×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים ו׳.גמרא
;?!
אָ
אוְשׁוּתָּפִין לָא מָצוּ מְמִירִין אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא קַנְיָא לְהוּ אָמוֹרֵי נָמֵי לִימְרוּ. שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא {ויקרא כ״ז:י׳} אִם הָמֵר יָמִיר בלְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ אֶחָד מֵמִיר וְאֵין שְׁנַיִם מְמִירִין. מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי מַעֲשֵׂר דִּכְתִיב {ויקרא כ״ז:ל״א} וְאִם גָּאֹל יִגְאַל לְרַבּוֹת גאֶת הַיּוֹרֵשׁ הָכִי נָמֵי אֶחָד גּוֹאֵל וְאֵין שְׁנַיִם גּוֹאֲלִין. שָׁאנֵי מַעֲשֵׂר דְּגַבֵּי אֲבוּהוֹן נָמֵי אִיתֵיהּ בְּשׁוּתָּפוּת. אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַב אָשֵׁי וּמִינַּהּ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קַנְיָא לְהוּ הַיְינוּ דְּחַד מִיהָא מֵימַר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא קַנְיָא לְהוּ הֵיכִי מֵימַר. וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן הַמַּקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ הוּמִתְכַּפֵּר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה ווְהַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ. מִקִּיבְעָא לָא מְכַפְּרָא מִקּוּפְיָא מְכַפְּרָא.: אִיבַּעְיָא לְהוּ כִּיפְּרוּ עַל מַה שֶּׁבָּאוּ אוֹ לֹא כִּיפְּרוּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי מִסְתַּבְּרָא דְּלֹא כִּיפְּרוּ דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּיפְּרוּ שֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא. וְאֶלָּא מַאי לֹא כִּיפְּרוּ לָמָה הוּא קָרֵב. אָמַר רַב אָשֵׁי רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לֹא כִּיפְּרוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ מִכֹּחַ לִשְׁמוֹ קָאָתֵי וְשֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא לְכַפֵּר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כִּיפְּרוּ שֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא.: אִיבַּעְיָא לְהוּ אַעֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה מְכַפְּרָא אוֹ לָא מְכַפְּרָא. מִי אָמְרִינַן מִידֵּי דְּהָוֵה אַחַטָּאת מָה חַטָּאת דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה אִין דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה לָא אַף הָכָא נָמֵי דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה אִין לְאַחַר הַפְרָשָׁה לָא. אוֹ דִלְמָא לָא דָּמְיָא לְחַטָּאת דְּחַטָּאת עַל כׇּל חֵטְא וְחֵטְא בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי חֲדָא חַטָּאת וְהָכָא כֵּיוָן דְּאִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבֵּיהּ מְכַפְּרָא אַעֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה נָמֵי מְכַפְּרָא. תָּא שְׁמַע {ויקרא א׳:ד׳} וְסָמַךְ וְנִרְצָה וְכִי סְמִיכָה מְכַפֶּרֶת וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא י״ז:י״א} כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְסָמַךְ וְנִרְצָה לְכַפֵּר זשֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר וְכִיפֵּר. מַאי לָאו דְּכִיפֵּר עֲשֵׂה דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה לֹא כִּיפֵּר אַעֲשֵׂה דִּסְמִיכָה דְּהָוֵה לֵיהּ עֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה. אָמַר רָבָא עֲשֵׂה דִּסְמִיכָה קָאָמְרַתְּ שָׁאנֵי הָתָם דְּכֹל כַּמָּה דְּלָא שָׁחֵיט בַּעֲמוֹד וּסְמוֹךְ קָאֵי אֵימַת קָא הָוֵי עֲשֵׂה לְאַחַר שְׁחִיטָה לְאַחַר שְׁחִיטָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא אֵימָא כִּיפֵּר גַּבְרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אחד מימר ואין שנים ממירין – משמע דלרבי יוחנן יורש מימר ותימה דבפ׳ מי שהוציאהו (עירובין מו:) קאמר רבי יוחנן רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ובריש תמורה (דף ב.) וערכין (דף ב.) פליגי בה רבי מאיר ורבי יהודה וקאמר רבי יהודה יורש אינו מימר וי״ל משום דר׳ יוחנן אית ליה הלכה כסתם משנה ובריש תמורה וערכין אומר הכל ממירין לאתויי יורש. מתכפר עושה תמורה – והא דתניא בפ׳ קמא דתמורה (תמורה ט.) לא יחליפנו בשל אחרים הא מפרש התם כגון דאמר מריה דבהמה דהקדש כל הרוצה להמיר בבהמתו ימיר. מקופיא מכפרא – תימה דבפ׳ קמא דתמורה (תמורה י.) ילפינן דמתכפר עושה תמורה מנזיר וההיא כפרה קבועה היא וי״ל דלא יליף מנזיר אלא דמפריש אינו מימר אבל מתכפר עושה תמורה אפי׳ מקופיא וא״ת דיורש בקופיא גרידא קרי מתכפר ומימר וכי הוו שנים יורשים מיקרו שותפין ולא ממירין והא ביומא פרק הוציאו לו (יומא נ:) קבעי בפר כה״ג שאחיו הכהנים מתכפרים אי בקביעותא מתכפרין והוו שותפין ולא מצי ממיר או מקופיא מתכפרין וכולו של כהן גדול ומצי מימר דיחיד הוא אלמא לא חשיב מתכפר כשהוא מקופיא מדכהן גדול מימר ולא מיקרו שותפין מה שאחיו מתכפרין בו בקופיא וי״ל דבשמעתא שניהם היורשין הוו מקופיא לכך מיקרו שותפין ולא ממירין אבל התם כיון דאיכא השתא בהאי קרבן כפרת כהן גדול דקביעא לא חשיבא לגביה אחיו כמו שותפין על ידי כפרת קופיא. דאי ס״ד כיפרו שני למה הוא בא – תימה כמה קרבנות אדם מתנדב ומביא זה אחר זה מיד אע״פ שכיפר הראשון שנעשה לשמו וי״ל דפריך שני למה חייב להביא ואם תאמר מאי קאמר שני למה הוא בא דלמא קאתי לכפר אמחשבה דשלא לשמן דחשיב עשה לאחר שחיטה כמו סמיכה דבסמוך ומיהו יש לומר דמחשבה תלויה בעובד וקרבן לא מכפר אלא על בעליה ונראה דמאשם קדייק שאינו בא נדבה.
אלא מאי לא כיפרו למה הוא קרב – צ״ע דהיינו קשיא דריש לקיש דאם כשירין הם ירצו ואם אינן מרצין למה הן באין.
או דלמא לא דמיא לחטאת – תימה דנפשוט ממתני׳ דפ״ק דשבועות (דף ב:) דאפי׳ לר׳ שמעון דלית ליה (שם יא:) לב בית דין מתנה עליהן שעיר שלא קרב עליו ברגל זה יקרב ברגל אחר אע״פ שמרגל שעברו נתכפרו כבר אטומאת מקדש וקדשיו דקודם הפרשה דקאתי האי שעיר מכפר אטומאה שאחר כך ויש לומר כיון שאבד וקרב אחר תחתיו איגלאי מילתא שלא היתה הפרשתן הפרשה עד רגל אחר דשחטי ליה. והלא אין כפרה אלא בדם – בפרק תמיד נשחט (פסחים נט:) אמרי׳ כל כמה דלא אכלי כהנים בשר לא מצי מכפר דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין בשר ובעלים מתכפרים אבל מכל מקום עיקר כפרה אינה אלא בדם. לאחר שחיטה לא קא מיבעיא לן – בסוף הסוגיא בעי רבי ירמיה אפילו לאחר שחיטה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144