×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מַתְקֵיף לַהּ ר׳רַבִּי אִלְעַאי וְכִי מָה בֵּין זוֹ לִבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי זֵירָא זוֹ שִׂירְפָהּ מָצוּי וְזוֹ אֵין שִׂירְפָהּ מָצוּי.
Rabbi Ilai objects to this ruling of Ḥizkiyya: And what is the difference between this case of a girl who has not yet started menstruating and a recently married menstrual virgin whose stain is deemed pure for as long as her blood is pure, since the stain is presumed to be from her torn hymen? Rabbi Zeira said to him: With regard to this menstrual virgin, her secretion [sirfah] is common, i.e., blood from her torn hymen is normally found during this period. Therefore, any blood stain that is found is also assumed to be from her hymen. But in the case of this young girl, her secretion is not common. Therefore, if a blood stain is found, it is assumed to be menstrual blood.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרשב״אתוספות רא״שריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[א״ל ר׳ זירא זו שירפה מצוי וזו אין שירפה מצוי]. אזו שירפה מצוי, פי׳ כבר התחילה לראות דם טמא וחזקתו מן הטמא, והבתולה אין שירפה מצוי.
א. ערוך ערך שרף. וכתב הרשב״א: פי׳ ר״ח ז״ל דאחזקיה דמטמא קא פריך, כלומר מ״ש מבתולה שדמיה טהורין דנותנין לה ארבע לילות, מפני שלא הגיע זמנה לראות, אף זו נטהר כתמה, ופריק זו שירפה וכו׳. וריטב״א כתב: ור״ח ז״ל פי׳ דאחזקיה פרכינן, מ״ש בבתולה שנותנין לה ד׳ לילות לטהרה, לפי שלא הגיע זמנה לראות ותולין הכל בדם בתוליה, והכא לא תלינן בכתמה מיהא לקולא לטהר אותו כיון דלא אתחזק בדם. ופריק, דהא דידן שירפה של טומאה מצוי להיות לה כתם כיון שכבר ראתה שני פעמים, וזו דהיינו בתולה אין שירפה מצוי עכשו לראות מן המקור, כיון שנפתח פתח בתוליה. ע״כ. ומדברי הריטב״א נראה דמה שכתב לא הגיע זמנה לראות דוקא הוא, וקושית ר׳ אלעאי היא מדברי בית שמאי, שכל שלא הגיע זמנה לראות נותנין לה ד׳ לילות ואפילו ראתה בעודה בבית אביה, ועל זה תירץ ר׳ זירא, שזו אין שירפה מצוי, ואף שדמיה מצוין כמו זו שראתה ב׳ פעמים, עכשיו אין שירפה מצוי, כיון שנפתח פתח בתוליה. אבל רש״י פירש שר׳ אלעאי הקשה לחזקיה מאי שנא כתם של בתולה שדמיה טהורים, ופירשו תוספות, שאף על גב שאילו ראתה דם היתה טמאה, כי נשתנה מראה דמיה, בכל זאת כתמה טהור, ומפני שלא טימאו כתמה של בתולה שדמיה טהורים, ומשני דשאני בתולה ששירפה – דם מכתה, מצוי.
ערך שרף
שרףא(נדה י:) זו שירפה מצוי פי׳ כבר התחילה לראות דם טמא וחזקתו מן הטמא והבתולה אין שירפה מצוי (בויקרא רבה בפרשת זאת תהיה תורת) והסיר ה׳ ממך כל חולי זו שירפה (א״ב גם זה מענין שקדם פי׳ ליחות ודם ודעת רש״י הפך פי׳ הערוך בתולה שדמיה טהורים שרף שלה מצוי מחמת בתולים ומה שהביא בעל הערוך מויקרא רבה אין בנוסחאות):
א. [שלוט פלוס.]
מתקיף לה רבי אלעאי – לחזקיה מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין בתולה שנשאת יש שדמיה טהורין עד שתחיה המכה דתלינן בבתולים ויש שדמיה טהורין ד׳ לילות ויש שדמיה טהורין כל לילה הראשונה כדאמרינן פרק בתרא (לקמן דף סד:) וכולהו קי״ל דכל זמן שדמיה טהורין אין לה כתם דקתני בפ׳ האשה (לקמן דף ס.) ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה ובבתולה שדמיה טהורים מהתם שמעינן דאין לה כתם ואע״ג דראתה פעם אחת דלא מפלגינן בין הגיע זמנה ללא הגיע בין שראתה פעם אחת בבית אביה שהיא אחת מן הבתולות שדמיה טהורין והא הכא דאילו חזת בשינוי מראה דמיה מטמאה מעת לעת דהגיע זמנה לראות וראתה בבית אביה אפילו הכי לא מטמאינן כתמה ומ״ש הך מהא.
זו שירפה מצוי – בתולה שדמיה טהורין שרף שלה מצוי מחמת בתולים הילכך כתמה טהור דתלינן בדם בתולין.
וזו אין שירפה מצוי – לטהרה ולתלות בו.
וכי מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין – דאם נשתנו מראה דמיה למחרת מראיית שעת תשמיש טמאה ואילו מצאה כתם לאחר תשמיש טהורה כדאי׳ בפ׳ האשה (לקמן דף ס.) תולה בבתולה שדמיה טהורין ומדלא מפליג משמע אפילו הדם משונה טהור ומשני הכא אין שירפה של טהרה מצוי דאם הכתם בא מגופה טמאה ודאי אבל התם שירפה של טהרה מצוי לכך טהורה דאיכא למימר האי כתם מעלמא בא ואפילו אי אתא מגופה איכא למימר דם בתולים הוא (ואיכא למימר) ולא חיתה עדיין המכה.
זו שירפה מצוי. פירש ר״ח ז״ל כדאחזקיה במטמא קא פריק, כלומר מ״ש מבתולה שדמיה טהורין דנותנין לה ארבע לילות, מפני שלא הגיע זמנה לראות, אף זו נטהר כתמה ופריק זו שירפה מצוי, כלומר זו כבר התחילה לראות דם טמא וחזקתו מן הטמא, אבל הבתולה אין שירפה מצוי. ולא כן פירש רש״י ז״ל. שירפה לשון חולי כדאמרינן בויקרא רבה בפרשת זאת תהיה והסיר ה׳ ממך כל חולי זו שירפה.
לבתולה שדמיה טהורין ותנן לקמן נשתנו מראה דמים שלה טמאה וכתמה טהור ואפילו מצא הכתם בשינוי מראה דהא אמרינן לקמן בפרק האשה תולה בבתולה שדמיה טהורין ותנן לקמן נשתנו מראה דמים שלה ומשמע בכל ענין אפילו מראה הכתם משונה והיינו טעמא דהא דנשתנו מראה דמים שלה טמאה לאו טומאה ודאי אלא מספק דשמא דם נדה הוא ובכתם דאיכא לספוקי נמי אימר מעלמא אתי דעברה בשוק של טבחים ולאו אדעתה מקילינן כיון דא״נ מגופה הוי שמא טהור הוא:
מתקיף לה ר׳ אלעאי וכי מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין – י״מ דאכולה פרכינן ואפי׳ על כתם ראשון למה הוא טהור ומ״ש מבתולה שאף על פי שנותנין לה ד׳ לילות כתמה טמא לפי שכל כתם משונה ותניא בתולה שנשתנו דמיה טמאים ופרקינן בתולה שירפה ומקום נדתה מצוי וזו אין דם נדתה מצוי ואין פי׳ זה נכון כלל דהא בתולה שדמיה טהורין כתמה טהור כדאיתא וכתניא בפ׳ האשה שהיא עושה צרכיה ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום ובבתולה שדמיה טהורין דאלמא בתולה אין לה כתם אבל רש״י פי׳ דאחזקיה פרכינן דאמר דכיון דאי חזיא מטמא כתמה נמי מטמא דמ״ש מבתולה שדמיה טהורין דאע״ג דאי חזיא דם משונה שהוא מן המקור טמאה ואפ״ה כתמה טהור כדתנן בפ׳ האשה ופרקינן שהבתולה שירפה ומעין של טהרה שלה מצוי דהיינו דם בתוליה ויש לתלות וזו אין שרפה של טהרה מצוי ועדין אין הפי׳ הזה מחוור כל הצורך חדא דמעיקרא מאי פרכינן והיכי מדמינן להו טהרה ועוד דלישנא דאין שירפה מצוי לא דייק שפיר דאדרבה אין לה עכשו שום שירפה טהרה כלל ור״ח ז״ל פי׳ דאחזקיה פרכינן מ״ש בבתולה שנותנין לה ד׳ לילות לטהרה לפי שלא הגיע זמנה לראות ותולין הכל בדם בתוליה והכא לא תלינן בכתמה מיהא לקולא לטהר אותו כיון דלא אתחזק בדם ופריק דהא דידן שירפה של טומאה מצוי להיות לה כתם כיון שכבר ראתה שני פעמים וזו דהיינו בתולה אין שירפה מצוי עכשו לראות מן המקור כיון שנפתח פתח בתוליה.
שירפה לשון חולי וחבירו ויקרא רבה פ׳ זאת תהי׳ כל חולי זו שירפא ולא ידענא הא דאמר כתמה טהור אי דידיה אי תשלום מימרא דרביה.
רש״י בד״ה מתקיף לה רבי אלעאי כו׳ אין לה כתם דקתני בפרק האשה כו׳ שדמיה טהורים מהתם שמעי׳ דאין לה כתם כו׳ כצ״ל:
מתקיף לה [מקשה עליה, על שיטת חזקיה] ר׳ אלעאי: וכי מה ההבדל בין זו התינוקת שמחמירים בה שכתמה טמא, אף שעדיין לא ראתה דם המטמאה למפרע, לבין הבתולה שנישאת שכל עוד דמיה טהורין אף כתמה טהור, ומניחים שכתם זה מדם בתולים בא? אמר ליה [לו] ר׳ זירא בתשובה: זו הבתולה שנישאת שירפה (דמה, דם בתוליה) מצוי הוא, ולכן גם תולים בו את הכתם. ואילו זו התינוקת אין שירפה (דמה, דם טהרה) מצוי שנוכל לתלות בו את הכתם שמצאה.
Rabbi Ilai objects to this ruling of Ḥizkiyya: And what is the difference between this case of a girl who has not yet started menstruating and a recently married menstrual virgin whose stain is deemed pure for as long as her blood is pure, since the stain is presumed to be from her torn hymen? Rabbi Zeira said to him: With regard to this menstrual virgin, her secretion [sirfah] is common, i.e., blood from her torn hymen is normally found during this period. Therefore, any blood stain that is found is also assumed to be from her hymen. But in the case of this young girl, her secretion is not common. Therefore, if a blood stain is found, it is assumed to be menstrual blood.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרשב״אתוספות רא״שריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אָמַר עוּלָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אתִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאֲתָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה רוּקָּהּ וּמִדְרָסָהּ בַּשּׁוּק טָהוֹר כִּתְמָהּ נָמֵי טָהוֹר וְלָא יָדַעְנָא אִם דִּידֵיהּ אִם דְּרַבֵּיהּ.

§ Ulla says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: With regard to a young girl whose time to see the flow of menstrual blood has not arrived and she saw menstrual blood one time and then a second time, but not the third time that would render her a woman who regularly sees menstrual blood, her saliva and her garment that she treads upon that are found in the marketplace are pure if we do not know whether she has menstruated. Likewise, her blood stain is also pure. Ulla added: And I do not know if this ruling with regard to the stain is merely Rabbi Yoḥanan’s own conclusion or if that is also part of the opinion of his teacher.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רוקה ומדרסה בשוק טהור – כגון שנמצא רוקה בשוק וקים לן שקודם לכן ראתה ב׳ פעמים ואין אנו יודעים אם נדה היא אם לאו מספיקא לא מחזקינן לה כספק הרוקין הואיל ולא הוחזקה רואה.
ולא ידענא כו׳ – עולא הוא דקאמר לא ידענא אי א״ר יוחנן מסקנא דהא מילתא דקאמר כתמה נמי טהור מדעתיה או משמיה דר״ש בן יהוצדק כרוקה ומדרסה.
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק – משמע שהיה רבו ובפרק זה בורר (סנהדרין דף כו.) קרי ליה ר״ל לר״ש בן יהוצדק רועי בקר ולא היה מוחה ר׳ יוחנן על כבוד רבו ואומר ר״ת דתרי הוו.
רוקה בשוק טהור – פי׳ בשוק שאין ידוע אם ראתה אם לאו אין להחזיקה כרואה כיון שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה שלשה פעמים ומיירי אפילו בבת ע״ה אבל בבית ידוע אם ראתה אם לאו.
תינוקת שלא הגיע זמנה לראות רקה ומדרסה שנמצא בשוק ואין אנו יודעין אם ראתה אם לאו טהור שאין מחזיקין לה טומאה מספק אבל אם הגיע זמנה מטמאין אותה כשאר ספיקי הרוקין הנמצאים שטמאין כמו שיתבאר במקומו:
רוקה ומדרסה בשוק טהור. רוקה ניחא דבאשה אחרת היא רוקה טמא דאע״ג דספק טומאה ברשות הרבים טהור גזרו על ספק רוקין הנמצאין דאפילו שוטה אחת בעיר או נכרית תנן בפ״ה דמס׳ טהרות דכל הרוקין שבעיר טמאין אבל מדרסה קשה דאפילו אשה אחרת נמי טהור מדרסה ברשות הרבים. וי״ל משום דבאשה אחרת תנן בפ״ה במס׳ טהרות מי שדרסה אשה על בגדיו או שישבה עמו בספינה אם מכירתו שאוכל בתרומה כליו טהורים ואם לאו ישאלנה ובהך דשלא הגיע זמנה אפילו אינו מכירתו אינו צריך לישאל. ועוד נראה דאפילו בבנות עם הארץ איירי ואע״פ שגזרו על צינורא דעם הארץ שהוא רגיל בטומאה הכא לא גזור הואיל ואינה רגילה לראות והא דנקט בשוק לאו דוקא דאפילו בבית נמי טהור אלא אורחא דמלתא נקט דבבית יודעים אם היא טהורה אם לאו:
תינוקת שלא הגיע זמנה לראות – פי׳ מורי הרשב״א נר״ו דמשום הא דנקטה בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות דאילו הגיע זמנה לראות לא נפקא מינה מידי דהא אפילו תהוי כלה ראיה אחרת כי הדר חזיא שניה מטמאה למפרע ואי הוי שתי ראיות בתחלה ליכא טומאת מפרע דהא ראיה ראשונה היא וימים שבנתים לא שייך מפרע דהא נדה היא אבל תינוקת שלא הגיע זמנה לראות שאינה מטמאה למפרע עד ראיה ג׳ נפקא טובא שאם אנו דנין לזו בראיה א׳ בראיה דלאחר ז׳ דייה שעתא דראיה שניה הוא ואם אנו דנין אותה לשתי ראיות כראיה דבר שבעה מטמאה למפרע.
בד״ה רוקה ומדרסה כו׳ רוקה בשוק וקים לן שקודם לכן ראתה שתי פעמים ואין אנו כו׳ כצ״ל:
בד״ה ולא ידענא כו׳ כרוקה ומדרסה הס״ד:
א ועוד בדיני כתם התינוקת. אמר עולא, אמר ר׳ יוחנן משום (בשם) ר׳ שמעון בן יהוצדק: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות דם, וראתה בפעם ראשונה ושניה — עדיין לא הוחזקה בכך להיחשב כמי שרואה, ועדיין בגדר מסולקת דמים היא, ולכן רוקה ומדרסה בשוק טהור, אף שכרגיל רוק הנמצא בשוק וכן מדרס האשה מטמאים מספק. וכן כתמה של תינוקת זו נמי [גם כן] טהור הוא. והעיר עולא: ולא ידענא [ואין אני יודע] אם הלכה זו ששמעתי מר׳ יוחנן הינה דידיה [שלו] של ר׳ יוחנן עצמו, אם הלכה זו היא דרביה [של רבו], ר׳ שמעון בן יהוצדק.
§ Ulla says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: With regard to a young girl whose time to see the flow of menstrual blood has not arrived and she saw menstrual blood one time and then a second time, but not the third time that would render her a woman who regularly sees menstrual blood, her saliva and her garment that she treads upon that are found in the marketplace are pure if we do not know whether she has menstruated. Likewise, her blood stain is also pure. Ulla added: And I do not know if this ruling with regard to the stain is merely Rabbi Yoḥanan’s own conclusion or if that is also part of the opinion of his teacher.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לְמַאי נָפְקָא מִינָּה לְמִיהְוֵי דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.

The Gemara asks: What difference is there? That is, what does it matter who said it? The Gemara explains: It makes a difference for it to be considered the statement of one Sage in the place of two dissenting opinions. As stated above, Ḥizkiyya disagrees with this ruling and maintains that a young girl’s blood stain is impure after she sees menstrual blood twice. If this statement is both Rabbi Shimon ben Yehotzadak’s opinion and that of Rabbi Yoḥanan, then Ḥizkiyya’s ruling is opposed by two Sages, which means that his is a minority opinion. If it is Rabbi Yoḥanan’s opinion alone, then the two sides are equal, with one Sage maintaining each opinion.
רש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דבריו של אחד במקום שנים – אי אמר להא וכתמה נמי טהור משמיה דרביה הוי חזקיה דאמר לעיל טמא אחד במקום שנים דהא פליג עליה ר׳ יוחנן לעיל מלביה וחזינן דקאי ר״ש כוותיה.
למהוי דבריו של אחד במקום שנים – וא״ת ודילמא ר״ש בן יהוצדק סבר לה כרשב״ג דבג׳ זימני הוי חזקה וחזקיה נמי מודה דלרשב״ג כתמה טהור וי״ל דרוקה ומדרסה קיל טפי מבכתמה מדמספקא ליה בכתם אי טמא אם לאו וכיון דקיל טפי אי ס״ל כרשב״ג ה״ל לטהר רוקה ומדרסה עד פעם רביעית.
למיהוי דבריו של אחד במקום שנים. וא״ת דלמא רבי שמעון בן יהוצדק כרשב״ג ס״ל אבל אליבא דר׳ הוי טמא כחזקיה ונ״ל דאם איתא דס״ל כחזקיה הוה ליה למימר בין שניה לשלישית טמא אלא ודאי כר׳ ס״ל ואפילו הכי כתמה שבין שניה לשלישית טהור:
ושואלים: למאי נפקא מינה [למה, לאיזה ענין יש תוצאה מזה אם היא שלו או של רבו]? ומשיבים: אם דברים אלו הם של ר׳ שמעון בן יהוצדק רבו, יש בכך למיהוי [לגרום שיהיו] דבריו של חזקיה החולק על ר׳ יוחנן (בעמוד הקודם) וסבור שלאחר שתי ראיות של הקטנה מטמא כתמה, נחשבים כדעתו של אחד במקום (כנגד) דעתם של שנים (ר׳ יוחנן ורבו ר׳ שמעון בן יהוצדק) שאינם סבורים כן. ואילו דברים אלה הם של ר׳ יוחנן עצמו, הרי זו מחלוקת שקולה, דעת חכם אחד מול דעת חכם אחר.
The Gemara asks: What difference is there? That is, what does it matter who said it? The Gemara explains: It makes a difference for it to be considered the statement of one Sage in the place of two dissenting opinions. As stated above, Ḥizkiyya disagrees with this ruling and maintains that a young girl’s blood stain is impure after she sees menstrual blood twice. If this statement is both Rabbi Shimon ben Yehotzadak’s opinion and that of Rabbi Yoḥanan, then Ḥizkiyya’s ruling is opposed by two Sages, which means that his is a minority opinion. If it is Rabbi Yoḥanan’s opinion alone, then the two sides are equal, with one Sage maintaining each opinion.
רש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא אַמְרוּהָ כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק.

When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia along with all the seafarers [naḥotei yamma], they stated this ruling as the statement of Rabbi Shimon ben Yehotzadak. If so, Rabbi Yoḥanan was relating his own opinion, which echoed that of his teacher, Rabbi Shimon ben Yehotzadak, and therefore the halakha is in accordance with this majority opinion.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: אמרו כר״ש בן יהוצדק – בשמו של ר״ש בן יהוצדק וה״ל חזקיה אחד במקום ב׳ וש״מ הלכה כר׳ יוחנן.
ונמסר בענין זה, כי אתא [כאשר בא] רבין מארץ ישראל לבבל וכל נחותי ימא [יורדי הים] הבאים מהפלגה בים, אמרוה להלכה זו של כתם התינוקת כהלכה שנמסרה בשם ר׳ שמעון בן יהוצדק, ומזה תלמד שדעת שני חכמים היא, והלכה איפוא כר׳ יוחנן.
When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia along with all the seafarers [naḥotei yamma], they stated this ruling as the statement of Rabbi Shimon ben Yehotzadak. If so, Rabbi Yoḥanan was relating his own opinion, which echoed that of his teacher, Rabbi Shimon ben Yehotzadak, and therefore the halakha is in accordance with this majority opinion.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֲמַר רַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבֵי תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת אֲפִילּוּ שׁוֹפַעַת כׇּל ז׳שִׁבְעָה אֵינָהּ אֶלָּא רְאָיָה אַחַת אֲפִילּוּ שׁוֹפַעַת וְלָא מִבַּעְיָא פּוֹסֶקֶת אַדְּרַבָּה פּוֹסֶקֶת הָוְיָא לַהּ כִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת.

§ Rav Ḥilkiya bar Tovi says: With regard to a young girl whose time to see menstrual blood has not arrived, even if she continuously discharges menstrual blood for all seven days of a typical menstrual period, it is considered as only one sighting of blood and she remains in the category of one who lacks blood until she sees menstrual blood twice more. The Gemara asks: Why did Rav Ḥilkiya bar Tovi stress: Even if she continuously discharges menstrual blood, which indicates that it is not necessary to teach that this is the halakha if she stops seeing a discharge and then starts again? On the contrary, if she stops and restarts it is as though she has had two sightings of menstrual blood.
רש״ירשב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אינה אלא ראיה אחת – לאחזוקה כרואה ודיה שעתה עד שתפסוק ותחזור ותראה שתי ראיות.
ולא מבעיא פוסקת – וחוזרת ורואה.
אמר רב חלקיה בר טובי תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, ושופעת כל שבעה אינה אלא ראיה אחת. ונראה לי, דמשום הכי נקט תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, משום דבעי למינקט לה אפילו אליבא דרבי דאלו בהגיע זמנה לראות, כיון דבתרי זימני הוה חזקה ובפעם שנייה מטמאה מעת לעת, לא נפקא לן בין שתהא בראייה אחת בין שתהא כשתי ראיות, דבין כך ובין כך בראייה שתראה אחר שתטהר מנדתה תטמא למפרע, משום הכי נקט לה בתינוקת שלא הגיע זמנה, דאפילו לר׳ בעיא תלתא זימני כנ״ל.
ר׳ יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן. תמיה לי כיון דר׳ יוסי פליג אתנא דלעיל דתני מעוברת משנודע עוברה, אמאי לא תני לה לדר׳ יוסי עלה. ויש לי לומר דמדקתני במתניתין ארבע נשים דיין שעתן, ומשמע דמתחלת עבורן והנקתן דיין שעתן, שבקיה לפירושינהו לכולהו ובתר הכין תני פלוגתא דר׳ יוסי והא דקתני גבי מניקה פלוגתא דחכמים, התם לא פליגי חכמים אתחלת זמן מניקה, אלא בהמשך זמן מניקה, וחכמים דמתניתין גבי דינא דהתחלת מניקה, לאו ר׳ יוסי אלא ר׳ שמעון, אלא דר׳ יוסי מודה ליה בהמשך זמן הנקה. ואכתי קשיא לי, דהא בהדיא תני בברייתא (נדה ט.) ר׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים דייה שעתה כל עשרים וארבעה חודש, ואי בעית אימא במניקה שיעברו עליה שלש עונות, א׳ ועשרים הם. ויש לומר דלר׳ יוסי לא כ״ד חדש ממש קאמר דדייה שעתה אלא עד תשלום עשרים וארבע חדש, ולאפוקי מדר׳ מאיר דאמר היתה מניקתו והולכת ארבע וחמש שנים דייה שעתה. וכדאמרינן בגמרא לפי׳ דר׳ יוסי מהו דתימא תרתי אית ליה קמ״ל. אי נמי כגון שהפסיקה שלש עונות בימי עבורה ואח״כ ילדה, וכמאן דתני בברייתא ימי מניקתה עולין לה לימי עבורה כנ״ל.
בד״ה לא מבעיא צ״ל ולא מבעיא כו׳:
ב אמר רב חלקיה בר טובי: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, וראתה, אפילו היתה בראייה זו שופעת (רואה ברצף) דם כל שבעה ימים של נידות — אינה נחשבת זו אלא ראיה אחת, ועדיין היא בגדר ״מסולקת דמים״ ודיה שעתה עד שתראה עוד שתי פעמים. ותוהים על לשונו: ממה שאמר ״אפילו שופעת״ ניתן לדייק שאפילו במקרה זה כך הוא דינה, ולא מבעיא [נצרכה לומר] שנוהג דין זה כשפוסקת מלראות ורואה לאחר מכן שוב. ואולם על כך יש לשאול: אדרבה [להיפך] חידוש דין גדול יותר הוא בפוסקת, שכן אף שלכאורה הויא לה [הרי היא] כשתי ראיות, הרי זה נחשב לה כראיה אחת, ובוודאי שכן הוא הדין בשופעת ברצף כל שבעה!
§ Rav Ḥilkiya bar Tovi says: With regard to a young girl whose time to see menstrual blood has not arrived, even if she continuously discharges menstrual blood for all seven days of a typical menstrual period, it is considered as only one sighting of blood and she remains in the category of one who lacks blood until she sees menstrual blood twice more. The Gemara asks: Why did Rav Ḥilkiya bar Tovi stress: Even if she continuously discharges menstrual blood, which indicates that it is not necessary to teach that this is the halakha if she stops seeing a discharge and then starts again? On the contrary, if she stops and restarts it is as though she has had two sightings of menstrual blood.
רש״ירשב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) באֶלָּא תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְשׁוֹפַעַת כׇּל ז׳שִׁבְעָה אֵינָהּ אֶלָּא רְאָיָה אַחַת.

The Gemara answers: Rather, this is what Rav Ḥilkiya bar Tovi meant: With regard to a young girl whose time to see menstrual blood has not arrived, and she then continuously discharges menstrual blood for all seven days of a typical menstrual period, it is considered as only one sighting of blood. In other words, he did not state the word: Even.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושופעת כל שבעה – סמי מכאן אפילו.
אלא כך צריך לשנות בדברי רב חלקיה בר טובי: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, ושופעת כל שבעהאינה אלא ראיה אחת. אבל אם פסקה מלראות בתוך השבעה, וחזרה וראתה שוב, הרי זה נחשב לה כשתי ראיות.
The Gemara answers: Rather, this is what Rav Ḥilkiya bar Tovi meant: With regard to a young girl whose time to see menstrual blood has not arrived, and she then continuously discharges menstrual blood for all seven days of a typical menstrual period, it is considered as only one sighting of blood. In other words, he did not state the word: Even.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא מַדְלֶפֶת אֵינָהּ כְּרוֹאָה וְהָא קָחָזְיָא אֵימָא אֵינָהּ כְּשׁוֹפַעַת אֶלָּא כְּפוֹסֶקֶת.

Rav Shimi bar Ḥiyya says: The case of woman who constantly drips menstrual blood is not considered like a full sighting of blood. The Gemara expresses surprise at this claim: But she saw blood. The Gemara answers: Say that what Rav Shimi bar Ḥiyya meant was that she is not considered like one who continuously discharges blood, but rather like one who stops and starts again, even if she drips constantly.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מדלפת – טיף אחר טיף.
אינה כרואה – דמשמע דאפילו כראיה אחת אינה חשובה.
אלא כפוסקת – והוו להו ראיות טובא והוחזקה רואה ולכשתפסוק ותחזור ותראה מטמאה מעת לעת. ופרכינן מכלל דשופעת דאמר לעיל אינה אלא ראיה אחת היינו דשופעת כי נהרא בתמיה כיון דמדלפת אינה חשובה שופעת וא״א להיות שופעת כמעין כל שבעה וחיה.
תינוקת שלא הגיע זמנה לראות שביארנו שפעם ראשונה ושניה דייה שעתה אפילו היתה שופעת כל שבעה אינה נדונית אלא כראיה אחת ולא סוף דבר שופעת אלא אפילו היתה פוסקת תמיד הואיל ומדלפת טיף טיף אין זה קרוי הפסק לדונן בשתי ראיות אלא הכל נידון בראיה אחת הא כל שפסקה לגמרי וחזרה וראתה וכן עד שלשה פעמים אפילו ביום אחד הוחזקה בדמים וכתמה טמא וי״מ אותה אף לענין שתטמא למפרע בפעם שלישית וא״כ אף בהגיע זמנה כן לפעם שניה:
חזקת בנות ישראל עד שלא הגיעו לפרקן הרי אלו בחזקת טהרה ואין הנשים בודקות אותן אבל אם הגיעו לפרקן הרי אלו בחזקת דמים מצויים ונשים חוששות בהן לטהרות ובודקות אותן אלא שאם לא נבדקו אין מטמאין טהרות על ידן מספק:
כבר ביארנו במשנה שמעוברת ומיניקה משהוכר עוברה ומשהתחילה להניק דיה שעתה ואין הלכה כר׳ יוסי שאמר בהן דוקא משעברו שלש עונות משהוכר העובר ומשהתחילה להניק ומ״מ יש פוסקין כר׳ יוסי מדשקיל וטרי ר׳ יוחנן אליביה בסוגיא זו ולדעת זה מיהא צריך לברר ששלש עונות אלו ימי מניקתה עולין בהן לימי עבורה ר״ל שאם הפסיקה שתים בימי מיניקתה ונתעברה והפסיקה אחת בימי עבורה וכיוצא בזה דייה שעתה והוא הדין לימי עבורה שעולין לימי מניקתה לדעת האומר שאפשר ללידה בלא דם אלא שאין הלכה כן או שמא אף למי שאומר אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם שהלכה כן שמ״מ דם לידה מין אחר הוא ואינו מעכב לסלוק דמים אלא שמ״מ עיקר הדברים שאין הלכה כר׳ יוסי ור׳ יוחנן דשקיל וטרי אליביה לאוקמה למתניתין אליביה דההוא תנא הוא דקא עביד:
כבר ביארנו במשנה בארבע נשים שאמרו דיין שעתן שלא נאמר אלא בראייה ראשונה אבל בראיה שניה כל שלא ראתה את הראשונה מאונס הרי היא ככל הנשים וכן ביארנו שיש חולקין לומר דבמעוברת ומיניקה אף בראיה שניה כן ואפילו בכמה ראיות דיין שעתן כל ימי עבורן וכל ימי מניקתן מפני שר׳ יוחנן אמרה כן במקום ריש לקיש ור׳ יוחנן וריש לקיש הלכה כר׳ יוחנן ואע״ג דרב ושמואל נחלקו בה ורב לא קאמר הכי מ״מ אף רב ור׳ יוחנן הלכה כר׳ יוחנן ומ״מ עיקר הדברים כדעת ראשון שהרי ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון כלם שוים בה לדעת רב ואם עברו ימי עבורן ומיניקתן אפילו בראיה ראשונה מטמאות למפרע וכן לענין ביתה חוששת לוסתה הראשון ואע״פ שבתינוקת שלא הגיע זמנה ובזקנה ר״ל שעברו שלש עונות שלא ראתה נעשית ראייתן כתחלת ראייה באלו דמיהן מסלקין מחמת עצמן ואין סבה מעכבתו אבל מעברת ומיניקה ראויות הן לכך אלא שסבה מעכבתן וכל שעברה סבתן חוששות לוסתן וכן כתבו גדולי המפרשים וי״א שבזקנה שעברו עליה שלש עונות כל שחזרה לראות בעונות שלמודה בהן אף בפעם אחת הוחזקה ואם לא כן כששאלו למעלה בתינוקת חזיא בעונות מאי היה לו לשאלה גם כן בזקנה אלא שנראה לי שבזקנה פשוט היה לו שכבר קרבו ימיה וחדלו ארחות שבה אבל קטנה שמשהתחילה היה הדבר קרוב לומר שדמיה ממשמשים ובאים הוצרך ללמדה:
אמר רב שימי בר חייא: הבתולה המדלפת, שמפעם לפעם מטפטף הדם, ובלא הפסק ניכר בין טיפה לטיפה, אינה נחשבת כלל כרואה דם. ותוהים: והא קחזיא [והרי היא רואה] דם, וכיצד אפשר לומר שאינה נחשבת כרואה דם! אלא יש לתקן את הלשון, ואימא [אמור] כך: המדלפת אינה נחשבת כשופעת דם שכל ראיותיה נחשבות כראייה אחת, אלא היא נחשבת כפוסקת בראיותיה, אף שרואה טיפות ברצף.
Rav Shimi bar Ḥiyya says: The case of woman who constantly drips menstrual blood is not considered like a full sighting of blood. The Gemara expresses surprise at this claim: But she saw blood. The Gemara answers: Say that what Rav Shimi bar Ḥiyya meant was that she is not considered like one who continuously discharges blood, but rather like one who stops and starts again, even if she drips constantly.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מִכְּלָל דְּשׁוֹפַעַת (נָמֵי) כִּי נַהֲרָא אֶלָּא אֵימָא גאֵינָהּ אֶלָּא כְּשׁוֹפַעַת.

The Gemara raises a difficulty: From the fact that Rav Shimi bar Ḥiyya claims that a different halakha applies to a woman who constantly drips menstrual blood, it can be inferred that the blood of one who continuously discharges menstrual blood streams like a river for seven days. But this is physically impossible. The Gemara explains: Rather, say that Rav Shimi bar Ḥiyya meant that the status of a woman who constantly drips menstrual blood is nothing other than the status of a woman who continuously discharges blood. In both cases, it is all considered as one sighting.
עין משפט נר מצוהמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ מכלל דשופעת כי נהרא אנא כו׳ כצ״ל:
ותוהים על כך: מכלל הדברים אתה למד שהשופעת שאמרנו שנחשב לה כראיה אחת היא זו שדמה זורם ברצף, וכי נהרא [כמו נהר], והרי לא ייתכן שתראה אשה כך במשך שבעה ימים! אלא יש לחזור ולתקן את לשון הדברים, וכך אימא [אמור] אותם: המדלפת אינה אלא כשופעת, שנחשב לה הטפטוף הרצוף כשפיעה מתמשכת.
The Gemara raises a difficulty: From the fact that Rav Shimi bar Ḥiyya claims that a different halakha applies to a woman who constantly drips menstrual blood, it can be inferred that the blood of one who continuously discharges menstrual blood streams like a river for seven days. But this is physically impossible. The Gemara explains: Rather, say that Rav Shimi bar Ḥiyya meant that the status of a woman who constantly drips menstrual blood is nothing other than the status of a woman who continuously discharges blood. In both cases, it is all considered as one sighting.
עין משפט נר מצוהמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) תָּנוּ רַבָּנַן דחֲזָקָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְפִרְקָן הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה וְאֵין הַנָּשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טוּמְאָה וְנָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן.

§ The Sages taught in a baraita: The presumption with regard to the daughters of Israel is that until they have reached their physical maturity they have the presumptive status of ritual purity, and adult women do not need to examine them to check if they are ritually pure before they handle consecrated items or teruma. Once they have reached their physical maturity, they have the presumptive status of ritual impurity, due to the possibility of an unnoticed menstrual discharge, and if they are still minors, adult women must examine them to check if they are ritually pure.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בחזקת טומאה – כלומר בחזקת דמים מצוים בהם.
הרי הן בחזקת טהרה – וא״ת במתני׳ דקתני צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה כו׳ אמאי לא מפקא מי שלא הגיע זמנה וההוא דבנות כותים (לקמן דף לח:) דכל י״א בחזקת טהרה ומפרש בגמרא לענין שאינה צריכה בדיקה וי״ל דלא מפרש במתני׳ אלא הנהו דאינן צריכים בדיקה מחמת דאין קפידא בראייתם דנדה בלאו הכי טמאה ויושבת על דם טוהר אפילו אם תראה לעולם טהור אבל לא הגיע זמנה לראות וי״א דאינה צריכה בדיקה מחמת דמסולקין בדמים לא קתני.
ואין הנשים בודקות אותן. והא דלא תני ליה במתני׳ גבי נדה ויושבת על דם טוהר לפי שזאת פשוטה היא. ומי׳ קשה דלא קתני במתני׳ י״א יום שבין נדה לנדה. דאיכא למ״ד בפ׳ בנות כותים דאין צריכה בדיקה. וי״ל דלא קתני מתני׳ אלא הנך דאין נפקותן בראייתן. נדה בלאו הכי טמאה. ויושבת על דם טוהר אפילו תראה טהורה:
ג תנו רבנן [שנו חכמים]: חזקה היא שבנות ישראל עד שלא הגיעו לפרקן (זמנן לראות דם נידות) — הרי הן בחזקת טהרה, ואין צורך שתהיינה הנשים הבוגרות והמנוסות בדבר בודקות אותן. ואולם משהגיעו לפרקןהרי הן בחזקת טומאה. שיש להניח שכבר זבו דם נדות, אלא שלא הבחינו בדבר, וכיון שאין הן יודעות כיצד לבדוק, אין לסמוך על בדיקתן, ולכן נשים הבקיאות בדבר הן הבודקות אותן.
§ The Sages taught in a baraita: The presumption with regard to the daughters of Israel is that until they have reached their physical maturity they have the presumptive status of ritual purity, and adult women do not need to examine them to check if they are ritually pure before they handle consecrated items or teruma. Once they have reached their physical maturity, they have the presumptive status of ritual impurity, due to the possibility of an unnoticed menstrual discharge, and if they are still minors, adult women must examine them to check if they are ritually pure.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן בַּיָּד מִפְּנֵי שֶׁמְּעַוְּותוֹת אוֹתָן אֶלָּא סָכוֹת אוֹתָן בְּשֶׁמֶן מִבִּפְנִים וּמְקַנְּחוֹת אוֹתָן מִבַּחוּץ וְהֵן נִבְדָּקוֹת מֵאֵילֵיהֶן.:

Rabbi Yehuda says: They should not examine them by hand, because that is likely to scratch them and ruin their status, as it will be assumed that they are ritually impure with menstrual blood. Rather, they should smear them with oil inside and wipe them off on the outside. And through this method they are automatically examined, i.e., if at that age they are ready to menstruate, the oil will cause the blood to flow.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמעוותות אותן – כלומר מסרטין לה בצפורן ומייתו לה לידי ראיה.
מבפנים – שסיכת שמן מביא הדם אם זמנו הוא.
ר׳ יהודה אומר: אין בודקין אותן בהכנסת יד לפתח הרחם, מפני שבכך הריהן מעוותות (מקלקלות) אותן על ידי שריטה שעלולה להיגרם כתוצאה מהכנסת יד, ואפשר יהיה לחשוב שהדם (שבא על ידי שריטה זו) הוא דם נדה. אלא הדרך הנכונה היא שהנשים סכות (מושחות, מורחות) אותן בשמן מבפנים ובאופן זה לא תיגרם כל שריטה פנימית, ומקנחות (מנגבות, מנקות) אותן מבחוץ, והן (הבנות) מכאן ואילך נבדקות מאיליהן (מעצמן), שכאשר יגיע זמנן יוצא הדם בנחת (על ידי השמן שבפנים).
Rabbi Yehuda says: They should not examine them by hand, because that is likely to scratch them and ruin their status, as it will be assumed that they are ritually impure with menstrual blood. Rather, they should smear them with oil inside and wipe them off on the outside. And through this method they are automatically examined, i.e., if at that age they are ready to menstruate, the oil will cause the blood to flow.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְעוּבֶּרֶת וְכוּ׳.: תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי אֶלְעָזָר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ ג׳שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ א״לאֲמַר לֵיהּ פְּתַחְתְּ בִּתְרֵי וְסַיֵּימְתְּ בַּחֲדָא.

§ The mishna teaches that Rabbi Yosei says: With regard to a pregnant woman and a nursing woman for whom three expected menstrual cycles passed during which they saw no menstrual blood, if she then saw blood, her time is sufficient. A tanna taught a baraita before Rabbi Elazar: Rabbi Yosei says: With regard to a pregnant woman and a nursing woman for whom three expected menstrual cycles passed during which they saw no menstrual blood, if she then experienced bleeding her time is sufficient. Rabbi Elazar said to him: The structure of your baraita is inconsistent. You opened with two categories of women: A pregnant woman and a nursing woman, and you ended your quote with one, as you concluded in the singular form: Her time is sufficient.
רש״יתוספותתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פתחת בתרתי – מעוברת ומניקה.
וסיימת בחדא – דקאמר דיה שעתה דיין שעתן מיבעי ליה.
פתחת בתרי וסיימת בחדא – וא״ת והא במתני׳ נמי ד׳ נשים קתני במה אמרו דיה שעתה וי״ל דהתם ליכא למיטעי אבל הכא איכא למיטעי ולומר מעוברת והיא מניקה.
פתחת בתרתי וסיימת בחדא. מתני׳ לא קשיא ליה דקתני ד׳ נשים וקאמר עלה במה אמרו דייה שעתה ומסיק בגמרא דקאי אכולהו או אתרי. משום דבבא אחריתי היא. וברישא קתני דיין שעתן. א״נ משום דהכא איכא למימר דאיירי בחדא איתתא משום הכי קא דייק:
רבי יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליה ג׳ עונות דייה שעתה – פי׳ ובדין הוא דלפלוג ר׳ יוסי לעיל במעוברת אלא דנטר ליה לת״ק עד דסיים כוליה מימריה וש״מ דהא דתנא לעיל גבי מינקת רבי יוסי אומר דייה שעתא כל כ״ד חדש לאו כלהו כ״ד חדש דיה שעתא לר׳ יוסי דהא בעי הפסקת ג׳ עונות בתחל׳ כדקתני הכא בהדיא אלא עד תשלום כ״ד חדש קאמר ולאפוקי מדר״מ דאמר ד׳ וחמש שנים ופשוט הוא.
ד שנינו במשנתנו כי לדעת תנא קמא המעוברת משעה שהוכר העובר, וכן המניקה משעה שהתחילה להניק, אם ראו דם דיין שעתן. ואילו ר׳ יוסי אומר שהמעוברת והמניקה דיין שעתן רק משעברו עליהן שלוש עונות, ולא ראו בהן דם. ונמסר כי תני [שנה] התנא (חוזר המשניות בבית המדרש) קמיה [לפני] ר׳ אלעזר את משנתנו בלשון זו, ר׳ יוסי אומר: מעוברת ומניקה שעברו עליה שלש עונות שלא ראתה בהן — דיה שעתה. אמר ליה [לו] ר׳ אלעזר: גירסת משנה זו שבידיך, תמוהה היא, שהרי פתחת בתרי [בשתים] (״מעוברת ומניקה״), וסיימת בחדא [באחת] (״שעברו עליה״, ״דיה שעתה״)!
§ The mishna teaches that Rabbi Yosei says: With regard to a pregnant woman and a nursing woman for whom three expected menstrual cycles passed during which they saw no menstrual blood, if she then saw blood, her time is sufficient. A tanna taught a baraita before Rabbi Elazar: Rabbi Yosei says: With regard to a pregnant woman and a nursing woman for whom three expected menstrual cycles passed during which they saw no menstrual blood, if she then experienced bleeding her time is sufficient. Rabbi Elazar said to him: The structure of your baraita is inconsistent. You opened with two categories of women: A pregnant woman and a nursing woman, and you ended your quote with one, as you concluded in the singular form: Her time is sufficient.
רש״יתוספותתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) דִּלְמָא מְעוּבֶּרֶת וְהִיא מְנִיקָה קָאָמְרַתְּ וּמִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דִּימֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ וִימֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ כִּדְתַנְיָא יְמֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ וִימֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ.

Rabbi Elazar continued: Perhaps you are saying that this is a case of a pregnant woman who was also nursing. And if so, the baraita teaches us a matter in passing, that with regard to tallying three menstrual cycles in which she saw no menstrual blood, her days of pregnancy count toward, i.e., combine with, her days of nursing and her days of nursing count toward her days of pregnancy. As it is taught in a baraita: Her days of pregnancy count toward her days of nursing and her days of nursing count toward her days of pregnancy.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מעוברת והיא מניקה – שנולד עוברה ומניקתו א״נ מניקה ונתעברה והוא הדין למעוברת גרידתא והא דנקט מעוברת והיא מניקה לומר לך שמצטרפין ימי מניקה לימי עיבורה לג׳ עונות כגון שהפסיקה שתים בימי עיבורה ואחת בימי מניקותה או חלוף דהכי משמע מעוברת והיא מניקה בתוך הפסקת העונות הללו.
ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה – כגון אם היתה מניקה ונתעברה והפסיקה תחלת עונה קצת בימי מניקותה והשלימה בימי עיבורה.
דהויא מניקה ואיעברה – וא״ת והיכי איעברה בלא ראיה והא אמרינן בשלהי המפלת (לקמן לא:) דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה או לוסתה וי״ל דרוב פעמים כך הוא וזימנין דמיתרמי ומיעברה א״נ בימים שהיא רגילה לראות אין מתעברת אלא סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה.
בד״ה מעוברת והיא מניקה כו׳ כצ״ל:
תוס׳ ד״ה דהויא וכו׳ וי״ל דרוב פעמים. עי׳ סוטה כז ע״א תד״ה אליבא:
דלמא [שמא] גירסא זו במשנה ״האשה המעוברת והיא מניקה שעברו עליה שלש עונות — דייה שעתה״, היא שקאמרת [אומר אתה], שחלק מתקופת שלוש העונות בהן לא ראתה היתה בימי עיבורה וחלק בימי הנקתה, ומילתא [ודבר] הלכה אגב אורחיה [דרך אגב] כך קא משמע לן [הוא, ר׳ יוסי השמיע לנו], ש⁠(נחשבים) לה ומצטרפים לימי מניקותה, וכן ימי מניקותה עולין לה להשלים למנין שלוש עונות לימי עיבורה אם אין בכל אחת מהן שלוש עונות שלא ראתה בהן. כדתניא [כמו ששנויה ברייתא]: להשלים לימי מניקותה, וימי מניקותה עולין לה להשלים לימי עיבורה.
Rabbi Elazar continued: Perhaps you are saying that this is a case of a pregnant woman who was also nursing. And if so, the baraita teaches us a matter in passing, that with regard to tallying three menstrual cycles in which she saw no menstrual blood, her days of pregnancy count toward, i.e., combine with, her days of nursing and her days of nursing count toward her days of pregnancy. As it is taught in a baraita: Her days of pregnancy count toward her days of nursing and her days of nursing count toward her days of pregnancy.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) כֵּיצַד הִפְסִיקָה שְׁתַּיִם בִּימֵי עִיבּוּרָהּ וְאַחַת בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ שְׁתַּיִם בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ וְאַחַת בִּימֵי עִיבּוּרָהּ אַחַת וּמֶחֱצָה בִּימֵי עִיבּוּרָהּ וְאַחַת וּמֶחֱצָה בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ מִצְטָרְפוֹת לג׳לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת.

The baraita continues: How so? If a woman stopped seeing menstrual blood for two expected menstrual cycles during her days of pregnancy and then for one more cycle during her days of nursing, or she passed two expected menstrual cycles during her days of nursing and one more during her days of pregnancy, or one and a half cycles during her days of pregnancy and one and a half cycles during her days of nursing, in all these cases the missed cycles spanning her pregnancy and nursing combine to a total of three missed cycles, and therefore her time is sufficient.
מהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ שתים בימי עיבורה ואחת בימי מניקותה כו׳ למאי דקאמרינן לעיל דהנך ג׳ עונות בעונות בינונים מל׳ יום א״א לאשכוחי אחד בימי מניקותה דה״ל דמי טוהר ואפשר דלא קאמרינן עונות בינונים אלא באשה שאין לה וסת אבל ביש לה וסת הוי עונה עונה דידה דהשתא אפשר לאשכוחי א׳ בימי מניקותה באשה שיש לה וסת ועונה דידה הוא יותר ממ׳ יום ודו״ק:
ומפרטים: כיצד היא השלמה זו? היתה מעוברת והפסיקה מלראות שתים (שתי עונות) בימי עיבורה, וכשילדה והניקה את בנה הפסיקה עוד עונה אחת בימי מניקותה, או שהיתה מניקה את בנה והפסיקה לראות שתים בימי מניקותה ואחר כך נתעברה שוב והפסיקה שוב עונה אחת בימי עיבורה. או שלא ראתה עונה אחת ומחצה בימי עיבורה ועונה אחת ומחצה בימי מניקותה — הרי הן מצטרפות לשלש עונות, ואם ראתה לאחר מכן — דיה שעתה.
The baraita continues: How so? If a woman stopped seeing menstrual blood for two expected menstrual cycles during her days of pregnancy and then for one more cycle during her days of nursing, or she passed two expected menstrual cycles during her days of nursing and one more during her days of pregnancy, or one and a half cycles during her days of pregnancy and one and a half cycles during her days of nursing, in all these cases the missed cycles spanning her pregnancy and nursing combine to a total of three missed cycles, and therefore her time is sufficient.
מהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) בִּשְׁלָמָא יְמֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּקָמְנִיקָה וְאָזְלָא וּמִיעַבְּרָה אֶלָּא יְמֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ.

The Gemara asks: Granted, with regard to the claim that her days of pregnancy count toward her days of nursing, you can find it in a case where she was nursing continuously and then she became pregnant. But the scenario mentioned in the baraita where her days of nursing count toward her days of pregnancy, how can you find these circumstances? Since she certainly experienced bleeding when she gave birth, how can there be three consecutive menstrual cycles where she did not experience any discharge of blood?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא ימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה היכי משכחת לה – דילדה ולא חזאי הא ראתה דם בלידתה ונמצא שלא עברו עליה ג׳ עונות.
ושואלים: בשלמא [נניח] אפשרות שימי ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה, משכחת לה [מוצא אתה אותה], ובאופן זה: דקמניקה ואזלא [שהיא מניקה והולכת], ולאחר מכן היא מיעברה [מתעברת], אלא אפשרות זו שימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה, היכי משכחת לה [איך אתה מוצא אותה], והרי בגמר הריונה, בלידה עצמה, ראתה דם, ואין איפוא פרק זמן של שלוש עונות שלא ראתה בו?
The Gemara asks: Granted, with regard to the claim that her days of pregnancy count toward her days of nursing, you can find it in a case where she was nursing continuously and then she became pregnant. But the scenario mentioned in the baraita where her days of nursing count toward her days of pregnancy, how can you find these circumstances? Since she certainly experienced bleeding when she gave birth, how can there be three consecutive menstrual cycles where she did not experience any discharge of blood?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אִיבָּעֵית אֵימָא בְּלֵידָה יַבִּשְׁתָּא וְאִיבָּעֵית אֵימָא דַּם נִדָּה לְחוֹד וְדַם לֵידָה לְחוֹד וְאִיבָּעֵית אֵימָא תְּנִי חֲדָא.:

The Gemara provides several answers: If you wish, say that it is referring to a case of a dry birth, i.e., one without any discharge of blood. Or, if you wish, say: The blood of a menstruating woman is discrete and the blood seen during birth is discrete. Blood seen during birth does not disrupt the count of menstrual cycles during which a woman does not see menstrual blood. Therefore, the cycles before and after the birth combine to form the requisite three cycles according to Rabbi Eliezer. Or, if you wish, say: Teach only one of these scenarios. In other words, teach only the case where the days of pregnancy count toward the days of nursing, but not the case where the days of nursing count toward the days of pregnancy.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תני חדא – ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה ולא תיתני ימי מניקותה עולים לה לימי עיבורה.
ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור] כהסבר לדבר, שמדובר בברייתא זו בלידה יבשתא [יבשה] שהיתה הלידה בלא דם. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] כתירוץ שדם נדה הוא לחוד, ודם לידה לחוד, ואין בראיית דם לידה להפריד בין התקופה שלא ראתה בימי עיבורה והתקופה שלא ראתה בימי הנקתה שלאחר הלידה, ומצטרפות שתי התקופות לכלל שלוש עונות שלא ראתה בהן. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] כתירוץ נוסף, שאכן תני [שנה] בברייתא זו רק חדא [אחת] מהלכותיה, שימי עיבורה עולים לימי מניקותה, ואל תשנה בה את ההלכה השניה, שאינה אפשרית.
The Gemara provides several answers: If you wish, say that it is referring to a case of a dry birth, i.e., one without any discharge of blood. Or, if you wish, say: The blood of a menstruating woman is discrete and the blood seen during birth is discrete. Blood seen during birth does not disrupt the count of menstrual cycles during which a woman does not see menstrual blood. Therefore, the cycles before and after the birth combine to form the requisite three cycles according to Rabbi Eliezer. Or, if you wish, say: Teach only one of these scenarios. In other words, teach only the case where the days of pregnancy count toward the days of nursing, but not the case where the days of nursing count toward the days of pregnancy.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) בַּמֶּה אָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ וְכוּ׳.: אָמַר רַב האַכּוּלְּהוּ.

§ The mishna teaches: And with regard to what did they say that her time is sufficient? It is with regard to the first sighting of blood. But with regard to the second sighting, her status is like that of any other woman and she transmits impurity for a twenty-four-hour period or from her last examination. The Gemara inquires concerning which case this clause is referring to. Rav says: This qualification is stated with regard to all of them, i.e., all four cases of the mishna: The menstrual virgin, the elderly woman, the pregnant woman, and the nursing woman.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אכולהו – ד׳ נשים כולהו קתני לה דבשניה מטמאה מעל״ע.
ה שנינו במשנתנו בדין האשה המסולקת דמים: במה (באיזה ענין) אמרו חכמים כי אם ראתה דם דיה שעתה — בראייה ראשונה, אבל בראייה שניה, הריהי מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. ונחלקו חכמים בכוונת הדברים. שכן אמר רב: מה ששנינו שדיין שעתן רק בראייה הראשונה הרי זה אכולהו [על כולם], על כל ארבעת המקרים הנזכרים במשנה — בתולה, זקנה, מעוברת, ומניקה.
§ The mishna teaches: And with regard to what did they say that her time is sufficient? It is with regard to the first sighting of blood. But with regard to the second sighting, her status is like that of any other woman and she transmits impurity for a twenty-four-hour period or from her last examination. The Gemara inquires concerning which case this clause is referring to. Rav says: This qualification is stated with regard to all of them, i.e., all four cases of the mishna: The menstrual virgin, the elderly woman, the pregnant woman, and the nursing woman.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וּשְׁמוּאֵל אָמַר ל״שלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵנָה אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה דַּיָּין כׇּל יְמֵי עִיבּוּרָן דַּיָּין כׇּל יְמֵי מְנִיקוּתָן.

And Shmuel says: They taught it only with regard to a menstrual virgin and an elderly woman. But in the case of a pregnant woman and a nursing woman, their time is sufficient for all their days of pregnancy and their time is sufficient for all their days of nursing.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בתולה וזקנה – בתולה כיון דראתה פעם ראשונה ושניה הוחזקה רואה. זקנה נמי כיון דאיתחזקא תרי זימני אחר ג׳ עונות אישתכח דלאו סילוק דמים הוא אלא דילוג וסת.
אבל מעוברת ומניקה – ודאי דמיה מסולקין ואפילו לא נסתלקו מתחלתן מסתלקין והולכין הן תדיר. ברוך.
דיין כל ימי עיבורן – משמע אפילו רואה כמה פעמים ואף על פי דבלא הגיע זמנה לראות אמר לעיל שלישית מטמאה מעת לעת היינו משום דכיון שהוחזקה לראות בטל הסילוק אבל הכא מעוברת ומניקה המסתלקין עדיין קיימים ואפילו לא נסתלקו בתחלה מסתלקין והולכין בסוף וא״ת מ״ש דלא הגיע זמנה לראות לא בעיא בדיקה ומעוברת ומניקה בעיא בדיקה כדקתני במתניתין צריכה להיות בודקת אכולהו וי״ל דכל זמן שלא הוחזקה היא מסולקת בדמים יותר מכולן.
ואילו שמואל אמר: לא שנו חכמים במשנתנו דברים אלה אלא בדינן של בתולה וזקנה שראו דם, שדיין שעתן בראייה ראשונה בלבד, אבל מעוברת ומניקה שראו דם — דיין שעתן של המעוברות כל ימי עיבורן, וכן דיין של המניקות כל ימי מניקותן, ואף בראיות שראו לאחר ראיה ראשונה.
And Shmuel says: They taught it only with regard to a menstrual virgin and an elderly woman. But in the case of a pregnant woman and a nursing woman, their time is sufficient for all their days of pregnancy and their time is sufficient for all their days of nursing.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וְכֵן אָמַר ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַכּוּלְּהוּ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵנָה אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה דַּיָּין כׇּל יְמֵי עִיבּוּרָן דַּיָּין כׇּל יְמֵי מְנִיקוּתָן כְּתַנָּאֵי מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה שֶׁהָיוּ

The Gemara notes that another pair of Sages had the same dispute. And similarly, Rabbi Shimon ben Lakish says: This qualification applies to all of them; and Rabbi Yoḥanan says: They taught it only with regard to a menstrual virgin and an elderly woman. But in the case of a pregnant woman and a nursing woman, their time is sufficient for all their days of pregnancy and their time is sufficient for all their days of nursing. The Gemara suggests: This is like a dispute between tanna’im in the following baraita: With regard to a pregnant woman and a nursing woman who were
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכן נחלקו במחלוקת זו חכמים אחרים, שכך אמר ר׳ שמעון בן לקיש: דברים אלה שבמשנתנו אמורים אכולהו [על כולם], על כל ארבע הנשים הנזכרות בה כמסולקות דמים, ואילו ר׳ יוחנן אמר: לא שנו דברים אלה אלא בדינה של הבתולה וזקנה, אבל מעוברת ומניקהדיין שעתן של המעוברות כל ימי עיבורן, ואף בראייה שניה והלאה, וכן דיין שעתן של המניקות כל ימי מניקותן. ומציעים: מחלוקת זו שנחלקו בה אמוראים הריהי כמחלוקת תנאי [תנאים] שנחלקו באותו נושא. שכן שנינו: מעוברת ומניקה שהיו
The Gemara notes that another pair of Sages had the same dispute. And similarly, Rabbi Shimon ben Lakish says: This qualification applies to all of them; and Rabbi Yoḥanan says: They taught it only with regard to a menstrual virgin and an elderly woman. But in the case of a pregnant woman and a nursing woman, their time is sufficient for all their days of pregnancy and their time is sufficient for all their days of nursing. The Gemara suggests: This is like a dispute between tanna’im in the following baraita: With regard to a pregnant woman and a nursing woman who were
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדה י: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נדה י: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר׳ חננאל נדה י: – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס נדה י:, רש"י נדה י:, תוספות נדה י:, רשב"א נדה י: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי נדה י: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש נדה י:, ריטב"א נדה י:, מהרש"ל חכמת שלמה נדה י:, מהרש"א חידושי הלכות נדה י:, גליון הש"ס לרע"א נדה י:, פירוש הרב שטיינזלץ נדה י:

Niddah 10b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Niddah 10b, R. Chananel Niddah 10b, Collected from HeArukh Niddah 10b, Rashi Niddah 10b, Tosafot Niddah 10b, Rashba Niddah 10b, Meiri Niddah 10b, Tosefot Rosh Niddah 10b, Ritva Niddah 10b, Maharshal Chokhmat Shelomo Niddah 10b, Maharsha Chidushei Halakhot Niddah 10b, Gilyon HaShas Niddah 10b, Steinsaltz Commentary Niddah 10b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144