×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְנֶאֱסַר יוֹם עֶשְׂרִים מִפְּנֵי שֶׁאוֹרַח בִּזְמַנּוֹ בָּא.:
And she is prohibited on the twentieth day, because it is the manner of women that their blood flow comes at its usual time.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{משנה נדה י:א} מתני׳ תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת בית שמי אומרים נותנין לה ארבעה לילות ובית הלל אומרים עד שתחיה המכה הגיע זמנה לראות ונישאת בית שמי אומרים נותנין לה לילה ראשון1 ובית הלל אומרים עד מוצאי שבת ארבעה לילות ראתה ועודה בבית אביה בית שמי אומרים נותנין לה בעילת מצוה ובית הלל אומרים כל הלילה (כולה2) שלה:
{בבלי נדה סד ע״ב-סה ע״ב} גמ׳ עד שתחיה המכה אמר רב נחמן בר יצחק ואפילו ראתה ממאי מדקתני סיפא ראתה ועודה בבית אביה ופליגי3 בין ראתה ולא ראתה מכלל דרישא בין ראתה בין לא ראתה. תניא נמי הכי בית הלל אומרים עד שתחיה המכה בין ראתה בין לא ראתה. עד שתחיה המכה עד כמה אמר רב שמואל בר רב4 יצחק לדילי5 מיפרשא לי6 מיניה דרב עומדת ורואה יושבת ואינה רואה על גבי קרקע ורואה על גבי כרים וכסתות7 ואינה רואה בידוע שלא חיתה המכה על גבי כולם ורואה על גבי כולם ואינה רואה בידוע שחיתה המכה וזה דם נדה הוא משמשת וראת דם מחמת תשמיש הוא אינה משמשת [וראת]⁠8 דם מחמת נדה הוא. ואמרינן על הדין פיסקא דמתני׳ בפירקא קמא {בבלי נדה יא ע״ב} אמר רב גידל9 אמר שמואל לא שנו אלא שלא פסק דם מחמת תשמיש וראת דם [שלא]⁠10 מחמת תשמיש אבל פסק דם מחמת תשמיש וראת [דם]⁠11 שלא מחמת תשמיש טמאה עברה12 עליה לילה אחת בלא תשמיש וראתה [טמאה]⁠13 נשתנו מראה דמים שלה טמאה:
פיס׳ הגיע [זמנה]⁠14 לראות ונישאת כול׳: איתמר שימשה בימים רב אמר לא הפסידה לילות ולוי אמר15 הפסידה לילות [רב אמר שימשה בימים לא הפסידה לילות עד מוצאי שבת תנן ולוי אמר שימשה בימים הפסידה לילות]⁠16 מאי ארבעה לילות דקתני ארבע עונות ולרב למה לי למיתני ארבעה לילות וללוי17 נמי ניתני18 ארבע עונות אורח ארעא קא משמע לן דבליליא19 וניתני20 ארבעה לילות ותו לא עד מוצאי שבת למה לי הא קמ״ל דשרי21 למיבעל בתחילה22 בשבת
כדשמואל דאמר שמואל פירצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת ואף על פי שמשיר צרורות.
איתמר בעל ולא מצא דם וחזר23 ובעל ומצא דם ר׳ חנינה אומר24 טמאה ורב אסי אמר טהורה ר׳ חנינה25 אמר טמאה אם איתה דהוה דם בתולים מעיקרא הוה26 אתי רב אסי אמר טהורה דילמא איתרמי ליה כדשמואל דאמר שמואל יכול אני לבעול כמה בעילות בלא דם ואידך שאני שמואל דרב גובריה. והילכתא כר׳ חנינה דספק איסורא לחומרא. אמר רב [בוגרת]⁠27 נותנין לה לילה הראשון והני מילי דלא ראתה אבל ראתה אין נותנין לה אלא בעילת מצוה ותו לא:
פיס׳ ראתה ועודה בבית אביה בית שמי אומרים נותנין לה בעילת מצוה ובית הלל אומרים כל הלילה שלה28: רב ושמואל דאמרי תרויהו הילכתא בועל בעילת מצוה ופורש דתניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש. אמר עולא כי הוו בה ר׳ יוחנן וריש29 לקיש בתינוקת30 לא הוו מסקי מינה כדמסיק31 תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש.
{ירושלמי ברכות ב:ו} ירושלמי שמואל אמר כל ההיא הילכתא דרישא דפירקא אחרייה32 דנדה להלכה אבל לא למעשה ר׳ ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת בעון קומי ר׳ יוחנן מהו לתלות בדם המכה ולא הורי מהו לבעול בעילה שנייה אמרון לתלות בדם המכה ולא הורי33 לבעול בעילה שנייה34 הוא מורי35 [וכו׳]⁠36:
1. -ראשון: גי: ״הראשון״.
2. כולה: חסר ב-גי, כ״י נ, דפוסים.
3. ופליגי: דפוסים: ופליג.
4. רב: וכן גי. חסר בכ״י נ, דפוסים.
5. לדילי: גי, כ״י נ, דפוסים: ״לדידי״.
6. לי: דפוסים: ליה.
7. כרים וכסתות: גי: ״כלים״.
8. וראת: גי. כ״י הספרייה הבריטית: ״ורואה״. כ״י נ, דפוסים: ״וראתה״.
9. אמר רב גידל: חסר ב-גי.
10. דם שלא: גה, גי, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית רק: ״דם״. כ״י נ רק: ״שלא״.
11. דם: גה, גי, דפוסים. חסר בכ״י הספרייה הבריטית.
12. עברה: כ״י הספרייה הבריטית, כברש״י (נדה יא ע״ב). גי, כ״י נ, דפוסים: ״עבר״.
13. טמאה: גה, גי, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״טומאה״.
14. זמנה: גי, כ״י נ, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״זמן״.
15. לוי אמר: כ״י הספרייה הבריטית: ״עד מוצאי שבת תנן ולוי אמר שימשה בימים״ (כנראה שיבוש העתקה על פי ההמשך).
16. רב אמר...לילות: גה, גי, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י הספרייה הבריטית.
17. וללוי: דפוסים: ולוי.
18. ניתני: גה: ״ליתני״.
19. דבליליא: דפוסים: בלילא.
20. וניתני: וכן גי, כ״י נ, דפוס קושטא. גה: ״וליתני״. דפוסים: [ולוי נמי] ניתני.
21. ארבע לילות ותו...דשרי: חסר ב-גי.
22. בתחילה: גי: ״כתחלה״.
23. וחזר: חסר בדפוס קושטא.
24. ר׳ חנינה אומר: וכן כ״י נ. דפוס קושטא: חנניה אמר. גה, דפוסים: ״חנינא אמר״. גי: ״ר׳ אמ׳⁠ ⁠״. אך שם בסמוך: ״ר׳ חנינא אמ׳⁠ ⁠״.
25. חנינה: דפוס קושטא: חנניה.
26. הוה: גי: ״הוי״.
27. בוגרת: גה, גי, כ״י נ, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״ובוגרת״.
28. ראתה ועודה...שלה: כ״י נ עד: ״אביה וכו׳⁠ ⁠״.
29. וריש: גה גי, כ״י נ, דפוסים: ״ור׳ שמעון בן״.
30. בתינוקת: דפוסים: בתינוקות.
31. כדמסיק: דפוסים: אלא כדמסיק.
32. אחרייה: דפוסים: אחרינא.
33. הורי, הורי: וכן גה, וכן כ״י נ (רק הראשון). דפוס קושטא: הורו, הורו. דפוסים: הורה, הורה.
34. אמרון לתלות...שנייה: חסר ב-גי, כ״י נ (שמא מחמת הדומות).
35. מורי: גי: ״מורייה״.
36. וכו׳: גי, כ״י נ, דפוסים. בכ״י הספרייה הבריטית חסר.
ונאסר יום עשרים – הבא שהרי למודה בעשרים ולא עקרתו אלא שני פעמים שהרי עקירה האחרונה של עשרים האחרונה שלא ראתה שאחר השלשים שניים לאו עקירה היא שהרי לא שינתה ליום שלשים השלישיים ולא ראתה עד יום עשרים לחדש כווסתה.
מפני שאורח – זה שחזר לשוב יום עשרים בזמנו הראשון בא.
הפרק העשירי בע״ה וב״י:
תינוקת פרק עשירי
וחזר ונאסר יום עשרים בחודש, כיום וסת קבוע, ואף שעברו שני חודשים שבהם לא ראתה ביום זה אלא ביום אחר — מפני שאורח (כינוי למחזור החודשי הנשי) בזמנו הקבוע לו בא. ואילו במקרה זה רק שתי פעמים עברו עליה בראייה שלא בתאריך זה, וכדברי רב פפא.
And she is prohibited on the twentieth day, because it is the manner of women that their blood flow comes at its usual time.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) מתני׳מַתְנִיתִין: נָשִׁים בִּבְתוּלֵיהֶם כִּגְפָנִים יֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ אָדוֹם וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ שָׁחוֹר וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מְרוּבֶּה וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מוּעָט ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל גֶּפֶן יֵשׁ בָּהּ יַיִן וְשֶׁאֵין בָּהּ יַיִן ה״זהֲרֵי זֶה דּוֹרְקְטִי.:

MISHNA: Women, with regard to the blood that flows when their hymens are ruptured, are like grapevines: There is a vine that produces wine that is red, and there is a vine that produces wine that is black; and there is a vine that produces wine in abundance, and there is a vine that produces only a meager amount of wine. Rabbi Yehuda says: In every vine, there are grapes fit to produce wine, but any vine in which there are no grapes fit to produce wine, this is a dry vine [durkati]. Likewise, any woman who experiences bleeding is capable of giving birth, whereas one who does not experience bleeding is like a dry vine, unable to give birth.
קישוריםרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך דרקט
דרקטא(כתובות י:) אמרה לו ממשפחת דורקטי אני שאין להם לא דם נדה ולא דם בתולין אשריך שזכית לדורקטי מאי דורקטי תנא דור קטועי (נדה סד:) ושאין בה יין דורקטי. ס״א דור קטוע שלא תלד ויפסוק הדור ופירש דורקטי בתה כדכתיב ואשיתהו בתה (א״ב פי׳ בל׳ רומי קשה וחזק וכן הענבים אשר חרצנם וזגם קשה מאוד לא יועילו לסחוט מהם יין אך בירושלמי דכתובות פרקא קמא כתוב תמן תנינן כל גפן יש בה יין ושאין בה יין טרזקטי פי׳ בלשון יוי דבר שנאכל וכן הענבים אשר אינם ליין כי אם למאכל ובפרט הצמוקי׳ נקראים כן):
ערך חי
חיב(פסחים פט.) רבנן סברי מהיות משה מחיותיה דשה כלומר כיון שנשחט נעקר שם שה מעליו ורבי שמעון סבר מחיותיה דשה מדבר שהוא חי ואי זה זה זה הדם שהוא הנפש תניא נמי הכי נמנין ומושכין ידיהן ממנו עד שישחט. רבי שמעון אומר נמנים עד שישחט ונמשכין עד שיזרק הדם פי׳ אחר רבנן סברי מהיות משה מחיותיה דשה כלומ׳ כל זמן שחי השה יכולין למעט ורבי שמעון דאמר עד שיזרק הדם יכולין לימשך סבר מחיותיה דשה כל זמן שלא נזרק הדם היינו חיותיה יכולין לימעט ולימשך. (קידושין כח.) הקורא לחברו עבד יהא בנידוי ממזר סופג את הארבעים רשע יורד עמו לחייו (בבא מציעא עא) רשע יורד עמו לחייו פי׳ אם היה בעל מלאכה קובע חנות בצידו כמו שאמרו (בפרק לא יחפור) בר מבואה דאוקים ריחיא וכו׳ עד קא מפסקת לחיותא וכי קרי ליה רשע בלא דינא עסקינן דינא דמוקי׳ עליה ריחיא לכתחילה (בריש פסיקתא דקרבני לחמי) אמר רב יצחק כתיב את קרבני לחמי לאשי וכי יש לפניו אכילה ושתיה למוד ממשרתי אש לוהט מהיכן ניזונין ר׳ יודן בשם רבי יצחק אמר מזיו שכינה דכתיב באור פני מלך חיים רבי יצחק בשם רבי חגי אמר ואתה מחיה את כולם. (בבא מציעא קי) מנין לירק חי (בסוף קינין) זהו שאמר כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו ז׳ כיצד קולו ז׳ וכו׳ (נדה סד) ב״ה אומרים עד שתחיה המכה פי׳ תינוקת כל דם שרואה אחר יציא׳ הבתולים עד ד׳ לילות סומכין אותו לבתולין ואמרינן דם טהור הוא אחר ד׳ לילות טמא עד שתחיה המכה עד שתתרפא מכת הבתולים מן וישבו תחתם במחנה עד חיותם (בסוף גמ׳ דתמיד) מה יעביד איניש ויחיה אמרו לו ימית עצמו כלומ׳ על דברי תורה אמר להן מה יעביד איניש וימות אמרו לו יחיה את עצמו כלומר שיגבה עצמו על דברי תורה ומבקש שררה מתקצרין ימיו:
א. [זאפט לאז.]
ב. [לעבנדיג געזינד.]
מתני׳ כל גפן יש בה יין – כל אשה יש לה בתולים ודמים.
ושאין לה הרי זה דור קטוע – וכיון שאין להן דמים מרובים אין בניהן מרובין.
והמשנה הראשונה ממנו אמנם הכונה בה לבאר עניני החלק הראשון והוא שאמר תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ר״ל שלא הגיעה לזמן הנערות אלא שהיא קטנה איזה זמן שבקטנותה משנולדה עד י״ב שנה ויום אחד ונשאת ר״ל שנבעלה בית שמאי אומרים נותנין לה ארבעה לילות שכל דם שתראה בהם תולין בדם בתולים שהדם יוצא משם מצד עקירתם וטהורה הא מכאן ואילך חוששין לדם נדה ובית הלל אומרין שנותנין לה אף יותר מארבעה לילות עד שתחיה המכה ר״ל שתתרפא מכתה שמחמת חבורה הבאה מצד עקירת בתוליה ופי׳ בגמ׳ שנותנין לה כשיעור זה אפילו ראתה כבר בבית אביה ויראה לדעת בית הלל שכל שחיתה המכה קודם ארבעה לילות שנותנין לה ארבעה לילות שלא באו להחמיר על של בית שמאי אלא להקל אלא שמן הסתם ארבעה לילות קודמין לחית המכה ומתוך כך הוא אומר סתם עד שתחיה המכה ומלשון גדולי המחברים נראה הפך הדברים אלא שהסברא מכרעת כדברינו ושיעור חיתה המכה נתנו בה בגמרא שני סימנין אחד כל שהרוק מצוי לתוך הפה מחמת תשמיש ר״ל שכל זמן שרואה דם מחמת החבורה בשעת תשמיש אין זה חיתה המכה אבל כל שהיא משמשת בלא דם כבר חיתה ועוד נתנו בה סימן כל זמן שנוחרת ר״ל כל זמן שנחרו כותלי בית הרחם עד שבנגיעתם זה לזה דם יוצא מהן וסימן לדבר כל שעומדת ורואה יושבת ואינה רואה בידוע שלא חיתה שבעמידתה כותלי בית הרחם מתהדקים ונוגעים זה בזה וכן כל שיושבת על גבי קרקע ורואה על גבי כרים וכסתות ואינה רואה שישיבת קרקע מזקת ומקירה דם המכה וכל שהוא בהפך או שרואה בכלם או שאינה רואה באחד מהם בידוע שחיתה:
א משנה דומות הנשים בענין דם בתוליהם ודם נידתן כגפנים. שנבדלות הנשים זו מזו לענין זה, כשם שנבדלות הגפנים אלה מאלה. שכשם שיש גפן שצבע יינה הוא אדום, ויש גפן שצבע יינה הוא שחור, כן ישנן נשים שצבע דמן הוא אדום ויש נשים שצבע דמן הוא שחור. וכשם שיש גפן שיינה מרובה, ויש גפן שיינה מועט, כן ישנן נשים שדם נדה היוצא מהן מרובה ויש נשים שדם היוצא מהן מועט. ועוד בהשוואה זו של האשה לענין דמיה לגפן, ר׳ יהודה אומר: כל גפן שלא יבשה — יש בה ענבים שראוי להפיק מהם יין, ואילו גפן שאין בה ענבים שניתן להפיק מהן ייןהרי זה דורקטי (עץ יבש). ובדומה לכך, כל אשה הרואה דם הריהי יולדת, וזו שאינה רואה דם הריהי כעץ יבש מללדת.
MISHNA: Women, with regard to the blood that flows when their hymens are ruptured, are like grapevines: There is a vine that produces wine that is red, and there is a vine that produces wine that is black; and there is a vine that produces wine in abundance, and there is a vine that produces only a meager amount of wine. Rabbi Yehuda says: In every vine, there are grapes fit to produce wine, but any vine in which there are no grapes fit to produce wine, this is a dry vine [durkati]. Likewise, any woman who experiences bleeding is capable of giving birth, whereas one who does not experience bleeding is like a dry vine, unable to give birth.
קישוריםרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא דּוֹר קָטוּעַ תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׂאוֹר יָפֶה לָעִיסָּה כָּךְ דָּמִים יָפִין לָאִשָּׁה תָּנָא מִשּׁוּם ר״מרַבִּי מֵאִיר כׇּל אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרוּבִּין בָּנֶיהָ מְרוּבִּין.:

GEMARA: With regard to the term durkati, the Gemara explains that this means truncated generation [dor katua]. As Rabbi Ḥiyya teaches: Just as leaven is good for dough, so too, blood is good for a woman. It was likewise taught in the name of Rabbi Meir: Any woman whose blood is plentiful, her children are plentiful.
קישוריםרי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דור קטוע כו׳. מפורש פ״ק דכתובות:
ב שנינו במשנתנו בדברי ר׳ יהודה המכנה את הגפן שאין מפיקים ממנה יין (ובדומה לכך, אף האשה שאינה יולדת) בשם ״דורקטי״. ומביאים כי תנא [שנה] החכם בברייתא בדברי ר׳ יהודה אלה ״ושאין בה יין — הרי זה דור קטוע״, שאין היא מעמידה ילדים (הדור הבא הראוי לבוא ממנה) כשאר נשים. ומביאים עוד השוואה לענין הזיקה שבין דמי בתוליה ודמי נדותה של האשה ליכולת הלידה שלה, תני [שנה] ר׳ חייא: כשם שהשאור יפה לעיסה, שהלחם הנאפה מעיסה שעירבו בה שאור משובח יותר — כך הדמים יפין לאשה לענין הלידה. ועוד בענין זה תנא משום [החכם בברייתא בשם] ר׳ מאיר: כל אשה שדמיה מרוביןבניה מרובין.
GEMARA: With regard to the term durkati, the Gemara explains that this means truncated generation [dor katua]. As Rabbi Ḥiyya teaches: Just as leaven is good for dough, so too, blood is good for a woman. It was likewise taught in the name of Rabbi Meir: Any woman whose blood is plentiful, her children are plentiful.
קישוריםרי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
פרק י – תינוקת
(4) מתני׳מַתְנִיתִין: תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִיסֵּת ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע לֵילוֹת וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אעַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה.

Chapter 10
MISHNA: In the case of a young girl whose time to see a menstrual flow, i.e., the age of puberty, has not yet arrived, and she married and engaged in intercourse and her hymen was torn, Beit Shammai say: The Sages give her four nights after intercourse during which the blood is attributed to the torn hymen and she remains ritually pure. Thereafter, any blood is assumed to be menstrual blood and renders her impure. And Beit Hillel say: The blood is attributed to the torn hymen until the wound heals.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתני׳ תינוקת נותנין לה ארבע לילות – לשמש ואפי׳ רואה אמרינן דם בתולים הוא.
עד שתחיה המכה – מפרש בגמרא.
מתני׳ תינוקת.
תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וכו׳ זה הפרק יכלול קצת עניני החלק השלישי בענין הדמים וקצת עניני החלק החמישי בענין הבדיקה והספירה וקצת עניני החלק השביעי בענין הטבילה ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לחמשה חלקים הראשון בענין הדמים ובפרט בדין דם בתולים על איזה צד טהור ואיזה זמן נותנין לטהרת דם זה ויתגלגל בתוכו ענין הטבילה ודיני החציצה והחפיפה השני בענין בדיקת הנדה ובדיקת זב וזבה ונתגלגל על יד זה קצת דינין שבשאר טמאות והשלישי חוזר לענין הדמים בענין דם האשה שמתה היאך הוא דינה לענין טהרות הרביעי בענין הדמים גם כן ובפרט בדם טוהר של יולדת מה דינה לענין טהרות וקדשים החמישי בענין ספירת ימי זיבה זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שנתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם:
הגיע זמנה לראות ר״ל שהגיעו ימי הנעורים אלא שלא ראתה עדין ונשאת ר״ל שנבעלה בית שמאי אומרים נותנין לה לילה הראשון ובית הלל אומרים עד מוצאי שבת ארבעה לילות ר״ל ארבעה לילות וזה שאמר עד מוצאי שבת הוא רומז למשנת כתבות שהבתולה נישאת ברביעי ונמצאו עד מוצאי שבת ארבעה לילות ובגמרא שאלו מה ענין להזכיר בה מוצאי שבת ותירץ מילתא אגב ארחיה קמ״ל דשרי למיבעל בשבת ולא גרסי בה למבעל בתחלה בשבת שהרי אין ללמוד מכאן שתהא ביאה ראשונה מותרת שהרי משנתנו בשבעל קודם שבת אלא למבעל בשבת ר״ל שמאחר שבעל אע״פ שלא חיתה המכה ויש בתשמישו עדין קצת חבורה מותר ועל הדרך שאמרו פרצא דחוקה מותר ליכנס בה בשבת אע״פ שמשיר צרורות אלא שלענין פסק אף בביאה ראשונה מותר כמו שביררנו בראשון של כתבות ולפי שיטתנו נותנין לה ארבעה לילות אפילו חיתה המכה ופי׳ בגמ׳ שאף הימים בכלל היתר זה כמו שאמרו שמשה בימים לא הפסידה לילות והוא הדין שבתשמיש הלילה לא הפסידה הימים אלא מפני שאין מנהג צנועין לשמש מטתן ביום אלא בצדדים ידועים לא חש להזכירה ואם הגיע זמנה וראתה בבית אביה לבית שמאי אין לה אלא בעילת מצוה ולבית הלל כל הלילה ונמצאו שלשה זמנים חלוקים לענין זה קטנה בין ראתה בין לא ראתה לשיעור אחד ונערה שכבר ראתה לשיעור אחד ונערה שלא ראתה לשיעור אחד ובכלם הלכה כבית הלל ובגמ׳ פי׳ שיעור אחד לבוגרת ואפילו לבית הלל שאם לא ראתה נותנין לה כל הלילה ואם ראתה בעילת מצוה לבד ומ״מ בגמרא אמרו רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ר״ל בכל הנזכרים במשנתנו אפילו בתינוקת שלא הגיע זמנה ושלא ראתה ולא עוד אלא שלדעת מקצת גאונים אפילו לא ראתה בביאתה כלל הואיל ורוב נשים יש להן דם בתולים שמא ראתה זו דם טפה כחרדל ואבד או חפתהו וצפתהו שכבת זרע וכן אין תולין בהטיה שרוב מצויין בבעילה אין מומחין בהטייה וכן אף בבוגרת אע״פ שבתוליה כלים ואיפשר בלא דם אין תולין בכך אלא כלן טמאות אחר ביאת מצוה עד שיעברו שבעה נקיים מדין נדה דבנות ישראל ומ״מ בגמרא יתבאר שאפילו היה הדם שותת אינו צריך לפרוש קודם גמר ביאה כאלו פורש מן הנדה שאם כן אף הוא לבו נוקפו ומתירא מלבעול אלא גומר ביאתו בלא פקפוק ואחר גמר ביאה פורש ואינו צריך לנעוץ צפרניו להמתין עד שיעדר קושי האבר עד שלא תהא לו הנאה ביציאה שהרי מן הדין דמיה טהורים ואע״פ שגדולי המפרשים החמירו להצריך בהמתנה אחר גמר ביאה עד שיעור זה אין הדברים נראין וכן יש פוסקין שאם בעל ולא ראתה דם הרי זה אינו צריך לפרוש ובלבד שתבדוק יפה בעצמה ומוצאה טהור:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
כל שביארנו במשנתנו בדין התלמוד שטהורה ארבעה לילות דוקא כשהיא רואה בהן בכל ביאותיה שהדבר מוכיח שמחמת חבורת הבתולים הוא אבל אם שמשה בהן ולא ראתה דם ואח״כ שימשה בהן וראתה טמאה כמו שביארנו בפרק ראשון אפילו בעל פעם ראשונה ולא מצאה דם וחזר ובעל ומצא טמאה אלו דם בתולים לבד היה מעיקרא הוי אתי ושמא תאמר תיפוק לי שהיא אסורה משום זונה לא היא שהרי כל באשת ישראל מותרת שהרי שני ספיקות הן שמא לא תחתיו היה ואם תחתיו היה שמא נאנסה ואף כשתפרשה באשת כהן לא חש עכשו אלא לענין נידות או שמא שמועה זו לא בביאה ראשונה אלא בביאה שניה שכבר בעל ומצא ובעל ולא מצא וחזר ובעל ומצא והכל בתוך ארבעה לילות ואע״פ שזו כבר התבארה בפרק ראשון שמא אותה שבפרק ראשון ענינה שבפסקה בשעת תשמיש וראתה בלא תשמיש וזו למדתנו גדולה הימנה שכל שפסקה בשעת תשמיש אף כשחזרה וראתה מחמת תשמיש הדין כן ואע״פ שלענין פירוש הדברים נראין כן לענין פסק מיהא לדין התלמוד יראה שאף בבעל בראשונה ולא מצא דם הדין כן אלא שלמה שחזרו ונמנו לבעול בכלן בעילת מצוה ופורש אין אנו צריכים לה:
ארבעה לילות אלו שהזכרנו בדין התלמוד להיתר לא סוף דבר ברצופות אלא אף מתוך זמן מרובה נותנין לה ארבעה לילות מעשה היה ונתן ר׳ ארבעה לילות מתוך שנים עשר חדש ר״ל שבעל לילה הראשונה והלך לו ונשתהא שלשה חדשים וחזר ובעל ומצא דם והורה ר׳ שהוא דם בתולים וכן בשניה וכן בשלישית ושמא תאמר מאחר שהבוגרת אין נותנין לה אלא לילה הראשונה אף בשלא ראתה מעשה של ר׳ היאך היה אם כולם בימי קטנות והלא אין כאן דין ארבעה לילות אלא אפילו כמה עד שתחיה המכה ואם כלם בימי נערות שנים עשר חדש מאי עבידתייהו והלא אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד ואם בימי בגרות והלא אין לה אלא לילה הראשונה וא״ת שנים בימי קטנות ושנים בימי נערות והלא אמרו שכל שלא הגיע זמנה לראות כשנשאת ר״ל שנשאת קטנה והגיע זמנה ברשות בעלה קודם שחיתה המכה שנמצא דינה לארבעה לילות כל בעילות שבעל כשהיא קטנה עד שלא חיתה המכה אין נדונות אלא כאחת ומשלימין לה שלשה לילות בימי נערות וא״ת אחת בקטנות או כמה שהרי כלן נדונות כאחת ושלשה בימי נערות אי אפשר לומר כן שהרי אין נערות אלא ששה חדשים ולשלשה לילות אתה צריך תשעה חדשים לחשבון ארבעה לשנים עשר חדש וא״ת אחת בקטנות או כמה שהן אחת ושנים בנערות ואחת בבגרות והיאך נתן לה בבגרות לילה אחת והלא מכיון שראתה אין לה אלא בעילת מצוה על כל פנים צריך לפרשה באחת בקטנות ושלשה בנערות ודקא קשיא לך שלשה בימי נערות אי אפשר שהרי אין נערות אלא ששה חדשים ומסתמא ארבעה לילות מתוך שנים עשר חדש נתן לה בהפסקות שוות וצריך לשערן משלשה לשלשה אינו כן אלא כל בעילות שבקטנותה נידונות אחת ונשארו שלשה לששה חדשים להפסקות שוות משני חדשים לשני חדשים וזהו שאמרו מי סברת כל תלת ירחי חדא עונה כלומר שלא תמצא הפסקות שוות אלא בדרך זה לא כל תרי ירחי חדא עונה והרי הם גם כן הפסקות שוות ולענין פסק לפי מה שחזרו ונמנו אין לנו כמו שהתבאר וגדולי המחברים הביאו את כלם ולא ידעתי למה:
עד שתחיה המכה. פרשתי לעיל בפ״ק:

פרק י

(5) א משנה תינוקת (קטנה, שעדיין אינה נערה) שלא הגיע עדיין זמנה לראות דם, וניסת (ונישאה) לבעל, ונבעלה לו — בית שמאי אומרים: אין נותנין לה (להחשיבה כטהורה מטומאת נדות) אלא ארבע הלילות מעת שנבעלה. שדם שראתה בזמן זה — הרי זה דם בתולים, ולא דם נדות. ואולם לאחר מכן הריהי נטמאת בראיית דם. ואילו בית הלל אומרים: אין היא נטמאת בכל דם שתראה מאז הבעילה עד שתחיה המכה (שיתרפא הפצע הנגרם מהבעילה), ואף אם עברו למעלה מארבעה לילות מאז.

Chapter 10

(5) MISHNA: In the case of a young girl whose time to see a menstrual flow, i.e., the age of puberty, has not yet arrived, and she married and engaged in intercourse and her hymen was torn, Beit Shammai say: The Sages give her four nights after intercourse during which the blood is attributed to the torn hymen and she remains ritually pure. Thereafter, any blood is assumed to be menstrual blood and renders her impure. And Beit Hillel say: The blood is attributed to the torn hymen until the wound heals.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִיסֵּת ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בעַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת ארבע לֵילוֹת.

In the case of a young woman whose time to see a menstrual flow has arrived but she has not yet begun to menstruate, and she married and engaged in intercourse and her hymen was torn, Beit Shammai say: The Sages give her the first night during which the blood is attributed to the torn hymen. Thereafter, any blood is assumed to be menstrual blood. And Beit Hillel say: The blood is attributed to the torn hymen until the conclusion of Shabbat, and she may engage in intercourse with her husband for four nights, as it was customary for a virgin to marry on Wednesday.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הגיע זמנה לראות – ולא ראתה.
עד מוצאי שבת – והיא ניסת ברביעי.
ד׳ לילות – ב״ה לא בעו רצופין כדאמר בגמרא מעשה ונתן לה רבי ד׳ לילות מתוך שנים עשר חדש וכן נראה דד׳ לילות לב״ש אפילו מפוזרות כמו לב״ה.
הגיע זמנה לראות דם, שהיא נערה, ואולם עדיין לא ראתה דם, וניסת לבעל ונבעלה לו, בית שמאי אומרים: אין נותנין לה (להחשיבה כטהורה) אלא לילה הראשון בלבד, שהדם שרואה בו אינו נחשב כדם נדות אלא כדם בתולים. ואילו בית הלל אומרים: הריהי טהורה, אף שראתה דם, עד מוצאי שבת שלאחר יום נישואיה, שהוא פרק זמן של ארבע לילות. שכן כרגיל זמן נישואי הבתולה הוא ביום הרביעי בשבוע. ומעתה למן ליל יום חמישי ועד למוצאי שבת, ליל יום ראשון, יש לה ארבעה לילות שיכולה היא לשמש בהם עם בעלה, אף שראתה דם.
In the case of a young woman whose time to see a menstrual flow has arrived but she has not yet begun to menstruate, and she married and engaged in intercourse and her hymen was torn, Beit Shammai say: The Sages give her the first night during which the blood is attributed to the torn hymen. Thereafter, any blood is assumed to be menstrual blood. And Beit Hillel say: The blood is attributed to the torn hymen until the conclusion of Shabbat, and she may engage in intercourse with her husband for four nights, as it was customary for a virgin to marry on Wednesday.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) רָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים גנוֹתְנִין לָהּ בְּעִילַת מִצְוָה וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כׇּל הַלַּיְלָה כּוּלָּהּ.:

In the case of a young woman who saw menstrual blood before marriage while she was still in her father’s house, Beit Shammai say: The Sages give her permission to engage only in relations that consummate a marriage, which are a mitzva, after which she is ritually impure due to the blood. And Beit Hillel say: The husband and wife may engage even in several acts of intercourse, as any blood seen throughout the entire night is attributed to the torn hymen.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ראתה דם ובזמן שעודה בבית אביה (כלומר, טרם נישואיה), בית שמאי אומרים: נ ותנין לה רק בעילת מצוה (בעילה ראשונה שמסיים את בעילתו, אף שראתה דם בתוך כך, ואינו צריך לפרוש ממנה כפורש מן הנדה), ואולם לאחר מכן הריהי אסורה לו, כיון שראתה דם. ואילו בית הלל אומרים: הריהם מותרים בתשמיש כל הלילה כולה, שמותר לבעלה לשוב ולשמש עמה כמה פעמים באותו הלילה, אף שראתה דם, שרואים אנו דם זה כדם הבא מפצע הבתולים.
In the case of a young woman who saw menstrual blood before marriage while she was still in her father’s house, Beit Shammai say: The Sages give her permission to engage only in relations that consummate a marriage, which are a mitzva, after which she is ritually impure due to the blood. And Beit Hillel say: The husband and wife may engage even in several acts of intercourse, as any blood seen throughout the entire night is attributed to the torn hymen.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וַאֲפִילּוּ רָאֲתָה מִמַּאי מִדְּקָא מְפַלֵּיג בְּסֵיפָא בֵּין רָאֲתָה בֵּין בְּשֶׁלֹּא רָאֲתָה מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי.

GEMARA: The mishna first addresses the case of a young girl who has not yet reached puberty. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: And this halakha applies to her even if she has seen menstrual blood. He explains his reasoning: From where do I derive this? I derive it from the fact that the tanna distinguishes in the latter clause of the mishna between a young girl who has seen menstrual blood and a young girl who has not seen menstrual blood. By inference, in the first clause of the mishna the halakha is no different in this case, where the young girl has experienced menstrual bleeding, and it is no different in that case, where she has not yet experienced menstrual bleeding.
רי״ףרש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ אפילו ראתה – בבית אביה אמרו ב״ה הואיל ולא הגיע זמנה לראות נותנין לה עד שתחיה המכה.
מדפליג בסיפא – בהגיע זמנה קתני חילוק בין ראתה ללא ראתה.
מכלל דרישא לא שנא. ואין נראה לומר דראתה ועודה בבית אביה ארישא קאי דא״כ אמאי הפסיק בההיא דהגיע זמנה לראות ואין לומר דאתרווייהו קאי דלא מיסתבר להשוותם בראתה כיון דבלא ראתה מקילינן טפי בלא הגיע:
ב גמרא שנינו בתחילת משנתנו דינה של הקטנה שעדיין לא הגיע זמנה לראות. אמר רב נחמן בר יצחק: ובכלל דין זה כל קטנה, ואפילו זו שאירע לה וראתה דם. ומסבירים: ממאי [מנין] לנו שכך הוא? מדקא מפליג בסיפא [מתוך שהוא התנא במשנתנו מחלק בסוף המשנה, בדינה של זו שהגיע זמנה לראות] בין ראתה בין בשלא ראתה, מכלל הדברים אתה למד דרישא בדינה של זו הנזכרת בתחילת המשנה, בקטנה]לא שנא הכי ולא שנא הכי [אין זה משנה כך, אם לא ראתה עדיין, ואין זה משנה כך, אם ראתה].
GEMARA: The mishna first addresses the case of a young girl who has not yet reached puberty. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: And this halakha applies to her even if she has seen menstrual blood. He explains his reasoning: From where do I derive this? I derive it from the fact that the tanna distinguishes in the latter clause of the mishna between a young girl who has seen menstrual blood and a young girl who has not seen menstrual blood. By inference, in the first clause of the mishna the halakha is no different in this case, where the young girl has experienced menstrual bleeding, and it is no different in that case, where she has not yet experienced menstrual bleeding.
רי״ףרש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) תַּנְיָא נָמֵי הָכִי ב״הבֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה דבֵּין רָאֲתָה בֵּין לֹא רָאֲתָה.:

This explanation of Rav Naḥman bar Yitzḥak is also taught in a baraita: Beit Hillel say: With regard to a young girl who has not yet reached puberty, the blood she emits is attributed to the torn hymen until the wound heals, regardless of whether she has seen menstrual blood beforehand or whether she has not yet seen menstrual blood.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציינים כי אכן תניא נמי הכי [שנויה גם כן ברייתא האומרת כך] במפורש: בית הלל אומרים: קטנה שלא הגיע זמנה לראות, נותנים לה עד שתחיה המכה, בין בקטנה שראתה כבר דם, בין בקטנה שלא ראתה עדיין.
This explanation of Rav Naḥman bar Yitzḥak is also taught in a baraita: Beit Hillel say: With regard to a young girl who has not yet reached puberty, the blood she emits is attributed to the torn hymen until the wound heals, regardless of whether she has seen menstrual blood beforehand or whether she has not yet seen menstrual blood.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה.: עַד כַּמָּה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כׇּל זְמַן שֶׁנּוֹחֶרֶת כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר לִי נְחִירָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא אֶלָּא כׇּל זְמַן שֶׁהָרוֹק מָצוּי בְּתוֹךְ הַפֶּה מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ.

§ The mishna teaches that Beit Hillel say: The blood is attributed to the torn hymen until the wound heals. The Gemara clarifies: Until when can the blood be attributed to the torn hymen? Rav Yehuda says that Rav says: All the time that she is noḥeret. Rav Yehuda continues: When I subsequently said this halakha before Shmuel, he said to me: This noḥeret, I do not know what it is, nor do I know what Rav means by it. Rather, all the time that the saliva is in her mouth due to sexual intercourse, she may attribute the blood to the torn hymen. Shmuel is using a euphemism, i.e., as long as there is blood in her vagina resulting from sexual intercourse.
רי״ףרש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שנוחרת – לקמן מפרש.
שהרוק מצוי – שרואה מחמת תשמיש.
כל זמן שהרוק מצוי בתוך הפה – שרואה מחמת תשמיש תלינן כל היום המחרת וכל הלילה שאחריו אפילו לא שמשה בהם בדם בתולים ואפי׳ אינה נוחרת אבל תו לא תלינן הואיל ולא שמשה כדאמר לעיל בספ״ק (דף יא:) עבר עליה לילה אחת בלא תשמיש טמאה ורב מחמיר טפי דדוקא כשנוחרת ביום שלאחר תשמיש תלינן בו ובלילה שלאחריו אבל בלא נחירה לא.
כל זמן שהרוק מצוי בתוך הפה מחמת תשמיש. שלא פסקה לראות מחמת תשמיש הילכך כל ראיות דמחר ודליליא דאחרי כן אפי׳ לא שמשה תלינן בדם בתולים אבל אם ראתה ביום שני הוי דם נדה כדאמרינן בפ״ק עבר עליה לילה אחת בלא תשמיש וראתה טמאה ואם אח״כ שימשה וראתה דם מחמת תשמיש טהורה כל יום של מחרת ולילה שאחר כן אפי׳ לא שימשה כדאמרינן מעשה ונתן לה ר׳ ד׳ לילות מתוך י״ב חדש וכן לרב דאמר כל זמן שנוחרת כל הראייה של אותה הלילה ויום של אחריו אף בלא נחירה טהורה וביום שלאחריו אם ראתה בלא נחירה טמאה:
ג במשנתנו נאמר כי לדעת בית הלל נותנים לקטנה עד שתחיה המכה ומבררים: עד כמה (מתי) הוא זמן זה שנותנים לה, כיצד יודעים אנו שעדיין לא התרפא הפצע שנגרם מחמת הבעילה? אמר רב יהודה שכך אמר לו רבו רב: כל זמן שהריהי עדיין נוחרת (וכפי שיוסבר להלן). והוסיף רב יהודה: כי אמריתה קמיה [כאשר לאחר מכן אמרתיה להלכה זו של רב לפני] שמואל רבי, אמר לי: נחירה זואיני יודע מה היא, אלא יש לומר כי כל זמן שהרוק עדיין מצוי בתוך הפה (כינוי בלשון נקיה: שרואה דם בבית הערוה) מחמת (בשל) תשמיש המטה עם בעלה.
§ The mishna teaches that Beit Hillel say: The blood is attributed to the torn hymen until the wound heals. The Gemara clarifies: Until when can the blood be attributed to the torn hymen? Rav Yehuda says that Rav says: All the time that she is noḥeret. Rav Yehuda continues: When I subsequently said this halakha before Shmuel, he said to me: This noḥeret, I do not know what it is, nor do I know what Rav means by it. Rather, all the time that the saliva is in her mouth due to sexual intercourse, she may attribute the blood to the torn hymen. Shmuel is using a euphemism, i.e., as long as there is blood in her vagina resulting from sexual intercourse.
רי״ףרש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) נְחִירָה דְּקָאָמַר רַב הֵיכִי דָמֵי אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַב העוֹמֶדֶת וְרוֹאָה יוֹשֶׁבֶת וְאֵינָהּ רוֹאָה בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְרוֹאָה עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת וְאֵינָהּ רוֹאָה בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה עַל גַּבֵּי כּוּלָּם וְרוֹאָה ע״געַל גַּבֵּי כּוּלָּם וְאֵינָהּ רוֹאָה בְּיָדוּעַ שֶׁחָיְתָה הַמַּכָּה.:

The Gemara clarifies: This noḥeret that Rav says; what is it like? What did he mean? Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak said: It was explained to me by Rav as follows: If the young girl stands up and sees blood, but she sits and does not see blood, it is known that the wound has not yet healed, and the blood is still attributed to the torn hymen. Similarly, if she sits on the ground and sees blood, but she sits on cushions and blankets and does not see blood, it is known that the wound has not yet healed and she may attribute the blood to the torn hymen, as the blood flows due to the strain of sitting on the ground. But if she sometimes sits on all of them, i.e., the ground, cushions, and blankets, and sees blood, and on other occasions she sits on all of them and does not see blood, it is known that the wound has healed, and this blood must now be menstrual blood.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על גבי כולם ורואה על גבי כולם ואינה רואה בידוע שחיתה המכה – לספרים דגרסינן הכי על גבי כלים ורואה ליכא לפרושי בידוע דאיכא הוכחה דהא לא מוכח ולא מידי הואיל ורואה אלא ה״פ בידוע שיש לתלות שחיתה המכה וכן צריך לומר בפ׳ דם הנדה לעיל (נדה נו:) בידוע שלפני הכבוס כלומר שיש לתלותו לפני הכבוס.
תוס׳ בד״ה על גבי כולם ורואה כו׳ לספרים דגרסי הכי על גבי כלים ורואה כו׳ עכ״ל הא ודאי דאין חילוק אי גרסי ע״ג כולם או ע״ג כלים דבין הכי ובין הכי משמע אף על גבי כלים דרכין הן רואה כפי׳ הערוך בערך נוחר אבל משום שיש ספרים דל״ג הך בבא דרואה כלל אלא הך בבא דאינו רואה וכ״ה בגמרות ישנות לכך כתבו דאי גרסי הך בבא דרואה ליכא לפרושי בידוע כו׳ וק״ל:
ומבררים: נחירה זו דקאמר [שאמר] רב היכי דמי [איך היא בדיוק]? אמר רב שמואל בר רב יצחק: ואולם לדידי מפרשא [לי עצמי התפרש] לי הדבר מיניה [ממנו] מרב: אם קטנה זו כשהיא עומדת ואזי היא רואה דם, ואולם כשהיא יושבת ואזי היא אינה רואהבידוע הוא שעדיין לא חיתה אצלה המכה. ודם זה בא מן הפצע, וניגר מתוך שהיא עומדת. וכן אף בזו היושבת על גבי קרקע ואזי היא רואה, ואולם כשהיא יושבת על גבי כרים וכסתות ואזי היא אינה רואהבידוע הוא שעדיין לא חיתה המכה. ובא הדם מן הפצע, מתוך שמתאמצת היא בישיבתה על הקרקע. ואולם אם כשיושבת על גבי כולם (כל אלה הנזכרים למעלה, הן קרקע והן כרים וכסתות) והריהי רואה, ויושבת על גבי כולם ואינה רואהבידוע שחיתה המכה, שהריהי ככל אשה שהגיע זמנה לראות, שפעמים רואה באופנים הללו ופעמים שאינה רואה.
The Gemara clarifies: This noḥeret that Rav says; what is it like? What did he mean? Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak said: It was explained to me by Rav as follows: If the young girl stands up and sees blood, but she sits and does not see blood, it is known that the wound has not yet healed, and the blood is still attributed to the torn hymen. Similarly, if she sits on the ground and sees blood, but she sits on cushions and blankets and does not see blood, it is known that the wound has not yet healed and she may attribute the blood to the torn hymen, as the blood flows due to the strain of sitting on the ground. But if she sometimes sits on all of them, i.e., the ground, cushions, and blankets, and sees blood, and on other occasions she sits on all of them and does not see blood, it is known that the wound has healed, and this blood must now be menstrual blood.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) הִגִּיעַ זְמַנָּהּ וְכוּ׳.: אִיתְּמַר שִׁימְּשָׁה בַּיָּמִים רַב אָמַר לֹא הִפְסִידָה לֵילוֹת וְלֵוִי אָמַר הִפְסִידָה לֵילוֹת.

§ The mishna teaches: In the case of a young woman whose time to see a menstrual flow has arrived, Beit Hillel say: The blood is attributed to the torn hymen until the conclusion of Shabbat and she may engage in intercourse with her husband for four nights. It was stated that there is a dispute between amora’im with regard to the following case: If she engaged in intercourse with her husband during the daytime, in addition to engaging in intercourse at night, Rav says: She has not lost her nights, and the blood is still attributed to the torn hymen for four nights. Levi says: She has lost her nights, since she has engaged in intercourse twice during the daytime and twice at night, and therefore she has already used up the equivalent of four nights.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד שנינו במשנתנו בדינה של זו שהגיע זמנה לראות, ונישאה ונבעלה, שלדעת בית הלל נותנים לה עד מוצאי שבת, שהם ארבעה לילות. ובענין זה מביאים עוד, איתמר [נאמר] שנחלקו חכמים בדינה של זו שהגיע זמנה לראות, ונישאה ושימשה עם בעלה אף בימים, מלבד ששימשה אתו בלילות. רב אמר כי לא הפסידה בכך את הלילות הבאים, עד מוצאי שבת. ואילו לוי אמר כי הפסידה לילות, שכיון ששימשה ארבע עונות (לילה ויום, לילה ויום), שוב אין היא נחשבת כרואה דם מחמת פצע הבתולים.
§ The mishna teaches: In the case of a young woman whose time to see a menstrual flow has arrived, Beit Hillel say: The blood is attributed to the torn hymen until the conclusion of Shabbat and she may engage in intercourse with her husband for four nights. It was stated that there is a dispute between amora’im with regard to the following case: If she engaged in intercourse with her husband during the daytime, in addition to engaging in intercourse at night, Rav says: She has not lost her nights, and the blood is still attributed to the torn hymen for four nights. Levi says: She has lost her nights, since she has engaged in intercourse twice during the daytime and twice at night, and therefore she has already used up the equivalent of four nights.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) רַב אָמַר ולֹא הִפְסִידָה לֵילוֹת עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת תְּנַן וְלֵוִי אָמַר הִפְסִידָה לֵילוֹת מַאי אַרְבַּע לֵילוֹת דְּקָתָנֵי אַרְבָּעָה עוֹנוֹת.

The Gemara explains: Rav says that she has not lost her nights, as we learned in the mishna that the blood is attributed to the torn hymen until the conclusion of Shabbat, and it does not limit the number of times she may engage in intercourse during that time. And Levi says: She has lost her nights, as what is the meaning of the term: Four nights, that is taught in the mishna? It means four twelve-hour periods, either days or nights.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עד מוצאי שבת תנן – ביום ובלילה.
רב אמר לא הפסידה לילות עד מוצאי שבת תנן – וא״ת בפ״ק דכתובות (דף ו:) דפריך למאן דאסר לבעול בשבת מדקאמר הכא עד מוצאי שבת וקאמר מאי לאו דאי לא בעיל מצי בעיל ומשני לא כשבעל ופריך אי כשבעל מאי למימרא ומשני הא קמ״ל כדשמואל דאמר פרצה דחוקה כו׳ והשתא מאי פריך מאי למימרא הא אשמעינן טובא דלא הפסידה לילות כדקאמר הכא וי״ל דהתם איכא לישנא דשמואל אוסר למבעל לכתחלה וכן לרב ואיצטריך ליה לשנויי הכי לשמואל דאפילו אי כלוי סבירא ליה דהפסידה לילות.
מאי ד׳ לילות דקתני ד׳ עונות. י״ס דגר׳ בתר הכי וליתני ד׳ עונות אורח ארעא קמ״ל דדרכה דעונה בליליא. וליתני ד׳ לילות עד מוצאי שבת למה לי הא קמ״ל כו׳. והוה מצי למיפרך נמי לרב ד׳ לילות למה [ולמשני נמי] דקמ״ל דרכה דעונה בליליא אלא משום דסליק ממילתיה לוי פריך אליביה. וי״ס דגרסי לרב למה לי למיתני ד׳ לילות. אורח ארעא קמ״ל דאורחא דביאה בליליא. וללוי ליתני ד׳ עונות. ואע״ג דכבר הקשה לרב הדר תו פריך ללוי דלתני ד׳ עונות לאשמועינן בפי׳ דהפסידה לילות ומשני קמ״ל דבליליא כלומר תרתי קמ״ל דאותם ד׳ עונות דוקא בלילה. וגם דאורחא דעונה בליליא:
ומנמקים החכמים את דעותיהם: רב אמר כי לא הפסידה לילות, שהרי נותנים לה ״עד מוצאי שבת״ תנן [שנינו], ולא הגבילה המשנה זאת רק לזו ששימשה עם בעלה רק בלילות. ואילו לוי אמר כי הפסידה לילות, מאי [מה פירוש] ״ארבע לילות״ דקתני [ששנה התנא]? — ארבעה עונות (לילה או יום).
The Gemara explains: Rav says that she has not lost her nights, as we learned in the mishna that the blood is attributed to the torn hymen until the conclusion of Shabbat, and it does not limit the number of times she may engage in intercourse during that time. And Levi says: She has lost her nights, as what is the meaning of the term: Four nights, that is taught in the mishna? It means four twelve-hour periods, either days or nights.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וּלְרַב לְמָה לִי לְמִיתְנֵא ארבע לֵילוֹת אוֹרַח אַרְעָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּדַרְכָּהּ דְּבִיאָה בַּלֵּילוֹת וּלְלֵוִי לִיתְנֵי ארבע לֵילוֹת עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת לְמָה לִי הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן זדִּשְׁרֵי לְמִבְעַל לְכַתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת.

The Gemara asks: And according to the opinion of Rav, why do I need the mishna to teach: Four nights? The mishna should have stated four days, which would include both days and nights. Rav would respond that the mishna teaches us proper conduct, as it is proper that intercourse should be performed only at night. The Gemara suggests: And according to the opinion of Levi, let the mishna teach only: Four nights. Why do I need the mishna to specify: Until the conclusion of Shabbat? Levi would answer that this teaches us that it is permitted to engage in intercourse for the first time on Shabbat. Since the custom was for a virgin to marry on Wednesday, which means that one of the four first nights is Shabbat, it is permitted to engage in intercourse on that night, despite the fact that it may cause her to bleed.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דשרי למבעל בשבת – אף ע״פ שלא בעל עדיין כי אם שתי בעילות ופתח דחוק.
דשרי למבעל לכתחלה כדשמואל כו׳ – אף על גב דבפ״ק דכתובות (דף ו:) מייתי הך דשמואל אבעילה שניה מ״מ לפי האמת דשרי למבעל בתחלה נקט הכא דהוי רבותא טפי.
הא קמ״ל דשרי למיבעל בשבתא כדשמואל. י״ס דגרסי דשרי למיבעל בתחילה. ואע״ג דבפ״ק דכתובות מייתי דשמואל על ביאה שניה היינו משום דהתם איירי למ״ד אסור לבעול בתחלה בשבת והכא נקט אליבא דהילכתא דשרי ובלאו הכי הוה מצי למימר דמותר לבעול בתחלה בשבת אלא אגב ריהטא דתלמודא דמייתי דשמואל התם נקטיה נמי הכא:
ור׳ אסי (נמי) אמר טהורה. ואע״ג דלית ליה אם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי מ״מ מצי סבר האי דאמר רב גידל בפ״ק דאם פסקה מחמת תשמיש וראתה טמאה אפי׳ ראתה מחמת תשמיש דאם איתא דאישתייר מדם בתולים לא היתה פוסקת הואיל וכבר התחילו לצאת אבל הכא דלא התחילו לצאת איכא למימר דילמא אתרמי ליה:
ושואלים: לשיטתו של רב, למה לי למיתנא [לשנות] ״ארבע לילות״, שהרי מותרת היא לשמש עם בעלה, אף בארבעת הימים? ומשיבים: אורח ארעא קא משמע לן [דרך ארץ הוא, התנא במשנתנו, משמיע לנו] שדרכה המתוקנת של ביאה שתהא דווקא בלילות. ושואלים: לשיטת לוי, הסבור כי דווקא בארבעת הלילות בלבד אמורים הדברים, ליתני [שישנה התנא במשנתנו] כי נותנים לה ״ארבע לילות״, והתוספת ששנה ״עד מוצאי שבת״ למה לי לשנותה? ומשיבים: הא קא משמע לן [בתוספת זו את זה הוא התנא משמיע לנו] דשרי למבעל [שמותר לבעול] לכתחלה (בעילה של תחילת נישואין, שלא בעל עד כה אלא שתי בעילות בלבד (בליל חמישי ובליל ששי), ועדיין פתח בית הערוה דחוק) בשבת.
The Gemara asks: And according to the opinion of Rav, why do I need the mishna to teach: Four nights? The mishna should have stated four days, which would include both days and nights. Rav would respond that the mishna teaches us proper conduct, as it is proper that intercourse should be performed only at night. The Gemara suggests: And according to the opinion of Levi, let the mishna teach only: Four nights. Why do I need the mishna to specify: Until the conclusion of Shabbat? Levi would answer that this teaches us that it is permitted to engage in intercourse for the first time on Shabbat. Since the custom was for a virgin to marry on Wednesday, which means that one of the four first nights is Shabbat, it is permitted to engage in intercourse on that night, despite the fact that it may cause her to bleed.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל פִּרְצָה דְּחוּקָה מוּתָּר לִיכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁבָּת ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁמַּשִּׁיר צְרוֹרוֹת.

The Gemara notes that Levi’s ruling is in accordance with the opinion of Shmuel, as Shmuel said: It is permitted to enter into a narrow opening in a wall on Shabbat, and this is the halakha even though doing so causes pebbles to fall from the wall. Similarly, although engaging in intercourse might cause a wound and bleeding, it is permitted on Shabbat.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכשיטתו של שמואל, שכן אמר שמואל: פרצה דחוקה (בלשון נקיה: פתח בית הערוה של הבתולה שנבעלה, ועדיין הינו דחוק) מותר ליכנס בה בשבת, ואף על פי שבתוך כך הבועל משיר צרורות (אבנים, וככינוי להרחבת פתח בית הערוה).
The Gemara notes that Levi’s ruling is in accordance with the opinion of Shmuel, as Shmuel said: It is permitted to enter into a narrow opening in a wall on Shabbat, and this is the halakha even though doing so causes pebbles to fall from the wall. Similarly, although engaging in intercourse might cause a wound and bleeding, it is permitted on Shabbat.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אִיתְּמַר בָּעַל וְלֹא מָצָא דָּם וְחָזַר וּבָעַל וּמָצָא דָּם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר טְמֵאָה וְרַבִּי אַסִּי אָמַר טְהוֹרָה.

It was stated that the amora’im engaged in a dispute: If a husband engaged in intercourse with a virgin and did not find blood, and he went back within the first four nights and again engaged in intercourse with her and this time he found blood, Rabbi Ḥanina says: The wife is ritually impure, as this is menstruation blood. And Rabbi Asi says: She is ritually pure, as it is blood from the wound resulting from the act of intercourse.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וחזר ובעל – בתוך ארבע לילות.
טמאה – דדם נדה הוא.
רבי אסי אמר טהורה – ואף על גב דלית ליה הך סברא דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי מיהו ס״ל שפיר הא דרב גידל דלעיל ספ״ק (דף יא:) דאם פסקה מחמת תשמיש וראתה אפילו מחמת תשמיש טמאה דאם איתא דדם בתולין הוא מעיקרא כששמשה הוה אתי ולא הוה לה למפסק מחמת תשמיש כיון דבתחלה בעל ומצא דם אם איתא שנשאר עוד דם בתולין לא היה לה לפסוק כששמשה אבל הכא איירי דבעל ולא מצא דם ולהכי איכא למימר דבעל כדשמואל.
ה איתמר [נאמר]: בתולה שבעלה בעל אותה בתחילה ולא מצא דם, ולאחר מכן (בתוך ארבעה לילות שלאחר בעילת נישואיה) חזר ובעל, ומצא דם, ר׳ חנינא אמר: הריהי טמאה, שזהו דם נדה. ואילו ר׳ אסי אמר: הריהי טהורה, שדם זה בא מפצע הבתולים.
It was stated that the amora’im engaged in a dispute: If a husband engaged in intercourse with a virgin and did not find blood, and he went back within the first four nights and again engaged in intercourse with her and this time he found blood, Rabbi Ḥanina says: The wife is ritually impure, as this is menstruation blood. And Rabbi Asi says: She is ritually pure, as it is blood from the wound resulting from the act of intercourse.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) ר׳רַבִּי חֲנִינָא אָמַר חטְמֵאָה דְּאִם אִיתַא דַּהֲוָה דַּם בְּתוּלִים מֵעִיקָּרָא הוי אָתֵי וְרַבִּי אַסִּי אָמַר טְהוֹרָה דִּילְמָא אִתְרְמִי לֵיהּ כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל יָכוֹלְנִי לִבְעוֹל כַּמָּה בְּעִילוֹת בְּלֹא דָּם וְאִידָּךְ שָׁאנֵי שְׁמוּאֵל דְּרַב גּוּבְרֵיהּ.

Rabbi Ḥanina says: She is ritually impure, as if it is so that it is blood from her hymen, i.e., the blood of her virginity, it would have come at the outset, after the first time they engaged in intercourse. And Rabbi Asi said: She is ritually pure, as perhaps it happened for him that he engaged in intercourse like Shmuel described. As Shmuel said: I can engage in intercourse several times without the appearance of blood. In other words, I can engage in intercourse with a virgin while leaving her hymen intact. And the other Sage, Rabbi Ḥanina, does not allow for that possibility, since he maintains that Shmuel is different, as his strength was great. Shmuel was particularly skilled at this, while others cannot accomplish this.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שאני שמואל דרב גובריה – משמע הכא דשמואל לא שכיחא וכן בפרק קמא דחגיגה (חגיגה יד:) גבי בתולה שעיברה פירוש שהושיבוה על פי החבית ואין ריחה נודף ובזה נודע שהיא בתולה ומפיק דכשרה לכהן גדול דאיכא למימר באמבטי עיברה דשכיח טפי מדשמואל וקשה דבפרק קמא דכתובות (כתובות ו:) קאמר רוב בקיאין בהטיה ויש לומר דהטיה דכתובות אינה בעילה גמורה שתתעבר בה כבשאר ביאות.
שאני שמואל דרב גובריה. וכן בפ״ק דחגיגה אמרינן דשמואל לא שכיחי. ותימה דבפ״ק דכתובות אמרינן דרוב בקיאין בהטייה. וי״ל דשמואל איירי בבעילה גמורה שראויה להתעבר בה דהכי מייתי לה בפ״ק דחגיגה. וכן הכא מיירי שבעל בעילה גמורה ואין הכל בקיאין לבעול בעילה גמורה בהטייה רק שמואל דרב גובריה:
בד״ה שאני שמואל כו׳ אינה ביאה גמורה שתתעבר כו׳ עכ״ל והך דהכא בבעל ביאה ראשונה ודאי דלא תתעבר בו מ״מ איירי בביאה גמורה שהיתה ראויה להתעבר ממנה:
ומנמקים החכמים את דעותיהם, ר׳ חנינא אמר שהריהי טמאה: שכן אם איתא דהוה [יש מקום לומר שהיה] זה דם בתוליםמעיקרא הוי אתי [מתחילה, עם הביאה הראשונה, היה בא]. ואילו ר׳ אסי אמר שהריהי טהורה: שכן יש מקום לומר כי דילמא אתרמי ליה [הזדמן לו, לבעל זה בבעילתו הראשונה] לבעול כדרך שאמר שמואל, שכך אמר שמואל: יכולני לבעול את האשה הבתולה כמה בעילות, בלא להוציא דם. ואומרים: ואידך [והאחר, ר׳ חנינא], אינו סבור כן, כי שאני [שונה, מיוחד הוא] שמואל בכך, שכן רב גובריה [גדול כוחו], מה שאין כן בשאר אנשים.
Rabbi Ḥanina says: She is ritually impure, as if it is so that it is blood from her hymen, i.e., the blood of her virginity, it would have come at the outset, after the first time they engaged in intercourse. And Rabbi Asi said: She is ritually pure, as perhaps it happened for him that he engaged in intercourse like Shmuel described. As Shmuel said: I can engage in intercourse several times without the appearance of blood. In other words, I can engage in intercourse with a virgin while leaving her hymen intact. And the other Sage, Rabbi Ḥanina, does not allow for that possibility, since he maintains that Shmuel is different, as his strength was great. Shmuel was particularly skilled at this, while others cannot accomplish this.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר רַב טבּוֹגֶרֶת נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן וה״מוְהָנֵי מִילֵּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה אֲבָל רָאֲתָה אֵין לָהּ אֶלָּא בְּעִילַת מִצְוָה וְתוּ לָא.

§ The mishna teaches the halakha of a young girl. The Gemara discusses the case of a girl who is older than twelve and a half. Rav says: The Sages give a grown woman, who engaged in intercourse on her wedding night, the entire first night, during which she may engage in intercourse with her husband several times. And this statement applies only if she did not see any blood. But if she saw blood, she has only the relations that consummate a marriage, which are a mitzva, and nothing more.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בוגרת נותנין לה לילה הראשון – ואפי׳ לב״ה דאמרי בהגיע זמנה לראות ארבעה הני מילי נערה דמשיגיעו ימי הנעורים הוי זמנה אבל בוגרת לילה הראשון ותו לא.
מתני׳: רב אמר בוגרת נותנים לה לילה הראשון. פירוש מדקאמר רב סתם נותנים לה לילה הראשון משמע דסבירא ליה בין ראתה בין לא ראתה, וקסבר רב דהיינו נדה הגיע זמנה לראות וראתה, היינו בוגרת וראתה דמאי שנא והיינו דלא איירי במתניתין בבוגרת דאם איתא דאישתני דינה לאיתנוייה, והיינו דמנימין סקיסנאה דבסמוך דאמר לא מפליג רב בין ראתה ללא ראתה, ואיהו תלמידיה דרב הוה ובקי בדברי רביה הוה, והיינו נמי דשמואל לא קרי מידי אמנימין אלא לרב הוא דקאמר וקרי עליה לא יאונה לצדיק כל און. ובכל מקום דקרי שמואל עליה דרב, במילתא דקאמר רב וניצל ולא נכשל בה הוא, כעובדא דטביא דהויא בריש גלותא וכעובדא דר׳ שילא במיא דמסקי ומאי דקאמרי.
והני מילי דלא ראתה אבל ראתה אין נותנים לה אלא בעילת מצוה. לאו מדברי רב הוא אלא לישנא דגמ׳ הוא דפרישו עליה דרב, ומעובדא דמנימין סקסנאה כנ״ל, וק״ל למאי דאסיקנא דוקא לא ראתה אמאי שבקיה תנא דמתניתין לבוגרת, וי״ל דבוגרת הרי היא ככל הנשים ולא איצטריכי׳ ליה לאתנויי.
ו שנינו במשנתנו את דינן של הקטנה שלא הגיע זמנה לראות ושל הנערה שהגיע זמנה לראות, ומעתה דנים בעניינה של הבוגרת (בת שתים עשרה שנים וששה חודשים). אמר רב: בוגרת שנישאה ונבעלה — אין נותנין לה להחשיבה כטהורה, אלא לילה הראשון בלבד. ומסייג את דבריו: והני מילי [ודברים אלה אמורים] רק בבוגרת שעדיין לא ראתה דם נדות. אבל הבוגרת שכבר ראתה דם נדות לפני שנישאה — אין נותנים לה אלא בעילת מצוה, שאמנם בעלה משלים את בעילתו, ותו אולם עוד, ובנוסף לכך] — לא.
§ The mishna teaches the halakha of a young girl. The Gemara discusses the case of a girl who is older than twelve and a half. Rav says: The Sages give a grown woman, who engaged in intercourse on her wedding night, the entire first night, during which she may engage in intercourse with her husband several times. And this statement applies only if she did not see any blood. But if she saw blood, she has only the relations that consummate a marriage, which are a mitzva, and nothing more.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מֵיתִיבִי ימַעֲשֶׂה וְנָתַן לָהּ רַבִּי ארבע לֵילוֹת מִתּוֹךְ י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ ה״דהֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא דְּיָהֵיב לַהּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי קַטְנוּת

The Gemara raises an objection to Rav’s statement from a baraita: There was an incident involving a virgin who married, and Rabbi Yehuda HaNasi gave her four nights in which to engage in intercourse within twelve months of her wedding when the blood is considered to be like blood resulting from the torn hymen. The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If we say that Rabbi Yehuda HaNasi gave her all of those nights of purity in her days as a minor,
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתוך שנים עשר חדש – שבעל לילה הראשון והלך בדרך מיד ושהה שלשה חדשים וחזר ובעל ומצא דם וכן פעם שניה ושלישית ובא לפני רבי ואמר דם בתולים הוא.
מיתיבי [מקשים] על דעת רב ממה ששנינו: מעשה היה בנישואיה של בתולה ונתן לה רבי (ר׳ יהודה הנשיא) להחשיב את הדם שראתה כדם בתולים בארבע לילות שנבעלה בהם מתוך שנים עשר חדש מאז נישואיה. ועתה יש לברר: היכי דמי [איך בדיוק היה זה]? אילימא דיהיב [אם תאמר שנתן] לה רבי את ארבעת הימים הללו כולהו [כולם] בימי קטנות — אין לומר כן,
The Gemara raises an objection to Rav’s statement from a baraita: There was an incident involving a virgin who married, and Rabbi Yehuda HaNasi gave her four nights in which to engage in intercourse within twelve months of her wedding when the blood is considered to be like blood resulting from the torn hymen. The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If we say that Rabbi Yehuda HaNasi gave her all of those nights of purity in her days as a minor,
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדה סד: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נדה סד:, עין משפט נר מצוה נדה סד: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רי"ף נדה סד: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס נדה סד:, רש"י נדה סד:, תוספות נדה סד:, רשב"א נדה סד: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי נדה סד: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש נדה סד:, מהרש"א חידושי הלכות נדה סד:, מהרש"א חידושי אגדות נדה סד:, פירוש הרב שטיינזלץ נדה סד:, אסופת מאמרים נדה סד:

Niddah 64b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Niddah 64b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Niddah 64b, Rif by Bavli Niddah 64b, Collected from HeArukh Niddah 64b, Rashi Niddah 64b, Tosafot Niddah 64b, Rashba Niddah 64b, Meiri Niddah 64b, Tosefot Rosh Niddah 64b, Maharsha Chidushei Halakhot Niddah 64b, Maharsha Chidushei Aggadot Niddah 64b, Steinsaltz Commentary Niddah 64b, Collected Articles Niddah 64b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144