×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) נוֹשְׂאֵי קֵיסָר שְׁמָרוּנִי כָּל הַלַּיְלָה. אֲמַרוּ לֵיהּ: שֶׁמָּא דְּבַר עֶרְוָה בָּא לְיָדָךְ וְנִיצַּלְתָּ הֵימֶנּוּ, דִּתְנֵינָא: כָּל הַבָּא דְּבַר עֶרְוָה לְיָדוֹ וְנִיצֹּל הֵימֶנּוּ, עוֹשִׂין לוֹ נֵס. ״גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ״ (תהלים ק״ג:כ׳), כְּגוֹן רִבִּי צָדוֹק וַחֲבֵירָיו.
soldiers [nosei keisar] who guarded me all night. They said to him: Perhaps a matter of forbidden intercourse presented itself to you and you were saved from it, which is why a miracle occurred for you. As we learned: With regard to anyone to whom a matter of forbidden intercourse presented itself to him and he was saved from it, a miracle is performed for him. As it says: “Mighty in strength who fulfill His word, hearkening to the voice of His word” (Psalms 103:20). This is referring to one such as Rabbi Tzadok and his colleagues.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{ויעשה מה שלבו חפץ, פירשא ר״ח ח״ו שהותר לו לעבור עבירה, אלא כך אמר ר׳ אלעאי יגיעת דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים משברים יצר הרע ומונעים אדם מן העבירהב.}
א. מהתוספות ד״ה ויעשה. וכן הובא בתוס׳ הרא״ש, ובאגודה, ובתוס׳ הרא״ש הוסיף דכן הוא בירושלמי.
ב. אך יעוין בתוס׳ חגיגה טז,א ד״ה ויעשה שכתבו דמשמע בסוגיא שם ובמו״ק יז,א דיעשה מה שלבו חפץ ממש, ומשום דמוטב שיעבור בצינעא מאשר יעבור בפרהסיא. וע״ע במהרש״א בח״א שיישב דברי רבינו.
כגון רבי צדוק – שלבש כח לכוף יצרו להתגבר בחפצי קונו.
(1-17) זה המסתכל בקשת – פי׳ לפי שהוא בדמות מראה כבוד ה׳ כמו שכתוב במרכבת יחזקאל ויש בזה סוד גדול לבעלי האמת רמזו רבינו הגדול בפירושו על התורה.
גמ׳ ב׳ נושאי קיסר כו׳. ונ״ב ס״א [כושאי:
דתנינא כל הבא דבר כו׳ גבורי כח עושי דברו לשמוע וגו׳ נראה דכל זה מלשון הברייתא ומייתי דכל כו׳ וניצל הימנו עושין לו נס ורישא דהאי קרא ברכו ה׳ מלאכיו גו׳ ומשמע ליה דבצדיקים איירי מדכתיב לעיל מיניה לשומרי בריתו ולזוכרי פקדיו לעשותם והם קרוים מלאכים כמ״ש כי מלאך ה׳ צבאות הוא ואמר שהם כמלאכים לכבוש את יצרם דהיינו גבורי כח כמ״ש איזו גבור הכובש את יצרו ואמר עושי דברו לשמוע גו׳ הקדים בקרא עשיה לשמיעה דלפי ענינו ה״ל למכתב בהיפך שומעים בקול דברו לעשות דברו אבל פי׳ הכתוב שהצדיקים הם עושי דברו של הקב״ה ע״י כוחם וכבישת יצרם ואז הש״י גוזר לשמוע לו בקול דברו כינוי דברו על הצדיק דהיינו לשמוע תפלתו ולעשות לו נס להצילו מהמזיקים כדלעיל בר״ח בר פפא ולהצילו משאר כל דבר צרה כעובדא דרבי צדוק ורב כהנא ולפי זה יש לפרש בקרא ברכו ה׳ מלאכיו גו׳ מלאכים ממש דהיינו ששומעין בקולו ובאים לעשות לו נס ולהצילו כעובדא דר״ח בר פפא ורב כהנא ודו״ק:
נושאי קיסר (אנשי צבא) שמרוני כל הלילה. אמרו ליה [לו]: שמא דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנו, ולכן קרה לך נס זה. דתנינא [ששנינו]: כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנועושין לו נס. נאמר ״גברי כח עושי דברו לשמע בקול דברו״ (תהלים קג, כ)כגון ר׳ צדוק וחביריו. ומה מעשיהם?
soldiers [nosei keisar] who guarded me all night. They said to him: Perhaps a matter of forbidden intercourse presented itself to you and you were saved from it, which is why a miracle occurred for you. As we learned: With regard to anyone to whom a matter of forbidden intercourse presented itself to him and he was saved from it, a miracle is performed for him. As it says: “Mighty in strength who fulfill His word, hearkening to the voice of His word” (Psalms 103:20). This is referring to one such as Rabbi Tzadok and his colleagues.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) ר׳רִבִּי צָדוֹק, תְּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא. אֲמַר לַהּ: חֲלַשׁ לִי לִיבַּאי וְלָא מָצֵינָא. אִיכָּא מִידִי לְמֵיכַל? אֲמַרָה לֵיהּ: אִיכָּא דָּבָר טָמֵא. אֲמַר לַהּ: מַאי נָפְקָא מִינַּהּ, דְּעָבֵיד הָא אַכוּל הָא. שְׁגַרַת תַּנּוּרָא. קָא מַנְּחָא לֵיהּ, סְלִיק וְיָתֵיב בְּגַוֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לַהּ: דְּעָבֵיד הָא נָפֵיל בְּהָא. אֲמַרָה לֵיהּ: אִי יְדַעִי כּוּלֵּי הַאי, לָא צַעַרְתִּיךְ.

To what is this referring? Rabbi Tzadok was enticed by a certain noblewoman to engage in sexual intercourse with her. He said to her: My heart is weak and I am incapable at present; is there something to eat that can strengthen me? She said to him: There is something non-kosher. He said to her: What difference is there? One who performs such an act eats such food as well. She lit the oven and placed the non-kosher food in it to roast. He climbed and sat in the oven. She said to him: What is the meaning of this? He said to her: One who performs this act falls into this, i.e., the fires of Gehenna. She said to him: If I had known that the matter was so serious for you, I would not have caused you such anguish.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר מאי נפקא מינה – דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל טמא.
שגרת תנורא – אותה ארמית הסיקה את התנור לצלות דבר הטמא שם ואשה גדולה היתה שאין יכול ליפטר ממנה ומסור בידה להורגו.
קא מנחא ליה – לאותו צלי בתוכו.
נפיל בהא – באור של גיהנם.
אי ידעי – אילו ידעתי שחמור עליכם הדבר כל כך.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ר׳ צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא [תבעה אותו גבירה אחת לזנות], אמר לה: חלש לי ליבאי ולא מצינא [חלוש לבי ואיני יכול, איני מסוגל לכך עכשו], האם איכא מידי למיכל [יש משהו לאכול שאתחזק בו]? אמרה ליה [לו]: איכא [יש כאן] דבר טמא. אמר לה: מאי נפקא מינה מה יצא מזה]? מה הבדל יש בדבר? דעביד הא [מי שעושה מעשה כזה]אכול הא [אוכל גם מאכל כזה]. שגרת תנורא, קא מנחא ליה [הסיקה תנור והניחה בו להיצלות את האוכל האסור]. סליק ויתיב בגויה [עלה וישב בתוך התנור]. אמרה ליה [לו]: מאי האי [מה פשר מעשה זה]? אמר לה: דעביד הא [מי שעושה מעשה כזה]נפיל בהא [נופל בזה], כלומר, בגיהנום. אמרה ליה [לו]: אי ידעי כולי האי [אילו הייתי יודעת שכל כך חמור הדבר בעיניך]לא צערתיך [הייתי מצערת אותך].
To what is this referring? Rabbi Tzadok was enticed by a certain noblewoman to engage in sexual intercourse with her. He said to her: My heart is weak and I am incapable at present; is there something to eat that can strengthen me? She said to him: There is something non-kosher. He said to her: What difference is there? One who performs such an act eats such food as well. She lit the oven and placed the non-kosher food in it to roast. He climbed and sat in the oven. She said to him: What is the meaning of this? He said to her: One who performs this act falls into this, i.e., the fires of Gehenna. She said to him: If I had known that the matter was so serious for you, I would not have caused you such anguish.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַב כַּהֲנָא הֲוָה קָמְזַבֵּין דִּיקוּלֵי. תְּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא. אֲמַר לַהּ: אֵיזִיל אֱיקַשֵּׁיט נַפְשַׁאי. סְלִיק וְקָנָפֵיל מֵאִיגָּרָא לְאַרְעָא. אֲתָא אֵלִיָּהוּ קַבְּלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַטְרַחְתַּן אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ: מִי גָּרַם לִי, לָאו עֲנִיּוּתָא! יְהַב לֵיהּ שִׁיפָא דְּדִינָרֵי.:

The Gemara further relates: Rav Kahana would sell baskets woven from palm leaves to women. He was enticed by a certain noblewoman to engage in intercourse with her. He said to her: Let me go and adorn myself beforehand. He ascended to the roof and fell from the roof toward the ground. Elijah the prophet came and caught him. Elijah the prophet said to Rav Kahana: You have troubled me to travel four hundred parasangs [parsei] to save you. Rav Kahana said to him: What caused me to be in this situation of temptation? Was it not poverty, as I am forced to engage in a trade that leads me to come into contact with women? Elijah gave him a basket [shifa] full of dinars, to spare him from having to work as a salesman.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דיקולי – סלים שנשים נותנות שם פלכיהן.
אטרחתן – שהייתי במקום אחר רחוק ד׳ מאות פרסי.
לאו עניותא – בתמיה אם לא העניות לא הוצרכתי להיות עסקי במלאכת נשים.
שיפא – שם כלי.
דינרי – זהובים.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ועוד מסופר: רב כהנא הוה קמזבין דיקולי [היה מוכר סלי נשים קלועים מנצרים של דקל], תבעתיה ההיא מטרוניתא [תבעה אותו גבירה אחת לזנות]. אמר לה: איזיל איקשיט נפשאי [אלך אקשט את עצמי] לפני כן, סליק וקנפיל מאיגרא לארעא [עלה לגג ונפל מהגג לארץ]. אתא [בא] אליהו הנביא קבליה [וקיבל אותו]. אמר ליה [לו] אליהו לרב כהנא: אטרחתן ארבע מאה פרסי [הטרחת אותי ארבע מאות פרסה] כדי לבוא אליך להצילך! אמר ליה [לו]: מי גרם לי להגיע לידי מעשה זה לאו עניותא [האם לא העניות]? שהייתי נזקק להתעסק בעיסוק כזה עם נשים? יהב ליה שיפא דדינרי [נתן לו אליהו סל מלא דינרים] שלא יצטרך עוד לעסוק בכך.
The Gemara further relates: Rav Kahana would sell baskets woven from palm leaves to women. He was enticed by a certain noblewoman to engage in intercourse with her. He said to her: Let me go and adorn myself beforehand. He ascended to the roof and fell from the roof toward the ground. Elijah the prophet came and caught him. Elijah the prophet said to Rav Kahana: You have troubled me to travel four hundred parasangs [parsei] to save you. Rav Kahana said to him: What caused me to be in this situation of temptation? Was it not poverty, as I am forced to engage in a trade that leads me to come into contact with women? Elijah gave him a basket [shifa] full of dinars, to spare him from having to work as a salesman.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רָמֵי לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: תְּנַן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָן, וְאוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. אֵלּוּ הֵן: כִּיבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם.

§ Rava raises a contradiction to Rav Naḥman and asks: We learned in a mishna (Pe’a 1:1): These are the matters that a person engages in and enjoys their profits in this world, and the principal reward remains for him for the World-to-Come, and they are: Honoring one’s father and mother, acts of loving kindness, and bringing peace between one person and another; and Torah study is equal to all of them.
ריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

[תנן אלו דברים שאדם כו׳ אלו הן כיבוד אב ואם כו׳ בסדר המשנה במס׳ פאה לא חשיב להו הכי ובר״פ מפנין יבואר שם בחידושינו]:
גמרא רמי ליה רבא לרב נחמן כו׳ בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך כו׳ אמר רבא רב אידי אסברה לי אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו ועיין פרש״י. ולכאורה קשה מכאן על פירש״י דלעיל דרבא גופא מוקי למתניתין דהכא דקתני כל העושה מצוה א׳ מטיבין לו דהיינו בשכר פירות כפשטיה והא דקחשיב במתניתין דפיאה הנך דמייתי הכא אינו לענין אם היתה שקולה מכרעת א״כ לא מישתמע הך דרשא שפיר מכי פרי מעלליהם יאכלו ואדרבא טפי ה״ל לאוקמי קרא דאמרו צדיק כי טוב בצדיק גמור ממש שעשה מצוה א׳ יתירה ובאמת דלאו האי ולאו האי משתמעי שפיר וכן למאי דס״ד דרבא מעיקרא מקרא דלמען ייטב לך ולמען יאריכון ימיך וכן כולהו קראי דמייתי מעיקרא לא משתמע שפיר לענין אם היתה שקולה מכרעת והיכא רמיזא אמנם למאי דפרישית לעיל אתי שפיר דלרבא מוקמינן למתניתין דכל העושה מצוה א׳ מטיבין לו כרבי יעקב דאיירי לעולם הבא ואין לו שום שכר בעוה״ז ומתניתין דפאה אפשר דאתי דלא כרבי יעקב אלא דאפ״ה מודו דכל המצות אין להם שכר מצות בעוה״ז דאין להם פירית לבר מהנך דמייתי מקרא מעיקרא דלמען ייטב לך ולמען יאריכון דכתיב בכיבוד אב ואם אשכר עוה״ז קאי. מיהו למאי דמסיק רבא דרב אידי אסברא לי מהאי קרא דכי פרי מעלליהם יאכלו א״כ שפיר מצינן לאוקמי מתניתין דפיאה נמי כר׳ יעקב דאע״ג דעיקר קרא דלמען יאריכון ימיך לא איירי באריכות ימים ממש לאגוני מסולם רעוע כדפרישית אפ״ה קתני שפיר דכיבוד אב ואינך שטובין לשמים ולבריות יש להם פירות בשאר עניני הצלחתן בעוה״ז שאין מנכין לו מהקרן:
א רמי ליה [השליך, הראה סתירה] רבא לרב נחמן: תנן [שנינו במשנה]: אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, אלו הן: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום שבין אדם לחבירו, ותלמוד תורה כנגד כולם.
§ Rava raises a contradiction to Rav Naḥman and asks: We learned in a mishna (Pe’a 1:1): These are the matters that a person engages in and enjoys their profits in this world, and the principal reward remains for him for the World-to-Come, and they are: Honoring one’s father and mother, acts of loving kindness, and bringing peace between one person and another; and Torah study is equal to all of them.
ריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) בְּכִיבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב: ״לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ״ (דברים ה׳:ט״ו). בִּגְמִילוּת חֲסָדִים כְּתִיב: ״רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד״ (משלי כ״א:כ״א).

Rava cites the source for each of these assertions. With regard to honoring one’s father and mother, it is written: “That your days may be long, and that it may go well with you” (Deuteronomy 5:16), which indicates that one is rewarded in this world. With regard to acts of loving kindness it is written: “He who pursues righteousness and kindness shall find life, prosperity, and honor” (Proverbs 21:21), all of which apply in this world.
רש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יאריכון ימיך – לעולם הבא.
ייטב לך – בחייך.
ימצא חיים – לעולם הבא צדקה וכבוד בעולם הזה.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

בג״ח כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד כו׳ ביבמות פרק ב״ש פרש״י חיים בעוה״ב וכבוד בעוה״ז עכ״ל ולולי פירושו נראה להקדים העוה״ז והיינו חיים בעוה״ז וכבוד בעוה״ב כדאמרי׳ שהצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם וכן גבי תורה כי היא חייך בעוה״ז ואורך ימיך לעוה״ב:
ומה הוא המקור לכך — בכיבוד אב ואם כתיב [נאמר]: ״למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך״ (דברים ה, טז), משמע שיש לו שכר בעולם הזה. בגמילות חסדים כתיב [נאמר]: ״רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד״ (משלי כא, כא)
Rava cites the source for each of these assertions. With regard to honoring one’s father and mother, it is written: “That your days may be long, and that it may go well with you” (Deuteronomy 5:16), which indicates that one is rewarded in this world. With regard to acts of loving kindness it is written: “He who pursues righteousness and kindness shall find life, prosperity, and honor” (Proverbs 21:21), all of which apply in this world.
רש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם כְּתִיב: ״בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ״ (תהלים ל״ד:ט״ו). וא״רוַאֲמַר רִבִּי אַבָּהוּ: אָתְיָא רְדִיפָה רְדִיפָה, כְּתִיב הָכָא ״בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ״, וּכְתִיב הָתָם ״רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד״. בְּתַלְמוּד תּוֹרָה כְּתִיב: ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ״ (דברים ל׳:כ׳).

And with regard to bringing peace it is written: “Seek peace and pursue it” (Psalms 34:15). And Rabbi Abbahu says: This is derived through a verbal analogy between the term pursuing written with regard to pursuing peace and the term pursuing written in another verse. It is written here: “Seek peace and pursue it,” and it is written there, with regard to acts of kindness: “Pursues righteousness and kindness.” This teaches that one who pursues peace will also merit life, prosperity, and honor. With regard to Torah study it is written: “For that is your life and the length of your days” (Deuteronomy 30:20).
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חייך – בעולם הזה ואורך ימים לעולם הבא.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ומשמעות הכתוב שימצא כן בעולם הזה, ובהבאת שלום כתיב [נאמר] ״בקש שלום ורדפהו״ (תהלים לד, טו), ואמר ר׳ אבהו: אתיא [באה, נלמדת הבאת שלום] בגזירה שווה ״רדיפה״ ״רדיפה״; כתיב הכא [נאמר כאן] ״בקש שלום ורדפהו״ וכתיב התם [ונאמר שם] בגמילות חסדים ״רדף צדקה וחסד״ ללמד שאף רודף השלום יזכה לחיים, צדקה וכבוד. בתלמוד תורה כתיב [נאמר] ״כי הוא חייך וארך ימיך״ (דברים ל, כ).
And with regard to bringing peace it is written: “Seek peace and pursue it” (Psalms 34:15). And Rabbi Abbahu says: This is derived through a verbal analogy between the term pursuing written with regard to pursuing peace and the term pursuing written in another verse. It is written here: “Seek peace and pursue it,” and it is written there, with regard to acts of kindness: “Pursues righteousness and kindness.” This teaches that one who pursues peace will also merit life, prosperity, and honor. With regard to Torah study it is written: “For that is your life and the length of your days” (Deuteronomy 30:20).
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן נַמֵי כְּתִיב: ״לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים״ (דברים כ״ב:ז׳). לִיתְנֵי נַמֵי הָא! תְּנָא וְשִׁיֵּיר. תָּנֵי תַּנָּא ״אֵלּוּ דְּבָרִים״ וְאַתְּ אָמְרַתְּ תְּנָא וְשִׁיֵּיר!

Rava asked: With regard to the dispatch of the mother bird from the nest it is also written: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7), so let him also teach this mitzva. Rav Naḥman answered: He taught some cases and omitted others, i.e., the tanna did not list everything. Rava said to him: The tanna taught: These are the matters, which indicates that only these mitzvot are included, and yet you say that he taught some and omitted others?
רש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשלוח הקן נמי כו׳ – וליתנייה.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

בשילוח הקן נמי כתיב למען ייטב לך גו׳. יש לדקדק הך מתני׳ דפאה ע״כ כרבי יעקב לא אתי דלדידיה אפי׳ בכבוד אב ואם שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ממעשה דחזא כדאמר רבא גופיה לעיל אלא כרבנן דמתני׳ דהכא דאיכא שכר מצוה בהאי עלמא וא״כ מאי קשיא ליה ליתני נמי שילוח הקן הא אמרי׳ לעיל דהנך דקתני היינו לענין דשקולה מכרעת משא״כ בכל שאר מצות דבעינן רוב זכיות כדקתני במתני׳ וי״ל דהכי פריך כיון דלא פרט הני דהתם אלא משום דשקולה מכרעת ומכפל הלשון דכתיב בהו א״כ בשילוח הקן נמי דכתיב בכה״ג כפל לשון למען ייטב לך והארכת גו׳ ניתני ליה נמי ביה דשקולה מכרעת ומשני כיון דאין לשילוח הקן פירי אלא קרן לחוד לא תני ליה דלא נימא דשקולה מכרעת אלא היכא דאיכא פירי דהיינו טוב לשמים ולבריות כדמסיק משא״כ בשילוח הקן דלא הוי רק טוב לשמים אין לו פירי והכפל דכתיב ביה בשילוח הקן היינו שיהיה לו מן הקרן שכר טוב בעוה״ז וגם אריכות ימים לעוה״ב ולכך שינה הלשון דבכבוד אב כתיב למען יאריכון ימיך ואח״כ למען ייטב לך והכא כתיב למען ייטב לך ואח״כ והארכת ימים דלשון טוב נאמר על הקרן ובהנהו שאוכל מפירותיהן בעוה״ז והקרן קיימת לעוה״ב כתיב למען ייטב בסוף ובכל שאר מצות דאוכל גם מקרן בעוה״ז כתיב למען ייטב ברישא ועד״ז מייתי האי קרא אמרו צדיק כי טוב גו׳ דהיינו שהקרן קיימת לו לעוה״ב שכולו טוב כי בעוה״ז לא יצטרך לכך כי יאכל בעוה״ז הפירי וזהו צדיק טוב דקאמר היינו זהו צדיק שהטוב שהוא הקרן כולו קיים לו לעוה״ב מצורף לזה ע״פ מ״ש בחגיגה ברא צדיקים ברא רשעים ברא גן עדן ברא גיהנם כ״א יש לו ב׳ חלקים אחד בג״ע ואחד בגיהנם זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג״ע שנאמר בארצם משנה ירשון נתחייב הרשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם שנאמר משנה שברון שברם והשתא צדיק וטוב לשמים ולבריות הקרן קיימת לעוה״ב ויורש גם חלק חבירו הרשע בג״ע וע״כ אמרו צדיק כי טוב שיש לו חלק טוב וכפול לעוה״ב ובהיפך הרע לשמים ולבריות נקרא רשע רע כי חלקו הוא כפול ברע שיורש גם חלק הצדיק בגיהנם ועד״ז יש לפרש קרא וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה וגו׳ ע״י שנגדע ונכרת קרן וחלק של הרשע בגן עדן תרוממנה קרן של צדיק בגן עדן שיהיה חלקו כפול שם:
ושאל רבא: בשילוח הקן נמי כתיב [גם כן נאמר] ״למען ייטב לך והארכת ימים״ (שם כב, ז), ליתני נמי הא [שישנה גם כן מצוה זו]! ענה לו רב נחמן: תנא [שנה] ושייר ולא מנה הכל. אמר לו: תני [שנה] התנא ״אלו דברים״, כלומר, שרצה לדייק ולומר רק אלו בכלל, ואת אמרת תנא [ואתה אומר שנה] ושייר?!
Rava asked: With regard to the dispatch of the mother bird from the nest it is also written: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7), so let him also teach this mitzva. Rav Naḥman answered: He taught some cases and omitted others, i.e., the tanna did not list everything. Rava said to him: The tanna taught: These are the matters, which indicates that only these mitzvot are included, and yet you say that he taught some and omitted others?
רש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֲמַר רָבָא: רַב אִידִי אַסְבְּרָא לִי: ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ״ (ישעיהו ג׳:י׳), וְכִי יֵשׁ צַדִּיק טוֹב וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ טוֹב? אֵלָּא, טוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבִּרְיוֹת, זֶהוּ צַדִּיק טוֹב; טוֹב לַשָּׁמַיִם וְרָע לַבִּרְיוֹת, זֶהוּ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ טוֹב.

Rather, Rava said: Rav Idi explained the matter to me. The verse states: “Say you of the righteous who is good, that they shall eat the fruit of their actions” (Isaiah 3:10). And this verse is difficult, as is there a righteous person who is good and is there a righteous person who is not good? Rather, this verse should be understood as follows: One who is good both toward Heaven and toward people is a good righteous person; one who is good toward Heaven but bad toward people is a righteous person who is not good.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי אידי אסברא לי – אינו דומה לאלו דהנך כולהו הבריות נהנין ממנו ונמצא טוב לשמים וטוב לבריות ובההוא כתיב כי פרי מעלליהם יאכלו דבהאי קרא כתיב כי טוב כי פרי מעלליו יאכל בחייו אבל בשילוח הקן טוב לשמים הוא ואין כאן טוב לבריות ולא כתיב ביה כי פרי מעלליו יאכל והלכך לא תנייה גבי אוכל פירותיהן בעולם הזה.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

אמר רבא: רב אידי אסברא [הסביר] לי את הדבר. נאמר ״אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו״ (ישעיה ג, י). ונשאלת השאלה: וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב? אלא כך יש להבין: מי שהוא טוב לשמים וטוב לבריותזהו צדיק טוב, מי שטוב לשמים ורע לבריותזהו צדיק שאינו טוב.
Rather, Rava said: Rav Idi explained the matter to me. The verse states: “Say you of the righteous who is good, that they shall eat the fruit of their actions” (Isaiah 3:10). And this verse is difficult, as is there a righteous person who is good and is there a righteous person who is not good? Rather, this verse should be understood as follows: One who is good both toward Heaven and toward people is a good righteous person; one who is good toward Heaven but bad toward people is a righteous person who is not good.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ״ (ישעיהו ג׳:י״א). וְכִי יֵשׁ רָשָׁע רָע וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ רָע? אֵלָּא, רָע לַשָּׁמַיִם וְרָע לַבִּרְיוֹת, הוּא רָשָׁע רָע, רָע לַשָּׁמַיִם וְאֵינוֹ רָע לַבִּרְיוֹת, זֶהוּ רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ רָע.:

Rava continues: On a similar note, it is written: “Woe to the evil wicked one, for the work of his hands shall be done to him” (Isaiah 3:11). And is there a wicked man who is evil and is there one who is not evil? Rather, one who is evil toward Heaven and evil toward people is an evil wicked person; and one who is evil toward Heaven and not evil toward people is a wicked person who is not evil. With regard to the issue at hand, only one who performs mitzvot that benefit others receives the profits of his mitzvot in this world. This does not apply to dispatching the mother bird, which is an act that does not benefit other people.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רע לשמים ורע לבריות – כגון רוצח וגזלן וגנב.
רע לשמים ואינו רע לבריות – מגלה עריות מבזה מועדים אוכל חלב.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

כיוצא בדבר אתה אומר ״אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו״ (שם יא). וכי יש רשע רע ויש שאינו רע? אלא: רע לשמים ורע לבריותהוא רשע רע, רע לשמים ואינו רע לבריותזהו רשע שאינו רע. ורק מי שהוא ״צדיק טוב״ שעושה מצוה שיש בה גם טובה לבריות הוא הזוכה לאכול מפירותיה בעולם הזה, ואלו הם הדברים ששנינו, מה שאין כן בשילוח הקן שאין בה טובה לבריות.
Rava continues: On a similar note, it is written: “Woe to the evil wicked one, for the work of his hands shall be done to him” (Isaiah 3:11). And is there a wicked man who is evil and is there one who is not evil? Rather, one who is evil toward Heaven and evil toward people is an evil wicked person; and one who is evil toward Heaven and not evil toward people is a wicked person who is not evil. With regard to the issue at hand, only one who performs mitzvot that benefit others receives the profits of his mitzvot in this world. This does not apply to dispatching the mother bird, which is an act that does not benefit other people.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) הַזְּכוּת, יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב וְגוֹ׳. עֲבֵירָה, יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹי לְרָשָׁע רָע וְגוֹ׳.

§ With regard to the mishna in Pe’a, the Gemara states: An act of merit has a principal reward and it has profits, i.e., one receives additional reward beyond that which is granted for the mitzva itself, parallel to a principal sum and profits, as it is stated: “Say you of the righteous who is good, that they shall eat the fruit of their actions” (Isaiah 3:10). A sin has a principal penalty but it has no profits, i.e., no punishment beyond that, as it is stated: “Woe to the evil wicked one, for the work of his hands shall be done to him” (Isaiah 3:11), but no more than the work of his hands.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין לו פירות – אין נפרעין ממנו יותר מכדי רשעו.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ב אגב כך מביאים: הזכות (מצוה) יש לה קרן ויש לה פירות, שמקבל שכר יתר על שכר עצם המצוה שעשה (״קרן״) כעין פירות ורווחים, שנאמר ״אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו״ (ישעיה ג, י). עבירה יש לה קרן ואין לה פירות, שנאמר: ״אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו״ (שם, שם יא) ולא יותר מזה.
§ With regard to the mishna in Pe’a, the Gemara states: An act of merit has a principal reward and it has profits, i.e., one receives additional reward beyond that which is granted for the mitzva itself, parallel to a principal sum and profits, as it is stated: “Say you of the righteous who is good, that they shall eat the fruit of their actions” (Isaiah 3:10). A sin has a principal penalty but it has no profits, i.e., no punishment beyond that, as it is stated: “Woe to the evil wicked one, for the work of his hands shall be done to him” (Isaiah 3:11), but no more than the work of his hands.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְאֵלָּא, מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ״ (משלי א׳:ל״א)? עֲבֵירָה שֶׁעוֹשָׂה פֵּירוֹת יֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת, וְשֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּירוֹת, אֵין לָהּ פֵּירוֹת.

But how do I realize the meaning of the following verse that deals with sinners: “Therefore they shall eat of the fruit of their own way, and be filled with their own devices” (Proverbs 1:31)? This verse indicates that the penalty for sin goes beyond its principal, and the wicked receive additional punishments. The Gemara answers that this applies to a sin that produces profits, i.e., a case where there are practical consequences to one’s sin. For example, if others learn to act in a similar manner, one’s actions have profits with regard to punishment as well. Conversely, a sin that does not produce profits does not have profits as a punishment either.
רש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עבירה שעושה פירות – כגון חילול השם שאדם חשוב עובר עבירה ואחרים למדין ממנו לעשות כן.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ואלא מה אני מקיים ויאכלו מפרי וגו׳ עבירה שעושה פירות כו׳ אבל קרא דאמר צדיק כי טוב וגו׳ ליכא לאוקמי במצוה שעושה פירות דהאי קרא דומיא דאידך דכתיב לגביה אוי לרשע רע כי גמול וגו׳ דאיירי בעבירה שאינה עושה פירות והיינו משום דהטובה מרובה בכ״מ ממדת פורענות וכה״ג אמרי׳ נמי בסמוך לענין צירוף מחשבה וק״ל:
ואלא מה (איך) אני מקיים את הפסוק הנאמר בעוברי עבירה ״ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו״ (משלי א, לא), שמשמע שיש גם פירות לעבירה והרשע נענש גם על פירות העבירה? אלא יש לומר כך: עבירה שעושה פירות, שיש תוצאות מעשיות לרע מן העבירה הזו, כגון שלמדים אחרים מאותו אדם לעשות כמוהו — יש לה פירות גם לענין העונש. ועבירה שאין עושה פירותאין לה פירות.
But how do I realize the meaning of the following verse that deals with sinners: “Therefore they shall eat of the fruit of their own way, and be filled with their own devices” (Proverbs 1:31)? This verse indicates that the penalty for sin goes beyond its principal, and the wicked receive additional punishments. The Gemara answers that this applies to a sin that produces profits, i.e., a case where there are practical consequences to one’s sin. For example, if others learn to act in a similar manner, one’s actions have profits with regard to punishment as well. Conversely, a sin that does not produce profits does not have profits as a punishment either.
רש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מַחֲשָׁבָה טוֹבָה, מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה׳ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה׳ וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה׳ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ״ (מלאכי ג׳:ט״ז). מַאי וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ? אֲמַר רַב אַסֵי: אֲפִילּוּ חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ;

The Gemara further teaches: The Holy One, Blessed be He, links a good thought to an action, as it is stated: “Then they that feared the Lord spoke one with the other, and the Lord listened, and heard, and a book of remembrance was written before Him, for them that fear the Lord, and that think upon His name” (Malachi 3:16). The Gemara explains: What is the meaning of the phrase “and that think upon His name”? Rav Asi said: Even if a person intended to perform a mitzva but due to circumstances beyond his control he did not perform it, the verse ascribes him credit as if he performed the mitzva, as he is among those that think upon His name.
ראב״ןריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומחשבה טובה הק׳ מצרפה למעשה שנאמר ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו אפילו חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו כאילו עשאה. מחשבה רעה אין הק׳ מצרפה למעשה שנאמר און אם ראיתי בלבי לא ישמע י״י.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

שם] ויכתב בספר כו׳ כצ״ל:
אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס כו׳ קאמר אפילו לגבי לא עשאה אבל נאנס דוקא נקט דאם לא עשאה בלא אונס הרי עבר אמצות עשה ואין להקשות דאם כן מאי מייתי במחשבה רעה דומיא דהכי דאין הקב״ה מצרפה למעשה ואימא דההוא קרא לא איירי אלא שלא עשה העבירה בלא נאנס אבל אם לא עשאה ע״י אונס ואם לא נאנס היה עשאה הקב״ה מצרפה נמי למעשה כמו במחשבה טובה וי״ל ע״פ מ״ש בפ׳ גט פשוט בג׳ דברים אין אדם ניצול בכל יום מהרהור עבירה ועיון תפלה ואבק לשון הרע והשתא האי קרא און אם ראיתי בלבי גו׳ לא אצטריך לאשמועינן בשלא עשאה בלא נאנס דהא מלתא דפשיטא היא כיון דא״א בלא הרהור ולא אצטריך לאשמועינן אלא בשלא עשאה ע״י אונס ואם לא נאנס היה עשאה ואפ״ה אשמועינן דאין הקב״ה מצרפה למעשה וע״פ דרכנו נתכוין בקרא דבתר הכי אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי ר״ל ולא עוד גם תפלתי הקשיב אע״פ שאין אדם ניצול מהרהור עבירה בתפלה כמו שפירשו התוס׳ שם עיון תפלה היינו הרהור רע בתפלה וסיים ברוך ה׳ אשר לא הסיר תפלתי בשביל הרהור עבירה וזה ודאי חסדו ששומע תפלתי בכה״ג וק״ל:
ועוד שנו: מחשבה טובה מצרפה הקדוש ברוך הוא למעשה, שנאמר: ״אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב ה׳ וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה׳ ולחשבי שמו״ (מלאכי ג, טז). ומסבירים: מאי [מה פירוש] ״ולחשבי שמו״? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאהמעלה (מחשיב) עליו הכתוב כאילו עשאה בפועל, ונזכר הדבר לפני הקדוש ברוך הוא כמצוה שנעשתה.
The Gemara further teaches: The Holy One, Blessed be He, links a good thought to an action, as it is stated: “Then they that feared the Lord spoke one with the other, and the Lord listened, and heard, and a book of remembrance was written before Him, for them that fear the Lord, and that think upon His name” (Malachi 3:16). The Gemara explains: What is the meaning of the phrase “and that think upon His name”? Rav Asi said: Even if a person intended to perform a mitzva but due to circumstances beyond his control he did not perform it, the verse ascribes him credit as if he performed the mitzva, as he is among those that think upon His name.
ראב״ןריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מַחֲשָׁבָה רָעָה, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְּלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע ה׳⁠ ⁠⁠״ (תהלים ס״ו:י״ח). וְאֵלָּא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם: ״הִנְנִי1 מֵבִיא אֶל הָעָם הַזֶּה רָעָה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם״ (ירמיהו ו׳:י״ט)? מַחֲשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פְּרִי, הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לַמַּעֲשֶׂה, מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרִי, אֵין הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לַמַּעֲשֶׂה.

But the Holy One, Blessed be He, does not link an evil thought to an action, as it is stated: “If I had regarded iniquity in my heart, the Lord would not hear” (Psalms 66:18). But how do I realize the meaning of the verse: “Behold I will bring upon these people evil, even the fruit of their thoughts” (Jeremiah 6:19)? In the case of an evil thought that produces fruit, i.e., that leads to an action, the Holy One, Blessed be He, links it to the action and one is punished for the thought as well. If it is a thought that does not produce fruit, the Holy One, Blessed be He, does not link it to the action.
1. כן בדפוס וילנא. בנוסח שלנו בפסוק: ״הִנֵּה אָנֹכִי״.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מחשבה שעושה פירות – שקיים מחשבתו ועשה.⁠1
מצרפה למעשה – ונפרעים ממנו אף על המחשבה.
1. ד״ה זה מופיע ברש״י לאחר ד״ה ״עבירה שעושה פירות״.
לעולם יזהר אדם מחלול השם כגון לומד תורה שבא לעבור עבירה בפרהסיא וצריך להזהר מזה יתר על כל עבירות דרך הערה אמרו נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא ואע״פ שאמרו העובר עבירה בסתר כאלו דוחק רגלי שכינה כלומר שמסלק השגחת השם משם ועושהו כלא יודע ועליו אמרו שלא חס על כבוד קונו ענינו כשהוא יכול לכוף את יצרו והוא סמוך בעשיית העבירה למה שאין הבריות יודעות בה אבל כל שאינו יכול לכוף את יצרו נוח לו שיעשה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא והוא שאמרו אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים אחר שהוא במקום שאינו מקפיד על כבוד עצמו ושמא אז יכנע לבבו ואם לא יכנע בכך יעשה מה שלבו חפץ בדברים שאין בהם איסור אלא שהם מכוערים ואחר שאינו מקפיד על כבוד עצמו ויחליט עצמו לדברים המותרים אין יצרו מתגבר לאסורים ואין כאן חלול השם אחר שאין מכירין אותו וכמה פריצי איכא בשוקא ודרך הערה אמרו אין מקיפין לחלול השם אלא שנפרעין ממנו מיד וכן שאין מקיפין אותו למצוה שכנגדה שאם היתה שקולה מכרעת:
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

שם מחשבה שעושה פירות כו׳ כצ״ל ונ״ב ס״א:
מחשבה שעושה מעשה כו׳ ושאין עושה מעשה כו׳ מפרש״י נראה דגרסי׳ מחשבה שעושה פירות כו׳ ושאין עושה פירות כו׳ והענין א׳ דהמעשה ודאי הוא פרי המחשבה והלב ודפריך מתפוש ישראל בלבם משמע ליה מחשבת הלב לחוד בלא המעשה דלא הוזכר שם פרי הלב והמחשבה ועד״ז יש לפרש קרא שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך גו׳ גם שכמה עונשים אמורים בעובד עבודת כוכבים. יתברך זה בלבבו כשיחשוב מחשבת עבודת כוכבי׳ שלום יהיה לי מעונשים הנאמרים כי בשרירות לבי אלך ואיני נענש על המחשבה ועל זה אמר שאינו כן דודאי נענש הוא למען ספות הרוה את הצמאה שהקב״ה מוסיף ומצרף עונש הרוה שהוא המחשבה לחוד כאילו היה רוה כיון שלא בא לידי מעשה את הצמאה דהיינו לעובד עבודת כוכבים שהיה צמא ומתאוה לכך וק״ל:
ואילו מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, שנאמר ״און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה׳⁠ ⁠⁠״ (תהלים סו, יח). ואלא מה (איך) אני מקים את האמור ״הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם״ (ראה ירמיה ו, יט)? לומר: מחשבה רעה שעושה פרי (״פרי מחשבותם״) ומביאה לידי מעשה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ונענש על המחשבה, מחשבה שאין בה פריאין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה.
But the Holy One, Blessed be He, does not link an evil thought to an action, as it is stated: “If I had regarded iniquity in my heart, the Lord would not hear” (Psalms 66:18). But how do I realize the meaning of the verse: “Behold I will bring upon these people evil, even the fruit of their thoughts” (Jeremiah 6:19)? In the case of an evil thought that produces fruit, i.e., that leads to an action, the Holy One, Blessed be He, links it to the action and one is punished for the thought as well. If it is a thought that does not produce fruit, the Holy One, Blessed be He, does not link it to the action.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְאֵלָּא, הָא דִּכְתִיב: ״לְמַעַן תְּפוֹשׂ אֶת [בֵּית] יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״ (יחזקאל י״ד:ה׳)! אֲמַר רַב אֲחָא בַּר יַעֲקֹב: הַהוּא, בַּעֲבוֹדָה זָרָה1 הוּא דִּכְתִיב, דַּאֲמַר מָר: אחֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה2, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ.

The Gemara asks: But with regard to that which is written: “So I may take the house of Israel in their own heart” (Ezekiel 14:5), which indicates that one can be punished for thoughts alone, to what is this verse referring? Rav Aḥa bar Ya’akov said: That is written with regard to idol worship, as the Master says: Idol worship is very severe, as anyone who denies it is like one who admits the truth of the entire Torah. Conversely, one who embraces idolatry is considered to have rejected the entire Torah. Due to the severity of idol worship, one is punished even for contemplating this transgression.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״בַּעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״בעבודת כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
עין משפט נר מצוהריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ומקשים: ואלא הא דכתיב [זה שנאמר] ״למען תפש את [בית] ישראל בלבם״ (יחזקאל יד, ה), מלמד שנענשים גם על מחשבה שבלב! אמר רב אחא בר יעקב: הכתוב ההוא בעבודה זרה הוא דכתיב [שנאמר], דאמר מר [שאמר החכם]: חמורה עבודה זרה, שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה. ולהיפך, המודה בה ככופר בכל התורה. ומפני חומרתה אף המהרהר בעבודה זרה נענש.
The Gemara asks: But with regard to that which is written: “So I may take the house of Israel in their own heart” (Ezekiel 14:5), which indicates that one can be punished for thoughts alone, to what is this verse referring? Rav Aḥa bar Ya’akov said: That is written with regard to idol worship, as the Master says: Idol worship is very severe, as anyone who denies it is like one who admits the truth of the entire Torah. Conversely, one who embraces idolatry is considered to have rejected the entire Torah. Due to the severity of idol worship, one is punished even for contemplating this transgression.
עין משפט נר מצוהריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) עוּלָּא אָמַר כִּדְרַב הוּנָא, דַּאֲמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָהּ, הוּתְּרָה לוֹ. הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ! אֵלָּא, נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר.

Ulla said: This should be explained in accordance with a statement of Rav Huna, as Rav Huna says: When a person transgresses and repeats his transgression, it is permitted to him. The Gemara questions this statement: Can it enter your mind that the transgression is permitted to him because he has sinned twice? Rather, it becomes as if it were permitted to him, as he becomes accustomed to this behavior and no longer senses that it is a sin.
רש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עולא אמר – הא דכתיב פרי מחשבותם בעובר ושונה כתיב כי הדר מהרהר לעשות מצטרפת למעשה ואפי׳ לא עביד לה אין חזרתו לשם שמים אלא שלא הוצרך לה כדרב הונא דאמר נעשית לו כהיתר.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה כו׳ בפ׳ יוה״כ מסמיך ליה אקרא ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו ע״ש:
עולא אמר: יש לפרש זאת כדברי רב הונא שאמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בההותרה לו. מיד תוהים על לשון זו: הותרה לו סלקא דעתך [עולה על דעתך]?! אלא כוונתו: נעשית לו כהיתר, שהוא מתרגל בה ושוב אינו מרגיש שעבירה בידו.
Ulla said: This should be explained in accordance with a statement of Rav Huna, as Rav Huna says: When a person transgresses and repeats his transgression, it is permitted to him. The Gemara questions this statement: Can it enter your mind that the transgression is permitted to him because he has sinned twice? Rather, it becomes as if it were permitted to him, as he becomes accustomed to this behavior and no longer senses that it is a sin.
רש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֲמַר רִבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רִבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּעֲבוֹר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה׳⁠ ⁠⁠״ (יחזקאל כ׳:ל״ט), אִישׁ גִּילּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ.

Rabbi Abbahu says in the name of Rabbi Ḥanina: It is preferable for a person to transgress in secret and not to desecrate the name of Heaven in public [befarhesya], as it is stated: “As for you, house of Israel, so says the Lord God: Go you, serve everyone his idols, even because you will not hearken to Me, but My sacred name you shall not profane” (Ezekiel 20:39).
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואת שם קדשי לא תחללו – היינו פרהסיא שהרואה מזלזל בכבוד המקום.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ג אמר ר׳ אבהו משום (בשם) ר׳ חנינא: נוח לו (מוטב לו) לאדם שיעבור עבירה בסתר, ואל יחלל שם שמים לעבור על מצות ה׳ בפרהסיא, שנאמר: ״ואתם בית ישראל כה אמר ה׳ אלקים איש גלוליו לכו עבדו [ואחר] אם אינכם שמעים אלי, ואת שם קדשי לא תחללו״ (יחזקאל כ, לט).
Rabbi Abbahu says in the name of Rabbi Ḥanina: It is preferable for a person to transgress in secret and not to desecrate the name of Heaven in public [befarhesya], as it is stated: “As for you, house of Israel, so says the Lord God: Go you, serve everyone his idols, even because you will not hearken to Me, but My sacred name you shall not profane” (Ezekiel 20:39).
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר רִבִּי אִלְעַאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לִמְקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא.

Rabbi Ilai the Elder says: If a person sees that his evil inclination is overcoming him, he should go to a place where he is not known, and wear black clothes, and he should cover himself in simple black garments, and he should do as his heart desires, but he should not desecrate the name of Heaven in public.
רש״יתוספותתוספות רא״שריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ילבש שחורים – שלא יראה עצמו בכבודו אולי ירך לבבו בכך וגם אם יחטא אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם לכן ילבש שחורים.
ויעשה מה שלבו חפץ – פי׳ ר״ח ח״ו שהותר לו לעבור עבירה אלא כך אמר ר׳ אלעאי יגיעת דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים משברים יצר הרע ומונעים אדם מן העבירה.
גמרא ויעשה כל מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא – פר״ח דח״ו שהותר לו לעבור עבירה אלא כך אמר ר׳ אלעיא יגיעת הדרכים והאכסניו׳ ולבישת שחורים משבירים יצה״ר ומונעים מן העבירה ולשון זה הוא בירוש׳ ומי׳ נהי דלא הותר לו לעשות מעשה מ״מ יעשה מה שלבו חפץ משמע דלענין עבירה קאמר דהא בפ׳ אין דורש׳ מוקי׳ לה דלא מצי כייף ליצריה ומשמע נמי דר׳ אלעאי הוי דומיא דההיא דלעיל דקאמר נוח לו לאדם שיעבור בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא:
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ויעשה מה שלבו חפץ – פי׳ בצנעה ואל יחלל שם שמים בפרהסיא במקומות שמכירין אותו שהוא נכבד והוי חלול השם הלכך עדיף ליה כיון דלא מצי כאיף ליצריא כדבפריש ואזיל ובירושלמי מפרש ויעשה מלשון ועסותם רשעים ולא משמע הכי בגמרא דילן כדמוכח הכא. פירש״י ז״ל לא גרסינן תנן התם מקיפין בחלול השם שאין משנה זו שנויה בשום מקום אלא הכי גרסינן תניא. אבל ר״ח גורס אותו וכתב דמשנה היא במסכת אבות ושמא דעתו משום הא דתנן כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי כלומר נפרע לאלתר ואף על פי שהביאו אותו בכאן שלא כלשונם הכי אורחא דתלמודא בכמה דוכתי ואין לשון הגמרא מוכיח כשחלקו על פי׳ מקיפין ותו דתינח למר זוטרא אבל למר בריה דרבינא מה ענין זו אצל זו.
רש״י בד״ה שגר כו׳ ואשה גדולה היתה כו׳. נ״ב פי׳ היכא שאינה גדולה כל כך א״כ אין יכולת בידה אלא להעליל עליו ולהרגו וא״כ למה יהרוג עצמו יצפה לישועה ואם לא תהרגהו ואל יהרג את עצמו אבל מאחר שהיתה כל כך גדולה יכולה היא לכופו ביסורין עד שיעשה רצונה ודו״ק:
בא״ד ליפטר ממנה ומסור בידה להרגו כצ״ל:
בד״ה ילבש שחורים כו׳. נ״ב עי׳ רש״י חגיגה פ׳ אין דורשין (חגיגה דף טז.):
ויעשה כמו שלבו חפץ בתוס׳ פר״ח ח״ו שהותר לו לעבור כו׳ יגיעת דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים כו׳ עכ״ל ובתוס׳ פרק אין דורשין דחו פירושו דלא משמע כן משמעתי׳ שם ובמ״ק אלא לגמרי משמע דמוטב לו לאדם שיעשה חפצו בסתר כו׳ עכ״ל ונראה לקיים פירושו דודאי לפירושו נמי קאמר דאם לא מצי כייף יצריה דמוטב לו לאדם שיעשה בסתר אבל הא דלבישת שחורים ויכסה שחורים ע״כ אינו אלא משום דלכוף יצרו בדבר המשברו ולא יחטא כלל וכן נראה מפרש״י מיהו מה שפירש דיגיעת דרכים ואכסנאות משברים יצה״ר לא אצטריך לפרש דיעשה משום שבירת רוח אלא דאם לא מצי משברו בלבישת וכיסוי שחורים צריך לילך למקום שאין מכירין אותו כדי שיעבור בסתר ולא בפרהסיא ודו״ק:
והתנן כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם כמ״ש כל מה שברא הקב״ה לכבודו בראו שנאמר כו׳ נמצא כל שלא חס על כבוד הבורא לחנם הוא נברא ללא תכלית ודו״ק:
אמר ר׳ אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליוילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים, ויתכסה שחורים, כלומר, בגדים פשוטים ופחותים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא.
Rabbi Ilai the Elder says: If a person sees that his evil inclination is overcoming him, he should go to a place where he is not known, and wear black clothes, and he should cover himself in simple black garments, and he should do as his heart desires, but he should not desecrate the name of Heaven in public.
רש״יתוספותתוספות רא״שריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אִינִי? וְהָתַנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. מַה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: בזֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר.

The Gemara asks: Is that so? But isn’t it taught in a baraita: With regard to anyone who does not care about his Creator’s honor, it is fitting for him not to have come into the world. What is this? Who is considered to be one who does not care about his Creator’s honor? Rabba says: This is one who gazes at a rainbow, which is described as: “The likeness of the glory of the Lord” (Ezekiel 1:28). Rav Yosef says: This is one who transgresses in secret, which shows that he fears other people but does not care about the honor of his Creator.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך רת
רתא(בספרא הנותרים לאמר) ראויים היו לישרף אלא שריתה הכתוב לאהרן (בראשית רבה עשרים) לרוח היום ועל דעתיה דזבדי ריתה עליה פי׳ הניח לו כדאמרינן רתוי לו פי׳ נוח לו (קידושין מ. חגיגה יא:) כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לא כאילו לא בא לעולם ספר אחר ראוי לו כי טוב ממנו הנפל שלא בא לעולם (ראש השנה כה) ראוי לו שיטול שנים עשר חדש במטה.
א. [איבער לאססען ווערטה.]
רבה אמר זה המסתכל בקשת כו׳ מפורש פ׳ אין דורשין ע״ש:
ותוהים: איני [כך הוא] הדבר? והתניא [והרי שנינו בברייתא]: כל שלא חס על כבוד קונוראוי לו שלא בא לעולם. ושאלו: מה היא, מיהו זה שלא חס על כבוד קונו? רבה אומר: זה המסתכל בקשת, שנאמר בה שהיא כ״מראה כבוד ה׳⁠ ⁠⁠״ (יחזקאל א, כח). רב יוסף אומר: זה העובר עבירה בסתר, שמגלה בכך שחושש מן הבריות אבל אינו חושש לכבוד קונו המלא את הכל. משמע שהעובר עבירה בסתר חמור יותר!
The Gemara asks: Is that so? But isn’t it taught in a baraita: With regard to anyone who does not care about his Creator’s honor, it is fitting for him not to have come into the world. What is this? Who is considered to be one who does not care about his Creator’s honor? Rabba says: This is one who gazes at a rainbow, which is described as: “The likeness of the glory of the Lord” (Ezekiel 1:28). Rav Yosef says: This is one who transgresses in secret, which shows that he fears other people but does not care about the honor of his Creator.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) לָא קַשְׁיָא, הָא דְּמָצֵי כָיֵיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא דְּלָא מָצֵי כָיֵיף לְיִצְרֵיהּ.

The Gemara answers: This is not difficult, as this source, which says that one who transgresses in secret does not care about his Creator’s honor, is referring to one who can overcome his evil inclination but nevertheless chooses to transgress in secret. And that source, which states that it is preferable for him to transgress in secret, is referring to one who cannot overcome his evil inclination.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה]; הא [זה] שעליו נאמר שלא חס על כבוד קונו — הוא זה דמצי כייף ליצריה [שיכול לכפות את יצרו] ועובר עבירה בסתר, והא [וזה] שמוטב שיעבור עבירה בסתר — הרי זה באופן דלא מצי כייף ליצריה [שאינו יכול לכפות את יצרו].
The Gemara answers: This is not difficult, as this source, which says that one who transgresses in secret does not care about his Creator’s honor, is referring to one who can overcome his evil inclination but nevertheless chooses to transgress in secret. And that source, which states that it is preferable for him to transgress in secret, is referring to one who cannot overcome his evil inclination.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) תְּנַן הָתָם: גאֵין מַקִּיפִין בְּחִילּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי אֵין מַקִּיפִין? אֲמַר מָר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂים כַּחֶנְוָונִי. מָר בְּרֵיהּ דְּרַבָּנָא אָמַר: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת.:

We learned in a mishna there (see Avot 4:5): Credit is not given with regard to the desecration of God’s name, whether one sinned unintentionally or intentionally. The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: Credit is not given [makkifin]? Mar Zutra says: This means that God does not act like a storekeeper and provide credit. Rather, one is punished without delay. Mar, son of Rabbana, says: This means to say that if one’s merit and sins were equal, the sin of the desecration of God’s name tilts the balance of the scales toward the side of his sins. In other words, if his sins include the transgression of desecrating God’s name, God does not wait for this individual to perform a mitzva to balance out the sin.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות רא״שמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
{תנן התם אין מקיפין בחילול השם. פירש ר״חא משנה במסכת אבותב.}
א. מהתוס׳ ד״ה אין.
ב. וכתבו התוס׳ דשמא היינו דתנן [פ״ד מ״ד] כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי, ומ״מ תמהו דלשון מקיפין קשה, ומקי דשמא ברייתא היא. וכ״כ בריטב״א בשם רש״י דל״ג תנן אלא תניא, אך ליתא ברש״י שלפנינו, ועיין שם מה שתמה עוד על פירוש רבינו.
אין עושין לו כחנווני – המקיף לאדם פעמים רבות וגובה כל הקפותיו יחד אין עושין כך מלמעלה למחללי השם אלא נפרעין מיד.
שאם היתה – כף המאזנים שקולה ויש באחד העונות חילול השם מכריע את הכף לחובה והאי מקיפין לשון עיוני כמו אין מקיפין בבועי (חולין דף מו:) אקפינהו ואידמו (שם דף נ.) שמקריב זו אצל זו ומעיין אם דומות.
אין מקיפין בחילול השם – פר״ח משנה במסכת אבות ושמא היינו הא דתנן (משנה אבות ד׳:ד׳) כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אבל לשון מקיפין קשה ושמא ברייתא היא אף על גב דאומר תנן.
תנן התם אין מקפי׳ בחלול השם – פר״ח דמשנה היא במס׳ אבות ושמא היינו הא דתנן כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי א׳ שוגג וא׳ מזיד על חילול השם:
אין מקיפין כו׳ שאין עושין לו כחנוני כו׳ פרש״י המקיף לאדם פעמים רבות וגובה כל הקפותיו יחד כו׳ אלא נפרעים מיד עכ״ל וקשה לפירושו דטבא ליה עבדי למחלל השם כדאמרינן פ״ק דע״ז אפסוק רק אתכם ידעתי גו׳ על כן אפקוד עליכם עונותיכם משל כו׳ מאוהבו נפרע ממנו מעט מעט ומשונאו נפרע ממנו בבת אחת ובערוך פירש בע״א אין ממתין לו עד שיעשה זכות כנגד אותה העבירה כדי לדחותה כמו הנוטל מן החנוני היום ומחר פורע עכ״ל ותו לק״מ. ודע שמה שאמר הכא. אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם חלילה לומר בדרכי ה׳ שיהיה שוה עונש שוגג כמזיד אלא דהשוגג ודאי קצת חוטא הוא וצריך כפרה ועונש אבל אין לו עונש גדול כמזיד ולא קאמר אחד שוגג ואחד מזיד כו׳ אלא דבחילול השם אין מקיפין עונשו של שוגג כמו שאין מקיפין עונשו של מזיד וכך הם דברי הרמב״ם בפ״ד דאבות לענין דנפרעין ממנו בגלוי:
בתוס׳ אין מקיפין כו׳ פי׳ רבינו חננאל משנה כו׳ אבל לשון מקיפין קשה כו׳ עכ״ל ונראה ליישב דבגלוי ממש ודאי דלא קאמר אלא דר״ל שהוא גלוי לכל שעונש שיבא על אותו מחלל השם הוא בשביל עון זה והיינו כי נפרעין ממנו מיד אחר שחילל השם יתלו העונש בו אבל אם יקיפו לו גם אם יבא לו עונש לאחר זמן לא יתלו אותו בעונש חילול השם וטעם הענין כי הוא מדה כנגד מדה כי הוא חילל ש״ש בפרהסיא יבא לו העונש נמי בגלוי ובפרהסיא ועוד נראה בזה דלמ״ד נמי שאם היתה שקולה מכרעת הוא דחוק לפרש לשון מקיפין מלשון עיוני כו׳ כפרש״י אלא דפירושו נמי מלשון הקפה והמתנה אלא דמר זוטרא קאמר אין מקיפין כחנוני שיעשה זכות כנגד אותה העבירה כו׳ כפירוש הערוך שכתבנו לעיל ומר בריה דרבינא קאמר דלענין זה קאמר דאין מקיפין שאם היתה שקולה מכרעת ואין מקיפין וממתינין לו עד שיעשה עוד עבירה להכריע לחובה דבשקולה נמי בחילול השם הוי כאילו יש הכרע לחובה כאילו הוי רוב עונות ונפרעין ממנו מיד ודו״ק:
תנן התם [שנינו שם]: אין מקיפין בחילול השם, אחד שוגג ואחד מזיד. ושואלים: מאי [מה פירוש] ״אין מקיפין״? אמר מר זוטרא: שאין עושים כחנווני, כלומר, שהוא נותן דברים בהקפה, בהלוואה על החשבון, אלא אדם נענש מיד, ללא דיחוי. מר בריה [בנו] של רבנא אמר: לומר שאם היתה עבירה של חילול ה׳ שקולה שעל ידה נעשו זכויותיו וחובותיו שקולים — הרי היא מכרעת לחובה. ומפרש ״מקיפים״ במובן משווים, מדמים. שלעבירה זו אין השוואה, והיא מכרעת לחובה.
We learned in a mishna there (see Avot 4:5): Credit is not given with regard to the desecration of God’s name, whether one sinned unintentionally or intentionally. The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: Credit is not given [makkifin]? Mar Zutra says: This means that God does not act like a storekeeper and provide credit. Rather, one is punished without delay. Mar, son of Rabbana, says: This means to say that if one’s merit and sins were equal, the sin of the desecration of God’s name tilts the balance of the scales toward the side of his sins. In other words, if his sins include the transgression of desecrating God’s name, God does not wait for this individual to perform a mitzva to balance out the sin.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות רא״שמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: לְעוֹלָם

The Sages taught: Always
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ד תנו רבנן [שנו חכמים]: לעולם
The Sages taught: Always
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

קידושין מ. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה קידושין מ., ר׳ חננאל קידושין מ. – מהדורת הרב אהרן אייזנבך והרב אברהם ישעיהו שולביץ, בתוך: אהל חייא לזכר הגרח"א צוובנר, בעריכת הרב הלל מן, ירושלים תשס"ו, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), הערוך על סדר הש"ס קידושין מ., רש"י קידושין מ., ראב"ן קידושין מ. – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות קידושין מ., בית הבחירה למאירי קידושין מ. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש קידושין מ. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0), ריטב"א קידושין מ., מהרש"ל חכמת שלמה קידושין מ., מהרש"א חידושי אגדות קידושין מ., פני יהושע קידושין מ., פירוש הרב שטיינזלץ קידושין מ., אסופת מאמרים קידושין מ.

Kiddushin 40a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Kiddushin 40a, R. Chananel Kiddushin 40a, Collected from HeArukh Kiddushin 40a, Rashi Kiddushin 40a, Raavan Kiddushin 40a, Tosafot Kiddushin 40a, Meiri Kiddushin 40a, Tosefot Rosh Kiddushin 40a, Ritva Kiddushin 40a, Maharshal Chokhmat Shelomo Kiddushin 40a, Maharsha Chidushei Aggadot Kiddushin 40a, Penei Yehoshua Kiddushin 40a, Steinsaltz Commentary Kiddushin 40a, Collected Articles Kiddushin 40a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144