גמרא
פירוש
אוְשׁוּתָּפִין לָא מָצוּ מְמִירִין אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא קַנְיָא לְהוּ אָמוֹרֵי נָמֵי לִימְרוּ.
שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא {ויקרא כ״ז:י׳} אִם הָמֵר יָמִיר בלְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ אֶחָד מֵמִיר וְאֵין שְׁנַיִם מְמִירִין.
מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי מַעֲשֵׂר דִּכְתִיב {ויקרא כ״ז:ל״א} וְאִם גָּאֹל יִגְאַל לְרַבּוֹת גאֶת הַיּוֹרֵשׁ הָכִי נָמֵי אֶחָד גּוֹאֵל וְאֵין שְׁנַיִם גּוֹאֲלִין.
שָׁאנֵי מַעֲשֵׂר דְּגַבֵּי אֲבוּהוֹן נָמֵי אִיתֵיהּ בְּשׁוּתָּפוּת.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַב אָשֵׁי וּמִינַּהּ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קַנְיָא לְהוּ הַיְינוּ דְּחַד מִיהָא מֵימַר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא קַנְיָא לְהוּ הֵיכִי מֵימַר.
וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אחד מימר ואין שנים ממירין – משמע דלרבי יוחנן יורש מימר ותימה דבפ׳ מי שהוציאהו (עירובין מו:) קאמר רבי יוחנן רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ובריש תמורה (דף ב.) וערכין (דף ב.) פליגי בה רבי מאיר ורבי יהודה וקאמר רבי יהודה יורש אינו מימר וי״ל משום דר׳ יוחנן אית ליה הלכה כסתם משנה ובריש תמורה וערכין אומר הכל ממירין לאתויי יורש.
מתכפר עושה תמורה – והא דתניא בפ׳ קמא דתמורה (תמורה ט.) לא יחליפנו בשל אחרים הא מפרש התם כגון דאמר מריה דבהמה דהקדש כל הרוצה להמיר בבהמתו ימיר.
מקופיא מכפרא – תימה דבפ׳ קמא דתמורה (תמורה י.) ילפינן דמתכפר עושה תמורה מנזיר וההיא כפרה קבועה היא וי״ל דלא יליף מנזיר אלא דמפריש אינו מימר אבל מתכפר עושה תמורה אפי׳ מקופיא וא״ת דיורש בקופיא גרידא קרי מתכפר ומימר וכי הוו שנים יורשים מיקרו שותפין ולא ממירין והא ביומא פרק הוציאו לו (יומא נ:) קבעי בפר כה״ג שאחיו הכהנים מתכפרים אי בקביעותא מתכפרין והוו שותפין ולא מצי ממיר או מקופיא מתכפרין וכולו של כהן גדול ומצי מימר דיחיד הוא אלמא לא חשיב מתכפר כשהוא מקופיא מדכהן גדול מימר ולא מיקרו שותפין מה שאחיו מתכפרין בו בקופיא וי״ל דבשמעתא שניהם היורשין הוו מקופיא לכך מיקרו שותפין ולא ממירין אבל התם כיון דאיכא השתא בהאי קרבן כפרת כהן גדול דקביעא לא חשיבא לגביה אחיו כמו שותפין על ידי כפרת קופיא.
דאי ס״ד כיפרו שני למה הוא בא – תימה כמה קרבנות אדם מתנדב ומביא זה אחר זה מיד אע״פ שכיפר הראשון שנעשה לשמו וי״ל דפריך שני למה חייב להביא ואם תאמר מאי קאמר שני למה הוא בא דלמא קאתי לכפר אמחשבה דשלא לשמן דחשיב עשה לאחר שחיטה כמו סמיכה דבסמוך ומיהו יש לומר דמחשבה תלויה בעובד וקרבן לא מכפר אלא על בעליה ונראה דמאשם קדייק שאינו בא נדבה.
אלא מאי לא כיפרו למה הוא קרב – צ״ע דהיינו קשיא דריש לקיש דאם כשירין הם ירצו ואם אינן מרצין למה הן באין. או דלמא לא דמיא לחטאת – תימה דנפשוט ממתני׳ דפ״ק דשבועות (דף ב:) דאפי׳ לר׳ שמעון דלית ליה (שם יא:) לב בית דין מתנה עליהן שעיר שלא קרב עליו ברגל זה יקרב ברגל אחר אע״פ שמרגל שעברו נתכפרו כבר אטומאת מקדש וקדשיו דקודם הפרשה דקאתי האי שעיר מכפר אטומאה שאחר כך ויש לומר כיון שאבד וקרב אחר תחתיו איגלאי מילתא שלא היתה הפרשתן הפרשה עד רגל אחר דשחטי ליה. והלא אין כפרה אלא בדם – בפרק תמיד נשחט (פסחים נט:) אמרי׳ כל כמה דלא אכלי כהנים בשר לא מצי מכפר דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין בשר ובעלים מתכפרים אבל מכל מקום עיקר כפרה אינה אלא בדם. לאחר שחיטה לא קא מיבעיא לן – בסוף הסוגיא בעי רבי ירמיה אפילו לאחר שחיטה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אלא מאי לא כיפרו למה הוא קרב – צ״ע דהיינו קשיא דריש לקיש דאם כשירין הם ירצו ואם אינן מרצין למה הן באין. או דלמא לא דמיא לחטאת – תימה דנפשוט ממתני׳ דפ״ק דשבועות (דף ב:) דאפי׳ לר׳ שמעון דלית ליה (שם יא:) לב בית דין מתנה עליהן שעיר שלא קרב עליו ברגל זה יקרב ברגל אחר אע״פ שמרגל שעברו נתכפרו כבר אטומאת מקדש וקדשיו דקודם הפרשה דקאתי האי שעיר מכפר אטומאה שאחר כך ויש לומר כיון שאבד וקרב אחר תחתיו איגלאי מילתא שלא היתה הפרשתן הפרשה עד רגל אחר דשחטי ליה. והלא אין כפרה אלא בדם – בפרק תמיד נשחט (פסחים נט:) אמרי׳ כל כמה דלא אכלי כהנים בשר לא מצי מכפר דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין בשר ובעלים מתכפרים אבל מכל מקום עיקר כפרה אינה אלא בדם. לאחר שחיטה לא קא מיבעיא לן – בסוף הסוגיא בעי רבי ירמיה אפילו לאחר שחיטה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush