×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) עִיקְבֵי נִימְהוֹן ש״משְׁמַע מִינַּהּ מִלְּתַחַת רָבֵי ש״משְׁמַע מִינַּהּ.
at the roots of their hair. You can learn from it that hair grows from the bottom, as the new hair is not dyed. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that it is so.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
עיקבי נימהון – זקנם הסמוך לסנטר נראה לבן אלמא מלתחת רבי וה״ה דמסקרתא נמי הוה מצי לאוכוחי הכי דכשגדל הצמר אין סוף הצמר הצבוע בבהמה צבוע.
עיקבי נימהון [שורשי שערותיהם], שמע מינה מלתחת רבי [למד מכאן שהשיער מלמטה הוא גדל] והשיער החדש הוא שאינו צבוע. ומסכמים: אכן, כך שמע מינה [למד מכאן].
at the roots of their hair. You can learn from it that hair grows from the bottom, as the new hair is not dyed. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that it is so.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא אנָזִיר שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִסְטִים וְשִׁיְּירוּ בּוֹ כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ אֵינוֹ סוֹתֵר וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִלְּתַחַת רָבֵי לִיסְתּוֹר כְּגוֹן שֶׁגִּילְּחוּהוּ אַחַר מְלֹאת וּמַנִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר כׇּל אַחַר מְלֹאת ז׳שִׁבְעָה סוֹתֵר.

The Gemara asks: But what about this halakha that is taught in a baraita: With regard to a nazirite who was shaved by bandits, and they left him with enough hair to bend its end to its root, this does not negate the days of his naziriteship. And if it should enter your mind that hair grows from the bottom, let it negate the days of his naziriteship in that case as well, as the remaining hair grew only after his acceptance of naziriteship. The Gemara answers: This is referring to a case where they shaved him after the completion of his naziriteship but before he sacrificed his offerings, and whose opinion is expressed in this baraita? It is the opinion of Rabbi Eliezer, who says: With regard to any nazirite who became ritually impure after the completion of his term, this negates only seven days.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1אלא הא דתניא נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר – ואמאי אינו סותר ליסתור דהא אמרינן דמלתחת רבי ושקלוה מיניה לההוא שיער דאקדיש שלא לגלח עד סוף נזירותו.
לעולם מלתחת רבי והכא במאי עסקינן כגון שגילחוהו אחר מלאת – ל׳ לנזירותו קודם שהספיק לגלח והא מני ר׳ אליעזר היא דאמר לעיל בפ׳ מי שאמר הריני נזיר מגלח (דף טז:) דכל אחר מלאת ז׳ סותר שאם נטמא יום ק״א ר׳ אליעזר אומר אינו סותר אלא ז׳ לאחר תגלחת כי היכי דבתוך אלו ז׳ ימים תירבי מזיא כי היכי דתיהוי כדי לכוף ראשו לעיקרו והכא נמי הואיל דפשו ליה כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלום אלא מיד מגלח.
מ״ט דר׳ אליעזר – דאמר כל לאחר מלאת ז׳ ימים סותר ותו לא בשלמא כי נטמא לאחר מלאת דסותר ז׳ כנגד ז׳ ימים שמונה בהן ג׳ וז׳ ומגלח בשביעי כדתניא לקמן (דף מד:) תגלחת הטומא׳ כיצד מזה בשלישי ובז׳ [ומגלח בז׳] כדכתי׳ וביו׳ השביעי יגלחנו.
מה תגלחת טומאה – לאחר שנטמא מגלח לאחר ז׳ וכדפרישית אף תגלחת טהרה לאחר מלאת אינו צריך למנות אלא ז׳ לאחר תגלחת כדי שיהא יכול לגדל קצת שיער בתגלחת טהרה וקודם מלאת לא מיתוקמא משום דקודם מלאת סותר ל׳ וכדפרשינן בפירקא לעיל (דף ו:) לדברי ר׳ אליעזר התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר אלא כל אחר מלאת נטמא או נתגלח לגמרי שלא הניחו בו שיער כלל סגי ליה בתגלחת כל דהו ואמור רבנן כיון דבהנך ז׳ ימים גדלא מזיא כדי לכוף ראשו לעיקרו סגיא ואילו הכא כיון דשיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלל ומגלח לאלתר ומביא קרבנותיו ומותר ביין.
1. בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״ותו״ שמופיע במהדורתנו בסוף דף ל״ט.
לסתור – דהא ס״ד מלתחת רבי פירוש דהא הוכחנו דמלתחת רבי וא״כ לא נשאר משער שהיה בו משעת קבלת נזירות כדי לכוף ראשו לעיקרו אלא ש״מ מלעיל רבי ואותו שנשאר היינו אותו דמעיקרא.
כגון שגלחוהו אחר מלאת – ביום ל׳ ומני ר׳ אליעזר היא דאמר כל אחר מלאת ז׳ סותר אם נטמא עד שיזה ג׳ וז׳ וכן אם גלחוהו ביום ל׳ סותר ז׳ שלא יכול לגלח תגלחת נזרו עד אחר ז׳.
כל אחר מלאת שבעה סותר. לאו דוקא סותר אלא צריך להמתין עד שיזו עליו שלישי ושביעי:
ומקשים: ואלא הא דתניא [הלכה זו ששנינו בברייתא]: נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו בגובה השער כדי שניתן יהיה לכוף ראשו לעיקרו — אינו סותר. ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר שמלתחת רבי [מלמטה גדל השיער], אם כן ליסתור [שיסתור] גם אז, שהרי שיער זה שנותר עליו צמח רק לאחר שקיבל על עצמו נזירות! ומשיבים: מדובר כגון שגילחוהו אחר מלאת, אחר שנשלם זמן הנזירות, אף שעדיין לא הביא את קרבנותיו. ומני כשיטת מי היא] — שיטת ר׳ אליעזר היא, דאמר [שאומר]: כל נזיר שנטמא אחר מלאת רק שבעה ימים הוא סותר.
The Gemara asks: But what about this halakha that is taught in a baraita: With regard to a nazirite who was shaved by bandits, and they left him with enough hair to bend its end to its root, this does not negate the days of his naziriteship. And if it should enter your mind that hair grows from the bottom, let it negate the days of his naziriteship in that case as well, as the remaining hair grew only after his acceptance of naziriteship. The Gemara answers: This is referring to a case where they shaved him after the completion of his naziriteship but before he sacrificed his offerings, and whose opinion is expressed in this baraita? It is the opinion of Rabbi Eliezer, who says: With regard to any nazirite who became ritually impure after the completion of his term, this negates only seven days.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מ״טמַאי טַעְמָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָלֵיף תִּגְלַחַת טׇהֳרָה מִתִּגְלַחַת טוּמְאָה מַה תִּגְלַחַת טוּמְאָה שִׁבְעָה אַף תִּגְלַחַת טׇהֳרָה שִׁבְעָה.

The Gemara asks: What is the reason of Rabbi Eliezer? The Gemara answers: He derives the halakha of the shaving of ritual purity at the end of his term of naziriteship (see Numbers 6:18) from the shaving of impurity (see Numbers 6:9): Just as with the shaving of impurity, if he became impure on the day of the completion of his term he must wait seven days, at which point he is purified from the impurity imparted by a corpse and shaves his hair, so too with the shaving of purity; if he was shaved before he brought his offerings, he negates only seven days.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומ״ט דר״א – קאי [אלעיל] כלומר מ״ט אמרת לר׳ אליעזר כי גלחוהו אחר מלאת דסגי בז׳ והא אין גידול שיער פחות משלשים יום.
יליף תגלחת טהרה – סתירה שהיא ע״י תגלחת שהיא טהורה מסתירה הבאה ע״י טומאה מה תגלחת כי נטמא ביום ל׳ ממתין ז׳ [ותו לא] כך תגלחת טהרה כשגלחוהו ולא שיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו ז׳ ותו לא.
ושואלים: לדרך זו, מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ אליעזר? יליף [לומד הוא] תגלחת טהרה שבגמר הנזירות מתגלחת טומאה. מה תגלחת טומאה אם נטמא ביום מלאת עליו להמתין שבעה ימים, שהרי לאחר שבעה ימים נטהר מטומאת המת ומגלח שערו, אף תגלחת טהרה, אם גילחוהו לפני הבאת קרבנותיו — סותר רק שבעה.
The Gemara asks: What is the reason of Rabbi Eliezer? The Gemara answers: He derives the halakha of the shaving of ritual purity at the end of his term of naziriteship (see Numbers 6:18) from the shaving of impurity (see Numbers 6:9): Just as with the shaving of impurity, if he became impure on the day of the completion of his term he must wait seven days, at which point he is purified from the impurity imparted by a corpse and shaves his hair, so too with the shaving of purity; if he was shaved before he brought his offerings, he negates only seven days.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן כׇּל ז׳שִׁבְעָה יוֹמִין אָתְיָא מַזְיָיא כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ.:

And the Sages, including Rabbi Eliezer, have an accepted tradition that every seven days hair grows enough to bend its end to its root. Consequently, if this amount of hair remained after he was shaved on the day of the completion of his naziriteship, he does not forfeit any days and need not wait any longer.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וקים להו לרבנן – דכל ז׳ אין השערות גדילין אלא כדי לכוף אינו סותר כלום דבגידול של סתירת ז׳ אינו גידול כי אם כדי לכוף א״כ לא בעינן ז׳ לתגלחתו שיהיה בשער ראשו אלא כדי לכוף ואם גלחוהו אחר מלאת נמי ושיירו בו כדי לכוף אינו סותר אבל ודאי תגלחת דתוך מלאת סותר כדלקמן מטעם גידול שער אבל כשגלחוהו אחר מלאת כיון שהיה לפנינו גידול שער ביום שלשים הראוי לתגלחת כדאמרן מדאורייתא דיו בכך ומיהו ז׳ יש לו להמתין וילפינן מתגלחת טומאה ואע״ג דלא דמי לגמרי דהתם צריך להמתין ז׳ כדי להביא קרבנותיו בטהרה מ״מ שוו חכמים סתם סתירה לתגלחת דאחר מלאת לסתירת טומאה אבל לרבנן ודאי כיון [דאם] נטמא [לאחר מלאת] סותר ל׳ יום כדאמרינן בפ״ג (דף טז.) ה״נ הוו ילפי׳ כל תגלחת (דטומאה) דלאחר מלאת לסתירת ל׳ כמו בטומאה דבעינן בשעת תגלחת גידול שער של ל׳ יום כי גלחוהו נמי אחר מלאת יהיה סותר ל׳ יום ולא הוה סגי כמו ששיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו כ״א שיירו בו מה שראוי ליגדל בל׳ יום ולכך אוקמי׳ דוקא כר׳ אליעזר אבל ודאי כרבנן נמי מצי לאוקמי וכגון שגלחוהו [ביום ל״ב או ל״ג] אמרו רבנן לר״א דנטמא ביום ל״ב דאינו סותר אלא ז׳ כדפ״ל ושמא י״ל דמודו כעין אחר מלאת שהביא קרבנו [דאינו סותר כלום] ודוקא לר׳ אליעזר דאמר תגלחת מעכבא שאם גלחוהו לסטים ולא שיירו בו כדי לכוף סותר ל׳ יום כדי לגלח ולחזור ולהביא קרבנותיו אבל לרבנן דאמרי דתגלחת [דאחר מלאת] לא מעכבא אינו סותר כלום ומותר לשתות יין מיד אחר שהביא קרבנותיו ונהי דלרבנן נמי טעון תגלחת למצוה וצריך להמתין ז׳ ימים לישנא [דאינו] סותר משמע דאם לא שיירו בעיא סתירה שיש שום איסור מכח נזירות עליו או שאסור לשתות ביין או לשום דבר אחר כל כמה דלא חזר וגילח ולרבנן לא הוי שום איסור עליו.
וקים להו לרבנן [ומוחזק להם לחכמים] (ובכללם ר׳ אליעזר) שכל שבעה יומין [ימים] אתיא מזייא [בא, גדל, השיער] עד כדי לכוף ראשו לעיקרו, ולפיכך אם כשגילחוהו ביום מלאת נשתייר בו שיעור כזה של שיער — אינו סותר, ואינו חייב להמתין עוד.
And the Sages, including Rabbi Eliezer, have an accepted tradition that every seven days hair grows enough to bend its end to its root. Consequently, if this amount of hair remained after he was shaved on the day of the completion of his naziriteship, he does not forfeit any days and need not wait any longer.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) נָזִיר שֶׁגִּילַּח בֵּין בְּתַעַר בֵּין בְּזוּג אוֹ שֶׁסִּיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא חַיָּיב.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {במדבר ו׳:ה׳} תַּעַר אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר בתָּלַשׁ מֵירַט סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ו׳:ה׳} קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

§ The mishna taught: With regard to a nazirite who shaved his hair, whether he did so with scissors or with a razor, or if he pulled out any amount, he is liable. The Sages taught: The Torah states with regard to a nazirite: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5). I have derived only a razor; from where do I derive that he is liable if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of his hair? The verse states: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5). This is the statement of Rabbi Yoshiya.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ספסף
ספסףא(נזיר לט:) או שסיפסף כל שהוא חייב גמ׳ תלש מרט סיפסף. פי׳ תלש מעיקרו. סיפסף תלש מקצת השיער והניח מקצה מרט שהעביר את השיער ע״י סיכה שמסרת השיער זוג מספרים תער איזמל חופף ומפספס חופף מתחכך מפספס מפריד את השיער:
ערך בין
ביןב(שבת סז.) שב ביני מדיקנא דכלבא פי׳ ז׳ שערות מזקן הכלב. (מועד קטן כח) וחכמים אומרים עד חצות (ברכות ח.) כמישחל ביניתא מחלבא. וחשאי מביניתא דרישי ועד טופרא דכרעאי (שבת קח) בגמ׳ יינומלין. ביניתא ממזיה (יומא סט) משתמט ביניתא (בבא מציעא פד). אריש ביניתא בעי למיקם (נזיר לט) בגמ׳ דסתם קולע אל השערה ולא יחטיא תרגום בבינת שערה:
ערך נבא
נבא(נזיר לט) ת״ש מנבא חייא כבר פי׳ בערך אנבא ובערך יניבא:
ערך סקר
סקרג(שבת קד: מגילה יז.) בסם ובסיקרא (מדות פ״ג חגיגה ח) וא״א לעשורי ביום טוב משום סקרתא (נזיר לט) סקרתא דעמרא דרפי מלתחת (בפיסקא ותאמר ציון) ומסקרות עינים רבי דוסא דקסרין אמר שהיו מסקרות עיניהן בסיקרא פי׳ צביעא (א״ב בלשון יוני מין אדמה עיין ערך סם):
א. [אויס רייסען.]
ב. [האאר.]
ג. [רייטל.]
תלש – שיער בסמוך לבשר אבל לא עקרו לגמרי וכגון שעיקרו נראה.
מירטו – דעקרו לגמרי ממקום גידולו.
ת״ר אין לי אלא תער – דוקא שלוקה תלש בה כל שהוא פירוש שלא בתער בין שעקר השער מתחילתו סמוך לראשו ומיהו שלא כעין תער ובין שלא עקרו לגמרי כ״א מקצתו מנין דאסור ת״ל קדוש יהיה גדל פרע שמצוה לגדל שער ועובר בעשה אי מגלח ממנו כלל גם כי אינו קוצצו לגמרי מעיקרו אבל בקוצץ מעיקרו לגמרי כעין תער איכא לאו בכל המעבירין כדתני ברייתא דלא פליגי אהדדי אבל ניחא ליה להאי תנא למימר קדוש יהיה גדל פרע דמיניה שמעינן איסור אינו קוצץ לגמרי מעיקרו.
תלש מירט ספסף. ביד והעביר השער. תלמוד לומר קדוש יהיה גדל פרע. ועבר על מצות עשה שצוה הכתוב לגדל שער ולא להעבירו.
גמ׳ אין לי אלא תער. עיין סוטה דף טז ע״א:
א שנינו במשנה: נזיר שגילח בין בתער בין בזוג או שסיפסף (שיפשף) כל שהוא — חייב. תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר בתורה בפרשת הנזיר: ״תער לא יעבור על ראשו״ (במדבר ו, ה), אין לי אלא תער ממש, תלש את שערו, מירט את שערו, סיפסף כל שהוא משערו, מנין שאסור בו — תלמוד לומר: ״קדש יהיה גדל פרע שער ראשו״ (במדבר ו, ה), אלו דברי ר׳ יאשיה.
§ The mishna taught: With regard to a nazirite who shaved his hair, whether he did so with scissors or with a razor, or if he pulled out any amount, he is liable. The Sages taught: The Torah states with regard to a nazirite: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5). I have derived only a razor; from where do I derive that he is liable if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of his hair? The verse states: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5). This is the statement of Rabbi Yoshiya.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ר׳רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר תַּעַר אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר מֵירַט תָּלַשׁ סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא פָּטוּר וְהָכְתִיב קָדוֹשׁ יִהְיֶה למימרא דְּאִם גִּילַּח לֵיהּ בְּתַעַר קָאֵים עֲלֵיהּ בַּעֲשֵׂה ול״תוְלֹא תַעֲשֶׂה.

Rabbi Yonatan says a different interpretation: From “razor” I have derived only a razor, whereas if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of his hair, he is exempt. The Gemara asks: But isn’t it written: “He shall be holy”? The Gemara answers: That is to say that if he shaved his hair with a razor he stands liable for violating both a positive mitzva and a prohibition. By shaving with a razor he also transgresses the positive mitzva of: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5).
מיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
סיפסף – כמו סוף.
ת״ל קדוש יהיה – שלא ישירנו בשום דבר ויניחנו לגדל פרע.
והכתיב (אומר) קדוש יהיה גדל פרע – דמשמע קדוש יהיה שלא יסירנו בשום דבר להכי כתב קדוש.
למימרא דכי גילח לו בתער קאי עליו בעשה ול״ת – דמשמע קדוש יהיה שלא יעבירנו בתער ולאו הבא מכלל עשה עשה.
רבי יונתן אמר אין כו׳ תלש סיפסף פטור – בין כי נמי תלש מעיקרו בין אינו תלש מעיקרו אינו עובר כלל אפי׳ כעין תער אלא בתער ולא בשאר מעבירין וכן משמע הסוגיא דלקמן דלר׳ אליעזר נזיר אינו חייב בשאר מעבירין א״כ [אנו] זקוקין לומר דחד מהנך אית ליה הכי ולכולהו שאר תנאי אמרי דמיחייב בשאר מעבירין א״כ ר׳ יונתן הוא דסבר הכי.
והכתיב קדוש יהיה גדל פרע – ומשמע דאיסור עשה מיהא איכא במעבירין ומשני דכי מגלח בתער ראשו לאו ועשה אבל שלא בתער גם כי גילח הכל ליכא לאו ולא עשה.
למימרא דכי מגלח בתער קאי עליה בעשה ולא תעשה. אבל בשאר נטילת שער אפילו עשה אין בו. ומתניתין דמחייבת מלקות בכל המעבירין דלא כהני תנאי דלר׳ יאשיה עשה הוא דאיכא בשאר המעבירין ור׳ יונתן אמר אפילו עשה ליכא. אי נמי בכעין תער מודו דלקי בכל המעבירין: והכא פליגי בששייר מן השער קצת ואין בהם כדי לכוף ראשן לעיקרן.
ר׳ יונתן אומר: אין הדבר כן; ״תער״ — אין לי אלא תער בלבד, אבל אם מירט, או תלש, או סיפסף כל שהוא — פטור. ומקשים: והכתיב [והרי נאמר] ״קדש יהיה״! ומשיב: למימרא [בא הדבר לומר] שאם גילח ליה [אותו, את השיער] בתער — קאים עליה [עומד, חייב עליו] בעשה ולא תעשה, שעל ידי גילוח בתער עבר בכך גם על מצות העשה של ״קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו״.
Rabbi Yonatan says a different interpretation: From “razor” I have derived only a razor, whereas if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of his hair, he is exempt. The Gemara asks: But isn’t it written: “He shall be holy”? The Gemara answers: That is to say that if he shaved his hair with a razor he stands liable for violating both a positive mitzva and a prohibition. By shaving with a razor he also transgresses the positive mitzva of: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5).
מיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) תַּנְיָא אִידַּךְ תַּעַר אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר תָּלַשׁ מֵירַט סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ו׳:ה׳} לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כֹּל דָּבָר מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ.

It is taught in another baraita: From “razor” I have derived only a razor; from where do I derive that he is also liable if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of it? The verse states: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5), indicating that he may not remove his hair in any manner. The baraita asks: And since we eventually include everything that removes hair, what is the meaning when the verse states: “A razor shall not come upon his head”? Why does the verse mention a razor, when other implements are equally forbidden?
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין ת״ל לא יעבור על ראשו – לרבות המעבירין.
ומאחר שסופינו לרבות כל דבר – המעביר כדכתיב לא יעבור מה ת״ל תער.
כל שהוא – פירוש אפי׳ שער [א׳] ת״ל לא יעבור על ראשו לרבות כל המעבירין ובלבד שיהא כעין תער מעיקרו משרשו לגמרי ותנא דמתני׳ נמי ס״ל כהאי תנא וכת״ק דר׳ יונתן.
ומאחר שסופינו לרבות כל דבר אפילו שאר מעבירין מה ת״ל תער – [תימה לימא] לאשמועינן כעין תער לרבות משחית וכו׳.
אף על פי שתגלחת של איסור נקראת תגלחת אף בלא תער כל שהיא כעין תער בתגלחת אחרונה של טהרה מיהא צריך תער דוקא וכן במצורע אלא שהמצורע חמור מן הנזיר שטעון תגלחת בכל גופו אפילו בית השחי ובית הערוה עד שיעשה כדלעת חוץ מן המקומות שאינן נראין כשער שבתוך החוטם וכל שגלחו המצורע והנזיר בלא תער אינו כלום ואין צריך לומר על ידי סיכה וכן כל שגלחו בתער אלא שהניחו שתי שערות אינה תגלחת והוא שאמרו בנזיר ללקות באחת ר״ל שבתגלחת של איסור אף בשערה אחת לוקה כל שהיא בכעין תער ולעכב בתגלחת מצוה שלא ליקרא גלוח בשתים ולסתור אינו סותר אלא ברוב הראש ובתער או כעין תער לדעתנו ולשיטת התוספות אף לסתירה תער דוקא ואף בתוספתא שנאוה כן בהדיא:
מה תלמוד לומר תער. ליכתוב לא יעבור שער ראשו. הרא״ש ז״ל בפירושיו.
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: מה שנאמר ״תער״ — אין לי אלא במשמעות אלא תער, אבל אם תלש, או מירט, או סיפסף כל שהוא, מנין שאסור — תלמוד לומר: ״לא יעבר על ראשו״ (במדבר ו, ה), ללמד שאסור לו להעביר את השיער מראשו. ומאחר שסופינו לרבות כל דבר שמעביר את השיער, מה אם כן תלמוד לומר ״תער לא יעבר על ראשו״? שהרי אסור לא רק בתער!
It is taught in another baraita: From “razor” I have derived only a razor; from where do I derive that he is also liable if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of it? The verse states: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5), indicating that he may not remove his hair in any manner. The baraita asks: And since we eventually include everything that removes hair, what is the meaning when the verse states: “A razor shall not come upon his head”? Why does the verse mention a razor, when other implements are equally forbidden?
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְתִגְלַחַת הָאַחֲרוֹנָה גשֶׁיִּהְיֶה בְּתַעַר לְלַמְּדוֹ מִמְּצוֹרָע אִי אֶפְשָׁר

The baraita answers: It is because we have not learned that the last shaving, i.e., the nazirite’s shaving of ritual purity, must be performed specifically with a razor, as the verse merely states: “He shall shave his head” (Numbers 6:18), without specifying an implement. It is impossible to learn this requirement from the halakha that a leper must use a razor (see Leviticus 14:9),
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לפי שלא למדנו לתגלחת האחרונה – של טהרה לאחר תשלום ימי נזירות שיהא בתער לפי שלא כתב אלא וגילח את שער ראש נזרו לכך כתב לך תער כאן שאינו צריך ללמדך שאותה תגלחת לא תהא אלא בתער.
ללמדו ממצורע אי אפשר דאין דנין קל מחמור להחמיר עליו – דמצורע הוי חמור לפי שהוא צריך לגלח את כל שערו כדי שיהא כל בשרו בתגלחת מה שאין בנזיר.
לפי שלא למדנו תגלחת האחרונה שיהא בתער וללמדו ממצורע אי אפשר שאין לומדין קל מחמור להחמיר עליו – ולקמן ילפינן מהיכא פשיטא להאי תנא דתגלחת מצורע בתער והא לא כתיב תער בפירוש.
ומסבירים: לפי שלא למדנו לתגלחת האחרונה, תגלחת הטהרה של הנזיר שיהיה בתער דווקא, כי בכתוב נאמר רק ״וגילח את ראשו״ ולא נתפרש כיצד מגלח. ללמדו ממצורע שאנו יודעים שמגלח תגלחתו בתער — אי אפשר,
The baraita answers: It is because we have not learned that the last shaving, i.e., the nazirite’s shaving of ritual purity, must be performed specifically with a razor, as the verse merely states: “He shall shave his head” (Numbers 6:18), without specifying an implement. It is impossible to learn this requirement from the halakha that a leper must use a razor (see Leviticus 14:9),
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נזיר לט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נזיר לט:, הערוך על סדר הש"ס נזיר לט:, מיוחס לרש"י נזיר לט:, תוספות נזיר לט:, בית הבחירה למאירי נזיר לט: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), שיטה מקובצת נזיר לט:, גליון הש"ס לרע"א נזיר לט:, פירוש הרב שטיינזלץ נזיר לט:, אסופת מאמרים נזיר לט:

Nazir 39b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 39b, Collected from HeArukh Nazir 39b, Attributed to Rashi Nazir 39b, Tosafot Nazir 39b, Meiri Nazir 39b, Shitah Mekubetzet Nazir 39b, Gilyon HaShas Nazir 39b, Steinsaltz Commentary Nazir 39b, Collected Articles Nazir 39b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144