearance in a dream is significant: One who sees Ben Azzai in a dream should anticipate piety; one who sees Ben Zoma should anticipate wisdom; and one who sees Aḥer, Elisha ben Avuya, should be concerned about calamity, as he strayed from the path of righteousness.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) כׇּל מִינֵי חַיּוֹת יָפוֹת לַחֲלוֹם, חוּץ מִן הַפִּיל וְהַקּוֹף וְהַקִּפּוֹד. וְהָאָמַר מָר, הָרוֹאֶה פִּיל בַּחֲלוֹם פֶּלֶא נַעֲשָׂה לוֹ! לָא קַשְׁיָא, הָא דִּמְסָרַג, הָא דְּלָא מְסָרַג.

The Gemara says: All types of animals are auspicious signs for a dream except for an elephant, a monkey and a long-tailed ape. The Gemara asks: Didn’t the Master say: A miracle will be performed for one who sees an elephant in a dream? The Gemara answers: This is not difficult. This statement that a vision of an elephant is a good omen refers to a case where it is saddled, while this statement that it is not a good omen refers to a case where it is not saddled.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חוץ מן הפיל והקוף והקפוד – שמשונין במראיהן. קפוד חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ״א.
דמסרג – אוכף על גביו וי״א נתון באפסר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב אמרו: כל מיני חיות יפות לחלום, כשאדם רואה אותם בחלום, חוץ מן הפיל והקוף והקפוד. ושואלים: והאמר מר [והרי אמר החכם] שהרואה פיל בחלום פלא נעשה לו! ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] שאמר החכם שסימן יפה הוא לו, הרי זה באופן שראהו דמסרג הוא חבוש אוכף], הא [זה] ששנינו שראיית פיל אינה סימן יפה, הרי זה באופן דלא מסרג [כשאינו חבוש אוכף].
The Gemara says: All types of animals are auspicious signs for a dream except for an elephant, a monkey and a long-tailed ape. The Gemara asks: Didn’t the Master say: A miracle will be performed for one who sees an elephant in a dream? The Gemara answers: This is not difficult. This statement that a vision of an elephant is a good omen refers to a case where it is saddled, while this statement that it is not a good omen refers to a case where it is not saddled.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) כׇּל מִינֵי מַתֶּכֶת יָפִין לַחֲלוֹם, חוּץ מִמָּר, פְּסָל, וְקַרְדּוֹם. וְהָנֵי מִילֵּי דַּחֲזַנְהוּ בְּקַתַּיְיהוּ. כׇּל מִינֵי פֵּירוֹת יָפִין לַחֲלוֹם, חוּץ מִפַּגֵּי תְמָרָה. כׇּל מִינֵי יְרָקוֹת יָפִין לַחֲלוֹם, חוּץ מֵרָאשֵׁי לְפָתוֹת. וְהָאָמַר רַב: לָא אִיעַתַּרִי עַד דַּחֲזַאי רָאשַׁי לְפָתוֹת! כִּי חֲזָא – בְּכַנַּיְיהוּ חֲזָא. כׇּל מִינֵי צִבְעוֹנִין יָפִין לַחֲלוֹם, חוּץ מִן הַתְּכֵלֶת. כׇּל מִינֵי עוֹפוֹת יָפִין לַחֲלוֹם, חוּץ מִן קַרְיָא וְקִפּוֹפָא וְקוּרְפְּרַאי.:

Similarly, the Gemara says: All types of metal utensils are auspicious signs for a dream, except for a hoe, a chisel, and an axe, as these are instruments of destruction. The Gemara notes that this applies specifically when they are seen on their handles. On a similar note, the Gemara says: All kinds of fruit are auspicious signs for a dream except for unripe dates. All kinds of vegetables are auspicious signs for a dream except for turnip heads. The Gemara challenges: Didn’t Rav say: I did not become wealthy until I saw turnip heads in my dream? Apparently turnip heads are a good omen. The Gemara responds: When Rav saw them, he saw them on their stems; if one sees turnip heads already picked, it is a bad omen. Similarly, all kinds of colors are auspicious signs for a dream, except for sky-blue [tekhelet]. All kinds of birds are auspicious signs in a dream except for an eagle-owl, and an owl, and a kurferai, all of which are nocturnal and have strange and frightening appearances.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יגליון הש״ס לרע״אבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך קדיא
קדיאא(ברכות נז:) כל מיני עופות יפין לחלום חוץ מקדיא וקיפופא (נדה כג.) והרי עוף שאין עיניו הולכת לפניו כשל אדם קדיא וקיפופא דעיניהן הולכת לפניהם כשל אדם הכוס וינשוף תרגום קדיא וקיפופא פי׳ עיניהם לפניהם כשל אדם אבל שאר עופות עיניהם בצידי הראש. (א״ה לפנינו קריא ברי״ש):
א. [ארט פויגיל.]
חוץ ממר – פשו״ר בלעז.
פסל – דוליי״ר.
דחזנהו בקתייהו – שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית.
פגי תמרה – שלא בשלו כל צרכן.
בכנייהו – במחובר אבל בתלוש סימן הוא למכות כדפשר ליה בר הדיא לרבא קולפי בלעת.
תכלת – ירוק הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא.
קריא – יבנ״ץ.
קפופא – צואיט״א בלעז ויש לה לסתות כלחיי אדם לפיכך הן מגונים.
קורפראי – טלפ״א.
גמ׳ כל מיני עופות. עי׳ נדה דף כ״ג ע״א בתו׳ ד״ה קריא שהי׳ להם גירסא אחרת כאן:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כעין זה אמרו שכל מיני כלי מתכת יפין לחלום, חוץ ממר (מעדר), פסל (מפסלת), וקרדום, שכן כלים אלה עשויים לקלקול. והני מילי דחזנהו בקתייהו [ודברים אלה אמורים דווקא כשראה אותם עם קתותיהם, ידיותיהם]. וכעין זה אמרו: כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה, שהם תמרים שלא הבשילו כל צרכם. וכן כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. ומקשים, והאמר [והרי אמר] רב: לא איעתרי [התעשרתי] עד דחזאי [שראיתי] בחלומי ראשי לפתות, והרי שהוא סימן טוב! ומשיבים: רב כי חזא [כאשר ראה] אותם — בכנייהו חזא [במקום גידולם הוא שראה], אבל כשרואה בחלום ראשי לפתות תלושים — סימן רע הוא לו. וכעין זה: כל מיני צבעונין (צבעים) יפין לחלום, חוץ מן התכלת. וכן כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי, ששלושתם עופות לילה ודמותם משונה ומפחידה.
Similarly, the Gemara says: All types of metal utensils are auspicious signs for a dream, except for a hoe, a chisel, and an axe, as these are instruments of destruction. The Gemara notes that this applies specifically when they are seen on their handles. On a similar note, the Gemara says: All kinds of fruit are auspicious signs for a dream except for unripe dates. All kinds of vegetables are auspicious signs for a dream except for turnip heads. The Gemara challenges: Didn’t Rav say: I did not become wealthy until I saw turnip heads in my dream? Apparently turnip heads are a good omen. The Gemara responds: When Rav saw them, he saw them on their stems; if one sees turnip heads already picked, it is a bad omen. Similarly, all kinds of colors are auspicious signs for a dream, except for sky-blue [tekhelet]. All kinds of birds are auspicious signs in a dream except for an eagle-owl, and an owl, and a kurferai, all of which are nocturnal and have strange and frightening appearances.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יגליון הש״ס לרע״אבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ([הגו״ףהַגּוּף, הגו״ףהַגּוּף, מעי״ןמֵעֵין, משיבי״ןמְשִׁיבִין, ומרחיבי״ןוּמַרְחִיבִין, סִימָן]).:

The words: The body, the body, microcosm, ease, and comfort are mnemonics for matters that the Gemara will discuss, each of which represents a list with shared qualities, similar to the lists cited above.
רי״ףבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג המילים הגו״ף, הגו״ף, מעי״ן, משיבי״ן, ומרחיבי״ן, הן סימן לדברים שיידונו להלן בגמרא, ויש בכולם תכונות משותפות, בדומה למה ששנינו כבר.
The words: The body, the body, microcosm, ease, and comfort are mnemonics for matters that the Gemara will discuss, each of which represents a list with shared qualities, similar to the lists cited above.
רי״ףבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ג׳שְׁלֹשָׁה נִכְנָסִין לַגּוּף, וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן: גּוּדְגְּדָנִיּוֹת, וְכַפְנִיּוֹת, וּפַגֵּי תְמָרָה. שְׁלֹשָׁה אֵין נִכְנָסִין לַגּוּף, וְהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן, אֵלּוּ הֵן: רְחִיצָה, וְסִיכָה, וְתַשְׁמִישׁ. שְׁלֹשָׁה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: שַׁבָּת, שֶׁמֶשׁ וְתַשְׁמִישׁ.

The Gemara says: Three food items enter the body yet the body does not benefit from them: Cherries, bad dates, and unripe dates. In contrast: Three matters do not enter the body yet the body benefits from them, and they are: Washing, anointing, and usage [tashmish], commonly used as a euphemism for conjugal relations. Three matters are microcosms of the World-to-Come, and they are: Sabbath, the sun and usage.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גודגדניות – צירתי״ש.
כפניות – מין תמרים רעים.
שמש – חמה זורחת.
שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה כו׳. וכתבו בזה דמה״ט דאין נכנסין לגוף אין מברכין על הנאתן ונראה דכה״ג יש לפרש בהך דלעיל מיניה שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה כו׳ דנהנה כו׳. נמי דמה״ט אין לברך עליהן דהברכה משום הנאה היא כדאמרינן בפרק כיצד מברכין וק״ל:
שלשה מעין עוה״ב שבת כו׳. לכאורה משום שהוא יום מנוחה אבל לא הוי דומיא דאינך שמש ותשמיש דמשום הנאה נגעו בה והיינו טעימת מאכל כדאמרי׳ (פ׳ ד׳ מיתות) [כל כתבי קיט] תבלין יש בה ושבת שמה וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרו: שלשה דברים נכנסים לגוף, ואולם אין הגוף נהנה מהן, והם גודגדניות, וכפניות (תמרים גרועים), ופגי תמרה. ולעומת זאת: שלשה דברים אין נכנסין לגוף, ואף על פי כן הגוף נהנה מהן, ואלו הן: רחיצה, וסיכה ותשמיש. ועוד אמרו: שלשה דברים הם מעין העולם הבא, ואלו הן: שבת, שמש ותשמיש.
The Gemara says: Three food items enter the body yet the body does not benefit from them: Cherries, bad dates, and unripe dates. In contrast: Three matters do not enter the body yet the body benefits from them, and they are: Washing, anointing, and usage [tashmish], commonly used as a euphemism for conjugal relations. Three matters are microcosms of the World-to-Come, and they are: Sabbath, the sun and usage.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תַּשְׁמִישׁ דְּמַאי? אִילֵּימָא תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה – הָא מִכְחָשׁ כָּחֵישׁ! אֶלָּא תַּשְׁמִישׁ נְקָבִים.

The Gemara asks: Usage of what benefits the body and is a microcosm of the World-to-Come? If you say that it refers to conjugal relations, doesn’t that weaken the body? Rather, it refers to usage of his orifices, relieving oneself.
רי״ףבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על כך שאלו: תשמיש דמאי [של מה], איזה תשמיש? אילימא [אם נאמר] כי הכוונה לתשמיש המטההא מכחש כחיש [הרי הוא מכחיש] ומחליש את הגוף! אלא הכוונה לתשמיש נקבים — שנפנה לצרכיו.
The Gemara asks: Usage of what benefits the body and is a microcosm of the World-to-Come? If you say that it refers to conjugal relations, doesn’t that weaken the body? Rather, it refers to usage of his orifices, relieving oneself.
רי״ףבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) שְׁלֹשָׁה מְשִׁיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: קוֹל, וּמַרְאֶה, וָרֵיחַ. שְׁלֹשָׁה מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים.:

Three matters ease one’s mind, and they are: Voice, sight, and smell, when they are pleasant and aesthetic. Three matters give a person comfort, and they are: A beautiful abode, a beautiful wife, and beautiful vessels.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

קול – של מיני זמר או קול ערב של אשה.
שלשה משיבין דעתו כו׳ ושלשה מרחיבין כו׳. ר״ל משיבין דעתו אם הוא דואג וביגון משיבין ומסירין האנחה ממנו ומרחיבין כו׳ היינו שיהיה דעתו ונפשו רחבה למיהדר אחר תענוגי עוה״ז כמ״ש בבלעם ונפשו רחבה וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד אמרו, שלשה דברים משיבין דעתו של אדם, ואלו הן: קול, ומראה, וריח, שכאשר הם נעימים וטובים, הריהם משיבים דעתו של אדם. ועוד, שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם, ואלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים.
Three matters ease one’s mind, and they are: Voice, sight, and smell, when they are pleasant and aesthetic. Three matters give a person comfort, and they are: A beautiful abode, a beautiful wife, and beautiful vessels.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) חמש״החֲמִשָּׁה ושש״הוְשִׁשָּׁה ועשר״הוַעֲשָׂרָה סִימָן]:: חֲמִשָּׁה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, אֵלּוּ הֵן: אֵשׁ, דְּבַשׁ, וְשַׁבָּת, וְשֵׁינָה, וַחֲלוֹם. אֵשׁ – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנָּם. דְּבַשׁ – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַמָּן. שַׁבָּת – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לָעוֹלָם הַבָּא. שֵׁינָה – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַמִּיתָה. חֲלוֹם – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַנְּבוּאָה

The numbers five, six, and ten are mnemonics for the categories to follow. The Gemara says: There are five matters in our world which are one-sixtieth of their most extreme manifestations. They are: Fire, honey, Shabbat, sleep, and a dream. The Gemara elaborates: Our fire is one-sixtieth of the fire of Gehenna; honey is one-sixtieth of manna; Shabbat is one-sixtieth of the World-to-Come; sleep is one-sixtieth of death; and a dream is one-sixtieth of prophecy.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה׳ אחד מס׳ אלו הן כו׳. ל״ד נקט אחד מס׳ כמ״ש התוספות בכמה דוכתין ועי״ל לפי מה שמצינו לענין בטול דא׳ מס׳ אינו בטל ויש בו קצת ממשות כדילפינן מזרוע בשלה ה״נ בדוגמא קאמר בכל הני ששה דקחשיב דיש בהו קצת ממשות מדוגמתו וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד המילים חמש״ה, ושש״ה, ועשר״ה הן סימן לדברים שיידונו להלן. אמרו: חמשה דברים בעולמנו, שכל אחד מהם הוא אחד מששים לדברים גדולים השייכים לדרגה עליונה, ואלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. ומפרטים: אש שלנו היא אחד מששים לגיהנם. דבשאחד מששים למן. שבתאחד מששים לעולם הבא. שינהאחד מששים למיתה. חלוםאחד מששים
The numbers five, six, and ten are mnemonics for the categories to follow. The Gemara says: There are five matters in our world which are one-sixtieth of their most extreme manifestations. They are: Fire, honey, Shabbat, sleep, and a dream. The Gemara elaborates: Our fire is one-sixtieth of the fire of Gehenna; honey is one-sixtieth of manna; Shabbat is one-sixtieth of the World-to-Come; sleep is one-sixtieth of death; and a dream is one-sixtieth of prophecy.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) שִׁשָּׁה דְּבָרִים סִימָן יָפֶה לַחוֹלֶה, אֵלּוּ הֵן: עִטּוּשׁ, זֵיעָה, שִׁלְשׁוּל, קֶרִי, וְשֵׁינָה, וַחֲלוֹם. עִטּוּשׁ – דִּכְתִיב: {איוב מ״א:י׳} ״עֲטִישׁוֹתָיו תָּהֵל אוֹר״. זֵיעָה – דִּכְתִיב: {בראשית ג׳:י״ט} ״בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם״. שִׁלְשׁוּל – דִּכְתִיב: {ישעיהו נ״א:י״ד} ״מִהַר צוֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת״. קֶרִי – דִּכְתִיב: {ישעיהו נ״ג:י׳} ״יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים״. שֵׁינָה – דִּכְתִיב: {איוב ג׳:י״ג} ״יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי״. חֲלוֹם – דִּכְתִיב: {ישעיהו ל״ח:ט״ז} ״וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי

Similarly: Six matters are good omens for the sick: Sneezing, sweating, diarrhea, a seminal emission, sleep, and a dream. These are all alluded to in Scripture: Sneezing, as it is written: “His sneezes flash forth light” (Job 41:10), indicating that by means of a sneeze one comes to see the light of the world. Sweat, as it is written: “In the sweat of your face shall you eat bread” (Genesis 3:19). Diarrhea, as it is written: “He that is bent down shall speedily be loosed; and he shall not go down dying into the pit” (Isaiah 51:14). A seminal emission, as it is written: “That he might see his seed, prolong his days” (Isaiah 53:10). Sleep, as it is written: “I should have slept; then had I been at rest” (Job 3:13). A dream, as it is written: “Wherefore You recover me [vataḥalimeni], and make me to live” (Isaiah 38:16); vataḥalimeni is interpreted as etymologically similar to ḥalom, dream.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך עטש
עטשא(ברכות כד:) עיטוש אעיטוש לא קשיא הא מלמעלה הא מלמטה פי׳ מלמעלה יפה הוא כגון זה דגרסינן (ברכות נז:) עיטוש יפה לחולה דכתיב עטישותיו תהל אור והוא מחוטמו ובפיו ובלעז אישטר״נוטרי (נדה סג) אלו הן הווסתות מפהקת ומעטשת מלמטה כגון זה דגרסי׳ (ברכות נז:) ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין חברו שומעו. (בילמדנו ויהי כי זקן יצחק) עד ימי יעקב היה אדם עוטש ומת תדע לך שכך הוא אדם עוטש והוא אומר לו חיים טובים מכלל שהיה מת מעיקרא עמד לו יעקב ובקש עליה רחמים וכו׳:
ערך עטש
עטשב(ברכות כד:) עיטוש אעיטוש לא קשיא הא מלמעלה הא מלמטה פי׳ מלמעלה יפה הוא כגון זה דגרסינן (ברכות נז:) עיטוש יפה לחולה דכתיב עטישותיו תהל אור והוא מחוטמו ובפיו ובלעז אישטר״נוטרי (נדה סג) אלו הן הווסתות מפהקת ומעטשת מלמטה כגון זה דגרסי׳ (ברכות נז:) ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין חברו שומעו. (בילמדנו ויהי כי זקן יצחק) עד ימי יעקב היה אדם עוטש ומת תדע לך שכך הוא אדם עוטש והוא אומר לו חיים טובים מכלל שהיה מת מעיקרא עמד לו יעקב ובקש עליה רחמים וכו׳:
א. [ניעסען.]
ב. [ניעסען.]
עטוש – אשטרנוד״ר.
מהר צועה – מי שצריך להריק מעיו הרקת כלי נקראת צעיה שנאמר (ירמיהו מח) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו במואב כתיב.
ותחלימני והחייני – בחזקיה כתיב.
ששה דברים סימן יפה כו׳. זיעה דכתיב בזעת אפיך וגו׳ לפי פשטיה קללה הוא שיאכל לחמו בטורח אלא לסימן בעלמא נקטיה הכא וכן מיהר צועה וגו׳ בע׳ לאו היינו צואה בא׳ וכן ותחלימני מלשון בריאות הוא לפי פשטיה אלא לסימן בעלמא נקטו הני קראי וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לנבואה. כעין זה אמרו: ששה דברים סימן יפה הם לחולה: עטוש, זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום. ורמז בכתובים לדברים: עטושדכתיב [שנאמר]: ״עטישותיו תהל אור״ (איוב מא, י), הנדרש שעל ידי העיטוש מגיע הוא לראות באורו של העולם. זיעהדכתיב [שנאמר]: ״בזעת אפיך תאכל לחם״ (בראשית ג, יט). שלשולדכתיב [שנאמר]: ״מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת״ (ישעיהו נא, נד). קרידכתיב [שנאמר]: ״יראה זרע יאריך ימים״ (שם כג, י). שינהדכתיב [שנאמר]: ״ישנתי אז ינוח לי״ (איוב ג, יג). חלוםדכתיב [שנאמר]: ״ותחלימני והחיני״ (ישעיהו לח, טז), ״ותחלימני״ — לשון חלום.
Similarly: Six matters are good omens for the sick: Sneezing, sweating, diarrhea, a seminal emission, sleep, and a dream. These are all alluded to in Scripture: Sneezing, as it is written: “His sneezes flash forth light” (Job 41:10), indicating that by means of a sneeze one comes to see the light of the world. Sweat, as it is written: “In the sweat of your face shall you eat bread” (Genesis 3:19). Diarrhea, as it is written: “He that is bent down shall speedily be loosed; and he shall not go down dying into the pit” (Isaiah 51:14). A seminal emission, as it is written: “That he might see his seed, prolong his days” (Isaiah 53:10). Sleep, as it is written: “I should have slept; then had I been at rest” (Job 3:13). A dream, as it is written: “Wherefore You recover me [vataḥalimeni], and make me to live” (Isaiah 38:16); vataḥalimeni is interpreted as etymologically similar to ḥalom, dream.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) שִׁשָּׁה דְּבָרִים מְרַפְּאִין אֶת הַחוֹלֶה מֵחׇלְיוֹ וּרְפוּאָתוֹ רְפוּאָה, אֵלּוּ הֵן: כְּרוּב, וּתְרָדִין, וְסִיסִין יְבֵשִׁין, וְקֵיבָה, וְהֶרֶת, וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד. וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף דָּגִים קְטַנִּים. וְלָא עוֹד, אֶלָּא שֶׁדָּגִים קְטַנִּים מַפְרִין וּמַבְרִין כׇּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם.

Similarly: Six matters cure a sick person from his illness, and their cure is an effective cure. They are: Cabbage, beets, dried foley, a medicinal plant, the stomach, the placenta, and the diaphragm of an animal. Some say that small fish also possess these qualities. Furthermore, small fish cause one’s entire body to flourish and become healthy.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך רת
רתא(ברכות נז:) קיבה והרת ויותרת הכבד פי׳ קיבה לא הקיבה שבבהמה גדולה היא אלא שבבהמה קטנה שמעמידין בה את הגבינה היינו חתיכה רכה ולבנה של בשר שיש בכבשים קטנים שעדיין יונקין החלב הוויא על לובן כלפי צואר חתיכה יתירה וזו היא הרת וקורין אותה בלשון לעז אנמ״לי יותרת הכבד כמשמעה מרפאין בה את בעלי שברירין שבעין זה פי׳ רב האי גאון ז״ל פ״א בערך הרת מסתפקא לן אי ה״א יסוד אי לא (א״ב כבר הביאו בערך הרת ופירשו רחם):
א. [געבער מוטטער.]
תרדין – בלי״ץ.
מי סיסין – בשול פוליאו״ל.
והרת – וידלייר״א שהשליל בתוכה.
יותרת הכבד – אייבר״ש של בהמה.
ומברין – לשון בריאות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכעין זה: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה, ואלו הן: כרוב, ותרדין, וסיסין יבשין, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד. ויש אומרים כי תכונות אלו יש אף לדגים קטנים. ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם.
Similarly: Six matters cure a sick person from his illness, and their cure is an effective cure. They are: Cabbage, beets, dried foley, a medicinal plant, the stomach, the placenta, and the diaphragm of an animal. Some say that small fish also possess these qualities. Furthermore, small fish cause one’s entire body to flourish and become healthy.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) עֲשָׂרָה דְּבָרִים מַחֲזִירִין אֶת הַחוֹלֶה לְחׇלְיוֹ, וְחׇלְיוֹ קָשֶׁה, אֵלּוּ הֵן: הָאוֹכֵל בְּשַׂר שׁוֹר, בָּשָׂר שָׁמֵן, בְּשַׂר צָלִי, בְּשַׂר צִפֳּרִים, וּבֵיצָה צְלוּיָה, וְתִגְלַחַת, וְשַׁחֲלַיִם, וְהֶחָלָב, וְהַגְּבִינָה וְהַמֶּרְחָץ. וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף אֱגוֹזִים. וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף קִשּׁוּאִים.

In contrast, there are ten matters that cause a sick person who has recovered to suffer a relapse of his illness, and his illness is even more severe, and they are: Eating ox meat, eating fatty meat in general, eating roasted meat, eating poultry, eating a roasted egg, shaving, eating cress, drinking milk, eating cheese, and bathing in a bathhouse. And some say eating nuts, and some say even eating cucumbers.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ותגלחת – אם מגלח.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולעומת זאת, עשרה דברים מחזירין את החולה שהתרפא מחוליו שוב לחליו, וחליו קשה משהיה, ואלו הן: האוכל בשר שור, בשר שמן בכלל, או בשר צלי, או בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת, שאם מתגלח החולה הרי זה מזיק לו, וכן אם היה אוכל שחלים, והחלב, והגבינה, ורחיצה בבית המרחץ. ויש אומרים שאף אכילת אגוזים. ויש אומרים שאף אכילת קשואים.
In contrast, there are ten matters that cause a sick person who has recovered to suffer a relapse of his illness, and his illness is even more severe, and they are: Eating ox meat, eating fatty meat in general, eating roasted meat, eating poultry, eating a roasted egg, shaving, eating cress, drinking milk, eating cheese, and bathing in a bathhouse. And some say eating nuts, and some say even eating cucumbers.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן קִשּׁוּאִים – מִפְּנֵי שֶׁהֵן קָשִׁין לַגּוּף כַּחֲרָבוֹת. אִינִי, וְהָכְתִיב: {בראשית כ״ה:כ״ג} ״וַיֹּאמֶר ה׳ לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ״: אַל תִּקְרֵי ״גּוֹיִם״ אֶלָּא ״גֵּיִים״, וא״רוְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵלּוּ אַנְטוֹנִינוּס וְרַבִּי, שֶׁלֹּא פָּסַק מִשֻּׁלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת וְלֹא קִשּׁוּאִין, לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

It was taught in the school of Rabbi Yishmael: Why are they called cucumbers [kishu’im]? Because they are as harmful [kashim] to the body as swords. The Gemara asks: Is that really so? Is it not written: “And the Lord said unto her: Two nations [goyim] are in your womb” (Genesis 25:23) and the Gemara says: Do not read it as goyim, rather read it as gayim, proud ones. And Rav Yehuda said that Rav said: This verse was fulfilled in these two great individuals who descended from Rebecca: Antoninus and Rabbi Yehuda HaNasi, whose tables, because of their wealth, never lacked for radish, lettuce or cucumbers, neither in summer nor in the rainy season. Apparently, cucumbers are good and are even a delicacy of kings.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שני גוים כו׳. אלא גיים כו׳ מפורש בפ״ק דמסכת ע״ז
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעין זה תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל: למה נקרא שמן קשואיםמפני שהן קשין לגוף כחרבות. ושואלים: איני [הרי אין הדבר כן], והכתיב [והרי נאמר]: ״ויאמר ה׳ לה שני גוים בבטנך״ (בראשית כה, כג), ואמרו: אל תקרי [תקרא] ״גוים״ אלא ״גיים״ (גאים), ואמר רב יהודה אמר רב: אלו שני אנשים גדולים שיצאו מרבקה, ובהם נתקיים פסוק זה, אנטונינוס ורבי, שמרוב עושרם לא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. והרי שהקישואים הם דבר טוב ואף מעדן מלכים!
It was taught in the school of Rabbi Yishmael: Why are they called cucumbers [kishu’im]? Because they are as harmful [kashim] to the body as swords. The Gemara asks: Is that really so? Is it not written: “And the Lord said unto her: Two nations [goyim] are in your womb” (Genesis 25:23) and the Gemara says: Do not read it as goyim, rather read it as gayim, proud ones. And Rav Yehuda said that Rav said: This verse was fulfilled in these two great individuals who descended from Rebecca: Antoninus and Rabbi Yehuda HaNasi, whose tables, because of their wealth, never lacked for radish, lettuce or cucumbers, neither in summer nor in the rainy season. Apparently, cucumbers are good and are even a delicacy of kings.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) לָא קַשְׁיָא: הָא בְּרַבְרְבֵי, הָא בְּזוּטְרֵי.

The Gemara resolves: This is not difficult. This that says they are harmful to the body refers to large ones, while this that says they were always served on the table of Rabbi Yehuda HaNasi and Antoninus refers to small ones.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זוטרי – יפין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] ששנינו שהם קשים לגוף הרי זה ברברבי [בגדולים], הא [זה] ששנינו שלא פסקו משולחנם של רבי ואנטונינוס, והרי שטובים הם, הרי זה בזוטרי [בקטנים].
The Gemara resolves: This is not difficult. This that says they are harmful to the body refers to large ones, while this that says they were always served on the table of Rabbi Yehuda HaNasi and Antoninus refers to small ones.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: מֵת בַּבַּיִת – שָׁלוֹם בַּבַּיִת. אָכַל וְשָׁתָה בַּבַּיִת – סִימָן יָפֶה לַבַּיִת. נָטַל כֵּלִים מִן הַבַּיִת – סִימָן רַע לַבַּיִת. תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא בִּמְסָאנָא וְסַנְדָּלָא. כֹּל דְּשָׁקֵיל שָׁכְבָא – מְעַלֵּי, בַּר מִמְּסָאנָא וְסַנְדָּלָא. כׇּל דְּיָהֵיב שָׁכְבָא – מְעַלֵּי, בַּר מֵעַפְרָא וְחַרְדְּלָא.:

With regard to dreams, the Sages taught: One who dreams that he sees a corpse in his house, it is a sign of peace in his house. If the corpse ate and drank in the house, it is good omen for the house. If the corpse removed vessels from the house, it is a bad omen for the house, as it suggests that the corpse is taking someone from the house with him. Rav Pappa explained this only if the dream was with regard to a shoe and a sandal, as that indicates that someone from the house is going to embark on a long journey. As the Sages said: Everything that a corpse takes in a dream is a good omen except a shoe and a sandal; everything that a corpse gives in a dream is a good omen except dust and mustard, which looks like dust, as they portend burial.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מסאנא וסנדלא – סימן יוצאי חוץ הוא שמוציא אחרים מן הבית.
עפרא – סימן הוא שרמז להם קבורה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה ועוד בענין החלום, תנו רבנן [שנו חכמים]: החולם שהוא רואה מת בבית — סימן הוא לשלום בבית. אכל ושתה המת בחלומו בביתסימן יפה לבית. נטל המת כלים מן הביתסימן רע הוא לבית, שמרמז הוא כאילו המת לוקח עמו מישהו מהבית. תרגמא [הסביר] זאת רב פפא במסאנא וסנדלא [במנעל וסנדל], שאם חלם שלקח המת דברים אלה הרי זה רמז שמישהו צריך ללכת לדרך ארוכה, וכן אמרו: כל מה דשקיל שכבא [שלוקח המת] בחלום — הרי זה מעלי [מעולה], בר ממסאנא וסנדלא [חוץ ממנעל וסנדל], וכל דיהיב שכבא [שנותן המת] בחלום — הרי זה מעלי [מעולה], בר מעפרא וחרדלא [חוץ מעפר וחרדל] הדומה במראהו לעפר, שהם סימן לקבורה.
With regard to dreams, the Sages taught: One who dreams that he sees a corpse in his house, it is a sign of peace in his house. If the corpse ate and drank in the house, it is good omen for the house. If the corpse removed vessels from the house, it is a bad omen for the house, as it suggests that the corpse is taking someone from the house with him. Rav Pappa explained this only if the dream was with regard to a shoe and a sandal, as that indicates that someone from the house is going to embark on a long journey. As the Sages said: Everything that a corpse takes in a dream is a good omen except a shoe and a sandal; everything that a corpse gives in a dream is a good omen except dust and mustard, which looks like dust, as they portend burial.
רי״ףרש״יבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה1. תָּנוּ רַבָּנַן: אהָרוֹאֶה מַרְקוּלִיס, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ״. במָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה2, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה3 מֵאַרְצֵנוּ. וּכְשֵׁם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמָּקוֹם זֶה כֵּן תֵּעָקֵר מִכׇּל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָשֵׁב לֵב עוֹבְדֵיהֶם לְעׇבְדֶךָ״. ובח״לוּבְחוּץ לָאָרֶץ אֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״וְהָשֵׁב לֵב עוֹבְדֵיהֶם לְעׇבְדֶךָ״ מִפְּנֵי שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם4. גרשב״ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף בְּחוּץ לָאָרֶץ צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: {צפניה ג׳:ט׳} ״אָז אהפוך אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה״.

We learned in the mishna that one who sees a place from which idolatry was eradicated should recite the blessing: Blessed…Who eradicated idolatry from our land. On this topic the Sages taught in the Tosefta: One who sees the idol called Mercury [Markulis] recites: Blessed…who has shown patience to those who violate His will, as each day new rocks would be thrown upon the pile constructed in Mercury’ honor (Tosafot). One who sees a place from which idolatry was eradicated should recite: Blessed…Who eradicated idolatry from our land. And just as it was eradicated from this place, so too may it be eradicated from all places of Israel, and restore the hearts of their worshippers to worship You. Outside of Eretz Yisrael, one need not recite: And restore the hearts of their worshippers to worship You, since it is predominantly populated by gentiles. Rabbi Shimon ben Elazar says: Even outside of Eretz Yisrael one is required to recite that formula because in the end of days all nations will convert, as it is stated: “For then will I turn to the peoples a pure language, that they may all call upon the Name of the Lord, to serve Him with one consent” (Zephaniah 3:9).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת גלולים:״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.
4. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרא״הרא״שתוספות רא״שריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך אשר
אשרא(ברכות נז:) בגמ׳ דמקום שנעקרה ממנו עבודה זרה טרוף להו ידא אגבייהו אמר רהוטו צדיקי. (שבת קיט.) בגמר׳ כיצד נפלה דליקה אמר להו אשור הייא (גיטין לד) בגמ׳ בראשונה היה עושה ב״ד ורבא הא דקא רהיט בתרייהו וא״ל אשור הבו ליה כי היכי דלישלם צער דההוא גברא פירוש אשור הייא מהרו מהרו:
ערך כפנת
כפנתב(ערלה פרק א) בכפניות של ערלה (בבא בתרא קו בכורות יח.) אדאכלת כפנייתא בבבל. (עירובין כח: בריש תוספתא מעשר שני) כפניות נלקחות בכסף מעשר ומטמאות טומאת אוכלין. (פסחים נב) כיוצא בו כפנייתא דשביעית (ברכות נז) שלשה דברים נכנסין בגוף וכפניות ופגי תמרא פי׳ פרי של תמר שאינו מתבשל לעולם ועוד מפורש בערך נסן:
ערך נפס
נפסג(שבת קה) המלבן והמנפס (ברכות נז) ניפס וטוה. (שבת עג:) המלבנו והמנפסו ויש ששונין כולן בצד״י ופירוש כמו דייק ונפיץ (בבא קמא צג:) הא דנפסיה נפוסי הא דסרקי סירוקי (א״ב פי׳ מפריד ומנער הצמר ביד):
ערך פסל
פסלדמזרדין ומפסלין כבר פירש כי בערך זבל. (כלים פי״ג) המפסלת והמקדח פי׳ כלי ברזל כמין מעצד רחב שהוא פוסל בו את העץ מן ויפסל שני לוחות. (ברכות נז בבא מציעא פב:) מר פסל וקרדום:
ערך צלק
צלקה(ברכות נז) עד דאצלק רישיה פי׳ צלחיה כלומר בקעו לשנים תרגום ויבקע וצלח (חולין קכד). התם דצלקיה מצלק הכא דעבדיה גסטרא:
א. [איילד, גשווינד.]
ב. [טייטלען.]
ג. [שיטטען, צו שטרייען.]
ד. [אב שניידען.]
ה. [שפאלטען.]
לב עובדיהם – על פושעי ישראל מתפלל.
הרואה מרקוליס – בתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת כוכבים וא״כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום לשלשים יום.
הרואה מרקוליס – פירש ר״י לא ידענא אמאי נקט מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים. ונראה לי דא״צ לברך רק במקום שבונים עכו״ם או שהועמדה שם מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין בה אבנים בכל יום והוי כמגדל עכו״ם אבל לא על עכו״ם קבועה שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה עכו״ם ממקום אחד ונתנה למקום אחר במקום שנתנה אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ובמקום שנעקרה אומר ברוך שעקר עכו״ם מן המקום הזה.
מקום שנעקרה ממנו ע״ז אומר ברוך שעקר ע״ז מארצנו. פי׳ ודוקא דאותו מקום הוא בארץ ישראלא. תנו רבנן הרואה את המרקילוס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. פי׳ לפי שהיא ע״ז מכוערת ומחודשת לזרוק אבנים לאבנים ולקבלן באלוהב. אמר רב המנונא הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות ראה בבל הרשעה. כלומר גופה של עיר. אומר ברוך שהחריב בבל הרשעה ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ראה את המרקילוס. פי׳ ע״ז שהיא בבבל. אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ראה גוב אריות וכבשן האש אומר ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה ראה מקום שנוטלין ממנו העפר אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים. פי׳ דמקיים מאי דכתיב וטאטאתיה במטאטי השמד. מר בריה דרבינא כי מטא לבבל הוה מצריר עפרא בסודריה ושדי ליה אבראי אמר וטאטאתיה במטאטי השמד כתיב.
א. ע׳ לעיל הערה 3.
ב. ע׳ תר״י די״א דלאו דוקא מרקוליס אלא ה״ה שאר ע״ז וכ״ה בר״מ פ״י מברכות והא דנקט מרקוליס דהיא היתה מצויה במקומם ביותר, וי״א דדוקא מרקוליס שמשליכים לה אבנים ועובדים לאותם אבנים ונמצא דמתחדשת הע״ז בכל יום ולכן מברכים ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו, ואולי זהו גם כונת רבינו וצ״ל מתחדשת תחת מחודשת, ותרתי קאמר מכוערת וגם מתחדשת.
מתני׳ הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים יאמר ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו. ירושלמי כשנעקרה עבודת כוכבים ממקומה בא״י אבל נעקרה עבודת כוכבים ממקום אחר אומר ברוך שעקר עבודת כוכבי׳ ממקום הזה:
גמ׳ ת״ר הרואה את המרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו.
הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים וכו׳ – האי דנקט מרקוליס טפי משאר עבודת כוכבים שמא במקום התנא היו עובדין לה ויש שרוצין לומר שאין מברכין ברכה זו אלא במקום שבונים מחדש [ולכך נקט] מרקוליס שזורקין לה אבנים בכל יום וכל ג׳ אבנים מהם קרויה עבודת כוכבים א״כ הוי כמו בונה בכל יום עבודת כוכבים, ולא נהירא דבתוספ׳ קתני הרואה עבודת כוכבים ולא הזכיר מרקוליס, וברכה זו אינה אלא משלשים יום לשלשים יום כדפרשינן לעיל [ולהכי נקט] ראה מרקוליס לפי שעבודת כוכבים זו בבבל היתה:
מקום שנעקרה – ובחוצה לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם וכו׳. לכאורה משמע דלא פליג אלא אם צריך לומר השב לב עובדיהם אבל אברכה פשיטא דאף בחוצה לארץ מברך. וי״א דאכולה מילתא פליג. והרמב״ם ז״ל כתב שאף בחוצה לארץ מברך על המקום הזה. וכתב שצריך לומר והשב לב עובדיהם אף על פי שאינן ישראל כר׳ שמעון בן אלעזר.
מקום שנעקרה:
ובחוצה לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם וכו׳ – לכאורה משמע דלא פליג אלא אם צריך לומר השב לב עובדיהם אבל אברכה פשיטא דאף בחוצה לארץ מברך. ויש אומרים דאכולה מילתא פליג. והרמב״ם ז״ל כתב שאף בחוצה לארץ מברך על המקום הזה וכתב שצריך לומר והשב לב עובדיהם אף על פי שאינן ישראל כר׳ שמעון בן אלעזר:
תוס׳ בד״ה הרואה מרקולים בתוספתא תנן במקום מרקולים דהכא עו״ג וא״כ כו׳ שמקומו של רב המנונא היו כו׳ כצ״ל נ״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ו שנינו במשנה שהרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה מברך ״ברוך... שעקר עבודה זרה מארצנו״. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים] בתוספתא: הרואה את העבודה זרה ששמה מרקוליס, אומר: ״ברוך... שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״, שבכל יום היו מוסיפים וזורקים אבנים חדשות על הגל שבנו לכבודו (תוספות). והרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר ״ברוך... שעקר עבודה זרה מארצנו. וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך״. ובחוץ לארץ אין צריך לומר ״והשב לב עובדיהם לעבדך״ מפני שרובה מאכלסת גויים. ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שכל העמים עתידים להתגייר לעתיד לבוא, שנאמר: ״כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא בשם ה׳ לעובדו שכם אחד״ (צפניה ג, ט).
We learned in the mishna that one who sees a place from which idolatry was eradicated should recite the blessing: Blessed…Who eradicated idolatry from our land. On this topic the Sages taught in the Tosefta: One who sees the idol called Mercury [Markulis] recites: Blessed…who has shown patience to those who violate His will, as each day new rocks would be thrown upon the pile constructed in Mercury’ honor (Tosafot). One who sees a place from which idolatry was eradicated should recite: Blessed…Who eradicated idolatry from our land. And just as it was eradicated from this place, so too may it be eradicated from all places of Israel, and restore the hearts of their worshippers to worship You. Outside of Eretz Yisrael, one need not recite: And restore the hearts of their worshippers to worship You, since it is predominantly populated by gentiles. Rabbi Shimon ben Elazar says: Even outside of Eretz Yisrael one is required to recite that formula because in the end of days all nations will convert, as it is stated: “For then will I turn to the peoples a pure language, that they may all call upon the Name of the Lord, to serve Him with one consent” (Zephaniah 3:9).
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרא״הרא״שתוספות רא״שריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) דָּרַשׁ רַב הַמְנוּנָא: דהָרוֹאֶה בָּבֶל הָרְשָׁעָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ חָמֵשׁ בְּרָכוֹת. רָאָה בָּבֶל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱרִיב בָּבֶל הָרְשָׁעָה״. רָאָה בֵּיתוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱרִיב בֵּיתוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע״. הרָאָה גּוֹב שֶׁל אֲרָיוֹת אוֹ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה״. רָאָה מַרְקוּלִיס, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ״. ורָאָה מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ עָפָר, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה גּוֹזֵר וּמְקַיֵּים״.

The Gemara goes on to discuss special blessings instituted by the Sages to be recited upon seeing extraordinary sights. Rav Hamnuna taught: One who sees the wicked Babylonia must recite five blessings. The Gemara elaborates:
One who saw the ruins of Babylonia, recites: Blessed…Who destroyed the wicked Babylonia.
One who saw the ruins of Nebuchadnezzar’s house, recites: Blessed…Who destroyed the house of wicked Nebuchadnezzar.
One who saw the lion’s den into which Daniel was thrown (see Daniel ch. 6) or the furnace into which Hananiah, Mishael, and Azariah were thrown (see Daniel ch. 3), recites: Blessed…Who performed miracles for our ancestors in this place.
One who saw Mercury, recites: Blessed…Who has shown patience to those who violate His will.
One who saw a place from which earth is taken, as over the generations earth was taken from certain places and used as fertilizer or for construction in the surrounding areas, recites: Blessed…Who speaks and acts, decrees and fulfills.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירירא״שמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כבשן של אש – חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה.
מקום שנוטלין ממנו עפר – מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא וביסוד מהר״ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה.
גוזר ומקיים – שגזר להשמידה וקיים.
המשנה השנית הרואה מקום שנעקרה ממנו ע״ז אומר ברוך המקום שעקר ע״ז מארצנו אמר הר״מ פי׳ כבר אמרנו במה שקדמנו בכל מקום שאמר ברוך ר״ל בא״י אמ״ה ופי׳ נעקרה ידוע:
אמר המאירי הרואה מקום שנעקרה ממנו ע״ז וכו׳ ובתלמוד המערב פרשוה בשנעקרה מכל תחום ארץ ישראל אבל אם לא נעקרה אלא מאותו מקום אומר ברוך שעקר ע״ז ממקום זה ואין נראה כן מתלמוד שלנו שהרי אומר מברך ברוך שעקר ע״ז מארצנו וכשם שנעקרה מכאן כך יעקרנה מכל מקומות ישראל וישיב לב עובדיהם לעבדו וזו בארץ ישראל שהרי אמר אח״כ ובחו״ל ושמא הם גורסים בה ממקום זה וכדברי תלמוד המערב ומ״מ יראה שאף בחו״ל אומר והשב לב עובדיהם וכו׳ על שמך כדכתיב אהפוך אל עמים וכו׳ כרשב״א וכן כתבוה גדולים ואע״פ שרבים חלוקים עליו טעמא דמסתבר הוא:
זהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ׳ ממה שלא בארנוהו במשנה אלו הן:
הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו והוא הדין לשאר מיני ע״ז ובתלמוד המערב אמרו נעקרה ממקום אחד ונתנוהו במקום אחר על מקום שנעקרה אומר ברוך שעקר ועל מקום שנתנוה אומר ברוך שנתן ארך אפים וכו׳ ובתוספות כתבוה דוקא במרקילוס ומפני שהיא ע״ז המתחדשת בכל יום על ידי זריקת אבנים וכן בכל ע״ז הנעשית מחדש אבל בשאר ע״ז לא ואין הדברים אלא על כל ע״ז כן כמו שביארנו וברכה זו ג״כ דוקא מל׳ לל׳ הא בכל יום מתורת חיוב לא:
הרואה מקום בבל הרשעה מברך ה׳ ברכות כיצד כיון שראה מקום העיר מברך ברוך שהחריב בבל הרשעה ראה מקום של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ראה מקום מרקילוס שבה אומר ברוך שהאריך אפיו לעוברי רצונו ראה מקום גוב אריות וכבשן האש אומר ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה שנ׳ וטאטאתיה וכו׳:
אמר רב הונא הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ראה בבל הרשעה אומר ברוך שהחריב בבל הרשעה ראה ביתו של נבוכדנצר הרשע אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ראה גוב של אריות וכבשן האש אומר ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה ראה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה צייר עפרא בסודריה ומפיק להו לברא לקיים מ״ש וטאטאתיה במטאטאהשמד:
הרואה מקום שנעקרה ממנו עכו״ם כו׳ היינו ברואה דבעוקר ע״ג בא״י ודאי דצריך לברך בע״א דהיינו בא״י כו׳ אקב״ו לעקור עכומ״ז מארצנו כברכת כל המצות וק״ל:
ראה בבל אומר ברוך שהחריב בבל כו׳. ע״ש שהחריבה את ארצנו וע״כ בעי ברכה על הרואה חורבן בבל כמו שנבאו בה הנביאים. ולעתיד שיתקיימו דברי הנביאים על חורבן ושוממותיה ודאי דנברך כן ובכן בב״י א״ס:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ז להלן עוסקת הגמרא בדברים שאדם רואה ותקנו חכמים לכל אלו ברכות ראיה מיוחדות. דרש רב המנונא: הרואה את בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות. ומפרטים: ראה את חורבות העיר בבל, אומר: ״ברוך... שהחריב בבל הרשעה״. ראה ביתו החרב של נבוכדנצר, אומר: ״ברוך... שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע״. ראה את גוב של האריות שהושלך אליו דניאל או את כבשן האש שהושלכו בתוכו חנניה מישאל ועזריה, אומר: ״ברוך... שעשה נסים לאבותינו במקום הזה״. ראה מרקוליס, אומר: ״ברוך... שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, כי מחורבות בבל היו במשך דורות לוקחים עפר ומשתמשים בו לזיבול או לבניה מסביב, אומר: ״ברוך... אומר ועושה גוזר ומקיים״.
The Gemara goes on to discuss special blessings instituted by the Sages to be recited upon seeing extraordinary sights. Rav Hamnuna taught: One who sees the wicked Babylonia must recite five blessings. The Gemara elaborates:
One who saw the ruins of Babylonia, recites: Blessed…Who destroyed the wicked Babylonia.
One who saw the ruins of Nebuchadnezzar’s house, recites: Blessed…Who destroyed the house of wicked Nebuchadnezzar.
One who saw the lion’s den into which Daniel was thrown (see Daniel ch. 6) or the furnace into which Hananiah, Mishael, and Azariah were thrown (see Daniel ch. 3), recites: Blessed…Who performed miracles for our ancestors in this place.
One who saw Mercury, recites: Blessed…Who has shown patience to those who violate His will.
One who saw a place from which earth is taken, as over the generations earth was taken from certain places and used as fertilizer or for construction in the surrounding areas, recites: Blessed…Who speaks and acts, decrees and fulfills.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירירא״שמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) רָבָא כִּי הֲוָה חָזֵי חֲמָרֵי דְּשָׁקְלִי עַפְרָא, טָרֵיף לְהוּ יְדָא עַל גַּבַּיְיהוּ, וְאָמַר: רְהוּטוּ צַדִּיקֵי לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְמָרַיְיכוּ. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא כִּי הֲוָה מָטֵי לְבָבֶל הֲוָה שָׁקֵיל עַפְרָא בְּסוּדָרֵיהּ וְשָׁדֵי לְבַרָּא, לְקַיֵּים מַה שנא׳שֶּׁנֶּאֱמַר {ישעיהו י״ד:כ״ג} ״וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד״. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנָא, הָא דְּרַב הַמְנוּנָא לָא שְׁמִיעַ לִי, אֶלָּא מִדַּעְתַּאי בָּרֵיכְתִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ.

The Gemara relates that when Rava would see donkeys carrying earth from Babylonia, he would slap their backs with his hand and say to them: Run, righteous ones, and fulfill the will of your Master. When Mar, son of Ravina, would arrive in Babylonia he would take earth in his kerchief and throw it outside, to fulfill that which is said: “And I will sweep it with the broom of destruction” (Isaiah 14:23). Rav Ashi said: I never heard the statement of Rav Hamnuna, that one who sees Babylonia the wicked must recite five blessings. However, based on my independent reasoning, I recited all of the blessings.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לקיים מה שנאמר וטאטאתיה במטאטא כו׳ לפירוש ראשון שפירש״י יהיה מטאטא מכבד שמכבדין בו הבית כמפורש פרק ראוהו ב״ד (ראש השנה כו:) ולפירוש שני יהיה מטאטי מלשון טיט ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומסופר כי רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא, טריף להו ידא על גבייהו, ואמר [כאשר היה רואה חמורים הנושאים עפר מבבל, היה טופח בידו על גביהם ואומר] להם: רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו [רוצו צדיקים לעשות את רצון אדונכם]. מר בריה [בנו] של רבינא כי הוה מטי [כאשר היה מגיע] לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא [היה לוקח עפר בסודרו וזורק לחוץ], לקיים מה שנאמר ״וטאטאתיה במטאטא השמד״ (ישעיהו יד, כג). אמר רב אשי: אנא, הא [אני, מימרא זו] של רב המנונא שהרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות לא שמיע לי [שמעתי] אותה, אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו [מדעתי ברכתי את כולן]
The Gemara relates that when Rava would see donkeys carrying earth from Babylonia, he would slap their backs with his hand and say to them: Run, righteous ones, and fulfill the will of your Master. When Mar, son of Ravina, would arrive in Babylonia he would take earth in his kerchief and throw it outside, to fulfill that which is said: “And I will sweep it with the broom of destruction” (Isaiah 14:23). Rav Ashi said: I never heard the statement of Rav Hamnuna, that one who sees Babylonia the wicked must recite five blessings. However, based on my independent reasoning, I recited all of the blessings.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ברכות נז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ברכות נז:, ר׳ נסים גאון ברכות נז:, רי"ף ברכות נז: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס ברכות נז:, רש"י ברכות נז:, תוספות ברכות נז:, רא"ה ברכות נז: – מהדורת תלמיד חכם החפץ בעילום שמו, ברשותו האדיבה. להארות והערות ניתן לכתוב לדוא"ל D0504128915@gmail.com (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי ברכות נז: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רא"ש ברכות נז:, תוספות רא"ש ברכות נז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0), ריטב"א ברכות נז:, מיוחס לשיטה מקובצת ברכות נז:, מהרש"א חידושי הלכות ברכות נז:, מהרש"א חידושי אגדות ברכות נז:, גליון הש"ס לרע"א ברכות נז:, בירור הלכה ברכות נז:, פירוש הרב שטיינזלץ ברכות נז:, אסופת מאמרים ברכות נז:

Berakhot 57b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Berakhot 57b, R. Nissim Gaon Berakhot 57b, Rif by Bavli Berakhot 57b, Collected from HeArukh Berakhot 57b, Rashi Berakhot 57b, Tosafot Berakhot 57b, Raah Berakhot 57b, Meiri Berakhot 57b, Piskei Rosh by Bavli Berakhot 57b, Tosefot Rosh Berakhot 57b, Ritva Berakhot 57b, Attributed to Shitah Mekubetzet Berakhot 57b, Maharsha Chidushei Halakhot Berakhot 57b, Maharsha Chidushei Aggadot Berakhot 57b, Gilyon HaShas Berakhot 57b, Beirur Halakhah Berakhot 57b, Steinsaltz Commentary Berakhot 57b, Collected Articles Berakhot 57b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144