×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְיֶשְׁנוֹ לְאַחַר מִיתָה וְיֶשְׁנוֹ בְּצִבּוּר כְּבַיָּחִיד תֹּאמַר בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים דְּאֵין פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ וְאֵינוֹ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת וְאֵינוֹ לְאַחַר מִיתָה וְאֵינוֹ בְּצִבּוּר כְּבַיָּחִיד.
And furthermore, the disqualification following from a change in sanctity applies after death. If one consecrates an offering and dies, his son must bring the offering in his place, and it can be invalidated through a change in sanctity. Moreover, it applies to communal offerings as it does to the offerings of an individual. However, can you necessarily say the same thing with regard to a change in owner that does not have these characteristics? Its disqualification is not in the offering itself; and it does not apply to all four rites but only to the sprinkling of the blood on the altar; and it does not apply after death, for after the owner has died there is no true owner of the offering, and therefore, if the priest intends to offer it for someone else the offering remains valid; and it does not apply to communal offerings as it does to the offerings of an individual, since it is not possible to have in mind a different owner, as it is owned by the whole community.
ר׳ חננאלרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
וישנו בצבור כביחיד כי שנוי קדש פוסל בקרבן הצבור שאם נשחט העולה לשם חטאת או לשם אשם כמו שפוסל בקרבן יחיד כך פוסל בקרבנות צבור ואף על גב דפרכת שינוי קודש דפסולו בגופו ושינוי בעלים אין פסולו בגופו לאו פירכא הוא דתרוויהו פסול מחשבה נינהו ולא שנא ומאי דפרכת נמי יש שינוי קודש לאחר מיתה ואין שינוי בעלים לשם מיתה הרי רב פנחס בריה דרב אמי אמר [דיש] שינוי בעלים לאחר מיתה דגרסינן בתחלת שחיטת קדשים ואמר רבא עולה הבאה לאחר מיתה שחטה בשינוי קדש פסולה בשינוי בעלים כשרה אין בעלים לאחר מיתה ורב פנחס בר רב אמי אומר יש בעלים לאחר מיתה אמר לו רב אשי לרב פנחס דוקא קאמר מר יש בעלים לאחר מיתה והוה ליה כשינוי קדש ובעי איתויי אחריתי או דלמא אמרי׳ [דאי] איכא גביה כמה עשה ומכפרא ליה א״ל דוקא קא אמינא.
וזו השמועה כלה מה לשנוי קדש שכן פסולו בגופו וישנו בארבע עבודות וישנו לאחר מיתה וישנו בצבור כביחיד כולו מפורש בפ״א בשחיטת קדשים פריך מיהא לדברי הכל באחת ולרבא דהוא מרא דשמעתא תרתי מה לשנוי קודש שכן ישנו בארבע כדאמרן וישנו בצבור כביחיד לאפוקי צבור דלא משכחת ליה בשנוי בעלים דהא כל ישראל בעליו הן ופשטה פסח ששחטו בשאר ימות השנה לשם פסח בשנוי בעלים נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. תנן בתחלת שחיטת קדשים חוץ מן הפסח ומן החטאת פסח בזמנו שלא לשמו פסול שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לי״י דייקינן מינה דבעינן לשמו ותנן נמי שם [שם מג.] [הזבח] נפסל בארבעה כו׳ בשחיטה שנאמרה המקריב את זבח השלמים כו׳ בקבלה שנאמר והקריבו זו קבלת הדם בזריקה שנאמר הזורק את דם השלמים בהולכה שנאמר והקריב הלכה דאפקה רחמנא בלשון הקרבה.
וישנו לאחר מיתה – מת בנו מביא קרבן אביו ואם שחטו שלא לשמו לא עלה לשם חובה ואחריות הקרבן מוטל על נכסי המת וצריך להביא אחר וישנו בקרבן צבור כקרבן יחיד.
אבל בשינוי בעלים – מחשב בדבר אחר הוא ואינו בארבע עבודות בשאר זבחים דלאו פסח דלאו עיקרן לאכילה אתי אלא לכפרה לא שייך שינוי בעלים אלא בזריקה שאין לו בקרבן אלא כפרתו וכפרה ליתא אלא בזריקה וכי מרבינן שאר עבודות לפוסלה בשינוי בעלים בפ״ק דזבחים לא מרבינן אלא שוחט להתכפר אחר בזריקת דמו או מוליך או מקבל לזרוק לשם אחר או זרק ממנו לשם אחר אבל שוחט לשם אחר שתהא השחיטה לבדה לשם אחרים אבל בשעת שחיטה אין דעתו על הזריקה אלא לבעליו כשר והכי אמרי׳ התם אמר רב אשי ק״ו ומה אם במקום שאמר הריני שוחט לשם פלוני דכשר שחטו לזרוק לשם פלוני פסול מקום שאם אמר כו׳ ש״מ מיהא דאין מחשבת שינוי בעלים בשאר עבודות אא״כ מחשבין באחת מהן על מנת לזרוק אבל בשינוי קודש שחט שלא לשמו פסול דכתיב זבח שלמים זביחה לשם שלמים וכן בחטאת ושחט אותה לחטאת וכן פסח זבח פסח הוא ומיהו ודאי פסח שעיקרו לבעליו ליאכל בא שחטו שלא לשם בעליו להאכילו למנויין אחרים פסול כדקתני מתני׳ שחטו שלא למנויו פסול וע״כ בחישב על השחיטה לחודא קאמר לא על מנת לזרוק מדאיפלגו בה אמוראי בגמרא שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים מכלל דשחטו לערלים דמתניתין במחשב על השחיטה קאמר ושלא למנויו דומיא דלערלים דהא גבי הדדי קתני להו.
ואינו לאחר מיתה – דאין שם בעליו עליו מאחר שמת ואם שינה שמו כשר.
ואינו בצבור – דלשם מי ישנה אותו שלא יהא בעליו אם לשם נכרים לא מיפסיל כדאמרי׳ התם ולקמן בשמעתין דאין שנוי בעלים פוסל אא״כ שינהו למחויב כפרה כמותו דיליף מלכפר עליו עליו ולא על חבירו אלמא שינוי בעלים פסול בחבירו דומיא דידיה ומחויב כפרה כמותו ואי לא לא פסיל.
וישנו לאחר מיתה – ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ״ד שיעבודא דאוריי׳ וכרב אסי אמר רב בפ״ק דקדושין (דף יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע״פ שלא הפרישתה מחיים אבל לרב יהוד׳ אמר שמואל דאמר והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה לא משום דשיעבודא לאו דאורייתא לכאורה אינו נפקותא בין שינוי קודש לשינוי בעלים דלאחר מיתה כיון דבשינוי קודש [נמי] אין היורש חייב להפריש אחר תחתיו ומיהו י״ל דנ״מ אם הפרישו בעלים שתי עולות לאחריות שאם תפסל האחת יביא השניה ואם לאו תהא השניה חולין אי נמי שינוי קודש אסור לשנות אחר מיתה דאמר בריש זבחים (דף ב:) ונדבה מי שרי לשנויי בה אבל שינוי בעלים ליכא אפי׳ איסור כיון דאינו לאחר מיתה.
וישנו לאחר מיתה שאם הקדיש אדם קרבן ומת, מביא בנו את הקרבן במקומו, וקרבן זה יכול להיפסל על ידי מחשבה בשינוי קודש וצריך להביא קרבן אחר, וישנו פסול זה של שינוי קודש בקרבן צבור כמו בקרבן יחיד. תאמר בשינוי בעלים שאינו כן, שאין פסולו בגופו ואינו בארבע עבודות אלא בשחיטה בלבד ואינו לאחר מיתה שהרי אין בעלים ממש לקרבן זה שהרי הוא מת ואם שינה שמו כשר, ואינו בצבור כביחיד שהרי לא שייך לשנות את שם בעליו שהוא הציבור לשם אחר.
And furthermore, the disqualification following from a change in sanctity applies after death. If one consecrates an offering and dies, his son must bring the offering in his place, and it can be invalidated through a change in sanctity. Moreover, it applies to communal offerings as it does to the offerings of an individual. However, can you necessarily say the same thing with regard to a change in owner that does not have these characteristics? Its disqualification is not in the offering itself; and it does not apply to all four rites but only to the sprinkling of the blood on the altar; and it does not apply after death, for after the owner has died there is no true owner of the offering, and therefore, if the priest intends to offer it for someone else the offering remains valid; and it does not apply to communal offerings as it does to the offerings of an individual, since it is not possible to have in mind a different owner, as it is owned by the whole community.
ר׳ חננאלרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְאַף עַל גַּב דְּתַרְתֵּי לָאו דַּוְקָא תַּרְתֵּי מִיהָא דַּוְקָא דְּמַאי שְׁנָא שִׁינּוּי בְּעָלִים דְּלָא הָוֵי פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ דִּפְסוּלוֹ מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא הִיא שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ נָמֵי פְּסוּלוֹ מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא הִיא.

And even though two of these differences are not fully accurate and can be disputed, as will be explained, two, at least, are accurate. The Gemara explains the lack of accuracy: For what is different about a change in owner that defines its disqualification as not being in the offering itself? Is it that its disqualification is merely due to thought? If so, it is possible to say that a change of sanctity is also merely a disqualification due to thought and not in the offering itself, and therefore there is no real difference.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואע״ג דתרתי – מהנך פירכי.
לאו דווקא – כלומר לאו פירכי נינהו תרתי מיהא דווקא ומפרש ואזיל הי תרתי לאו דווקא: פסול מחשבה לא מיקרי פסול הגוף.
ואף על גב דתרתי לאו דוקא [ואף על פי ששנים מן ההבדלים אינם מדויקים] ואפשר לערער עליהם כאשר יבואר, תרתי מיהא דוקא [שנים מכל מקום מדויקים]. ומסבירים את חוסר הדיוק: דמאי שנא [שמה שונה] שינוי בעלים שאמרנו דלא הוי? [שאין] פסולו בגופו משום שפסולו מחשבה בעלמא [בלבד] היא ואין הפסול בגופו של הקרבן, ואם כן אפשר לומר כי שינוי קודש נמי [גם כן] פסולו מחשבה בעלמא [בלבד] היא ואין גופו של הקרבן נפסל, ואם כן אין זה הבדל אמיתי. ותו [ועוד]:
And even though two of these differences are not fully accurate and can be disputed, as will be explained, two, at least, are accurate. The Gemara explains the lack of accuracy: For what is different about a change in owner that defines its disqualification as not being in the offering itself? Is it that its disqualification is merely due to thought? If so, it is possible to say that a change of sanctity is also merely a disqualification due to thought and not in the offering itself, and therefore there is no real difference.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְתוּ הָא דְּאָמַר שִׁינּוּי בְּעָלִים אֵינוֹ לְאַחַר מִיתָה וּלְרַב פִּנְחָס ברי׳בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי דְּאָמַר יֵשׁ שִׁינּוּי בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר תַּרְתֵּי מִיהַת דַּוְקָא נִינְהוּ.

And furthermore, with regard to that which was said, that a change in owner does not apply after death, there is the following difficulty: According to Rav Pineḥas, son of Rav Ami, who said that the disqualification resulting from a change in owner applies after death, so that if the offering of the deceased was brought for a different person, the son of the deceased must bring another offering in his father’s name, what is there to say? However, at least two of these differences are accurate.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולרב פנחס – בפ״ק דזבחים אמרה.
יש בעלים לאחר מיתה – ואם שחטו לשם בעלים אחרים צריך היורש להביא אחר.
הא [זה] שאמר ששינוי בעלים אינו לאחר מיתה אולם לשיטת רב פנחס בריה [בנו] של רב אמי שאמר (זבחים ד,ב. וזבחים ז,ב): יש שינוי בעלים לאחר מיתה ואם נשתנה שמו של הבעלים צריך בנו להביא קרבן אחר לשמו, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? ולשיטה זו אין הבדל אף בנקודה זו. אולם תרתי מיהת דוקא נינהו [שנים מן ההבדלים בכל אופן מדוייקים הם].
And furthermore, with regard to that which was said, that a change in owner does not apply after death, there is the following difficulty: According to Rav Pineḥas, son of Rav Ami, who said that the disqualification resulting from a change in owner applies after death, so that if the offering of the deceased was brought for a different person, the son of the deceased must bring another offering in his father’s name, what is there to say? However, at least two of these differences are accurate.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֶלָּא אָמַר רָבָא אפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים בִּזְמַנּוֹ וּפְסוּל.:

Rather, Rav Pappa’s suggestion should be rejected, and Rava said: A Paschal lamb that one slaughtered on the rest of the days of the year with a change of owner is considered like one that does not have an owner. In other words, it is considered like a Paschal lamb that was slaughtered not for the sake of its owner at its proper time on Passover eve, and it is disqualified.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כמי שאין לו בעלים – כמי ששחטו בזמנו שלא לשם בעלים ואני שמעתי שינוי בעלים אינו בזריקה כדאמרי׳ אין מחשבת אוכלים בזריקה ואי אפשר לומר כן דמחשבת שלא לאוכליו מנויין עליו הן ובשחיטה הוא דגלי רחמנא ולא בשאר עבודות אבל מחשבת שלא למנויו דהיינו שינוי בעלים עיקרה בזריקה הוא כדיליף לקמן בשמעתין בזריקה וכפר עליו ולא על חבירו.
נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול – תימה לר״י ל״ל למימר נעשה כיון דתרתי דוקא לימא דפסול משום דאין כאן עקירה ואי לא חייש להני פירכי וסבר דדמי לשינוי קודש הואיל ופוסלו בזמנו וחשיב עקיר׳ א״כ אמאי הוי כמי שאין לו בעלים בזמנו הלא בשינוי קודש לא חשבי׳ משנה כבזמנו לפסול ואור״י דהכי פי׳ אפי׳ ליתנהו להנהו פירכי מ״מ לא הוי עקירה דנעשה כפסח בזמנו שמתו בעליו דאמר בסוף אלו דברים (פסחים עג:) דבעי עקירה וכששחטו סתם פסול אע״פ שהוא כמפרש שלא לשם בעליו שהרי מתו ה״נ שלא בזמנו שינוי בעלי׳ לא חשיב עקירה וכן מוכיח הלשון דקאמר שאין לו בעלים ולא קאמר כמי ששחטו בשינוי בעלים.
תוס׳ בד״ה נעשה כמי כו׳ ואי לא חייש להני פירכי כו׳ ואומר ר״י דה״פ אפי׳ ליתנהו להני פירכי כו׳ עכ״ל כצ״ל ולא ניחא להו למימר בתירוצם דלא חייש להני פירכי כיון דסתמא דתלמודא מסיק דתרתי דוקא ופירכי נינהו וק״ל:
אלא יש לדחות את הצעת רב פפא, אמר רבא: פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים — נעשה כמי שאין לו בעלים כלומר, ששחטו שלא לשם בעליו בזמנו ואף הוא פסול.
Rather, Rav Pappa’s suggestion should be rejected, and Rava said: A Paschal lamb that one slaughtered on the rest of the days of the year with a change of owner is considered like one that does not have an owner. In other words, it is considered like a Paschal lamb that was slaughtered not for the sake of its owner at its proper time on Passover eve, and it is disqualified.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מתני׳מַתְנִיתִין: בשְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָו לַעֲרֵלִים וְלִטְמֵאִים פָּסוּל לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לִמְנוּיָו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָו לְמוּלִים וְלַעֲרֵלִים לִטְמֵאִים וְלִטְהוֹרִים כָּשֵׁר.

MISHNA: If one slaughtered the Paschal lamb for people who cannot eat it or for those who did not register in advance to eat it, or if one slaughtered it for people who are uncircumcised or for those who are ritually impure, whom the Torah prohibits from eating the Paschal lamb, it is disqualified. However, if one slaughtered it for those who can eat it and for those who cannot eat it; for those who have registered for it and for those who have not registered for it; for the circumcised and for the uncircumcised; for the ritually impure and for the ritually pure, it is valid, for a partially invalid intent does not disqualify the offering.
קישוריםעין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ שחטו שלא לאוכליו ושלא למנויו כו׳ תנו רבנן כיצד שלא לאוכליו שחטו לחולה ולזקן כיצד שלא למנויו מנו עליו חבורה זו ושחטו לשם חבורה אחרת ופשטנא בענין למנויו שנאמר במכסת נפשות תכוסו על השה ואוכליו שנאמר איש לפי אוכלו ואיתקש אוכלין למנויין.
מתני׳ לאוכליו ושלא לאוכליו כשר – דמקצת אוכלין לא פסלי ולקמן מפרש טעמא.
כבר ביארנו במשנתנו שאין שוחטין את הפסח אלא למי שראוי לאכלו לא סוף דבר שאם עשה כן כשר אלא שחסר מצוה אלא אף בדיעבד פסול וכן שלא למנוייו ומ״מ דוקא בשחיטה כלומר ששחטו על דעת שלא לאוכליו אבל אם שחטו לשם אוכליו ועשה אחת משאר עבודות לשם שלא לאוכליו כגון שזרק את הדם שלא לאוכליו או ששחטו לשם אוכליו על דעת שיזרוק דמה שלא לאוכליו כשר שאין מחשבת אוכלין פוסלת בזריקה ולא בשום עבודה אלא בשחיטה ומ״מ גדולי המחברים כתבו שאין אדם יוצא בה ידי חובתו אלא שהפסח כשר ובערלות מיהא אינו כן אלא שחטו למולים וזרק את הדם לערלים פסול שיש מחשבת ערלות בזריקה וכרב חסדא וכן בשחט על דעת לזרוק דמה לערלים ומ״מ שחט למולים וזרק דמה למולים וערלים או שחט על מנת לזרוק למולים וערלים יראה שהיא כשר וכרב אשי שהעלה בסוף השמועה מקצת ערלה לא פסלה לא בשחיטה ולא בזריקה ואע״פ שרב חסדא שהוא בעל השמועה אמר בשחיטה הוא דמקצת ערלה לא פסלה אבל בזריקה אפי׳ מקצת ערלה פסלה ומשום חומרא דזריקה שאין הפגול קבוע אלא בזריקה שהוא סוף העבודות כמו שנבאר למטה מ״מ נראה שדרך סוגיא נאמרה ולתרץ הברייתא לישבה לדבריו ומ״מ גדולי המחברים פסקו בה שבזריקה אף למולים וערלים פסול כמסקנא דרב חסדא אלא שגדולי המגיהים חלקו בה ויראה לי שהטומאה דינה כערלה לענין זה ולמדת ממה שכתבנו שערל המשתף אחרים בפסחו אין הפסח פסול לבני חבורה הבאים עמו שאין ערלה וטומאה פוסלין במקצתה אלא בכולה ויש בזו חומר מחשבת זמן ומקום שהן פוסלין אפי׳ במקצת ר״ל שזמן מקצתו כזמן כלו שאפי׳ לא חשב לחוץ לזמנו אלא בכזית פיגל וכן בחוץ למקומו פסל וכן יש באלו חומר מצד אחר שהם נוהגים בכל הזבחים ואלו ערל וטמא משלחין קרבנותיהם בעזרה על ידי אחר בכל קרבן שאין אכילת הבעלים מעכבת בהם כגון פסח ויש חומר בערל מבטמא שהערלה לא הותר מכללה אכילת בשר שאין שום בשר קדש נאכל לערלים כמו שביררנו ביבמות פרק הערל ואין צריך לומר שכן במחשבת זמן ומקום שלא הותר מכללה לאכילת בשרה אבל טומאה הותר מכללה אם היו רוב צבור טמאים שאין צבור נדחה לפסח שני ומקריבין פסח בטומאה ונאכל וזה שכתבנו בטמא שמשלח קרבנותיו פירושו בטמא שרץ וכיוצא בו אבל טמא מת אין מקריבין עליו עד שיטהר:
א משנה שחטו את הפסח, שלא לאוכליו כלומר לשם אנשים שאינם מסוגלים לאוכלו, או שלא למנויו לשם אלה שלא נמנו מקודם לאכול ממנו, או שחטו לערלים ולטמאים שנאמר בתורה שאסור להם לאכול מן הפסח — הרי זה פסול. אולם אם שחטו לאוכליו ושלא לאוכליו למנויו ושלא למנויו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים — הרי זה כשר, שאין מחשבה חלקית של פסול פוסלת.
MISHNA: If one slaughtered the Paschal lamb for people who cannot eat it or for those who did not register in advance to eat it, or if one slaughtered it for people who are uncircumcised or for those who are ritually impure, whom the Torah prohibits from eating the Paschal lamb, it is disqualified. However, if one slaughtered it for those who can eat it and for those who cannot eat it; for those who have registered for it and for those who have not registered for it; for the circumcised and for the uncircumcised; for the ritually impure and for the ritually pure, it is valid, for a partially invalid intent does not disqualify the offering.
קישוריםעין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) גשְׁחָטוֹ קוֹדֶם חֲצוֹת פָּסוּל מִשּׁוּם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {שמות י״ב:ו׳} בֵּין הָעַרְבַּיִם שְׁחָטוֹ קוֹדֶם לַתָּמִיד כָּשֵׁר וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אַחֵר מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַתָּמִיד וְאִם נִזְרַק כָּשֵׁר.:

If one slaughtered the Paschal lamb before midday it is disqualified, as it is stated: “And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it in the afternoon” (Exodus 12:6). If he slaughtered it before the daily afternoon offering it is valid, as long as another person stirs its blood in order to prevent it from congealing until the blood of the daily offering is sprinkled. And if the blood of the Paschal lamb is sprinkled before the blood of the daily offering, it is nonetheless valid, as this change does not disqualify the offering.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ממרס בדמו – שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה.
ואם נזרק – קודם לתמיד כשר דאע״ג דאמרן (לעיל דף נט.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים וגו׳ לא מיפסיל בהכי.
שחטו את הפסח קודם חצות היום — פסול, משום שנאמר ״ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים״ (שמות יב, ו). שחטו קודם לתמיד של בין הערבים — כשר, ובלבד שיהא אחד ממרס (בוחש) בדמו למניעת קרישתו עד שיזרק דם קרבן התמיד ואחר כך יזרקו את דם הפסח. ואם נזרק דם הפסח לפני דם התמיד — בכל זאת כשר, שאין שינוי זה פוסל את הקרבן.
If one slaughtered the Paschal lamb before midday it is disqualified, as it is stated: “And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it in the afternoon” (Exodus 12:6). If he slaughtered it before the daily afternoon offering it is valid, as long as another person stirs its blood in order to prevent it from congealing until the blood of the daily offering is sprinkled. And if the blood of the Paschal lamb is sprinkled before the blood of the daily offering, it is nonetheless valid, as this change does not disqualify the offering.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לְשׁוּם חוֹלֶה אוֹ לְשׁוּם זָקֵן כֵּיצַד שֶׁלֹּא לִמְנוּיָו נִמְנוּ עָלָיו חֲבוּרָה זוֹ וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם חֲבוּרָה אַחֶרֶת.

GEMARA: The Sages taught in the Tosefta: How so the case of slaughtering the Paschal lamb for those who cannot eat it? It is a case where one slaughtered it for the sake of a sick person or for the sake of an old person who is unable to eat even an olive-sized portion of the Paschal lamb. How so the case of slaughtering the Paschal lamb for those who did not register for it? It is a case where one group registered for it, and one slaughtered it for the sake of a different group.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב גמרא תנו רבנן [שנו חכמים בתוספתא]: כיצד שלא לאוכליו? שחטו לשום חולה או לשום זקן שאינם מסוגלים לאכול ממנו אפילו כזית. כיצד שלא למנויו? אם נמנו עליו חבורה זו של אוכלים, ושחטו לשם חבורה אחרת.
GEMARA: The Sages taught in the Tosefta: How so the case of slaughtering the Paschal lamb for those who cannot eat it? It is a case where one slaughtered it for the sake of a sick person or for the sake of an old person who is unable to eat even an olive-sized portion of the Paschal lamb. How so the case of slaughtering the Paschal lamb for those who did not register for it? It is a case where one group registered for it, and one slaughtered it for the sake of a different group.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מְנָהָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן ד{שמות י״ב:ד׳} בְּמִכְסַת מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַפֶּסַח נִשְׁחָט אֶלָּא לִמְנוּיָו.

The Gemara asks: From where are these matters, which are not explicitly written in the Torah, derived? The Gemara answers: As the Sages taught with regard to the verse: “And if the household be too little for a lamb, then he and his neighbor who is close to his house shall take one according to the number of the souls; according to every man’s eating you shall make your count for the lamb” (Exodus 12:4). “According to the number of” teaches that the Paschal lamb is slaughtered only for those who have registered for it. Everything is done according to the number of people who have registered before the slaughtering.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ מכסת – לשון מנויין כמו את מכסת הערכך (ויקרא כז).
ושואלים: הלכה זו שאינה כתובה במפורש בתורה מנהני מילי [מנין דברים אלה]? ומביאים ממה דתנו רבנן [ששנו חכמים] על הכתוב ״ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו, במכסת נפשות איש לפי אכלו תכוסו על השה״ (שמות יב, ד), ואמרו: ״במכסת״ — מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו שהכל נעשה לפי מכסת = מנין הנפשות שנמנו עליו לפני שחיטה,
The Gemara asks: From where are these matters, which are not explicitly written in the Torah, derived? The Gemara answers: As the Sages taught with regard to the verse: “And if the household be too little for a lamb, then he and his neighbor who is close to his house shall take one according to the number of the souls; according to every man’s eating you shall make your count for the lamb” (Exodus 12:4). “According to the number of” teaches that the Paschal lamb is slaughtered only for those who have registered for it. Everything is done according to the number of people who have registered before the slaughtering.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) יָכוֹל שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָו יְהֵא כְּעוֹבֵר עַל הַמִּצְוָה וְכָשֵׁר ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בְּמִכְסַת תָּכוֹסּוּ הַכָּתוּב שָׁנָה עָלָיו לְעַכֵּב.

I might have thought that if he slaughtered it for those who did not register for it, he would be considered as one who has violated a commandment, but nonetheless the offering would be valid after the fact. Therefore, the Torah teaches this law with the double formulation of “according to the number” and “you shall make your count”; the verse repeated it to make this requirement indispensable, so that the offering is disqualified if it is slaughtered for those who did not register for it.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יכול שאם שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה ובכל זאת יהא כשר בדיעבד — תלמוד לומר מן ההכפלה בלשון שנאמר שם פעמיים גם ״במכסת״ וגם ״תכסו״, הכתוב חזר ושנה עליו כדי לעכב.
I might have thought that if he slaughtered it for those who did not register for it, he would be considered as one who has violated a commandment, but nonetheless the offering would be valid after the fact. Therefore, the Torah teaches this law with the double formulation of “according to the number” and “you shall make your count”; the verse repeated it to make this requirement indispensable, so that the offering is disqualified if it is slaughtered for those who did not register for it.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ר׳רַבִּי אוֹמֵר לָשׁוֹן סוּרְסִי הוּא כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ כּוֹס לִי טָלֶה זֶה.

Rabbi Yehuda HaNasi says: The term “you shall make your count [takhosu]” is Aramaic [Sursi], like one who says to his fellow: Slaughter [kos] me this lamb, to teach that the registration must take place before the slaughtering.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תליתאהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך כס
כסא(פסחים סא.) ד״א לשון סורסי הוא כאדם שאומר לחברו כוס לי טלה זה. (חולין נז:) נבלה וטרפה לא אכלתי שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם פי׳ מהר שחוט אותה קודם שתמות והיינו מסוכנת דאין צדין כגון גוססת. ואמרתם זבח פסח הוא לה׳ תרגום ירושלמי מיכס פיסחא הוא:
א. [שאכטען.]
סורסי – ארמי חכמי האומות קורין לו לינג״א שוריי״א.
כוס – שחוט למימרא דבשעת שחיטה צריך להתכוין למנויו.
רבי אומר לשון סורסי הוא זה – אור״י דרבי לא פליג את״ק ומודה דאיכא עיכובא באוכליו ומנויו ואינו אלא מפרש דבריו דלא פסלי אוכליו ומנויו אלא בשחיטה וכן משמע בכיצד צולין (דף עח:) דמסיק רב דאמר אכילה לא מעכבי כרבי נתן ולא קאמר כר׳ והיינו משום דלפרושי אתא כדפי׳.
ר׳ אומר לשון סורסי הוא זה כאדם שאומר לחברו כוס לי טלה זה – פירוש: ור׳ לא בעי קרא תנינא לעכב אלא מחד קרא נפקא ליה עיכובא אשכחן שלא למנוייו שלא לאוכליו מנין אמר קרא איש לפי אכלו תכוסו ואיתקוש אוכלין למנויין פירוש זה הוא לתנא קמא אבל ר׳ לא בעי אלא חד קרא לעכב ותנא קמא דלא דריש לשון סורסי ומשמע ליה תכוסו לשון מנו פירש המורה: דבתריה כתיב ושחטו אותו.⁠1
1. בכ״י ששון 557 מופיע כאן הביאור לדף ס׳. ״והא קמ״ל דמחשבין מעבודה לעבודה״ והביאור לדף ס׳: ״אלא הכא סתמיה״.
רבי אומר: ״תכוסו״ זה לשון סורסי (ארמי) הוא, כאדם שאומר לחבירו כוס לי משמע: שחוט לי טלה זה, ללמד שמכסת הנפשות וקביעת המנויים צריכה להיות בזמן שחיטה.
Rabbi Yehuda HaNasi says: The term “you shall make your count [takhosu]” is Aramaic [Sursi], like one who says to his fellow: Slaughter [kos] me this lamb, to teach that the registration must take place before the slaughtering.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תליתאהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אַשְׁכְּחַן שֶׁלֹּא לִמְנוּיָו שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו מְנָא לַן האָמַר קְרָא {שמות י״ב:ד׳} אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ תָּכוֹסּוּ אִיתַּקַּשׁ אוֹכְלִין לִמְנוּיִין

We have found a source for the halakha that a Paschal lamb slaughtered for those who have not registered for it is disqualified. But from where do we derive the halakha that it is similarly disqualified if it is slaughtered for those who cannot eat it? The Gemara answers that the verse says: “According to every man’s eating you shall make your count”; those who eat it are juxtaposed, and thereby equated, to those who are registered for it. This teaches that just as the offering is disqualified if it is slaughtered for those who did not register for it, it is likewise disqualified if it is slaughtered for those who cannot eat it.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לפי אכלו – הראוי לאכול פרט לחולה ולזקן ולערל ואפילו הן מנויין.
לאוכליו מנא לן – אור״י דערלים וטמאים כולהו נפקי מהאי קרא דאיש לפי אכלו דכיון דלא מצו אכלי ליה חשיבי כולהו שלא לאוכליו וכן משמע בפ״ב דזבחים (דף כב:) דקאמר קסברי זקני דרום טמא משלח קרבנותיו פי׳ פסח והתניא במכסת נפשות מכאן שאין הפסח נשחט אלא למנויו ואיתקש אוכליו למנויו משמע בהדיא דטמא נפקא לן מאיש לפי אכלו.
ואיתקש אוכליו למנויו – תימה לר״י א״כ מה מנויו פסלי בד׳ עבודות דהיינו שינוי בעלים אף אוכליו יפסלו בד׳ עבודות ובשאר קרבנות נמי יפסלו במנויו וי״ל דשלא למנויו אין זה שינוי בעלים דשינוי בעלים לא פסיל אלא בזריקה כגון שוחט או מקבל ומוליך על מנת לזרוק לשם אחרים או זורק לשם אחרים אבל שוחט ומקבל ומוליך לשם אחרים כשר דמוכפר עליו נפקא לן ושלא למנויו היינו שוחט שלא למנויו ולא פסיל אלא בשחיטה דווקא כדכתיב תכוסו ודווקא בפסח ולא בשאר קרבנות וא״ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה״ה בשאר עבודות כדאי׳ בפ״ק דזבחים (דף ז:) פסח שלא לשמו מזבח פסח שאר עבודות מנא לן הואיל וגלי גלי ואור״י דלא דמי כיון דגלי בכל הקרבנות דלא עלו לבעלים לשם חובה וגבי פסח אשכחן פסול בחד מינייהו אין לנו לחלק.⁠1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״שחטו למולין״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף ס״א:.
בד״ה ואתקש אוכליו כו׳ מה מנויין פסלה בד׳ עבודות כו׳ אף אוכליו כו׳ עכ״ל מפי׳ מהרש״ל כל ד׳ עבודות על הזריקה כו׳ ונילף שגבי אוכליו יפסלו כך וע״ק למה חשיב מנויו גבי פסח דוקא ויליף מקרא אם הוא שינוי בעלים אף בשאר קרבנות יפסול עכ״ל אבל לשון בד׳ עבודות שכתבו התוס׳ לא משמע כן אלא בד׳ עבודות ממש כמו גבי פסול לשמו דקאמר בשמעתין דישנו בד׳ עבודות אבל בשינוי בעלים דלא הוה אלא בזריקה מקרי אינו בד׳ עבודות בשמעתין ולישנא נמי דקאמרי ובשאר קרבנות נמי יפסלו כו׳ לא משמע כן דהל״ל ובשאר עבודות נמי פסול ולא אצטריך ליה לקרא גבי פסח ועוד דהא אצטריך גבי פסח לעכב כדאמרי׳ פ״ק דזבחים ונראה שהם הבינו לכאורה מפירש״י דשלא למנויו היינו שינוי בעלים ובחישב על השחיטה לחודה קאמר במתניתין פסול שלא למנויו וכן בחישב על הזריקה פסול דעיקר שינוי בעלים בזריקה הוא כפרש״י ומינה דה״ה בשאר ב׳ עבודות דהיינו בהולכה או בקבלה לחודא דפסול שלא למנויו דהיינו שינוי בעלים ואהא קשיא להו כיון דאתקש שלא לאוכליו לשלא למנויו אימא דיפסול שלא לאוכליו נמי בכל ד׳ עבודות ממש ועוד דבשאר קרבנות נמי יפסלו ד׳ עבודות ממש דהיינו שינוי בעלים והיינו שלא למנויו דאינו חילוק בשינוי בעלים בין פסח לשאר קרבנות אלא דבפסח הוא לעכב ובשאר קרבנות אינו אלא למצוה כדאמרי׳ בהדיא פ״ק דזבחים ויפסלו דקאמרי לאו דוקא אלא למצוה כדאמרינן בהדיא התם ובכולה תלמודא לא קאמר בשאר קרבנות שינוי בעלים אלא בזריקה כפרש״י ואהא תירצו היכא דקאמר שלא למנויו לאו היינו דין שינוי בעלים דאינו אלא בזריקה כגון שוחט כו׳ ודין שלא למנויו דקאמר אינו אלא בפסח ודוקא בשחיטה ואינו בד׳ עבודות דהיינו בקבלה והולכה אלא בזריקה איתא משום דין שינוי בעלים כמ״ש התוס׳ לקמן ואיך שיהיה ק״ק דהיאך בעו למימר דאוכליו יפסלו בד׳ עבודות הא איכא שום מיעוטא דאין מחשבת אוכלין בזריקה כמ״ש התוס׳ לקמן ודו״ק:
אשכחן [מצאנו] ולמדנו מכאן שאם שחטו את הפסח שלא למנויו הרי הוא פסול, אבל שחטו שלא לאוכליו מנא לן [מנין לנו] שהוא פסול? ומשיבים: אמר קרא [המקרא] ״איש לפי אכלו תכסו״, הרי שאיתקש [הושוו] אוכלין למנויין, כשם שפסול כששחטו שלא למנויו כך פסול כששחטו שלא לאוכליו.
We have found a source for the halakha that a Paschal lamb slaughtered for those who have not registered for it is disqualified. But from where do we derive the halakha that it is similarly disqualified if it is slaughtered for those who cannot eat it? The Gemara answers that the verse says: “According to every man’s eating you shall make your count”; those who eat it are juxtaposed, and thereby equated, to those who are registered for it. This teaches that just as the offering is disqualified if it is slaughtered for those who did not register for it, it is likewise disqualified if it is slaughtered for those who cannot eat it.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פסחים סא. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים פסחים סא., עין משפט נר מצוה פסחים סא., ר׳ חננאל פסחים סא., הערוך על סדר הש"ס פסחים סא., רש"י פסחים סא., תוספות פסחים סא., תוספות רי"ד מהדורה תליתאה פסחים סא., בית הבחירה למאירי פסחים סא. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות פסחים סא., פירוש הרב שטיינזלץ פסחים סא., אסופת מאמרים פסחים סא.

Pesachim 61a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Pesachim 61a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Pesachim 61a, R. Chananel Pesachim 61a, Collected from HeArukh Pesachim 61a, Rashi Pesachim 61a, Tosafot Pesachim 61a, Tosefot Rid Third Recension Pesachim 61a, Meiri Pesachim 61a, Maharsha Chidushei Halakhot Pesachim 61a, Steinsaltz Commentary Pesachim 61a, Collected Articles Pesachim 61a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144